שרשור חדש
איך מסבירים לבעליאנונימית בהו"ל

שלא כל פעם שאני עצבנית או בוכה זה בגללו?


כמה ימים אחרי לידה. ב"ה לידה טובה ושנינו בריאים.

היום הגיע הבייבי בלוז במלוא עוצמתו. אני בוכה ועצבנית כי ככה. מארגנים ברית וזה מלא כסף מה שגורם לי להיות עוד יותר עצבנית (סביר להניח שאת הרוב נקבל חזרה, אבל עדיין כרגע זה כמה אלפים..).


אבל בעלי, אדם רגיש מאוד. אני מרגישה שבמקום להיות עסוקה בעצמי אני עסוקה בלהסביר את עצמי כדי שהוא לא יפגע. וזה לא עוזר והוא נפגע במקום לקבל את זה שמותר לי.

אני מבינה שמאוד לא נעים להיות בצד השני, וכן משתדלת להיות סבלנית, אבל לפעמים הוא פשוט חופר ואז אני מאבדת סבלנות..


בקיצור איך מנהלים את זה נכון??

בדרך כללאורות המלחמה
אישה אחרי לידה לא מתעסקת כ"כ בברית... זה עניין של ההורים ושל הבעל. זה באמת עול רציני כמה ימים אחרי לידה. ואפשר בעיניי להוריד את הסטנדרטים, ברית זה לא חתונה וחבל להוציא על זה כ"כ הרבה... אפשר לעשות משהו פשוט באולם של בית כנסת, עם קייטרינג זול
זה באולם של בית כנסתאנונימית בהו"ל
וכמעט רק המשפחה הקרובה. וקייטרינג זול. ועדיין זה כמה אלפים.
תני לו לקרוא על בייבי בלוז ועל ההשפעה ההורמונליתאמאשוני

ובמקביל תגידי לעצמך שגם הוא עובר שינוי משמעותי ובלי קשר אלייך ולהתנהגות שלך, הגיוני שהוא יהיה מוצף,

אז אל תקחי את זה קשה שהוא לוקח את זה קשה.

תזכרי שזאת תקופה והיא תעבור.


האם יש לך מקורות תמיכה נוספים שיוכלו לתת לך יציבות בתקופה הזו?

משתדלת לזכוראנונימית בהו"ל
עכשיו נגיד שלחתי אותו להירגע בחדר לבד, ואמרתי לו שזה לגיטימי ונורמלי ששנינו מוצפים.


יש תמיכה, אנחנו אצל ההורים שלי והם מקסימים! וגם אחיות שלי ממש משתדלת לעזור. אבל הם גם עסוקים מאוד אז זה לא מכסה את הצורך לגמרי. 

יואו זה ממש מזכיר אותנופרח חדש

הוא כל הזמן דואג שאולי אני בוכה משהו בגללו

ואולי הוא לא עושה/ עוזר מספיק

הסברתי לו פעם אחת שזה לא קשור אליו ( לרוב 😉)

וזהו.. כל השאר שלו.

לא בריא לי לקחת את העול הזה גם על עצמי.

ולגבי הברית, תקחו את סכום המתנות בערבון מוגבל. אני שמחה שאצלינו לא לקחנו את זה בחשבון בכלל כי לא הגיעו הרבה אנשים ( זהו יום עבודה רגיל לרוב המוזמנים) ואילו שהגיעו לא כולם הביאו מתנה


אבלאנונימית בהו"ל

הוא ממשיך להסתובב עם פרצוף פגוע ולפעמים גם דמעות בעיניים. אין לי כח לזה. צריכה אותו כרגע קצת פחות רגיש  וקצת יותר פרקטי (ובכללי גם לא יזיק😉)..


לא בונים על אף מתנה לברית. בדיוק לכן זה קצת מלחיץ.

וכשאני אומרת לו שלא ידבר איתי על זה הוא נבהל שנפגעתי או משהו🤦🏻‍♀️

לשלוח לו קישור הסבר על בייבי בלוז- זו תופעה מאוד קאוהבת את השבת

קשוחה האמת...

ולהגיד לו שקראת בפורום שכולם בוכות ביום השלישי רביעי מלאאאאאא סתםםםםםםםם

הכל מציףך

הכלח

ההורקמונים של ההריון צונחים בבת אחת וזה לא פשוט בכלל!

תקשיבי זה פעם ראשונה שאני שומעת על הבייבי בלוזSeven

בדיוק היןם מישהי שאלה את זה בקבוצת וטסאפ שאני נמצאת בה וכולן אמרו על היום ה3 ללידה שהוא קשוח

בחיים לא ידעתי על זה ועכשיו ניסיתי להיזכר בימים ה3 ללידה לא זכור לי משו חריג

אשרייך, זכית 😅מחי
אבל תסבירווו מה יש ביום הזהSeven

איפה אני קוראת על זההה

אני חייבת עוד תירוצים ללידה הבאה🤣

חח תגגלי בייבי בלוזמחי
גיגלתיSevenאחרונה

ברור שמכירה תתופעןת האלה לא הכרתי תשם אז כולן יכולןת להוריד ממני תעיניים חחח

בכל מקרה בעלי לא התרגש מדיי אמר לי לכל דבר אתן ממציאות שם🤣

עכשיו אני מבינה למה לקחתי קשה כ"כ שחמותי באה לבקרדיאן ד.

זה היה ביום ה-3 ללידה.

וממש ממש ממש כעסתי שהיא באה...

וכמה שהסברתי לעצמי שהיא שאלה יום קודם אם אפשר לבוא ואני בעצמי אמרתי שכן בטח.

כלום לא עזר...

ציטוטק-שאלותננה123

שאלתי פה היום בעניין קשור, אבל שואלת שוב בשרשור אחר כדי לקבל יותר תשובות. מקווה שזה בסדר.

אני בשבוע 7. קיבלתי הפניה לסיום הריון (אחרי שהיה דימום ובאולטרסאונד לא קאו עובר, רק שק חלמון).

אני במאוחדת, ולכן אוטומטית פניתי למשגב לדך-אבל לא ענו לי כל היום. לכן, שואלת פה, אולי כאן ידעו לענות-

1. מישהי עשתה פעם את התהליך במשגב לדך ויודעת לספר לי עליו? והאם צריך לקבוע תור או שאפשר פשוט לבוא?

2. האם מישהי עשתה את התהליך במקום אחר בירושלים (הדסה? שעצ?) ויש לה תובנות? איך זה עובד? צריך טופס 17? צריך לקבוע תור?

מרגישה קצת אבודה בתהליך הזה ואשמח להכוונה...

אני חושבתרקאני

שבכל מקום צריך לקבוע תור וצריך הפניה.

אני קבעתי תור במשגב לדך ובסוף ביטלתי אותו כי החלטתי לחכות לראות אם זה יוצא לבד

 

אני בכלל שואלת האם התייעצת עם עוד רופאאמא בשעה טובה

אם ראו שק חלמון יש עדיין סיכוי..

אצלי גם רצו לעשות הפלה והיום ברוך ה' הוא נסיך בן שנתיים וחצי, בזמנו ניגשתי לעוד רופא בהפרש של שבוע והתייעצתי עם מכון פועה.

התייעצתי עם רופאננה123

ראו שק חלמון ולידו המטומה (30*15 ממ) ו2 ציסטות בשחלה אבל לא ראו רקמה עוברית. בשלב הזה הרקמה אמורה להיות כבר יותר גדולה מאפון, יש סיכוי שיפספסו דבר כזה?

אני בעצמי, כשאמא שלי הייתה בהריון שלי, נצפתי באולטרסאונד בלי דופק ואמרו לה שנגמר הסיפור, ואז אחרי שבוע ראו דופק. אני הכי מאמינה בסיפורים האלה. אבל מאמינה שלא לראות דופק זה טיפה שונה מלא לראות רקמה עוברית בכלל. לא?

אני חושבת שכדאירקאניאחרונה

בכל מקרה לחכות קצת ולעשות שוב אולטרסאונד

אין מה להפסיד...

רק אל תבואי מלאה תקוות...

מקסימום תופתעי לטובה.

ולהתפלל תמיד כדאי

גיל ההריון ודאי? כלומר זה אחרי מעקב זקיקים שאתאמהלה

יודעת בדיוק מתי היה ביוץ? אולי היה ביוץ מאוחר?

אני לא במאוחדת, אז לא מכירה, אבל אולי תנסי לדבר עם מוקד אחיות שיתנו לך הפניה למיון בביה"ח?

חיבוק גדול

וכל הכבוד לך שאזרת אומץ והודעת שאת לא הולכת לטיול.

קחי לך את הזמן להתאושש

המלצות לקרם לבטן המתנפחתכנה שנטעה

סופסוף מרגישה שהבטן מתחילה לצאת והבנתי שכדאי לשים קרם בשביל למנוע סימני מתיחה וכו'.

אז המלצות מניסיון מוצלח יתקבלו בברכה

לקרם קוראים ״גנטיקה״תדהר

אין באמת קרם שמונע סימני מתיחה שנגרמים בהריון.  

סימני המתיחה הם לא בשכבות העור, שקרם יכול לטפל בהם.  

המתיחות הן בעצם קרעים עדינים בסיבי הקולגן. 

קרמים לא משקמים סיבי קולוגן פגומים.  

 

אפשר קצת לטשטש  - אך לא למנוע. 

 

בימני המתיחה ומידת התפשטותם, שונים מאוד מאישה לאישה. 

אצל בהירות עור יותר ניכרים לעין.  

 

סימני מתיחה בהיריון: מהם התסמינים ואיך מטפלים? | שירותי בריאות כללית ,%2C%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%A9%D7%97%D7%99%2C%20%D7%9E%D7%A4%D7%A9%D7%A2%D7%94%20%D7%95%D7%A2%D7%9B%D7%95%D7%96.

אמורים לראות את הסימניםרקאני

בהריון? או רק אחריו?

כבר בהריון רואים אותם.תדהר

הסימנים נראים ת​חילה בצבע ורוד־אדום או סגול ואחרי הלידה מתבהרים והופכים להיות בגוון העור או אף בהירים יותר.


המיקום השכיח של סימני מתיחה בהיריון הוא הבטן וצידי הירכיים, אך הם יכולים להופיע גם בכל אזור שגדל בזמן ההיריון - חזה, בתי שחי, מפשעה ועכוז.

ואם אין לי?רקאני

יצאה לי כבר בטן לא ענקית אבל בהחלט נוכחת...

יכול להיות שלא יהיה לי? אני די בהירה בעיקרון...

 

וואי @כנה שנטעה סליחה על הניצלוש

אז בורכת בגנטיקה מדהימה. פשוט לקנא!תדהר
חחח אין עלמהכנה שנטעה
אני לומדת כאן מהשאלות שלך
לא רוצה לבאס, לפעמים רק בתשיעי יוצאבאתי מפעם
אני מתארת לעצמי חחרקאני

יש לבטן עוד הרבה לאן להתקדם...

מקווה שלא יהיה...

לי יצא רק אחרי הלידה.. בהריון לא היה כלום.אמיץ(ה)
לדעתי הסימנים אחרי הלידה הם משהו אחרתדהר

אלו סימנים של התרופפות העור, קמטים ופסים, של העור שהיה מאוד מתוח, והתרופף אחרי הלידה.  

בהגיון גם נוצרו עודפי עור, כי שטח הגוף גדל.

ואחרי הלידה עורפי העור נראים מדולדלים מאוד.  העור רפוי ולא מתוח.  


אך לדעתי זה שונה מסימני המתיחה בשכבות העמוקות של העור בהריון.  (סיבי קול וגן שנקרעו). 

אצלי זה לא רפוי.אמיץ(ה)
נראה ממש כמו סימני מתיחה. ונראה כם קצת מתחת לעור
ממשיכה לבאסרוני_רון

לי יצא אולי בשבוע לפני הלידה, ובעיקר לאחריה.

ויש סימני מתיחה בבטן, בירכיים, בידיים (!) ולרוב..

