פורום הריון ולידה (עמוד 5187)

מוזמנת לאישי

אשמח לדבר איתך אם תרצי

תנסי לשלוח לי מסר ולא בשיחה.

 עם נסיון מטורף!!

עשתה קורס לפני שנה בערך (ועוד לפני כן היתה דולה פיראטית..)

וזולה...

אם תרצי פרטים- דברי איתי באישי בשמחה!

כמה שהיא יונקת יותר, ככה את מייצרת יותר.

סביר שהיא חוזרת לאיתנה בהדרגתיות - זה בסדר

במיוחד שאת אומרת שהיא נראית סבבה!

אל תדאגי

חלילה. יוקטנה, את אולי יודעת עוד סימנים להתייבשות חוץ ממעקב שתן? יש איזה משהו עם המרפס אולי?

אם לא מתייבשת, לא הייתי דואגת בינתיים. מן הסתם כשתתאושש מהמחלה יגיע בולמוס רעבתנות ליומיים-שלושה שבהם תאכל מכל הבא ליד

 

וגם משרד הבריאות ממליץ להאכיל בתור התחלה מהאצבע (שלך או שלה) ולא מכפית. זה יפה שבגיל כזה היא כבר יודעת לקרוא וליישם תהיי גאה בה.

יש כפיות מפלסטיק, סיליקון ומתכת.

אם אתם יחסית בתחילת הטעימות לא נראה לי שיש בעיה עם זה שהיא לא רוצה כפית.

הבן שלי ממש התלהב מכפית כשהשיניים התחילו לצמוח....

והיכן ניתן להשיג?

בבזאר שטראוס יהיה?

זה הכפיות של התינוקות.

אפשר לקנות בכל חנות אוכל וחנויות של מוצרי תינוקות.

לפעמים זה בא בסט עם צלחת.

יש מצב שיהיה אותם בבאזר שטראוס.

(מרפס שקועה מידי מעיד על התייבשות,

מרפס מורם מעיד על משהו אחר לא טוב,

וזה לטוס לבי"ח)

 

אבל הבגדים שלה מתחילים להיות גדולים עליה..

 

זה קצת מלחיץ..

 

והיום היא לא הסכימה לאכול בקבוק אצל המטפלת.

אז יוצא שהיא לא אכלה כמעט 6 שעות..

יכול להיות שתקופה מסויימת היא לקחה בקבוק בלי בעיה ועכשיו תהיה סרבנית?

יש לציין שהיא שם יומיים בשבוע, סכ"ה 10 שעות...

 

חשבתי להביא גרבר או טחון ולראות אם את זה היא תסכים לאכול..

 

אני בכל אופן הייתי מנסה לשלב לה יותר מוצקים בכפית פלסטיק עדינה או ביד.

כל פעם כמה ביסים זה גם טוב.

לגבי התיק של טיפת חלב, כדאי לקחת יוזמה ולטפל בהעברה, מקווה שלקופ"ח אתם כבר רשומים.

גם אני כמוך, עד שלא צריך אין לי כח לטפל בדברים האלו, אבל כשצריך אותם זה מתסכל שא"א לעשות כלום כי "התיק בהעברה".

אז בלי קשר הייתי מסיימת עם כל ההעברות האלו.

 

היום היא הסכימה לאכול כמה כפיות גרבר, יצאו לה העיניים מרוב תיאבון!

אבל אחרי 3 כפיות נמאס לה והיא רצתה הנקה.

נורמאלי?

 

 

זה כ"כ יפה!

אני גם רוצה לתפור כזה!

 

את יכולה גם לנסות בפורום כיפה בניק שלי עורי עורי כתבתי הוראות

תיהני ממנו

וטיפ: מהבד הנמתח - אם נשארה לך חתיכה ארוכה,

לי חתיכה כזאת עזרה מאוד בצירים - להצמיד אלי בקבוק חם

זה הדבר היחיד כמעט שעזר לי בצירים...

ובזכות שהיו לי כאבי גב כמה ימים לפני הלידה - 

גיליתי שצעיף רגיל (של כיסוי ראש) לא מחזיק טוב את הבקבוק החם, ואילו הבד הנמתח החזיק מעולה!

 

יש סיבה מיוחדת שאת שוקלת אותה כל שבוע? עדיף לשקול פעם בחודש- כשמגיעים גם ככה לחיסון, ולא כל שבוע.. כי אז נכנסים לחצים סתם, בעוד שאם היא היתה נשקלת רק פעם בחודש העליה היתה כן נראית סבירה..

בכל מקרה לא נראה לי סיבה ללחץ, וגם אם היא אומרת לך לתת לה תמ"ל את לא חייבת, זאת רק המלצה, תקשיבי למה שהקול שלך אומר- אם את רואה שהיא שבעה ורגועה אין סיבה.. אז היא לא תעמוד באחוזונים שהרופאה רוצה שהיא תגיע אליהם.. לא יקרה כלום..

 

ובקשר לצבע- ייתכן שזה נובע מאכילה של חלב קידמי בלבד.. תנסי להניק אותה יותר זמן מכל צד ולא להעביר לצד שני מהר, שגם החלב האחרוי והסמיך יותר יגיע.

באופן כללי זה לא צבע שאמור להדאיג כל עוד היא עושה..

