פורום הריון ולידה (עמוד 5176)

שתלד כבר במקום לתת לבעלה לבנות דברים כאלו...

מוזמנת להזדהות במקום לקשקש בזנב

ב"ה

ואפשר להזדהות כשמגיבים....

20120812164904.rar

ב"ה

שמתי גם בכיפה

ב"ה

לגבי כיפה-אין שם אפשרות להעלות קובץ שאינו תמונה

והם לא כל כך אוהבים ששמים קישורים לאתרים אחרים אם אני לא טועה.

אם יש לך פיתרון אחר אשמח.

כאן יש קובץ להפעלה ישירה

אני מקווה שזה יעבוד

20120812184204.rar

אשמח לתגובות

תמיד היא ספרנית הצירים לכל הגיסות\אחיות שצריכות ללדת

וממליצה מאוד על כרית חמה. לחמם במקרוגל מעט (כדי לא ליצור כוויה) ולהניח במקום הרגיש.

להניק הרבה מהצד הזה כדי לשחרר את הדלקת.

וזה לא גוש חלב זו כנראה דלקת

עיסויים כמו שהציעו לך כאן.

חיבוק

שימי עלי כרוב על השד.

זה משחרר מאד.

לגבי בל תשחית - לי אמרו שאם לוקחים כרוב שאינו נקי מתולעים, מותר להשתמש לשימוש שאינו אוכל.

בשקדים יש מגניזיום וזה עוזר מאוד חוץ ממה שזה מאוד בריא, נסי ותראי!

בהצלחה ורפואה שלימה

עוד רעיונות?

מה היא אוכלת? (יונקת? מטרנה? מוצקים?)

באופן כללי, פעם ביום נשמע לגמרי בסדר.

בוכה כל הערב כי היא לא יכולה לישון- בת 8 חודשים  שניזונה מאופטימיל

כל הצרות התחילו מאז החיסון הזה...-איזה טעות עשיתי שהסכמתי לחיסון שבוע אחרי שבועזה הספיח האחרון שנשאר לה מזה

עיסוי בבטן,יש נק' ברפלקסולוגיה.

בהצלחה,מסכנונת.

את  יכולה לציין נקודות בבטן?שנדע כשאנחנו עושים לה עיסוי.

מיץ של עגבניה, כף שמן קנולה לבקבוק, ואם כל זה לא עוזר- אבקת נורמלקס (אפשר לקנות בלי מרשם בכל בית מרקחת), רק בריאות!

מילכה הס 050-592-8999

וכמובן בברלי וולמן מירושלים 050-560-1122

הולכת על 38+4... גם למעקב וגם ללידה (אבל זאת אני..)

בכל מקרה ההבדל הוא כנראה בגלל שקובעים את התלמ לפי הוסת ואח"כ לפעמים משנים לפי האולטרסאונדים. וכנראה יש בזה כמה שיטות או משהו כזה.

מחשבת כאילו 38+4 גם אם תעברי את התאריך יתנו לך יותר זמן בלי להלחיץ,גם נראה לי הגיוני יותר שאולטרסאונד מדייק.

אבל צריך להרבות בתפילות.

בשבוע 23 סיכוי ההישרדות של העובר מחוץ לרחם הם אפסיים.

אבל גם אחרי ירידת מים, אפשר בהחלט למשוך את ההריון עוד, אפילו חודש. ומספיק להצליח למשוך את ההריון עוד שבועיים שלושה, וזה כבר מגיע לשבוע 25-26 בהם תינוק סיכוי הישרדות של ממש.

אצלנו בישוב היה סיפור כזה, מישהי שבשלב מוקדם של ההריון היה לה ירידת מים, והיא משכה את ההריון עוד חודש, ואז אחרי שהות ארוכה בפגייה קיבלה הביתה תינוקת חמודה.

תמיד יש ניסים,כבר כתבו לך את התשובות,רק שולחת חיבוק גדול ממני.

רק התייבשות. תודה רבה על העזרה!

אצלי זה נבע בגלל שצד אחד הוא תפס מצויין וצד שני ממש התקשה, ולכן במקום "לריב" איתו שיינק משם העברתי לצד השני... אבל ב"ה התחלתי להתעקש, הוא למד לתפוס טוב גם שם, ולאט לאט זה משלים את עצמו, אבל אני עדיין מרגישה את ההבדל גם אצלי וגם ברמת השובע.

כדי להגביר שם את החלב, מה שעשיתי בין השאר- להתחיל תמיד להניק משם, גם אם "ריק" מההנקה הקודמת, ואז לעבור לצד המלא. ולא פעם מפה ופעם משם כמו שנהוג. זה גם מרגיל את הגוף לייצר עוד חלב... 

(ככה זה אצל רוב הנשים. וגם גבר שמערסל תינוק בידיים לרוב ישעין את הראש שלו על צד שמאל.)

העצות של אוריה שמחה נשמעות לי מצוינות

ללידה2 בתי החולים מעולים ומאפשרים,לגבי תנוחות עין כרם יותר פתוח.

לאחר הלידה בעין כרם יש ביות מלא,בשערי צדק אין לפעמים יש אם הנשים בחדר גם מסכימות,ובין 7-10 התינוק בתינוקיה.

לגבי שבת בשערי צדק יהיה פחות חילול שבת.

אישית-ממליצה בחום על עין כרם.

אני ילדתי בעין כרם אז אני יכולה לתאר לך מה היה אצלי, אני לא יודעת מה קורה בד"כ..

ללידה:

מיילדת יהודיה- כל המיילדות היו יהודיות (גם אצלי וגם אצל אחותי ב3 לידות של כמה משמרות)

רופא- ילדתי בוואקום אז היה הרבה צוות ביניהם גם רופאים (עדינים ומאוד מקצועיים, למרות שלא הייתי מוכנה לזה לא נגרמה לי אי נוחות)

ליווי- לא הייתי עם דולה אז לא יודעת.

מה שכן- לאורך כל הלידה הייתי עם אמא שלי ובעלי, מיילדת (כנראה מתלמדת כי היא הייתה איתי כל הזמן) ומיילדת מקצועית ממש שבאה מדי פעם.

קשובים- כל הצוות היה מעולה!! המיילדת הרגיעה אותי ודאגה לי כאילו אני הבת שלה, שיתפו פעולה עם מצבי הרוח שלי, שמחו איתי עם כל התקדמות בפתיחה וכו'. המרדים התנצל שהוא הולך להכאיב לי, שמר על הומור גבוה.

הרופא שעשה את הוואקום ממש ממש התנצל על זה שהוא הולך לעשות את זה ושאל אם זה בסדר מבחינתי.. כבר הרגשתי צורך להרגיע אותו שאני לא כועסת עליו או משהו..

מקלחת נגישה וזמינה- יש בחדר לידה, לא יודעת מה המדיניות אחרי ששמים אפידורל.

פרטיות בחדר לידה- לא זוכרת בעיה עם זה. תמיד דאגו לכסות אותי אחרי כל בדיקה,

לאחר הלידה:

שמאפשרים ביות מלא, ללא כל הבאה לתינוקיה, כולל לאחר הלידה- יש מחלקה לביות מלא

שמאפשרים ליווי של אישה (אמא שלי או חברה) למשך האשפוז ביום ובלילה ללא הגבלה על השעות, שתשב לידי ותעזור לי בשעת הצורך- בבייות מלא מחייבים ליווי במשך הלילה.