יש לציין שאני עכשיו שנה אחרי הלידה והם כבר בקושי נראים. מבערך חצי שנה אחרי הלידה הם ממש התבהרו.

מחכה עכשיו לסימנים של ההריון הזה💪

לי בהריון ראשון לא היה בכלל בכללחיים חדשים🍃

ובהריון שני פתאום הופיעו

 

סליחה שממשיכה בקו הביאוס, אבל נראה לי כדאי פשוט לקבל את השינויים האלה באהבה, עם כל הקושי(:

גמנידיאן ד.

הריון ראשון עבר בלי שום סימני מתיחה.

הריון שני שפע רב

הקטע שסימן המתיחה הראשון הופיע עוד לפני ההריון!!

פשוט השמנתי  

וואי גם לי!^כיסופים^
עכשיו בהריון שני ויש לי מלאא
יש נשים שרק אחרי הלידה הם מופיעיםרשרשרש

לפני זה הם ממש בהירים ובקושי ניכרים לעין. זה מאוד תלוי גוון עור.

מה שכן, הזמן עושה להם טוב, אל תבהלי, זה פשוט מאבד צבע לאט לאט עד שזה פחות בולט

לא נעים לי לבאסאהבה.

אבל לי לא היה כל ההריון, ויצאו לי ממש המון בסוף תשיעי..

ודווקא מרחתי קרם ושמן כמעט כל יום

עכשיו אחרי לידה אני נראית כמו סימן מתיחה אחד גדול

יכול להיות שלא יהיההשקט הזה
יכול להיות שיופיעו אחרי הלידה


יכול להיות שיופיעו רק בלידות חוזרות.. 

אולי יש לך גנטיקה טובהים...

בכל אופן זה לא מיד זה בשליש השלישי כשהבטן גודלת באמת.

לי הופיעו רק בחודש האחרון של ההריון...

רק אומרתאנונימית בהו"ל

שלי בהריון הראשון והשני לא יצא בכלל (בשני יצא קצת בגב אחרי הלידה)

ובשלישי הייתי מפוצצת בהרבה סימנים מטורפים

דייישירה_11

אני אחיררי לידה אחת ללא סימן

חשבתי שאני יכולה להיות רגועה לנצח

סורי אהובה חחאנונימית בהו"ל

אני עוד בדיכאון מהבטן זברה שלי

בהלם שהגעתי למצב הזה מכלום-כלום-כלום סימנים

אבל ב''ה על הלידות

חחח ניפצת לי חלוםםםםשירה_11

ומה זה לא עובבר?

מחכה שיעבור, ילדתי לפני שבועייםאנונימית בהו"ל
ורק בהריון הזה יצאו לי הסימנים לכן אני ככה
אצלי הפוךשלומית.

בהריון הראשון המון

בהריון השני בקטנה

הכל יכול להיות, אבל אל תבני על זהתוהה לעצמי
יכול להיות גם שבהריון ראשון אין כמעט כלום וזה מופיע רק בהריונות אחרי
בעיקרון אני בהריונות לא מרחתי כלום. ויש לי סימניםפרח חדש

על הבטן, באמצע באזור הטבור

אבל ההריון הזה החלטתי כן לשים

והשתמשתי בחמאת שיאה

והרגשתי שזה עושה מאוד טוב לעור. העור מקבל אלסטיות והרגשתי שהחומר נשאר כל היום. ולא נהיה לי יותר סימנים, למרות שההריון הזה הייתי יותר גדולה מהריונות אחרים, עובדה שהבגדים שהיו לי מהקודמים היו מידי צמודים לי באזור הבטן ונאלצתי לקחת מאחותי 

אצליDoughnut

מרחתי הרבה קרם גוף באיזורים המועדים, כמעט אחרי כל מקלחת.

זה תורם ללחות ולגמישות של העור, ולהרגשתי עוזר למנוע.

היתה לי בהריון הזה בטן ענקית ובקושי יש סימנים.

גנטיקהשושנושיאחרונה

אני מרחתי 9 חודשים ונשארו מלא סימנים

אחותי. לא מאמינה בזה ולא מרחה כלום - ואין לה כלום..

עניין של נטייה כל אחת לגופה


בשורה התחתונה, אלה הפכו להיות אצלי סימנים של חיים

הכי מחבקת שיש

ב''ה שזכיתי

סתם מעניןSARITDO
איך כותבים הודעה בצורה אנונימית  ???
מבקשים מהמנהלות את הפרטיםרקאני

ואם את מספיק ותיקה בפורום הן נותנות לך אותם...

מי שלא ותיקה היא אנונימית ממילא...

איך מבקשים פרטים?SARITDO
פונים למנהלת באישירקאני

תודהSARITDOאחרונה
אשמח לשמוע מניסיון של נשים אחרות - סימפיזיוליזיסהר הצופים

אז הרופא אמר לי שככל הנראה הכאבים שיש לי באיזור המפשעה ופנים הירכיים זה סימפיזיוליזיס. הוא אמר שאין יחתר מדי מה לעשות חוץמאולי פיזיותרפיה.

האם יש לכן רעיון נוסף מנסיונכן שיכול לעזור?

אני עובדת בעבודת שטח וממש קשוח לי המצב הזה. ואני רק בשבוע 23..

קודם כלאנונימית בהו"ל

לגבי העבודה אפשר להוציא שמירה. תלוי ברמת הכאב אבל עבודת שטח לגמרי לא מתאים.

יש ציוד מתאים כסא מנח מכון לרגליים. תרגלים שיכולים לעזור וכו

אוסתופתיה והידותרפיה שניהם נחשבים לעוזריםשידור חוזר

שווה לנסות

ואם עוזר לך, להתמיד  שווה כל שקל


גם עוזר ללבוש טייץ צמודות, זה מחזיק את האזור ומקל על הכאב


וחוץ מזה חיבוק, זה סיוט

אם אופי העבודה שלך הוא בשטח ועם תזוזה, את יכולה להוציא על זה שמירה בקלות, בכל אופן לחברה שלי אישרו בגלל הנ"ל ממש בקלות

זהו שאני לא בטוחה שעדיף לי להוציא שמירה כי אם אניהר הצופים

יושבת כל היום זה הרבה יותר מחמיר את הכאב.. דווקא התזוזה עוזרת לי.

נגיד בשבת הרבה יותר כואב לי מאשר ביום רגיל כי בשבת אני הרבה יותר יושבת..

אם אני אשכב כל היום זה יותר טוב אבל אז יווצרו בעיות אחרות..

אני בעיר מחפשת משהו שיקל על הכאב ויעזור לעבור את השעות הקשות של הערב יותר בקלות..

מה שטןב לך יקרהשידור חוזראחרונה

תנסי את מה שכתבתי לך

ניסוי וטעייה

בסוף מוצאים מה עוזר לך

היי יש מה לעשות!! תשלחי מייל לאוהבת את השבת

simfi.help@gmail.com

 

 

זו בחורה שריכזה המון מידע על העניין הזה ועל הטיפולים האפשריים..

יש טיפולים שהם לזמן ההריון רק כדי לסבול פחות,

יש המלצות יומימיות איך להפחית את הכאבים ויש טיפולים ארוכי טווח כדי לשקם את הגוף.

יש לה חוברת מאוד מסודרת על זה!! ממליצה!

בהמלחה גדולה!!

ומתייגת גם את @רוני_רון שאני זוכרת שרשמה על זה ולא הספקתי להגיב,

ואולי היו עוד שרשמו.... אז אשמח שתתייגו בבקשה

זה סופר סופר חשוב!!!!

תודה רבה רבה!רוני_רון

מעריכה ממש שזכרת אותי!

הרופאה אמרה ליEliana a
שפיזיותרפיה עוזר, ולעשות הליכות
לפיזיותרפיה אין תורים בקרוב באיזור שלי. אפילו לאהר הצופים

במרחק שעה נסיעה. משהו הזוי..

יש להם תורים רק לעוד חודשיים.

והליכה באמת עוזרת לי אבל עד גבול מסויים

מיזופוניהאנונימיתתת1

יש לי מיזופוניה זה בעיה של כל מיני רעשים שמפריעים לי זה מתבטא בעיקר שאוכלים לידי אני לא מסוגלת לשמוע רעש של לעיסות מציצות וכ וממש קשה לי עם זה אנשים מהמשפחה לא אוהבים להיות לידי כי ברגע שאני שומעת לעיסות אני מתחרפנת זה מתבטא זה שיש לי פתאום גלי חום כאבי לא מוסברים בידים וכ אני די מפחדת שזה יעבור לילדים שלי או שזה יפגע בהם באלי לטפל בזה כמה שיותר מהר ולכן  רציתי לדעת אם יש פה מישי שיש לה גם את זה ברמה כזו או אחרת ואו מישי שהיה וטיפלה

תודה❤️

לבעלי ישאנונימית בהו"ל

וזה ממש מאתגר..

עוזר-אטמי אוזניים, אוזניות, כדור של קשב… 

לי ישnorya

ועוד לא הצלחתי לטפל בזה...

אצלי זה מתבטא בקולות מאוד ספציפיים, והקושי שלי שזה יוצא לפעמים ממש על הילדים והופך אותי לעצבנית.

עוקבת..

וואיי גם אני סולת מזה ממששירה_11

נהיה לי עצבים בגוף וסוג של תחושה פיזית דומה לכאב, במקום מסוים בגוף

זה בלתי נסבל עבורי, אני לא יכולה לשתוק או לסבול את זה

 

לא יודעת איך מטפלים בזה

המשפחה שלי כבר יודעת שלידי לא אוכלים

אבל זה קשוח לי מול בעלי

ובפעמים בהם אני נאלצת לקום לגמרי לא משנה כמה נחמדת הישיבה

אם כבר פתחתי את זה אז למה לא לצחוק קצתאנונימיתתת1

יום אחד אני ישנתי ובעלי אכל לחוח במיטה טוב יום למחרת יום שישי אני קמה אני אומרת לו שומע קניתי אתמול לחוח הוא אומר לי אני יודע אמרתי  אכלתי אתמול אני כולי כזה אהה מגניב ואני רואה שהוא מסתכל מוזר אמרתי לו מה הוא עושה לי כזה את לא זוכרת אני מה??? אתמול אכלתי לחוח ומתוך שינה עשית לי כזה צצצצ נו די אבל למה עם רעש.🤣🤣🤣

גק שתבינו את גודל הבעיה

לחוח? של התימנים? הבצק הרך הזה? חחמאמאמיה 3
אם הוא הצליח לעשות רעש עם המאכל הזה זה שיא חחחחח
מסכן אמר לי עד שישנתאנונימיתתת1
רציתי להנות מהאוכל🙈
מי שרוצה להנות מהאוכל לא אוכל במיטה😂אשה שלו
את מאובחנת?שם פשוט

כי זה דבר שצריך לאבחן,

שכיח שכשאנשים עצבניים רעשים חזרתיים מפריעים להם וזה לא בהכרח מיזונפוניה.

אם כן אז לטפל בדומה לחרדות, ובכל אופן הייתי מטפלת כי זה מפריע לך ומשפיע עליך. 

אצל מי מאבחנים?norya
אני לא מתמחה במיזונפוניהשם פשוט

משערת שאבחון מדויק של המצב *אולי* אפשר לעשות אצל פסיכולוג או פסיכיאטר שמנוסה בחרדות. 

לדעתי האישית והקטנה בכל מקרה זה מצב של רגישות נפשית או עומס רגשי שדומה לחרדות וכדאי פשוט ללכת לטיפול רגשי אצל מטפל מנוסה ומקצועי.

זה לא מחלת נפש חלילה ואני לא אוהבת ששמים תוויות, ההשקפה שלי בנושא זה שזה לא מצב כרוני אלא עומס נפשי שמתבטא בנטיית הנפש באופן הזה ובעז"ה עם תפילות וטיפול נכון -יתרפא ויחלוף. 

לפני כמה זמן ביררתיnorya

ולא הצלחתי למצוא מטפלת שמתאימה למיזופוניה... אמרו לי שלא עובדות עם התחום.