אני מקווה שזה כמו שכתבת..

את יכולה לתת את כל נתוני השקילות שלה (גיל ומשקל בכל שקילה)? והאם נשקלת בכל פעם באותו משקל ובאותו ביגוד ובחיתול יבש?

האם יש לה שישה חיתולים רטובים היטב ביום?

והאם יש לה זמנים (אפילו אם מעט זה בסדר) במשך היום שנראית רגועה וחיונית?

תני בבקשה את הפרטים האלה, וננסה לעזור.

 

לצואה ירוקה בגיל כזה יכולות להיות כל מיני סיבות. למשל, אם היא קצת מצוננת - זו יכולה להיות סיבה. אם לקח קצת זמן עד להחלפת החיתול - זו יכולה להיות סיבה. ועוד. אחת הסיבות שעלולות להיות היא שהחלב שהיא מקבלת לא מספיק שומני, כפי שנכתב למעלה. אחוזי השומן בחלב עולים ככל שההנקה מתמשכת, ואם קורה שהתינוקת עוברת צד זמן קצר מדי אחרי תחילת ההנקה - זה עלול להוביל לבעיה כזאת, לפעמים. כיוון שיש כל מיני סיבות אפשריות, ורובן בסדר גמור ולא מדאיגות, אני בגישה שבמצב כזה כדאי לפקוח עין, להצליב עם עוד נתונים. אם התמונה הכללית נראית בסדר, אפשר להניח לפרט הזה. אבל אם זה מצטרף עם עוד נתונים בעייתיים - זה כבר מצריך התייחסות (וזה לא אסון! בשביל זה יש לתינוקת הזאת אמא אוהבת עם עין פקוחה, כדי לאתר בזמן אם יש בעיות ולטפל בהן). לכן חשוב שתיתני עוד פרטים, אם את יכולה.

 

בס"ד

 

בלידה- שקלה 3.95

אחרי שלושה ימים, כשעזבנו את הבי"ח- שקלה 2.88

אחרי חמישה ימים בטיפת חלב- שקלה 3.20

אחרי שבוע- 3.240 אבל לא באותו משקל אלא אצל רופאת הילדים- עם טיטול יבש

שבוע אחר כך- במשקל שנשקלה בטיפת חלב- 3.320

משמע שעלתה רק 80 גרם- נשקלה ללא טיטול בכלל.

 

יש לה מלא חיתולים..בכל פעם שיש יציאות החיתול גם רטוב וכשאני מחליפה לה היא הרבה פעמים נותנת שתן.

יש לה זמנים שהיא ממש חיונית ורגועה והיא גם ישנה טוב.

 

בשקילה השלישית כתבת 3.20. האם הכוונה שלוש קילו ומאתיים גרם (3.200) או שלוש קילו ועשרים גרם (3.020)?

תעני בבקשה גם על זה, זה חשוב ויכול לשנות את כל התמונה. כי מכל הבחינות האחרות נשמע שמצבכם מצוין.

 

אני אוסיף התייחסות גם למה שכתבת למטה: היניקות התכופות בערב זה לא כי אין חלב, זה נקרא "הנקת צבר" (את יכולה לגגל ולראות עד כמה המושג הזה מוכר) - המון תינוקות עושים את זה, יונקים בערב כמעט ברצף במשך כמה שעות, ואז ישנים בלילה כמה שעות. זה לא משהו שצריך להדאיג אותך, זו התנהגות אופיינית לגמרי ליונקים.

בס"'ד

 

שימחת אותי ממש. היום כבר ממש התחלתי לבכות מתסכול.

הרגשתי שאני לא מצליחה להשביע אותה ואחרי שהלחיצו אותי על המשקל פחדתי ממש שהיא לא ניזונה ממני כמו שצריך ועוד אחרי הצואה הירוקה והמימית התחלתי לפתח סרטים שזה שלשול ואולי בגלל זה היא לא עולה במשקל.

דאגתי לכן, והתשובה שלך עכשיו ממש מרגיעה.

יוצא שבהפרש שבועיים התינוקת עלה שלוש מאות גרם באותו משקל (משלוש ועשרים לשלוש שלוש מאות ועשרים). אני מציעה לך להתעלם מהשקילה שבאמצע כי א) המכשיר שונה, ובין מכשירים שונים יכולה בקלות להיות סטייה של מאה-מאתיים גרם, ב) כמו שכתבו - פעם בשבוע זה קרוב מדי, משבועיים כבר אפשר לראות מגמה. שלוש מאות גרם בשבועיים זה בסדר גמור! הכול בסדר! המשקל טוב, היציאות טובות, ההתנהגות אופיינית, האמא דואגת - הכול כמו שצריך להיות

בראש ובראשונה - האם יש לה חיתולים רטובים?

כל כמה זמן היא עושה קקי?

האם את מניקה אותה לפי דריש? כל כמה זמן זה יוצא?

איך דפוסי השינה שלה?

ו.... מדוע היא נשקלת כל שבוע???

שוקלת כל שבוע כי כנראה ככה רוצים בטיפת חלב???

