פורום הריון ולידה (עמוד 513)

צורי

משחת הפלא של ערוגות

זה לטיפול

למניעה אחכ- לדאוג שהמקום יהיה יבש

לנגב אחרי מקלחת

ולמרוח טלק/דאורדורנט

כמו שכתבו לך צריך לייבש ולשים קרם לחות או קרם החתלה

כנראה שכדאי חזיה אחרת או לסדר אחרת את הרצועות כך שהשדיים לא יהיו צמודים מדי ביומיום

או לפחות לשים חתיכת בד נעימה בינהם

אם זה לא עובר או מחמיר אז יכול להיות ח"ו פטריה... אבל בעז"ה שיעבור מהר

שפשפת אמורה להשתפר תוך יום יומיים של טיפול

טבעקוטן שהציעו הוא נגד פטריות.

לא יודעת מה החסרונות שלו אם בסוף זה לא פטריה..אבל אולי כן אפשר להתחיל ממנו.

החסרונות, אני מניח קשורים לשימוש נרחב מדי בסטרואידים. אני לא עוסקת בתחום הרפואה אבל למיטב הבנתי שימוש מקומי במעט קרם לכמה ימים, לא מזיק. כמובן שזה לא מיועד לשימוש קבוע.

לדעתי אם הפותחת תכתוב לרופא משפחה על השפשפת בחזה ותבקש משחה כזו או מקבילה, הרופא מיד ישלח לה מרשם.

ולפותחת, ממש נראה לי בסדר להתייעץ עם רופא משפחה, לא יבקשו לראות את זה ולא מביך, הם מתעסקים בדברים כאלה כל הזמן. 

שתיארת,

אבל אדמומיות שורפת/מגרדת בכל מיני מקומות של קפלים וכו', בדרך כלל בעיני מצריך משחה אנטיפטרייתית, טבע קוטן מעולה לעניין הזה ( אפשר לבקש מרשם מרופא משפחה/עור באפליקציה... )

לרופא דרך האפליקצייה/אתר?

https://www.beok.co.il/forums/forum-37/?m=1016757

בוקר טוב

העובר בתוך הרחם יושב מוקף בקרומים - קרום אמניון וקרום כוריון.
כאשר הקרום מתרחק מקיר הרחם ונוצר בינו לבין הרחם דימום יתכן היפרדות קרומים.
היפרדות קרומים לרוב נסגרת יתכן עם דימום קטן
הנתוים שלך אופטימיים
אין טעם לרוץ על כל דימום למיון במיוחד שלמיון אין מה לעשות, אין טיפול רק מנוחה.
 

הסתדר לבד, לרוב זה קורה בזמן הזה וחולף מעצמו.

בבדיקה הבאה אחרי שבועים כבר נעלם

ולמה אנחנו עדיין אסורים ובעלי לא יכול לנקז לי את זה 😭

סינוטמיצין ומופירוסין למשל, הן אנטיביוטית, מן הסתם יש עוד

כבר אתמול הביאה לי ךעשות אמבטיות פולידין

לא הזיז כלום

שינקזו לך גם. ואולי תצטרכי גם אנטיביוטיקה דרך הפה כמו שכתבו.

הרבה בריאות 🙏🏻

אלא ע''י כירורג, כך שלא בטוח שיעשו את זה.

(מרובת נסיון בנושא)

בסוף זה מתפוצץ והמוגלה יוצאת, אבל יכול לקחת זמן

אני עם מזגן ובכל זאת חםםם

אבל לקום בלילה כתסמין יחיד..לא יודעת...

אולי תנסו שבעלך יקום אליו. יכול להיות שאיתו הוא יותר יזרום ויחזור לישון

אם הוא מתעורר ומתקשה לחזור לישון זה נשמע שהשעה שבה הוא נכנס לשנת לילה היא מוקדמת מידי עבורו, או שהוא רעב.

באיזו שעה הוא הולך לישון?

ניסיתם להציע בקבוק?

אם הוא בוכה מתוך שינה זה יכול להיות גם ביעותי לילה או דבר אחר שמציק לו

אבל מהר מאוד הוא נראה ער.. מודע לגמרי למה שקורה

הולך לישון בסביבות שבע וחצי.. לא נראלי שזה מוקדם מידי לגיל שלו..

הצענו מים. לא רוצה להתחיל מטרנה בגיל כזה..

הוא אכל טוב ארוחת ערב בימים האחרונים. בבוקר כשמתעורר באמת מבקש לאכול.

אבל באמצע הלילה לא, רק בוכה...

רצוף.. בלי סיבה נראית לעין אתן ורמוקס. לרוב זה באמת היה תולעים וזה עזר..

במהלך היום יום מלבישה גופיה ארוכה ואברול דק ארוך מעל
בערבים או כשנמצאים במקום מאוד ממוזג שמה גם גטקס

והמון מזל טוב לך!

