שרשור חדש
ילדה בת שנתיים וקצת שמרביצה בלי סוףאנונימית בהו"ל

ילדה מתוקה

תקשורתית, מדברת, מבינת עניין. לאחרונה כל פעם שנפגשים עם חברים עם ילדים אחרים- פשוט לא מפסיקה להרביץ.

בעקר אם זה ילדים בגילה/קטנים יותר, ולפעמים אפילו לגדולים יותר.

לא מצליחה להבין מה הסיפור שלה

פעם היא היתה מרביצה כשהיו לוקחים לה, או מציקים לה, שזה מובן,

והיום פשוט לא ברור לי מה נשמע ומה עושים עם זה-

היא פשוט נגשת לילד, דוחפת. מושכת בשיער. סתם!! בלי שהתקרבו, בלי שנגעו!

אני מדברת איתה כשזה קורה (חצי מאחר הצהרים שלנו ..) והיא מקשיבה יפה ושניה אחר כך עושה את זה שוב.

היא עוד לא מספיק מבינה התניות של אם תתגברי ולא תרביצי לילדים נביא לך הפתעה/מדבקה וכו', וזה באמת גם קצת מורכב כי זה לא לשדל לעשות משהו, אלא לא לעשות משהו. ולא אכפת לה אם חוזרים הביתה.

למישהי יש עצות? תובנות? הדרכות איך נכון להגיב מולה כדי להפחית את המקרים?

איך מלמדים תקשורת חברתית טובה? זה כאילו היא רוצה לקדם את פני הילדים, והידיים שלה משתלטות עליה ומרביצות.

זה ממש מצער ולא נעים, לא לה ולא לחברים. אני כל כך רוצה לראות אותה משחקת יפה עם חברים, או אפילו עם עצמה...

לתת לה תחליף... באותו רגעמיקי מאוס

לעצור אותה מלהרביץ. ולהגיד- תעשי טובה לילד, תתני חיבוק ( אם הילדים רוצים כמובן)

או להציע להם לשחק או תור תור

היא מחפשת ליצור קשר וזה הדרך הקלה


אצלנו היה בן שנתיים שנשך, כל פעם הרחקנו אותו וביקשנו נשיקה במקום

לקח קצת זמן אבל רוב הנשיכות הפכו לנשיקות

נראה לך להציע תחליף עדיף מהסחת דעת?אנונימית בהו"ל

כאילו יש לי כל הזמן התלבטות של עד כמה להתבחבש בעניין ולתת לזה מקום, כאילו לנסות לשפץ את הסיטואציה וש"תחזור בתשובה" (ולהסתכן בעודף צומי שיגרום לה להמשיך עם זה)

או לחלופין אולי עדיף לומר בכמה מילים ולהרחיק אותה לאיזה תעסוקה אחרת, ולהתפלל שזה פשוט יעבור מהר...

תודה על התגובה! 

את יודעת הכי טובמיקי מאוסאחרונה

אבל בגיל הזה בד"כ זה לא בא כהתרסה, בטח אם זה כמו שאת מתארת ולא מתוך כעס או משהו

היא צריכה להבין שהיא הרביצה וזה לא טוב ויש דברים טובים אחרים

דלקת בשד?גלי גלי

מניקה, תינוקת בת חמישה חודשים  לפני יומיים התחלתי להרגיש צינון לא תחושה כללית רעה. היום כבר יש לי חום, לא גבוה. 38.0. מהלילה יש לי כאב בשד אחד. שאבתי ממנו, עיסיתי את האזור הכואב. הוא לא אדום אך עדיין כואב. איך אני יודעת אם זו דלקת בשד או פשוט וירוס? ומה אני עושה עם הצום ככה?

נשמע דלקת באמת, כדאי ללכת לרופא להבדקשומשומ

אפשר גם רופא משפחה. אנטיביוטיקה מביאה שיפור מידי בהרגשה.

בינתיים הייתי לוקחת נורופן זה גם אנטי דלקתי

תרגישי טוב😘

כדאי להתייעץ עם רופא היום כדי לא להיתקע מחראוהבת את השבת

אם השד קצת כואב זה סימן לדלקת...

גם אם הוא לא אדום


ואולי תקבלי אנטיביוטיקה.. תלכי לרופא..

רפואה שלימה!!!

תודה. ואם אין תור?גלי גלי

יש למישהי המלצה על רופאת הנקה פרטית שמקבלת בזום? יש דבר כזה? לפני שנים הייתי אצל רופאת הנקה במעייני הישועה

לא יודעת אם עדיין יש כזה, ואם אפשר בזום

רופאת משפחה מספיק.. אין תורים זמינים לפני כיפור?שומשומ
אין היום לרופא משפחה פיזי בקופהגלי גליאחרונה
אמרו לנסות מחר...אבל לא בטוח שיהיה ואני רוצה להתחיל לטפל. יכולה ללכת לרופא משפחה און-ליין אבל זה לא תמיד טוב
דלקת הז סיוט!! ממליצה לתפוס בזמןאוהבת את השבת

ובטח שמחר ערב חג

את יכולה גם לנסות להתייעץ עם מוקד אחיות לש הקופה

אבל בעיקרון הכתובת זה רופא משפחה

הוא לא בודק פיזית רק מתשאל.

לגבי בצום זה שאלת רבמאדם
סקרררר מתי בהריון נמאס לכן מהעבודה??חמדמדה

לדעתי אפשר להכריז שהגעתי לשלב בו אין כוח לעבודה🥳

הבגדים לא נוחים לי כמעט

הנסיעה (הארוכה! יש לציין) מתישההה אותי

ובכללי אני לא מעוניינת בקשר עם בני המין האנושי😁

כל זאת ועוד והינני רק בשבוע 33 וחצי שזה אפילו לא תחילת התשיעי זה אפילו לא אמצע שמיניייייי


אז שתפו אותי!

מתי נמאס לכן לצאת מהעבודה?

האם בעקבות כך יצאתן לחופשת לידה מוקדמת?

הייתן חותכות שעות בסוף ההריון או ימים מלאים?

🤩🥰

לא יודעת לגבי כיףמתיכון ועד מעון
אני יודעת שלצערי בעבודה שלי אין מי שיחליף אותי שאני בחל''ד והמשמעות היא שלצוות שלי אין ראש צוות ושהאנשים שאני נותנת להם שרות מקבלים שרות מצומצם אז אני משתדלת שלפחות לפני הלידה יהיה מענה
איזה טיולון מומלץ?רחללי

שאלה קצת חרושה, אבל לא מצאתי שרשור יחסית עדכני.

לא אכפת לי לקבל קישור לשרשור במקום תגובות

לפני שנים היה לי צ'יקו לייט ווי ולא הייתי מרוצה, היה היגוי גרוע וחווית הסעה די גרועה.

זכור לי שהמליצו מאוד על הטיולון של ספורטליין, הוא באמת קליל ונוח?

אם יושבים רק בחלק האחורי היא מתהפכתיעל מהדרום

לק"י


אז הגדולה יותר יושבת מקדימה, והקטן מאחוריה.

אז אם היא יורדת לפני, אני מחזיקה את העגלה.

בנות, תתחילו לשתות!🥛💧Doughnut

חשוב מאד להתחיל להגדיל מינון של מים כבר מהיום, לא רק בערב הצום.

בהצלחה!

תודה! נשתדלרקאני
מהממת תודה!מומו100
לא יודעת איך אפשר להגדיל מעבר למה שאני כבר הגדלתי השבוע אבל challenge accepted
אלופה על התזכורת!מכחול
איזה חמודה את דואגת גם לחברות.אמהלה

וכן, התחלתי להגביר שתיה, אז במקום לרוץ כל 2 דקות לשירותים

כי העוברון יושב לי על שלפוחית השתן

אני רצה כל חצי דקה....

ב"ה

ב"ה

ב"ה

 

😀🤦🏻‍♀️Doughnut
באמת רציתי לשאולמאדם

מתי להתחיל לאכול ענביפ ןלשתות תירוש

ובירה שחורה ושקדים

ואם יש לכם עןד מאכלים שמגבירים ועןזרים להנקה בצום


בי פולן מתחילים היום נכון?

התחלתי בי פולן כבר בראשוןרקאני

והכל טוב להתחיל כמה שיותר מוקדם

כמה שיש כוח

תזכירי ךי את המינון של צום?מאדם
לא יודעת אני לוקחת כל יום 2רקאני

ככה אמא שלי אמרה חח

שני כדורים שלוש פעמים ביוםמעיין אהבה
תודהמאדם
בזכותך הגדתי כמויות אתמול. תודהבאמונה תמיד
👍Doughnutאחרונה
כמה פעמים בממוצע זה לגיטימי שילד בן שנה וחצי ננשךרוני_רון

אצל המטפלת?

אם אנחנו בנשיכה שלישית מתחילת השנה, אני צריכה להיבהל?

המטפלת אישה מהממת ממש, מכירה אותה אישית וסומכת עליה מאוד, וגם הסייעות היו נראות לי בחורות חמות וחמודות.

 

הוא ילד מתוק ועדין, אני מפחדת שהאריות שם גדולים עליו.

 

הם קבוצה של 20 ילדים עם מטפלת אחת ו2 סייעות. גילאים שנה וחצי עד שנתיים.

אולי אני צריכה לחפש לו מטפלת עם פחות ילדים?

 

 

סליחה שאני חופרת עם שרשורים בנושא המסגרת שלו, ממש קשה לי לשחרר.

הילד שלי היה הנשכןאביה20

נשך ילדה ספציפית כמה פעמים ובצורה קיצונית וכואבת וממש היה צריך לשבת עליו עם הנשיכות שיפסיק וזה לקח המון זמן עד שעבר לו מזה..

אין לי עצות ❤️❤️

שלישית???שירה_11

הבת שלי ננשכת במממוצע פעיים בשבוע 

כרגע היא עם נשיכה ביד, בכתף ובחזה 

 

מה תגידי על זהההההה אאני משתגעת כבר

 

והתושבה היא שזה חלק מההתפתחות

תשמעי בגדול עם כל הבאסה אני לא חושבת שזה קיצוניפלא הבריאה

מספיק שיש ילד אחד שדומננטי בקבוצה וכל פעם שחוטפים לו משחק הוא נושך זה יכול להיות נשיכה שלישית. במיוחד עם לילד שלך יש משיכה להיות בסביבתו. בגיל הזה מאוד קשה להפסיק התנהגות כזו בצורה חד משמעית. אין לך דרך להעניש או לפנות להגיון... וזה לא מראה כלום על אופי המטפלת או מאיזה בית הילד הגיע.

