יש המון מאמרים רפואיים שמסתמכים על מחקרים ממונים על ידי חברות חיסונים וכו.. ככה שקשה לתת אמון

ומצד שני מי שמתנגד מביא המון דעות נגד, בד"כ לא  מגובה מחקרית, אם כי אין מי שיחקור ויאשר מחקרים כאלו.....

אישית אני מרגישה שיש את אלו שממש בעד בכל מחיר וקשה לי לשמוע ולקבל מהם בטח אחרי חיסוני הקורונה,

ומצד שני יש את כל הטבעיים וכו שגם מיחסים לחיסונים סיכונים מטורפים ולא מגובה מחקרית וגם אצלם מרגיש לי קיצוני ולא ברור מה נכון ומה לא.

אני מתחברת מאד לדעות שמרשות לשים גם סימן שאלה לשני הצדדים. 

הבחירה שלי בפועל כרגע היא לא לחסן.

מדעת

וישיר לחיסוני ילדים: מדעתvaccination/childhood/

על כל חיסון מסבירים מהו, איזה שמועות יש לגביו, אם השמועות נכונות ומקורות כדי לאמת את כל מה שהם אומרים.

הנה לדוגמה שמועות לגבי חיסון צהבת B, ואיך הם מתמודדים איתם: מדעתrumors/hep-b-2/

נכון שהוא נותן מידע חשוב ואמין סה"כ

אני ממליצה גם להסתכל עליו

אבל בעיני אין שם התיחסות מספקת לבעיות,זה לא שהוא מסוגל לתת את שני הצדדים אלא שהוא נותן את הצד שבעד חיסונים בצורה הוגנת וטובה

לא הכל זה רק "קונספירציות" (למרות שיש המון 😉) יש גם כשלים ונתונים פחות נוחים והם לא נותנים לזה תשובה מההתרשמות שלי

קשה לי לתת הוכחות כי אני בד"כ מקבלת את המידע מכלי שני (מאנשים שאני סומכת עליהם) ולא את המחקרים עצמם ,הרוב כמובן מחו"ל ובאנגלית.

אבל חיסונים זה לא רק תועלת, אין שום דבר ברפואה שהוא כזה מושלם אז בטח לא תחום כזה פולשני וכזה מקובע, יש גם סיכונים.

ומעצבן שהגישה של כל המערכת בארץ היא לנפנף את הסיכונים במקום לנסות להוכיח שהתועלת גדולה על הנזק ולכן זה נכון לחסן (ואולי אפילו לגלות שלא תמיד זה נכון. אולי...)

וזה קשה ומבאס וזה מה שמשאיר וואקום של הרבה דיסאינפורמציה שאני מסכימה שרובה מלאה בשטויות

ואני מגיעה מעולם המדעים המדויקים אני אדם מאוד מאוד רציונלי. זה לא העניין פה

ואני גם מחסנת בד"כ

למשל בחיסוני הקורונה למבוגרים הייתי בעד, אבל גם בזה אין ספק שהיו גם נזקים (לא שטויות כמו השתלת שבבים או ביזנס של ביבי מול פייזר ושטויות מפגרות כאלה)  ולכן היה ראוי וחשוב לנהל שיח על העלות תועלת ולא להציג כאילו יש רק תועלת כי זה לא אמין.  אנשים לא מטומטמים.

וכשאין מידע נורמלי מגורמים מוסמכים הם מתחילים להאמין יותר לשרלטנים....

את מתכוונת, בהחלט יש חיסונים שהתגלו בהם סיכונים מסויימים והופקו לקחים, למשל סוג אחד של חיסוני הרוטה שהתברר שעלול לגרום להתפשלות מעי בתינוקות ולכן פחות משתמשים בו כיום (אולי בכלל לא, לא בטוחה). לגבי החיסוני קורונה עוד קשה להסיק מסקנות כי מדובר בחיסון חדש והחשדות שעלו עדיין בבדיקה אבל בהחלט יש גם בארץ וגם בחו"ל מערכת לדווח על תופעות לוואי וכשיש הרבה דיווחים על תופעות מסויימות זה נבדק. אני לא רואה שיש התעלמות מזה, אין למערכת הבריאות אינטרס לגרום נזק לאנשים. ועדיין לרוב האנשים זה באמת רק תועלת כי גם אם יש סיבוכים מדובר בדברים מאוד מאוד נדירים ובכל מקרה אין ספק שהתועלת בהסתכלות הכוללת עולה על הנזק הפוטנציאלי. לא רואה שחיסונים זה כזה דבר פולשני, או כזה מקובע, אולי לא הבנתי את כוונתך.

לא מכירה מידע אמין על נזק, בדרך כלל אלה טענות של אנשים שמקשרים ארועים שהתרחשו בסמיכות למתן החיסון. 

מקרה של ילד שניה משותק בגלל חיסון

והרופאים אמרו שזה מזה לא המצאה של ההורים.

עוד מקרה של ילד שההתפתחות שלו בדיבור נעצרה והוא עד היום מדבר ברמה של יחד קטן

הריונית שהראש שלה ךא במקום....

אני קוראת המון מלא ובכל הזדמנות

ממש לא קונספירציות

אני החלטתי שאני לא מחסנת ואני הרבה יותר רגועה עכשיו

אי אפשר לאמר שזה מבוסס על מיתוסים

שרציתי לעשות רשימה לא מזמן 

לאגד לי את הכל

לא מזמן קראתי באתר של דר אריה אבני אאלט הוא ללא מיתוסים וכו

ועוד האמת...

הרבה פעמיים יש הרגשה שמשרד הברחאות לא כאלה תמימים ולא בטוחים בעצמם, יש טעויות יש פשלות

והעיקר הוא שיש שאלות שנשאלות ואפחד לא מפסק תשובות

חיסוני קורונה למשל... אני מאמינה שהרבה מהעם הבינו שזה פאדיחה ולא חיסון

אריה אבני הוא שרלטן מוכר. ושללו לו את הרישיון לעסוק ברפואה למיטב ידיעתי.

מה הכוונה "לא תמימים"? איזה אינטרס יכול להיות להם מלבד מניעת מחלות?  ברור שיש טעויות, כולנו בני אדם. גם מדע ורפואה הם דברים שמתפתחים ונלמדים עם הזמן. נכון אין תשובות להכל, רק ל-ה'.

מה פדיחה בחיסוני הקורונה? זה מה שעצר את המגיפה. 

עם הקורונה.

היא הפכה למעין שפעת עונתית שאפשר להתמודד איתה וכבר לא מגיפה עולמית מפחידה שהורגת מלא

אין ספק שזה בזכות זה שרובינו התחסנו והפכנו אותנו למסוכנת פחות

אבל מי שנגד חיסונים ימשיך להתעלם מהעובדות. 

מנגנים לנו בכיף על הפחדים

לא עם מספיק אחריות להשלכות.

ככה לדעתי

כי הם לא מציגים לך את שני הצדדים אלא צד אחד צודק.

ואני חושבת שהרבה אנשים הרגישו מול חיסוני הקורונה את חוסר האמון במערכת שמראה צד אחד בלבד כשצודק, כשבפועל אף אחד לא אוסף תופעות לוואי, ושמים פס על נשים שמתלוננות על מלא שיבושים במחזור בעקבות החיסון, ושיתוקי פנים, וכאבי שרירים, ודלקות שריר הלב, ואף אחד מהמערכת לא אוסף וחוקר את התופעות לוואי האלו...

אז את צודקת שרק המחקרים מגובים מחקרית,

אבל במציאות אפשר לראות את ההטייה ומה רוצים שיצא.

אם מתעלמים מהצד השני באופן מוחלט ולא נותנים שום אפשרות להטיל ספק וביקורת.

מכירה הרבה אנשים ונשים שסבלו מאד מתופעות לוואי ולא היה שום גוף רשמי שאסף את התופעות וחקר. 

אחרי שהתאגדו קבוצות פייסבוק וכו של אנשים שסיפרו תופעות לוואי מהחיסון וכו אז מכון פועה ניסו לתת מענה ולבחון את זה.

אבל באופן רשמי, אמרו לכולנו שזה בטוח להתחסן, כל מי שהתלונן על תופעת לוואי אמרו שזה לא קשור....

אין  בעיה שיקח שנים לערוך מחקר, יש בעיה שמראש לא מעוניינים לחקור באמת.

אם לא הקשיבו לאנשים מבוגרים שחוו תסמינים

איך יקשיבו ובכלל יבינו תינוקות שלא יכולים לדבר ולהגיב ולספר אילו תופעות הם חווים?

והפרק זמן שעבר מאז שהם חוסנו ועד שחיסנו םה את כולם היה קצר מאד.

אז גם אנחנו פה היינו "חלק מהניסוי"..

הייתי מצפה, ממי שרוצה באמת לחקור ולדעת מה יעילות החיסון (ולא לבהוכיח דווקא שהחיסון הוא מועיל)

שיבהירו עד כמה הוא חדש ובפרספקטיבה מחקרית עבר כלום זמן,

ושירצו לאסוף כמה שיותר מידע בשבילם, לא כי אני צריכה שיתקשרו אלי, כי מי שרוצה לחקור באמת, ירצה לראות איך החיסון השפיע על כל כך הרבה אנשים שהתחסנו...

אישית בתקופת הקורונה ממש הבנתי איך זה לא כזה נקי...

איך את מצפה שיוכיחו לך שבאמת באמת רוצים לחקור ולדעת על החיסון, או שמה בעצם? רוצים להזיק? מה האלטרנטיבה? זה שהחיסון חדש זה ידוע לכל העולם, הקורונה רק הופיעה בעולם ב2019 וכל כלי התקשורת עסקו בזה שעובדים מסביב לשעון לפתח חיסון ופרסמו כשהצליחו לייצר חיסון יעיל. מה לא נקי בזה?

בינתיים חיסנו מליוני אנשים ולא התגלה שום דבר שהראה שהנזק עולה על התועלת. גם הסיבוכים שהזכרת הם כולם דברים חולפים שלא גורמים נזק לטווח ארוך. גם הטענה לגבי אוטיזם מחיסונים (שאמנם הופרכה) היא מגוחכת בכל מקרה, בלי קשר לזה שאוטיזם זה משהו מולד, כי זה לא שעדיף מוות או נכות על פני אוטיזם. 

אני מצפה שיסכימו להודות בתופעות לוואי

שירצו לשמוע ולחקור

וזה לא מה שהיה בתקופת הקורונה

על כל דבר אמרו לא קשור (ואחרי תקופות פתאום הודו שכן קשור).

ומה שהתכוונתי שהיה לא נקי היה עם כל ההקשר הרחב של תו ירוק ועוד ועוד (וואו זה מרגיש לפני מינימום עשור!! חח קשה להזכר)

כשהביאו את החיסון של הקורונה

היא הייתה ממש פעילה במחקר והכל

והיא אמרה שזה שאומרים שזה חיסון חדש זה לא מדויק בכלל

כבר שנים עבדו על הפיתוח של החיסון הזה

וייעדו אותו למשהו אחר

וכשהגיעה הקורונה פשוט הסבו את זה לזה

(אני לא מבינה בזה כלום כן? אני לא יודעת איך עושים הסבה אבל היא הסבירה ככה פחות או יותר שנבין)

שתוך חצי שנה בום יצאה לשוק...

זה כן משהו שעבדו עליו שנים ובדקו אותו טוב

שהיא לא מבוססת על פיתוח ספציפי לוירוס ספציפי

אלא פיתחו שיטה שהיא יחסית גנרית וקל להתאים את התהליך לוירוס חדש די בקלות .

וזה חשוב כי הוירוסים גם מתפתחים כל הזמן (כמו שראינו המון עם הקורונה...דלתא ואומיקרון וכו)

בגדול החיסונים האלה נחשבים יותר בטוחים ויותר אמינים מהחיסונים הסטנדרטיים. החסרון הוא כמובן שיש פחות נסיון... אבל הוא נצבר עם הזמן

ואין לי כוח להמשיך.

יש מחקרים.

יש מחקרים שהיה ראוי אם היו נעשים ולא עושים אותם

ואמת , בדברים האלה, יש יותר מאחת...

טיפה מן הטבע - מדירוז -ד

אפשר להיפגש איתו לייעוץ אישי בנושא חיסונים. נשמע מאוד מקצועי וקראתי המלצות

יש לו הסמכה קונבנציונלית וגם לא- קונבנציונלי

הוא לא נגד טוטלי ולא בעד לקחת הכל וזה מבחינתי אומר המון.. כי אני לא מאמינה שזה יכול להיות כזה חד משמעי לאף אחד מהכיוונים

מודה שאני באותה התלבטות

בגדול מחסנת אבל בקצב שלי ובלי הרבה בטחון

תכננתי לפנות אליהם אבל עוד לא הגעתי לזה

אולי בזכותך אעשה את זה בקרוב 😉

אני כן בכיוון אלטרנטיבי אבל עד כאן 😁

אבל השאלה אם הוא דוחף את הכיוון הזה גם בנושא החיסונים.

אני חשבתי שזה התמחויות נפרדות

כי לפי האתר הוא כן בונה תוכנית עם חיסונים "אמיתיים" פשוט בקצב אחר ולא כל חיסון

אבל אם את אומרת שמהיכרות אישית ההתרשמות היא שונה זה מעניין...

שלילת רישיונו של רופא מתנגד חיסונים - שמירה על הציבור או פגיעה בחופש הביטוי? | כלכליסט

לא הכרתי אותו לפני, אבל מההתרשמות שלי הוא די נגד טוטאלי (ונזהר בלשונו בגלל התביעות..).