והייתי מלבישה משהו חמים לתינוק ניו בורן. לא רבה מאוד אבל כן קצת מים.

יש רוח קרירה

גם ככה הם מכוסים, והרבה נחת!!!

איך את מרגישה? 

גופיה ארוכה ובגד אחד מעל- ברגליים זה שכבה אחת

ביום ממש נעים אז שמיכה עוטפת זה בסדר

 בלילה יותר קר וחייב כובע 

זה בעיקר רוחות

לא קר אבל כן יש רוחות שצריך להגן על הראש והאוזניים מהן...

אבל לא תמיד... לפעמים רק גופיה ולפעמים היא עירומה.

אצלנו בערך 2 מעלות יותר מירושלים.

ולא רק במעלות.

אני מירושלים ומלבישה לתינוק בן חצי שנה 2 שכבות ארוך ודק.

בבוקר ולקראת ערב יש ממש רוחות 

בבוקר ובערב קר

בצהריים חםםםםםם במיוחד בתשיעי כשאת עולה מהמעון ברגל..

לדעתי 2 שכבות דקות ארוכות (בכל הגוף), כובע טוב ושמיכה עבה שעוטפת אותה

בתקווה שאכן נשתחרר מחר...

@אמהלה - אני לא קופצת עכשיו לשום מקום אם יהיה צורך בעלי או הבת הגדולה ילכו לקנות בחנות...

בד"כ לתינוקות הקטנים יותר הן מביאות, כי קשה להם יותר לשמור על חום גוף

שבוע 20 להריון למה צריך מעקב בטיפת חלב?

ממה שאני יודעת טיפת חלב זה לתינוקות שנולדו בלבד, אבל אולי תחדשי לי משהו...

בכל מקרה רופאת נשים הייתי הולכת כבר בשלב כזה

או שזה מעקב אחיות?

כי רופא די בהתחלה שבוע 6-8 

ובינתיים הייתי אצלה פעמיים (עכשיו ב"ה אני שבוע 22)

העיקר הוא מעקב סטיק שתן, לחץ דם משקל וכו.. בדר"כ אפשר לעשות את זה אצל אחות בקופ"ח רגילה.

אחות ליווי הריון ספציפית זה רק אם באלך משהו קצת מעבר בהדרכות ועוד ..

ואחות ליווי הריון זה נראה לי רק בהריון ראשון.

במכבי אפשר לעשות מעקב מהבית. זה מאוד נוח.

בכל 4 ההריונות עשיתי.. רק לא זוכרת מתי התחלתי...

נראה לי אתקשר מחר לבדוק 

אם רלוונטי לך תכתבי בפרטי ואתן לך את הפרטים שלה

אחרי כמה מפגשים בודדים אני כבר רואה שינוי מדהים, היא לא מקשקשת מיתוסים אלא ממש מצליחה לעזור

אפשר להתחיל מרופאת משפחה, ובמקביל לקבוע תור לרופאת נשים.

רופאת משפחה יכולה לתת לך הפניה לפרופיל הורמונלי, וככה תגיעי לרופאת נשים עם תוצאות.

לטפל - יש טיפולים הורמונליים בסיסיים שרופאת משפחה יכולה לתת.

וגיסתך ממש אבל ממש חסרת טאקט!

חצי שנה לנסות זה נורמלי...

אני שנה וקצת אחרי הפלה.. מחכה ממש ממש להריון..

בטן של הריון, שנשארה מהלידות הקודמות פלוס שוקולדים ועוד🙈 וגם אותי כבר שאלו אם יש משהו בדרך...

מתפללת בשביל שתינו וכל מי שמצפה שהשנה הזאת תביא איתה בשורות טובות בע"ה!

תודה רבה לכן!

למה יש אנשים בלי טאקט??

אותי שאלו בתור לרופא... הייתי עם תוצאות אולטרסאונד ביד...

זה היה אולטרסאונד לוודא שאין שאריות מההפלה...

אם חזר כבר מחזור רגיל...

בע"ה בקרוב

גם אם כן וגם אם לא (אם לא ברור שללכת!)

זה מאד תלוי בגישה של הרופא, לא חושבת שישלחו אותך לים בדיקות על ההתחלה

יכול להיות ממש רק ב דם ואולטרסאונד

מלא בהצלחה

תודה רבההה 

לי היה אסטרדיול גבוה יותר

וגם כל שאר הערכים תקינים

הרופא לא התייחס ואמר שתקין

בשוק שמישהו בכלל קונה חדש במחיר כזה

בעיני ממ שלזרוק כסף לפח

יש ביד שניה ובפייסבוק מלאאא דונות מצב חדש עם תוקף במחירים סבירים

ועל הז כן ממליצה כי יומיים בשבוע זה לא 'רק' זה מקל משמעותית ולי גם נח בלי קשר רק לרכב

לגיל קטן לא בריא כעגלה קבועה כי זה ישיבה

אבל אצלי מרגע שכבר במילא יושב כן משתמשת בה ביומיום ומאוד נח לי

האמת שאני הייתי בודקת על הדונה החדשה, שאפשר ליישר/להשכיב את הדונה זה נראלי ממש טוב.