אפשר להאיר את תשומת לב המטפלת שתשים עליו יותר עין אבל בגדול לא יודעת אם יש פתרון חד משמעי חוץ מגדולי.. 

נשמע הגיוני מאודבוקר אור

הבן שלי רק בראש השנה הספיק לנשוך את אחותו הגדולה ארבע פעמים והוא כבר בגיל שלא ממש נושכים..

ב"ה זה לא חזר על עצמו מאז אבל התדירות נשמעת ממש הגיונית

ילד שננשך / נושך זה לא דבר לגיטימי!הר הצופים

זה נכון שזה תואם גיל אבל זה לא אומר שאין מה לעשות. וזה בדיוק תפקידה של המטפלת. לוודא שילדים לא נושכים או ננשכים. אם זה קורה בתדירות גבוהה יש בעיה עם המטפלות. הן כנראה לא תמיד עם העיניים על הילדים ולכן מפספסות את הרגע לפני שזה קורה ולא מצליחות למנוע את הנשיכה..

זה ממש לא מוריד מהאחריות שלהם ובטח לא מצדיק אמירה של תואם גיל!

וזה ממש לא חלק מההתפתחות.

נשיכות באות בדר"כ אצל ילדים שעדיין לא יודעים לדבר כמו שצריך וזו הדרך שלהם לבטא / לקבל מה שהם רוצים כמה שיותר מהר. אצל ילדים כאלה יש צורך בהסבר יותר מפורט מה עושים ומה לא עושים וכמובן לשים לב אליהם יותר לפני שהם מגיעים למצב של נשיכות.

וזה תלוי אך ורק בצוות!


הייתי מנהלת מעון כמה שנים והיו נשיכות כמובן אבל מעט מאוד ועם הדרכה נכונה של המטפלת וההורים זה נגמר מאוד מהר..  

ובכל זאת 3 פעמים מתחילת שנה עד עכשיו נשמע לי הגיונלפניו ברננה!
ומסקרן אותי איך מטפלת יכולה להיות עם העיניים כל הזמן על כל ה9 או 11 שבאחריותה? מספיק שיש ילד אחד שצריך שיקנחו לו את האף וכבר ילד אחר יכול למשוך בקוקו של אחר או לנשוך. יש ילדים שזה פתאומי בלי טריגר או סימנים מקדימים...
מסכימה ש3 פעמים זה בגדר הסבירהר הצופים

אבל זה לא הופך את זה ללגיטימי או הגיוני.

ובדיוק בגלל הסיבה שלפעמים צריך ללכת לחתל ילד או לקנח לו את האף וכדומה יש חובה שיהיו מינימום 2 מטפלות בחדר אחד על מנת שכשאחת על ילד ספציפי השניה שמה עין על כולם..

עובדתית זה אפשרי ועובד

היית גם מטפלת או רק מנהלת?מאדם

כי נשמע פשוט לא הגיוני להיות עם זוג עיניים על עשרה ילדים בבת אחת שמשחקים.

ויש ילדים שמתוסכלים מזה שלא מצליחים לדבר גם אם מנסים ומצליחים להבין אותם בדרך אחרת

עצם החסם גורם לתסכול

קצת מוזר לי השאלה שלך. אין היום במדינת ישראל מנהלתהר הצופים

שהיא לא מטפלת במקביל למרות שזה לא תפקידה. הייתי מינמום פעם בשבוע מחליפה מטפלת לפחות ליום שלם.. שלא נדבר על חצאי ימים..

וראיתי מטפלות שעשו את ההדרכה שלנו מול הילדים הנושכים וזה עבד פיקס ומטפלות שלא עשו וכל שני וחמישי הילדים ננשכו..

ואישית אני כל הזמן נכנסתי ונתתי דוגמא אישית איך נכון לעשות את זה מול הילדים ורוב המטפלות למדו וישמו וזה עבד..

נשמע מדהים!מאדםאחרונה

אולי את עןשה סדנאות גם לאמהות?

ממש עושה חשק

אפילו בתור אמא אני לא מסכימה איתךבוקר אור

אני לא הצלחתי למנוע נשיכות שקרו בבית שלי

זה כל כך פתאומי הוא בא מאחוריה לחבק אותה ופתאום נושך אותה

ויש לי רק שניים

אם היא היתה אומרת שחוזר עם נשיכות כל יום זה משהו אחר

שוב, עם הדרכה ברורה וישום עקבי זה עובד. בוודאותהר הצופים

חשוב לומר לילדים שנושכים מה אסור לעשות ומה מותר.

ולא לתת את הצומי השלילי לילד שנשך. לגשת לננשך, לנחם אותו ולחבק אותו כדי שהילד שנשך יראה שזה לטא שווה לא.

ברורבוקר אור

אבל זה לאר מונע לגמרי ובטח לא בהתחלה

אם גם בהמשך השנה היא היתה אומרת שננשך הרבה הייתי מסכימה איתך

מה??פה לקצת

יש לי "רק" 4 ילדים לשים עליהם עיניים, ורק אחת נןשכת ועדיין יש נשיכןת.

אפילו אותי היא נושכת תוך כדי חיבוק.

מה זה אומר עליי?


לגמרי תואם גיל וחלק מההתפתחות

ואם היית מנהלת מעון ולא מטפלת זה מסביר את המחשבה שלך.

בהחלט הייתי גם מטפלת.. גם לפני הניהול וגם תוך כדיהר הצופים

זה בסדר גמור שלא כל אחת יודעת איך להתנהל מול נשיכות. גם אני לא ידעתי עד שקיבלתי את ההדרכה הברורה מה ואיך צריך לעשות ועם עיקביות זה עבד...

חשוב לציין שרוב הילדים לא נושכים אז אם בקבוצה של 9 ילדים יש אחד שנושך או אפילו 2 אז המטפלות יודעות שעליהם צריך יותר לשים עין..

היום היא באה לנשוך, הזכרתי לה שאנחנו לא נושכיםפה לקצת

ושאפשר לתת לו נשיקה.

אז היא נתנה נשיקה, אני סובבתי את הראש להרים כוס מים והיא נשכה אותו.

אם אני רוצה למנוע נשיכות זה להפריד בינהם לחלוטין, שזה לא משהו שאני מעוניינת בו.

לחלוטין מסכימהאני10

היינו בשני מעונות. בראשון לא היו מכות ונשיכות בכלל, זה לא קרה כי טופל.

ובשני הכל חגג.


ושאלה אלייך, הבת שלי בת שנה ו4 לא נושכת, אבל כן מרביצה. חשבנו לקנות כמה משחקים קטנים ומעסיקים (נגיד טלפונים בכאילו עם מוזיקה ואורות) למעון כדי שיתנו לילדים, ואם רואים שזה זמן מועד לפורענות איתה אז יתנו לה והיא תרגע.

היית ממליצה?

יש לך עוד רעיונות?

היא מרביצה גם בבית ולדעתי כבר מבינה שזה אסור. בבית אחד מאיתנו הולך איתה לחדר לשחק, לא בשבילה היא לא מבינה אבל בשביל שהאח שכן מבין ידע שזה לא סבבה להרביץ ופשוט להשאר ככה (וגם לתת לו פסק זמן בלעדיה). אבל בגן לא כל הזמן נמצאים עליה, בעיקר במעברים שהמטפלות עסוקות בהאכלה החתלה וכאלה והיא מרביצה. אני מבינה שאי אפשר למנוע לגמרי אבל הייתי שמחה לעזור לשפר את המצב. 

מאוד חשוב לחזור כמו מנטרה על מה לא עושים ומה כן עוהר הצופים

למשל אם היא מרביצה אז לומר לה, "אנחנו לא מרביצים, אנחנו מבקשים"

אם היא לא מדברת עדיין אז אפשר לומר לה "אנחנו לא מרביצים, אנחנו עושים טובה / אנחנו מלטפים / אנחנו מחבקים" וכדומה.

היא בהחלט מבינה למרות שזה נראה שלא. וחשוב באותו הרגע שהיא מרביצה להתייחס לילד שקיבל את המכה ולא אליה כי לפעמים הילדים מרביצים כדי לקבל צומי שלילי..

אח"כ אפשר להסביר לה מה לא עושים ומה כן עושים.

לגבי המעון

אחרי שתראי מה עוזר בבית אפשר לומר למטפלות ליישם גם במעון לגביה..

אני עושה את זה ועדיין יש נשיכותפה לקצת

וכאמור, לפעמים תוך כדי החיבוק או הנשיקה היא גם נושכת.

היא מבינה ממש הכלאני10

רק לא את הקונספט של ענישה אז ללכת לחדר סתם מעצבן אותה אבל לא מתקשר למכה.

אנחנו מסבירים לה לעשות טובה והיא גם מנסה אבל לפעמים אחיה לא רוצה ליטופים, או שהיא מתקשה לווסת את העוצמה וזה יוצא מכה (נדיר אבל קורה).

אני חייבת להתייחס אליה כי אני תופסת אותה שלא תמשיך, אם אתייחס רק אליו ואתעלם ממנה היא פשוט תמשיך להרביץ לו.... הוא גם לרוב לא מחזיר רק בורח ממנה או בוכה וממשיך לשבת.

אני מרגישה שהיא בעיקר מרביצה משיעמום. כאילו הכל כמו צעצוע בשבילה. נגיד היום במעון היא פשוט הלכה לתינוק שזחל וניסתה להזיז לו את הראש עם הרגל שלה. ישר הרמתי אותה ואמרתי שלא לעשות את זה ודאגתי שתהיה ליד המטפלות (הן גם יודעות לשמור על התינוקות ממנה...) אבל ראיתי אותה והיא לא עשתה את זה בדווקאיות, או בכעס, או בבדיחה, היה נראה כמו סקרנות יותר, או שהוא הפריע לה לעבור. כאילו מבחינתה היא עשתה משהו ענייני.. כשהיא עושה משהו שאסור היא מבינה מצוין וצוחקת. ופה זה לא היה המקרה. בגלל זה אני מרגישה שלפעמים זה סתם ככה...