כתוב באתר שהוא נגיד ממליץ לא לחסן נגד פוליו כי אין בארץ - ועינינו רואות התפרצות של פוליו...

בנוסף, הוא עונה על כמה קריטריונים של מאיפה *לא* ללמוד על חיסונים: 

איפה לא כדאי לחפש מידע – מדעת

הוא גם כותב מפורשות באתר:

"כל ההמלצות המובאות כאן מבוססות על ידע ונסיון רב של ד"ר חיים רוזנטל שנצברו במשך 35 שנה בהם טיפל באלפי מטופלים. ההמלצות הללו אינן מגובות עדיין על ידי מחקרים רפואיים.
משרד הבריאות מתייחס לרוב ההמלצות כאל "מיתוסים" ואינו מסכים איתן.  לכן כדאי להתייעץ גם עם רופא נוסף כדי לקבל החלטה מאוזנת. בכל מקרה של ספק או אי בהירות יש להתייעץ עם ד"ר רוזנטל"

זה לא שהמדע הקונבנציונלי אומר שכל החיסונים הם מושלמים. מי שקראה אי פעם עלון מידע, אפשר לראות פירוט של תופעות לוואי שדווחו, ובד"כ יש לא מעט. וגם יכול להיות מצב שילד אלרגי לדוגמה לחומר מסוים שיש בחיסון, ואם יודעים את זה, נותנים חיסון חלופי ולא את מה שכולם מקבלים.

מההתרשמות שלי עולם המדע מתייחס ברצינות לכל טענה, ובודק את העניינים, ורואים שבמהלך השנים נעשו שינויים בחיסונים, ושאין באמת מחקרים של המתנגדים, ויותר מסתמכים על חוויות אנקדוטיאליות.

בעיני יש הרבה בורות, חוסר הבנה במושגים (ודוגמה מההודעה של @מאמאמיה 3)

ככל הידוע לי,

חיסון הוא לא רעל.

אין בו נוגדנים (אלא תפקידו ליצר נוגדנים אצל המתחסן). (אפשר לקרוא עוד על מה מכילים חיסונים כאן: סוגי החיסונים – מדעת)

גם לסמוך על הקב"ה לא נראה לי שייך, הרי הוא נתן רשות לרופא לרפא. הקב"ה ברא לנו עולם של טבע, ונתן לנו את החכמה להבין את הוא פועל, וב"ה החיסונים מצליחים למנוע מחלות נוראיות. מי אמר שוויטמין סי יעזור נגד פוליו?

דווקא בגלל שמילארדי אנשים בעולם התחסנו במהלך עשרות שנים, יש מקום לבטחון (בניגוד נגיד לחיסון לקורונה, שזה חיסון חדש ויותר מלחיץ לדעתי). על אף שכולנו היינו קטנים ורגישים, התמודדנו עם התופעות לוואי של החיסונים... בעיני עדיפים כמה ימים של תופעות לוואי מאשר הסיכוי למחלה.

לכאן ולכאן

ואת צודקת, בתגובה שלי זה לא היה מפורט.

הגוף לא מקבל נוגדנים.

התכוונתי שכל התהליך הזה קורה בגיל כל כך קטן- נכנס חומר כימי עם אלומיניום וה' יודע מה עוד לגוף הקטן הזה, מכניסים חיידקים מומתים לגוף הקטן הזה, והגוף הקטן הזה צריך תמיד לייצר נוגדנים ולהתמודד עם מה שהכניסו לו.

הרבה אחריות לגוף של תינוק בן פחות משנה.

הקטע שיש מקרים של תינוקות שחוסנו, ומחיסון לחיסון מצבם הבריאותי התדרדר עד שבגיל שנה כבר היו משותקים/עם אוטיזם.

והמדינה לא מפצה את המשפחה כי לטענתם 'בדיוק בגילאים של החיסונים יש תסמינים לאוטיזם וכדומה' - במילים אחרות מסירים אחריות ואומרים שהילד כנראה היה ככה גם בלי החיסונים , למרות שבפועל עד גיל 4 חודשים הוא חייך, הגיב, הזיז עיניים, אז איך המצב התדרדר?

אגב, ה' ברא גוף חכם, והרפואה מודעת לזה ולכן היא מפתחת חיסונים כי החיסון גורם לגוף לייצר נוגדנים כדי שהמחלה האמתית תבוא זה יהיה פחות קשה.

אז הגוף חכם ויכול להתמודד.

ואולי התינוק הזה יצטרך להתמודד עם המחלה האמתית רק בגיל 13 אם בכלל? כשהגוף עבר דבר או שניים והתחסן טבעי בכוחות עצמו.

חוץ מהשלכות טרגדיות מחיסונים כמו אוטיזם ושיתוק- יש גם השלכות שקטות מאז החיסונים.

נגיד, מאז חיסון אבעבועות רוח יש יותר אסטמות עור בקרב ילדים. בדור שלנו לא היה דבר כזה, לא הכרתי את זה בכלל, ועכשיו יש לפחות לילד אחד במשפחה שלנו.

ובקיצור, זו לא בורות.

מקרים של חברים האירו אותי, כי עד לפני המקרה שלהם ושל אנשים שהעידו בעקבותם- אני הייתי תמימה אחרי הרפואה.

ועדיין יש דילמה, כי יש נפגעי פוליו, ויש גם נפגעים כאלה ואחרים מהמחלה.

בדיוק כמו הקורונה- יש פחד מהשלכות החיסון(בעיות פוריות , בעיות בשריר הלב) אבל גם יש פחד מהסתבכויות של קורונה, חוסר נשימה ומוות...

כל מה שקשור לעולם החיסונים זה ריזיקה.

ולכן כל אחת צריכה לעשות בדיקה מעמיקה לפני ההחלטה אם לחסן או לא  , או מתי לחסן או כמה לחסן.. ולהתפלל לה' שיכוון אותה להחלטה הנכונה והבטוחה ביותר לילדיה.

למשל על הקשר בין חיסונים לאוטיזם

או היכולת של הגוף להתמודד

ממליצה לך לשאול גורם מוסמך ולא להסתכל באינטרנט 

לחקור לחקור לחקור!

לקרוא על המחלות, לבדוק כמה הן באמת קשות (ספוילר: לא בטוח, למשל אבעבועות) למול הסכנות שבחיסונים-שהן כתובות בעלון, רק שאנחנו בדרך כלל לא קוראים

שאין אף מחלה שיש כנגדה חיסון, שהיא לא עלולה להביא למוות או לנכות. אחרת למה שישקיעו משאבים כדי לייצר חיסון?? אין חיסון נגד הצטננות למשל.. אם כי זה יכל להיות נחמד. מה את יודעת על אבעבועות רוח?

אכן לרוב מחלה קלה, אבל יש סיבוכים, בין היתר דלקת במוח. חוץ מזה אם אשה בהריון נדבקת זה יכול להדביק את עובר ולגרום למומים או למוות של העובר. 

מי שבאמת חוקר דברים כאלה- אי אפשר לאדם הרגיל והממוצע להבין את הניסוחים והניסויים שלו. עבור האדם הפרטי מחקרים ברפואה או מיקרוביולוגיה וכדו- הם פשוט סינית.

אנחנו אפילו לא מבינים את מבנה התא, אז להתיימר להבין ברפואה מבלי שאת רופאה? נשמע לי רחוק מהמציאות.

מה שיקבל האדם הפרטי, הוא לכל היותר השערה.

אני לא אסכן את ילדיי בעבור השערה שלי.

אני כן מאמינה לרופאים, כי זה התחום שלהם.

ואני גם מבינה את מגבלותיי בכל הקשור בהבנה של רפואה.

ואת לוקחת ממקרה אחד ומחברת לו סיבה. (כלומר את רואה תוצאה ונותת סיבה לדעתך ) העולם השתנה בהמון תחומים, ומי אמר שאלרגיה של העור זה מחיסון? זה יכול להיות מסבונים שמרגישים אליהם, מחומרים ששמים בבגדים ועוד ועוד..

מה הכוונה שהגוף התחסן בכוחות עצמו? לרוב הנוגדנים בחיסונים הם למחלות קשות, ולא " נמצאים סתם כך ברחוב" . מה גם שצריך להבין איך פועלת מערכת החיסון ..זה דבר מורכב עם הרבה מנגנונים 

היה חשש כזה אבל זה לא נכון. הזמן הקורונה הייתי בטיפולי פוריות אז שמעתי קצת מהרופא שלי וגם מכון פוע"ה עשו בזמנו זום על זה אבל אני כבר לא זוכרת פרטים, זה היה מזמן 😉 גם יש בנות שזה עשה להם בלאגן במחזור אבל לא הוביל לבעיות פוריות.. ולהיות חולה בהריון (לפחות בזנים מסויימים) לא היה פיקניק וגם יכול לפגוע בעובר..

מדעית, לא מסיקים מסקנות לפי מקרים של חברים, זה לא מספיק אנשים בשביל שיהיה אמין

הוכח מחקרית שאין קשר. זו דווקא אחת הטענות שהכי נחקרה. המחקר המקורי, שהוביל לכל הקונספירציה הזו הוכח כמזוייף על ידי רופא עם אינטרס. נעשו מאז אינספור מחקרים אובייקטיבים, עם קבוצות ביקורת, שניסו לשחזר את הממצאים שלא ובכולם בלי יוצא מן הכלל לא נימצא קשר לאוטיזם.

לצערי אין לי כרגע מקור, אבל בטוחה שלא יהיה קשה למצוא.

ולגבי המקרה שאת מכירה. לא מסיקים ממקרה אחד. אבל אני יכולה לספר לך על מקרה שאני מכירה שההורים לא נתנו חיסון ובגיל שנה וחצי הילדה פתאום הפסיקה לדבר, חזרה לחיתולים והתחילה כל הזמן לנופף בידיים. לפי מה שקראתי בעבר זה קורה כי באזור הגיל הזה הלמידה התקשורתית משתנה מחיקוי ללמידה פעילה ויש ילדים על הרצף שלא מצליחים לעשות את המעבר הזה.

שזה לא עניין של "אלומיניום וה' יודע מה עוד"

זה לא רק ה' יודע מה עוד

מי שפיתח את החיסון גם יודע מה עוד...

וזה אחרי מחקרים וניסויים ובדיקות

זה לא באמת יאללה בוא נרעיל את בני האדם קצת 

כל הטענות שהעלית אין שום הוכחה שהן נכונות. 

ויש הוכחות אינספור שחיסונים מצילים חיים...

לפני החיסונים כל תינוק שנולד היה ספק גדול אם הוא ימשיך לחיות

ובהחלט יש תופעות לוואי והכל... ואין מה להפסיד מלקרוא מידע ולברר

אבל טענות כאלה של אוטיזם ובעיות פוריות וכו' זה טענות שלא באות מאנשי מקצוע אלא יותר מקונספירטורים

אוטיזם הרבה פעמים מתאפיין ברגרסיה. עצוב מאוד וקשה... תינוקות שהתפתחו תקין לחלוטין, ובמהלך החודשים הראשונים של החיים מפתחים תסמיני אוטיזם ויש רגרסיה בהתפתחות שהיתה.

העניין הוא שהתופעה הזאת קיימת גם באוכלוסיות מחסנות וגם באוכלוסיות לא מחסנות, ככה שזה לא קשור לחיסונים.

ומסכימה עם התגובה של יעל בהמשך, שגם מתנגדי חיסונים זה עדר (ועדר שנהיה פופולרי ונחשב, שמאוד קל ללכת אחריו).

תראי, יש פה הרבה בנות בשרשור, שהן לא חלק מה"עדר" של מתנגדי החיסונים, הן באמת ובתמים רוצות לברר,

וקשה מאד למצוא מידע אובייקטיבי.

אז הרבה אנשים מטילים ספקף שואלים שאלות, והם דווקא ממש לא חלק מ"העדר" של הטבעיים וכו, אבל אין מידע אובייקטיבי, זה מורכב.

אז יש את אלו שבוחרים להאמין לרפואה ולהתחסן, ויש את אלו שבוחרים להאמין לצד השני ולא, ויש הרבה גם בין לבין

טוב לשאול ולברר

אבל זה לא נכון להגיד שהמחסנים הם עדר ולכן צריך לא ללכת עם העדר.. כי גם להתנגד לחיסונים זה עדר.

טוב לשאול ולהיות עם יד על הדופק ולא סתם ללכת אחרי העדר, כל עדר.

אני בדיוק באותה דילמה

מצד אחד- תינוק קטן בן פחות משנה מקבל כל כך הרבה רעל לגוף, נוגדנים, חיידקים מומתים..

אולי לחכות שיגדל ויתחזק? ולא שהוא כזה קטן ורגיש?

מצד שני- בגלל שהוא קטן ורגיש אז צריך לשמור עליו מההתחלה שחלילה לא יינזק כי המערכת חלשה

מצד שלישי- יש את המקום של לסמוך על בורא עולם שברא לנו גוף שיודע לרפא את עצמו, או לטפל במחלות באופן טבעי כמו ויטמין סי או לא יודעת מה ..

זו הדילמה הכי גדולה שלי, באמת

כל החלטה שלא תהיה - תהיה מלחיצה

חיידק מומת למשל כשמו כן הוא. הוא מומת. זה כביכול  רק המעטפת שלו , שגורמת לגוף לייצר נוגדנים.

ומאחלת לך ולנו לא להיות בעולם בלי חיסונים, וילדים קטנים ותינוקות מתים ממחלות מאוד פשוטות ( נכון שגם תנאי ההגיינה היו מזעזעים אבל הגיינה וחיידקים זה הולך ביחד חוסר הגיינה מאפשר התרבות חיידקים)...