אם מישהי מוצאת אשמח לשמוע😅

אני לא מאובחנת אצל פסיכיאטראנונימיתתת1
אבל כל מי שיש לו טיפת שכל ורואה איך אני מתנהגת מבין שזה לא תקין וגם במצב שאני לא עצבנית עובדה שמתוך שינה הערתי לבעלי מסכן😅 ואני מדברת גם על עצמי שאני מבינה שזה לא תקין מה שכן אני יודעת שבררתי לעומק קצת וטיפול שלושת המימדים עוזר אז...
איזה קטעשושנושי

יש לי את זה ולא ידעתי שיש לזה שם

חשבתי אני סתם בנאדם סופר מוגזם שלא יודע להתמודד

הקטע שזה מפריע לי רק אצל אנשים מסוימים (ההורים שלי למשל, אחים)

אבל נגיד בעלי או הילד שלי מזה לא מזיזים לי.. 

גם אצלי רק אנשים מסוימיםnorya

ורק רעשים מאוד ספציפיים.

שנים חשבתי שאני הזויה שלא מצליחה להתמודד עם עצבים... ששטויות הופכות אותי לעצבנית. ורק לפני לא הרבה זמן גיליתי שיש לזה שם. לפחות ההקלה להבין שזה משהו אמיתי ולא סתם...

אז אחרי קריאה קצת ארוכה באינטרנטאנונימיתתת1

ממליצה גם לך אגב לקרוא בזמנך הפנוי

התופעה הזו אצל כל אחד מתבטא בצורה אחרת אחת זה רעש של לעיסות אחת של גרירת כיסאות ואחת לא מסוגלת ללכת לכותל כי כולם לוחשים שם תפילה וזה מתסכל היגחדלדצקגצחגגל

בקיצור הבנו ועוד משו גם האנשים שעושים את זה  שזה מעצבן אותך זה משתנה 

לא ידעתי שיש לזה שםרקאניאחרונה

טוב לשמוע שזה דבר מאובחן...

חשבתי שזה הרגל, אצלנו בבית חינכו לאכול בפה סגור מגיל אפס

ובגדול לאכול בשקט,

ולכן כשאני במקומות אחרים אני מתחרפנת מאנשים שלא אוכלים בשקט

(גיסים שלי ילדים קטנים ואוכלים בחוסר נימוס וזה לפעמים בלתי נסבל)

בבקשה תרגיעו אותיגוגי גוגי

נשמתי הרבה עשן של מדורה ..

אמצע רביעי

ממש מפחדת שהדבר הדפוק הזה יחרוץ גורלות חלילה של החיים שם בבטן

בדרכ בריאה

הריון קודם הכל היה תקין

גם עכשיו עד עכשיו

מרגישה זוועה ממש בנפש וגם קצת בגוף

אוף מה הסיפור שלי

הייתי צריכה פשוט להתרחק

אוף.

חס ושלוםלב אוהב

אל תדאגי הכל בסדר

יש נשים שאפילו מעשנות בהריון ויוצא תקין

אז קל וחומר

תהיי רגועה זה הכי חשוב 

המשך הריון תקין 

עישון פסיבי חד פעמי בהריון לא יכול להזיק.תדהר
נזקי עשן ועישון פסיבי הם נזק מצטבר, לא סביר שחשיפה מתונה חד פעמית תגרום נזק לעובר


עישון פסיבי בהריון - הריון ולידה - פורטל יולדת

הרגשתי אבל שזה לא היה ככ מתון ..גוגי גוגי
היה מלא עשן ורוח וישבתי מטרים ספורים מהמדורה
הכל בסדררקאני

העובר שמור מאודדדד

המנגנון של הגוף שלנו הוא מדהים

ויש נשים בהריון שנחשפות למלא רעלים והעובר שורד יפה

חשיפה חד פעמית לעשן, גם אם הרבה עשן- לא אמורה להזיק

תודה רבה לכן!גוגי גוגיאחרונה
שיתוף קטן על תגובה של בעלי..אנונימית בהו"ל

לא יודעת למה משתפת🤷 סתם מרגישה צורך..


אני צריכה ללדת בעז"ה בסוף אוגוסט 🥵

אני עובדת משרד החינוך, אז יש לי חופש יולי-אוגוסט.


היו לי עכשיו שתי התלבטויות.

א. אם לרשום את הילדים לקייטנה (היא מסובסדת, אבל יש ב"ה הרבה ילדים, אז זו הוצאה יחסית גדולה...)

ב. ביקשו ממני לעבוד בקייטנה של המוסד בו עבדתי. לא חייבת, אבל כסף טוב.


ממש התלבטתי על שני אלה, בעיקר על העבודה בקייטנה. כי בניתי על יולי לאגור כוחות לקראת אוגוסט.


כל הזמן התלבטתי עם בעלי, ות-מ-י-ד התשובה שלו הייתה "תעשי מה שטוב לך!!! אני לא מחליט בשבילך! עומד אחריך בכל מה שתחליטי"

קשה לי לקבל החלטות, אבל הוא לא הסכים לקבל בשבילי..

תכלס, הוא עובד כל יולי-אוגוסט (אם לא ייקראו לו לעוד מילואים) ואני זו שעם הילדים כל הזמן!


די מהר היה לי ברור שארשום את הילדים לקייטנה , אבל היום החלטתי שלא אעבוד בקייטנה. התקשרתי לשתף אותו שלא אקח את העבודה. ואמרתי לו "החלטתי לרדת מהעניין של הקייטנה"

התגובה לו הייתה משהו בסגנון "מה? למה?" כאילו לא מבין למה החלטתי את זה.


הרגשתי שאני ממש מתבאסת עליו, שכל הזמן הוא כאילו מאחורי במה שאחליט אבל כשקיבלתי את ההחלטה לא לעבוד הוא בתכלס התבאס. ואז התחלתי להסביר למה אני מעדיפה לא לעבוד, אז הוא עצר אותי ואמר : "אה... החלטת לרדת מהעניין של לעבוד בקייטנה. חשבתי שהחלטת לא לרשום את הילדים ולא הבנתי למה..."


קיצר, מדהים לפעמים איזה השפעה יש למילים שלנו (מספיק שהייתי מוסיפה את המילה "לעבוד" ) וכמה חשוב לוודא שאנחנו באמת מבינים מה הצד השני בא להגיד לנו.

מהממת את! תודה ששיתפת!מכחול
ואיזה כיף שאי ההבנה התבררה לכם מהר!
מהמם!הבוקר יעלהאחרונה

כיף לקרוא, וכיף שיש לכם זוגיות טובה.

וגם אני מורה ותמיד מסרבת לעבוד בקיץ. אני ממש צריכה את המנוחה הזאת. תרגישי הכי בנוח.. 

שנה קשוחה.. מזדהות?אנונימית בהו"ל

מרגישה שהשנה הזאת הייתה שנה פשוט גרועה.

בטוח זה קשור למלחמה, אבל גם בלי קשר.

בדר"כ בכל שנה יש תקופות טובות ופחות וכשיש תקופה לא טובה אחריה יש תקופה מהממת כמו פיצוי כזה מה'.. אבל השנה מנסה למצוא איזשהי תקופה נורמלית שזכורה לי לטובה ולא מצליחה למצוא.. כל תקופה זכורה לי כתקופה עצובה שרק חיכיתי שתעבור ותיגמר, אבל מיד אחריה הגיעה עוד תקופה כזו.

אוף. כל כך מבאס אותי שזה יצא ככה. אולי יש ימים בודדים שאני יכולה להצביע עליהם השנה כ"ימים סבירים פלוס" אבל לא מעבר. גם במצב הכללי וגם במצב הפרטי, מרגישה הסתר פנים גדול וזה כואב לי מאוד. מאוד.

מתגעגעת לימים האלו שהייתי עולה למיטה ומרגישה בהיי כי היה יום מוצלח וכייפי.

מזדהות איתי?

אני חושבת שיש הבדל בין יום לתקופהכבתחילה
מבחינת תקופה אני מרגישה שעדיין מתאוששת מתקופת הקורונה הנוראית והנה כבר נחתה עלינו המלחמה הזאת שמי יודע מתי ואיך תיגמר..


מבחינת ימים, כן יש ימים מוצלחים, "רגילים", נורמלים.


במקומך הייתי מתחילה עם לבדוק חוסרים בדם- b12,d, ברזל וכו'.. ואז טיפול רגשי כלשהו שיהווה מערכת תמיכה.


כולנו באותו מצב

זו אכן תקופה לא פשוטה לעם ישראלאורות המלחמה
אבל אני חושבת שכדאי להסתכל יותר ברמה של ימים ולא תקופות.. למצוא ימים טובים ולהיאחז בהם. וגם בימים הקשוחים אפשר למצוא נקודות אור קטנות... היו שנים שהייתי עושה פנקס כה שבו כותבת כל יום משהו טוב שהיה לי היום... כיום לא מצליחה להתמיד בזה אבל כן פתחתי לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי שבה אני משתדלת לכתוב נקודות אור קטנות שהיו לי.... זה מאוד משפיע על ההסתכלות 
אני מרגישהoo
שזו אחת השנים הכי משמעותיות בחיי, בהשפעה ישירה של המלחמה שגרמה לי להתפרצות חרדה משתקת, המצב הכללי (בטחוני/ חברתי) והמצב האישי (חרדה וחוסר אונים) הביא אותי לחשב מסלול מחדש, להסתכל אחרת על דברים, להסיק מסקנות, לעשות ולתכנן שינויים.


מרגישה שגדלתי והשתנתי, אני שמחה מהשינוי הזה, יחד עם עצב וכאב מהמצב המלחמתי שלא נגמר גם בזירה הבטחונית וגם החברתית.

וואי היום אני בטוח מזדההבן בא לנו

בימים מממש עצובים בלב כרגע


וכן בכללי גם מזדהה

המון תהפוכות טלטלות

המון ייאוש

המון קושי


וכן

יש גם דברים טובים שקרו ושינויים טובים


אבל בגדול מזדהה


שנה קשה


לפעמים קשה משמעותי ומגדל

ולפעמים פשוט קשה עצוב ומרוקן


כרגע במצב העצוב אז מאוד מתחברת 

מזדהה לגמרי אבלרקאניאחרונה

אני ממש ממש משתדלת לראות את הדברים הטובים יותר שכן קרו בשנה הזאת...

גם במובן האישי- קשה לי בלימודים, בתחילת השנה הייתה הפלה,

אבל מצד שני עכשיו אני בהריון וזה מרגש ויש לי בעל מדהים והשנה עברנו דירה וטוב לנו בה...

וגם במובן של העם- היה נורא! ועדיין... אבל יש התקדמות של עם ישראל לכיוון הגאולה השלימה, כל צעד כואב הוא התקדמות.

והלוואי שעוד השנה נראה כבר את הישועה...

גילויי חיבה ליד ילדיםאנונימית בהו"ל

הבן הגדול שלי בן ארבע וחצי.

לאחורנה אם אנחנו הורים מתנשקים לידן או מתחבקים הוא ממש מתעצבן

זה נורמלי?

אני באמת מתלבטת על זה הרבה. למהזה מעצבן אותו?

יש גיל שבו לא נעים לראות הורים מתנשקים-זה הגיל?

ואיך אתן נוהגות בכללי ליד ילדים בגיל הזה ומטה?

לא יודעת להגיד לך כי אנחנומחי

לא נוהגים בכלל לגלות חיבה ליד הילדים (מקסימום במבטים )

אבל אני זוכרת שפעם קראתי מחקר (זה היה ממש מזמן אז לא יכולה אפילו להיזכר מאיפה זה היה כדי להביא אותו) שגילויי חיבה ליד הילדים יכולים להזיק להם. זה מביך אותם והם לא יודעים איך למקם את עצמם בסיטואציה הזו. אולי זה יכול להסביר את העצבנות שלו

כל גילוי חיבה?אנונימית בהו"ל

זא יש דברים שהם אינטימיים שבאמת לא נעשה ליד ילד

לא נתנשק נשיקה צרפתית... אסל חיבוק כשאני מבואסת נשיקה של להתראות

הסטנדרט הוא לא לעשות את זה ליד ילדים גם קטנים?