גם לפעמים היא "מדברת" איתי ועושה באויר תנועה של מכה ואז ישר עושה נו נו נו. כאילו היא כן מבינה משהו, אבל או שלא תמיד זוכרת או שלא הפנימה, כי זה לא מפריע לה לרוץ מרחק של 5 מטר עם היד מוכנה להכאה ולהנחית אותה על אחיה.

טוב סתם פרקתי תסכולים. אנחנו ממש מתאמצים למנוע ובסוף יש זמנים שמתפספס וזה מאד מתסכל. ומצד שני היא עוד לא שנה וחצי אז לא יודעת אם אני עפ ציפיות גבוהות

תודה לכולן על התגובותרוני_רון

סליחה שלא מגיבה אחת אחת..

התינוקי משגע אותי הבוקר😶

ילדה בכיתה ב מסרבת לעשות ש.ב ומסרבת ללכת לבית ספרשופטים

לא כל יום, אבל בתדירות של פעם בשבוע נשארת בבית.

ש.ב בכלל מוציאים אותי מדעתי, לא מצליחה לגרום לה לשבת ולסיים, והיא ממש לא מקבלת הרבה, עניין של רבע שעה, עשרים דקות.


מצד אחד מרגישה שזה פוגע לנו בקשר, זה שואב ממני כוחות, מצריך הרבה דיבורים והכנה על רבע שעה!


וזה שלא הולכת -  כי קמה עייפה או סתם על הצד הלא טוב והחליט שלא הולכת,  לפעמים מצליחה לדבר אל ליבה, אבל רוב הפעמים נשארת בבית.


כיף לה מאוד בכיתה, יש לה חברות, וסה"כ המורה מרוצה.

תחילת שנה התחיל כל כך טוב, שכבר היתה לי תקווה שהמורה הזאת תצליל להביא את השינוי.. בפועל זה חוזר על עצמו כמו שנה שעברה.


ברקע הפרעת קשב/הפרעת התנהגות שכרגע לא מטפלים כי חשבנו שיש שיפור, ובאמת יש, אבל עדיין הימים האלה והקרה על השיעורים בית מתישים.. 

אוליתקומה

היא נמנעת בגלל שקשה לה?

קושי הרבה פעמים מוביל להימנעות, אפילו בצורה לא מודעת.

זה ממש מתסכל אותנו ההורים, שצריכים להתמודד עם זה.

אבל עוזר לי רגע לחשוב דרך העיניים של הילד, להבין שהוא לא עושה או לא רוצה כי באמת ממש קשה לו. ולא מאף סיבה אחרת.

ואם קשה לו אז הוא צריך עזרה וכלים איך להתמודד.


וכאן צריך לחשוב מה בדיוק קשה, ומה יכול להקל.

אם קשה לה להבין את החומר - לחשוב איך ללמד בצורה שתבין

אם קשה לה לשבת הרבה זמן - לחשוב האם יש אפשרות לאוורור או למענה בבית הספר. בבית לקצר את הזמן של הלמידה לזמנים קצרים שהיא תוכל לעמוד בהם.


באופן כללי, לנסות ליצור חוויות של הצלחה. אפילו אם לך זה נראה קטן. לפתור תרגיל קצת יותר קל, העיקר שתראה שהיא יכולה לבד.


ואם יש אכן הפרעת קשב / התנהגות, נראה לי הכי חשוב לטפל מקצועית כדי להצליח להקיף את כל ההיבטים של זה וכדי שגם בבית הספר ידעו לתת לה את מה שהיא זקוקה לו

זה באמת מאוד קשה להשופטים

ולכן אני מחלקת את זה לחלקים, ולא מקפידה על כל השיעורים, אבל יש מקצועות שקצת פחות עובר לי בגרון לוותר עליהם.

ואני כל הזמן מתלבטת בין לראות את הקושי ולהכיל לבין לדחות אותה קצת מעבר ליכולת שלה כדי שתראה כמה מסוגלת.. כי בעיניי הקושי שלה יותר בראש מאשר בטכני, ונכון שלא קל לה לכתוב אבל היא עדיין עושה את זה בקלות יחסית, ואני לא מקפידה על כל כללי הכתיבה וממש מוותרת על כל מה שלא חובה בעיניי.

אין לי אלא להזדהות עם השיעורי בית 🏡באתי מפעם

וואו. סיוט!!! סיוט!!!

כל אחר הצהריים היה פה בכיות, תלונות, מנגינת התלוננות, קללות (כולכם מטומטמים 🥺😳 לאחים ואחיות שלה) בגלל שהיא לא סובלת את השיעורי בית.

ואני עוזרת תומכת ומסבירה ומקילה עליה כי קשה לה לכתוב המון אז קצת עושה במקומה פה ושם. אבל הרגשתי את הצער והעצבים עד סוף הערב בגלל ההתנהגות שלה.


לא באתי לתת עצות רק להזדהות.


אבל פעם בשבוע לא להגיע זה המון! אצלי הם התחילו לבקש להישאר בבית ואני לא מרשה, יותר לקראת אמצע שנה פה ושם אני מאפשרת אבל ממש חד פעמי. יום כיף או משהו כזה. בעיני, ברגע שמאפשרים יציאה מהגבול זה אח''כ כל יום מאבק.

חיבוק הזדהותשופטים

היא לא מבקשת להישאר, היא פשוט נשארת..

אני לא יכולה לקחת בכוח.

איך הרמה הלימודית שלה?יראת גאולה

איך היא בקריאה? בחשבון?

אם הרמה שלה טובה - לא הייתי רבה איתה על ש"ב. משאירה למורה לטפל בזה אם מתחשק לה 🙊


אבל אם הרמה לא משהו זה כן גיל קריטי לתרגל קריאה וחשבון.


לגבי לא ללכת, שמתי לה שכשאני מאפשרת פעם אחת, נכנס להם למודעות שזו אופציה, ואז כבר מגיעה גם הפעם השניה השלישית והרביעית. אם אני נחרצת שאין כזו אפשרות בכלל - גם אצלם זו אפשרות לא קיימת וזהו. לכן לדעתי כדאי 'לחתוך' ולא לאפשר להישאר בבית.

היא ברמה של הכיתה פחות או יותרשופטים

היא מקבלת לכתוב בעיקר בתורה, ברמה של 3 שאלות פעמיים בשבוע, קשה לי לוותר על זה כי זה התרגול כתיבה כמעט היחיד שלה..

בעברית היא כמעט לא מקבלת שיעורי בית

וחשבון גם לא מקבלת הרבה, אבל גם צריך להתחנן שתעשה ופה אני פחות מקפידה 

אולי צריך איזה 'טיפול שורש'?אוהבת את השבת

לקבוע זמן לשיחה מסודרת איתה

רק שתיכן בחוץ

שעה בשבילה

לשמוע מה עובר עליה


אח''כ לשבת לשיחה שקבעת מסודר מראש עם המחנכת

לדבר עליה

איך בכוחות משותפים הבית והביס תעלו אותה לכל טוב.


ומסכימה עם אשר האימהות לגבי 'לחתוך'

כן לאחרונה קרה אצלנו גם הרבה שרצתה להישאר

בעקבות עצה מגננת חברה -

ישבנו לשיחה בזמן רגוע.ושאאלתי אותה אם כיף לה בביסא ם באמת רוצה להפסיד

אחרי כמה דיבורים סיכמנו שאתן לה יום חופש פעם בשלושה שבועות, אבל בשאר הימים הולכים בשמחה

וגם- שעל יום חופשי מסכמים מראש ולא מבקשים בשום פנים באותו בוקר..עובד חלקית בינתיים....


בהצלחה בכל מקרה יקרה!!!!


היא פחות משתפת האמתשופטים
אבל אולי בכל זאת אנסה שיחה ולראות מה היא מציעה
לא כל כך הבנתי מה זה החליטה לא ללכתדבורית

היא בכיתה ב לא בגיל ההתבגרות

ומה זה לדבר על ליבה?

היא עושה מה שההורים אומרים וזהו

בגיל הזה לא משכנעים ומחכים להסכמה ורצון

ילד אמור לעשות דברים מסוימים גם כשהוא לא רוצה כי זה מה שצריך לעשות ואין פה עניין של דיון

לכולנו הכי קל להישאר במיטה בבוקר, גם לאדם מבוגר נחמד יותר להמשיך לישון ולא ללכת לעבודה אבל בחיים יש מסגרת של גבולות

תפקיד ההורים בגילאים הצעירים הוא גם להרגיל למסגרת של שגרה וגבולות בריאים

כמובן כל זה מתוך הנחה שאת כותבת שכשהיא כן הולכת החוויה הכללית היא טובה ואין קושי חברתי לימודי אחר משמעותי שאז צריך לבנות תוכנית התערבות מותאמת

במקרה שבסה"כ טוב לה אבל לפעמים "לא בא לה" אז הורה אמור להציב גבול של התמדה ושגרה ואחריות.

זה מתבטא בעוד תחומים ההתנגדויות שלה?

מה בעלך אומר לגבי זה?

אולי כדאי לשקול הדרכת הורים?

היא בכורה אגב?

זה חלק מהעניין של ההפרעת התנגדותשופטים
אי אפשר ללכת איתה ראש בראש, אז כן צריך לדבר אל ליבה.. בכל מקרה לקחת בכוח ילדה בת 7 אני לא יכולה..


בעלי ואני באותו ראש בקטע הזה, כי היא מאוד מבלבלת ויש ימים כמו היום שמכונה ראשונה לבין ימים שלא רוצה ללכת, ימים שהיא ממש זורמת ומקבל  לימים שהיא מתנגדת לכל דבר.. אז כשיש ימים כאלה, שהם לא הרוב ב"ה אנחנו קצת חסרי אונים.


היא אמצעית ולא היה לי שום דבר דומה לזה עם הגדולים, וגם הקטנים לא מראים סימנים כאלה

ואם היא מחליטה שהיא לא הולכתאנונימיתת מכאן

ופשוט לא הולכת, מה תעשי? תגררי אותה בכוח?