שבת- אני ילדתי ביום חמישי והייתי מאושפזת בשבת- לדעתי ניתן למנוע יותר חילול שבת, לא התייעצנו לפני כן עם רב, דברים שנתקלתי בהם וכדאי לברר לפני כן (גם הלכתית וגם מבחינת מדיניות בית החולים)- בדיקת חום- בדקו אותי במודד דיגיטלי- אולי יש אפשרות למדחום כספית?

רישום אוכל וטיטול של התינוק- האחות שאלה אותי מתי האכלתי את התינוק וכמה טיטולים רטובים עשה, לא ידעתי אם לענות לה או לא, כי אם אני עונה לה היא תרשום ואז אני יותר אקטיבית בחילול השבת שלה..

איתי הצוות היה מאוד עקבי עם הרישומים כי התינוק היה קצת קטן, אולי עם אחרים יוכלו למשוך את התיעוד עד מוצ"ש..

אווירה בשבת- היה ממש ממש מעולה! הרגשתי בנופש.. לא יודעת מה קורה בד"כ, בשבת שאני הייתי היינו כמה זוגות דתיים שהסכימו לנו לאכול סעודות שבת בחדר האוכל ביחד.

את רוב האוכל אנחנו הבאנו, אחרי שהיולדות סיימו לאכול הסכימו לבעלים לאכול חופשי ממה שנשאר (והיה הרבה..) מבחינת השעות יצא שהתחלנו את הסעודות אחרי שרוב היולדות סיימו כבר ולא דחקו בנו לסיים..

המלצה כללית למי שיולדת בעין כרם:

לא מרשים להוציא כלים מחדר האוכל לחדרי האשפוז ולכן כדאי להצטייד מראש בכמות חד"פ מספקת למצב שיש קושי להגיע לחדר האוכל (אחרי תפרים..) אני פיספסתי ארוחה בגלל שלא היה לי וחבל..

גם עם חד"פ לא אוהבים את זה אבל לא עושים בעיות..

בלידה הראשונה ילדתי בשע"צ. מבחינת שבת זה היה יותר טוב מעין כרם, אבל בכל השאר עין כרם היו יותר טובים. ואני אפרט:

בלידה בדר"כ היו רופאות, אבל היו גם רופאים כולם יהודים. גם המיילדות היו כולן יהודיות.

מאוד התחשבו בכאב שלי במהלך הלידה. 

 בעלי ואמא שלי נכנסו איתי ללידה בלי שום בעיה.

בתוך חדר הלידה יש מקלחת וגם יש פרטיות לא רואים אותך ואת לא רואה אף אחת...

וגם אח"כ מאוד נוחים עם התינוק - רוב הזמן הוא היה איתי אפילו שלא ביקשתי ביות מלא, וכשבקשתי שישמרו עליו כי אני רוצה לנוח או משהו כזה אז שיתפו איתי פעולה.

ובנוסף, בעלי יכל לבקר אותי באיזו שעה שרצה ולא אמרו לו כלום ואפילו כשהיתה אפשרות הוא נשאר לישון לידי. 

בהצלחה!!!

לידה קלה עם שליחים טובים ובבריאות. 

כשהייתי בסיור בחדרי לידה  והסבירו על האופציה של ביות מלא היא אמרה שבעלים נשארים לישון עם נשותייהם מה שאומר שיכול להיות שבלילה יתכן ויהיה איתך גבר בחדר....

תבררי אם לא עמוס שם מיוחד כי אחרת זה לא נעים..

ילדתי שם פעמיים וממש נהנתי!

היתי בלידה עם 3 אנשים והיה בסדר אף אחד לא ראה אותי, 

מילדות מקסימות!!

אוירה נחמדה מאד, היתי עם הבת שלי רב היום פרט לזמנים שהם מקלחים ומחתלים ושמחתי על כך

מה שכן התינוקיה שם צרחנית 

בעלי הגיע מתי שרצינו ואחרי הלידה הוא ישן לידי עד מתי שרצה..

שיהיה בשעה טובה ובקלות

אני מצטרפת לכל אלה שהיו מרוצות מעין כרם עד הגג, מהמקצועיות ומהיחס והכול (וזה אחרי שילדתי גם בשערי צדק ובהר הצופים), וגם כבוד לפרטיות שלי היה יותר מבכל בי"ח אחר, אבל לשאלתך - כן, יש שם מיילדת ערבייה (טיפלה בי חלק מהזמן). מצד שני - עין כרם הוא היחיד בירושלים (ובין היחידים במדינה) שערוך לביות מלא ממש 24 שעות ביממה למעוניינות, כולל בדיקות לידך והכול.

אצלי ואצל שותפתי לחדר, היינו בלי מלווה רוב השעות. אני כותבת את זה גם כי כתבו לך באחת ההודעות שחייבים מלווה בלילה - אז זה לא נכון מניסיוני, וגם כי שבת שלי שם הייתה די מבאסת. עשיתי טעות, לא הייתי ערוכה מראש. נדהמתי לגלות שאין שום התחשבות בצרכים של שומרות שבת. באחת הארוחות לא היה אפילו לחם - כמובן שאין מה לדבר על לחמניות ללחם-משנה או מיץ ענבים... וכיוון שהייתי בביות מלא, ולא מוציאים תינוק מהמחלקה, ולא היה אתי מלווה - לא הייתה לי דרך להשיג סעודת שבת אמיתית (אפילו רק לחמניות ומיץ ענבים) מארגוני חסד שפועלים בבית החולים. התחננתי שירשו לי לקחת ארוחה לחדר, כדי שאם בהמשך היום יגיעו אנשי החסד הנ"ל למחלקה אוכל לעשות לי סעודה בחדר אחרי קידוש. במאמצים גדולים הסכימו, זה לא היה פשוט. מבחינתי הסיפור הנ"ל לא היה מונע ממני ללדת שם שוב (כי מכל בחינה אחרת היה מצוין), אלא רק הייתי לוקחת בחשבון בפעם הבאה לבוא מצוידת בכל מה שאני צריכה.

מעולם לא ילדתי העין כרם.
אך מסיפורים של חברות, אצלם יש מענה גדול לדברים שחשובים לך כמו:ביות, יחס יותר אישי

מחלקות גישות בלידה וליווי בחדר לילה של 2 אנשים אפשר גם בשערי צדק וגם בעין כרם..

לגבי שבת.
אני ילדתי פעם אחת ובשע"צוהתאשפזתי שם בשבת כך שאני יכולה לספר שמאוד דואגים שם: להדלקת נרות, ציוד לקידוש והמוציא בחדר אוכל. ארוחות יותר שבתיות.
וגם כשלקחו ממני דם (בשבת) זה היה רופא ערבי.

לגבי לידה בשבת הבנתי שתמיד טוב לבוא עם פרטים אישיים(ת.ז, שם וכאלה) כתובים על פתק בכמה עותקים כדי למנוע חילול. וגם פתקים של חתימות שלך. ומצרפים את זה לתיק..

אני ילדתי ממש שם בשבת. (שערי צדק)

הם נתנו לבעלי להיות שם, וגם לדולה, הם  נתנו לבעלי להביא זוג נרונים כדי שאני אברך עליהם אחרי שהוא הדליק אותם, כאילו אני הדלקתי (כשאסור בעיקרון להדליק נרות שם..!)

לא הייתי צריכה לחתום על אפידורל, אלא רק שמעו הסכמה בע"פ וחתמה במקומי הערביה העוזרת שלהם שם.