גם אצלינו בפעם ה1 שהיינו בטיפת חלב הוא היה מתחת לעקומות והם שלחו אותנו עם מכתב לרופא ילדים וביקשו שנבוא בעוד יומיים כד לוודא שהוא עולה ואז הוא עלה יותר מ30 גרם ליום (שזה מה שהם מצפים) אבל עדיין הם רצו שנבוא בעוד שבוע....גם אם מדובר בדודות משועעממות שרוצות עבודה... לפחות הם עושות את העבודה שלהם....( אבל הגענו רק אחרי שבועיים לחיסון כי ירד גשם ולא היה לנו כח...אבל אל תלמדי ממני)

אם המצב היה מדאיג הרופא כבר היה דואג להלחיץ אותך- ככה לפחות נראה לי. ומה שאמרו לי אם ח"ו הוא לא יעלה.. זה שעושים שקילת נסיון-שוקלים לפני האוכל ואז אחרי ורואים כמה עלה.. ואם יש לך מספיק חלב והילדה רגועה את לא צריכה להילחץ. 

 

לפחות חמישה מבוקר עד הערב וגם בלילה נוספים..

אני מניקה אותה לפי דרישה..

לפעמים יוצא שאני מניקה אותה כל שעתיים לפעמים כל ארבע (במשך היום) אבל אחר הצהריים עד הערב היניקה על הפנים.. היא צריכה אותי למשך כמה שעות כי ממש חסר לי חלב. בלילה היא יונקת גם איזה שעה ואז נרדמת לשש שעות כמעט, מתעוררת בבוקר, לרוב, אוכלת חצי שעה וישנה לחמש שעות.

 

ולכן גם לאימהות קשה!

רוב התינוקות הופכים עצבניים ונרגשים מעומס האירועים של היום, וצריכים המון עזרה כדי להירגע ולהיות מספיק שלווים כדי להיכנס לשנת הלילה.

הדרך של התינוקות להירגע זה להיצמד לאמא ולינוק ולינוק ולינוק...

הנקה היא לא רק אוכל לתינוקות. זה חום, אהבה, ביטחון, שלווה, רוגע, חיבוק.... רק דברים טובים

"הנקה רק לאוכל, זה כמו אישות רק לרביה"

תמשיכו בנחת!

האמת, שאחרי  הלידה האחרונה שלי, אני קצת פוחדת להזמין אנשים להיות איתי..אחת כבר התחרשה.. חבל.

איזה כיף הפורום הזה, באמת!

אתמול, אחרי כל הדיונים המרגיעים כאן שכנראה היו לי להכנה נפשית למה שעתיד היה לבוא אתמול.. כי המתוקה שלי רצתה ציצי משעה חמש וחצי עד אחת וחצי בלילה בערך.. אני יודעת שזה לא אחראי כל כך אבל מרוב תסכול נרדמתי לידה במיטה שלי בלי לסדר  כריות בינינו. דיי אני עייפה כל כך! בסופו של דבר ישנתי כמה שעות פשוט שהייתי בשוק מהשיא העולמי שהיא שברה על הציצי.

יותר טוב בלי כריות בסביבת השינה של תינוק - וזה נכון בין אם הוא ישן לבד ובין אם הוא ישן עם ההורים. כמה שפחות חפצים רכים באזור - יותר בטיחותי.

 

הייתי בטוחה שממש לא אהיה מסוגלת לישון איתה במיטה מרוב היסטריה  אבל בסוף רק זה גרם לה לישון.

 אז אני ישנה על כרית והיא קצת יותר למטה, מתחת לכרית כשבמרחק מסוים ממנה יש כריות מצד אחד ומצד שני שלא תיפול ושאני אשים לב.

תינוקות זזים מתוך שינה, והסיכוי להילכד בכרית ולהגיע למצוקת נשימה סביר הרבה יותר מהסיכוי שאת תגרמי לה למצוקה (כי את שומרת על רמת מודעוּת מסוימת גם כשאת ישנה ולא מרגישה את זה, כשם שגם אם תישני בקצה המיטה תדעי להיזהר כשאת מתהפכת מתוך שינה ולהתהפך רק לצד השני ולא לצד שיפיל אותך מהמיטה).

דווקא הקרבה לגוף שלך תעודד אותה לסנכרן את הנשימות שלה לנשימות שלך.

אם תרצי אחפש לך את עלון ההוראות של יוניצף ללינה משותפת באופן בטיחותי.

(גם מי שלא בעניין של לקרוא באנגלית, יכולה לפחות לראות את התמונה שנמצאת שם של תנוחת השינה המשותפת הבטוחה, וליישם.)

אני בכל אופן לא יכולה בלי הכרית שלי

כרית מתחת לראש שלך-וודאי. אבל ביניכן-זה מסוכן יותר.

http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf

 

שימי לב שזה מאוד לא מומלץ אם אחד מכם מעשן (יש עוד הגבלות, כולן כתובות שם אם את רוצה לקרוא, אבל זו נראית לי הכי קריטית + רלוונטית (כי אני מרשה לעצמי להניח שאתם לא מסוממים או אלכוהוליסטים...))

תודה!

אז גם אין מצב שתתגלגלי עליה חלילה! זו ממש אמונה תפלה שהשתרשה בחברה   מאחלת לילה טוב!!!