זה לא תמיד כזה פשוט ולא תמיד הילד עושה מה שההורים אומרים וזהו

יש מנעד מאוד רחבדבורית

בין ילד שעושה כמו שההורים פשוט אמרו לבין ילד שמחליט לבד מה הוא עושה על דעת עצמו

רוב הילדים הם איפשהו באמצע

הם מגלים התנגדות לדברים מסוימים ברמה כזו או אחרת ובדכ ההורה יצליח לנתב אותם לגבול הבריא

על ידי חיזוק חיובי, עידוד, תקשורת מקרבת, הפעלת סנקציות, שימוש ביצירתיות וכו...

מההודעה של הפותחת לא הצלחתי להבין מה קורה כשהילדה מתנגדת ללכת לבית ספר

כי כוח ההחלטה הוא לא בידה

ההורים הם אלו שמחליטים

היא יכולה כמובן להתנגד

אפילו להתנגד מאוד

אבל האם בכל פעם שהיא מתנגדת זה אומר שכוח ההכרעה לא ללכת פשוט עובר אליה?

כי בגיל הזה רוב הכוח היחסי הוא אצל ההורה

ולפותחת @שופטים - אני מדברת מהשטח לא מהתיאוריה, אני נתקלת כיועצת בהפרעות התנגדות גם בגילאי העשרה, ושם זה יותר מורכב. צריך להגיב נכון כבר מהגילאים הצעירים, כי הפרעת התנגדות בגיל בוגר היא כבר קשה יותר לטיפול. כמובן תמיד אפשרית.

לכן שואלת מה קורה שם כשהיא מתנגדת? מה אתם מנסים לעשות? והאם קיבלתם הנחיית הורים?

אפשר לנצלש?מומו100
איך יודעים מתי יש הפרעת התנגדות ומתי פשוט יש ילד עקשן שאוהב להגיד לא על כל דבר שמציעים , ואם הציפיות שלו התרסקו אז הוא נכנס למעין התקף צרחות?
השאלה מה מטרת ההגדרהדבורית

צריך לזכור שאנשים הם חומר גלם גמיש מאוד

הם משתנים כל הזמן

המח שלנו הוא איבר סופר גמיש

יש מחקרים שמדברים אפילו על שינויים שאנשים עושים שמגיע עד רמת הדנא

לא סתם הקב"ה נתן לנו את כוח התשובה

אדם יכול לשנות אפילו את העבר


ובתוך אוכלוסיית בני האנוש

ילדים הם קבוצה עוד יותר גמישה ומלאת פוטנציאל

לכן ישנן הפרעות שרשמית לא מאבחנים עד גיל מסוים בגלל שזה עוד יכול מאוד להשתנות.

לפעמים אבחון עוזר מאוד לקדם תוכנית התערבות מדויקת שמונעת תסכולים ובכך מעודדת תחושת מסוגלות ומשפרת מוטיבציה

ולפעמים אבחון עלול לקבע הגדרה מסוימת באופן פחות רצוי ומיטיב


בכל אופן כדי לאבחן הפרעת התנגדות יש צורך באבחון מומחה של פסיכולוג או פסיכיאטר

תודה על התשובה המפורטתמומו100

המטרה היא לקבל סט כלים שמתאים לסיטואציה כדי שיהיה קל יותר לכל המעורבים בעניין.

למרות שבטח כלים שמתאימים להתמודדות עם הפרעת התנגדות יכולים לעזור גם להתנהלות עם ילדים "סתם" עקשנים ודעתניים, אז האבחנה לא בהכרח קריטית.

שוב תודה

חלק מהפעמים אני מצליחה לשכנע שתלךשופטים
הרוב אני לא מצליחה.  הבעיה שאני לא מצליחה לזהות חוקיות, היא יכולה אחרי בוקר מושלם להתהפך ולהחליט שלא הולכת, והאמת שמפריע לי לדון איתה יותר מדי אז היא נשארת בבית. אני רואה הרבה פעמים שאחרי זה היא מתחרטת כי באמת משעמם לה, והיא סה"כ אוהבת ללכת לבית ספר והמורה השנה נהדרת ב"ה.


אני יודעת על הפרעת התנגדות וגיל ההתבגרות וגם מכירה מקרה מצער מאוד מקרוב, אז מאוד חוששת מזה, קיבלנו המלצה על הדרכת הורים על ידי מומחית להפרעת התנגדות, אמורים ללכת אחרי החגים. מקווה שיהיה לתועלת.

יופי זה מעולה שתלכו לקבל כליםדבורית

זה גם ייתן לכם כלים בעז"ה

אבל גם יחזק אתכם כי זו התמודדות לא פשוטה

ואתם לא צריכים להיות עם זה לבד

וזה שהיא בסה"כ שמחה ללכת לבית הספר ויש חיבור טוב עם המורה וזה שהיא מתחרטת לפעמים שלא הלכה זה נקודות פתיחה מצוינות לעבוד איתן!

קושי בהכנת ש"ב בגלל בעיות קשב הוא קושי עצוםאמאשוני

שמשפיע על כל החוויה בביה"ס ובבית.

בטח בכיתות א-ב ששם יש שיעורי בית כמטרה בפני עצמה, ולא כאמצעי.

לפעמים הילד עייף מההתמודדות, אין צורך בקושי נוסף על זה כדי להתוות לו דרך מתאימה לטיפול הבעיה מהשורש במקום לדחוק אותו למקום שמתסכל אותו.

צריך במקביל לבנות תוכנית התערבות בקשייםדבורית

אבל ילד שמתרגל בגיל צעיר להחליט מתי הוא הולך לביהס ומתי לא זה בעיה שאח"כ מאוד קשה לתקן

ההימנעות מייצרת עוד הימנעות ומקשה על פיתוח היכולת להתמודד ופתח תחושת מסוגלות 

מסכימה לגמריאמאשוני

בגיל הזה ההורה צריך להוביל את הטון ברגישות ובנחישות.

אבל לא להסתכל על זה כפינוק, אלא קושי אמיתי שצריך להציף ולתת לילד גב.

אם צריך גם לדבר עם המורות והיועצת שירפו מהלחץ.

אבל לא להגיד לו אתה חייב ללכת ולהתמודד עם מה שיבוא.

זה גיל שהם כ"כ מוכנעים, מה שהמורה אומרת הוא קודש קודשים, וכשזה מעלה להם קונפליקט מול היכולות בפועל, זה מוביל לקושי גדול שצריך לעזור להם לפרק אותו.


בעיני ילד לא צריך להרגיש מאויים כי הוא לא הכין ש"ב או לא הביא ספר, גם כשהבעיה היא כרונית.

ויש ילדים שלוקחים את זה כ"כ קשה, עד סיוטים בלילה. אז ברור שיש גם הימנעות מללכת לביה"ס.


זה לא כמו שהצגת את זה שלכולם קצת קשה לקום בבוקר. זה קושי מסוג אחר שילד צריך להרגיש שיש לו תמיכה.

מה עושים עם זה בתכלס, מן הסתם תלוי כל מקרה לגופו.

נכון מסכימהדבורית
צריך שתהיה התייחסות מקיפה לקשיים במקביל וכחלק בלתי נפרד מההתערבות 
ולגבי שיעורי הביתדבורית

יש ילדים שקשה להם לגייס את עצמם להתחיל משימה

במיוחד ילדים עם הפרעת קשב, זה די קלאסי

אני לפעמים עוזרת להם להתחיל משימה על ידי זה שאני מבקשת מהם רק להראות לי מה העמודים שצריך לעשות או רק להוציא את הספר או שאני בעצמי מוציאה וקוראת כבר את השאלה הראשונה, אפילו מגלה להם או מרמזת באופן גס על הפתרון למשימה הראשונה כדי לפתות אותם לקפוץ למים ואז משם הם כבר בד"כ זורמים יותר בקלות

נכון, זה באמת עוזר הרבה פעמיםשופטים
הפעם סתם התרגזתי כי היא כבר הביאה את התיק וישבה עם הספר ואז התחילה לריב עם אחד האחים על כלום ושום דבר והחליטה שהיא לא עושה בגלל זה ש.ב 
כדאי להביןoo

שהפרעת קשב היא לכל החיים


משמעות הפרעת קשב היא חשיבה והתנהגות שונה, בגלל קושי בקליטה, עיבוד, ישום והתמדה.


רוב הפעמים הפרעת קשב מביאה איתה ליקויים/קשיים נוספים (לימודיים/ התנהגותיים/ רגשיים)


כיתה של 30 ילדים, רועשת ומבלבלת מדי עבור הפרעת קשב, ויוצרת קושי ותסכול, גם אם נראה לעיתים שהם מסתדרים.


בעיניי הפתרונות הם:

1. לצרוך הרבה חומר שמדבר על אופן החשיבה והתחושות של הפרעת קשב, כדי להיות בצד שלהם, להבין כל קושי.

2. למצוא טיפול תרופתי שיאפשר השתלבות בכיתה בלי קשיים גדולים ותסכולים

3. לתת עזרה מקצועית בתחומים שצריך

4. לתת הקלות יזומות, בהבנה שהמתכונת הרגילה קשוחה להם


אצלי הילד בכיתה ח׳ מקבל כמובן ריטלין (מכיתה א׳) ועזרה מקצועית לימודית מקיפה, בנוסף, אנחנו מאפשרים לו להשתחרר פעם בשבוע באופן קבוע. 

אני לא נגד טיפול תרופתישופטים

אני פשוט חושבת שאולי בשביל יום בשבוע זה מוקדם מדי ואפשר לנסות דברים אחרים..

אבל באמת שאתמול היה יום קשוח שהרגשתי שממש פוגע לנו בקשר אז אני כבר לא בטוחה.


היא לא במצב של עזרה מקצועית בלימודים ב"ה,  פשוט צריכה לתרגל כדי שיהיה יותר שוטף וחלק. אין איך לברוח מזה, בלי תרגול זה תמיד יהיה יותר קשה.


כמו שכתבתי בתגובה אחרת, אני מתקשה לשים את הגבול בין הקלות יזומות לבין ויתור שיגרום לה לא למצות את הפוטנציאל שלה   

זה כנראה לא יום בשבועoo
זה קושי שוטף שמתבטא כרגע ביום אחד בשבוע


להפרעת קשב הכל יותר קשה והפוטנציאל במובנים מסוימים יותר נמוך, לחץ לרוב גורם לעשות פחות מהפוטנציאל שלהם, יש להם דרך אחרת.


