שופכת ארוך ומבולבל אז מתנצלת מראש.
אתמול הייתי עייפה מאוד ובכל זאת ארגנתי את הבית לחלוטין כדי שיהיה לבעלי ולילדים יותר קל להתארגן בבוקר (יצאתי מוקדם וחזרתי בארבע וזה היום שלו לשלוח ולאסוף).
אז בבוקר אחרי שפיזר והתפלל עשה קניות
אחרי זה לא הספיק שופ דבר מעבר ללחמם להם אוכל ולאסוף אותם, התלוננו על האוכל, אז ארגן דברים שונים לכל אחד ונהיו מיליון כלים על השולחן ובשיש כי חייב צלחת נפרדת לכל דבר בערך(לא כזה מיליון, וכבר שטפתי אותם, אבל בכל זאת קבלת פנים עמוסה).
אחרי זה ישב ללמוד עם שני הגדולים (סוף יסודי) למבחן ו וא מתוסכל שהם לא מצליחים מספיק לדעתו.
אני חזרתי מהעבודה עם כאב ראש כי לא ישנתי טוב בלילה (כי הגדול מתעורר בלילה ובא לישון איתי והפריע לי, בן הארבע חייב שאני אשן איתו צמוד, אבל בת השנתיים התעוררה ורוצה לינוק אז הוא בוכה למרות שהוא איתנו במיטה, כי לטענתו זה לא מספיק קרוב אליי).
אז הכנתי קפה, אבל לא שתיתי כי בן ה8 התעקש שאני אקח אותו לחוג ואבא שלו היה נראה תשוש מכל האיסוף והגשת צהריים, אז לקחתי את שלושת הקטנים איתי.
הם רצו להישאר אחרי החוג בגינה, ובן ה8 הבטיח שכשנחזור הוא יושב להתקלח ולעשות שיעורים (קשה וריכוז, ידעתי שהוא לא יעשה את זה ובכל זאת אכזב אותי שלא עומד במילה שלו).
חזרנו הביתה להמולה של ארוחת ערב ומקלחות שיהיו בריאים. משאירים לי הצפה במקלחת כל פעם מחדש. כל יום צריכה 2 מגבות רק לייבש את הרצפה שם.
וארוחת ערב כל אחד רוצה משהו אחר, ואז השני רואה מה הראשון אוכל אז מבקש גם ופתאום מוצאת את עצמי מכינה עוד נגלה של פסטה, ועוד טוסט ועוד טונה. וזה גם לוקח מלא זמן וגם עושה בלאגן בכיור.
ואז אחד הגדולים נזכר שחוץ מהמבחן יש גם בוחן במקצוע אחר אז פתאום עוד ללמוד.
ואני לא מצליחה ללמד אותם אחריות, הם דבוקים אליי ברמות. הגדולים יכולים לעזור נקודתית, וכן לפעמים מתקתקים ארוחת ערב לכולם. והיום באמת היה חריג עם כל הבקשות של כולם. אבל פפפפפיי התעייפתי לגמרי ומאכזב אותי שאין שחרור, שלא יכולים לעזור בלקחת לחוג או לרדת עם הקטנים כי כולם רוצים רק אותי. והם בקושי מסתדרים עם המטלות של הלימודים שלהם אז איפה יכניסו עוד מטלות.
לא יודעת מה אנחנו עושים לא בסדר שהופך אותם לכאלה תלותיים, זה כל כך ההפך ממה שדמיינתי את עצמי מגדלת את הילדים.