לכל אחד יש סטנדרט אחר מחי

לא יודעת מה מקובל אצלכם.

אצלנו מקובל לא להראות שום גילוי חיבה ליד אנשים אחרים, כולל הילדים

זה החלטה של ההורים...מיקי מאוס

אני חושבת שחשוב שהילדים יראו ויחוו את זה. זה נותן להם בטחון באהבה של אבא ואמא

לא חייב דווקא מגע- כל זוג ומה שמתאים לו, אבל בד"כ מגע זה הדרך הפשוטה והיומיומית יותר

באמת?אורות המלחמה
מעניין
יש הבדל גדול בין מיניות לחיבהמקרמה

המחקרים דוקא מראים להפך.

נכון שמחוות מיניות בן ההורים זה משהו שילד לא צריך להחשף אליו

אבל דווקא מגע חיבה כמו לתת ידיים/חיבוק/נשיקה עדינה זה משהו שמעניק ביטחון לילד

מקבלתמחי
תודה על הדיוק.


(בכל אופן לדעתי זה לא הכרחי ויש דרכים אחרות להעניק ביטחון לילד, אבל טוב לדעת שבצורה עדינה זה לא מזיק)

אני גם זוכרת שראיתי משהו כזהאולי בקרוב
וגם שזה מנרמל. כמו שמי שנחשפה בתור ילדה להנקה זה פחות מוזר לזה להניק בעצמה, ככה על גילוי חיבה (בצורה נכונה) של ההורים
אצלנו זה באמת נראה להם מוזראורות המלחמה
כמובן לא מתנשקים לידם אבל כן חיבוקים מדי פעם... והם מסתכלים על זה ממש מוזר. בעיניי זה כן טוב שהם יראו שאבא ואמא אוהבים אחד את השני... 
אולי הוא מרגישרקאני

שאהבה זה ההורים אליו ומוזר לו לראות משהו שונה...

אמא היא שלי

אבא הוא שלי

חיבוק זה לילד קטן מבחינתו...

אבל נשמע שהוא ממש חמוד חחח

 

אני עדיין לא נמצאת בשלב הזה,

אבל נראה לי אנחנו לא נראה חיבה בכלל (כמה שנצליח)

אנחנו כן מתחבקים ליד הילדיםשוקולד סתם

ותמיד הילדים באים להצטרף או מבקשים גם חיבוק.

ברור שלא מתנשקים לידם..

לא רואה עם זה בעיה, אולי קשור לשדר שלנו שלא מביך אותם

האמת שאני מכירה את זה בגילאים יותר נמוכיםמיקי מאוס

שנה וחצי כזה..

לי היה נראה שמפריע להם שהם לא במוקד, שלאבא ואמא יש מישהו אחר מלבדם 😉 אבל בגיל 4 וחצי זה הסבר פחות מתאים

אצלנו לא מפריע להם, אבל כן הם באים הרבה פעמים להצטרף כזה להיות גם חלק מהאקשן 😁 וזה דווקא נחמד


אני לא חושבת שזה מבוכה, זה לא כל כך אופייני לגיל והם לא משייכים לזה שום דבר מיני עדיין

אולי תשאלי? בגיל כזה הם יכולים להביע את עצמם


בכל מקרה זה לא היה גורם לי להפסיק להתחבק לידו. לא הייתי נותנת לזה לנהל אותנו ובעיני זה דבר נכון לגלות חיבה ליד הילדים


נשיקות עם קונטקסט מיני (את מבינה אותי בטח...לא נשיקה קלה כזו כמו שהיית נותנת גם לאמא או לאחות)

אני אישית לא חושבת שמתאים ליד הילדים מהרגע שהם מבינים משהו.... העולם איכשהו נירמל את זה להיות משהו פומבי אבל בעיני זה ממש כמו יחסי מין מבחינת האינטימיות והפרטיות של זה... למרות שזה בלבוש מלא 😉

עונהרשרשרש

לילד בגיל הזה אין הבנה בתחום ככה שמביך אותו זה בטוח לא. זה כנראה יושת על עניין רגשי אחר, אולי מציף צורך בתשומת לב, אולי העיתוי מצריך ממנו דחיית סיפוקים..

תנסי לחשוב על הסיטואציה והאופי ולהבין או פשוט לשאול אותו מה מפריע לך? למה אתה חסר שקט?


לגבי גילויי חיבה *עדינים* כמו חיבוק, נשיקה על הלחי, ליטוף- אני רואה בזה רק ברכה.

אני מאמינה שזו בריאות הנפש לילדים לראות שההורים שלהם אוהבים.

אחרת ילדים גדלים במחשבה שאהבה וקרבה גופנית נמצאת רק בפריצות, ואולי ההורים שלי בכלל לא אוהבים אחד את השני. כל הרעיון אחכ של אישות מנותק להם מכל רקע של חיבה בין אבא לאמא ונתפס כמעשה טכני.


ואומרת לך את זה כבת הרב. שאהבה בין הורים זה משהו שגם רבנים גדולים מראים מול הילדים וזה בריא ושמח ולא הביך אותנו מעולם. תרם לנו המון לזוגיות כנשואים.

אצלנו הם מצטרפים לחיבוקרינת 24
הם פשוט לא רוצים להיות מחוץ לתמונה/מחוץ לחבורה.


אני בגישה שזה סופר חשוב להראות חיבה ליד הילדים (באופן עדין כמובן).

רק נקודה קטנה בכלל לכל כותבות השרשור..,שגרה ברוכה

אחת נוהגת יורת להראות חיבה ליד הילדים ואחת פחות. אבל.. שמעצי פעם פסיכולוגית או יועצת שאמרה דבר נכון:

הדתיים/חרדים לא משנה.. לא מראים חיבה ליד הילדים וכו'.

אבל מריבות או ויכוחים זה אפחד לא שם לב וחופשי ליד הילדים(לא כולם כמובן.. אבל יש בהחלט)


ורב הנזק של לראות מריבה מאשר לראות את אבא מחבק את אמא בחיבה. .


נקודה למחשבה


(לגבי נזק מלראות את אבא מחבק את אמא זה לא שמעתי.. זה לא מגע מיני. ובכללי לדעתי חשוב ממש להראות חיבה כלשהי ושאבא ואמא בקשר טוב וכו'.

וזה אגב יכוליות גם לא במגע..

להגיד לילד: זה בשביל אמא הצלחת. היא מקבלת ראשונה מהקינוח..

או. להכנס הביתה ולהתעניין בקול מה שלום השני.

להראות כבוד. מסירות. דאגה. וזה מראה גם חיבה.. וגם עם מבט אפשר להראות שאבא אוהב את אמא ולהיפך)

חייבת לציין שבעלי דוס חבל על הזמןדובדובה
עבר עריכה על ידי דובדובה בתאריך י"ט באייר תשפ"ד 19:28

לא מראים שום חיבה בציבור.

מקפיד בצניעות מאוד. לא מדבר עם נשים רק בעבודה שאין ברירה. לא עם גיסות שלי. לא עם אחיות שלי.

אבל מה שכן הוא מחבק אותי ונותן לי נשיקה נגיד שמגיע או הולך מהבית חופשי ליד הילדים.

אני מאוד מקווה שלא יגלה פתאום שאסור .

אם יש עם זה בעיה ..

קיצר הוא הכי חופשי איתי מולם בקטע של גילוי חיבה. קורא לי אימוש וכו' ומחמיא לי לידם בלי סוף. וכן. מגע של חיבוק יד ביד וכו'. לשים ראש וכו'. קיצר אז ליד הילדים חופשי.

מה גם שהבנות תמיד מצטרפות ומבקשות גם חיבוק. הבן הגדול מסתכל כאילו אנחנו הזויים. והקטן מחייך ...לא משהו מעבר. מרגישה עם זה הכי נוח ושמח שיש . לא יודעת הלכתית. מקווה שלא אגלה שיש בעיה.

זה מה שחסר לי .. יותר נכון לו.. חחח

אשתף בתור חרדים דוסים מאד....נשואים הרבה שנים ב"האמהלה

אנחנו לא מראים חיבה בציבור בכלל!

וגם לא בבית.

אבל

יש ביננו המון המון הערכה וכבוד הדדי. המון פרגון ומילים טובות  וחיוביות

משפטים כמו- נשמור לאבא, או זה קניתי לאמא כי רציתי לפנק אותה, אני הכי אוהבת  את אבא.... נשמעים הרבה בבית

ואף פעם, אף פעם לא התווכחנו ליד הילדים!!! 

ברמה, שבאחת השבתות, הבכורה שלנו אמרה לנו- שהויכוח היחיד שהיא שמעה בינינו אי פעם, 

זה- מי יביא לילדים מנה אחרונה בשבת. והיא הדגישה, אתם מבינים שזה מחמאה בשבילכם.....

כן מדי פעם, בצורה נדירה, אבל משתדלים שזה יקרה,  אנחנו מגניבים נשיקה קטנטנה מול הילדים, כדי שיבינו שזה דבר "כשר"

ושיראו את האהבה בינינו. ויש נגיעות עדינות, אבל לא משהו בולט מדי.

נשיקת יום טוב תמיד נעשה בחדר... אבל אם הם ראו במקרה, כל גילוי חיבה בינינו- אף פעם לא נבהלנו

ושידרנו להם שזה טבעי, כי אנחנו אוהבים. 

אם זה טוב ומתאים לכם - מצוין.בלוט

מראה רגע את הצד השני, לטובת מי שמתאים לה כיוון אחר:

כשילדים רואים שההורים מתווכחים, הם לומדים שגם זה חלק מהזוגיות. כשהם יגיעו לזוגיות שלהם בע"ה, הן לא ייבהלו מוויכוחים, כי הם ידעו שזה טבעי ונורמלי, וצומחים גם מהמקומות האלה.

כדי שזה יהיה תהליך בריא, חשוב שהילדים יראו גם את הפיוס. שידעו שאבא ואמא יודעים להתווכח, אבל גם להתנצל אחד בפני השני, ולשמח אחד את השני אחרי מריבה.


מסכימה עם שתיכן רקרקאני

להדגיש שויכוח ליד ילדים חייב להיות בגבול.

ויכוח ולא מריבה.

וויכוח מכבד ולא משהו על גבול הזלזול אחד בשני.

כי את זה ילדים סופגים מאוד חזק.

דיוק חשוב מאוד. תודה שכתבת!בלוט
אם עושים את זה נכון, זה חלק מהלימוד: איך אפשר לכבד את השני גם כשלא מסכימים, ואפילו כשעצבניים וכועסים. 
איזה כיף לילדים שלךשירה_11
תודה מותק. בתור אחת שחוותה הורות אחרת, התפללתיאמהלה

הרבה שאזכה להראות לילדים שלי כבוד, אהבה והערכה הדדית.

 

בדיוק אנישירה_11
זה ממש מה שחשבתי כשקראתי את זה...רקאני

וגם- הלוואי שגם אני אצליח בעתיד מול הילדים שלי...

גם אנחנו כך (פחות או יותר)מתואמת

והפעם היחידה שבה ילד שלנו העיר לנו שאנחנו "רבים" הייתה לפני שנים, כשהתווכחנו (באופן נדיר) על משהו פוליטי, והבת שלנו נבהלה ואמרה: "בגלל שאתם רבים לא ייבנה בית המקדש!"

עד היום אנחנו נהנים לצחוק על זה

בכל אופן, אני חושבת שכמו שגילויי חיבה הם משהו אישי, גם דיונים ואי הסכמות (אלה בכל מקרה לא מריבות) הם משהו אישי, ולכן צריכים לעשות בנחת בחדר, לא לעיני אחרים.