עוד משהו לגבי חדש מהחנות, לפעמים זה גם מתנות ותווי קנייה

עלי אחרי לידה…

מבחינתי דונה זה הצלה, מאפשר לי לצאת מהבית הכי קליל ונוח.

לפזר ולאסוף את הילדים בכיף בלי להתעסק עם קשירות של התינוק .

קניתי ללידה הראשונה ומשתמשת בה עכשיו לילד שלישי. תענוג.

מכירה הרבה שקונים יש 2, אני פחות אוהבת, בפרט שזה באמת השקעה לכמה ילדים קדימה בכיף. 

תאמת שהזמנתי עכשיו את הדגם החדש שמגיע לשכיבה מלאה

אני מרוצה בטירוף

אם את לא הולכת להשתמש בזה שעות הדגם הרגיל מספיק ואת יכולה למצוא ביד 2

לי אישית דונה שינתה את החיים ממש

נראה נחמד

עולה עכשיו 2890

לא זול אבל למי שנוסעת הרבה זה ממש יכול להיות תחליף לעגלה לפחות עד גיל שנה

יש לי חוץ מזה בוגבו בי 5 עוד מהגדול שלי אבל בה אני משתמשת רק ליצירות ארוכות,

הדונה לגמרי מספיקה לכל היציאות הסטנדרטיות

נראה לא לגמרי חצי כזה לא ?

נראה נוח לתינוק ?

בתמונה זה נראה הרבה פחות

במציאות זה ממש שכיבה

הגב ממש ישר

אולי הרגליים מקדימה טיפה עולות

אבל מבחינת התקן וגם מבחינת איך שנראה זה ממש שכיבה

הרבה יציאות ונסיעות וזה למה זה נוח לך ?

מעניין אותי לשמוע חוות דעת אמיתית

ויש תינוקות כאלה שלא עולים כמו הגרף🤷

לחוסר ריכוז זבהנקה בשלב הזה מאוד מאוד מאוד עזר לי להניק בתוך מנשא ארגו

הנחתי ככה סתם בבית ואז הוא פחות הוציא את הראש להסתכל מסביב

והייתי מניקה ככה (עם כיסוי כמובן)

גם בכל מקום האמת חחחח

בדרך למסגרות, בחוזר, בארוחה אצל ההורים בשבת, אצל חמותי, בפארק

באמת בכל מקום

כולם בחוץ חושבים שהוא ישן ואני לא מפספסת שום הזדמנות להנקה...

האמת גם זה יותר בריא לגב מאשר להחזיק ביידים כי העומס מתחלק על הגב בצורה טובה

וזה גם מנשא ממש נוח ושנייה להוריד או לשים אותו...

אצלנו זה  עזר להפחית את הירידה באחוזונים אבל הוא נשאר מתחת לגרף שלו גם כשהנקתי כל הזמן...

כן בגיל 7 חודשים יש ילדים שמשלבים הרבה מוצקים בתפריט, הז מאוד אינדיבידואלי אבל...

אפשר לנסות להציע ולראות איך הולך...

ושואלת לא כי מוטרדת מהמשקל (גם), את זה למדתי לשחרר. אלא בעיקר למה הוא לא יונקק. זה מחרפן אותי!!

שמלת או חולמצ הנקה וסינר? קושרים רגיל?

יש לנו ארגו והראש כבר מבצבץ גבוה מהשד...

היינו אצל רופא ילדים שלא ראה משהו חריג, התכוונת לרופא אחר?

ואם יש בעיה רפואית אז למה בשינה זה לא צץ? 

(הוא לא בדק את זה במיוחד)

עדיף ללכת לרופא שמומחה בלשון קשורה, כמו פרופ' יודסין בירושלים.

ובעיות כמו כאבים באוזן או בצד של הגוף יכולות לגרום לכאבים כשהתינוק במנח הנקה. לא יודעת על משהו ספציפי (חוץ מדלקות אוזניים, שידוע שמכאיבות בהנקה), אבל זו השערה שלי לכיוון של בדיקה. רק שבאמת לא יודעת לאיזה רופא אפשר ללכת... (אולי גם לאא"ג וגם לאורטופד ילדים)

אפשר גם ללכת לאוסטויפתיה, זה גם משהו שאולי יכול לעזור...

אני באותה בעיה.

הוא מוכן לינוק רק בשכיבה, ללא הפרעות מסביב.

בלילות יונק בלי סוף!!

הוספתי לו ארוחות מוצקים פעמיים ביום והוא עולה יפה במשקל ברוך השם.

