פורום הריון ולידה (עמוד 513)

יש שני סוגים, האחד מאפשר חזרה לשגרה מידית

והשני (מה שאני עשיתי) לוקח קצת יותר זמן התאוששות.

עשיתי בתור רווקה עדיין, אבל ברור שתצטרכי עזרה..

ב3-5 ימים הראשונים ממש קשה לתפקד, גם בגלל הכאבים וגם טכנית- הראיה ממש לא חוזרת לעצמה וקשה להיות במקום מואר. 

עשיתי את הסוג היותר קשה ,כרווקה

יומיים כאבים ברמה של צורך בחושךומייטה

ואחכ לקח זמן עד שהראיה התייצבה

אבל ההורים שלי שתיהם עשו בתור נשואים

מה שכן, היו ילדים גדולים שדאגו לקטנים..

אני לקח לי להחלים בערך 3 ימים ואז לאט לאט הראיה התחדדה

ממליצה לך לקחת עזרה ולתחזוק הילדים כתעסוקה (אולי אחותך/גיסה/חברה טובה) וכמובן לגייס את הבעל..

טיפ קטן - לי לקח זמן עד שראיתי פרפקט, לא להיבהל! זה נרמאלי מאוד

הכאבים בהתחלה - הראיה לוקחת זמן

אני עסוקה בפחד מהניתוח עצמו ולא חשבתי מה יהיה עם הילדים.

הבעיה שבעלי חוזר רק בערב,

אז תודה לכן על התגובות- אצטרך לחשוב על פתרון לילדים לזמן הזה

לדעתי את צריכה להיות עם מישהו בבית בימים הראשונים.

הימים הראשונים ממש קשים וצריך לקחת טיפות כל שעתיים או שלוש (לא זכרת כבר..)

אני ממש לא תפקדתי אז ואין מצב שהייתי זוכרת לקחת לבד.

בעלי היה איתי והזכיר לי לקחת את הטיפות ודאג לאוכל וכו'.

אני אישית עשיתי את הניתוח ביום חמישי וזה היה ממש נח שהימים הקשים היו שישי שבת ובראשון בעלי כבר חזר לשגרה שלו.

אני גם עשיתי את הסוג היותר קשה להחלמה.

עשיתי בחמישי ובראשון כבר חזרתי לעבודה.

היה קשוח מאור. (עשיתי את הקשה)

אבל זה לא היה אפשרי מכול מיני סיבות לא ללכת לעבודה.

היה קשוח ביותר אבל אפשרי. טיפלתי בילדים בעצמי אבל הקטן כבר היה אז בן 2.5

היה לי אוכל מוכן מראש ולא נגעתי בכביסות וחוץ מזה הכול.

כרגע כלום לא עלה

מכירה עוד כמה עשרות שעשו וילדו ולא עלה

חושבת שהם אל לוקחים סיכונים ויש כאלה שבאמת עולה להם..

ולא חזר לי המספר

רואה 6/6 ומבסוטה נורא שעשיתי את הניתוח. 

שזה חריג.

אני הייתי מאוד כאובה, מסוונרת, היה לי לא נעים בימים הראשונים.

אז לדאוג לילדים? ממש לא הייתה אופציה.

שמחה שלך היה טוב

אבל ממש לא הייתי בונה על זה

אותו בכוונה לזמן של חופש מהלימודים, כדי שלא יפריע לי בלמידה. וטוב שכך

וגם נערכתי מראש שיהיה מישהו עם הילדים ומישהו שילווה אותי לניתוח ואחרי, וטוב שכך. כי אחרת לא הייתי מסתדרת

כמה שעשו וכל אחד הגיב אחרת....

חלק תפקדו רגיל וחלק כמה ימים שממש יצאו מתפקוד

לקח כמה ימים לחזור לתפקוד. 24 שעות ראשונות כאבי תופת ורק בחדר חשוך לגמרי, אחכ כבר התחלתי להסתובב בבית עם משקפי שמש.

תדאגי לך לעזרה ליומיים הראשונים, ואל תחסכי על משככי כאבים.

כך שבשישי ובשבת אהיה עם בעלי בבית בעזרת השם  ותהיה לי עזרה.

מקווה שהשם ירחם עלי ואני אחלים בקלות בעזרת השם.

תתפללו עלי שיהיה בסדר בעזרת השם 

בניתוח המפחיד הזה..

מקווה שההחלמה אצלי תהיה פשוטה ואהנה מהחיים בלי חוצץ של זכוכית;)

אם הכאב קיצוני- לכי להבדק.

אם נסבל- יש עכשיו הרבה וירוסים במעיים.

חיבוק גדול

ומאחלת לכם בשורות טובות בקרוב ממש

הרבה מהבגדים שם בגזרה שמתאימה להריון...

יש בפתח תקוה

אבל זה היה כאבי ראש נוראיים ברמה שהיא חזרה לבית חולים ביום הבא אחרי שהשתחררה, אז לא יודעת אם מה שיש לך קשור.

אולי זה קשור לעייפות? חוסר שתיה? 

אני שותה

אבל אולי לא מספיק?

כמה כדאי לשתות ביום, בהנחה שאני מניקה?

בעיקרון אם ברגיל זה 8 כוסות אז לפחות 12.