ובאמת יש מליון דרכים להביע אהבה גם בלי מגע. למשל, הסברתי לבן שלי (בן 12) שזה שאני לא אוכלת דברים שהוא הכין זה לא אישי נגדו, אלא כי אני פשןט איסטיניסטית, והאדם היחיד בערך שאני אוכלת ממה שהכין בלי חשש הוא אבא (בעלי). והוא מיד אמר: "עכשיו אני מבין שקשר בין בני זוג הוא הכי מיוחד..."

וזהו, ככה בלי להראות שום דבר ממשי, כבר הוא קיבל הכנה לחיים בנושא הזה...


לא אומרת שזו הדרך הבלעדית הנכונה, אבל זו הדרך שאנחנו בחרנו אחרי שקילת השיקולים ההלכתיים והרעיוניים לפי מה שמתאים לנו.

וווואוווו! מדהים שאתם מצליחים לא להתווכח!שיפור
מצד שני חשוב שהילדים ידעו שזה גם בסדר שבני זוג יתווכחו. מורה שלי סיפרה לי שאף פעם לא ראתה את הורים שלה מתווכחים ופעם ראשונה שהיא ובעלה התווכחו היא הייתה בטוחה שהם הולכים להתגרש כי היא לא ידעה שזה משהו שיכול לקרות בין בני זוג נורמליים.
הלוואי עלינו לא להתווכח...אורות המלחמה
הנזק של הויכוחים הוא הרבה יותר גרוע מאשר שהורים לא מתווכחים... והכל שאלה גם של איך מתווכחים 
כן באמת פירגנתי לה עם כל הלב! הלוואי עליי!!שיפור
אבל מי שמצליחה אז אולי חשוב שתגיד לילדים לפני החתונה שזה נורמלי גם אם יהיו ויכוחים... 
בגלל שהגעתי מבית שויכוחים זה השפה בו... ואני באופןאמהלה

אישי טיפוס מקבל וקצת כנוע (יש אומרים שמדי )

ובעלי יודע עד כמה חוויות הילדות שלי עדיין חקוקות בי

גם אם יש חילוקי דעות בינינו, זה תמיד יעשה בחדר ובשקט.

אף פעם לא הרמנו את הקול אחד על השני

זה לא שהילדים אף פעם לא שמעו/ראו חוסר הסכמה בינינו,

אנחנו בכ"א שני אנשים.... 

אבל זה תמיד נאמר בכבוד והערכה ובטונים רגועים. אף פעם לא בצורת ויכוח או ריב.

אז זה פשוט לא נחווה כמשהו שלילי.

ואנחנו גם מסבירים להם כשהם רבים או מתווכחים, שמותר להביע דעות שונות.

אבל זה תמיד צריך להעשות בנחת ובהקשבה

וואוו הלוואי על כולנו.שיפור
בתור רווקה בקןשי הייתי כועסת, אבל בזוגיות זה הרבה יותר קשה. מבחינתי עבודת מידות של כל החיים להגיע לדרגה כזאת.  
וואו מסכנה חחחרקאני

אני הייתי בלחץ למה המריבה הראשונה לא מגיעה חחח

תמיד שמעתי סיפורים כאלה על המריבה הראשונה.... ואצלנו לקח לה זמן ברוך ה' חח

בתור בת להורים עם זוגיות לא משהו - זה היה לי מאודאנונימית בהו"ל

קשה.

והיום אנחנו (דוסים מאוד מאוד, אפילו בחתונה לא נתנו ידיים אחרי החופה...) ממש משתדלים להראות חיבה ליד הילדים, גם הרבה במגע.

 

בעיניי חשוב מאוד לתחושת הביטחון של הילדים ולאישור התחושות שלהם של רצון למגע וכו.

כשהילדים היו פיצים , תינוקות , אז התנהלנו רגיל לימאמאמיה 3

לידם*

בין אם זה בויכוחים ובין אם במגע(חיבוק נשיקה, משהו עדין)

ברגע שהם גדלו והיו בעלי הבנה, השתדלנו יותר להראות את האהבה כי הויכוחים (ברוך ה' לא מתכווחים הרבה) ישנם וזה משהו שהם יזכרו יותר, ולכן צריך להעצים את החיבור ולהראות גם אותו כמה שיותר מולם ולא בחדר.

בחדר יהיה מה שבאמת לא מתאים שיראו..


לגבי פומבי אנחנו מנותקים רגשית, מאוד טכנים ליד אנשים, שיכולים לחשוב שאנחנו זוג לא אוהב. לא מתווכחים ולא מצחקקים או נוגעים אחד בשניה, כלום משני הצדדים.

מדברים טכני על מה שצריך עם הילדים או משהו וזהו

לדעתינהורה

חשוב להראות לילדים מגע וגילויי חיבה.

חשוב ללמד אותם מגע של אהבה. שפת גוף של אהבה, בטח! איפה ילמדו? מהרשתות?

אני מחלקת בין תאווה לאהבה.

חיבוק בין ההורים- מהמם.

נשיקה שהוא חזר הביתה- מצוין.

נשיקה צרפתית מגע אינטימי: ברווור שלא ליד הילדים.

להשען עליו בספה בערב שבת..

לשים עליו ראש..

לשים את כפות הידיים משולבות אחת בשניה בחמימות.

לחייך בטוב,

אתם המורים שלו לאיך אוהבים.

אם לא דרכיכם: הוא ילמד מהעולם...

מיניות- בחדר.


שרשור מאוד מעניין ומחכיםשושנושיאחרונה
תודה לך שהעלית
קיבלתי מחזור- כמה תובנות שאולי יעזרו לכולןגולדסטאר

ניפוץ מיתוסים? נקרא לזה

שיטת הלבדוק עם בדיקות ביוץ מהביוץ עד ה"איחור", זב כאילו עבד לי בהריון של קטני, היה חיובי בביוץ והיה חיובי בהריון, זה קרה עכשיו שוב ובפועל קיבלתי בתאריך של המחזור, זה נורא רנדומלי, אל תסתמכו על זה, תחסכו לעצמכן ניפוץ אשליה שאתן כן אולי בהריון


תסמינים, היה לי עכדיו הכל, מכאבי בטן חזה רגיש ועד בחילות אתמול עייפות קיצונית ודימום חניכיים. והנה קיבלתי

מסקנה, זה באמת מעיד על הכל ואין לייחס לאף תסמין כל חשיסות מלבד שינוי הורמונלי שקורה בגוף בשני המקרים (ושילוב של מחלות רקע ידועות של כל אחת כנראה שמשפיעות כמו דלקת חניכיים שיש לי שמצאה זמן לדמם כדי שאחשוב שאולייי.. אז לא)


מסקנה שזה חידד לי את המסקנה מההריון של קטני

ל ש ח ר ר

לא לבדוק ביוץ אחרי שיש ביוץ

לא לבדוק הריון לפני האיחור

לא כלום

לזרום

מה ששלי יהיה שלי מה ששלכן יהיה שלכן

אם זה לא קרה כנראה לר נועד לקרות

זה מה שלימדתי את עצמי אחרי ההפלות לפני ההריון של קטני וכרגע אני בוחרת שזה מה שיוביל אותי עכשיו

יקח כמה זמן שיקח

רק הוא למעלה יגיד מתי זה מתאים לי

וואי נשמה.. חיבוק על האכזבההשקט הזה

צודקת לגמרי על התובנות..

הבעיה שאנחנו נשים.. עד שלא נקבל מחזור תמיד יש לנו את התקווה (וגם אחרי.. קרה לי כמה פעמים שקיבלתי מחזור וקיוויתי שאולי זה הריון ויש דימום😅)

בעז"ה בשורות טובות!

בגלל שאין לי כח לחוות את הרכבת הריםגולדסטאר

שחוויתי עד ההריון של קטני

אמי בוחרת לשחרר ולהפנים את מה שהפנמתי בהריון שלו אז

לשחררררררר

מה זה הבדיקות האלו מהביוץ?SARITDO
מה בעצם בדקת?


בקשר לתובנות נכונות בהחלט!


אני גם מנסה כמה שיותר להרפות

בדיקת ביוץ ביתיתגולדסטאר
הבנתי שזה בדיקה ביתיתSARITDO
אבל מה בעצם בדקת איתה אחרי הביוץ??
יש טענה שכשיש הריוןהשקט הזה
אז בדיקת ביוץ יוצאת חיובית גם אחרי הביוץ
טענה מעניינתSARITDO

מה זה אומר שמיד בביוץ כבר ההורמון ישאר גבוה?


זה נשמע לי מקרי

אבל אולי


בטח לא כדי חהשתגע ולבדוק בגלל זה כל החודש

הגוף לדעתי צריך הרפיה

לא, יורד ועולה שובגולדסטאר

קרה לי בהריון של הילד שלי

קרה לי גם עכשיו ואני במחזור

אז רנדומלי לחלוטין

חיבוק ענק!!!רקאני

בעזרת ה' בקרוב!

אמממןןן!גולדסטאר
חיבוק גדול יקרה. בעז"ה שתזכו לזש"ק בקרוב, בקלות,אמהלה

בבריאות ובשמחה.

מקסימה שלקחת את האכזבה לתובנות....

אני חושבת שלאור מה ששיתפת, אולי זה זמן טוב לחפש רופא מומחה נוסף לבדוק את עניין ההדבקויות.

כי זה יכול להפריע ולעכב הריון.

בשורות טובות יקרה

מאחלת לכם רק טוב תמיד

כן אני מחפשת מישהו באיזור שליגולדסטאר

ובהקשר לאכזבות

למדתי בהריון של קטני שכל אכזבה שעברתי עג אליו היתה שווה כל דמעה

אז אני אמתין בסבלנות לרגע שהוא יחליט שמתאים לי להיות שוב בהריון

מהממת את!!! פשוט השראה. כיף שחזרת אלינואמהלה
חיבוק נשמהאורות המלחמה
כיף שחזרת 
תודה לכן גולדסטאר
כייף לחזור!! התגעגעתי למקום הזה!!
לאחרונה יצא לי לדבר עם רופא פוריותשם פשוט
וזה בדיוק מה שהוא אמר לי
מהממת. יפה מה שכתבתפרח חדש

בתור אחת שחובבת עשיית בדיקות ומעקבים (בדיקות ביתיות)

ועברתי אכזבות למיניהן

וגם הגעתי לשלב שאני מחליטה שמשחררת.. ולא בודקת.. ומבינה שמתי שמגיע לי להיות בהריון תקין, אז זה יגיע.

ובכל זאת לפעמים "נשברתי" וכן בדקתי.

זה היה מחזיק לי לפעמים רק לחודש - חודשיים

וזה בסדר. אנחנו בני אדם, ולא סתם בני אדם.. נשים. והרצון הזה של הריון וילד בריא הוא חזק מהכל

ותקבלי את עצמך גם ככה, גם אם את מוצאת את עצמך שוב מתעסקת עם זה ושוב בודקת.

אני כן השתדלתי בתקופות האלו למלא את עצמי בדברים אחרים שאני אוהבת, כל אחת מה שעושה לה טוב. וזה קצת הקל עלי. אבל בסופו של דבר הנושא הזה היה כל הזמן ברקע.. לא הצלחתי לגמרי לגמרי לשחרר.

חיבוק גדול, כל כך מזדהה!אמא של בנותיאחרונה

היה לי גם בודקת ממש כל יום ומנסה ומנסה...
ועכשיו שאני כבר במצב שאין לי כח בכלל לבדוק ולהתאכזב, שחררתי

גם ככה חצי ההריונות שלי נפלו, כבר לא רוצה לדעת

מאחלת לך שיפתיע וישמח אותך הריון תקין, בריא וקל, בלי שום מתחים מסביבו!

חינוך למוגנותאנונימית בהו"ל

יש לי ילדה בת 3 מתוקה וסקרנית ששמה לב שלאחיה התינוק  ( פחות משנה)יש איבר שונה ממנה , הסברתי לה שלכל אחד יש איבר שלו מיוחד ושבעים ובנות שונים ולא נוגעים לאחרים  ( כיהיא הסלקרנה והתחילה לגעת לו אז לא הסכמתי לה) היום "עזרה לי לקלח אותו ושוב הסתקרנה  וסיבנה לו שם , מיד אמרתי לה שרק אבא ואמא מנקים שם וכו אבל עדיין המשיכה כאילו לא ממש שם אבל שמתי לב שכן מעבירה על זה את היד, מסוקרנת הקטנה... איך אני אמורה להגיב? זה נורמלי? לדבר איתה על זה שוב?