התרגלתי מאז שאני קטנה להירדם רק בתנוחה אחת, והיא לישון על הבטן... אני לא יודעת כמה זמן עוד אחזיק מעמד, אך האם כל עוד אני מצליחה להירדם כך עלול לגרום נזק לתינוק? האם ישנה בעיה לישון על הבטן, גם כשההיריון יתקדם יותר (נניח שאני אצליח)?

את יכולה להרשם דרך האינטרנט. בהצלחה!

 

לידה קלה בעיתה בידיים מלאות ובבריאות!

אם נוח לך לישון על הבטן אין שום בעיה.

האחות מעקב הריון אמרה לי שלא נרשמים.. אני בשבוע 37, מאוחר מדי להרשם?

בסד

זה פשוט חוסך זמן כשמגיעים ללדת...
חחח זה מזכיר לי שחברה שלי רצתה להיות מכוסה אז נרשמה לארבעת בתי החולים בירושלים בסוף נסעה שבת לצפת וילדה שם בזיו...

אגב, לגבי הבטן- ישנתי עד חודש תשיעי על הבטן...

והוא לוחץ על החוליות.
יש שליה אחורית ושליה קדמית, בד״כ בנות עם שליה קדמית יתחילו להרגיש תנועות יותר מאוחר מבנות עם שליה אחורית, זה לא עניין של טוב או רע, פשוט עניין של מיקום..

גם בלי היריון לפעמים בא לי לבכות ולבכות, לפעמים זה איזה "קש" קטן שגורם לזה...

שוקו חם פותר את זה לרוב, וחיבוק...

היא לא נורמלית, את בסדר גמור אחותי...

בהצלחה בהריון

ותרגישי טוב

 

אם היא נראית לך בריאה ומרוצה מהחיים, לא הייתי מנסה יותר מדי לדחוף לה תוספות.

כל ילד מצייר את הגרף שלו, ובטיפת חלב יש ממוצע של כולם, שבפועל לא מייצג בדיוק את אף אחד מהם.

אני חושבת שכל תינוק (נורמלי ובריא - לא מדברת על תינוק פגוע, חלילה) יודע מה טוב לו, ומתי

לדעתי תקשיבי ללב שלך

ברוב טיפות החלב עדיין משתמשים באחוזונים הישנים, הלא מעודכנים, שלפיהם יוצא פעמים רבות כאילו תינוקות יונקים יורדים אחוזונים במחצית השנייה של השנה הראשונה. ממליצה לך בחום לחפש (בגוגל או בפורומים להנקה ברשת) את האחוזון המעודכן של ארגון הבריאות העולמי, ולהציב בעצמך את הנתונים שלה עליו - כך תוכלי לראות אם יש בכלל מקום לבירור או שהכול בסדר גמור ורק האחוזון בטיפ"ח סילף את המצב.

אם גם על פי האחוזון המעודכן לא הכול מצטייר בסדר, יש עוד כיוונים לבדוק, אבל מציעה להתחיל משם.

 

והרבה הצלחה עם השאלות האחרות, שאני לא יודעת לעזור בהן.

תשפריצי לה לאף חלב אם- ממיס את הנזלת

אני חושבת שהכוונה היא לא להביא ילדים אם זה רק את איתם בלי עוד מלוו שיכול להשגיח.

מקסימום אם יהיה לה קשה, שבעלך יצא איתה.

ולא אמרו לנו כלום

אם יקפידו או לא - זו שאלה ותלוי איזה אס. זה

בהצלחה

תהני מזה..

התינוקות שלי, מפתחים הצטננות יחד עם הוצאת שיניים. זה הולך יחד אצלי תמיד. (לא יודעת איך אצל משפחות אחרות) כך שאם זה אצל כולם אז הרווחת שלא פיתחו הצטננות יתר...

הם לא כאלה גדולים והם ממש רצו ללכת לגן  לא ידעתי מה המצב בחוץ עד שיצאתי החוצה . כמעט עפתי מהרוח וספגתי מכת ברד

השרשור הזה

הם בטח היו מתים מצחוק.....

שמעתי כבר לא מעט עולים מרוסיה, אירופה וצפון אמריקה שממש צוחקים עלינו בקטע הזה....

שמעתי הרבה עולים חדשים שממש לא מבינים למה יש בלאגן שלם בכל המערכות בגלל גשם נורמטיבי וקור שרחוק מ-0 מעלות....

 

בקיצור, לדעתי עשית טוב ששלחת את הילדים לגן. הקור לא גורם למחלות אלא שינויי אקלים ומזגן על חום בגן לא מאוורור.

אני ממש מקפידה להתלבש בחורף בצורת בצל כך שאני מצליחה לשמור על טמפ' די קבועה (עשיתי את זה גם שגרתי במקמות גבוהים והררים). אני ממש מקפידה להיות עם בגד קייצי מתחת לבגדים בגלל שהיום המזגנים הרבה פעמים גורמים לטמפ' אביבית משהו.... כך אני משתדלת לשמור עך טמפ' קבועה . אני תמיד מקפידה לשבת ליד חלון פתוח גם באוטובוס... (ב"ה אני מקוררת חולה פעם בשנה-שנה וחצי בממוצע)

 

אני חושבת שנכון להרגיל ילדים שגשם לא אמור להפסיק לנו את החיים (חוץ ממקרה של נהיגה שהוא שונה...).