אבל זה תלוי במשקל (אני לדוגמא לא מסוגלת לשתות 8 כוסות ביום ורופאה אמרה לי שאני לא צריכה כי אני במשקל מאוד נמוך אז מספיק לי 6), במשקל גבוה צריך יותר. ותלוי מה את אוכלת, אם את מקבלת נוזלים ממרק, סלט, פירות.

הכי כדאי לקחת בקבוק כל פעם שאת מניקה ולשתות, זה גם הזמן שהכי מרגישים צמא 

זה עובר לעובר, אבל זאת בדיוק המטרה.

שיהיה מחוסן עד לגיל בו הוא כבר יכול לקבל את החיסון בעצמו.

היו לאחרונה כמה מקרי שעלת בתינוקות שגרמו למוות. חבל לא להתחסן.

כי היו לי בעבר רגישיות לתרופות..

לחיסונים לא.

אבל הלחץ הזה קיים תמיד אצלי ובהיריון בכלל לחוצה 

בן יומו שנדבק בשעלת..לא אישית וגם לא ממישהו בכללי ...שמעת ?

מהאימהות שלהם לא מסיפורים שעוברים מאחת לשנייה…

ה׳ ירחם ושלא נדע

אני התחסנתי תמיד.

אז אני עושה בלי לחשוב בכלל

אני במאוחדת.. איך זה עובד?

למרפאת אחיות?

וחזרתי והזריקו לי.

לפני 4 שנים+

אולי זה כבר השתנה מאז.

התחסנתי לפני שבוע

לא היו שום תופעות לוואי (ברמה שהייתי אצל הרופא, שאל מה עם החיסון ואמרתי לו שמתכננת בקרוב, בעלי תיקן אותי שזה כבר בוצע חח פשוט שכחתי מזה מרוב שזה היה פשוט בלי שום תסימינים אחרי)

ומעבר לחיסון לאמא עוד בהריון

בהרבה טיפות חלב הקדימו את החיסון לתינוקות לגיל המינימלי

אני בהריון שבוע 19,

עדיין לא עשיתי חיסון שעלת,

עכשיו התברר לי שאחד האחים שלי עם שעלת והייתי בקרבתו

צריך לעשות עם זה משהו?

או להתחסן כרגיל?

לתלמידה חולת שעלת. זה היה בשבוע יחסית מוקדם- בשליש ראשון, הרופא אמר לי שזה מסוכן לתינוק קטן, אבל לא לאדם מבוגר.

בסופו של דבר נדבקתי... זה היה מאד לא נעים אבל לא סיכן אותי או את העובר.

נראה לי שאני אעשה

אבל זה תיאורטי בלבד...

לא שווה לקחת את הסיכון, ואף רופא לא יסכים לומר ש"לא צריך"

(כמובן שאפשר לסרב, אבל לדעתי ממש לא כדאי)

בסופו של דבר..

למה לקבל אותה אם לא צריך?

אבל אני לא ככ סובלת מזריקות

נכון שזה כואב

אבל זה עניין של שניה וחצי

כמו קשירת חצוצרות או כריתת רחם מסיבה רפואית, ייקחו בחשבון הריון לא מתוכנן. בסוף לכל אמצעי המניעה יש אחוז מסויים של סיכוי שהמניעה לא תעבוד

הקב"ה תמיד יכול לזמן עוד לידה או משהו. גם עם מניעה.

ממה שאני מבינה אנטי די זה קשור ללידה הנוכחית, למה זה משנה אם זו הלידה האחרונה או לא?

ההריון והלידה הבאים, אחרי לידה זה כבר לא רלוונטי לאותה לידה...

האמת קראתי פשוט הפוך,

ולקחתי לי לתשומת ליבי מול בעלי.

כי גם הוא צריך לדעת כמה אני אוהבת אותו...

אהבתי,

לקחתי גם...

כי כן חשוב לתת לתהליך זמן ולא לקטוע אחרי כמה ימים פחות מוצלחים.

אם גם בבית אתם לוקחים את מבינה לבד שזה לא ככה אמור להיות, נכון?

אפשר להזכיר, אפשר לקחת לפעמים, אבל אם רוב הזמן אתם לוקחים אולי היא לא בשלה עדיין וזה בסדר היא תינוקת!

אני אישית חיכיתי לבשלות מלאה לגיל 3, וגם יותר עצמאות בלהרים ולהוריד לבד תחתונים ומכנסיים. ולהגיע לאסלה..

שנה מראש כבר הכנתי אותו- כל פעם שנכנס להתקלח שאלתי אותו אם יש לו שירותים ואם כן שיעשה. לפעמים עשה ולפעמים לא. כשעשה- הבאתי לו שוקולד צ'יפס אחד קטן.

אח''כ יוצר קרוב עשיתי לו הכנה והטרמה, הלכנו לקנות ביחד תחתונים וישבנון.

הוא בחר לבד צבעים של תחתונים והתלהב..

ואז ברגע האמת הדברים די רצו..

בימים הראשונים אני הזכרתי, ולקחתי כל כמה זמן. אחרי כמה ימים בודדים הוא כבר הבין והלך לבד. 

שבהם היא תהפוך מתינוקת בת 2.5, לפעוטה בת 2.8

זה קריטי החודשים האלה..