רוב המידע על קשב, מדבר על פתרונות, אבל יותר חשוב להבין את הלך המחשבה שלהם, להבין את הקשיים הנסתרים, כשהקשיים הופכים לגלויים, התסכול כבר עמוק והרבה יותר קשה להתמודד.

בהחלט נקודה למחשבהשופטים
מסכימה עם כל מילה!אמאשוני

וכל הכבוד על הסבלנות להסביר בנחת.

הצלת נפשות, אשרייך.


אגב אנחנו לא מטופלים תרופתית, אבל הדגש פה הוא לא על הפתרון שיכול להשתנות ממקרה למקרה,

אלא על הדרך והתמודדות. וההבנה בכלל מה עובר על הילד ושזה לא רצוני. ככה הוא בנוי.

וצריך לעזור לו במקום לתסכל אותו ולהעמיק את הקושי.


ולפותחת,

טיפ שאולי יצליח גם אצלכם, אצלנו שיעורי בית זו מילה גסה. ממש ככה. מהצד שלי.

אבל משחקים במחשב היא מכורה. אז את החומר הלימודי היא משלימה באופן הזה של תרגול אינטרקטיבי ומול המערכת מקבלת גב חזק מההורים.

בפסיכומטרי קראו לזה בזמנו brainrash

שזה ממש ככה. אתה לא חושב, נסחף.

בשביל תרגול שינון וחזרה זה מעולה.

איזה משחקים למשל?שופטים
אין לנו שום רצון לתסכל אותה. הולכים איתה ממש על ביצים, מנסים להחליק איפה שצריך ולא לדרוש יותר מדי, זה באמת דורש מאיתנו הרבה כוחות נפש, לכן שהיא כביכול מזלזלת בזה ולא מקשיבה לבקשות שלנו זה מאוד קשה להכלה.


גם האחים האחרים שמים לב לפער בדרישות ביניהם..  אני לא רוצה לוותר יותר מדי כי זה הכי קל, רוצה לדחוף אותה קצת מעבר למה שהיא חושבת שהיא מסוגלת 

לגבי האחים האחריםoo

גם אצלנו הפער הזה עולה והוא מאד משמעותי כי 2 הילדים האחרים על הסקאלה ההפוכה של הקשב והם חדים מאד.


לי זה מאד ברור שכל ילד בפני עצמו וככה אני מסבירה אם עולות שאלות, אין השוואות, כל אחד מה שמתאים לו, לאחד קשה יותר ולשני פחות.


הפרעת קשב בהחלט לוקחת יותר כוחות (ויותר זמן וכסף)

זה לא סותר את חוסר ההקשבה של הילדה, שזה דבר מובנה בהפרעת קשב, זה לא זלזול.

התכוונתי שהדרישות של המסגרת מתסכלותאמאשוני

בעיקר בא-ב. בגיל הזה נותנים לעשות ש"ב סתם כאידיאל בפני עצמו, בהמשך זה מתאזן ונותנים ש"ב רק כשיש צורך לימודי אמיתי.

אז את ילדי הקשב זה מתסכל מאוד.

גם ככה צריכים לשמור על פוקוס כל היום, זה קשה.

אני חושבת שכדאי לקחת אותה לטיפול או אתכם להדרכה, כדי להבין לעומק עם מה היא מתמודדת, זה יקל על הכוחות נפש.

כמו למשל שתנסי להסביר משהו למי שדובר שפה שונה ממך. זה תסכול אמיתי.

אבל אם תדעי לדבר בשפתו, זה ידרוש ממך פחות כוחות בשוטף.

לגבי האחים, אני מסבירה שכל אחד והמתנות שהוא קיבל, והשליחות שלו בעולם. לא יהיה שוויון במטלות אלא בשותפות.

אחד ניחן ביכולות סדר וארגון, אחד ניחן ביצירתיות, ואחר ניחן ברגישות לזולת.


עוגת גבינה ועוגת שוקולד מאוד שונות זו מזו.

כל אחת טעימה בדרכה ואין מקום להשוואה.

התאמת הדרישות לילד ולתכונותיו ויכולותיו זה באחריות ההורים בלבד. כשילד מתלונן על משימה שאחיו קיבל שהיא קלה מדי, אני מביאה לו משימה שלא תואמת את האופי שלו למרות שהיא גם קלה, שהוא התרגל שלא מבקשים את זה ממנו (למשל לבקש מילד איסטניסט לקנח אף לאחיו) וככה מבין שהוא לא ראה קודם את התמונה הגדולה.


לגבי לאתגר את הילדה בלי קשר לציפיות הלא ריאליות של המסגרת ובלי קשר להשוואה בין האחים, אז מצד אחד אני מבינה ומזדהה.

מצד שני כשלי לא היה הכלים המתאימים להבין אותה עד הסוף, הרגשתי שאני לא מצליחה לאתגר אותה. הייתה שם מן נקודת שבירה עדינה שלא תמיד ידעתי לזהות בתקשורת איתה.


לכן, בדיעבד, כל עוד יש לכם את הסיבות שלכם לא להתחיל טיפול/ הדרכה, הייתי מרפה מזה בשלב הזה.

אצלנו הייתה קפיצה ביכולות להתגבר על בעיות הקשב בכיתה ד' (היום היא בה')

קיבלתי ילדה אחת לגמרי. חלק נבע מכלים שאנחנו למדנו ואימצנו עם הזמן בתקשורת איתה, וחלק מכלים שהיא פיתחה בעצמה וחלק כנראה גם מגדילה טבעית.

בכל מקרה, אני באופן אישי חושבת שעשינו טעות עם הרצון לאתגר ולקדם אותה לפני שהיא הייתה בשלה לכך.

היומיום מספיק מאתגר אותה ואותנו ממילא. אם הצלחנו לסיים את היום בטוב זה כבר יום מוצלח.

אני לא בטוחה שזה נכון גם לכם, רק משתפת מהחוויה שלנו בהקשר הזה.


בכל מקרה בהצלחה גדולה!

וחיבוק גדול לך על ההתמודדות, זה ממש קשה. מבינה אותך לגמרי.

אני כן רואה שיפור גדולשופטים

כשהיתה בגן אחה"צ איתה היה סיוט מתמשך, כל יום כל היום..

היום יש פחות התפרצויות ופחות התנגדויות ויש הרגשה שיש עם מי לדבר רוב הזמן, גם אם היא לא מבצעת מה שאמרתי, אז ממש מתחברת למה שאמרת על הבשלות.


אם היתה קצת יותר משתפת הייתי יכולה לדעת מה קורה במהלך היום, לפעמים אני שומעת על כל מיני סיפורים דרך הקבוצה בווטסטפ ולא ממנה, או שמקבלת איזו דרישת שלום מהמורה, אם הייתי מצליחה לשמוע ממנה אז היה לי יותר קל להבין את הקושי שהיא מתמודדת איתו..


תודה רבה על התשובות המפורטות! מעריכה מאוד

תודה לךoo
אני לא נאבקת על שיעורי ביתקפצתי לבקר

מזכירה לילדים, עוזרת, מסך רק אחרי ש"ב.

לא עשו הם צריכים להתמודד עם זה בבי"ס.


לגבי לא ללכת לבית ספר סתם, אני לא מרשה בשום אופן. זה הרגל ממש רע לדעתי. כמו שלעבודה הולכים על יום, בלי קשר לאיך קמתי הבוקר, ככה לבית ספר.

עצם הדיון שלה עם עצמה- בא לי ללכת היום? אולי לא? זה שלילי. לא אמורה להיות שום אופציה כזו..

בסיטואציה מאוד דומהפינת יצירה

עם הבת שלי, גם עדיין לא מאובחנת אבל הרבה התנגדות, שנה שעברה גם הרבה פעמים לא הסכימה ללכת לבית הספר וגם היה קשה לדבר ולהבין ממנה איפה הקשיים. וגם הרבה פעמים היה לא צפוי.

אנחנו בכיתה ב התחלנו טיפול רגשי באומנות וזה מאוד עוזר לה. עדיין הקשיים קיימים אבל היא למדה לשים לב לרגשות שלה, להתבטא וזה ממש ממש שיפר את הקשר איתנו ובעיני זה משפיע על הכל. (והייתי ממש מיואשת, לא האמנתי שמשהו יעזור)

לגבי הליכה לבית הספר לנו היה הסכם שיכולה לא ללכת פעם בחודש לבית הספר וכשהיתה אומרת שלא רוצה ללכת הייתי שואלת אותה האם זאת תהייה הפעם הזו, לא יודעת אם רלוונטי לכם

יכולה לשתף מאצלינו, כמה עוזר לנו טיפולבת אל123

תרופתי

אמנם יש לי בן ובכיתה ד' אבל כל תהליך האבחון התחיל בכיתה ב', סיימנו לפני כחודש.

הילד לוקח טיפול תרופתי כבר שבועיים והשיפור הוא עצום עצום, מבחינת ביטחון עצמי, מבחינת החברה, מבחינת הערות הטובות שהוא מקבל (אחרי הרבה שכאלו לא טובות).


גם אם אתם לא רוצים כרגע לטפל כדאי להתחיל לפחות לאבחן כי זה תהליך ארוךךךךך אם עושים דרך הקופח. 

קראת את הספר ילדה נוף?מאוהבת בילדיאחרונה

היא ממש מתארת את מה שאת כותבת.

ממליצה לך לקרוא אותו!

יש ליאנונימית בהו"ל

שפשפת בין שד ימין לשמאל...

פעם ראשונה בחיים שזה קורה.