קודם כל כי זה לא נכון. גוף האדם הממוצע גם של ילד אמור להתמודד עם גשם שיורד עליך 10 ד'- רבע שעה.

גם בעבודה אף אחד לא יוותר להם כי ירד גשם. סבים וסבתות שלי הלכו ללימודים גם בשלג ולמרות השואה הגוף שלהם שרד לא רע בכלל.....

 

לגשם פשוט צריך להתארגן: לקחת בגדי החלפה בתיק, לשים כובע צמר על האזניים וכד'....

 

מהנסיון שלי עם הבן שלי הפגיעה של "לסגור אותו בבית" הרבה יותר גרועה.....

 

תשאלי כל רופא, אחת ההמלצות נגד הדבקויות והתפתחות מחלות זה אורור. אני חושבת שגוף האדם זקוק ולאוורור ולא להיות סגור כל היום התוך מבנה (גם מבחינה נפשית). כמובן זה לא אומר שצריך ללכת שעה בגשם סוער אבל גם לא צריך לפחד לצאת מהבית, האוויר אחרי גשם זה האוויר הכי נקי שיש....

 

 

אני אומרת לעצמי שכנראה כך נראית בטן של אמא יהודיה. וכל סנטימטר בהיקף של הבטן שלי מעיד על הילדים המקסימים שילדתי. ברוך-ה'. אנחנו לא דוגמניות, אלא אמהות יהודיות.

(ובמקביל אני מזכירה לעצמי שאני צריכה לעשות כפיפות בטן...)

שפחות אהבתי היו הכובד בסוף ההריון והפס החום שנהיה לי על הבטן ועד עכשיו לא ירד.

חוץ מזה, בעיניי, הריון זה דבר מהמם!

כי יש לי מסר אישי בנושא

עד שסוף סוף אפשר להיות שמנה ובכיף..
תהני מכל רגע בלי דמיונות ...
לאט לאט הבטן שלך תתעגל ותהיה בטן הריונית.

כמעט בטן..

בחיים לא לבשתי שמלות ורק מחודש שביעי קניתי לי שלוש כאלה.

באמת שזה גרם לי להתחבר לגוף שלי יותר. =)

מתבהרים מעט. 

מרחתי קרם גוף לפחות פעם ביום בהריון ואחרי הלידה עד שנעלמו.

בהריון השני פחות הקפדתי ונשארו קצת סימנים...

העור המדובלל נשאר.....

זה סימני הגבורה שלנו

תשאלי במוקד של קופת החולים באיזה אופן את יכולה לכתוב לוועדת חריגים שלכם.

תכתבי להם כל מה שכתבת כאן, ותרחיבי אודות ההרגשה הקשה שחווית בזמן הארוע: הבלבול, הפחד...

אני בטוחה שיאשרו לך פטור!

תרגישי טוב! החלמה מהירה ושלמה בע"ה!

בנסיעה ללידה, אני מסופקת אם פניה לועדת חריגים של הקופה תעזור.

בקופות החולים השונות כלול במסגרת הביטוח המשלים כיסוי לנסיעה באמבולנס. בקופת חולים כללית יש כיסוי רק בביטוח הפלטינום (הרמה הגבוהה יותר), מי שאין לה ביטוח פלטינום, קשה לי להאמין שיתנו לה החזר.

 

אפשר אולי לנסות לפנות למד"א או לביטוח לאומי ולראות אם להם יש ועדות חריגים.

(וכדאי גם לחשוב האם הטירחה שבהשגת הנחה שווה את זה)

שיהיה החלמה מהירה

 

אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר-פיזית ונפשית.

לפי החוק-לא משלמים על אמבולנס אם מתאשפזים. כל עוד לא התאשפזת את כן צריכה ללם...
נכון. זו הוצאה.... אבל האנשים האלה היו שם איתך בדרך לוודא ששום דבר לא מסתבך ולדאוג לשלמותך.

לצערנו אין דברים חינם. בטח שלא רפואיים. הלוואי שהיו אבל.....

לדעתי גם אם תפני לא יאשרו לךהנחה או ביטול אבל אפשר תמיד לנסות....

בהצלחה ותרגישי טוב!!!

אני גם יודעת שהנהלים שלהם זה רק אם יש אישפוז או לידה תוך 72 שעות לא משלמים. ממליצה גם לכתוב מכתב או וועדת חריגים.

בשורות טובות!

מצטערת לשמוע

שכתוב איפשהו בגמרא שאם אישה ביום הכיפורים מתאווה למאכל כלשהו, זה מסוכן לוולד אז צריך ללחוש לה באוזן "יום הכיפורים היום" (נדמה לי שלוש פעמים) ואם לא עוזר חייבים לתת לה את מה שמתאווה אליו.

אם אתה רוצה אשאל את בעלי את המקור המדוייק.

בכל אופן לא זוכרת שכתוב שזה גורם לכתמים אבל זה יכול להיות שזה גורם, מה שבטוח שזה מסוכן לוולד  אז מציעה לך-

תתחשב בה, אם רוצה משהו מאד אז תביא לה היא תדע אם זה מאד מאד ואינה מסוגלת להתאפק...