הייתי מנסה באוגוסט

או סופגת מלא פספוסים ולחץ מהמעון 🤷

ככה זה בהתחלה. זה יכול להימשך ככה גם יותר משבועיים. אבל הגיוני שתמשיכו בינתיים רק בבית אם במעון הם לא על זה ולא לוקחים אותה יזום...

בעיקרון אני תמיד התחלתי בגיל מוקדם. בדיעבד זה לא הכי נכון אבל הם היו נראים לי במקום בשל. קודם כל השתמשנו בסיר. לקחנו אותה כל פעם לסיר, עם סיפור או משהו אחר מעניין (היה תקופה שהראיתי סרטון אבל הפסקתי עם זה, יותר מדי מסך). אחרי כמה זמן עברנו לישבנון. עדיין לקחנו אותם, עם סיפור וכל זה.

במעון הרבה פעמים היו פספוסים, אז כמה פעמים בבקרים שהיה לי זמן הייתי מכניסה אותם לשירותים במעון, שיעשו את זה יחד איתי.

כמו שאמרתי אפשר גם לחלק הפתעה קטנה כך פעם שמצליחים... 

או שהחלטת פשוט שזה הזמן..?

מנסיוני, כמה חודשים יכולים להיות משמעותיים בתהליך. והכי חשוב - סימני בשלות של הילד.

אבל כן צריך לקחת בהתחלה ולתזכר. אני חזלשתי לטיטול מהר מאוד, וכעבור כמה חודשים עבר חלק בלי הרבה פספוסים. למרות שזה לגמרי חלק מהתהליך

בגלל העליה לגן הרגשתי שכדאי כבר להתחיל, אבל אני מבינה שאולי טעיתי

כנראה שנחזור לטיטול. איך לעשות את זה? מה לומר לה?

אותה.

תגידי לגננת שכל שעה וחצי - שעתיים תיקח אותה

כשהילד בשל. אבל עדיין זה שצריך לקחת נראה לי תקין.

אמורה ללכת לבד

צריך לקחת אותה בתחנות קבועות.

בד"כ זה מה שעושים במעון בכל מקרה (ברגע שיש כמה ילדים גמולים, מאמינה שהיא לא היחידה אם היא עולה לגן).

לוקחים לשירותים אחרי האוכל ולפני היציאה לחצר, כשחוזרים מהחצר, לפני השינה ואחרי השינה.

צריך לראות רק אם היא מצליחה לשחרר בשירותים כשלוקחים אותה.

אבל היא ממש הייתה מתאפקת..

בבית היא הייתה אומרת לי כשצריכה ואז הייתי לוקחת אותה, אבל מהמטפלת היא התביישה בהתחלה ולקח לה זמן

היא הבכורה שלך?

את רוב הילדים שלי גמלתי ביולי שהיו בערך בגילאיים שלה. שבוע שבועיים כזה.. וזה מסתדר ..

אחד הבנים לקח לו יותר זמן אבל הוא היה ממש קטן ובדיעבד מרגישה שעשיתי לו עוול ונלחצתי סתם.

אין לא תקין. היא קטנה. והיא מרגישה אולי את הלחץ סביב. צריך להרפות...

זה מסתדר בסוף...

וזה מתבלבל לי עם הדגנים

וגם דגנים כשהם בחתיכות אז אסור... מותר למשל חצאת שקדים או חמאת בוטנים. הבעיה זה חתיכות שלא מתמוססות במים.

בע"ה שיתירו לך אמןן!

תיהי חזקה זה באמת לא פשוט

אני חוששת שהם יגידו לי לצאת לחופשות לידה מוקדמת

אם כי הם יהרגו אותי

כי יש לי תפקיד קצת משמעותי בעבודה

והם לא בקטע למצוא מחליף..

אבל בלי להתחייב: "לאור ההריונות הקודמים סביר להניח שאצטרך לצאת לחופשת מחלה לקראת הלידה, כדאי שתערכו מראש. כמובן שאם ארגיש טוב אשאר עד הסוף, אבל הסיכוי שזה יקרה נמוך."

ככה הם לא יכולים לסרב (כי זה לא שהודעת מראש שתהיי חולה, רק אמרת שאולי זה יקרה), אבל את לא פוגעת ביכולת שלהם להיערך (ואם לא יערכו, זו כבר בעיה שלהם).

טפטפתי כמה פעמים על זה שאצא בתחילת תשיעי,

בפ''ע הבא אבהיר את זה 

אני רוצה מבחינתי גם חודש לפני, אבל איך בדיוק אצליח להשיג אישור מחלה?

ומה יהיה ''לעניין''? שבועיים לפני?

החל מ 38?

הרופא משפחה נתן לי ימי מחלה כמה שרציתי יש לי רופאה מהממת בקטע הזה

בפועל ילדתי שבוע אחכ🤷‍♀️🤦‍♀️

מצד אחד רוצה ללדת ב 38

מצד שני רוצה איזה שבועיים מנוחה, אני פשוט חייבת את זה לנפש

לידה קודמת ילדתי טבעי ב37.

ואני נורא רוצה שבועיים של הפוגה לפני הלידה. לאפס את הראש, הבית, ובמיוחד את עצמי...

אבל מה? אצא בשבוע 36? ואם אלד רק ב42? אצא ב38? ואם אלד יומיים אח"כ???

בקיצור, עוד אחד מהדברים שאין לנו אלא לשחרר לבורא עולם.