מה אפשר למרוח? ממש אדום וכואב

מתביישת ללכת לרופאה

....מוריה
כל קרם. ואפשר גם לשים נייר או משהו אחר שיספוג ויפריד.
קרם החתלה טובמקרמה

צורי

משחת הפלא של ערוגות

זה לטיפול


למניעה אחכ- לדאוג שהמקום יהיה יבש

לנגב אחרי מקלחת

ולמרוח טלק/דאורדורנט

לא צריך רופא אם זה רק שפשפתמיקי מאוס

כמו שכתבו לך צריך לייבש ולשים קרם לחות או קרם החתלה

כנראה שכדאי חזיה אחרת או לסדר אחרת את הרצועות כך שהשדיים לא יהיו צמודים מדי ביומיום

או לפחות לשים חתיכת בד נעימה בינהם


אם זה לא עובר או מחמיר אז יכול להיות ח"ו פטריה... אבל בעז"ה שיעבור מהר

איך אני יודעת שזה לא פטריה?אנונימית בהו"ל
לא יודעת...אבל אם זה לא עובר בקלות אז הגיונימיקי מאוס

שפשפת אמורה להשתפר תוך יום יומיים של טיפול


טבעקוטן שהציעו הוא נגד פטריות.

לא יודעת מה החסרונות שלו אם בסוף זה לא פטריה..אבל אולי כן אפשר להתחיל ממנו.

טבע קוטן מצויין כי הוא רחב טווחקופצת רגעאחרונה
חוץ מאנטפטרייתי יש בו גם אנטיביוטיקה שנועדה לזיהומים חיידקיים, וסטרואידים. לכן הוא יעיל מאוד.


החסרונות, אני מניח קשורים לשימוש נרחב מדי בסטרואידים. אני לא עוסקת בתחום הרפואה אבל למיטב הבנתי שימוש מקומי במעט קרם לכמה ימים, לא מזיק. כמובן שזה לא מיועד לשימוש קבוע.


לדעתי אם הפותחת תכתוב לרופא משפחה על השפשפת בחזה ותבקש משחה כזו או מקבילה, הרופא מיד ישלח לה מרשם.


ולפותחת, ממש נראה לי בסדר להתייעץ עם רופא משפחה, לא יבקשו לראות את זה ולא מביך, הם מתעסקים בדברים כאלה כל הזמן. 

טבעקוטן הכי עוזר אצליכבתחילה
^^^ לאו דווקא במקום הספציפיקופצת רגע

שתיארת,

אבל אדמומיות שורפת/מגרדת בכל מיני מקומות של קפלים וכו', בדרך כלל בעיני מצריך משחה אנטיפטרייתית, טבע קוטן מעולה לעניין הזה ( אפשר לבקש מרשם מרופא משפחה/עור באפליקציה... )

אינוטיולאחת כמוני
אבל מלכלך ממש
היפרדות קרומים- אשמח לתגובה ממבינותסנורקה

שלום, עשיתי היום סקירה ראשונה )שבוע 15(. בסקירה הרופא אמר שיש היפרדות קרומיפ לאורך השליה. הרופא לא הרחיב ואמר שסה יכול להסגר מעצמו ויכול גם שלא.. בגדול לא היה מראה מאוד מוטרד אבל גם כן אמר שזה דורש בירור.

לא היה לי דימום. האם משהי יודעת להגיד מה הסיכונים בדבר? מה הסיכוי שזה יתאחה מעצמו?

כמובן שאלך גם לביקורת אצל הרופאה.. אבל עד אז..

משהי??סנורקה
מקפיצה לך. חיבוק על החוסר וודאות. אולי תשלחי פניהאמהלה

לרופא דרך האפליקצייה/אתר?

אנסה.. מטריד אותי שאף אחת לא מכירה...סנורקה
מצאתי ברשתרקאני

https://www.beok.co.il/forums/forum-37/?m=1016757

 

בוקר טוב

העובר בתוך הרחם יושב מוקף בקרומים - קרום אמניון וקרום כוריון.
כאשר הקרום מתרחק מקיר הרחם ונוצר בינו לבין הרחם דימום יתכן היפרדות קרומים.
היפרדות קרומים לרוב נסגרת יתכן עם דימום קטן
הנתוים שלך אופטימיים
אין טעם לרוץ על כל דימום למיון במיוחד שלמיון אין מה לעשות, אין טיפול רק מנוחה.
 

תודה יקרה, גם אני ראיתי את זה ברשת..סנורקה
רציתי פשוט לשמוע עוד מידע.. אבל תודה רבה!
אצלי היה בשבועות שלך בערךshiran30005

הסתדר לבד, לרוב זה קורה בזמן הזה וחולף מעצמו.

בבדיקה הבאה אחרי שבועים כבר נעלם

תודה! היה לך דימום?סנורקה
אצלי לא היה אבלshiran30005אחרונה
הייתי בשמירה בלי קשר אז לא היה מצב של מאמץ
אולי מכאן תצמח הישועהמאדם

משהי יודעת מה עושים עם חתך שכמעט התאחה אבל הפך לשלפןחית עם מוגלה שצרורה בפנים ?

במרפאה הביאו לי פולידין עם מים להשרות חצי שעה שיתפוצץ.

הייתי ככה שעה ולא עשה כלום

כאבים ממש 😣

מקפיצה אולי מישהי תראה ותדעמאדם
לא מצליחה להרדם בגלל זה😪


ולמה אנחנו עדיין אסורים ובעלי לא יכול לנקז לי את זה 😭

אולי משחה אנטיביוטית?מחי
עוזר לי לפצעים מוגלתיים
בפנטן זה אנטיביוטימאדם
כי לא עוזר🙄
בפנטן הרגיל זה לא אנטיביוטי. גם הפלוס, שמיועדקופצת רגע
לפצעים, לא אנטיביוטי.


סינוטמיצין ומופירוסין למשל, הן אנטיביוטית, מן הסתם יש עוד

אז מריכה ללכת לקנות משהו...מאדם
תודה
חוויתי משהו דומה, תניחי קרח, מחסל חייידקים מהקורדפנה06032000
אנסה תודה!מאדם
איפה חתך?פליונקה
באצבעות אני מחטאה מחט עם אלכוהול, עושה חור, מוציאה מוגלה, שמה פולידין .
עשיתי את זה בייאושימאדם
אתמול בלילה לא עזר😣אולי אני לא יןדעת לנקז את הכל החוצה ניסיתי ךהוציא ככל חכלתי...
הייתי הולכת לרופאיראת גאולה
גם כואב, וגם לא לחכות שיזדהם חלילה.
לגמרי, מספיק אפילו לאחות לדעתי..שומשומ
הייתי אצל אחותמאדם

כבר אתמול הביאה לי ךעשות אמבטיות פולידין

לא הזיז כלום

אבל למה לא ניקזו לך?נועה נועה
אצלנו אחות או רופא מנקזים (תלוי במצב ובמיקום), ולפעמים אם הרופא מבקש עושים אמבטיית פולידין לפני
לא יודעתמאדם
גם לי היה מוזר
איפה החתך?פפצלשית
באצבע ליד הציפורןמאדם
לאנטיביוטיקה לא מספיק אחותמתיכון ועד מעון
אם זה מזוהם אולי צריך אנטיביוטיקה דרך הפה
טוב יאללה הולכת מחר לרופאהמאדם
אוףףףף
מעולה, אבל הפעם תתעקשינועה נועה

שינקזו לך גם. ואולי תצטרכי גם אנטיביוטיקה דרך הפה כמו שכתבו.

הרבה בריאות 🙏🏻

ניקוז בד''כ לא נעשה ע''י רופא רגילמתיכון ועד מעון

אלא ע''י כירורג, כך שלא בטוח שיעשו את זה.

(מרובת נסיון בנושא)

זה תלוי במצב, במיקום וברופאנועה נועה
אני אחות בקופת חולים, אמנם חדשה יחסית, אבל גם לי יש קצת ניסיון בנושא. רופאי המשפחה אצלנו מנקזים לא מעט, ובמצבים מורכבים יותר שולחים לכירורג. אם צריך אפילו לתור דחוף לכירורג
חידשת לי, מענייןמתיכון ועד מעון
אין לי בכלל נסיון מקצועי, סתם מהילדים המוכשרים שלי, ותמיד אמרו לי שלא מנקזים פרט לכירורגים
משחה אנטיביוטיתפאף
כעיקרון צריך מרשם רופא
צריךבשורות משמחות
לפוצץ לנקז את כל המוגלה, לחטא טוב ולמרוח משחה אנטיביוטית
תנסי להשרות במים עם מלח גסבת 30אחרונה

בסוף זה מתפוצץ והמוגלה יוצאת, אבל יכול לקחת זמן

זיעה בהנקהרקאני

זה נורמלי שכל פעם שאני מניקה חם לי???

ברמה שאני מזיעה ורוצה מקלחת אחרי כל הנקה...

כן!אין לי הסבר
אני קבוע, לפני כל הנקה, מדליקה מזגן
וואי זה סיוטרקאני

אני עם מזגן ובכל זאת חםםם

בטחחחחחחDoughnut
סיוט בהתחלה, אצלי אח’’כ מתאזן קצת.
אז יש תקווה...רקאניאחרונה
תעזרו לי עם השינה של המתוק🙏ואילו פינו

בן שנה ו7 חודשים

נגמל מהנקה לפני חודשיים בערך. ישן לילה שלם בדרך

בימים קם בסביבות שלוש וחצי ארבע ולא נרדם חזרה.. בוכה ולא מוכן שארים אותו.. (אם מרימה הוא זורק את עצמו אחורה..)


מציעה מים

מחליפה חיתול

בדקתי ולא ראיתי תולעים (לגדולים יותר אתן ורמוקס ליתר ביטחון אבל הוא קטן לורמוקס...)

מנסה בעגלה

איתי במיטה

במיטה שלו


והוא פשוט לא נרדם...


לקראת חמש וחצי בערך נרדם עד שמעירים אותו או עד שבע וחצי שמונה..


זה קשוח.. ואי אפשר לעבוד ככה ביום אחרי עם העייפות..

אני מכירה שנותנים ורמוקס מגיל חצי שנהמיקי מאוס

אבל לקום בלילה כתסמין יחיד..לא יודעת...

אולי תנסו שבעלך יקום אליו. יכול להיות שאיתו הוא יותר יזרום ויחזור לישון

ניסינו.. זה לא עוזרואילו פינו
רק בחלק מהפעמים הוא מסכים את בעלי..
הוא בוכה מתוך שינה או מתעורר?דבורית

אם הוא מתעורר ומתקשה לחזור לישון זה נשמע שהשעה שבה הוא נכנס לשנת לילה היא מוקדמת מידי עבורו, או שהוא רעב.