יש מחלות שנעלמו או כמעט נעלמו מן העולם באמצעות החיסונים..

נעלמו כמעט לגמרי עוד לפני החיסונים. תבדקי בגרפים שמתעדים תחלואה או מוות מהמחלות הידועות ותראי שהיתה ירוידה תלולה בגרף עוד לפני שנכנס החיסון למחלה. בחלק מהמקרים היתה ירידה של 90% והחיסון הוסיף עוד כמה אחוזים. לפעמים הירידה המשמעותית היא בגלל עליה ברמת ההיגינה, ועוד סיבות. 

אז הטיעון הזה שעף באוויר כל הזמן "הכל בזכות החיסונים" הוא עובדתית, הסטורית פשוט לא נכון לגבי חלק מהמחלות.

יש נתונים וגרפים מסודרים וברורים. 

ולא, אין לי כוח לחפש ולקשר ולהביא. ראיתי את הגרפים האלה בספרים ובאתרים. רק צריך קצת לנבור ולמצוא. 

ואני מחסנת בחיסוני ילדים (כן מנסה לפצל ולא לתת במכה אחת). עם כל המחקרים שבעד עדיין מתפללת לה' שישמור על הילדים.

נגד קורונה לא התחסנו ולא חיסנו את הילדים. 

וגם חיסון נגד שפעת לא רואה בו טעם, כל פעם יש סוג חדש.  

שהגוף יודע לרפא את עצמו? איך את מסבירה אז מחלות? באמת שאני לא מצליחה להבין את התאוריה הזו. את חוששת שהתינוק שלך יקבל חיידקים מתים, אבל מחיידקים חיים, שלא מחיסון אלא מחשיפה טבעית את לא חוששת?

דרך אגב גם לגבי מה שכתבת על אלומיניום- טענה נפוצה של מתנגדי חיסונים. לא מדובר באלומיניום של הנייר כסף... אלומיניום זה סוג של חומר, מלח, שנמצא בהרבה דברים שאנחנו צורכים באופן יומיומי. למה את חושבת שזה מסוכן? גם מתנגדי חיסונים זה עדר.. זו לא חשיבה עצמית. עדר מאוד מסוכן. כשיש תקלה במכשיר חשמלי קוראים לטכנאי, רכב לוקחים למוסך. אני לא מבינה בזה ולא יכולה לתקן בעצמי. אותו דבר לגבי גוף האדם, צריך להקשיב לאיש מקצוע שסומכים אליו ולא לנסות לייחס מושגים מהחיים שלנו לתחום שלא למדנו (כמו למשל שחיסון "מעמיס על הגוף"- את יודעת באמת איך מערכת החיסון פועלת?). הלוואי ואפשר היה לרפא הכל עם ויטמין סי, הרבה אנשים לא היו מתים.

שרופאים כ'כ אוהבים להציג..

אז אני יכולה להגיד על עצמי שהקשבתי ל'טכנאים' שאת כ'כ מייצגת ביושר וכמה שהם מבינים ויש להם ידע ונתנו לי קוקטילים של תרופות וכו' וזה פשוט לא הסתיים וואו בוא נאמר ככה כשהיו לי תופעות לוואי (הנדירות) פתאום כל 'טכנאי' שהגעתי אליו והצפתי את הבעיות ידעו ולא למדו ממש ירד במיקוד ואני לא אשכח רופא שחירטט אותי שאני מקרה נדיר בכל העולם והספרות הרפואית ואיך זה יכול להיות..

מאז אני ביקורתית מאוד למה שרופאים אומרים!

חובה לשמור על אורח חיים בריא וטבעי עד כמה שניתן על מנות לחזק ולמנוע מחלות וסיבוכים!

הרפואה המערבית טובה לרפואה דחופה יש הרבה יתרונות ויש הרבה חסרונות.

נוכחתי לראות שגוף יכול להבריא באופן טבעי ולתקן את עצמו בטיפול טבעי ללא התערבות רפואה מערבית.

הגיוני שנפלת על רופאים לא משהו

לא כולם מוצלחים בעבודה שלהם

גם לא כל הטכנאים מצליחים לתקן את כל המכונות שתביאי להם.

אבל הגוף לא יכול לרפא את עצמו מכל מחלה

וגם אם מצינון ושפעת הוא מתאושש יפה

אז מסרטן ודלקת קרום המוח למשל, הוא לא.

אם תגידי לחולה סרטן לא ללכת לרופאים כי הם מבלבלים במוח, הוא ימות.

לפני המצאת האנטיביוטיקה כמה אנשים מתו מדלקת ראות?? המון!!! ומכל דלקת וזיהום...

ולפני המצאת החיסונים כמה אנשים מתו?

פעם הסיכוי של תינוק לשרוד היה נמוך

הרפואה המתפתחת זה מתנת שמים

וצריך לדעת להשתמש בה, ועדיין לא להכל יש תשובות

ויש אנשים שמתים ממחלות למרות כל ההתפתחות של הרפואה המערבית

ונכון, גם הרבה פעמים לרפואה אלטרנטיבית יש מה להציע...

אבל ממקרה של רופאים שלא הצליחו לטפל במקרה ספציפי שלך ועד לצאת נגד כל עולם הרפואה זה מגוחך...

לא מטפלים בבעיה כרונית רק נותנים פתרונות לתסמינים.

ואובחנתי אצל המון המון המון המון רופאים במהלך חיי מגיל קטן שלא תגידי 'נפלת' על כמה מעטים

ואף רופא לא איבחן את הבעיה המרכזית אז שלא נדבר על טיפול 'יעיל' שרק יצר בעיות אחרות או בכלל חוסר תגובה של הגוף ואז עושים ניסויים עלייך עם מיני תרופות וטיפולים.

את פשוט מזלזלת במקרה שלי שלצערי אני לא היחידה (וגם לא בין מיעוט) שמצאה טיפול יעיל דווקא טבעי ומותאם שהגוף מגיב מצויין באופן 'מפתיע'.

יש ניסיונות השתקה בתחום הזה וזה גם מה שתורם לתגובה בסגנון כמו שכתבת.

השירשור מדבר על חיסונים עוד לא קראתי תגובה אחת של אימונולג מוסמך בנושא כך שגם מי שכן יש לו רקע רפואי הוא לא למד וחקר ואין לו ידע מספיק לחרוץ דעה באופן אבסולוטי בנושא.

ברפואה טבעית ואלטרנטיבית

אני עצמי נעזרת הרבה בזה

אבל מכאן ועד לצאת נגד הרפואה המערבית באופן גורף... הדרך ארוכה

אבל יש הבדל בין לתת אנטיביוטיקה במקרה שמגיע לסכנה,ובע''ה האנטיביוטיקה יכולה להציל.

לבין המצב היום שנותנים אנטיביוטיקה באופן אוטומטי על כל חיידק קטן

ככה הגוף לא לומד להתמודד וגם האנטיביוטיקה מחלישה מאוד את כל המערכת של הגוף.

אני חושבת שצריך הרבה חכמה כדי להשתמש ברפואה באופן נכון .

ורואה את זה גם בלימודים שלי וגם במחקר סביבי. ממש לא ממהרים לתת אם אין צורך אמיתי

וחיידק "קטן" לא מטופל כמו שצריך יכול להגיע למסתמי הלב למשל ולגרום לנזק רציני. אז זה לא סתם שמטפלים בחיידקים בכובד ראש ונותנים אנטיביוטיקה. אבל יש הרבה יותר מודעות ליצירת חיידקים עמידים, לטיפולים שונים שאפשר לתת שיקצרו את משך הטיפול ולסוג ומינון האנטיביוטיקה. הרפואה משתפרת ב"ה וגם מסיקה מסקנות, לפעמים קצת לאט מדי

חשיפה טבעית היא דרך מערכת העיכול

חיסון הוא ישר לשריר.

להסביר?

מרק עוף דרך מערכת העיכול הוא נהדר. דרך השריר- קטסטרופה. 

ארס של נחש בהכשה לשריר- מסכן חיים. בבליעה- ממש לא. מערכת העיכול מפרקת אותו.

הגיון פשוט שכל בר דעת יכול להבין אותו. 

את מעדיפה לבלוע את חומר ההרדמה במקום לקבל זריקה?

מרק עוף במערכת העיכול הוא אחלה, אבל בשום אופן לא נטפטף אותו לעין.

אם נמשיך את ההיגיון בהודעה שלך, כשצריך להשתמש בטיפות עיניים נבלע אותן, ולא נטפטף לעין.

יש דברים שהדרך הבטוחה לצרוך אותם היא בבליעה, ויש דברים שהדרך הבטוחה לצרוך אותם היא בזריקה.

אין שום יכולת להסיק ממרק עוף על חיסונים, כמו שאי אפשר להסיק ממרק עוף על טיפות עיניים.

אבל מה שכתבת לא סותר מה שכתבתי

כל דבר שנכנס לגוף צריך להיכנס דרך מערכת העיכול.

כולנו מבינות שיותר בטוח לצרוך טיפות עיניים דרך העין ולא בבליעה, וזה לא סותר את ההיגיון הפשוט.

באופן דומה, יותר בטוח להיחשף לוירוס דרך זריקה של וירוס מומת לשריר, ולא דרך בליעה של וירוס חי (אגב, לא כל הדבקה טבעית היא דרך הפה. יש וירוס שעוברים במגע, בנשימה - כל אחד והדרך שלו). אין פה שסותר את ההיגיון הפשוט.

בחשיפה טבעית יש סיכון לנזק בלתי הפיך, עד כדי מוות. רוב הילדים שיחלו יבריאו, אבל אלה שלא - ישלמו מחיר כבד.

חיסונים בטוחים הרבה הרבה יותר מאשר חשיפה טבעית, בלי השוואה בכלל.

כשהביאו לארץ את החיסון הראשון לפוליו אנשים עמדו בתורים ארוכים כדי לתת אותו בהקדם לילדים שלהם. הם לא חשבו שעדיף להיחשף באופן טבעי לווירוס, כי הם ידעו איזה השלכות נוראיות עלולות להיות לחשיפה הטבעית הזו.

אפשר לחשוב שעדיף להיחשף לווירוסים באופן טבעי רק כשחיים בעולם שבו רוב הילדים מחוסנים, ונדיר לפגוש נפגעי מחלות.

אנחנו צורכים נכון אבל אנחנו גם פולטים

אי אפשר להשוות את זה לכמות אלומיניום שמוחדרת בפעם אחת ועמוק לתוך הגוף.

אני באמת שואלת

איך את יודעת? 

ויותר מזה אני שמחה שעושה ראש קטן

נכון שאני יכולה גם להתפלסף

למצוא בעיות

ולהיכנס לזה בכוח

שמחה שאני שייכת לקהילה בה יש רב

לא בקטע שמחליט בשבילנו

אבל יש לו את הבירורים שלו

אני בטוחה שלא עושה משהו בכוח לרעתנו

במסגרת הברורים שלו בעניין הוציאו הנחיה גורפת כן להתחסן

וזהו, מורידה את הראש מתחסנת (או שלא מי שמחליט לא לעשות את זה) וממשיכים הלאה..

דבר נוסף,

מתוך מעל 10 הילדים של ההורים שלי,

יש לי 2 אחים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם

הם גרים בחול ושם יותר מקובל לא לחסן

לאחד הילדים יש אוטיזם..

לעומת זאת, יש להורים שלי עוד מעל עשרות נכדים ונינים!!!!! בלי עין הרע שכולם יהיו בריאים. כולם מחוסנים ואין מקרה של אוטיזם

כן יש בעיות קשב

יש בעיות אחרות

דבר נוסף,

בעלי היה עם אזוספרמיה לפני הקורונה כבר

הרבה לפני

כבר ב 2017 אבחנו את זה

בתחילת הקורונה התחלנו עם שינוי תזונה ועוד כמה דברים

פלוס התחסן כרגיל לקורנה 2 או 3 חיסונים

ודווקא לקראת 2022-2023 היה שיפור מטורף עם איכות הזרע

אז אם כבר בעד או נגד חיסונים, בניסיון האישי שלנו זה היה מעולה!!!!

אולי באמת יש פה פטנט חדש לטיפול בבעיות פריון

אחרי הכל,

תגידו שאני מטומטמת שעושה ככה ראש קטן,

אבל כזה כיף שיש משהו אחר שמקבל עבורי את ההחלטות האלה

ואם הרב אמר שאין בעיות עם חיסונים אז הוא אמר ועושים את זה בהודיה ענקית שזה קיים

אשרינו שזכינו!!!

חשיפה למחלה, יוצרת נוגדנים (תאי דם לבנים) שיודעים איך להתמודד עם המחלה. הפעם הראשונה מסוכנת, כי הגוף לא מכיר את המחלה ולא יודע איך להתמודד איתה. במחלות מסוכנות, הזמן שלוקח לגוף להכיר את המחלה, יכול להיות הזמן שבו הבנאדם ימות מהמחלה, כי היא תתקוף אותו חזק, ועד שהגוף ידע להתמודד עם המחלה, כבר לא יהיה בנאדם.

החשיפה לחיידק מומת/מוחלש, מייצרת לגוף המכירות מוקדמת, ואז גם אם האדם ידבק במחלה, הוא או לא ירגיש אותה כ''כ, כי היא לא תשפיע עליו, או שיחווה אותה בצורה קלה.