קשה שזה כ"כ לא מתוכנן ולא ידוע...

לא ימים חחח

יותר הגיוני

למרות שגם ככה לא ''מתה'' על המקום הזה וממש לא בטוחה שחוזרת אחרי הלידה..

אבל הם יהרגו אותי, לא מסוגלת לעשות להם את זה

כל-כך הייתי רוצה תאריך לידה מדויק 

הייטק

סוף תשיעי זה זמן קשה גם בלי לעבוד בו

ובאמת בד"כ מספיק חולים כדי לקחת ימי מחלה.

רופא משפחה יכול לתת לך אישור מחלה...

אצלנו מקובל להודיע מתי בערך יוצאים, זה שלא תלדי באותו יום אלא רק שבועיים או שלוש אחרי - זה כבר לא עניינם.

מספיק מוקדם כדי להגיד להם שאת לא יודעת מתי תלדי, אבל בעז"ה תפסיקי לעבוד בתחילת אוגוסט.

זה ממש הגיוני.

המנהלת שלי שאלה אותי בשביל משאבי האנוש אצלנו בעבודה, מתי אני מתכננת לצאת לחלד ומתי לחזור, כדי לדעת לחפש לי מחליפה.

לקחתי חופש שבוע לפני התאריך, כי לא היו לי הרבה ימי מחלה או חופש, אבל הייתי שמחה לצאת גם שבוע קודם (בפועל ילדתי אחרי יומיים שהייתי בבית).

אחרי הלידה ביקשתי מרופה משפחה ימי מחלה על היומיים האלה. ביקשתי באפליקציה, והייתי יכולה לבחור סיבה, שאחת מהאופציות הייתה הריון 

אני ותיקה עם ניק חדש...

מה שלומכם??😍

ב"ה אנחנו בסדר, מתרגלים לרכש החדש.

תודה לך!!

שמשבוע x כבר מאוד קשה לך לעבוד, ויתכן ותפסיקי כבר לעבוד משלב זה.

ואז יום בהיר את קמה מודיעה להם שיצאת כבר עד ללידה.

ככה מצד אחד הם צריכים להיות מוכנים לזה

ומצד שני את לא מצהירה לפני ה"מחלה" שאת יוצאת לחופשת מחלה

מצד שני, אם תבדקי ברשת - משרד הבריאות הוציא הנחיה שזה מותר, אז אולי באמת לא צריך לחשוש..

אני אישית לא הייתי לוקחת סיכון

אך לא מומלץ - יעילות מופחתת, בגלל השינויים ההורמונליים.  

לא רק מזון: מה מותר ומה אסור במהלך ההריון | שיבא-הריון ולידה

החדשות הטובות: משרד הבריאות קובע כי בכל שיטות הסרת השיער השונות, האנרגיה אינה מגיעה לעובר, כך שהשימוש בטיפולי לייזר להסרת שיער במהלך הריון מותר.

החדשות הפחות טובות: קחי בחשבון שהשינויים ההורמונליים שחווה הגוף שלך בעקבות ההריון, עשויים להשפיע על יעילות הטיפולים, ושאת עשויה להיות רגישה יותר לכאב בעת ההריון, אבל השורה התחתונה היא שאין מניעה להסיר שיער באמצעות לייזר במהלך ההריון

לוחצים על שלושת הקווים מימין, לפתיחת התפריט. 

הניתוק באפשרות האחרונה למטה.  

2.תור רגיל

3. בד"כ את קונה בבית מרקחת אז צריך לבקש מראש מרשם באונליין, חבל רק בשביל זה לבוא פיזית לרופא, אם בית מרקחת קרוב הגיוני שיביא לך מרשם תלכי לקנות ואז יכניסו אותך שוב בין התורים (תלוי במדיניות של הרופא הספציפי)

4.בגדול כן

יש רופאים שמעדיפים לחכות 8 שבועות אבל בעקרון 6 שבועות זה מספיק ויש רופאים שמתקינים גם לפני. אבל - אחרי קיסרי זה אחרת....תבררי אם רלוונטי

התשלום על ההתקנה הוא ישירות לרופא. לפעמים יש השתתפות כלשהי של הקופה לרוב לא

שווה לברר מראש שלא יהיו הפתעות ופתאום סכומים שלא ציפית

ולכן אני ממליצה לא להתעקש על הקופה שלך אלא על רופא עם המלצות ספציפיות לגבי התקנת התקן גם אם זה אומר ללכת בפרטי .בעיני זה שווה את המחיר והמאמץ גם אם יש הפרשים

(אישית נסעתי מירושלים למודיעין ושילמתי כמעט אלף ש"ח על ההתקן של ד"ר ברעם בשביל לדעת שאני רגועה ובידיים טובות.... אבל יש עוד הרבה טובים אחרים,העיקר המלצות)

לפני כמה שנים שילמתי לו ישירות

(אבל זה התקן ספציפי...קניתי אצלו את ההתקן וההתקנה יחד)

מעניין גם פה כתבן כמה דברים שונים לגבי התשלום אז באמת שווה לברר בקופה שלך

יש התקן כדורי שנקרא מירנה, הוא אמור להתחיל דימומים כי הוא פחות פוצע את הרחם אבל בפועל אני לא בטוחה שזה מוכח שיש הבדל,הוא יותר יקר ואני לא יודעת אם אפשר לקנות ולהתקין בכל מקום

יש התקן שננעץ ברחם, הוא גם אמור להתחיל דימומים אבל יש בו את הסיבוכים שלו ואותו לא כך רופא יודע להתקין

בעקרון אם אין לך סיבה מיוחדת לא בטוחה שיש טעם בהתקן יקר יותר 

כדורי זה בלרין-ללא הורמונים

ולפי מה שאני שומעת לא מפחית דימומים כי כן נוגע בדפנות הרחם.