פעם אחת מרסקת פירות עם טחינה ודייסת קוואקר ופעם שניה סגנון מרק עם קוסקוס ועוף טחון.

הוא ממש אוהב לאכול, לינוק פחות. פעם ראשונה שאני נתקלת בתינוק כזה

גם יונק 2 דק כל צד נגיד

ולפני השינה יונק יותר זמן, מתפנק (אצלי גם נרדם רק בהנקה).

אני חושבת שהוא פשוט מוציא הרבה מהר

כי כמעט כולם אצלי ינקו ככה כמה דק וזהו.

ותנסי לתת יותר מוצקים אולי

לפני שאני הולכת להרדים, למשל מוזגת להם אוכל בצלחות וכו בערב והם אוכלים בלעדיי..

אני לרוב לבד אבל הקטן בן 6, הם גדולים יחסית

אבל אני ניסיתי הכל מכל כל

1000 פעמים כל דבר

וילדתי רק ב41

בהצלחה לך ובקלות ובידיים מלאות!

אני אעשה תיאום ציפיות עם עצמי

לפעמים מצחיק אותי הלחץ מי ישמע זה כולה עוד שבועיים שלוש לפה או לשם אבל בהרגשה כבר אין לי כחחח

אם הגוף לא בשל ללידה, לא יעזור כלום, זה לא יקרה. וזה גם לא נכון עבור התינוק לצאת טרם זמנו. כל יום שהוא ברחם זו ברכה בשבילו, זה עוד זמן של בשלות, של התפתחות, של הגעה לעולם חזק ומחוזק יותר.

מה שיכול לעזור ולא מזיק ללכת יחפה על החול, לקיים יחסים,

לשאוב חלב במשאבה על ריק זה עשוי להביא לצירים, לא כדאי... גם שמן קיק לא מומלץ בכלל.

לק"י

וגם לא בטוח שזה יעזור כשהגוף לא מוכן.

לא בטוחה שזה שונה שמקיום יחסים.

הפתרון שלי ללכת לביקור במיון נשים מידי פעם שאת בלחץ ,לצערי כל ניסיונות הזרוז הטיבעים לא עזרו לי

הלוואי והצום של יום כיפור יתחיל לך לידה

ושיהיה בקלות ובידים מלאות

ממליצה בחום על הדרכת הורים או איזושהי הכוונה יותר ממוקדת עבורכם.

כי נשמע שזה משהו שחוזר על עצמו כמה פעמים.

אבל אולי מישהי שתכיר אתכם יותר תוכל להרוויח אותכם יותר בהתאם לאופי שלכם ולילד?

אני לא חושבת שיש דרך אחת נכונה להורות.

יש דברים בכללי שאני חושבת שחשוב שיהיו. אמון בין הורים לילדים, ביטחון לילד, אהבה, הקשבה.

איך עושים את זה בדיוק? זה כבר קשור אליכם ההורים. מה האופי שלכם, מה מתאים לכם לעשות. אני לא חושבת שנכון להכניס הורות לתבניות, כי כל אדם הוא שונה ולכן ההורות שלנו שונה.

אבל נתקלים שוב פעם באותם קשיים, אולי כדאי להתייעץ עם מישהו אחר בצורה קצת יותר רחבה, כדי להצליח אולי לראות משהו אחר, שאולי כרגע נתקע.

לגבי השאלה האחרונה, אני מחזירה בשאלה, האם ילד חייב להקשיב תמיד? אני לא בטוחה. צייתנות זה נוח להורים. גבולות זה חשוב. אבל עד כמה? אני לא בטוחה שזה כזה מוחלט שילד צריך כל הזמן להקשיב 

אבל עדיין לא מצליחה לפתור את החידה.

1.חכם וזקוק לאתגר ומשתעמם (אבל יש פעילויות מגוונות בגן)

2.חווה פחדים- פחד מכלבים, מחזיק יד חזק, דואג לאחיו מאד אם הוא לא בא איתנו-אולי גם חשש מהאזעקות? (אבל זה משהו שקורה כבר המון זמן ולא רק השבוע).

3.קשה לו להחזיק יום שלם, קושי התנהגותי?

4.     חוסר קבלת מרות וגבולות שניכרת יותר בגן ופחות בבית (כי בבית אנחנו נותנים לו לשחק עצמאית והוא מעסיק את עצמו במטבח ואנחנו מרוצים).

5.רצון להיות גדול ועצמאי ומחליט- מדבר על זה המון

6.פסיכולוגיה של תאומים- תחרות עם אחיו- הוא מפסיד מראש כי קשה לו, וממלא את המשבצת של המפריע כדי למשוך תשומת לב באופן כזה

7.התחברות עם חברים שובבים לאחרונה-והילד פשוט שובב

נכון שיש פה אופי של ילד

אבל גם האמא מצליחה להתמודד איצו, לספק לו אתגר ולמצוא את הדרך אליו

וגם הגננת פיתחה לה שיטה שעובדת

את זה כתבתי בפעם הקודמת לגבי הצהרון. אני מסכימה.