כל אותם אלו שלא מתחסנים, יכולים להרשות לעצמם לא להתחסן בגלל שהסביבה מחוסנת. בזכות החיסונים יש מיעוט ההתפרצות של המחלות והרבה פחות הדבקה, ולכן זה מוריד את הסיכוי גם של אותו אחד שלא התחסן- להידבק במחלה.

מקווה שכתבתי מספיק מובן...

חיידקים ממומתים או מוחלשים

אם זה היה ככה ההתנגדות לא הייתה עזה כל כך

יש גם חומרים משמרים וכו'. לא ציפיתי שניתנו לי רק חיידקים, הם צריכים להיות בתמיסה כלשהי.

אם יש לי דרך להגן על עצמי ועל המשפחה שלי ממחלות קשות, ברור שאעדיף להגן עליהם.

את לא היית מעדיפה?

היעילות של החיסונים הוכחה לאורך השנים, ואין ספק שלא מעט מחלות כמעט ולא מופיעות בזכות החיסונים.

גם בתרופות שאנחנו לוקחים יש עוד דברים חוץ מהחומר המטפל עצמו. אז לא ניקח תרופות שיכולות לרפא אותנו?

אני באופן אישי מעדיפה להגן על עצמי ועל המשפחה שלי, ולקחת ''סיכון'' של כמה חומרים אחרים שנמצאים בחיסון, וגם את התופעות לוואי שלו.

לא בא לי שהילדים שלי יחלו במחלות קשות שעלולות לגרום להם לנזקים חמורים או מוות.

גם בשלל ההורמונים שאנחנו כנשים לוקחות (מגלולות מניעה ועד טיפולי פוריות) יש עוד מרכיבים.

האם הם טובים לנו או לא? לא יודעת

השאלה בעיני היא של הנזק מול התועלת.

מה אני מרוויחה מול מה שאני מפסידה/לוקחת בו סיכון מסויים.

ובטח שבהורמונים אני נורא נזהרת מזה אישית ולא מכניסה הורמונים לגוף שלי.

הרפואה היא מדהימה במצבי חירום

אבל במניעה ובאורח חיים היא על הפנים

ויש המון תחומים שהרפואה נותנת פלסטר על פלסטר על פלסטר ולא פותרת מהשורש

וכמה שמזלזלים ברפואה האלטרנטיבית, כי זה תחום פרוץ, וזו באמת בעיה שזה פרוץ!

אבל נמצא שם פתרונות למצבים רפואיים חסרי פתרונות!!

אנשים עם מגרנות, אלרגיות, סכרת, ועוד ועוד

שהרפואה נותנת פלסטר מפה ותרופה על התופעת לוואי משם

מייצבים את המצב שלהם באמצעים טבעיים בצורה שלא הייתה אפשרית באמצעות  תרופות

מכירה אישית 2 חולי סכרת מאוזנים שהרופאים הקונבנציונאליים אפילו הורידו להם תרופות אחרי שינוי תזונתי שקיבלו מכל מיני מטפלים אלטרנטיבים,

תזונה שלא תואמת בשום אופן פרוטוקול קונבנציונלי של תזוה מותאמת לסכרת.

אלרגיות, דלקות אוזניים  חוסר איזון הורמונלי

כל כך הרבה מצבים שהרפואה האלטרנטיבית מעלימה לעומת רפואה סטנדרטית שלא מצליחה בזה כלום~! לא הכל מחקרים, יש מציאות שמוכיחה.

אבל חולקת עלייך לגבי רפואה מונעת. מה יותר מונע מחלות מחיסונים?? חיסונים זה אחד הפתרונות הכי מוצלחים של הרפואה אם לא ה-מוצלח ביותר.

לרפואה המשלימה יש את מקומה ותפקידה אבל אין לה תחליף לחיסונים.

הגבתי ספציפית לטענה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו עוד הרבה דברים יחד עם החיסון- בכך שכל דבר שאנחנו מכניסין לגוף מורכב מעוד דברים.

גם בוויטמינים ותוספי תזונה יש עוד כמה חומרים שיוצרים מזה כדור שאפשר לקחת.

ויפה לך שאת נמנעת מהורמונים אבל אם לצורך העניין היית צריכה לעבור טיפולי פוריות, אחרי שניסית את כל הדרכים האלטרנטיביות היית נמנעת מלקחת הורמונים או שהיית אימרת שהילד שיצא בסוף שווה את הלקיחה של ההורמונים?

וזה עניין של נזק מול תועלת.

בעיני ה'נזק' (שלא בטוחה כמה הוא באמת נזק) בלהכניס לגוף כמה חומרים קטן מהתועלת שבלהמנע ממחלות קשות וסיבוכים שלהן. 

ב"ה שלא נזקקתי, הייתי לוקחת

אבל זה מוצא אחרון

לאחרונה היו לי שיבושים במחזור וביוץ יצא על שבעה נקיים וב"ה בבאופן טבעי הסתדר, אם הייתי כבר בלחץ על הריון הייתי בוודאי נעזרת בהורמונים.

אני לא אומרת שחיסון לא שווה או כן שווה את התועלת

אני נותנת מקום להטיל ספק ולשאול שאלות

מוחקת. סליחה

אני טיפוס שיכול להשאב לפורום, אז משתדלת להגיב כמה שפחות.

אני אכתוב בכמה מילים: אני לא מנהלת בנושאים האלה דיון שלא מכבד אותי.

לא מוכנה שיתייחסו אלי כאל טיפשה. אמירות כמו: את לא מבינה בזה, חבל שאת קשובה לקונספירציות, את לא יודעת מה שאת אומרת. את מסכנת את הילד שלך. הן אמירות שמוציאות אותי מדעתי בכל הקשר ובטח כשהשיח הוא על הילד שלי. ולכן לחלוטין לא מסכימה לשיח כזה.

כן, גם עם אחיות טיפת חלב / רופאת ילדים/ מגיבים בקבוצת ''מדברים על חיסונים'' וכו'.

ולשאלתך: את ההחלטות שלי עשיתי על סמך הספר ''האמת על החיסונים'' והמידע באתר משרד הבריאות.

(ועם כל מה שכתבתי כאן, מחסנת את רוב החיסונים)

1. יש פה כמה הודעות בשרשור מהניק האנונימי. אין פה שום סיבה 'להתחבא' מאחורי ניק אנונימי. מי שכותבת את דעתה יכולה לעמוד מאחורי הדברים שהיא כותבת.

את ההודעות שכבר נכתבו אנחנו משאירות, הודעות נוספות מאנונימי יימחקו (אלא אם כן יש לזה סיבה אמיתית מחשש לאאוטינג וכדו').

2. בבקשה שכל אחת תחשוב עם עצמה האם זה באמת נכון לה להשתתף בדיון הזה.

בסופו של דבר יש פה נשים עם דעות שונות, ולא נגיע למסקנה אחת מה האמת. רוב מי שכותבות פה ימשיכו להיאחז בדעה שלהן ולהיות בטוחות שהאמת אצלן.

3. בינתיים אנחנו מאפשרות לשיח להמשיך.

אבל בבקשה תשמרו על דיון נעים.

ומי שמרגישה שלא מתאים לה להמשיך - ממש לא חייבת להישאר בדיון.

וכמובן - נשמח שתדווחו לנו אם יש הודעות שבעיניכן לא מתאימות.

אם נראה שהשיח פה גולש לכיוונים לא מתאימים, ננעל את השרשור.

כותבת מאנונימי כי אאוטינג, וכי לא רוצה שיירשם בכרטיס האישי. כותבת מאנונימי כי כבר קיבלתי תגובות בעבר לכרטיס האישי.

כותבת מאנונימי כי זה שרשור ככ ארוך וכולן פה בערך עם אותה דעה חוץ מ2-3 בנות ויש הרגשה שאי אפשר להגיד באמת מה אני חושבת כי אז אהיה עדר או קונספירטורית.

אז אני כמה ימים חושבת אם להגיב בכלל, כי כל תגובה תגרור אחריה מלא תגובות של הצד "הנכון".

מותר להטיל ספק, מותק לקרוא (ואגב "מדעת" ו"מדברים על חיסונים" הם ממש לא אובייקטיביים, וממש מוטים לצד אחד).

מי שרוצה לחפש את האמת (שלה, כמובן) יכולה למצוא אותה בהרבה מקומות ברחבי הרשת, בפייסבוק, בספרים, ורק שתדעו שאין אמת אחת ושמותר לחקור ולהטיל ספק. ואגב לגבי הטענה שאין שום עניין כלכלי בחיסונים, מי שנמצא במערכת הרפואה יודע טוב מאוד שיש הרבה תגמולים למי שמחסן יותר. ככה שלהגיד שרופאים שאומרים לא לחסן מרוויחים מזה יותר כסף מרופאים קונבנציונליים נשמע לי פשוט לא נכון

אני ספרתי פה עכשיו לפחות 9 נשים חוץ ממך שמטילות ספק בחיסונים. ממש לא רק 2-3.

את מרגישה שלא נתנו פה לדבר? שתקפו את מי שכתבה נגד?

אני לא ראיתי פה תקיפה. אני ראיתי תשובות ענייניות.

ונכון - הדעות פה מאוד שונות, וכל אחת מאוד משוכנעת באמת שלה ורוצה לכתוב את מה שהיא מאמינה בו. אבל מכאן ועד להגיד שאין פה מקום למי שחושבת נגד - אני ממש לא חושבת שזה נכון.

כרופאה. מעולם לא קבלתי תגמול על זה שהמלצתי כל חיסון, או רשמתי מרשם לחיסון. לא מקבלים שום תגמול על המלצה או רישום של תרופה כלשהיא. זה היה לא חוקי אם זה היה ככה. אסור לנו לקבל מתנות מחברות תרופות או להתחייב לרשום תרופה של חברה ספציפית.

אני כן מקבלת תגמול על השעות שעובדת, פר מטופלת (אחת לרבעון), על פעולות שעושה (אולטרסאונד, הכנסת התקן, הוצאת התקן, בדיקת פאפ) וגם לזה יש תקרה. על תרופות/מרשמים/הוצאת הפניות לא מקבלים כלום.

באופן כללי, שזה שאנחנו בכלל יכולות לנהל כאן כזה דיון על האם חיסונים יעילים / מסוכנים / נצרכים רק מוכיח את היעילות שלהם.

פעם זו בכלל לא הייתה שאלה, כי האפשרות האחרת הייתה מגיפות שמחסלות אנשים בקצב וקוטלות אחוזים גבוהים מהאנשים בעולם, גבוהים בהרבה מהנזק מחיסונים (אם אכן נניח שיש כזה).

ולגבי הטענה שרופאים מסתירים מידע - מישהי באמת ישבה עם רופא פעם פנים אל פנים?

אני לא שמעתי אף טענה שחיסונים זה משהו ללא נזק בכלל או תופעות לוואי. אין דבר כזה מושלם. אבל בשקלול של מיליונים שמתים ממגיפה מול תופעות לוואי נדירות בעקבות חיסון ומיליוני אנשים שחיים בזכותם - החיסון מנצח.

הייתי בשני הריונות צפופים

בראשון התחסנתי לשעלת

בשני שאלתי את הרופא אם צריך שוב כי לפני פחות משנה התחסנתי, האם יש עדיין נוגדנים? איך זה הולך

הרופא אמר לי כל הריון צריך לא משנה הרווח

אמרתי לו רק אשמח להסבר כי לפי ההגיון שלי אם כבר יש נוגדנים אז יגיעו נוגדנים לעובר

תגובתו מילה במילה:

"גברת, גם ההגיון שלי אומר כמו שלך, אבל אז תבואי ותתבעי אותי, אז כל הריון צריך חיסון שעלת"

אמרתי לו תודה והלכתי הביתה בלי החיסון

הייתי מבררת היטב לפני שמחליטה לא להתחסן.

הוא התכוון להגיד שזה שההיגיון אומר ככה זה לא אומר שזה נכון

והילד יכול להידבק והוא בתור רופא לא מעוניין לקחת סיכון.

אבל ההנחיה היא כל הריון, גם אם הוא צפוף, אז צריך לברר לעומק למה זאת ההנחיה ולא לסמוך על ההיגיון שלנו

הנחיה כל הריון

ואין כל הסבר על נוגדנים או איך שהחיסון הזה עובד

אם יש לך מידע על זה הסבר

אני באינטרנט לא מצאתי ומהרופא התרשמתי שזה כסתח אומרים כל הריון לא לפי ההגיון ולא לפי המרווח בין ההריונות שלי והוא לא יכול לייעץ לי אחרת כי הוא לא יגיד בניגוד להנחיה

(ועוד דבר שעצבן אותי בזה, שגיליתי שזה בא עם טטנוס ללא ידיעתי חיסנו גם בטטנוס כי זה מחובר)

כשאת מקבלת את החיסון הגוף שלך מייצר כמות גבוהה של נוגדנים שעוברים דרך השליה לעובר. הנוגדנים שעוברים יכולים לשמור על התינוק אחרי הלידה עד שיוכל לקבל בעצמו את החיסון.

זה שקיבלת בעבר את החיסון לא עוזר כי כמות הנוגדנים שיש לנו בגוף בלי חשיפה היא נמוכה בדרכ, רק בעקבות חשיפה חוזרת כמות הנוגדנים היא גבוהה. 

הוא בשביל העובר.

שעלת זו מחלה שמאוד מסוכנת לתינוקות קטנים, שיכולה לגרום למומים ולמוות.

כשאת מתחסנת נגד שעלת, הנוגדנים עוברים לתינוק דרך השלייה, וכך את מגנה על העובר מפני המחלה.