לג'ניפיקס לדעתי מאוד מומלץ אין סיכונים בהתקנה יותר מאשר התקן רגיל רק שהוא יקר ולא כל רופא מתקין

לפני 3 שנים, מאוחדת.

אמרו לי לקבוע תור כפול- אחד להסברים ואחד להתקנה. הרופאה לא מוכנה להתקין בלי לתת הסברים, תופעות לוואי, השלכות וכו'..

בפועל, עד שתפסתי אומץ ללכת להתקין היה רק תור אחד, שבו היא הסבירה,

נתנה לי מרשם לרדת לקנות בבית מרקחת של הקופה ואז אמרה לי לחכות עד שיהיה לה חור בין תורים שהיא תכניס אותי.

זה שווה להם כי הכסף על ההתקנה הולך ישירות לרופאה. ישבתי וחיכיתי איזה 3-4 שעות עד סוף היום ואז נכנסתי והיא התקינה לי.

להבא אני אבקש מרשם מראש דרך האפליקציה ואגיע כבר מוכנה עם ההתקן לתור אחד של הוצאה והתקנה חדשה וזהו.

בעיקרון כל רופא נשים אמור לדעת להתקין, בתכלס כדאי לך לבקש המלצות לרופא מומחה, עם המלצות טובות וניסיון.

את יכולה לכתוב פה מאיזה איזור בארץ ויתנו לך המלצות. 

מחיר-

התקן מאוחדת שיא(הביטוח הגבוה)- 400₪

התקנה לרופאה במזומן- 300₪

נכון ללפני 3 שנים, ישמצב העלו מחירים מאז. 

הרופאת נשים בקופה אמרה לי שיש נשים שסיפרו לה שעשו התקנת התקן דרך תחנת אם וילד (נראה לי שככה קוראים לזה) של משרד הבריאות.

ושם ההתקנה עולה רק 50 שקל לנשים אחרי לידה (במקום כמה מאות בקופה).

ורופאה עושה את ההתקנה.

ניסיתי לקבל על זה מידע באינטרנט ולא ממש הצלחתי.

מישהי מכירה דבר כזה?

ואם כן אז איך מגיעים לרופאה הזאת שמתקינה?

הבנתי בשרשור שכדאי לברר האם הרופא מתקין עם מצבט אן בלי

בלי כואב פחות

אולי אחרות ידעו להאיר יותר על הנושא הזה.. 

תלוי במצב הפיזי של הנרתיק.

יש זמנים שבהם צוואר הרחם יותר פתוח ואז ההתקנה הרבה יותר פשוטה,כשלא- משתמשים במצבט כדי ליישר אותו

מישהי כתבה שהלכה במיוחד למיון או מרפאה מיוחדת כדי לעשות הרדמה או משהו דומה כי השימוש במצבט כאב

מה שכן- ככל שהרופא יותר מומחה ומיומן כך סביר שיצליח להתקין עם פחות פרוצדורה ופחות כאבים וכמובן גם פחות סיבוכים

יותר נכון במצב של צוואר הרחם.

כדי להתקין חייב שתהיה גישה מתאימה לצוואר הרחם

אבל- כן הגיוני שככל שהרופא יותר מיומן אז יותר קל לו "לוותר" על המצבט במצבים שהם גבוליים

לא יודעת

יכול להיות שיהיה קשה יותר מרחם קדמית?

כי אני עם אחורית, אין מצב שזה יכאב יותר 

תודה!!

1. לא ממש כל רופא. במזכירות יודעים

2. עדיף דרך המזכירות תור מיוחד שהוא כפול 2 כי יש רופאים שלא מתקינים אחה"צ

3. את באה מקבלת מרשם ואז חוזרת מייד - לכן צריך 2 תורים (אבל אפשר גם לפצל כמובן ליומיים)

4. אפשרי באותו יום אבל איך יהיה לך מרשם?

יש לנו כבר כמה שנים

לפעמים אפילו קופצת עם הילדים אחה"צ

או שישי כשחוזרים מהגן

(וכמעט כל חופש אנחנו הולכים)

זכור לי כחויה ממש ממש טובה.

בשבתות קיץ היינו יוצאים כל יום שישי עם אבא שלי לגן חיות מיד אחרי בית ספר.

ובשנה שאמא שלי עשתה תואר שני, ואני כבר הייתי מספיק גדולה - היה יום אחד בשבוע שאמא שלי למדה עד הערב אז היינו יוצאים לגן חיות לכל הצהרים. (אבא שלי היה מביא אותנו לשם ב4 לפני סדר ב ובא לקחת אותנו ב7 אחרי שנגמר הסדר.

היה לנו ממש ממש כיף, וזה אף פעם לא נמאס.

אז לא מגיעים לשם כל פעם ובלחץ לנצל את הזמן ולהיות בכל מקום.