היא בעיקרון (הערביה) מגיעה כל פעם כשקוראים לה לעשות את מה שצריך, אפילו אם זה להרים או להוריד את הכסא...

תכלס - אם את יולדת מותר לך לעשות הכל לבד. לאחרים אסור - לך מותר. באיזשהו שלה כבר לא קראתי לה, עשיתי לבד. כי אי אפשר אחרת.

אצלי היו תמיד רופאות שעשו את הבדיקות הפנימיות, ום היה צריך אז רופא היה שם ליד ואמר להם מה לעשות ושאל אותן. אבל השתדלו שתמיש תהיה שם מישהי ולא מישהו.

אני אישית הייתי בחדר של הניתוחים, אז את כל הסעודות וכל הדברים הביאו לי לשם, הבדלה יש בפרוזדור, מי שיכולה - מגיעה לשם.

בשבת צריך לבקש מראש מארוגני החסד שיביאו את מה שאת צריכה.

כשאני הייתי שם בעלי דאג לכך רק צריך להיות מודעים לאפשרות ...

 גם ביום חול  אפשר להיעזר בהם במידת הצורך.

להיכנס ליולדולת ג'.

היה תענוג שם הפעם (לידה חמישית)

רגוע שקט קטן וללא ערבים.

מומלץ!!

אני מניחה שזה שלא ראית ערבים זה מקרי. לא נראה לי שיש להם מחלקה שבה באופן כללי אין כניסה לערבים.

אם הייתי שומעת אותה מדברת כשנכנסנו הייתי אומרת משהו, אך שמעתי את קולה רק לאחר כחצי שעה. ברגע שירדתי מהמיטה שניה לפני הדלקת נרות עברתי חדר. כשקלטתי שהאשה שם לא דתיה חזרתי לבקש לעבור שוב חדר ואז היה מצוין, אז ערביות יש תמיד!

שקשובים ליולדת---100 אחוז! מדהים איך קיבלו טבעית את הדרישות שלי (לא לחתוך חבל טבור, אכפת לך לצאת? תוכלי להשתמש בשמן הזה לעיסוי? תכבי את האור בבקשה....., אני יולדת טבעי...)

שמאפשרים ליווי של שניים בו זמנית, גם בעלי וגם דולה----מאפשרים (אצלי- בעלי ואמא)

שתהיה מקלחת נגישה וזמינה- יש. ובאחד החדרים יש אמבטיה

פרטיות בחדר לידה - שמאפשרים לסגור את הוילון עד הסוף--- כשביקשתי-

לאחר הלידה:

שמאפשרים ביות מלא, ללא כל הבאה לתינוקיה, כולל לאחר הלידה---- מאפשרים, יש ביות מלא ממש שווה!!! באגף של הביות המלא בכלל אין תינוקיה....

שמאפשרים ליווי של אישה (אמא שלי או חברה) למשך האשפוז ביום ובלילה ללא הגבלה על השעות, שתשב לידי ותעזור לי בשעת הצורך. - אני זוכרת שיש איזו אופציה כזו, אבל היא מסובכת.

השאר- לא יודעת..

גם לי היו חשובים כל הדברים שכתבת ועוד כהנה וכהנה... ועל כן כלל לא התלבטתי וילדתי את כל ילדי בבית.

 גם אם יש לך סיבה מיוחדת ללדת דוקא בבית חולים כדאי להצטייד במלווה מתאים ובאסרטיביות בשרוול כדי שהלידה שלך תהיה שלך ורק שלך... ואפשר להגיע ללדת ולחזור הביתה. מדוע להתאשפז?? לא עדיף לנוח בבית?

בעז"ה שתהיה לך לידה טובה וברוכה!

ואיני שואלת כבר על לידה בבית, היו הרבה שרשורים בדיון הנ"ל. אני שואלת על התינוק. שאלתי באחת הלידות את רופאת הנשים שערכה סיורי מחלקה מדוע לא להשתחרר, אני פשוט מתעבת את האשפוז ביולדות, נעים ככל שיהיה. תשובתה היתה שאם יש בעיות משמעותיות לתינוק, הן בדר"כ עולות ביממה השניה לחייו וזו הסיבה להשגחה הנוספת עליו.מאז אני מכניסה לעצמי לראש שזה חלק מעסקת החבילה ולא כדאי לחשוב על שחרור מידי מוקדם, אם כי כל לידה אני משתוקקת לחזור הביתה מהשניה שאני  יורדת מהמיטה שעה אחרי הלידה... 

על איזה בעיות אפשריות היא מדברת? ומה אחוז הסיכון לסיבוכים שכאלה? האם הינו מצדיק אשפוז גורף לכל היילודים. והאם אין סימנים מחשידים או מקדימים שבמקרה הצורך יגרמו לנו לפנות לבדיקה או טיפול?

למיטב הבנתי התשובות לשאלות אלה הן שיילוד בריא לאחר לידה בריאה, קטנים הסיכונים שייכנס בפתאומיות למצב חירום קטסטרופלי שמחייב אשפוז מוקדם... בד"כ ב"ה אין כל סיבוכים ובכל מקרה אני מאמינה שניתן לזהות התפתחות של בעיה בזמן.

העניין הוא שלדעתי מקום של אדם בריא ובעיקר של תינוק בריא איננו בבית חולים. ובריאים אינם זקוקים להשגחה רפואית. זה רק עלול לגרום נזק מיותר (להדבק באיזה זיהום ביתחולימי אלים למשל, או ליפול קרבן לאיזו false positive של בדיקה מיותרת)

אחשוב ואברר עם רופא הילדים שלנו מה הוא אומר ואולי הפעם אעיז להשתחרר מהר יותר(כל לידה אני חולמת על זה). לא חקרתי את הרופאה אז, אך לא מדובר בדברים שמצריכים דוקא עוד אשפוז אך בהחלט מעקבים עתידיים שונים  ואני מסכימה איתך שבי"ח הוא לא מקום לבריאים. 

אני כל הזמן קוראת ולומדת מהתגובות, פשוט נמצאת רוב הזמן ממחשב אחר, ואני לא מצליחה לשחזר את הסיסמא שלי. אז פתחתי ניק נוסף.

קודם כל, חבל ששערי צדק ו/או ביקור חולים לא נותנים מענה לביות מלא. כן קיים בית חולים אחר שהתשובות חיוביות לרוב הבקשות שלי - לניאדו. כחיפאית לשעבר, הרווחתי בנסיעה ללניאדו גם שקט נפשי במיילדות יהודיות, גם לידה ואשפוז שמאפשר לשמור שבת, וגם ביות (פחות טוב מעין כרם, אבל בכל זאת ביות כמעט מלא). 

ההתלבטות כיום בין עין כרם לשערי צדק, קשורה מבחינתי ללידה ואשפוז בשבת.

לכן יש לי כמה שאלות -

1. מישהי יודעת מה הזכויות שלי, כמה הכי מוקדם מותר לי מבחינה חוקית לצאת מבית החולים (למקרה שאני יולדת בעין כרם ביום שישי, או בשערי צדק בשבת - בשני המקרים, אם בעזרת ה' שהכל ילך חלק, אעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם אחרי הלידה, כמה שעות אחריה).

2. מבחינת שבת בעין כרם - הטיפים שאספתי מהתגובות שלכם - להביא פתקים עם חתימה (זה באמת קביל??), מיץ ענבים, כלים חד פעמיים, נרונים. לחמניות. טלפון של ארגון החסד (למישהי יש?).  אשמח לטיפים נוספים ללידה בשבת / אשפוז בשבת.