הדברים שלי כוונו בעיקר לחלק האחרון של הגבולות, כי זו שאלה שחוזרת מכוונים שונים. אז אולי ללכת להתייעץ עם מישהו באופן יותר ממוקד יכול לעזור.

זה מה שאני עושה כשאני מרגישה תקועה וכשאני מרגישה שבעצם יש כאן קושי שחוזר על עצמו בלי שאנחנו מצליחים לפתור אותו

הילד שאני עצמי מסתדרת איתו מערים קשיים בגן ומקבל פידבקים שליליים על התנהגות

והילד שמתנהג יפה רק מאכיל אותנו מרורים בבית (מאבקים, רצון בלתי פוסק לממתקים, מתיחת גבולות, בא לישון איתנו והשינה שלו כ"כ רגישה שכלרגע שרוצים להעביר מתעורר אצלנו במיטה ולא מסכים לחזור למיטה שלו ומתחיל לצרוח).

זה יחד עם ההרטבות שלהם כבר חצי שנה וזה שישנים איתנו שם את הכל באור שלילי ומבאס.

איפה כל ההשקעה שלנו בהם?

תחפשי מועדון הורות בקרבתכם. יש קורסים מסובסדים,

נגיד 100 ש"ח להורה ל5-10 מפגשים.

שווה כל שקל.

כשמשלמים אלפים מחפשים לקבל תכלס ולא מתמסרים לתהליך.

לא נשמע שחסר לך כלים, אלא חסר לך מתכון.

סדר, עקביות, עמוד שדרה מול המסגרת. בהירות מול בעלך.

את מתוסכלת מציפיות לא ריאליות ומקולות סביבך שמחלישים אותך.

הדרכה תתן לך את הגושפנקה החסרה.

את ההקלה על הלב. את הללכת עד הסוף ולא להתברבר.

למשל בדוגמה עם הארטיק. משהו הרגיש לך לא נכון לקשור בין התנהגות (בצהרון?) לבין ארטיק.

אבל בעלך כבר אמר את זה ויצא עם ילד אחד,

וניסית לתקן ונתת לו בבית.

ואז ניסית שוב לתקן ולתת לשני הפתעה.

כל הסיבובים והתיקונים האלו מבלבלים את הילדים ומשדרים להם מסרים סותרים כל הזמן.

תבררי על הדרכת הורים קבוצתית דרך המועצה/ עירייה

ואם אין שום דבר כזה, אז תחפשי קורס אינטרנטי. וכדאי מאוד שיהיה בשיתוף עם בעלך.

לא כי אתם צריכים להסכים על כל דבר, אלא כי אתם צריכים לחשוב במשותף ולדעת איך לנהל את הסיטואציות בלי לפגוע באני מאמין של השני.

ההמלצה שלי זה על הקורס של הבית להורות מקרבת

את נשמעת אמא מהממת, באמת אני לא סתם אומרת.

נשמע שחסר שם רק הסדר בבלגן, הביטחון בדרך, וברגע שתתגברו על הבעיה הזאת תעלו על דרך המלך בע"ה.

והילדים נשמעים שניהם מקסימים כל אחד בדרכו ב"ה. הרבה נחת.

אבל המצב הביטחוני קשה,

הילדים מרטיבים ובאים אלינו כל לילה כמעט,

וגם התלונות על א' וההתמודדויות מול נ', הקושי לישון ולסבול את הפיפי והכביסות והכל יחד עם האזעקות

זה חוסר שינה אחד גדול וחתיכת קושי.

גם סובלת מחוסר מקום במיטה, גם מפחדת שיפלו, גם מפחדת שירטיבו, זה מצב כפוי!

מצד שני- למי יש כוח להחזיר ילד שנאבק וצורח ויעיר את אחיו וכל רגע אתה חושב שנרדם ותוכל להעביר אותו אבל איך שאתה נוגע בו מתעורר? ומתנגד. או חוזר. או דורש שתהיה איתו בחדרו. אז נכנענו. וסובלים. וזה עוד בילד ה"מצטיין גן".

ואחיו, עושה לנו טובה ומצטרף ב-4 לפנות בוקר.

בעעעעעעעעעעעעעעע.

אני שמה לילד המפסםס שלי שמיכה על הרצפה והוא ישן עליה לידי, וחוצמיזה, אפשר לשים טיטול בלילה, הם רק בני 3 זה ממש בסדר. אין מצב שיעשו לי פיפי במיטה כל יום!