אם זה יחסית קרוב אליכם אז זה כמעט כמו גינה, כל פעם הולכים לאיזור אחר.

לנו אין מנוי כי אני לא אוהבת חיות וחם לי ומעצבן לי שם אבל חברות שלי מאוד אוהבות

הילדים מאד אהבו

גם לי זה היה נסיעה ברכב

כשהם גדלו כבר לא חידשנו

היום עם הקטן כבר לא רואה את עצמי נוסעת ומסתובבת שם, זה שייך לצעירים שיש להם כוח וסבלנות.

היינו בחול המועד והיה פיצוץ מבחינת חניה

בטח בכל השנה המצב טוב בהרבה

אני פשוט כותבת את זה שתקחי בחשבון אם מטרת המנוי זה גם לחגים

אנחנו חנינו במרחק חצי שעה הליכה..

חנינו ליד האקווריום והלכנו 20 דקות לכל צד

היה ארוך וחחחםםםםםם

היה מנוי לגן חיות

ונהנינו מאוד (עד שנמאססס ואז כבר לא חידשנו אותו)

היינו נוסעים לפעמים באוטובוסים עם האחות הגדול ולפעמים ברכב עם ההורים...

בהתחלה היינו נוסעים עם ההורים וכשגדלנו יצאנו רק הילדים, הכרנו את הגן לעומק, את בעלי החיים, דברים שלא מכירים ברגיל.

היינו שם המון ולאורך שנים...

הרבה זכרונות טובים יש לי משם

תפנקי את עצמך בסלטים שווים וכו.

אחרי ההיריון בעזרת ה לאט לאט תנסי לסגל שגרה בריאה וקצת לרדת במשקל

אגב אם את מאד גבוהה

אז המשקל מפחיד

אבל אני מתארת לעצמי שאת לא נראית שמנה במיוחד כי זה מתאזן יחד.

אל תשווי לנמוכות במשקל וכו

מדברת כגבןהה עם סיפור דומה 

אני אולי לא עם שומן נוזל מכל כיוון, אבל כבר לא רזה

ושום בגד מהחתונה לא עולה עלי

ואני מרגישה נורא נורא שמנה

את בהריון עכשיו אם הבנתי נכון?

אז בהריון שני תוך זמן יחסית קצר, כשהנקת בין לבין, למה את בכלל מצפה להיכנס לבגדים מהחתונה?

בעז"ה יהיו תקופות בחיים שבהם תוכלי שוב לרשת במשקל. כרגע אני ממליצה להתמקד בלאכול אוכל כמה שיותר בריא (עם דגש בעיקר עלל מה את אוכלת, ולא מה לא. כלומר לדאוג לאכול מספיק ירקות פירות חלבונים, באופן טבעי זה כנראה יגרום לקצת פחות ג'אנק).

ולאחריה כמובן אחרי ההריון הראשון נתרמו. ולא מצפה מעצמי לחזור אליהן. התרחבתי גם בכתפיים אפילו.  הכל.. והז לא משנה כמה ארד במשקל.

גופ של אשה שעברה לידות לא יהיה כמו מי שלא(נכון יש יחידות סגולה שכן.. אבל הן המיעוט)

אז כן בטח אפשר לאכול בריא. לרדת במשקל אם יש צורך.. אבל השאיפה הזו לחזור לביגוד של ימי הבחרות לדעתי שגוי ורק מתסכל .

כמו שבזמן את בטח לא רוצה לחזור אחורה ולוותר על מה שהשגת(ילדים/בעל)

אז הביגוד הזה כנל.

והכי חשוב ,לפותחת,

ללמוד מחדש כל יום לאהוב את עצמך החדשה שמשתנית ותמשיך להשתנות עוד ועוד.

וכשעושה שינוי תזונתי וכו לא מתוך הלקאה

לא מגיע לך!

בהצלחה רבה

ממרום גיל אוטוטו 40, אחריי ב"ה משפחה ברוכה ברוכה בלע:

אני חייבת לגלות לכן סוד:

יש מצב לחזור למידה של החתונה!

אבל!

לא לגוף של החתונה 😆😆

בסוף בסיום הריונות/ הלידות/ הנקות:

בהחלט יש יותר ממצב טוב לחזור! ספורט, אוכל טוב, זמן לעצמך!!

כן, הגוף עם כל הכיף של אחריי לידות.. אבל המידה- אפשר לרדת!! בטח ובטח.

ולהרגיש טוב עם עצמך ובכושר.

רק מה- הסגנון שלבשת בתקופה של החתונה- 

טוב, זה כבר לא הסגנון שלך בכל מצב אחריי 20 שנה.. מבטיחה😆😆

אז בהחלט אפשר להעיף ולהתחדש 💞💞💞

ואני עדיין בדעתי שזה מעט.

ומכירה הרבה רזות! מידה 38 וכו'. אבל לא.. לא בגוף של לפני הלידות..

צריכות גזרות שונות וכו' כדי שיעמוד יפה. אז יש מכל הצורות . אבל לשאוף להגיע לגוף של מישהי שלא היתה בהריון  אפפעם לדעתי זה קיצון. גורם ככ הרבה תסכול. 

של פיליםםם

צרת רבים חצי נחמה

המשקל הזה באמת כ"כ מופקע?????