3. מה הזכויות שלי לסרב לטיפול - בקשר ללידה - לסרב למוניטור 20 דקות, שזה יכול מאוד להוריד את הכוחות שלי. בקשר לשבת - לסרב לחתום, לסרב לעשות בדיקות בשבת. לסרב להישאר מאושפזת. - מישהי יודעת מה נהוג, ומה הזכויות שלי מבחינה חוקית?

תודה רבה!!

לגבי לידה בשבת ואשפוז בבית חולים - כדאי לבקש מראש את הטלפון של הרב בביה"ח ולהתיעץ איתו, הרבנים מכירים את רוב הבעיות.

צריך לדעת - תשאלו אתהרב שלכם - שיולדת מותר לה להתקלח במים חמים בשבת אחרי הלידה, ובכלל להכיר אתהלכות היולדת בשבת - יש הרבה דברים שמותרים לה, אנחנו שוכחות אבל גם בימינו זה עדיין מצב של פקוח נפש.

לגבי סרוב לבדיקה, סרוב לבדיקות - מאד קשה לי לייעץ לך, כי הרבה מהבדיקות הם חלק מנוהל קבוע, וחלקם הם בבחינת פקוח נפש. גם הנהלים נקבעו לא לחינם, אלא כי הם הכרח, אך יש מילדות שמיישמות אותם יותר מדי ברוחב לב. אם 20 דק במוניטור מעייפות אותך כל כך, חשוב לשתף בכך את המיילדת ותקבלו החלטה משותפת.

שחרור מאשפוז - בדר"כ משחררים 48 שעות לאחר הלידה, אם אין סיבוכים, דימום מוגבר, חום אחרי לידה ובעיות אחרות. גם כאן כדאי להקשיב להמלצות הצוות המקצועי - לי נתנו להשתחרר משערי צדק יממה וקצת אחרי הלידה (כי היה להם עומס...) ולא היו לי סיבוכים, אך אם ממליצים לך להשאר 3 ימים לקבלת אנטיביוטיקה בווריד במצב של חום שלאחר לידה - לא כדאי לזלזל בזה, ההשלכות יכולות להיות מזעריות עד קטסטרופליות, תלוי במצב.

לגבי חתימה בשבת,

בתי החולים לא אוהבים את זה, אבל לפי חוק זכויות החולה יש אפשרות:

14. אופן מתן הסכמה מדעת

(א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

אני ממליצה להדפיס מראש את חוק זכויות החולה ולמרקר את הסעיפים 14ג, 14ד, כדי להראות במידתהצורך לרופאים/למיילדות. (אפידורל, למשל, נחשב לטיפול המנוי בתוספת. הלידה עצמה אינה טיפול מנוי בתוספת ולכן לא צריך לחתום עליה).

מה שנכון הוא שאף אחד לא אוהב כשמנפנפים מולו באמצע לידה במסמכי חוק ונהלים, זה עשוי לעורר אנטגוניזם, ולכן קיבלתי כאן רעיון - להכין מראש מדבקות לבנות עם שם, חתימה ומס' ת.ז, ולנסות קודם לתת להם מדבקה חתומה מראש בחתימתך. רק אם זה לא יעזור ניתן להזכיר את החוק, ואם תדעי לומר שזה מופיע בסעיף 14, הסכמה מדעת, סעיף קטן ג  - יניחו שאת עורכת דין ויכבדו אותך יותר...

רק אם גם אז לא יסכימו לתת טיפול ללא חתימה לעיניהם ממש, הייתי מוציאה את ההדפסה של החוק.

ביות מלא.

מה שהציק לי, בבוקר היתה אחות, דתיה, שבלי לחשוב פעמיים- הדליקה את האור, שיחקה עם המזגן, וניסיתי לבקש ממנה לא לעשות את זה- אבל היא אמרה שמי שאיתי בחדר לא אשמה שאני דתיה. 

וכשביקשתי לעשות לתינוק בדיקה מסויימת במוצ"ש- היא אמרה שא"א כי ישחררו אותי מהר ולא יספיקו (לא נכון, לקח לנו זמן עד ששיחררו אותנו והם היו מספיקים..)

בצהריים היתה אחות, שהסכימה שאני אזכור מתי הוא אכל\עשה בטיטול וכו' והיא תרשום במוצ"ש.

וכהשכנה לחדר כיבתה את האור בשירותים בטעות- היא קראה למנקה הערביה שתדליק.

כלך שזה מאד תלוי על מי את נופלת..

לגבי ארוחות- בעלי היה איתי, אז הוא הלך להביא לנו אוכל מארגון החסד, ועשה קידוש וכו'.

זה  גם מאד עזר- כי אין דרך לרא לאחות בלי ללחוץ על הכפתור החשמלי, אז במקום שאני אלך עם התפרים- הוא הל כשהייתי צריכה משהו.

אז באמת שבת בעין כרם זו לא חוויה מרנינה.

אבל הלידה עצמה, והאשפוז בביות מלא- היו מעולים. מיילדת מדהימה, המרדים היה מעולה (אני מאד פחדתי מהאפידורל, והוא היה ממש עדין ובקושי הרגשתי..) בעלי והדולה (המדהימה ) היו איתי כל הזמן, והמיילדות היו בתיאום מלא עם הדולה ונתנו לה לעזור.

ולגבי הביות המלא- אצלי הם בהחלה ביקשו שאני אביא אשה ללילה, ולא את בעלי.

באמצע הלילה הגיעה אשה אחרי לידה- עם בעלה. 

ואח"כ גיליתי שאם היינו מתעקשים- בעלי היה יכול להשאר. (בביות המלא, כי הייתי עם תפרים וצניחה של ברזל והייתי צריכה עזרה)

הייתי מאושפזת שם בשבת (רצינו להשתחרר מוקדם אבל בסוף רצו שהתינוק ישאר תחת השגחה).

1. אפשר לבקש להשתחרר מוקדם, לפעמים הם מסכימים (תלוי במצב התינוק)

2. לנו היו נרות בדלפק אחיות ובעלי הביא מיץ ענבים+ארוחות שבת (כולל חד"פ) מאירגון החסד ששם, בנוסף הסתובב בחור שעשה קידוש והבדלה בכל מחלקה לנשים. אם יש איתך מלווה בשבת הוא יכול להביא את האוכל מארגון החסד (בעלי הביא לעוד נשים שהיו בלי מלווה). 

בקשר למלאכות בשבת, תשאלו את הרב שלכם. לנו הרב אמר שמותר לעשות בשביל יולדת מה שהיא צריכה בשביל להרגיש טוב אבל עדיף שינוי (לכבות אורות, להתקלח במים חמים). אנחנו עשינו שקילה בשבת לתינוק כי הוא לא עלה במשקל (אבל בדיקת שמיעה למשל דחינו, כי זה לא נצרך בשבת דווקא). בכל מקרה אצלנו הרופא ילדים היה גוי (ערבי) אבל האחיות היו יהודיות.

בעינכרם יש מוניטור אלחוטי, ואצלי זה שינה לגמרי את חוויית המוניטור  מלידות קודמות. עם אלחוטי אפשר לקום, להסתובב, להתכופף, לעשות הכול! אז אולי לא שווה לריב על זה...

קודם כל - מה זה אומר? איפה מחברים אותו?

האם בשערי צדק יש אותו?

בלניאדו יש אותו ? (שוקלת לנסוע לקראת לידה לשבתות לחמותי שגרה בנתניה)

תודה!