עכשיו לגבי ההתחלה, יכול להיות שיש אצלכם הדרכת הורים ממומנת? למשל אני יודעת שבמועצת בנימין יש יוזמה שנקראת דלת פתוחה שזה פסיכולוגים המכוונים את ההורים לפי הילד שלהם ולא לפי ערימת כללים ושיטות.

דבר שני, הוא אומר לך במפורש - כי רציתי אותך. איזה חמוד. יכול להיות שזה באמת גדול עליו! זה המון המון שעות ביום להיות בלי אמא! אז נכון שזה הנורמלי של ימינו, שילדים עד ארבע לא רואים הורים,  אבל ביננו, בעיני זה לא נורמלי. הוא ממש קטן, ואם הוא רגיש אז זה באמת שעות קשות כבר! יש לך ימים שאת מסיימת מוקדם, תנסי כמה שאפשר להוציא אותו מוקדם יותר.

בנוסף, תעשי לו טבלת התנהגות, אם הגננת תספר שהתנהגת יפה בצהרון נשים מדבקה אחרי 4 מדבקות נקנה לך.... איקס. אבל את חייבת לעמוד בכללים, אל תעשי צחוק כמו שהבאת לו גם ארטיק. אם החלטתם שהוא מפסיד, אז הוא מפסיד.  חייב להציב גבולות. 

קשוח מאוד ומוכר האמת, אני חושבת שלתת פרס למי שהתנהג יפה הופך את הילד המרצה ליותר מרצה ולא מטיב איתו, במיוחד שאת אומרת שהוא נמשך לממתקים, לא הייתי משתמשת בזה כפרס, אלא כפינוק משפחתי, שלא יקשר את זה להתנהגות שלו

את צריכה לפרק את ההתנהגות שלהם לחתיכות, ראיתי שיתרת לאח שלך, ראיתי שחיכית בסבלנות שאתפנה אליך, ראיתי שאספת את הצעצועים אחרי המשחק.

עם הילד הכביכול בעייתי אני לא רואה בעיה גדולה, עם הגננת מסתדרת איתו  אני גם חושבת שזו בעיה של הצהרון, גם כי הילדים כבר עייפים וגם כי זה פחות סמכותי בעינהם.

חשוב מאוד שאת תשני בנחת וברוגע!

זה לא מותרות....

וגם לשים טיטול בלילה בגיל 3 זה ממש נורמלי.אפשר אחרי שנרדמים אם זה לא יעיר אותם

או סדינית ואז לפחות לא צריך לכבס מצעים

תלמיד קשה שהיה לי

בכיתה/בצהרון הוא תמיד חיפש את המרחב ועשה הכל כדי 'שיעיפו' אותו מהשיעור והוא יצא להסתובב בחוץ ובעיקר לשחק כדורגל

כשנתתי לו משימות גם בלחץ כי בסוף הוא מחוייב לעשות דברים בכיתה הוא היה פשוט מתפוצץ מזה במקום לצבוע נורמלי הוא היה מקשקש על כל הדף בלי סבלנות העיקר לסיים ולצאת לשחק

באופן כללי הוא ילד מהמם וטוב ולא היה ילד שנוטה להרביץ סתם

אבל באמת הסיבה שלדעתי הייתה היא חוסר בגרות ורצון ברור להיות מחוץ למסגרת שמקבעת אותו זה היה חוסם אותו וגורם לפיצוצים וחיכוכים עם הצוות

וכמובן כשאמא שלו הגיע לשיחות ולמפגשים תמיד היה דבר אחד לומר 'בבית הוא ילד טוב ומקסים, זה לא יכול להיות'

אז גם אני אציין שכשצוות פוגש ילד כזה עם כל הרצון לעזור לו כמה שאפשר במסגרת שעוצרת אותו אחרי כמה וכמה מקרים גם אנחנו לא בכוונה יוצרים איזשהו קיטלוג לילד כי זה לא משנה לי איך הוא בבית והתנאים של הבית לא יכולים להתקיים בסביבת למידה בגן/בביהס

גם אתייחס להשוואה בין הילדים כתאומים.. זה גם משהו שגורם לעניינים

וזה לגמרי נורמלי.

כל ילד מרגיש צורך (תת מודע) למצוא לעצמו מקום. הכי טבעי זה לתפוס את הקצה ההפוך מהאח שלו ולייצר לעצמו משבצת

אנחנו ההורים צריכים להתאמץ לא להשאב לזה ולא להשוות.לנסות להסתכל על כל ילד בפני עצמו

אני כן מאמינה בתמריצים, בטח בגיל קטן כזה אבל כמובן יש עוד הרבה גישות אחרות ומה שטוב לכם.

בעיני הגבולות צריכים להיות מאוד ברורים ובעיקר- אם החלטתם על תגובה כלשהי להתנהגות או איימתם ש... אז לעמוד מאחורי זה.