באיזו שעה הוא הולך לישון?

ניסיתם להציע בקבוק?

אם הוא בוכה מתוך שינה זה יכול להיות גם ביעותי לילה או דבר אחר שמציק לו

בהתחלה זה נראה מתוך שינהואילו פינו

אבל מהר מאוד הוא נראה ער.. מודע לגמרי למה שקורה


הולך לישון בסביבות שבע וחצי.. לא נראלי שזה מוקדם מידי לגיל שלו..


הצענו מים. לא רוצה להתחיל מטרנה בגיל כזה..

הוא אכל טוב ארוחת ערב בימים האחרונים. בבוקר כשמתעורר באמת מבקש לאכול.

אבל באמצע הלילה לא, רק בוכה...

למה לתת לגדולים ורמוקס? סתם ככה?באורות
לגדולים אם יקומו לי כמה לילותואילו פינואחרונה

רצוף.. בלי סיבה נראית לעין אתן ורמוקס. לרוב זה באמת היה תולעים וזה עזר..

אז מה בסוף מלבישים עכשיו לתינוק ניו בורן בירושלים?מתואמת

כנראה משתחררות מחר (אמן כן יהי רצון). בבית יש בגדים מכובסים גם של קיץ (בנים) וגם של חורף (בנות). האוברולים החורפיים ממש עבים ומחממים.

אז מה כדאי להלביש לתינוקת בשחרור? (כאן בבית החולים קשה להרגיש את מזג האוויר בחוץ...)

אם המסקנה תהיה בגדי קיץ (כמובן ארוכים) יכול להיות שנצטרך לקנות בגד, כי בעלי סובר שכדאי להוציא את התינוק מבית החולים בבגד שמסמל במובהק את מינו... (אחר כך זה כבר לא משנה)

אני עם תינוקי בן חודש וחצירוני_רון

במהלך היום יום מלבישה גופיה ארוכה ואברול דק ארוך מעל
בערבים או כשנמצאים במקום מאוד ממוזג שמה גם גטקס

 

והמון מזל טוב לך!

אני עכשיו בחוץ בי-םפייגא

והייתי מלבישה משהו חמים לתינוק ניו בורן. לא רבה מאוד אבל כן קצת מים.

יש רוח קרירה

נראה לי ששתי שכבות דקות וכובעחושבת לעצמי

גם ככה הם מכוסים, והרבה נחת!!!

איך את מרגישה? 

הייתי מלבישה שתי שכבות דקותהשם שלי
אני מלבישה 2 שכבות דקותרקאני

גופיה ארוכה ובגד אחד מעל- ברגליים זה שכבה אחת

ביום ממש נעים אז שמיכה עוטפת זה בסדר

 בלילה יותר קר וחייב כובע 

תודה לכן! מבחנה שזה לא מוחלט...מתואמת
נראה לי שנלביש בגדי קיץ ונביא שמיכה חמה ליתר ביטחון (בנוסף לשמיכה דקה). בתקווה שבעלי ימצא הכול, גם כובע... (כיבסתי את כל מה שהיה בשקיות במחסן, בלי למיין)
הייתי מביאה גם בגד חם אחד..כי כל פה
תלוי בימים אבל היה גם צהרים קרים השבוע.. שלי בת חודשיים וחצי ועדין חלק מהיום עם בגל חם מעל..
בגד חם, ממש חורפי?מתואמת
חורפי הכי דק שיש לי🙃כי כל פה
מבחינתיעדיף שיהיה טיפה יותר חם ולא קר כי סיוט תינוק פיצי מקורר.. כמובן לא חם מידי ואין לי מושג מה יהיה מחר..
2 שכבות דקות, שמיכה עבה וכובע!!! הכי חשוב...אמהלה
תודה! כובע חורפי או קיצי? (מקווה שיש לנו עדיין...)מתואמת
נראלי קיצי מספיקרקאני

זה בעיקר רוחות

לא קר אבל כן יש רוחות שצריך להגן על הראש והאוזניים מהן...

^^^ בצהריים מספיק דקאמהלה
יש לי מלאי מהתאומות רוצה לקפוץ אלי?אמהלה
אני מלבישה עכשיו דק ארוך שכבה אחתאפונה

אבל לא תמיד... לפעמים רק גופיה ולפעמים היא עירומה.

אצלנו בערך 2 מעלות יותר מירושלים.

אני חושבת שזה תלוי גם ברוחותאנונימית בהו"ל

ולא רק במעלות.

אני מירושלים ומלבישה לתינוק בן חצי שנה 2 שכבות ארוך ודק.

בבוקר ולקראת ערב יש ממש רוחות 

תלוי בשעה..גוגי גוגי

בבוקר ובערב קר

בצהריים חםםםםםם במיוחד בתשיעי כשאת עולה מהמעון ברגל..

לדעתי 2 שכבות דקות ארוכות (בכל הגוף), כובע טוב ושמיכה עבה שעוטפת אותה

שוב תודה לכולן. אבקש מבעלי להכין כמה אפשרויותמתואמת

בתקווה שאכן נשתחרר מחר...

@אמהלה - אני לא קופצת עכשיו לשום מקום אם יהיה צורך בעלי או הבת הגדולה ילכו לקנות בחנות...

בביח הן מעינות כובעים מגליל בד כזהחושבת לעצמי
שיכינו לך עד הבית מקסימום ואז שיקנו לך
נכון, באמת זוכרת את הכובע הזה מילד הקיץ הראשון שלימתואמת
מקווה שגם עכשיו יהיה את התחליף הזה במקרה הצורך.
יש להם גם כובעים ורודים חמודים- תשאלי את האחיותאמהלה

בד"כ לתינוקות הקטנים יותר הן מביאות, כי קשה להם יותר לשמור על חום גוף

תודה!מתואמתאחרונה
העמסת סוכר, לפני או אחרי סקירה מאוחרת? שכחתייימותק 27
תודה 🙏מותק 27
מאוחרת עושים עד שבוע 24. העמסה עושים בשבועות 24-28שושנושי
מעולה תודהמותק 27אחרונה
עדיין לא התחלתי מעקב בטיפת חלב... שבוע 20מותק 27
מתי התחלתן?
נראה לי שלא הבנתידפנה06032000

שבוע 20 להריון למה צריך מעקב בטיפת חלב?

ממה שאני יודעת טיפת חלב זה לתינוקות שנולדו בלבד, אבל אולי תחדשי לי משהו...

בכל מקרה רופאת נשים הייתי הולכת כבר בשלב כזה

אפשר לעשות מעקב אחיות בהריון בטיפת חלביעל מהדרום
התכוונת אחיות?כי כל פה
בכללית אצלנו, עושים מעקב הריון דרך טיפת חלב...מותק 27
עוד לא התחלתי. 
מעקב הריו זה ביקורי רופא, סקירות וכו'?ממשיכה

או שזה מעקב אחיות?

כי רופא די בהתחלה שבוע 6-8 

אני התחלתי בשבוע 12בידיים פתוחות

ובינתיים הייתי אצלה פעמיים (עכשיו ב"ה אני שבוע 22)


העיקר הוא מעקב סטיק שתן, לחץ דם משקל וכו.. בדר"כ אפשר לעשות את זה אצל אחות בקופ"ח רגילה.

אחות ליווי הריון ספציפית זה רק אם באלך משהו קצת מעבר בהדרכות ועוד ..

אצלינו האחיות הרגילות לא עשו מעקביעל מהדרום
לק"י


ואחות ליווי הריון זה נראה לי רק בהריון ראשון.


במכבי אפשר לעשות מעקב מהבית. זה מאוד נוח.

מתכוונת למעקב רגיל. בכללית עושים בטיפת חלב אצל אחומותק 27אחרונה

בכל 4 ההריונות עשיתי.. רק לא זוכרת מתי התחלתי...

נראה לי אתקשר מחר לבדוק 

המלצות על יועצת\ מנחת הורים מומלצת באמת?אובדת חצות
מישהי זמינה, קשובה והכי חשוב-שבאמת מובילה לשינוי?
שילוב של רגשי וגבולות וגמילה?אובדת חצות
יש לי מישהי מדהימה בבני ברקפרח אביב

אם רלוונטי לך תכתבי בפרטי ואתן לך את הפרטים שלה

אחרי כמה מפגשים בודדים אני כבר רואה שינוי מדהים, היא לא מקשקשת מיתוסים אלא ממש מצליחה לעזור

אני אשמחDoughnut
היי, לפי איזו שיטה היא מנחה?חושבת לעצמיאחרונה
אולי מישהי תדע,הוד.
ידוע לכן אם לרופאת משפחה יש מה לעזור בנוגע לכתמים שנמשכים כבר תקופה ארוכה? אין לי תור בקרוב לרופאת נשים והייתי רוצה לבדוק את הסיפור הזה
את רוצה לבדוק או לטפל?יראת גאולה

אפשר להתחיל מרופאת משפחה, ובמקביל לקבוע תור לרופאת נשים.

רופאת משפחה יכולה לתת לך הפניה לפרופיל הורמונלי, וככה תגיעי לרופאת נשים עם תוצאות.

לטפל - יש טיפולים הורמונליים בסיסיים שרופאת משפחה יכולה לתת.

קודם לבדוק ובהתאם לזה אולי לטפלהוד.אחרונה
תודה על המענה!
מה עושים עם ההצפה הזאת שהילדים חוזרים איתה מהגן?פה לקצת

שני ילדים- ילד בן 4 וילד בן שנתיים ו10.

 

הקטן פעם ראשונה מחוץ לבית, מבינה שזה יכול מאוד להציף אותו אבל אין לי מושג איך להתמודד.

בגדול, הוא רשום כולל צהרון. בפןעל מוציאה ב2 וחצי אחרי ארוחת צהריים (בימים הראשונים הוצאתי לפני 2, עשיתי לו הסתגלות יותר ממה שהגן דורש) ובימים האחרונים הוא ביקש שלא אבוא מוקדם אז הוצאתי ב3 וחצי.

הוא חוזר מהגן מבסוט ומלא בסיפורים ואז אחרי רבע שעה בערך מתחילות בכיות לא נגמרות.