וחוצמיזה סתם ככה אם בא לה משהו למה לא?? סתם נחמד שמפנקים אותך לפעמים ;)

המציאות בשטח אצלי לפחות מוכיחה שזה שטויות

 

[ולפעמים כמה שהבעל משתדל ומפרגן- האשה תופסת על זה טרמפ.. ולא תמיד כל מה שהיא "חייבת" זה פיקוח נפש..]

הוד, לגבי יום הכיפורים אני יודע את זה . אבל מה שמסוכן לוולד-באמת זה מסוכן??? אין לי בעיה להתחשב, לא שאני לא עושה זאת,אבל אם את אומרת שזה מסוכן,אז זה דבר מאוד רציני אם כך. אבל אם עד עכשיו לא ממש רצתי לכל דבר שהיא רצתה?

וד"א,אני בעניין של פינוקים

לגבי שביב, אם את בעצמך אומרת שזה שטויות,אז אני כבר לא יודע מה לעשות. יש לכן פה 2 דיעות מאוד שונות בעניין.

(ולגבי ה"טרמפ",אני מכיר מישהי שבאמת תופסת.....  וגם באמת חושבת שכל דבר אצלה כמעט זה "כאן ועכשיו!". לא רק בהיריון. אז קל וחומר?)

אני לא אמרתי אם זה שזה עושה כתמים זה שטויות, שמעתי על זה אבל אין לי מושג אם זה אמיתי באמת.

 

לגבי טופסת על זה טרמפ-

מותר לפנק אבל אם זה בהגזמה שכל הזמן היא רוצה שיביאו לה הכל כאן ועכשיו אז אולי זה משהו רגשי שהיא מנסה להשיג ויודעת שרק כשהיא בהריון אז כולם מתחשבים בה ומרצים אותה וזה עושה לה טוב רגשית...

 

ואחלה שאתה בקטע של לפנק, בלי קשר להריון- כל אישה אוהבת שמפנקים אותה.

 

 

שהיא מאד רצתה משהו מסוים של אוכל - בקשה מאבא שלה שילך לקנות ועד שהוא קנה, כבר היה מאוחר מדי.

 

והעובר הלך..

 

שמעתי על עוד מקרה אבל כרגע לא זכור לי.

ולי קרה פעם שהתעוררתי באמצע הלילה מרוב רצון לתפוז [חודש שביעי בהריון הקודם] והיו את כל הסימנים של מעוברת שחושקת.. אבל תפוז לא היה...

וב"ה התינוק כבר בן שנה..

 

יכול להיות שלדודה שלך היה משהו אחר? אולי קשור לסוכרת הריון או משהו כזה?

 

בעיקרון אם מקפידים שלא יהיה לאשה ההריונית מחסור בוויטמינים/ברזל וכו' לא אמורים לקרות כאלו מצבים

 

יש סיפורים על נשים שאכלו חתיכות מהקיר או קליפות של ביצים בגלל מחסור בסידן. אבל לא אמורים להגיע לזה...

 

וכמובן להתפלל תמיד זה עוזר..

אולי זה יוכיח: אני מכירה את זה בניסוח קצת שונה- שאם היא רוצה משהו ולא מקבלת אז לתינוק יהיה כתם לידה בצורה של מה שהיא רצתה...

 

וחוץ מזה כדאי לפנק וגם להיענות לקריזות. ויש קריזות. ויש לכך הוכחה במשנה זה לא סותר.

אז עדיף  שזה יהיה לא ליהודים. ואת זה אני אומר ממש בלשון המעטה והמבין יבין! ;)

כבר התחלתי לפחד מהתגובות של מה שאולי עלול לקרות במידה ו...

ובעברית: שטויות במיץ עגבניות.

מניסיון של די הרבה הריונות.

שתפקידו לוודא שיהיו נחמדים ואדיבים אל האשה בתקופת ההריון, וימלאו את כל גחמותיה

 

[ואני בעד, בלי להנפיץ מיתוסים ואיומים! מגיע לה. ]

זה דברים ששמעתי מההורים שלי שזה שאם ההריונית לא אוכלת משבא לה אז יהיה כתם לידה באותה צורה, ויש אנשים שאפילו אמרו שראו דבר כזה, אני אישית לא ראיתי.

מה שכן ברור בלי קשר לזה שכל משהאישה ההריונית מבקשת הולכים וקונים לה במיוחדדדד מה השאלה בכלל.

בעלי ברוך השם תמיד קונה לי במידה וקורה שממש בא לי על משהו כי בהריון לפעמים בא על דברים מאודדדדדדדדדדדדדד ספציפיים . בד"כ מפנקים אישה בהריון !!

ולאף אחד מהילדים אין שום כתמים בשום צורות.

וגם כל מיקרה לגופו, יש נשים שמבקשות ומבקשות ויש כאלה שמתאפקות ושותקות ואז, כשהן כבר מבקשות משהו, צריך להתייכס.

כל בעל מכיר את אישתו בדרך כלל היא אפושהו באמצע...

בכל אופן לא שום דבר צפסיפי (גם אני התאפקתי והילדים שלי נקיים מכתמי לידה בצורות של אוכל ומפגמים, בלי עין הרע..)

אבל המנהג הזה נוהג בעמים שונים ולפעמים יש משהוא במסורות,

במיוחד אם הם כל כך שורשיות ומופיעות בכל כך הרבה תרבויות.