אשמח להכוונה , וכן איפה אפשר למצוא חומר על מוגנות לגיל הזה. תודה

יותר מאשר את המילים, הם שומעים את המנגינה והטוןיראת גאולה

לכן ממש חשוב לומר בקול ניטרלי, בלי אמוציות - זה איבר פרטי ולא נוגעים למישהו אחר.

באופן אישי הייתי מתעלמת אם היא מנסה להמשיך כאילו בלי לשים לב.

באמת לא התייחסתי מעבראנונימית בהו"ל
אבל כן חשבתי שאולי צריכה להגיד לה משהו על הענין שאסור לגעת לאחרים ולא ידעתי כמה צריך באמת להכנס לזה ולהעלות כנושא
תנסי להתחיל להסביר לה בכללי מושגים של שלי- שלךרשרשרש

ואחכ תוסיפי את המילה 'שלי פרטי'

ואחכ היא בכלל תבין מה את רוצה ממנה עם המושג 'אזור אישי'או מרחב אישי.


זו הבנייה של מושגים ותחושות שלא עוברת ברגע.

את יכולה ללמד את זה על אוכל, משחקים וכו..

ואחכ גם על חלקי גוף.

תדברי איתה על זה שלא כל אחד מנגב לה בשרותים, אלא רק... כי זה אזור פרטי (בחיוך)

ואז על אחרים. ותשאלי אותה על מגע - נעים לך שאני מדגדגת אותך? או להפסיק?

את אוהבת שמתעסקים לך בשיער?


בעיני בגיל כזה לא צריך להעיר. בטח לא שזה אח תינוקממשיכה

יש פער בין תפיסה של ילדים למבוגרים.

את כרגע מעבירה לה את התפיסה שלך לנושא-את רואה בזה מיניות כרגע

היא רואה בזה סהכ איבר שונה וזה הגיוני שהיא תתעניין, תשאל, תיגע ברגע שהפכת את זה לאישו, למשהו שלא נוגעים לא רואים לא שומעים הילדה מקבלת את זה בצורה ובהבנה שזה לא בסדר, שזה אסור.שזה לא לעניין-ובהמשך ובגיל יותר מבוגר כל התפיסה שלה לאזור ולאיברים(_גם שלה) יהיו בצורת הסתרה, אי נעימות, הדחקה.

צריך להזהר עם זה. היא בסהכ קטנה ולא באמת תופסת את המטרה שאת רוצה להעביר לה.

כמו שאין עניין צניעות בין אחים שהם קטנים, שעושים מקלחות יחד וכו'.

לגבי מוגנות את יכולה להסביר לה על עצמה. ששום אדם זר וכו' לא יגע בה וכו' שוב, בצורה תואמת גיל.

תודהאנונימית בהו"ל
נתת לי הסתכלות אחרת ומתחברת... תודה
אני חושבת זה נורמלי והסברת לה טובאורות המלחמה
לא יודעת מעבר ככ
הבן שלי בן שנתיים וחצי גם מאוד מתענייןדיאן ד.

קלט שיש הבדל בינו לבין בנות (אחותו התינוקת, בת דודה שלו)

ממשש את האיבר שלו ורוצה לראות כשאני מחליפה לקטנה טיטול וכו'

ומדבר על בנים בנות מה יש לכל אחד ושכל אחד עושה אחרת בשירותים.

 

אז קודם כל זה מאוד מאוד מאוד תואם גיל. אז נראה לי לא להתרגש.

לי אישית מאוד חשוב לשדר שזה בסדר ההתעניינות ואני רוצה לתמלל לו במילים את ההבדל

ותצחקו עלי, אני מתפדחת שילך לגן ויחזור אחריי

אז לי יש קצת חסימה בנושא.

אבל ברור לי שזה התפתחות תקינה ובריאה לגילו.

 

לגבי קורסים, אני ראיתי פעם בקמפוס איי אל קורס קצרצר על התפתחות המיניות ודיברו על זה שבגיל הזה הילדים מאוד מתעניינים בהבדלים בין המינים.

פעם ראיתי קורס של רב מסוים שדיבר איך להעביר לילדים ובני נוער נכון את ההתייחסות למיניות באופן תורני ובריא.

אבל לא זוכרת את שמו.

נורמלי לגמרי.חשוב לזכור שמבחינתה אין בזה מיניותמיקי מאוס

אלא באמת נטו סקרנות.

כן צריך להבהיר שאיברים פרטיים הם פרטיים

זה משהו שחשוב לקבע

אבל בנחת... גם חשוב שלא יוותר מתח מיותר סביב הנושא.


מניחה שיש דברים יותר מפורטים ברשת על מוגנות בגיל הרך.

זה אולי לא ממש מוגנות אבל זה בהחלט הבסיס שעליו ישב הכל

חשוב כבר להבהיר שיש איברים פרטיים שהם רק שלנו

ולכן אסור לגעת לילד אחר ואסור לתת לאף אחד לגעת מלבד ההורים והגננת

וגם לא מראים למישהו אחר ולא צריך להסתכל


אני כן מקלחת ביחד בגיל כזה,מסבירה שבמקלחת זה מותר או בשירותים אבל בטח לא באמצע הבית. וכמובן לא שכל אחד יכול לראות רק האחים ומי שעוזר להתקלח או לנגב (דודים וכדו )


היא תמשיך לבדוק גבולות. לא צריך להתרגש וזה גם לא נורא. אבל עצם הצבת הגבול הוא חשוב כדי שישב לה בראש איפה הנורמות

כמובן את יכולה לקבוע גבולות אחרים (מכירה משפחות שאצלן מחליפים גם לתינוק רק בחדר סגור,יותר מצד צניעות)

אבל מבחינת מוגנות דווקא בעיני זה טוב שזה טבעי ונורמלי, כדי שלא תהיה גם רתיעה,אבל יחד עם הגבול הברור שזה פרטי 

עוד נקודה- אצלנו יש לזה שםמיקי מאוסאחרונה

גם בגיל שלוש יש פין ופות.

אבל זה "מילים של שירותים", לא משהו שראוי לדבר עליו מול אנשים או משהו כזה, רק סביב שירותים מקלחת.... איתי הם מדברים על זה בחי בעיה כשזה רק אנחנו. בד"כ באמבטיה (כמו פיפי וקקי. זה טבעי ונורמלי וחיובי אבל לא פומבי)

החום הזה גומר עלי 🥵הריון ולידה

בפסח כתבתי פה שאני מרגישה מותשת וגמורה ושאני חושבת שזה בגלל שכמה ימים לא לקחתי ברזל. כתבתן לי שזה בטח בגלל החום ולא האמנתי לכן..

אבל בימים האחרונין אני מרגישה ממש חלשה, למרות שאני כן מקפידה על הברזל, ונראה לי שזה בגלל החום הנורא הזה (אתמול רק יצאתי לחמש דק' להביא את הילדה לגן ואז חזרתי הביתה ונשפכתי על המיטה ולא תפקדתי כמעט כל היום, רק בערב התאוששתי.. והיום קצת פחות חם אבל בכ"ז אחרי סיבוב בחוץ של חצי שעה בערך אני גמורה גמורה גמורה..)

מה עושים עם זה?? כמובן, מקפידה לשתות הרבה (יש לי מנגנון צמא מובנה גם ככה) ומדליקה את המזגן כשאני בבית (עד שהילדים מתלוננים שקר להם), אבל מרגישה שזה לא מספיק..

ויש לי את כל הקיץ לעבור ככה! (צריכה ללדת בחגים) איך שורדים? איך מתפקדים? עבודה, בית, ילדים, תורים..

החום עושה לי רע גם בלי הריוןיעל מהדרום
לק"י


אז בהריון בכלל זוועה.

מה שעזר לי בהריון בקיץדרקונית ירוקה

לשתות בעיקר שתיה קרה (מים מהמקרר ולא סתם מהברז. אפשר ורצוי להוסיף קרח)

לאכול קרח מידי פעם

מאוורר שמכוון ישירות עלי (כמובן בנוסף למזגן שעל כל החדר)

שמלות קלילות ומאווררות

לדעת שזה רק כמה חודשים ותכף יעבור

בנוסףדרקונית ירוקה

להקפיד בחוץ להשאר בצל כמה שיותר

ללכת לאט יחסית

לדאוג שיש לך מים גם אם רק יצאת לחמש דקות לאסוף את הילדה

להתקלח במים קרירים במהלך היום (נניח כשחוזרים מהעבודה)

תודה! בעיקרון עושה את הדברים האלההריון ולידה

באמת צריכה לדאוג למים קרים במקרר ולקרח.

מקווה שאשרוד כי זה ממש קשה.. (חושבת כבר על החופש הגדול ועל הטיולים שהילדים ירצו וכבר משתגעת😵‍💫 אולי נוכל לתרץ להם שלא הולכים לטיולים בגלל המלחמה..)

לא תספרו לילדים על ההריון עד החופש?יעל מהדרום
נספר להם.. אבל הם ילדים.... לא באמת מביניםהריון ולידה
החום פשוט בלתיגלי גלי

באמת מאוד חם. מה שעזר לי בהריונות קיץ:

לשים מזגן על שעון שבת שיתחיל לעבוד לפני שאני חוזרת הביתה, ככה שיהיה נעים.

לקחת איתי לסיבובים בחוץ מים עם קרח. לפעמים להצמיד לגוף את הקרח.

לצמצם שהיה בחוץ.

לקבל את זה שלוקח זמן להתאושש משהיה בחום. עזר לי לשתות קפה קר עם קרח בהתאוששות.

תודה!הריון ולידה

אוף, היום בכלל לא חם וגם לא יצאתי בכלל מהבית ובכ"ז אני גמורה לגמרי! מנסה להתארגן לשבת וסוחבת רק בקושי.. (בעלי והילדים עוזרים אבל עדיין אני צריכה גם..)

אז אולי זה לא רק החום?

אולי כן חסר לי ברזל למרות שאני מקפידה על לקחת ובהריונות הקודמים הוא עזר לי?

או שזה משהו אחר שגןרם לחולשה?

או שפשוט ככה זה הריון וכבר שכחתי🤷‍♀️

את אוכלת טוב? ישנה טוב?כבתחילה
בדיקות דם כלליות גם של b12, d ומאגרי ברזל יכולות לתת לך תמונת מצב.


ובכללי כן, צריך להוריד הילוך. לנוח. לתת הוראות לשאר בני המשפחה.. אין מה לעשות 🤷

האמת שלא משהו..הריון ולידה

תמיד אני לא אכלנית גדולה אבל עם הבחילות עוד יותר קשה לי.. וגם להירדם קשה לי (אבל כבר לא יודעת אם רק בגלל ההריון או סתם בגלל המצב)

אני אבקש מהרופאה הפניה גם לויטמין די ובי 12, בתקווה שתסכים

תודה לך וגם ל @אורות המלחמה

זה נשמע קצת חריג...אורות המלחמה

אולי יש מחסור בבי 12?

באמת קשה חול בהריון אבל אצל זה ממש משבית.. 

טוב, אז עשיתי בדיקת דם והתוצאות הגיעוהריון ולידהאחרונה

ההמוגלובין יורד למרות שאני לוקחת ברזל, כרגע הוא 11.4 שזה תקין לכאורה בשביל הריון אבל אני מפחדת שירד עוד..

והבי 12 166! שזה באמת נמוך.. אם אתחיל לקחת כדורים של בי 12 זה יספיק או שצריך משהו יותר קיצוני?


מצחיק שאני שמחה שהתוצאות לא תקינות, אבל אני שמחה לגלות שלא סתם אני חלשה, ובעיקר שבעז"ה יש לזה פתרון..