שווה ממש לעשות הדרכת הורים, בעיני זה טוב זה נותן לכם רוגע וכלים ועוזר לכם גם ליישר קו ביניכם ולא להגיב כל פעם מהבטן כי בסוף מה שהכי חשוב בעיני זה לא מה בדיוק אומרים ואיזה עונש כן או לא אלא הבטחון העצמי של ההורים מול הילדים

שלכם ברור בדיוק איפה הגבול ומה קורה ואתם לא מתרגשים מכל שטות שלהם אז הרבה יותר קל להם להצטרף לכללים וליישר קו איתכם

בכללי זה גיל מאתגר ובטח עם ילד ראשון אז עם שניים זה פי ארבע

לאט לאט תלמדו בעז"ה מה טוב לכם

בהצלחה 

אני חושבת שאצל תאומים הכל יותר קשוח גם בגלל התחרות התמידית

ממליצה לך ללכת למנחת הורים טובה, בדרך כלל זה דברים שבגיל הזה לא קשה לפתור אבל אם סוחבים אותם הם משפיעים על החיים

אני אישית התחלתי ללכת למנחת הורים מדהימה לא מזמן והשינוי פשוט דרמטי

גם ל"טוב" שלי יש מאפיינים דומים.

השני שלא מתנהג יפה- פחות יודעת מה לומר. לא נשמע שדומה לשלי (השני) ומצד שני כן יש דמיון מסוים. הגננת בגיל הזה דרשה איבחון בהתפחות הילד עבורו.... אצלה אין דבר כזה לא מקשיב.

הכי עזר אצלנו כשהפרדנו ביניהם והיום שניהם במקומות שיותר טובים להם וגם אנחנו מבינים יותר את ההתנהגויות להם

דבר והיפוכו בבית/ במסגרת.

צריך לזכור שילדים במסגרת הם לא רק מכייפים, והם לא רק הולכים כדי להעביר את הזמן בנעימים. הם עובדים, ועובדים קשה. הם צריכים להשקיע הרבה אנרגיות בהקשבה להוראות ויישום, בהתנהגות חברתית וביסוס המעמד שלהם בין החברים, בהתמודדות עם קשיים של מרחק מהבית והמשפחה להרבה שעות, ולילדים רגישים יותר המאמץ הוא גדול אפילו יותר.

וזה נורמלי שילד שבגן מתאמץ לעמוד בסטנדרטים יהיה בבית עייף ויותר יחפש הבנה, חמלה וקצת שיחרור. וילד שפחות משקיע בלהתאים את עצמו למסגרת יהיה יותר נינוח כשהוא במרחב הביתי המקבל והנוח.

דבר שני, הם קטנים! בני 3! ברור שאפשר להסביר להם ברמה שהם מבינים או להגביל אותם במה שמבחינתך הגבולות, אבל שאלה כמו "למה אתה מתנהג ככה" היא לא שאלה שיש לו באמת תשובה עליה. בכלל, השאלה 'למה' לא תביא תשובה אמיתי כמעט, לא עכשיו ולא בשום גיל. לא כל דבר אנחנו עושים עם הסבר רציונלי, בטח ילדים, בטח בני 3. זו גם שאלה שמראש כאילו מעמידה את ההתנהגות באור שלילי. עדיף בהרבה, לכל גיל ובכל מערכת יחסים, לשאול 'מה גרם לך להתנהג ככה'. ולפעמים התשובה שתיאמר (או שלא) היא 'כי היה בא לי' וזה ככה פשוט וגם אם לא לגיטימי בהתנהגות, טוב שזו תהיה *תשובה לגיטימית* ולהגיד תודה שאמרת את זה (ולהיפך, כשחופרים אז הנשאלים מנסים למצוא איזה תירוץ קלוש להיתלות בו כשזה בכלל לא קשור וזה סתם מסבך הכל).

מעבר לזה, ילדים לא מפסיקים לבדוק גבולות. יש תקופות שזה כמעט כל צעד, ויש תקופות רגועות יותר. אבל הם בהחלט 'מבקשים' מאיתנו ההורים לקבוע להם גבולות, וצריך לזכור שזה נותן להם הרבה ביטחון. אתם כהורים צריכים להבין ולהגדיר איזה גבולות אצלכם בבית חיוניים, ועליהם לעמוד. זה כולל כמובן התחשבות בכוחות והמשאבים שלכם. לכן אם אתם לא ישנים כשבאים איתכם למיטה, וזה גורר לופ של חוסר אנרגיות וחוסר יכולת להתמודד מולם באופן שקול, אז להגביל. שיהיו במזרון לידכם, או כל פיתרון שמאפשר לכם לא לוותר על עצמכם, וכמובן תעמדו על הגבולות שלו.