כך שאם התחסנת בהריון הקודם, הגנת על התינוק, אבל בהריון הנוכחי העובר לא קיבל את הנוגדנים. (זה נמצא בזכרון החיסונים של האם, אבל אין נוגדנים פעילים בדם)

רופא לא ידע לענות לי (הגיוני סהכ לא ההתמחות שלו)

אבל גם לא מצאתי על זה מידע

בקורונה למשל אני זוכרת שהיה בדיקת נוגדנים

ולפעמים מחלימים או מחוסנים טריים היו בלי ולפעמים עם

אני לא יודעת בדיוק, כי זה בטח משתנה גם בין חיידק לחיידק, אבל משערת שזה באזור השבוע, פחות או יותר. בנוגע לשאלת ספיציפית- אני לא יודעת.

בכ''מ, מספיק שהגוף של העובר יכיר את החיידק, וזה יהיה לו בזיכרון החיסוני. הוא לא צריך נוגדנים פעילים בשביל להתמודד עם המחלה. ברגע שהגוף שלו נחשף לחיידק, והוא מקבל את הנוגדנים מהאמא, זה מספיק למקרה שידבק בשעלת.

כדי שהעובר יקבל מקסימום נוגדנים

וגם זה לא באמת מספיק

ולכן ממשיכים לחסן אותו גם אחרי הלידה

אני לא אומרת שהייתי מתחסנת שוב, לא יודעת....כל הריון אני מתלבטת מחדש (ובסוף מתחסנת 😉 )

אבל יש בזה הגיון מסוים

רופאים מאודדדד חוששים מתביעות וזה ידוע.

אחר כך הלכתי לאחות שהסבירה לי את מה שכתבו לך כאן ובסופו של דבר כן התחסנתי שוב.

אבל גם יש לי את היכולת לקרוא את המאמרים שהם מביאים שם אז הרבה פעמים קוראת בעצמי מחקרים.

וגם יצא לי לשאול בקבוצה "מדברים על חיסונים" ולחפש שם מידע.

באופן כללי חשוב לשים לב מי כותב, מה ההכשרה שלו, האם מה שהוא כותב מבוסס עובדות או הפחדות/שמועות. 

של דר' חנה גבאי

היא גם מסבירה על עניין החיסונים ואפשר להתייעץ איתה

ד'ר גיל יוסף שחר שאפשר לעקוב אחרי

ויש את הספר צבים כל הדרך למטה שתמכו בו כמה ד'ר ונתנו ביקורת מצויינת שהמידע בספר אמין ומבוסס על מחקרים אמינים מבחינת ספרות רפואית

מלהפחיד הורים. סליחה שאני ככה בוטה. גם היא מרוויחה כסף מ"תוכניות מותאמות אישית של חיסונים" וכל מיני דברים בסגנון.

אבל כשמעמתים אותה עם שאלות אמיתיות היא עונה דברים לא קשורים, לא מבוססי מדע. 

אסור לפקפק במערכת הרפואית פה במדינה

שבעיניי, זה שרופאים הולכים נגד הזרם הקונבנציונלי המוכר, לא אומר בעיניי כלום חוץ מזה שזה תוקע מסמרים בגלגלי משרד הבריאות וגורם לאנשים להטיל ספק

הם השקיעו ככ הרבה בלימודים שלהם, ומוכנים לסכן את התואר - זה אומר בעיניי דרשני.

הרפואה הקונבנציונלית מבורכת ונצרכת. ועם זאת, יש בה המון אינטרסים כלכליים. במיוחד כרפואה מונעת שניתנת בשגרה להמונים

היום לדעתי אין הרבה רופאים 'רגילים' (משפחה/ נשים. ודווקא אלה שהכי פוגשים את הציבור המתחסן) שמבינים בחיסונים. שאלה ככ פשוטה כמו כמה זמן נוגדנים של שעלת מהחיסון נמצאים בגוף שלא מקבלת מענה, זה פשוט מגוחך.

לא כי החיסון כזה רע בהכרח.

כי יש את הזכות לציבור להחליט אם מתאים לו או לא בצורה מושכלת. וזה מידע בסיסי בשביל בחירה מושכלת. והזכות הזו נשללת מאיתנו, מכולנו, מי שבוחר להתחסן ומי שלא.  כי אם לא צריך,אז למה..?

ונכון שרוב הסיכויים שיש יותר תועלת בלהתחסן מאשר להימנע, והכל בסדר ואין קשר מוכח (כמו עם כל החיסונים בערך. כמו ששללו קשר בין בעיות בווסת עם קורונה/ דלקת שריר הלב בהתחלה. ודוח מבקר המדינה אגב התייחס לעניין איסוף תופעות הלואי של הקורונה בצורה לא מחמיאה)

אבל אם נשאיר את הדיון ענייני - אין את מי לשאול ככ במערכת הציבורית הרגילה. וחבל שכך.

לוואקום הזה נכנסות קונספירציות שעושות נזק אדיר

ולא רק שאין מענה

אלא שיש התנשאות וזלזול מרוב מוחלט של הרופאים

כשאישה מבקשת לשאול ולהבין, כשמטילים ספק,

הרבה רופאים מתנהגים כאילו הם מלכי העולם 

ונותנים הרגשה כל כך לא נעימה למי שבוחרת אחרת, או אפילו רק שואלת.

בפגישה של 10 דק

חומר שצריך 10 שנים של למידה משמעותית כדי להבין אותו לעומק. ולכן כשדורשים לדעת תשובה קצרה לשאלה קצרה כשבפועל השאלה אולי קצרה אבל התשובה- לא אפשרית באמת לתת בצורה מקצועית. זה כמו לבקש מתכון של עוגת מוס סופר מורכבת של 10 שעות הכנה שיהיה כתוב ב3 שורות. לא רלונטי.

אימונולוגיה זה אחד התחומים הכי מסובכים שיש בעולם המדע והרפואה. ולכן קשה לקצר ולהסביר למי שאין את הרקע המתאים, ולרוב ההורים אין אפילו ידע בסיסי של ביולוגיה... 

ובעיני היא לא נובעת מחוסר יכולת להסביר חומר של למידה של שנים

אלא מהתנשאות של הרופאים

ומגישה (שב"ה הולכת ונעלמת) שהרופא מחליט עלי והגוף שלי ברשותי

כמו שפעם נשים שילדו היו לוקחים להם את התינוק כאילו הוא לא שלהם 

והיום זה ברוך ה משתנה והאמא חותמת על כל פרוצדורה שעושים לו, ויש אפשרות לאפס הפרדה, ובכללי יש יותר מודעות לדבר הבסיסי ביותר- שהתינוק של אמא שלו ולא של הרופאים

אין אמון ברפואה.

אבל נניח בניתוח, את תסמכי על הרופא לחלוטין לא? את לא תתחילי לעבור שלב שלב של הניתוח, לשאול למה דווקא משתמשים בקוקטייל הרדמה הספציפי הזה ואם נעשו מחקרים על ההשפעה של חומר ההרדמה הזה אצל ילדים ספציפית, והאם הסכין הזו יותר טובה מהשניה ואיך הוא יודע שדווקא שיטת החיתוך הזו היא הנכונה...וכו. כי איו לנו יכולת אמיתית להבין את זה בלי ללמוד את כמות השנים שצריך כדי להבין את זה. וכראיה, גם לרופאים עצמם אין את הידע לפעמים. לרוב זה ידע שיהיה לאימונולוגים שעובדים בתחום החיסונים.

כנל לגבי תמ"ל. אף אחת מאיתנו לא חוקרת לעומק מה בדיוק מכיל כל תמל כל אחד מהרכיבים קוראת את המחקרים לראות למה בחרו לשים ריכוז ספציפי של משהו מסוים. כי אנחנו סומכות על המומחים פה.

וגם בשאר הדברים בחיים. לא רואה שמישהי פה חוקרת לעומקי עומקים את יצרני הרכבים והאם אפשר לסמוך על המנוע ועל הבלמים של הרכב שקנתה אלא סומכת בכללי על זה שזה רכב טוב. כי לכי תלמדי עכשיו כל דבר שם כדי באמת להצליח להבין את זה. למרות שזה קריטי! אם הרכב לא יתפקד פה תקלה ברכב באמצע נסיעה עלולה להיות קטלנית.

אז למה פתאום כאן לא סומכים על אנשי המקצוע? 

ברצינות

גם המלצה רפואית לניתוח לא תמיד אלך עליה

ויש ניתוחים שממליצים אותם באופן גורף באוכלוסייה ואני אשתדל להמנע מהם אלא אם לא יהיה לי ברירה

היום אני במקום שבהחלט שואל.

אם לא היה מקום להטיל ספק - הוא לא היה צץ🤷 הרשת העלתה מודעות, לטוב ולרע.

כמו ששואלים פה איזה אינטרס יש לרופאים (יותר נכון לחברות המייצרות)  לחסן אם לא להציל חיים, אני שואלת הפוך - איזה אינטרס יש לרופאים בחו"ל ובארץ להסתכן בללכת נגד הזרם, להיות מאוימים בשלילת רישיון ולהתפרסם כשרלטנים..? כסף בטוח לא. לדעתי לפחות.

לחברות התרופות כן יש אינטרס. כלכלי כמובן. ענק. גם למשרד הבריאות, הם תורמים לו המון המון כסף.

כמות החיסונים השגרתיים מאוד עלתה עם השנים, למרות שרמת ההגיינה עלתה פלאים. הרפואה התקדמה. אנחנו כבר לא מדינות עולם שלישי..

ואני באופן אישי עשיתי את השיקולים שלי בעניין לפי ההגיון שלי

שמתנגד בפומבי לחיסונים ולא מרוויח מזה כסף.

אחד אחד הם עושים מזה משהו, בדרכ שקשור לנושא. חיסונים אלטרנטיביים/תוכניות חיסונים מותאמות אישית במאות שקלים/וכו'. תמצאי לי אחד שלא מרוויח מזה ואשמח לקרוא אותו ולשמוע מה יש לו להגיד.

אני כן מכירה מהצד השני לא מעט אנשי מקצוע שממש מומחים לתחום(למשל רופאים+חוקרים) ואין להם שום אינטרס כזה או אחר לצדד בחברות התרופות, הם לא יקבלו מהם כסף אם ימליצו בעד ולא יתבעו אותם גם אם יצאו נגד, והם חקרו וקראו וביררו מאוד לעומק עם כלים אמיתיים שיש להם, והם לחלוטין בעד. 

התלבטתי אם להיכנס לדיון הזה.

כי אני לא באמת חושבת שזה ישכנע פה הרבה.

אבל לאלה שמתלבטות אולי זה כן יכול לעזור. אז כותבת פה, בתקווה לא להישאב לדיון יותר מידי...

אני פעם חששתי מהחיסונים. האמנתי להפחדות ולסיפורים נגד. בפועל כן חיסנתי את הרוב, אבל פיצלתי הרבה והיו גם כמה שלא חיסנתי.

ודווקא סביב הקורונה, נכנסתי לנושא יותר לעומק. בהתחלה הייתי חשופה רק לתעמולה נגד חיסונים (כי זה מה שחשבתי שהכי אמין) ומאוד חששתי להתחסן.

אבל היו כמה דברים שגרמו לי להתחיל לקרוא גם את ההסברים והתשובות שנתנו מכיוון הרפואה והמחקר (בין השאר בעקבות דיונים פה בפורומים...).

ואז גיליתי שנתונים שמועברים בצורה מאוד משכנעת ושנראית מאוד אמינה יכולים להיות שקריים לגמרי.

אחת הדוגמאות הכי בולטות לזה, זו טענה שכתבו פה הרבה באותה תקופה, שיש נתונים ממחקרים שהחיסון נגד קורונה מעלה את הסיכון להפלה מוקדמת באחוזים ניכרים מאוד (למי שקיבלה את החיסון במהלך ההריון).

ואז מישהי הביאה טבלה מתוך מחקר, שבאמת היה נראה שזו המשמעות שלה. וזה היה נראה באמת די מפחיד.

אבל היא גם הביאה את הקישור למחקר עצמו. ולמרות שהוא באנגלית, השקעתי וקראתי אותו בפנים, וראיתי את הטבלה בתוך ההקשר הנכון שלה.

ואז התברר שמדובר פשוט בשקר של ממש.

זה מסובך קצת להסביר פה מה בדיוק היה שם (אולי אני יכולה פעם לנסות למצוא את זה, אם מישהי רוצה...). אבל זה היה מחקר שדווקא הראה שאין שום עליה בסיכון לנשים שהתחסנו במהלך ההריון.

(אני לא חושבת שזו אותה אישה ששיקרה. אני כן חושבת שמי שלקח את הטבלה הזו מתוך המחקר הזה, ונתן לה את הפרשנות הזו, שיקר ביודעין, או שבכלל לא קרא את המחקר ורק מתוך הסתכלות על הטבלה חשב שהוא מבין על מה הוא מדבר. לא יודעת מה מבין השניים גרוע יותר...).

וזו רק דוגמא אחת. היו עוד שקרים או נתונים שהציגו בצורה מעוותת, שנראים משכנעים למי שלא מבין, אבל מי שקצת יודע מיד רואה למה זה שקר.

בקיצור, מאז איבדתי מאוד את האמון בכל אלו שמדברים בביטחון גדול נגד חיסונים. התחלתי לבדוק דברים בצורה עצמאית, והאמון שלי במערכת הרפואית גדל משמעותית.

אני עדיין לא אחת שרצה לחפש התערבויות רפואיות בכל מצב (אפשר לספור את מספר הפעמים שלקחתי אקמול בחיים שלי על יד אחת...), ואני כן נעזרת גם בסוגים שונים של רפואה אלטרנטיבית. אבל בחיסונים אני סומכת על ההמלצות של משרד הבריאות.