תהיי מוכנה לאפשרות שיגידו לך "נקודה אקוגנית", "אגני כליות מורחבים", "הסתיידות" וכהנה וכהנה מונחים מקצועיים שנשמעים מפחידים. האמת היא שלרוב הנשים שאני מכירה היה איזה "ממצא", לפחות באחד ההריונות. והממצאים האלה ברוב מוחלט של המקרים לא אומרים כלום. כלומר למרות שסיכוי נמוך עד מזערי ממש שיש אצלכם בעיה חלילה, בכל זאת סיכוי לא קטן שתשמעי מילים מפחידות. אז תהיי מוכנה לזה ותזכירי לעצמך בזמן אמת שלא צריך להתחיל לרעוד, ושכנראה זה שום דבר.

תיהני מהפגישה עם העובר!

לכל מי שאני מכירה ב"ה יש להן היום ילדים בריאים

ראיתי שיש בסופר פארם.

עייפות..כדאי לבדוק בדיקה ביתית או בדיקת דם אמינה יותר.

חם מאוד..

תמשיכי לבדוק ולעקוב

אך הגיוני שזה זעה

עכשו היא ישנה נקווה לטוב.

נתתי בעבר גליגם (עד שאי אפשר היה להשיג בסביבה שלנו) וגם המלצתי לחברה, ומעולם לא נתקלנו בבעיה. יתכן שהבעיה שלה לא קשורה כלל לגליגם (מי אמר שהיא סבלה מכאבי חניכיים,ואולי החיסון גרם לה למצב הזה, או  שבקיעת השיניים גרמה לה להיות רגישה יותר או סתם מצוננת?). כעיקרון, כל התרופות ההומיאופתיות מבוססות על תמצית במינון מזערי, כך שאם לא נותנים לאורך זמן, לא צריכים להיות תופעות לוואי או נזקים שהתרופות הנ"ל, כשיוצרו במעבדה מבוקרת, גרמו).

אבל מאוד ניבהלתי אתמול ואין לי כוונה להשתמש בגליגם,קראתי בויקפידיה שמרכיב הבור למשל נחשב מסוכן לתינוקות דוקא כשזה מצטבר בכמויות מיזעריות ובלדונה נחשב אחד הרעלים המסוכנים ביותר רק שתדעו.

בברית נותנים יין מתוק (של קידוש, מה שמכונה "יין פטישים") כי גם הסוכר וגם האלכוהול מרגיעים את התינוק.

ולא, לא נותנים מיץ ענבים.

ולעניין האלכוהול בהיריון, זה אכן מופרך, כי ההוראות על אלכוהול הן כ"כ חד משמעיות לעומת על סיגריות שאומרים להפחית, ושלא כדאי... מותר לשתות אלכוהול בהיריון, במידה. גם אם תשתי חצי כוס יין בקידוש לא יקרה לך כלום. מדובר בוודקה, בירות וכדומה, שאותם לרוב שותים בלי לשים גבול ואז זה מסוכן בלי קשר להיריון.

עובדה שדולות ומדריכות הכנה ללידה רבות מציעות כשיש צירים לשתות כוס יין אדום איכותי, שירגיע את האשה וייתן לה אפשרות אפילו להירדם כדי לצבור כוח ללידה.

מה שכן ברור זה שארגון הבריאות העולמי, ושאר ארגוני הבריאות, שמסתמכים על סטטיסטיקות של מיליונים, בפירוש לא מדברים רק על בירות ושות' אלא קובעים במפורש שאין אף כמות של אלכוהול שבטוחה בהריון. הוא הדין לגבי סיגריות.

אני לא מצייתת לגמרי להנחיות החמורות, וכן מלחלחת שפתיים בקידוש - ממש לא מעבר לזה, וגם מרשה שייתנו לתינוק גזה ספוגה בטיפת יין - רק טיפה אחת! בברית. אבל הבחירה שלי היא הבחירה שלי, והסיכונים שאני אישית בוחרת לקחת. אם מישהי שואלת מה ההנחיות הרשמיות, התשובה היא שלא להתקרב בכלל (אגב, נדמה לי שלגבי נשים מיניקות ההנחיה קצת שונה).

יין לתינוק- רק בברית בגלל המצווה.

אח"כ זה פשוט הורס להם את הכבד. תחשבי מה גודל הכבד שלו ומה זה אומר כמות האלכוהול הקטנה שהכנסת לגופו ביחס אליו.

עד גיל שנה - לא נותנים אלכוהול לילדים.

וזה ממש הרגיע אותו...

לבני בכורי נתנו יין בברית וממש נירגע. ואחרי זה כשהתעורר וצרח בעלי נתן לו עוד ועוד ועוד...והוא רק שתה בצמאון ולא נירגע..עד שגילינו שהוא נתן לו מיץ ענבים....

אצל הגדול נתנו יין שאנחנו תמיד שותים בשבת ואצל השני המוהל אמר יין לברית ומיץ ענבים לתינוק.

נקודה למחשבה:

לגבי נשים בהריון ההלכה כותבת (בדינים של חובת הבעל לאישתו) כי לאישה בהריון מוסיפים חצי כוס יין ממנה שהיא היתה רגילה,והמפרשים מציינים כי זה בריא לה ומחזק אותה.

אני מניחה מכך שבמשך דורות ראו ביין כדבר טוב וחיובי לאישה בהריון (כמובן שלא יותר מדי- מוסיפים רק חצי כוס...).

אני נותן לתינוק כמות קטנטנה של יין אדום מתוק ע"י הזרת (ואומר לך בדמייך חיי...)

אח"כ אני מנחה את ההורים שאם יש צורך באיזו הרגעה/ארגעה- מיץ ענבים (מעט), או אקמולי/טיפטיפות נובימול.

נזק לכבד של התינוק מכמות קטנה לא יהיה, אך הוא בהחלט עלול להקיא ולהרגיש לא טוב כתוצאה מהאלכוהול והסוכר.

בברכה

יצאה לי סקירה קצת ארוכה, לגבי אלכוהול והריון בלבד אפשר לדלג לכותרת השלישית.

ראשית, ההבדל בין ההריון למצב שלאחר הלידה:

בהריון התינוק נבנה ומתפתח ברחם. אלכוהול שעובר את השליה עשוי להשפיע לרעה על התפתחות התינוק ולגרום למומים מולדים בלתי הפיכים.

מה שלא קורה לאחר הלידה - התינוק כבר שלם ובריא באיבריו, ולכן אלכוהול לא יכול כבר לגרום לבעיות מולדות, אלא אם זה תינוק להורים ממש אלכוהוליסטים שנותנים לו קצת יותר מדי "משקה" לאורך זמן, כמצב כרוני - ואז הוא עשוי לסבול מקשיי התפתחות מגוונים.

מנגנון הסינון והבקרה של הגוף מפני אלכוהול ממוקם בכבד, והכבד של תינוקות וילדים אינו מסוגל לעמוד בעומס של שתית אלכוהול כמו מבוגרים (הצהבת של התינוקות - מקורה גם במעט חוסר בשלות של הכבד, זה טבעי ומראה עד כמה הכבד רגיש).

מכאן ניתן להבין שמתן יין בקצה הזרת או על גזה ספוגה בכמות מזערית - לא תזיק לתינוק, אך מתן תוספת של יין לתינוק (ובכלל לילדים) עשויה להפריע לתפקוד הכבד.