 

ובן ה4 בדיוק כמו שנה שעברה.

לא מפסיק לבכות מהרגע שחוזר מהגן ועד שהולך לישון.

חשבתי השנה משהו ישתנה אבל לא רואה שיפור.

 

גם כל בוקר זה בכיות מהרגע שקמים ועד שיוצאים מהבית.

הם אוהבים ורוצים ללכת לגן (הם יודעים שאין לי בעיה שישארו בבית).

 

כל הכייף הזה לא היה בחופש...

וגם השעות של השינה והקימה היו אותו דבר ובלי שנת צהריים.

 

הם הולכים לישון ב5 וחצי-6 וקמים ב5 וחצי 6.

ניסינו לאחר את שעת השינה אבל זה לט השפיע על זמן הקימה ורק נתן לנו ןלהם עוד שעה של בכיות.

 

ורק מדמיינת מה יהיה שנה הבאה כשעוד ילדה תעלה לגן 🤦‍♀️


 

אשמח לכל עצה, כיוון מחשבה ורעיון בנושא.

סליחה שלא הגבתי עד עכשיופה לקצת

לא הרגשתי טוב ואז היה חג והחיים עפים ובראש שלי שאני רוצה לחזור להגיב לך.


אני מסתובבת עם התגובה הזאת מאז שכתבת אותה, בוחנת את ההתנהגות שלי מול הילדים בזמן בכי לפי מה שכתבת.

אז תןדה רבה לך על זה!

כל כך רוצה הריון!!!חוק התודה

אני שנה וחצי אחרי קיסרי חירום בשבוע מוקדם מאוד.... כבר חצי שנה בלי מניעה..

וכל כך רוצה!!! מתבאסת מכל מחזור שמגיע

גיסתי שאלה אותי אם אני בהריון בראש השנה והלב שלי התכווצץ כשאמרתי שלא...(עזבו שזה חוסר טאקט מטורף ששאלה)

ובדיוק יש לי בטן מה זה הריונית כמובן משוקולדים ושטויות...

אני תוהה עד כמה המניעה משפיעה על אי כניסה להריון?

מתפללת בשבילך....מחכה עד מאוד
בעזרת ה' בקרוב!!!רקאני

וגיסתך ממש אבל ממש חסרת טאקט!

חצי שנה לנסות זה נורמלי...

 

וואי כתבת אותי בערך.. מבינה אותך ממשכחל

אני שנה וקצת אחרי הפלה.. מחכה ממש ממש להריון..

בטן של הריון, שנשארה מהלידות הקודמות פלוס שוקולדים ועוד🙈 וגם אותי כבר שאלו אם יש משהו בדרך...

מתפללת בשביל שתינו וכל מי שמצפה שהשנה הזאת תביא איתה בשורות טובות בע"ה!

אותי שאלו אם אני בהריון יומיים אחריי הפלה☹️מחכה עד מאוד
אתן מקסימותחוק התודה

תודה רבה לכן!

 

אוף!רקאני

למה יש אנשים בלי טאקט??

אותי שאלו בתור לרופא... הייתי עם תוצאות אולטרסאונד ביד...

זה היה אולטרסאונד לוודא שאין שאריות מההפלה...

וואי❤️כחלאחרונה
המניעה לא אמורה להשפיעים...

אם חזר כבר מחזור רגיל...

בע"ה בקרוב

האם צריך להיבדק?חוק התודה
עקרונית אין מה להיבדק לפני שנה של ניסיונותנועה נועה
אלא אם את מעל גיל 35 ואז חצי שנה מספיק. השאלה אם את בטוחה שאת רוצה להיכנס עכשיו לסחרור הזה של בדיקות... זה לא פשוט 
לגמרי לא רוצה להיכנס לסחרור של בדיקותחוק התודה
דבר ראשון האם את מקבלת מחזור סדיר?עוזרת

גם אם כן וגם אם לא (אם לא ברור שללכת!)

זה מאד תלוי בגישה של הרופא, לא חושבת שישלחו אותך לים בדיקות על ההתחלה

יכול להיות ממש רק ב דם ואולטרסאונד

מלא בהצלחה

כן אני מקבלת יחסית סדירחוק התודה

תודה רבההה 

מישהי מבינה בתוצאות פרופיל הורמונלי? אשמח לעזרהאני וגם אני

אסטרדיול 248 pmol/l

Lh 3.2 iu/l

Fsh 8.10 iu/l

פרוגסטרון נמוך מ2


אציין שהבדיקה נעשה ביום ה3 לדימום המשמעותי

אך לפני הדימום היו כמה ימים של כתמים...


תודה רבה 

נראה מאוד מתאים לשלב בו הצעת את הבדיקהפרח חדש
תודה! האסטרדיול לא גבוה?אני וגם אני
קראתי שצריך להיות עד 200 בווסת.... 
נשמע שלא משמעותי, זה ממש קצת מעל הגבולביט.

לי היה אסטרדיול גבוה יותר

וגם כל שאר הערכים תקינים

הרופא לא התייחס ואמר שתקין

לא נקרא גבוהפרח חדשאחרונה
דונה או כיסא בטיחות שאלת השאלותגוגי גוגי

אהלן לקראת לידה של תינוקי שני.

ממש רוצה דונה בגלל הנוחות.

יהיה בעז"ה חורף וללכת לאסוף את הגדול מהמעון כשהקטן עליי, אני גם חוזרת איתו ללימודים יומיים בשבוע- אשתדל להקל על עצמי כמה שיותר..

מצד שני זה באמת רק יומיים בשבוע, שאר הימים אמורה להיות איתו בבית.

מתלבטים גם בגלל הפער במחיר - אם לא דונה, אז נקנה כיסא בטיחות לבן 1.5 כי יש לנו כבר אחד טוב מגיל לידה..

בראשון היה לנו סלקל מתחבר לעגלה והשתמשנו בזה הרבה אבל עכשיו אנחנו מוכרים אותו בגלל שהוא רק עם 3. נק חיבור.. 

אני ממליצה על הדונה!! אבל ממ שלא מהחנות חדשהחצי בצפון

בשוק שמישהו בכלל קונה חדש במחיר כזה

בעיני ממ שלזרוק כסף לפח

יש ביד שניה ובפייסבוק מלאאא דונות מצב חדש עם תוקף במחירים סבירים


ועל הז כן ממליצה כי יומיים בשבוע זה לא 'רק' זה מקל משמעותית ולי גם נח בלי קשר רק לרכב


לגיל קטן לא בריא כעגלה קבועה כי זה ישיבה

אבל אצלי מרגע שכבר במילא יושב כן משתמשת בה ביומיום ומאוד נח לי

תודה תודההגוגי גוגי
כמו כל דבר שיש שקונים חדש ויקר ויש שקונים יד 2 😉אולי בקרוב

האמת שאני הייתי בודקת על הדונה החדשה, שאפשר ליישר/להשכיב את הדונה זה נראלי ממש טוב.

עוד משהו לגבי חדש מהחנות, לפעמים זה גם מתנות ותווי קנייה

אבל תקחי ללימודים ותשאירי אותו כל היום בדונה?קופצת רגע
להפך זה דווקא נראה לי מצב שממש עדיף שלא תהיה דונה, כדי לא להתפתות לעשות את זה... 
יום אחד רק לקורס אחדגוגי גוגי
סליחה על הנצלוש… מה זה נק החיבור שאת מדברת?מקסיקנית
פשוט גם לפני רכישת עגלה ורוצה לדעת אם זה עניין בטיחותי?
לא קשור לעגלה..גוגי גוגי
שיש רק 2 רצועות מהכתפיים בלי חיבור גם למתניים, מה שנקרא 5 נק חיבור
אהה אוקיי תודה!!מקסיקנית
אני חושבת שנדונה ממש מקילה, ובעד לקנות כל דבר שמקלשומשומ

עלי אחרי לידה…


מבחינתי דונה זה הצלה, מאפשר לי לצאת מהבית הכי קליל ונוח.

לפזר ולאסוף את הילדים בכיף בלי להתעסק עם קשירות של התינוק .

קניתי ללידה הראשונה ומשתמשת בה עכשיו לילד שלישי. תענוג.

מכירה הרבה שקונים יש 2, אני פחות אוהבת, בפרט שזה באמת השקעה לכמה ילדים קדימה בכיף. 

דונה מדהימהפרח אביב

תאמת שהזמנתי עכשיו את הדגם החדש שמגיע לשכיבה מלאה

אני מרוצה בטירוף

אם את לא הולכת להשתמש בזה שעות הדגם הרגיל מספיק ואת יכולה למצוא ביד 2

לי אישית דונה שינתה את החיים ממש

הדגם החדש הכוננה לסייבקס?יהלומה..
עבר עריכה על ידי יהלומה.. בתאריך ז' בתשרי תשפ"ה 16:44

נראה נחמד

לאפרח אביב
יש דונה x חדשה שמפתחת לשכיבה מלאה
יש לך גם את הדונה וגם עגלה עם אמבטיה ?אלה 12
מאיפה הזמנת את הדונה שכיבה מלאה וכמה עלה ?
משילבפרח אביב

עולה עכשיו 2890

לא זול אבל למי שנוסעת הרבה זה ממש יכול להיות תחליף לעגלה לפחות עד גיל שנה

יש לי חוץ מזה בוגבו בי 5 עוד מהגדול שלי אבל בה אני משתמשת רק ליצירות ארוכות,

הדונה לגמרי מספיקה לכל היציאות הסטנדרטיות

זה באמת שכיבה מלאה ?אלה 12

נראה לא לגמרי חצי כזה לא ?

נראה נוח לתינוק ?

זה יותר מבתמונותפרח אביב

בתמונה זה נראה הרבה פחות

במציאות זה ממש שכיבה

הגב ממש ישר

אולי הרגליים מקדימה טיפה עולות

אבל מבחינת התקן וגם מבחינת איך שנראה זה ממש שכיבה

ולמה את כל-כך מרוצה כי יש לךאלה 12אחרונה

הרבה יציאות ונסיעות וזה למה זה נוח לך ?

מעניין אותי לשמוע חוות דעת אמיתית

החיים שלי השתנו מאז הדונהמישהי מאיפשהו
ממליצה מאוד מאוד