ורק מוסיפה עלייך, שאפילו כאן בשרשור, מישהי נתנה דוגמא ל'אתר אובייקטיבי' שמביא אמת מאוזנת ואובייקטיבית, וגם הוא בעצם אתר של מישהו שמוכר חיסונים הומאופתיים.

אז גם כשמנסים לחפש מידע באינטרנט, צריך לשים לב מי כתב את המידע הזה ומה האינטרס שלו... 

יותר סיכוי שיקבל קידום בעבודה וכו

לעומת רופא מתנגד שמתעמרים בו ושוללים את הרשיון וכדו'

על רופא נשים שפתח מרכז עם צימרים שמציע לידות בית עם ליווי רפואי בצמידות לבית חולים

ושללו לו את הרשיון והכניסו אותו לכלא.

כמו שיש התעמרות בימין לעומת השמאל

הפגנה של נוער גבעות ישר יעצרו לעומת הפגנה בקפלן,

או יהודי שיזרוק אבן לעומת ערבי שזורק אבן

ככה רופא שיבטא מדי בקול דעות נגד הממסד הרפואי,

נכנסים בו בכל הכח, מפחדים מזה מאד.

ראיתי את זה בחיסוני קורונה ממש!!

עכשיו יש בי צד שמבין את המערכת, הוא נגדה, ברור שיכנסו בו

מצד שני, זה יוצר עולם רפואי שאנשים מתוכו מפחדים לומר דעות כאלו.

את רופאה, ולא פגשת את זה,

אבל זה הגיוני, כי את לא אומרת ונוקטת בדרכים האלו.

אני לא יודעת אם הוא הוכנס לכלא, לא שמעתי על זה, נניח שזה נכון, את חושבת שיכניסו לכלא מישהו בגלל שהתנגד לממסד? אנחנו באיראן?

לא, מה שקרה זה שהוא הואשם ברשלנות חמורה, לא עצם זה שיילד מחוץ לבית חולים היא הבעיה, אלא שיילד נשים בהריון בסיכון גבוה, וגם גרם נזק בכמה מקרים לנשים או לתינוקות בגלל התנהלות רשלנית. חוץ מזה שהוא בכלל לא מומחה ברפואת נשים על אף שמציג את עצמו ככזה. 

מכירה נערי גבעות שנכנסו בצו מנהלי לכלא ללא כל הרשעה?

אני  מכירה כמה

אז לא מופתעת שעוד תחומים שאנשים בצד הלא נכון ככה עושים להם

זה הזוי

אבל קורה במדינה

איתם בנושא.

אני לא חושבת שרופא יוותר כל כך בקלות על רישיון שהוא עמל עליו רבות.

רופאים בקופת חוליפ.

חוץ מזה, כמו בכל תחום, גם בתחום הרפואה יש שרלטנים, או לא יודעת איך לקרוא להם, שנהנים בעיקר מההרגשה שהם' גורו' של אנשים אחרים. 

אולי באמת כדאי שעולם הרפואה ישאל את עצמו את השאלה הזו. 

(אגב, לפני שקונים רכב ברור שעושים תחקיר יסודי...לפחות אנחנו. "רכב טוב" זה ממש לא מספק. ובטח שיש לא מעט אנשים שודקים היטב עוד דברים בחיים שלהם, בוודאי מה שקשור לבריאות)

אולי כי זה הנושא שהוא ה"פרה הקדושה" של הרפואה.

אולי כי תעשיית החיסונים מגלגלת מיליונים אז ברור שיש גם אינטרס כלכלי

אולי כי המוני אנשים ראו בעיניים שלהם נזקים שנגרמו אבל הרופאים נפנפו אותם שוב ושוב ושוב ושוב בטענה שזה לא קשור לחיסון, אז כבר אין אמון בטיעון ש"החיסונים בטוחים", כי אם אין תיעוד של כל תופעות הלוואי איך אפשר לטעון שמשהו הוא בטוח?

אולי כי מי שאומר שהוא מעדיף לא לקחת אקמול אז זה בסדר, אבל מי שאומר שהוא מעדיף לא לקחת חיסון עושים עליו אמבוש, רצח אופי ודה לגיטימציה? (חוויתי על עצמי, על ילדה שהיתה מאושפזת, והיתה מחוסנת חלקית. רופאה אחת חשבה שמותר לה לפתוח עלי את הפה שלה ולצעוק עלי)

אולי כי יש לא מעט רופאים בתוך המערכת שחושבים ששגרת החיסונים היא מוגזמת, ושאפשר לוותר או לדחות חלק מהחיסונים, ושיש בעיה במחקרי הבטיחות של חלק מהחיסונים, אבל משתיקים אותם.

ואולי עוד סיבות.

מה שבטוח, שאם הפקפוק בבטיחות או בנחיצות החיסונים הוא דבר שקיים אצל מיליונים בעולם- אז כנראה שזו תוצאה של מה שהרפואה עשתה מהחיסונים. פרה קדושה, ואוי למי שיגע בה. 

יותר מזה, קונים מליון בגדים משיין ודומיו, משחקים לילדים מעלי כולל נשכנים וכלי אוכל, שברור שמאתרים כאלה הדברים לא עוברים מבחנים ובדיקה כמו שצריך. (נכון, הכל מיוצר בסין אבל יש מקומות מפוקחים יותר)

אנחנו לא יכולים להיות מומחים בהכל וצריך להבין שבשביל זה אנשים מתמחים בדברים שונים וכמו שיש לנו אמונה בקב"ה צריכה להיות לנו אמונה בידע שהוא נתן לנו

אבל ברור שיש מקרים שיותר אקבל את דעתם ומקרים שיותר אברר ואנהג בביקורתיות.

זה נובע בין היתר גם מכמות הידע שיש לי בנושא (אם אין לי ואני חייבת לקבל החלטה אני אאלץ להקשיב יותר בהכנעה)

וגם לאמון שיש לי בהם בנושא הזה

למשל בנושא הנקה, פניתי לרופא עם תינוק שלא עלה כמו שצריך במשקל כי רציתי את חוות דעתו אבל את השטויות בנושא ניהול הנקה זרקתי מהראש ברגע שיצאתי מהחדר ופניתי ליועצת הנקה.כי היה לי ברור שהידע שלו בנושא עוד פחות מהידע שלי והוא מדקלם אלוהים יודע מאיפה (יש רופאות שמבינות.אבל ממש לא כל רופא ילדים למרות שהם כאילו הכתובת לבעיות עם תינוק קטן)

כנ"ל בנושא אמצעי מניעה.  אז הם יודעים אולי רפואית את המנגנונים וכו אבל ההמלצות של רופאי נשים לפעמים מוציאות אותי מדעתי כמה שזה מנותק ולא טוב (שוב, ברור שיש כאלה שכן מבינים אבל ממש לא כולם ורחוק מזה)

אז בנושא חיסונים רופאים לא עוברים התמחות מעמיקה, הם כמובן לומדים ויודעים יותר מהאדם הממוצע בטח בפן המקצועי רפואי של זה אבל לא הרבה יותר

ובאמת את רואה שההנחיות בנושא הזה הן לגמרי גורפות וזהות לכווולם אולי חוץ מחריגים ממש ממש (כבר נתקלתי ברופאים שהמליצו לא לחסן חיסונים מסוימים אבל זה נדיר ולא "לפרוטוקול", הם לא יעזו).

אני לא מכירה הרבה תחומים כאלה

וזה אומר משהו....

ואני אדגיש- אני לא "מתנגדת" חיסונים ולא נמנעת ובסוף אפילו חיסנתי כמעט הכל. אבל זה לא רציני להגיד שלחששות האלה אין שחר. להפך

יש בהחלט החרגות בחיסונים מסוימים שאומרים לא לחסן במצב x או אחר.

זה נכון שרופאים לא עוברים התמחות בחיסונים. אבל אני לא מדברת פה האמת עליהם. אלא על מי שפיתח אותם. או על מדענים שמבינים לעומק את מערכת החיסון ואת מרכיבי החיסונים ואת תופעות הלוואי וכו, ובוחרים לחסן את ילדיהם (שזה כל מי שאני מכירה שהוא כזה).

אף אחד לא אומר שזה חף מסיכון. פשוט כאמור כמו שזה חזר על עצמו כאן, התועלת עולה על הסיכון. אבל כמו שכתבתי פה בפורום שוב ושוב, אנחנו דור מפונק שיכול להרשות לעצמו להתלבט על זה בדיוק מהסיבה שרוב האוכלוסיה מחוסנת אז אנחנו כבר בקושי מכירים את המחלות האלו. כשיצא החיסון לפוליו אף אחד לא התלבט על זה בכלל, כולם ראו את ההשלכות הקטלניות של המחלה ורצו להתחסן, וב"ה באמת היא נעלמה. אבל אם כולם לאט לאט יפסיקו להתחסן, כי כן- בסוף אחת ל כמה אלפים יהיה ילד שיקבל תופעת לוואי, אז אנחנו עלולים לראות את המחלות האלו שוב. מי שלא מחסן היום בעצם נהנה מהמוגנות של חסינות העדר. שזה קצת סוציומטי. הוא לא מסכן את הילד שלו בסיכון הנמוך מאוד שתהיה לו תופעה לא נעימה, אבל גם מוגן בזכות אחרים ש"מסכנים" את ילדיהם.  אבל אם כולם יהיו כאלה, היא כבר לא תתקיים. ואז אני לא רוצה לדעת מה יהיה. ולכן השיח על חיסונים כזה מתלהם. כי מעבר להגנה האישית יש כאן עניין של הגנה על כלל הציבור ועל יצירת חיסון עדר שיכול להגן גם למשל על אוכלוסיות מוחלשות שאסור להן לקבל את החיסון. 

שאף אחת לא בודקת כלום וזה פשוט לא נכון.

אני מניקה למרות שזה קשה מאוד והיה ממש בלתי אפשרי בהתחלה-כי לא רוצה לתת תמ"ל.

אני משתדלת לבדוק רכיבים של מוצרים ויש מוצרים שלא אקנה ולא אתן לילדים שלי.

כשאני בוחרת רכב אני בודקת שהוא מבין היותר בטוחים.

בשל רשלנות רפואית עברתי ניתוח דחוף. הייתי צריכה לחתום על כל שלב ושלב והם שאלו אותי-את מסכימה?? ואמרתי-כן, אין לי ברירה

כי הכניסו אותי למצב בלתי אפשרי!!

ובדרך לניתוח התפללתי לשליחים טובים ושלא ייפגע שום איבר אחר בדרך…

ודווקא כן ניסיתי לחקור ולהבין מה היה בניתוח ולא ממש קיבלתי תשובות (קשה לכם להגיד מה בדיוק עשיתם? שחתכתם? שתפרתם? למה להשאיר אותי באוויר?)

בקיצור יש כאלה שכן בודקים וכן חוקרים, ולפעמים גם מחליטים להגיד לא.

אלא שלא בודקים לעומק כמו שטוענים לבדוק בחיסונים (גם פה לדעתי זה לא באמת בדיקה מעמיקה אלא רוב מי שאני מכירה שמתנגדת לזה קראה באתרים של מתנגדי חיסונים עדויות של הורים והקשיבה להרצאה של אחד מהמובילים שמתנגדים ועל סמך זה החליטה. למה להם להקשיב אבל לכלללל שאר אנשי המקצוע לא? למה אריה אבני אמין וצודק וכל השאר לא?

אני אישית לא מכירה אף אחת שקראה לעומק ממה בדיוק מייצרים את הרכבים ולצורך העניין את מסתמכת על מבחני הריסוק של הרכבים, מי אמר שזה לא מושחת? למה זה כן אבל משרד הבריאות לא?

וגם כנראה שאת חריגה לטובה ובאמת עושה השתדלות לברר. אני מכירה הרבה נשים שבחרו לא לחסן בקלות יחסית, אבל הילדים שלהם יאכלו ג'אנק פוד, יהיו עם בקבוקי פלסטיק זולים וכו'. וזה עוד דברים שאנחנו יודעים בוודאות שהם לא טובים. 

בדיוק בשביל האינטרס הכלכלי. לא כי הם כאלה גיבורים גדולים. איזה אנטרס כלכלי יש לרופא להמליץ להתחסן?

מה זה להבין בחיסונים? זה לא תחום בפני עצמו. זה כמו להגיד האם יש רופא שבאמת מבין באקמול. מי שהכי מבין לגבי פעילות של חיסונים זה אימונולוג.  גם מומחים למחלות זיהומיות  יחסית די מבינים. מי שבאמת רוצה לדעת יכול לברר, יש אימונולוגים שעונים ב"מדברים על חיסונים".

איזה חיסון יכול לקרות למוות או נכות? אני לא מכירה. אבל באמת שגורם, לא שמישהו מת בסמיכות לחיסון והחליטו לקשר את זה...

אני לא שמעתי שהופרך קשר בין שיבושים במחזור לחיסוני קורונה. למיטב ידיעתי עוד לא פרסמו מסקנות של מחקרים אלה.

אתמול כתבתי לך הודעה ארוכה ואז החשמל קפץ והכל נמחק...ואני לא יכולה לכתוב מחדש, לקח לי הרבה זמן לכתוב.

אבל לקרוא לנו עדר זה לא הוגן בכלל וגם שקרי.

יש מילוני אנשים בעולם שלא רוצים לחסן את ילדיהם, או שרוצין לחסן אותם אבל לא לפי שגרת החיסונים המומלצת. יש להם כנראה סיבה לזה.