שנית, לגבי שימוש באלכוהול בכלל:

בעולם הגדול:

בעולם הגדול שתיינות הינה בעיה כואבת המווה עומס על שירותי הבריאות והרווחה. באירופה יש מדינות שלמות שמאבדות אחוזים ניכרים מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) עקב אחוזים נרחבים באוכלוסיה שהופכים לשתיינים וכבר אינם יצרנים במקומות העבודה שלהם, יחד עם היותם עומס על מערכות הבריאות והרווחה.

בארצנו היפה והמתוקה אין בעיה לאומית של שתיינות, ישנם מגזרים וציבורים שהינם בסיכון לכך אך לא כלל הציבור. כשבעם ישראל ישנו היתר להשתכר יום אחד בשנה, הדברים נראים אחרת. ולכן מה שמהווה מלחמת קיום בארצות אחרות לא בהכרח רלוונטי לגבינו.

אך הערה זו מתייחסת לאלכוהול ככלל, ולא בהריון והנקה - לשם תיכף נגיע.

מבחינה פזיולוגית:

צריך להבין שמבחינה רפואית גרידא, שכרות נחשבת להרעלת אלכוהול - הכבד של השיכור כבר אינו מצליח לנטרל את השפעת האלכוהול ואנחנו רואים אדם שיכור. יש אנשים שמשתכרים מעת לעת, נניח פעם - פעמיים בשנה, ועל זה הגוף מצליח להתגבר. אך יש אנשים שרגילים לשתות באופן קבוע, וגם אם אינםמשתכרים הם במצב די קבוע של סחרור קליל, והם יסבלו לאורך זמן מסיבוכי הרעלת אלכוהול כרונית הכוללים כשל של הכבד, מחלות ויראליות של הכבד(צהבות למיניהן), הצטברות נוזלים בחלל הבטן והרעלה מוחית - אנצפלופתיה - עקב הצטברות רעלים בגוף שהכבד אינו מצליח לנטרל. מי שיש לו מזל יגיע להשתלת כבד, במדינות רבות כבר לא מאפשרים השתלות כבד לאנשיםשהרסו אותו ע"י אלכוהול, שומרים את הכבד המיועד להשתלה למי שזקוק לו מסיבות אחרות.

כל הסקירה הזו נועדה להסביר שהמחקרים העולמיים מושפעים מהמצב העגום הזה שאנחנו, ב"ה, איננו חלק ממנו, ולכן צריך להסתכל על המחקרים בעין ביקורתית - לקבל את המידע שרלוונטי לדחות מסקנות שאינן רלוונטיות לגבינו.

ושלישית, והכי חשוב - אלכוהול והריון:

חלק מהכשרתי כאחות כללה השתתפות ביום עיון של רופאי ילדים ונשים בנושא אלכוהול והריון, ובעיקר השפעתו על העובר.  הכנס התקיים לפני כשנה בהדסה בירושלים.

בכנס דובר על נשים שרגילות לשתות לשכרה: נשים ששותות כל שבוע בבילוי בסוף שבוע עד שראשן מסתחרר, זו שתיה רק פעם בשבוע אך באותה פעם בודדת הן שותות הרבה, והוזכרו גם נשים שרגילות לשתות יותר מפעם בשבוע - נשים ששותות נניח פעם ביום, אך לא מגיעות לכדי שכרות.

לענ"ד, למרות שבאותו הכנס דיברו בחריפות נגד שתית כל משקה אלכוהולי במהלך הריון, במחקרים שהוצגו לא הובאו נשים ששותות פחות ממנת אלכוהול בשבוע - פחות מכוס יין אדום, שזה מה שרובנו רגילות לשתות בקידוש בשבת.

בכנס הוצגו המומים מהם סובלים העוברים שאימותיהן נוהגות לשתות אלכוהול בהריון, בכמויות שפורטו למעלה. המומים כוללים שינוי במבנה הפנים (אוזניים נמוכות בדומה לתסמונת דאון, שפה עליונה רחבה, השטחה של הפס בין האף לשפה העליונה) ובנוסף מומים שכליים-קוגנטיביים והתפתחותיים, פיגור בדרגות שונות, לידה עם תסמונת גמילה מאלכוהול ועוד.

הבעיה העיקרית במחקרים מסוג זה היא שהמחקרים מבוססים על דיווח של האמהות על כמויות השתיה שלהן, דיווח שעשוי להיות מוטעה - אםמפני שחלק מהנשים מדחיקות את השתיה ואם מפני שחלקן מעצימות את הכמויות בדיווחים לעומת המציאות, עקב רגשות אשמה. בעיה נוספת היא שמרבית האמהות ששותות אלכוהול יותר מפעם בשבוע הן בסיכון גם לשימוש בסמים והתנהגויות נוספות המסכנות את ההריון והעובר, גם הדיווח על הסמים וכד' הינו מוטה בדר"כ ולכן קשה לבודד סטטיסטית את "תרומת" כל אחד מהסיכונים לשלומו של העובר.

מסקנותי האישיות - לא מסקנות מקצועיות, אלא מה שאני באופן אישי עושה: 

א. מי שאוהבת לשתות יין ואלכוהול,  אך לא משתכרת, ראוי לה לשים לב במהלך ההריון לכמויות שהיא שותה. פחות ממנת אלכוהול, פחות מכוס יין אדום (תזכרו שכוס יין אדום אינה כמו כוס מים - זה לא 200 מ"ל אלא משהו כמו 40-50 מ"ל!) כמות שכזו פעם בשבוע לא אמורה להוות בעיה. אם היא רוצה לשתות באירוע באמצע השבוע - שתזכור בשבת שכבר שתתה את המנה השבועית ותשתה מיץ ענבים במקום.

ב. לגבי ההנחיה שהוזכרה בשרשור כאן שדולות נותנות לנשים יין אדום בלידה - זה נושא שצריך בירור, אולי יפעת תוכל להרחיב עליו, כי לענ"ד היין עשוי להרדים את העובר ולעשות אותו ישנוני, וזה עלול להפריע למהלך הלידה התקין ואפילו לגרור התערבויות מיותרות ולידה מכשירנית. אבל בזה אני פחות בקיאה, אשמח לשמוע בנושא. 

ג. בברית אני באופן אישי שמחה שנותנים לתינוק שלי קצת יין, זו כמות מועטה וזה מרגיע אותו. בנוסף אני דואגת לתת לתינוק אקמול כשעה לפני הברית, ולהניק אותו אחרי - אלו משככי כאבים ידועים ומפורסמים.

ד. למעט בברית עצמה, ילדים לא מקבלים אלכוהול - לא בפורים ולא להשקטת מיחושים שונים. בשבת הם רשאים לטבול זרת בקידוש והילדים הגדולים יותר מקבלים לגימונת, מי שרוצה הרבה מקבל מיץ ענבים.

אין יוצאים מן הכלל, ובפורים אני שומרת עליהם היטב כי הרבה שיכורים מנסים לתת לילדים לשתות.

ה. כשבני משפחה רוצים לתת לילדים שלי משהו שלא מוצא חן בעיני - מיין/ויסקי/בירה ועד סוכריות שמהוות סכנת חנק - אני אומרת לבן המשפחה שאני זו שהיתה בהריון 9 חודשים, ולכן אני זו שמחליטה. שמעתי פעם שישנה הלכה שאסור לתת לתינוק מאכל לפני שמבקשים רשות מאמו, אז גם ההלכה איתנו, וגם תחושות הבטן שלנו בדר"כ הכי נכונות - רק נשאר להאמין בעצמנו ולהיות אסרטיביות למען הילדים המתוקים שקיבלנו מלמעלה.