תמיד האמונה הזו ריתקה אותי. אולי פעם אחקור אותה יותר לעומק...

ובכל זאת מגיע לאשתך מה שבא לה

להביא לאשה מה שהיא מבקשת זה חובה, עד כדי כך שיש פוסקים שאם זה בשבת וצריך לקהות אז הבעל צריך להכנס לבית עסק שמוכר את מה שהיא רוצה ולקנות לה!!
ברור שהקטע של הכתם זה שטות. חמותי נוהגת להראות לנו כתם חסר צורה על היד של בעלי ןלטעון שזה המיץ מנגו שעצתה ובעלה דאז התקמצן ולא קנה לה...

בעקרון - יש בהחלט מצב של בולמוס (זה מהמשנה/גמרא) שיכול לסכן את האישה והעובר, לא ראיתי אבל אני מניחה שכשזה קורה - כבר לא שואלים - ברור שמתרחש משהו לא שגרתי. 

יש גם מצבים פחות קשים אבל בהחלט דורשים מענה, כמו אישה שמתחילה לאכול בהריון אוכל שהיא שונאת בד"כ (קרה לי בהריון השני והרביעי), או מאכל שלא "יוצא מהראש" במשך מספר ימים עד שאי אפשר לחשוב על שום דבר אחר(הריון מס'1). אז כדאי להתייחס למה שהגוף משדר - ולא לדחות יותר מידי, חבל על כוחות ל האישה, ועל נזק שעלול להיגרם לאישה או לתינוק

ברור שאם כל יומיים ב3 לפנות בוקר מתחשק לאישה משהו שאין בבית - צריך לבדוק מה קורה: האם היא מתאפקת עד שהיא כבר לא יכולה, ואז הפתרון הוא לעודד קניה בשעות היום, וליווי של דיאטנית שתוודא שהתזונה מתאימה. או שהיא מרגישה חוסר ביטחון בהריון/בנשיות/באהבה - ואז הפתרון הוא טיפול זוגי.

בס"ד

 

אמא שלי נורא רצתה דובדבן שהיא ראתה על עוגה ובסוף זה היה עגבניית שרי' 

ואכן נולדתי עם כתם לידה בצורת דובדבן

מעולם לא הוכח שיש קשר בין אי מילוי של רצון מסוים של האישה לבין הפלות. עשו על זה מחקרים ולא גילו כל השפעה על ההריון.

מה שכן, אם אשה בגלל זה תהיה בדכאון או לא תאכל כמו שצריך זה עלול לפגוע בעיקר בבריאות שלה.

 

כמובן ש זה לא סותר את החיוב המוחלט להענות לכל שגיונותיה של אישה בהריון

שקראתי משהו על זה בספר "חוקות הנשים" של הבן-איש-חי. אבל שוב, אני לא בטוחה, כדאי לבדוק בפנים.

בכל אופן, אצלנו במשפחה מתייחסים אל זה כבדיחה שלוקחים ברצינות...

ולהביע הערכה על מה שהיא עוברת ומקריבה בשביל להביא נשמה לעולם

מה שבטוח היא צריכה כרגע כל פירגון ופינוק,וזה יביא ברכה לה,לפיצקי ולאבא גם 

לבני יש כתם לידה (מכוער וחמוד למדי) בצורת מפת אפריקה על הגב

 

אנחנו קוראים לזה זכר לחורבן

כי הוא בלי עין הרע כ"כ יפה שהשאירו מקום אחד בגוף שלו לא מושלם

בגלל שהאמא רצתה אבטיח באמצע החורף???? (כמו שקרה לנו...), ב"ה שאין לביתנו כתם לידה בגודל הזה....

יש עניין סכנה כשנתקפת רעב או רצון עז, אך יש גם שכל שמסנן אמונות טפלות ולא הגיוניות...

ואח שלי נולד עם משולש אדוום באמצע המצח (:

והילדים שלי חפים מכתמים, ב"ה.

 

אל תערבבו בין מושג הלכתי הנקרא בולמוס, והוא סכנת חיים אמיתית-

 לבין גחמות חברתיות/ תרבותיות של נשים הרות,

זה פשוט לא קשור.

זה סוג של טרמפ חביב שנחמד לעלות עליו כשרוצים להשיג משהו כאן ועכשיו.

 

(ואגב, התשוקה לשוקולד בהריון ובלעדיו זהה אצלי, וההשפעה של היעדרו עלי היא בדיוק אותה השפעה...)

אם  היא מבקשת דברים מכוערים/רעים, חבל לקחת את הסיכון שיהיה לעובר כתם לידה מכוער, תביא לה.

אבל דברים טובים/יפים אל תביא בשום פנים ואופן!!! זו סגולה לכתבי לידה יפים לעובר

אגב, כתם לידה הוא לא מסוכן, כפי שהשתמע בתגובות פה.

כמו שכתבו, יש עניין למלא רצונות של איזה בהריון כי היא מכילה ומגדלת בתוכה תינוק ויש מקום לפנק אותה.

כתמי לידה לא קשורים לחשקים.

והם גם לא מסוכנים לעובר

כתם לידה לרוב נגרם בעקבות הצטברות של כלי דם בסמוך לעור באזור מסוים.