ולא, אנחנו לא מטומטמים

ולא טפשים

ולא עדר.

קראתי ושמעתי על הנושא הזה בערך עשר שנים (בכמה שנים האחרונות פחות התעסקתי עם זה) אני יכולה לזהות, בדרך כלל, אם הכותב או הדובר הוא אמין או לא, משני הצדדים, ואני מבטיחה לך שיש המווון חומר מענין בנושא, גם אם מורידים שני שליש מהמאמרים או מהסרטונים שיש בגלל חוסר אמינות. יש הרבה מידע אמין. ומי שבאמת רוצה להבין יכול להגיע למידע הזה, זה לא סוד. יש מחקרים. יש גם מחקרים שחבל מאוד שלא נעשו (כמו למשל מחקר ארוך טווח שמשווה בין אלפי ילדים מחוסנים לאלפי ילדים לא מחוסנים- לאורך שנים, ובודק כל מיני דברים- החל מבעיות קשב וריכוז וכלה באלרגיות, צליאק ומחלות אוטואימוניות. מבטיחה לך שאם היה כזה מחקר- איכותי ואמין שהיה מראה שאין כמעט הבדל בין שתי הקבוצות, הייתי נותנת חיסונים בגיל צעיר יותר והרבה יותר ברוגע)

אבל לבוא ולהגיד "הם עדר"?? ככה, בהנף יד מלא בטחון עצמי? כאילו- מה????

 אני יכולה להגיד בדיוק אותו דבר על הרופאים. "אתם: עדר של הרפואה הקונבנציונאלית, שלוקה בחוסר ענווה וחושבת שכל הידע הרפואי בעולם נמצא אצלה. העדר שלא מוכן לשמוע שום דבר שהוא מחוץ לקופסה שלו". 

איזה חיסון יכול לגרום לנזק?

יש חוק פיצויים לנפגעי חיסונים. מה, סתם המציאו אותו?

יש מערכת לדיווח על נזקי חיסונים בארה"ב. (מערכת בעייתית אבל זה ענין אחר)

יש בארה"ב יש בית דין לענייני חיסונים (סוג של כסת"ח אבל גם במצב הזה הוא משלם מיליונים לנפגעים)

למה אם יש נזק מתרופה אז אפשר לתבוע את יצרנית התרופות, ואם יש נזק מחיסון אז התביעה היא כלפי המדינה שרכשה אותם מהחברה? לא רק בחיסון הקורונה. בכל החיסונים.

האם קיים מחקר שבדק בטיחות של סל החיסונים הכולל ולא של כל חיסון בנפרד? (ספוילר: לא. כי אין כזה. אז תוסיפו עוד ועוד ועוד חיסונים, ועוד עשרים שנה ילד יקבל ארבעים חיסונים עד גיל 3 ויהיה אפשר להמשיך לטעון שזה בטוח, למרות שאין מחקר שמוכיח שהסל השלם הוא בטוח) 

מה שיש לי לומר זה: לכו תלמדו. ברצינות. לכו תתעמקו. זה נושא מורכב. כל חיסון הוא סיפור בפני עצמו- הנחיצות, המחלה, הסיכון, היעילות, הבטיחות. זה לא שחור לבן וזה לא הכל או כלום.

לכו תלמדו. לפני שפוסלים ומזלזלים באנשים אינטלגנטים שבדקו (יודעת שבגיל 8 עשו לי מבחן איי קיו במסגרת מחקר ב"שערי צדק" וגילו שרמת המשכל שלי גבוהה במיוחד?)

לכו תלמדו לפני שאתם מביעים את דעתכם הנחרצת על דברים שלא למדתם אותם לעומק.

כן, לכן תלמדו. אם אני מלמדת הסטוריה וצריכה ללמד נושא שאני לא מכירה, אני לומדת אותו. האם רופאים שאינם אימונולוגים למדו כהוגן ולעומק אז הנושא?  

מחילה על החריפות. זה לא מכוון אישית אלייך. אני בטוחה שאת רופאה ואישה נהדרת ומקסימה. וגם היינו יכולות להיות חברות אם היינו מכירות. זה בכלל לא אישי. אני כותבת כלפי התפיסה, כלפי הגישה.

אבל כשאחרים מכנים אותי בשם עדר, שלא יודע לחשוב, ולא מבין כלום, ועושה נזק

רק בגלל שהם רופאים ואני לא

רק בגלל שאני מעיזה להטיל ספק במשהו שנחשב לפרה הקדושה שלהם

זה מטריף אותי.

כי זה עושה עוול להמוני אנשים נחמדים, אינטלגנטים ומשכילים. שכל חטאם היה בזה שהם רוצים לבדוק טוב טוב מה מכניסים לילדים שלהם. 

וזה גם גורם למצב שבו הנושא הזה לא "בודק את עצמו" מספיק, ולכן בהחלט יכולים לקרות נזקים. ע"ע החיסון לקורונה, שעכשיו ברחבי העולם יש המוני תביעות לנזקים משמעותיים. (אבל בישראל לא.)

מהי ההנחה/תפיסת העולם העומדת מאחורי פיצול/מתן חיסונים בעיתוי מתאים, ומה הקריטריונים לעיתוי מתאים?

סקרנית לשמוע תודה!

.

יש את דר' דניאל מישורי שהוא לא מתנגד חיסונים והוא נתן ביקורת טובה על הספר ודווקא נתן המלצה לקריאה

הספר לא מתנגד לחיסונים אלא מביא עובדות מחקרים מספרות רפואית מקצועית כדי לקבל החלטה מושכלת כן לחסן או לא

מוות או נכות יכולים להיגרם מחיסון וזה כתוב בעלון למשתמש.

צריך לחקור לשאול ולבדוק ולא לצדד רק במה שרופאים אומרים היום האנשים יותר ביקורתיים וטוב שכך פעם הרופאים היו האלוהים וכל דבר שאמרו מהפחד וחוסר הידע אמרו אנשים אמן

אני כן מודעת לכך שכיום אנשים יותר מתחברים לעצמם וקשובים לגוף שלהם יש יותר ידע לאורח חיים בריא לשמור על הבריאות ולסייע לגוף במניעת המחלות או לעבור מחלות ילדות באופן קל.

"ד"ר דניאל מישורי חוקר בפילוסופיה, חשיבה סביבתית, ביואתיקה ואתיקה עסקית."

אין סיבה להניח שהוא מבין בחיסונים יותר מאשר ד"ר לספרות אנגלית או עובד סוציאלי. 

אני יודעת

הביקורת שלו הייתה לגבי אמינות מקורות המידע של הספר

וזאת למרות שהוא בעד חיסונים.

חיפשתי ומצאתי את זה:

https://www.gov.il/he/pages/28082022-03

מקווה שהקישור עובד. בכל אופן כתוב בגדול שזה בגלל הכפשה של רופאים אחרים ומערכת הבריאות והתנהלות שלו בתקופת הקורונה, המליץ לא להקשיב להנחיות. נשמע שלא קשור לנושא החיסונים בכלל.

ויש סיכוי שהייתי שמחה להיות מטופלת שלו אם היה לי כסף לשלם לרופא פרטי

אפשר לקרוא כאן: 

ה"מרשם" של הרופא למטופל: נערת ליווי

אני שמחה שמשרד הבריאות מטפל ברופא שמתנהל בצורה כל כך הזויה.

זה הרבה הרבה מעבר לדעות לא קונבנציונליות, ובעיניי זה לגמרי מצדיק שלילת רשיון, בטח כשזה מגיע עם עוד דברים לא אתיים שהוא עשה. 

אבל הזעזוע שלי דתי / ערכי.

ובאמת לא אלך לרופא שאומר לי לעשות דברים נגד הערכים שלי.

אבל דווקא החשיבה הרפואית מבחינתי יפה

אני ממש לא מתירה מה שהמליץ  זה נוראי

אבל רפואית נטו

מאמינה שברפואה לאדם עם גוש לא ברור בגוף היו עושים מינימום ניתוח,

והחשיבה הכוללת של גוף ונפש היא יפה.

כמובן שהחשיבה הזו לא יכולה לגרום לנו לעשות מעשים מגונים.

זה מזעזע מכל כך הרבה בחינות!!!

אם כבר לעבור על הדת יש דרכים שלא מנצלות נשים....

ועדיף ניתוח!

זה מזעזע בהחלט ברמת השלילת רישיון

שישללו גם לכל הרופאים המטרידים.

רק שהיא הכניסה את זה בתור שלא ארצה לקבל את העצות הרפואיות שלו

בדיום על חשיבה קלינית של רופא אלטרנטיבי

את סגנון החשיבה אני אוהבת.

אם בגלל זה באמת שללו לו- מעולה וטוב שכך.

אבל בעולם כזה מעוות שמעודד זנות בהרבה מישורים קשה לי להאמין שבאמת שללו לו בגלל זה.

עולם צבוע שעוצרים חיילים שהרביצו לנוחבות שאנסו נשים.

קשה לי להאמין  שזו השסיבה ששללו לו..

זה לערבב שני דיוינם לא קשורים.

איך אפשר בכלל לבחון את כיוון החשיבה שלו???

אבל הדיון היה על התנהלות מקצועית רפואית

ולכן אם תספרי לי שממציא החיסונים הולך לנערת ליווי, זה יגרום לך לא ללכת אליו?

לא, זה לא קשור לחיסונים שהמציא שנראים לך מועילים וממגרים מחלות.

כיוון החשיבה של ממציאי החיסונים מתאים לך ללא כל קשר להשפותיהם.

באותו אופן, אני מתחברת לכיוון חשיבה שבוחן גוף ונפש

ורוצה לרפא מהשורש ולא פלסטרים לתופעות לוואי.

ולכן אני מתחברת לכיוון החשיבה הרפואי ממה ששמעתי של ד"ר אבני. (לא כל כך מכירה אבל לצורך העניין)

היום התוודעתי להתנהגויות שסותרות את ערכי ולכן לא אלך אליו אישית,

אבל לכיוון החשיבה המקצועי אני מתחברת.

ועדיין לי זה לא נראה כך.

לא רואה שחיסון קורונה מנעה את הקורונה,  מוזר לי.

ובאמת שאין לי מספיק ידע בשביל לומר ולהסביר, רק מוזר

אם הוירוס שורד את הנוגדנים של הגוף, הדנ''א שלו משתנה ואז הנוגדנים כבר לא ''מכירים'' אותו.

לכן גם לשפעת יש חיסון חדש כל שנה, כי זה וירוס, והוא משתנה.

אני באופן אישי חושבת החיסון נגד וירוס פחות יעיל, ולכן לא מתחסנת לשפעת. החיסון נגד הזנים הכי אלימים, שחושבים שיתפרצו, ורק נגדם מחסנים.

לעומת זאת חיסון נגד חיידק יעיל בהרבה, כי הדנ''א של החיידק לא משתנה.

מקווה שדייקתי.

זה שמישהו התחסן זה לא אומר שהוא לא יהיה חולה, אלא שהגוף שלו מכיר את המחלה, ויש לו נוגדנים אלייה, ולכן אם ייחשף למחלה או שהוא לא ירגיש אפילו כי המחלה לא תתפתח, או שהוא יקבל אותה באופן קל.

במקרה של שעלת, אם התינוק לא מחוסן והוא ידבק, הוא עלול למות ממנה (שיעולים חזקים+ צלעות של תינוק בן יומו= שבר בצלעות). חיסון שעלת אפשר לקבל רק אחרי חודש/חודשיים, לא זוכרת. לכן התחסנתי אני לשעלת בהריון, כדי שהתינוק יהיה עם נוגדנים, ולא יקבל את המחלה באופן כזה שיגרום לו למות ח''ו.

זה ממש הצלת חיים...

שחקרו ושולחים לי כל היום מהכללית להתחסן לשפעת ובהריון בכלל חשוב.

מודה שלא ביררתי.

נשמע לי שטויות

מכירה אנשים מחוסנים שתפסו שפעות קשותתת

מעדיפה לחזק את עצמי בויטמינים

ואם אני חולה לשמוח שהגוף מתחסן ומחזק את עצמו

גם כשנותנים לי טופס במרפאה, אני אשאל על מה אני חותמת. אם יש לי שאלה- אשאל.

לא אמרתי לא להפעיל חשיבה ביקורתית, פשוט בקשר החיסונים יש צד אחד שהוכח כיעיל מאוד במהלך השנים, וצד שני שהוא לא מוכח בדיוק.

בנושא החיסונים ה''בסיסיים'' אני לא רואה כאן שאלה, כי זה להגן על עצמי ועל המשפחה שלי מול לסכן אותם לחלות באופן קשה.

אני לא מכירה לעומק

וכששמעתי על המקרה פה אמרתי שטוב שפוטר

אם כי אני מאמינה שבאמת פיטרו אותו לא מהסיבה הזאת, אבל אני שמחה בכך.

סיבה ממספיק טובה לשלילה...

אישית עולות לי הרבה שאלות, לא מצליחה להאמין ולסמוך על מערכת הבריאות ואני לא היחדיה אז כנראה יש פה כשל רציני שלהם.

ומודה הייתי שמחה לפצל או לדחות אבל ממה שקראתי והצלחתי להבין, לא חיסנתי בכלל וזהו

אכשהוא יותר מריע אותי מלחסן, וכמובן שעדיין עולות לי תהיות במחשבות

ובעיקר כאב, שאני אזרח שלא יכול לסמוך על מערכת הבריאות שלו

היא כן בעד לפצל ולדחות כמה שאפשר

אבל למשל אמרה שיש חיסונים שהם ייהרג ובל יעבור- חייבים לעשות אותם , מצילי חיים חד וחלק, ונגיד את הרוטה היא ממליצה לא לעשות.