הרבה בריאות לעבודתו יתברך.

אם במקרה ידוע לך המקור של ההלכה  שציטטת, אשמח אם תכתבי.

"אמר רשב''ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו" המקור במסכת שבת ועד כמה שזכרונו אינו מטעה אותו הלכה זו גם הובאה במגן אברהם על שלחן ערוך אך הטעם של הלכה זו הוא שונה ממה שנכתב כאן

מכל מקום ברור שההורים הם הסמכות על הילד והמקרה היחיד שאפשר שאדם אחר יתערב בחיי הילד הוא אם נראה שההורים מזיקים לילד ואחרי שמתייעצים גורם מקצועי ועם רב

דבר זה לא אומר שההורים חייבים תמיד לעשות מלחמות עם כל מי שמתערב אלא רק כשהדבר אכן נצרך

נראה לי שזה המקור שהזכירו לי בזמנו, אבל זה היה לפני למעלה מ-7 שנים כך שקשה לי לזכור במדויק.

ולך פצקרשת - נראה לי שידע הוא כח, אז מה שידוע לי אני שמחה לחלוק,

וכל הכבוד שקראת הכל!

ההנחיה היא לשתות כוס יין לבן אחד בלבד כאשר רוצים לדעת האם הצירים הם צירים אמיתיים או מדומים. מן הסתם מדובר בלידה ראשונה כאשר לא יודעים איך מרגיש צירים אמיתיים.

אין שום הנחיה לתת יין בזמן הצירים/לידה!

לגבי הברית, אנחנו נותנים טיפונת יין ולהרגעה עדיף לתת לפני הברית רסקיו, פרחי באך שהוא מרגיע בצורה מדהימה בלי צורך במשככי כאבים שיכולים לפגוע בכבד.

שגם רסקיו ופרחי באך מכילים אחוז כלשהו של אלכוהול. זה מה שאמור לשמר את התמיסה.

מה נראה לכם שמרגיע אם לא זה??

פאדיחות...

הבת שלי ממש אוהבת לשתות את היין בקידוש (היא בת כמעט שנתיים עכשיו). זה ממש נורא שאני נותנת לה? לרוב אנחנו עושים קידוש על מיץ ענבים, אז יוצא שהיא שותה יין (כמה לגימות) אחת לחודש בממוצע. נראה לי שזה בסדר, לא?

או שגם את זה עדיף לא לתת לה?

מחקרים שיצאו לאחרונה מראים שעיקר הסכנה היא באמצע השליש הראשון של ההריון, בתקופה שבה מתפתח עיקרהמח של העובר . שתיה בשלב זה עלולה לגרום חלילה, למומים בפנים, בשלד ובכליות.

פרט לכך,תינוקות שאמותיהם שתו במהלך ההריון נולדים קטנים יותר מתינוקות אחרים, והפגיעה המוחית מתבטאת גם בהפרעות התנהגות גם מנת משכל נמוכה, דבר שאפשר למנוע, שלא כמו החלק הגנטי שבמנת המשכל.

לפעמים יותר לפעמים פחות.

כמו זרמים של חשמל.

ולפעמים גם בין ההנקות- אבל חלש יותר.

כשזה יוצא וזורם.

לא לאורך ההנקה אומנם,וכאן את צודקת

אם יש כירוג או רופאי שיניים הם צריכים לדעת לנתק את הלשון הקשורה.

איזה קופ"ח את?

זה מפריע לך בהנקה?

ל 2 הבנים שלי היה לשון קשורה וביגל חודש ניתקנו להם עבר בשלום ב"ה. אני בכיתי יותר מהם.

זה תהליך של כמה שניות.

מחכים לסיפור לידה... כשתתאוששי

ובאשר ללשון הקשורה - תשאלי את הרופא, הוא בטח ידע לומר לך

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת

טוב מאד ששמת לב, כמה שמטפלים מוקדם יותר זה מקל על ההורים והתינוקת.

גם אם התינוקת יונקת היטב, לשון קשורה עשויה להשפיע על המעבר לאוכל רגיל ועל התפתחות השפה והדיבור,

ואם קשה לה לינוק מעכשיו, אזי טיפול מהיר יקל עליה מאד.

הבן שלי נולד עם לשון קשורה, כמובן שלא ידעתי ולא שמתי לב, היה לו קצת קושי בהנקה, ורק אחרי הברית - בבדיקת מעקב שגרתית בטיפת חלב - האחות הנפלאה ראתה את זה ומיד שלחה אותנו לרופא הילדים, בתוך שניה הוא סיים והנקה אחת השכיחה מהתינוק את הטיפול.

והוא מדבר בלי עין רעה, ואוכל כמו גבר שחוזר מהמילואים, וכל זה כשהוא עוד קטנטן...

כך שמומלץ לטפל, בביה"ח או בקהילה.

ואחרי שאת דואגת לזה - תנוחי המון, תאכלי ותישני!

המון הצלחה ובריאות   לעבודתו יתברך.

לי היה חשד ממש קל, אבל ראיתי שהוא מצליח לינוק אז התעלמתי. אבל במכתב שחרור מהבית חולים- בהמלצות וההארות של רופא הילדים הוא כתב שיש חשד ללשון עגונה- והאחות הסבירה לנו למי צריך לפנות.

אז אם לא כתבו לך בשחרור את יכולה לפנות בעצמך לרופא א.א.ג [לא מנתק, רק אומר אם יש לשון קשורה או לא] או לכירוג ילדים- שמנתק.]

לא הבנתי היית פשוט כל הצירים בישיבה על הכסא?

טוב לשמוע סיפורים טובים!!

בקרוב אצלי בקלות כזאת...בעז"ה!

מזל טוב!!גדלו אותה בנחת!

מזל טוב מזל טוב

שפע של טוב!!!

גידול בנחת ובשמחה.

הרבה הרבה נחת

גידול קל

ושפע של חלב

גם אני ילדתי את הגדולה בזרוז(שבוע 42)

לאחרונה הגיעה לי תחושה שאני באמת לא הולכת להימרח בלידה הזו ויולדת בשבוע 39.
אבל עוד כמה שעות שבוע 39 נגמר

ואין לי כח לעוד צירים שלא מקבלים שום רצף.

הסיפור שלך מאוד מחזק שבעז"ה יש עוד שכר לפעולתי

והשאלה: מה זה שמן נר הלילה???

 

זה כדור שבתוכו שמן ולוקחים אחד בפה ואחד בנרתיק שמרכך שם תעניינים....לידה קלה!!

את הצירים העברתי בישיבה ונשענתי על כסא אחר ותוך כדי הדולה עשתה לי מסז' בגב..

שמן נר הלילה זה נר/כדור שמרכך את צואר הרחם, נר עדיף.

שיהיה בשעה טובה ובמהרה!!

בחנויות טבע?

מקווה להשתמש בו כבר בלידה הבאה..

ותודה לכל המברכות

כמה אני אוהבת לידות מס' 2.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..שפע של חלב!

במהלך כל ההריון ישנו המון מידע שתקבלי ותעבדי,

הרבה אזהרות, בדיקות ובירורים,

ואני באופן אישי תמיד מצפה ללידה בשמחה אבל גם ישנו אצלי רגש של דאגה לאורך כל ההריון,

שהכל יהיה בסדר ויעבור בשלום.