כתמי לידה הבולטים החוצה כמו גבעה לרוב שוקעים וכמעט נעלמים ככל שהילד גדל (לביתי הבכורה היה כזה בולט על הכתף ואחד בעורף היום כמעט אין זכר).

 

לאישה בהריון מותר לאכול ביום כיפור אם משהו מתחשק לה מאד כמו שציינה הוד ותפארת אבל הסיכון לעובר הוא לא בגלל כתמי לידה.

יכול להיות גם שהאמינו פעם מסיבות שונות ומשונות שרעב או חשק לא מוסבר אצל האם מסכן את הילד אבל להזכירתך הם ידעו פעם הרבה פחות על התהליכים שקורים לעובר במהלך ההריון (לא היה אולטראסאונד ובדיקות דם וכו'...)

יותר לקראת סוף הריון..אבל תופכות לוואי בהריון יש בכל שלב וכבר שום דבר לא מפתיע.

נסי להוריד חזיות עם ברזלים ובגדים צמודים.

למתוח ידיים כלפיי מעלה.

תנוחה לצד ולא לשכב על הגב זה מקל!

 

מאחלת לך רפואה שלימה ומהירה הריון קל ושתצאי בידיים מלאות!!

אז אני פותחת חלון, פותחת דלת, יוצאת לכמה דקות החוצה - תלוי בחומרת המצב. מבחינתי הריאות שלי מאותתות לי שהן זקוקות לקצת אוויר צלול.

בעיות נשימה לקראת סוף ההריון נובעות בעיקר מכך שהרחם גדול וגבוה, והסרעפת והריאות לא מסוגלות לנוע\להתנפח  כמו שצריך - בעיה מכנית.

בעית נשימה בתחילת הריון עלולות לנבוע מבעיה כימית\הורמונלית.  הכתובת היא רופא\ה אנדוקרינולוגי\ת, ואולי אח"כ בדיקות דם מסוימות כדי לדעת אם צריך תרופה זו או אחרת ע"מ להקל על הנשימה.

אגב - אשה נמוכה עם רחם גבוה עלולה לסבול מ"חוסר מקום נשימתי" כבר בתחילת הריון.  

לכן - חשוב לבדוק ולא להניח הנחות אלו ואחרות.

המשך הריון ולידה בריאים ותקינים ושמחים!

משהו שגורם לנו הרגשה של קוצר נשימה.. קשור ללחץ אוויר (לא יודעת להסביר יותר מזה). תנסי תמיד להשאיר חלון קת פתוח איפה שאת נמצאת.

בע"ה הגשם והחורף יעבירו את הכל...

 

וגם, רק אם מתאים לך ואת רוצה, אולי תנסי לחשוב אם מבחינה נפשית ההריון מביא איתו איזשהם מחשבות/רגשות שהיו יכולים לגרום להרגשה של חנק. אם כן, זה נורמלי לגמרי ואת מוזמנת לשלוח לי מסר באישי לדבר על זה.

- האם היא היתה באיזור השדים? אם כן - זה לגמרי הגיוני ולגמרי בסדר. בע"ה יהיה לך הרבה חלב.

בלילה בדר"כ מופרש הורמון אקסוטוצין.

ויוצא קצת קולסטרום =חלב ראשוני.

את יכולה להניח רפידות הנקה.

זה בסדר גמור!!

את בטוחה ששתית כל כך מעט? נשמע לי מוזר...  בטח סתם נראה לך

תשתי מחר רק מבקבוק אחד (את יכולה למלא אותו כשהוא נגמר כמובן!), ואז תדעי בדיוק.

מקווה שתרגישי טוב, ושאלו סתם תופעות של הריון

בקושי חצי ליטר אני מצליחה לשתות..

שתיתי היום מבקבוק אחד של ליטר וחצי, אבל רק חצי,  וזה היה ממש הרבה יחסית!!!

 

לא עברתי את הליטר וחצי מתחילת ההריון. אני גרועה בזה ממש.

בעצם שתיתי היום כוס נס, כוס תה, ו-2 כוסות מיץ. שזה בערך אותה כמות...

 

ואני בשבוע 36.

לא מתגאה בזה, אבל זה הגיוני.

 

ולך האנונימית הפותחת-הכי טוב זה שיהיה בקבוק לידך. במיוחד בחורף פחות מרגישים את הצמא ולכן בקבוק שיהיה לידך במשך היום "יזכיר" לך לשתות...

 

בהצלחה!

במיוחד שקפאין משתן, ולכן בשורה התחתונה מייבש את הגוף.

ונשמרתם... כדאי לשתות יותר מזה.

ממליצה על מנוחה ושתיה.אם לא יחלוף תפני לרופא.

לשתות - בטוח כן. חוסר מים זאת אחת הסיבות לצרות.

גם לשכב ולעשות כל דבר כדי להרגע.

לשתות תה מרגיע (פסיפלורה או קמומילה, למשל),

לא להרים שום דבר, בקיצור - לשכב-לשכב.

ואם תרצי - תתקשרי, נראה מה עוד ניתן לעשות בשלב זה.

נראה לי ממש לא מתאים לזרוק האשמות וביקורת באוויר במיוחד שאין להם בסיס.

להקפיד על שתיה ומנוחה.