על כמה אנשים/נשים שאני מכירה ששוקלים כמעט מאה, והייתי בהלםםם... כי תמיד דמיינתי שמאה זה שמנים ממש, והם בכלל לא נראים שמנים כ''כ, את גבוהה אז זה אחרת לגמרי. אל תתייחסי למס' שכתוב במשקל, זה מאוד מבהיל, תתייחסי לנראות.

מבינה מאוד את הקושי של כבר לא יכולה לראות את עצמי 😔 תזכרי שאת מגדלת בתוכך איש קטן, אז אל תלקי את עצמך. הדיאטה בהנקה מלאה זה על גבול הבלתי אפשרי... אפילו בהריון יותר קל להיות בדיאטה

יש אנשים שמנים מאוודדד שעוד לא הגיעו ל100

הגובה ממש משחק פה

לא בודקת משקל

אבל השמנתי השמנתי השמנתי

וכן, גם לי שום בגד מהחתונה לא עולה (התחתנתי לפני 3 שנים, כן?!)

ואני נמוכה אז בכלל..

ה יעזור נושא עצוב

אבל אני לא גבוהה בכלל ובבחרות לא הגעתי ל70, אז מסתבר שגם ההשמנה שלי לא כמו שלך...

הגובה מאוד משפיע.

אבל הכל בסדר יקרה!

תחיי את ההריון הזה בשמחה, תחשבי מה עושה לך ולעובר טוב

ואולי אחרי הלידה תשתדלי להקפיד על תזונה נכונה...

וספורט.

ואל תישקלי הרבה מידי- רק מה שחייבים...

לא ב 100 קילו

אבל כן בתחושת הפיל

צרפי לזה אף כזה מנופח שנהיה לי קבוע בהריונות, אני מרגישה ממש כמו בשיר של פילפילון אפו ארוך..

יותר גרוע מזה? כל פעם ששרה את השיר עם הבן שלי, הוא כזה צולע כי פילון לא הצליח ללכת (מקווה שלא יהיה ככה כמו בהריון הקודם שבוע לפני הלידה, ממש צלעתי 😰)

וכשיש תיאור על האף הוא מגיע למשוך את האף שליייייייי כי שלי ארוך ושלו ב''ה דומה לאבא שלו - קטן קטן..

יותר גרוע מזה - אין!!!!!!!

גם שמנה

וגם אף גדול ומנופח (רק בהריונות, הפנים שלי פשוט משמינות והאף במיוחד)

מתנצלת אם קראת ונפגעת/ מישהי אחרת קראה ונפגעה. דיברתי מהמקום האישי והפגוע שלי ולא הייתי צריכה לעשות את זה בשירשור רגיש. סליחה 🙏

אז מזדהה מאוד..

גבוהה מאוד, התחתנתי במשקל 65

אחרי הלידות עליתי מממששש ולא הצלחתי להוריד משמעותית.

עכשיו בהריון קרוב ממש למאה ומתה מפחד

מה שכן, העליה שלי התמתנה קצת כי אני עם סכרת הריון ואוכלת הרבה יותר טוב..

ובתכנון שלי בע"ה להמשיך עם התזונה הזאת כדי לרדת עוד ומקווה שילך לי הפעם..

ככה שחוץ מלאכול אוכל טוב ומזין כרגע, אין לי יותר מידי איך לנחם. רק להזדהות.. 

ותתעודדי שאת בריאה💞

אני גבוהה ורזה מאוד, יש לי חילוף חומרים מאוד מאוד מהיר (ברמה של מתפנה 20 דק אחרי האוכל)

עד פה נשמע מושלם נכון?

אבל לא, בעקבות העודף רזון, שאני לא מצליחה להשמין ולהיות בריאה- יש סיכוי מאוד גדול שבגלל זה ההריונות שלי בעיייתים ו2 כבר לא החזיקו בשלב מאוחר

אז נכון, חשוב שתאהבי את איך שאת נראת, אבל זה לא הזמן כרגע, תהני מהחיים שמתפתחים בתוכך ותהני מזה, ותשמרי עליו כי לא כל אחד זוכה לזה. את יכולה להרים לך את הדימוי עצמי עם איפור, בושם, או כל דבר שאת מרגישה טוב איתו.

בעזרת ה' אחרי הלידה ותקופת ההנקה תוכלי בכיף להתחיל אורח חיים של ספורט ובריאות

ומאמינה שתצליחי בענק!!

המון המון בהצלחה והכי חשוב שיהיה בקלות וידיים מלאות💞

קראתי אותי😆

ושוקלת עכשיו אחריי לידה 95.8... (כמה חשובה הנקודה😆😆😆)

גם גבוהה ..

גם שקלתי 73 בערך בחתונה..

גם מניקה ויש לי יופי של תאבון....

וגם בלחץ מה100... (כן, הגעתי אליו בסוף סוף 2 הריונות)

אז קודם חיבוק ממני!!!

אבל ראיתי פלוס בגובה שלי- שאמנם עליתי, אבל עליתי בפרופורציה! (מתניים בגודל השדיים,  והבטן פחות, עדיין יש צורה...)

מה אני עושה עם זה?

אלף- קונה בגדים מחמיאים משיין בגודל (xx2), ולא מצטופפת בבגדים לא מחמיאים,

ב- אוכלת הרבה אבל בריא- קוסקוס מלא עם סלט גדול, חביתה גדולה...