בסה"כ זו הזדמנות להרגיש בעומק הלב שאנחנו לחלוטין בידיים של הקב"ה,

ויחד עם היענות לבדיקות המומלצות ולמעקב ההריון - לזכור שכולם שליחים טובים אבל רק ה' קובע,

ואיתו יש לך כעת ערוץ ישיר: כתוב ששלושה שותפים באדם: הקב"ה אביו ואמו,

אז נכון שאני לא מרגישה שותפה "שווה" במשוואה הזו, אבל בוודאי שאפשר לפנות אליו תמיד ולבקש על ההריון הלידה, גידול הקטנצ'יק/ית ואפילו על בן/בת הזוג העתידיים - שאולי גם הם כרגע בתהליך עוברות? מי יודע.

לשאלתך, לידה שקטה היא מצב מאד קשה בו מתברר שהעובר כבר אינו חי אך הוא עדיין ברחם. במצב זה יש ליילד את האשה אך בסופה של הלידה אין תינוק, ולכן זה נקרא לידה שקטה.

עד לשבוע 24 של ההריון מצב זה נקרא הפלה, ולאחר מכן - לידה שקטה.

מצב זה לא תמיד ניתן למנוע, אך הסיכויים הסטטיסטים לכך יורדים כאשר האם נמצאת במעקב הריון מסודר של רופא נשים ואחות טיפת חלב, במהלך המעקב הזה מוודאים אנשי המקצוע שמהלך ההריון תקין ואם ישנה בעיה הם מציעים טיפול לענין, ייעוץ וכל מה שאפשר.

כמו שאמרנו, יש הרבה מידע מדאיג, אבל בסה"כ צריך לזכור שמרבית ההריונות עוברים בשלום, ולא כל שמועה שעוברת לידך צריכה להדאיג. מומלץ לאסוף מידע, אך לא רק על האסונות - יש באינטרנט ובמיוחד כאן בפורומים המון סיפורי לידה מרגשים וחוויתיים, שמזכירים לי אישית שובמ ושוב למה אני כל כך רוצה ללדת שוב...

הרבה הצלחה ובריאות, הריון קל ומשעמם וידיים מלאות בעז"ה.

בין אם גילו באולטרסאונד שאין דופק ובעקבות זה גרמו ללידה או חיכו לה שתגיע תוך כמה ימים, בין אם בלידה עצמה הייתה היפרדות שליה או כל דבר אחר שגרם למות העובר ר"ל, בין אם זו הפסקת הריון מכוונת שגם היא יכולה להיות ממגוון סיבות - למשל רעלת הריון, וחייבים להציל את האמא... לכל הלידות האלה ולעוד הרבה אחרות יש קטגוריה כללית של "לידה שקטה", וכל מקרה לגופו, אלו מקרים מאוד שונים זה מזה.

ה' ירחם, זו הייתה הודעה מאוד קשה לכתיבה...

יש את דר מילמן שהיא עצמאית ונחשבת טובה. אבל ככל הידוע לי היא עמוסה מאד מאד.

אז כדאי לחשוב שוב אם לא עדיף רופא וזהו. אפשר גם ללכת רק כשאת יודעת שזה יהיה אולט' ביטני ולא פנימי (בסביבות שבוע 8).

אין לי מושג מה זה מרפאת האם והעובר. למה את צריכה הריון בסיכון גבוהה? עוד בקושי התחלת.

אולי הכוונה למרפאת רמז? במרפאת רמז יש את מרכז בריאות האשה. שזה בעצם כמו מרפאה אבל לדברים של הנשים.

יש שם רופאים. אחיות. חלק מבדיקות הדם. מוניטור. ואם זה הריון ראשון את יכולה לעשות שם מעקב אצל אחות ליווי הריון.

ברמז יש את דר שמולמן (גבר מבוגר) שנחשב מאד טוב. גם התורים אליו ארוכים...

נדמה לי שברמז יש גם רופאות. תבדקי באתר שלהם.

אם את הולכת לרופא עצמאי-אז את מתקשרת למרפאה שלו לקבוע תור

ואם את הולכת לרופא ברמז-אז קובעים דרך המוקד או באינטרנט (הכי נח לדעתי).

בכל אופן כרגע את ממש בהתחלה. את צריכה מתישהו תור לרופא אז תקבעי תור גם אם הפנוי הראשון זה רק לעוד כמה שבועות\חודשים. שיהיה לך כבר.

ואם את רוצה ללכת לראות רופא יותר מוקדם אז מתקשרים למרפאה עצמה ומבקשים תור דחוף. (ברמז אני יודעת שצריך להתקשר ב-12 בצהריים). לכל אחד מהרופאים יש איזה יום שאחרי צהריים הוא מקבל מקרים דחופים ואז זה פגישה קצרה יותר. את יכולה גם לשאול מי הרופא של הדחופים באותו יום ומקסימום לחכות ליום הבא אם את רוצה דווקא רופאה.

בחודש תשיעי יש הפרשות מרובות,הפקק יכול לצאת גם בשלבים בדרך כלל זאת הפרשה רירית יותר וצמיגית.

תשללי גם פטריה.

זה שהבטן יורדת זה לא מעיד כלום.

כל לידה יכולה להתחיל באופן שונה,ירידת מים צירים בגב תחתון/בטן תחתונה/לחצים בנרתיק,כאבים באגן.

בשעה טובה ובהצלחה..

-לגבי שלילת פטריה, עשיתי את כל הבדיקות לא מזמן בחשד לפטריה וגם דלקת בשתן. והכל יצא טוב.
אז אין מה להילחץ אם זה אפילו סתם הפרשה בלי קשר לפקק?

-כמו שהבטן ירדה, כך היא יכולה לעלות?!

 

ולי כבר מזמן אומרים שהבטן ירדה... ועוד לא ילדתי בינתיים

מצד שני, נראה לי שאצלי היא סתם יחסית נמוכה בהיריון הזה... כבר מתחילתו... אז לא יודעת...

שהלידה תבוא בעתה ובזמנה בע"ה

גם לי היו הפרשות. לא התייחסתי אליהן

גם אם זה הפקק הרירי, זה לא אומר כלום. מיציאת הפקק ועד הלידה יכולים לחלוף שבועיים תמימים...

אצלי הצירים בשתי הלידות התחילו מהבטן, כמו כאבי מחזור, ורק בהמשך עברו לגב.

לגבי הבטן היורדת - אין לי מושג. אבל אני מבינה מהשאלות שלך שאת כבר ממש מחכה, או ממש רוצה לדעת אם זה כבר מתקרב או לא. כל כך מובנת ההרגשה הזאת! אבל מה לעשות, ובכל מה שקשור ללידה ולגידול ילדים, אנחנו בד"כ נהיה מופתעים... אי אפשר לסמוך באופן מלא כמעט על שום סימן.

זה יחזור אחר כך גם עם ההנקה, ועם השעות שינה של התינוק - את לרוב לא תוכלי לדעת בדיוק למה לצפות. אני אישית למדתי לא לצפות לכלום, ככה גם פחות מתאכזבים (לדוג', יש ימים שהבן שלי לא ישן הרבה במהלך היום ואז מתעוררת בי ציפיה שהוא יישן יותר מוקדם בלילה. לרוב זה לא קורה ואז אני סתם מתעצבנת. אז למדתי לא לצפות לכלום ורק להודות על מה שיש)

כלומר אני ממש רטובה.
חייב לרוץ ישר לחדר לידה?