דבר שלישי, בהתנהלות מול הצהרונית, אני באמת חושבת שמתפקידה למצוא פתרון כשהיא אחראית על הילד, ואם לשבת עם חוברת עבודה זה פתרון שמרגיע אותו אז למה לא. אבל היא בתור מנהלת המסגרת צריכה למצוא כלים להתמודד איתו ולא להחזיר אליך את הכדור, אין לך אפשרות לעשות את זה... מה שכן, אפשר להגיד לה לנסות לא להעניש קולקטיבית בגללו, ואז לנגן לו על זה. בעיני מותר שהוא יפסיד, אם זו הדרך שלה להתמודד מולו, אבל בנפרד משאר החברים. בעיני הוא לא צריך עכשיו לקחת אחריות ואשמה על זה שכולם הפסידו. ובמקביל, בבית, אפשר וטוב להביע אמפתיה לקושי שלו לשבת בשקט כשזה כבר אחרי הרבה שעות והוא רוצה אותך ואת הבית, אבל באותה נשימה גם להגיד, אם בגלל זה אתה מפריע לכולם אז הגננת תבקש ממך להיות בצד כדי שלא תקלקל לכולם. לגבות אותה ואת הסנקציות שהיא מפעילה (בהנחה שהן לא מוגזמות, ואם כן אז ודאי לנסות לפתור את זה מולה). ולשאול אותו (לא תמיד תהיה לו תשובה) מה יהיה לו יותר קל לעשות בזמן הזה ותבקשו יחד מהצהרונית לאפשר לו אם זה הגיוני. שוב- לתת/ להזכיר לו את הגבולות שהוא צריך לעמוד בהם.

דבר אחרון, אני מצטרפת להצעה לקבל הדרכת הורים נוספת אם את מרגישה שאת באמת בלי מספיק כלים להתמודד איתם. מצד שני, אחרי שכבר ניסיתם ולא הועיל, אולי כדאי קצת לשוטט ברשת, ביוטיוב ובפודקאסטים למצוא מישהו/י עם תכנים וגישה שנשמעת לך מתאימה ואת מתחברת אליה, ורק אז לקבוע גם פגישות, כדי לא לצאת שוב עם עוגמת נפש.

וגם להקשיב ללב שלך, זה לב של אמא שאין לאף הדרכת הורים יכולת להבין כמוך את המכלול. ומצד נוסף, לדבר על זה- על סיטואציות מחיי היומיום או שאלות מהותיות יותר שעולות לכם בהתנהלות מול התאומים- את ובעלך. לשמוע איך הוא רואה את הדברים, איך בעיניו צריך להגיב או איפה להעמיד את הגבולות. הוא אבא של הילדים, עם לב של אבא, הוא הצד עם הגישה הגברית במשוואה והגישה הזו מאזנת, לרוב באופן בריא, את הגישה האימהית. זה לא אומר שאתם תסכימו על הכל, אבל תוכלו לשרטט יחד גבולות התנהלות, לפעמים מי לוקח פיקוד על סיטואציה מסוימת וכו'.

ואני שוב חוזרת, תקשיבי ותקשיבי לאינסטינקט האימהי שלך, את לא צריכה להתנצל או לשנות את ההתנהלות שמרגישה לך טבעית מול הילדים שלך, ואל תתבלבלי אם יש לך אחיות/ גיסות עם התנהלות אחרת, או גננות בגישה שונה, הם זה הם ואת זה את. כל אחד על חוזקותיו וחולשותיו- הילדים יצאו בסדר אם כל אחד יהיה נאמן לעצמו ולגבולות של הדרך שלו בתןך המשבצת שלו מולם.

גמר חתימה טובה ובהצלחה.

אז אולי כדאי לך להתקשר להתיעץ עם חדר אחיות יש בכל קופה אחות שזמינה 24 שבע אני מכירה במכבי 

במאמר מוסגר באחד ההרינות שלי גם היה לי סימנים דומים האחות בקופה הלחיצה אותי שהרגע מיון הגעתי לשם והחזירו אותי הביתה על כלום .

מה שכן יומיים אחרי ילדתי אז בדיעבד זה היה סימנים שהלידה מתקרבת

המון הצלחה ולידה קלה בידים מלאות ולב שמח !!!

מה האחות אמרה על התסמינים האלו?

את שותה מספיק לאורך היום?

גם אם אין את כל התסמינים של רעלת

מנסיון לא כדאי לשחק עם זה

תלכי

ומקסימום זה יהיה לחינם

בהצלחה גדולה

ללכת למיון קראתי על תסמינים זהים

עם סטיק ולחץ דם תקין והיה רעלת

שווה בדיקה מעמיקה בטח אם יש טשטוש ראייה

יש במכון פועה, את לא צריכה להזדהות

יש את מוקד 'טהרנו' 072-224-2424. נראה לי שזה מענה על ידי נשים

אצלי נתנה ייעוץ רבנית והיא העלתה רב באישורי לגבי נקודה מסוימת לברר.

של נשמת.

את יכולה להתקשר בלי להזדהות