שאלות לנשים שהיו עם המטומה וזכו שהיא נספגה/יצאה🙏מאמאמיה 3

א. קודם כל רוצה לוודא,

בתקופת ההמטומה גם לכן היו כאבים בבטן או שזה בא לידי ביטוי רק בדימום פנימי או נרתיקי?


 

ב. חוץ מאולטסראונד , יש דרך לדעת שזה בא לכיוון טוב?

מה חוויתן לפני שגיליתן שהיא באמת נספגה/יצאה?

דימום או הפרשות כלשהן/ אם היו כאבי בטן אז הן נעלמו.? וכו..


 

ג. מה לקחתן/עשיתן כדי להטיב עם ההמטומה שתעלם?

מבחינת מנוחה וכדורים. או כל דבר כזה או אחר שעזר לדעתכן, חוץ מתפילות


 

ד. יש הבדל אם ההמטומה נספגה או יצאה או שבשני המצבים יש תסמינים זהים?


 

תודה רבה על שיתוף הפעולה, מעריכה מאוד!🙏🙏

מעניין ממש, כי אני בבית, לא מתאפקת או משהומאמאמיה 3
מכירות ספרים לפעוטות על סודות ומוגנות?אני10

סוד טוב סוד רע, כאלה..

משהו כללי, לא לגבי הגוף. לא רוצה שההתמקדות תהיה שם. יותר לכיוון של מה עושים אם מישהו אמר לי להגיד משהו מסויים ולא להגיד משהו אחר.

 

חשוב שיתאים לגיל 2-3

יש משהו שנקרא 'יש לי למי לספר'^כיסופים^

חושבת שיש גם ספרים של זה

אני זוכרת את אח שלי הקטן שר את זה בקולי קולות חחח


תודה!! נשמי לו אבל לא בטוחה שזה מספיקאני10אחרונה
לא יודעת כמה הוא מבין את המילים של השירים וזה גם שפה קצת מורכבת. החשד שלנו כרגע הוא שאומרים להם "תגידו שכיף אל תגידו שלא" ואני צריכה משהו שיותר הולך על הכיוונים האלה
מחפשת סרטוני הכנה ללידהימים של שקט

לפני כשלוש וחצי שנים (אמצע הקורונה) היה ללניאדו מעין קורס הכנה ללידה מצולם.


 

זה היה כמה סרטונים, הגעתי אליהם בקלות דרך האתר של בית החולים, והם זכורים לי ממש לטובה.

(זו לא היתה לידה ראשונה, והסרטונים לא מחליפים קורס הכנה, אבל כרענון זיכרון הם היו מעולים).


 

אני לקראת לידה חוזרת עכשיו בע"ה,

ואני לא מוצאת אותם!


 

מישהי אולי יודעת למה אני מתכוונת?

או מכירה סרטונים דומים?


 

תודה

גם לאסותא אשדוד יש סרטונים מצולמים מתקופת הקורונהאולי בקרוב
אולי באתר שלהם או שתחפשי קורה הכנה ללידה אסותא אשדוד לדעתי זה ימצא לך
לשיבא היה בזמנו ביוטיוב. .אפשר לבדוק אם עדיין זמיןהשקט הזהאחרונה
חג ההזדמנות השניהגלויה

השיר שלימדבר על פרק ב שלי.

היום פסח שני, ״חג ההזדמנות השנייה״

בשבת חל היום שבו קיבלתי את הגט לפני 8 (!!) שנים

ולהבדיל, בדיוק שנתיים ושבוע אח״כ, זכיתי להתחתן עם בעלי היקר.

כהרף עין, ממש.

היה קשה בדרך אבל ״לפום צערא - אגרא״.

את השיר כתבתי לפני 6 שנים, שבוע לפני חתונתנו.

 

 

מקסימה ❤נגמרו לי השמות

מזל טוב גם לעוד שבוע

כמה משמח לראות את הדרך שעברת ואיפה את היום,

ואת כל הפנינים והתובנות שאספת בה ואת חולקת אותם לכולנו, 

תודה 🙏❤

ושתזכי ב"ה לכל השמחה והנחת שיש מכל הפירות המתוקים של עמלך ❤

תודה רבה יקרה!!גלויה

אמןןןן 

סבתא שלי הפולניה ז״ל אמרה: ״כאלה מתוקים - היהה לך שווה לסבול״...

שמחנו כימות עניתנו - לפחות כמו הצער. 

ברוך ה׳.

ב"ה שיהיו לכם עוד אינסוף שמחות ❤נגמרו לי השמות
תודה! אמן!!גלויהאחרונה
שאלות תמתשיפור

מישהי יודעת מה היו הדרישות להנחת תמת לצהרון השנה?


הנחת תמת במעון עכשיו זה לפי הכנסה, אז אם אני מורה ויצאתי לחלד והארכתי חלד ובתלושים של החופש יש הכנסה מספיק גדולה אז אני אקבל הנחת תמת על החופש?

ואם לא, אז אם אני אחזור לעבוד קצת לפני החופש אז כן?

2 שאלות על תינוק בן 10 ימיםפרח חדש

1. חבל הטבור

כל פעם שאני מנקה את המקום עם אלכוהול, הוא צורח לי. יכול להיות שזה כואב לו? באמת יוצא מזה לכלוך/ הפרשה.

יכול להיות שזה סימן שהזדהם?


2. מיומיים אחרי הלידה, יש לו הפרשות ירוקות מאחת העיניים. בבית חולים אמרו נורמלי.

אני מנקה עם צמר גפן ספוג בתה קמומיל ולא עובר.

מצריך בדיקת רופא?

וואי איזה קשה זהאני זה א
ואלופה ששירינת לך בית החלמה. וברוך ה שתפסתם את זה בזמן
התנהלות על הילדים, באתי לפרוקשופטים

שופכת ארוך ומבולבל אז מתנצלת מראש.


אתמול הייתי עייפה מאוד ובכל זאת ארגנתי את הבית לחלוטין כדי שיהיה לבעלי ולילדים יותר קל להתארגן בבוקר (יצאתי מוקדם וחזרתי בארבע וזה היום שלו לשלוח ולאסוף).


אז בבוקר אחרי שפיזר והתפלל עשה קניות

אחרי זה לא הספיק שופ דבר מעבר ללחמם להם אוכל ולאסוף אותם, התלוננו על האוכל, אז ארגן דברים שונים לכל אחד ונהיו מיליון כלים על השולחן ובשיש כי חייב צלחת נפרדת לכל דבר בערך(לא כזה מיליון, וכבר שטפתי אותם, אבל בכל זאת קבלת פנים עמוסה).


אחרי זה ישב ללמוד עם שני הגדולים (סוף יסודי) למבחן ו וא מתוסכל שהם לא מצליחים מספיק לדעתו.

אני חזרתי מהעבודה עם כאב ראש כי לא ישנתי טוב בלילה (כי הגדול מתעורר בלילה ובא לישון איתי והפריע לי, בן הארבע חייב שאני אשן איתו צמוד, אבל בת השנתיים התעוררה ורוצה לינוק אז הוא בוכה למרות  שהוא איתנו במיטה, כי לטענתו זה לא מספיק קרוב אליי).


אז הכנתי קפה, אבל לא שתיתי כי בן ה8 התעקש שאני אקח אותו לחוג ואבא שלו היה נראה תשוש מכל האיסוף והגשת צהריים, אז לקחתי את שלושת הקטנים איתי.

הם רצו להישאר אחרי החוג בגינה, ובן ה8 הבטיח שכשנחזור הוא יושב להתקלח ולעשות שיעורים (קשה וריכוז, ידעתי שהוא לא יעשה את זה ובכל זאת אכזב אותי שלא עומד במילה שלו).


חזרנו הביתה להמולה של ארוחת ערב ומקלחות שיהיו בריאים. משאירים לי הצפה במקלחת כל פעם מחדש. כל יום צריכה 2 מגבות רק לייבש את הרצפה שם.


וארוחת ערב כל אחד רוצה משהו אחר, ואז השני רואה מה הראשון אוכל אז מבקש גם ופתאום מוצאת את עצמי מכינה עוד נגלה של פסטה, ועוד טוסט ועוד טונה. וזה גם לוקח מלא זמן וגם עושה בלאגן בכיור.


ואז אחד הגדולים נזכר שחוץ מהמבחן יש גם בוחן במקצוע אחר אז פתאום עוד ללמוד.


ואני לא מצליחה ללמד אותם אחריות, הם דבוקים אליי ברמות. הגדולים יכולים לעזור נקודתית, וכן לפעמים מתקתקים ארוחת ערב לכולם. והיום באמת היה חריג עם כל הבקשות של כולם. אבל פפפפפיי התעייפתי לגמרי ומאכזב אותי שאין שחרור, שלא יכולים לעזור בלקחת לחוג או לרדת עם הקטנים כי כולם רוצים רק אותי. והם בקושי מסתדרים עם המטלות של הלימודים שלהם אז איפה יכניסו עוד מטלות.  


לא יודעת מה אנחנו עושים לא בסדר שהופך אותם לכאלה תלותיים, זה כל כך ההפך ממה שדמיינתי את עצמי מגדלת את הילדים.

וכדי להוסיף קצת אקשן, נאסרתי מדימום עם הגלולות הנקשופטים

כי אני לא מצליחה להקפיד לקחת כל יום, וזה מבאס ממש.

ואני ממש רוצה לשים מירנה אבל בהיסטריה מהדימום המתמשך שזה עושה 

אמאלהברונזה

נשמע עייףף עייף עייף!!! איך את מחזיקה?? אלופה!!!


עכשיו מעבר להרבה דברים שאפשר להגיד על זה

ממה שמרגיש לי שעולה ממה שכתבת זה שצריך לעבוד במשהו נקודתי

למשל - ארוחת ערב רק אמא מחליטה מה אוכלים - לא מתאים לך? תתמודד

פעם פעמיים, הם לא יצומו אם תכיני אוכל שהם אוהבים פשוט בקריזה לא התחשק להם

כנ"ל סדר וניקיון נשמע (ממה שאפשר) להטיל יותר סמכות לילדים מה לעשות ואיך לעזור כמובן משימות נקודתיות ותואמות גיל

אבל קצת להקל עלייך.. נשמע עומס גדול 

מה שרציתי להגיד....אורות המלחמה
אפשר לעשות תפריט שבועי ולהחליט מראש מה אוכלים בכל יום
מוסיפהבת 30

נשמע שאת צריכה סדר בבלגן.

סדר בארוחות- פה זה לא מסעדה שבה כל ילד מזמין משהו אחר. מה שאני מכינה- זה מה יש. ומי שלא רוצה לא חייב לאכול, או יכול לאכול תפוח. אם תעמדי על שלך ככה כמה פעמים, בלי להתעצבן, ובלי לצעוק, רק להתעקש ולא להכין שום דבר גם אם ילד נרדם בלי ארוחת ערב- תראי שהם יפנימו את זה ויתרגלו. מותר לאכול גם מה שלא הכי אוהבים בעולם. יום אחד שרה יותר אוהבת ולמחרת דוד יותר אוהב, והכל בסדר. לא שמעתי על ילד שהתעלף כשאכל מרק שלא הכי אהב. (מבטיחה לך שאלו משפטים שאני לפעמים אומרת גם) 

 

סדר בלו"ז אחה"צ- יש זמן לשיעורי בית, יש זמן ללמוד למבחן. אין כזה דבר נזכרתי ב8 בערב שיש לי מחר בוחן. יש זמן לזה. מה שכן, אני למשל מאפשרת לגדולות ללמוד אחרי ארוחת ערב, אבל אם הן אומרות לי מראש. (מדברת על כיתה ו,ח). 

 

סדר בעזרה- לדעתי כשילדים מקבלים אחריות זה עושה להם טוב. הם מרגישים משמעותיים יותר. אולי תנסי לעשות טבלה יומיתצ או שבועית של משימות בבית שכל אחד צריך לעשות כל יום. אצלי יש משימות כמו פינו י מדיח, הוצאת פח, הכנת שולחן לארוחת ערב, סידור ספה וכד'. ברור שלפעמים מעקמים את האף אבל בסוף עושים בדר"כ וגם מקבלים מילה טובה וגם נהנים מבית מסודר ונקי, וגם את נהנית כי את יכולה לנשום קצת ולא הכל עלייך. 