ג- מפחיתה סוכר זמין!! (אבטיח זה אני כן אוכלת...)

ד- הליכה מהירה!! זה ממש ממש עוזר להתחיל לחזור לעצמך... בנחת..

בהצלחה, איתך!!

סליחה פספסתי שאת בהריון עכשיו!

אז גם לי היה הריון שהתחיל ב91 ובסופו שקלתי 104.. אגב, הייתי מהממת, כי אני מהממת בהריון😄

😄 

 אחרי ההריון הזה בסיום ההנקה הצלחתי לרדת מלא- כי הגוף שלי בהוויה שלו רזה.. זה רק הלידות.. זה לא תאיי שומן המילגות/ נערות... לכאלה נשים, שלא היו שמנות במהלך החיים, יותר קל ללחזור למידות גוף שלפניי, בסיום ההנקה והלידות

באמת שזה פיתרון

וקשה לי מאוד לשמור על תזונה מתאימה

וקשה לי לעשות כושר..

איתך בתחושה😭

מרגישה כבדות עייפות

אני לא שוקלת ככ הרבה, פשוט ביחס למה שאני רגילה זה הרבה וגם המראה שלי השתנה.

אז כנראה שזה לאו דווקא קשור למספר.

חיבוק!

היו זמנים שהרגשתי לא טוב עם עצמי, לא רק לגבי המשקל אלא כל המראה.

מה שגרם לשינוי היה תהליך של קבלה ואהבה עצמית, נשארתי עם אותו משקל, עם אותם פגמים בפנים/ בגוף, אבל התחלתי להנות מהמראה שלי.

לפני שנה פלוס רזיתי מאד, אני חוגגת את הגוף עם בגדים שלא יכלתי ללבוש קודם, אבל לא מרגישה יותר יפה, כי הייתי מספיק יפה קודם.

חושבת שזה לא ענין של משקל, יש נשים שמנות יפות מאד, זה ענין של אהבה עצמית, יציבה נפשית ופיזית והתאמה של בגדים למבנה הגוף.

ואני יכולה להעיד גם עצמי.

אני אישה מלאה פלוס פלוס, אומנם גבוהה, אבל מעל 90 קילו וחיה עם עצמה בהשלמה ובאהבה גדולה.

זה הכל עניין של אהבה עצמית וקבלה עצמית. 

את לא מרגישה שהמשקל מכביד עלייך פיזית?

נגיד ללכת, לעבוד בבית, לנקות וכו.

אני באותם נתונים פחות או יותר, אמנם בהריון, אבל גם לפניו הייתי בעודף משקל והרגשתי שאיכות החיים שלי נפגעה.. 

אני שמנה לא מעט שנים, עם עליה הדרגתית בכל הריון. בשנים האחרונות אני עייפה יותר וכבדה יותר, אבל אני מרגישה שזה בגבול הסביר.

אני מתפקדת טוב בבית ובעבודה.

העייפות היא בעיקר סביב ההריונות, אבל קשה לי לבודד האם מדובר רק בעקב המשקל או גם בעקבות הגיל או הריון או הכל יחד.

אני מאוד מאוד משתדלת להשלים כל חוסר תזונתי שיש לי לאחר בדיקות דם, כשצריך משגעת את הרופאים לקבל ברזל בעירוי, ישנה טוב, שומרת על אמונה ושמחה, לוקחת חופשים וחופשות מחלות איפה שאני מרגישה צורך ומתאפשר, מעשנת קצת... ובסה"כ חושבת שאני בטוב. 

שאלתי כי אצלי זה מאוד ניכר, ההשפעה של המשקל על הגוף והנפש.

אני משמעותית מרגישה יותר כבדה ועייפה.. 

אלא שאני ממש ממש נמוכה.. וזה יוצא שהbmi שלי ממש גבוה

לפני ההריונות הקודמים הצלחתי להוריד קצת במשקל, אז לא עקפתי את ה70, אבל עכשיו הצלחתי להוריד רק איזה 3 קילו, וכרגע אני בשבוע 18 ומפחדת לאיזה משקל אני אגיע בסוף ההריון..

מקווה שזה לפחות ידחוף אותי להשקיע בדיאטה אחרי ההריון🤷‍♀️

בהצלחה לנו..

פיתרון פשוט תזרקי את המשקל זה רק מספר שלא אומר כלום העיקר שאת נראת טוב

ותאהבי את עצמך!

תאוכלי בריא ומזין

לא יודעת כמה זה נורא אבל אין לי מושג כמה אני שוקלת ולא כמה שקלתי ואני בשבוע 26

באף הריון לא עשיתי

ההריון היחיד שנשקלתי בו זה בהריון ה1 כי באישפוז הייתי חייבת

ככה הם לא רואות את המשקל אבל האחות כן...

וכך אם יש משהו חשוב שצריך לדעת בעקבות המשקל האחות יודעת 

ממש עודדתן אותי!!!!

הלוואי שאצליח לקיים את העצות שניתנו לי פה

ואם לא- לפחות אנהיג את העדר בכבודדדד

יש לי תאוריה אבל לא בטוחה שהיא לגמרי נכונה

שאשה שמקבלת מחזור בהנקה, אז הסרזט יותר משפיע על המצב רוח ויותר תופעות

כי הסרזט בעצם מדכא את הפעילות ההורמונלית שהגוף היה אמור לעשות.