את תותחית. אין מילים. מחזיקה הכלעוד אחת!

וונדר וומן

ואולי יעזור קצת לעשות סדר קודם כל אצלך

לדעת מראש מה יש במהלך השבוע.. לעשות מערכת על המקרר

וגם לילדים לעשות להם איזה לוז קבוע

וזמן קבוע לשיעורי בית ולימודים..

בהצלחה אחות. 

אמאלה איך הזדהיתיאנונימית בהו"ל

חייבת לומר לך מהנסיון שלי

זה קורה כי אני עייפה.

ולא מספיק מאורגנת בראש שלי אז נגררת אחרי בקשות

ומנסה למנוע ויכוחים מיותרים

ואז נהיה כאוס

יכול להיות, מצד שנישופטים
דווקא כשאני עייפה יותר בולט כמה הם תלותיים ומפונקים
וואי, גם אני הזדהיתיגלי גליאחרונה
נשמע כמו השגרה שלנו
מתאפרות? שאלה לגבי מייקאפרשרשרש

בבקשה למי שיש לה נסיון והיא מתאפרת ברמה, כי אין לי דרך לדעת מי אתן ולא רוצה להתבאס על קנייה לא מוצלחת..


באיזה מיקאפ אתן משתמשות?

צריכה כיסוי אבל לא מסצדרת עם מייקאפים שמתייבשים על העור עוד לפני שמורחים אותם.

לא אוהבת בכלל את המראה של מייקאפ שעושה קימטוטים מרוב שהוא עבה.


מחפשת משהו שימרח בקלות באחידות על הפנים, יהיה עמיד (!!) ויכסה אבל לא כמו פלטה אלא בינוני.


שם חברה, סוג המייקאפ וטווח מחירים יועילו מאוד!

בונוס אם אתן יודעות האם יש מבחר גוונים של עור

והאם יש לו תחושה שאת מאופרת, מגרד וריח מציק או לא.  


תבורכו!!

ליומיום או לשבת/אירוע?מישהי מאיפשהו
עמיד, נמרח בקלות, מכסה ושימי שכבה דקה - לא להגזיםאשה שלו

אסתי לאודר

30 spf

לא מרגישים אותו על העור

תנסי לפני שאת קונה 

לדעתי הוא מאוד כבדעטלף עיוור
גם אם שמים רק שכבה אחת
יש לי מייקאפ שיענה לך על כל הדרישותמפלצתונת

LANCOME TEINT IDOLE ULTRA WEAR מייק אפ 345N


הוא מעולה ונותן מראה קליל ועם זאת מכסה את מה שצריך.

אבל! מייקאפ בסופו של דבר צריך להתאים לסוג עור שלך. ממליצה ממש לנסות אותו לפני שקונים.

ועוד משהו חשוב - עם העור יבש לא משנה איזה מייקאפ תשימי הוא יראה זוועה. כדאי לשים קרם לחות כמה דקות לפני שאת מתאפרת ככה העור לח אבל לא דביק מדי..

לדעתי הוא לא מכסהאשה שלו

נותן צבע.. 

אני משתמשתעדיין טרייה

במייק אפ True Match של לוריאל פריז.

הוא קליל ויש להם המון גוונים.

מה שאמרת שלא יתייבש תמיד כדאי לשים קרם לחות לפני ששמים את המייקאפ

אני משתמשתכי כל פה

במייקאפ של רבלון חדוג: REVLON COLORSTAY FOUNDATION מייק אפ מ/ש 250

למדתי איפור ותוך כדי העבודה הבנתי כמה ההגדרות שונות מאחת לשניה! עמיד, לא מסכה וכו זה ממש עניין אישי (יש כאלה קיצונים אבל הרוב מאד על הסקאלה)..

אז ממליצה משהו שלי טוב אבל את חייבת להתנסות בעצמך ולראות מה מתאים *לך*!! בכל מקרה צריך לבחור את הגוון שלך..


המלצות כלליות כדי שיעמוד טוב ויפה- קרם לחות לפני ואת הספוג לשטוף במים שיהיה מספיק לח אבל לא רטוב כדי שמריחה תהיה יפה, אחידה ולא מסיכה או להיפך דלילה..

אני גם משתמשתמה רבו מעשייך
בזה, כבר תקופה ארוכה וממש מרוצה..מייקאפ קליל שנותן שיכבה עדינה 
מרטיבים וסוחטים את הספוג? הבנתי נכון?רשרשרש
אני גם משתמשת ברבלון ליום יוםדיאן ד.

מאוד מרוצה

קליל ונוח

 

בתקופות שהפנים היו פצועות ורציתי משהו מכסה יותר השתמשתי באסתי לאודר

 

יש לי המלצה בשבילךעטלף עיוור

למישהי שמוכרת איפור ועושה התאמות דרך תמונות בוואצאפ ששולחים אליה.

את כותבת לה מה בדיוק את רוצה, טווח מחירים וכו

אצלי קלעה ממש טוב.

המחירים שלה טובים והיא עושה משלוחים.

כשקונים ממנה מייקאפ היא שולחת טסטר ואם לא אוהבים את הצבע או המרקם אז היא מחליפה

וואלה, מענייןשוקולד פרה.
אפשר את השם שלה?
בכיףעטלף עיוור
בואי לפרטי
אשמח גם לדעת נשמע ממש טובלא מחוברת
בשמחהעטלף עיוור
תכתבי לי בפרטי
אסתי לאודרעדינה אבל בשטח
נסיתי של המון יוקרה ולא יוקרהKUALA

קטריס hd coverage עם טפטפת יש לו כיסוי שנבנה כמו שאת רוצה וממש כמו בגימור משי , הוא מתאים למלא סוגי עור ושלי רגיש . גם ממש זול שלא בצדק 

איפה את קונה אותו?ליד ה'
יש בכל מיני מקומותעלמא22

בי

גוד פארם (יש שם עמדה של קטריס, מן הסתם יש שם גם את זה)

אתר גילטי (אתר ישראלי של מוצרי איפור וטיפוח)

האתר הפולני

בבי סטור או באינטרנטKUALA
מצד אחד ממש עמיד אבל גם נושם קצת בהלם שהוא בקטגוריה הזאת אחרי שנסיתי מותגי על מסאפורה .. 
קטריס!! בעיני האידיאלי!!יפה ועייפה
כיסוי בינוני שאפשר לבנות, נעים על העור וזול בטירוף!


השתמשתי במלא סוגים לפני הוא לוקח בגדול!


אבל קצת בעייתי עם הגוונים ומתחמצן קצת


שבתלפעמים ממשיכה עם האסתי לאודר בשכבה עדינה...

אני עם מייקאפ של מאקשושנושי

בעבר השתמשתי לשימוש יומיומי

כיום רק שבת

יציאות אמצש

אירועים וכו'

באמצע השבוע אני שמה ביבי קרם של גרנייה..


המיוחד במייקאם של מאק, זה מייקאפ שיש לו לחות..

לא לחות בקטע של ביבי קרם, ממש ממש לא

זה לחות עם כיסוי מלא

נמרח מושלם

אני מאוד מאוד אוהבת


אם יש לך אירוע בקרוב,

תנצלי את ההזדמנות לעשות שם איפור אירוע ולקנות בתמורה מוצרים בחנות (את סוג של מרוויחה איפור או מוצרי איפור חינם ד תלוי מאיפה את מסתכלת על זה)


לטעמי, אני מאוד יפה

נראית מעולה עם המייקאפ..

ביחד לקודמות

היא לא קשה למריחה

לא מעצבנת

לא גושית

לא נהיית מסריחה בחום.. 

תודה לכולכןרשרשרש

איך אני בודקת מייקאפ בקניון? כל הדיילות שם דוחפות לך את המוצר של החברה שהן משווקות ויש לי תיק ענק עם מלא שטויות בגלל זה.

התאורה פח, הדיילת על העורק הראשי, אני לא יכולה לסמוך על המילה שלה... מבאס 

שמה מעט על הצוואר לראות שזה תואםמה רבו מעשייך
לגוון שלך.. אני לא אוהבת שהן מתערבות לי.. מעדיפה לבוא עם מבחר שביררתי עליו ובודקת גוונים
אני קניתי ממאק כי הדיילות שלהן מאפרות אמיתיותלראות את האור

ככל הירוע לי הדיילות של מאק מאפרות מקצועיות בהכשרתן. בגלל שניסיתי להתאים ונכשלתי שוב ושוב-הלכתי למאק וגאמת התאימו לי מייק אפ שהייתי ממש מרוצה + יש לך אפשרות להחליף תוך חודש אם השתמשת ואת לא מרוצה (לפי מה שזכור לי. תבדקי )

המייק אפ של מאק לא זול אבל אני בתור אחת שלא מצליחה להתאים לבד החלטתי ששוה לי. והוא גם איכותי

אני אוהבת רק של מאקרוני_רון

וניסיתי המון חברות.

יש לי 2 סוגים של מייקאפים שלהם, כיסוי מלא, ואחד קליל יותר.

את הכיסוי מלא שמה לשבת, ממש יפה, נשאר יפה בבוקר, לא מציק, קל למריחה, לא זוהר מדי וגם לא מייבש.

את השני אני שמה כשבא לי איפור קליל יותר.

יש להם המון צבעים ומוכרות מאוד חמודות שמתאימות לך את האיפור.

 

כל פסיעה שלי לתוך החנות עולה לי 700 ש"ח

אני מאוודדד אוהבת את המוצרים שלהם.

נתנו פה מלא המלצות על מייקאפ אבל כדי שישב טוב כמהמקרמה

לא מורחים מייקאפ על עור נקי ... חשוב מאוד לשים לפני כן קרם לחות או פריימר


פודרה! אוהבת את הדחוסה של מאק או לורה מרסייה


והכי חשוב- מברשות/ספוגית

יש את המברשת של מאק (נראה לי ה  f80)

או ספוגית ביוטיבלנדר


קליניקזוית חדשה
אסתי לאודר דאבל וורשם פשוט
אני מתאפרת כל יוםדיאן ד.אחרונה

ונראלי שברמה

 

מייקאפ צריך לנסות ולראות מה מתאים לך.

בעיקרון כדי שמייקאם ייתפס טוב, צריך לשים קרם לחות על הפנים לחכות שייספג ואז למרוח מייקאפ עם ספוגית רטובה וסחוטה היטב.

 

ממליצה לך לקחת חברה או אחות וללכת יחד לקניון לחפש מייקאפ שיתאים לעור הפנים שלך.

צריך שהגוון יתאים לצוואר שלך (אחרת רואים סימן איפה המייקאפ נגמר וזה קצת מביך)

 

אני אישית הייתי קונה מלאאאא איפור באתר הפולני ליידימייקאפ

הוא היה כל כך זול שלא היה אכפת לי לקנות ולנסות בלי למדוד.

והיה לי יותר נח לקנות מרחוק מאשר לטרוח ללכת לקניון.

עכשיו הבנתי שנהיה שם יקר (וגם החלטתי שאני מפסיקה לקנות כי יש לי מידי הרבה איפור)

 

מייקאפים שניסיתי בחיים:

אסתי לאודר - כיסוי יחסית כבד, מעולה למי שיש לה פנים עם כתמים, פצעים שרוצה לטשטש

לנקום - כיסוי מלא, לדעתי יש לו ריח חזק יחסית

קטריס- נחמד וקליל

רבלון- משתמשת ביום יום, כיסוי קליל ונעים

מקס פקטור- משתמשת כיום לשבתות, מחזיק יותר מאשר רבלון

 

אבלללל מסייגת שלכל חברה יש כמה וכמה סדרות, ויש הבדלים בין סדרות מה ליותר שעות ומה לפחות

אז מה שכתבתי זאת רק החוויה האישית שלי וזה לא מחייב.