ומנגד, שלחה את בעלי לעשות חיסון שהיה לו חסר והוא חשוב.

ועוד משהו חשוב

למשל היא אמרה

אם רוצים לדחות חיסונים צריך לשים לב שבינתיים הילדים לא נחשפים לאוכל תעשייתי/בחוץ, לבריכה ולים ולעוד משהו שאני לא זטכרת- כי יש חיידקים עמידים עם מחלות שנגדם מחסנים כמו שיתוק ילדים וכו...

יש הרבה במדינה שלא מחסנים בכלל ובגלל זה מגפות חוזרות עם סיכוני חיים הרבה יותר ברורים מאשר החיסונים, כאין וכאפס לעומתם..

לעניות דעתי יש בחיסונים סכנות כלשהם, הם קטנות יותר מאשר לא לחסן כלל.

עדיף לפצל ולתת כל פעם נגיד אחד

לשים לב שלא נותנים תוך כדי שהתינוק בטלטלה פיזית או רגשית, או קצת לא מרגיש טוב..

אבל ממ שלא להיכנס לגישת הכל כסף לא עוישם כלום.

אם רוצים לא לחסן או לדחות צריך להתייעץ היטב.

אפשר עם דר ליאורה אוליאל

רופאה מתוך המערכת שחושבת אחרת מהמערכת?

ה' ישמור.

יש כזה דבר?

עדיף לא לפרסם את השם שלה. שלא לפגוע לה בפרנסה. 

כן, אני מכירה אותה. ואת ההנחיות שלה. וזה פחות או יותר מה שאני עושה, עוד לפני שהכרתי את ההנחיות. 

לרוב אנשים לא מכירים וזה סופר חשוב

וגם שהיא אומרת שיש חיסונים שחייבים לקחת ועדיף לא לדחות בהרבה ...

לרוב כשקוראים חומר באינטרנט נשמע משם לא לחסן בכלל וזה בעיה...

יש המון שמחסנים חלקית, או מפצלים או דוחים.

תמיד יש קולות של הכל או כלום.

הרוב לא

מישהי בדקה לעומק את כל נושא התרופות הפסיכיטריות?

כי לפי קריאה אקראית פה בפורום, זה גם דבר מאוד פופולרי.

ובכל זאת אף אחת לא קורית לחקור את חברות התרופות הפסיכיאטריות.

למה?

לחברות התרופות האלו אין אינטרס כלכלי?

לא ראיתי דיון כזה בחודש האחרון.

האם יש קונצנזוס על התרופות הפסיכיאטריות?

ואני אשמח לדעת איך זה שהחברות תרופות האלו מוסריות ללא רבב,

ודווקא חברות החיסונים תאוות כסף בצע?

אבל בעיקר מהמקום אם צריך או לא.. מלא כותבות שהם לא רוצות להתחיל לקחת, כי מתמכרים, כי אז צריך לכל החיים וכו'.. הרבה פעמים בנות מבקשות עצות לדברים טבעיים או מאכלים וכזה. לפעמים זה נובע מהפחד שיסמנו אותה כמישהי שלוקחת תרופות כאלה, לפעמים מיתוסים כמו שכתבתי בהתחלה ולפעמים סתם בנות שלא ממהרות לקחת תרופות.. הבעיה שאפילו בשביל להתחיל טיפול לא תרופתי לא ממהרים בגלל זה ללכת..

אז יש המנעות מהתרופות האלה אבל לאו דווקא מהסיבות האלה..

נניח בונג'סטה.

כל הריונית שניה פה לוקחת.

מישהי חקרה לעומק את החברה שמייצרת את הבונג'סטה?

אולי היא מסכנת את העובר, ובעצם משווקת את עצמה היטב כדי לקבל את הכסף שלנו?

גם הרופאה שלי המליצה לי עליה. יכול להיות שרופאים מקבלים כסף מחברת בונג'סטה?

מגדלים כבשים

גוזזים צמר

מכינים בדים בתהליך כלשהו

ואז תופרים בגדים טבעיים בלי שמחדירים לך חומרים מסוכנים

צעצועים? רק מעץ שמגלפים!

לענין החברתי, העדרי.

מה שמענין את רובם זה הנושאים ה׳מדליקים׳ שיש בהם אקשן בשיח החברתי ולא הנושאים הבריאותיים שמשפיעים הרבה יותר.

אני לא קונה פלסטיקה וצעצועים מעלי אקספרס,

חושבת על הפלסטיק במים ולכן עברתי לבקבוקים רב פעמיים כמה שאפשר,

קונה רק בגדי כותנה מנקסט לילדות ולא סיני בגלל הצביעה,

חושבת לעבור למוצרי ניקוי אלטרנטיביים ולא לנשום אקונומיקה,

זורקת קרמים שהיו בשמש ובאופן כללי מודעת להשפעת השמש על מוצרי טואלטיקה,

וזה פשוט בכל מקום המוח שלי לא עומד בזה!

העולם מתקדם טכנולוגית...

יש מוצרים מלאים חומרים וכו'

אבל אותו אחד שניהל את העולם כשהכל היה טבעי

מנהל אותו גם עכשיו

אז אפשר לסמוך עליו ולתת לו להוביל

גם אני לא יכולה/ רוצה להתעסק כל היום בעניינים בריאותיים, אז אני עוסקת בחשובים ביותר כמו תזונה ודברים יומיומיים.

לכן השרשורים הללו מגוחכים בעיניי, כי דנים פה על ענייני בריאות ברומו של עולם, בשעה שעניינים בריאותיים הרבה יותר קריטיים אינם במודעות בסיסית.

לא צריך לעצום עיניים

אבל בהחלט כשמגיעים למצב שהמוח לא עומד בעומס...

אז אפשר להרפות ולסמוך על ה'

מי שבוחר להתעסק בזוטות, אלוקים לא מנהל לו את הדברים החשובים, הם פשוט מתנהלים לבד ואז אנשים מתפלאים למה הבריאות הפיזית/ הנפשית שלהם נפגעת.

כמו שאת סומכת על הגננת.

הקב"ה נתן לבני אדם להתפתח ולפתח את העולם, ליצור דברים שמקדמים בריאות, הם התמחו בפן הזה של העולם שהוא ברא

אני לא חוקרת ומעמיקה בצורות שאין לי את הידע,

אני כן עם נטייה לשאול ולברר ולא לקחת כמובן מאליו.

אישית אני לא אמהר לקחת תרופות פסיכיאטריות, וגם כשחוויתי דכאון בהריון ברוך ה הצלחתי להתמודד בטיפולים טבעיים.

אבל אני עם יד על הדופק,

ואם יהיה צורך אני כן אקח.

וודאי שיש להם אינטרס, ויש תופעות לוואי נוראיות נוראיות! עבדתי במחלקה פסיכיאטרית וראיתי גם את אותה התרברבות שתיארתי מקודם של הרופאים כלפי כל מי שמעלה תהיה, (לדוג מטופלת שלא רצתה להפסיק להניק וזה אמר שהיו מאד מוגבלים בתרופות שאפשר לתת לה, והפסיכיאטרית מנהלת המחלקה פשוט התנהגה בהתנשאות ופטרונות כלפי המטופלת, בצורה שממש ציערה אותי, לגיטימי שתחשבי שטוב שתפסיק להניק, אבל אל תתנשאי ותגידי עליה בישיבות צוות אמירות משפילות שהיא סתומה ולא מבינה כלום ולא יודעת לבחור וכו וכ)

לא יוצא לי להזמין צעצועים מעלי אקספרס ולא יודעת מה, אבל מודה שזה פחות מפחיד אותי, לא רואה בעיה בזה.

בסוף מסכימה עם אלו שאמרו פה שהכל שאלה של תועלת מול נזק,

ובנושא החיסונים לא ברור לי מספיק מה עולה על מה, משהו שם לא נקי בעיניי.

ובאמת נורא קשה למצוא מידע אובייקטיבי כי יש רק  מידע ממתנגדים חריפים או תומכים נלהבים. ופחות באמצע.

כי יש הרבה חששות מהמסביב,

מה אני חולת נפש?

פסיכיאטרית?

לא יודעת להתמודד?

ומול הקולות האלו יש הרבה נרמול ועידוד לקחת.

ועם הקולות האלו אני מסכימה, אין סיבה שמישהי/ו לא יקחו כדור פסיכיאטרי מחשש מה יחשבו עליהם ושהם חולי נפש,

יש סיבה שלא יקח מחשש לתופעות שונות אם הוא מוצא דרך להתמודד עם זה בדרכים שונות

גם לחברה לייצור בונג'סטה, גם לטבע, ולכל חברה בעצם.

השאלה היא לא האם הן רוצות כסף, כי ברור שכן,

אלא מה טיב המוצר שהן מוכרות לנו.

לא הבנתי למה נטפלו לחברות החיסונים דווקא? כאילו המוצר שלהן פגום ויש שם רק תאוות כסף.

למה?

איפה ראינו סטטיסטיקה של הדבר הזה? כמה, סטטיסטית, רופאים אמרו במפורש שהם מזריקים את החיסונים בשביל לממן את החברה ולא בגלל טיב החיסון?

כדי לצאת ב"האשמה" כזאת את חייבת נתונים סטטיסטיים שמוכיחים מעבר לכל ספק שאכן יש פה שחיתות שמתנהלת על גב הציבור.

לא נתקלתי בשום עדות של שום רופא.

רק בתאוריית קונספירציה שאומרת שלחברות החיסונים יש איזה אינטס אפל למכור לנו חיסןנים שיסכנו אותנו.

מחילה, זאת קונספירציה וזה הכל.

עולה שאלה-

האם לחסן?

יש תופעות לוואי, יש כל מיני דעות בעניין, בוא נברר

מחפשים מידע

הופפ מחקרים ממומנים של חברות החיסונים

אה- לא אובייקטיביץ

אם נחפש מחקר על יעילות ובטיחות של בונג'סטה, מן הסתם נמצא מחקרים שמימנה החברה שמייצרת את בונג'סטה, לא?

כנ"ל על יעילות ובטיחות של תמ"ל וכן הלאה... 

אני משתדלת להמנע מלקיחת אפידורל. בנתיים ב"ה הצלחתי בלי.

ואני יןודעת את החסרונות שלרוב זה יעכב את הלידה ועלול לגרור סיבוכים,

יודעת שלידה צריכה כמה שיותר תנועה פעילה.

אם בסוף אסבול מאד ולא אמצא דרך להקל עלע עצמי אקח.

אבל באמת מציירים את זה כדבר הרבה יותר טוב ממה שהוא. ופחות מראים את הצדדים האלו.

אותו דרך אשתדל מאד ממתן תמ"ל, מאמינה שזה לא מחקה הנקה בכלל.

אם בסופו של דבר והיה לי פעם כזאת נתתי לבן שלי.

בונג'וסטה אני מתייחסת לזה כאל אקמול, היעילות מבחינתי היא מדד הסבל שלי שנעלם.

אשתדל מאד להמנע ולהתמודד בעצמי, אם כבר קשה לי מדי לתפקד- אקח.

חקרת את כל ההשפעות האפשריות שלהם?

למה בונג'סטה ואקמול זה בסדר במקרה הצורך, וחיסונים לא?

( זה לא מופנה דווקא אלייך, אלא למי שלא מתחסנת בגלל שחושדת בחברות החיסונים ובמערכת הבריאות וכו' )

אבל מרשה גם לפקפק.

מבינה??

אני לא נגד בכל מצב

אני מעדיפה בלי

ואקמול פעמים ספורות ספורות

הדיון פה לא נועד לשכנע אחת את השניה.

ולכן גם פחות שייך פה שאלות ופניות אישיות.

גם אם מישהי פועלת בצורה שנראית למישהי אחרת לא עקבית או לא הגיונית - אלו החיים שלה והיא לא צריכה לתרץ שום דבר לאף אחת..

(נכון שכתבת שזה לא אישי כלפיה, וחשוב שכתבת. אני רק רוצה לחדד ולהזכיר).

אפשר להעלות שאלות למחשבה.

כל אחת יכולה לבדוק עם עצמה אם נכתבו פה דברים שגורמים לה לחשוב אחרת על האמונות שלה.

אבל מותר גם להישאר עם האמונות שלנו בלי לתת על זה דין וחשבון לאף אחת.

ומותר גם לעצור ולהפסיק להשתתף בדיון, אם זה כבר פחות מתאים. בסופו של דבר לא תהיה פה שורה תחתונה לדיון, כי תמיד ישארו שני צדדים ולכל צד יש את הטיעונים שלו. אז כל אחת צריכה להחליט מתי היא מיצתה (ומותר לעזוב אפילו אם יש לך עוד מה להגיד...)

אבל מודה שלא עברתי מחקר מחקר.

בתואר עשיתי עבודה על חיסונים אז המחקרים שעברתי עליהם שם הם היחידים שקראתי.

לא מכירה המלצה על ד', שמעתי על ג'.

היה להם מבחן סינון בכיתה, והיא עלתה לשלב השני.

הדפסתי לה איזה שתי דוגמאות למבחנים שמצאתי ברשת. כדי לחשוף אותה לסגנון השאלות.

יש גם חוברות יותר מקיפות בתשלום, אבל לא קניתי.

כיום היא בכיתה ד' ולומדת כבר שנה שנייה בתוכנית מחוננים.

אני שמחה שלא חיכיתי עם זה, והיא יכלה כבר להתחיל בתוכנית.

הבן שלי עכשיו בכיתה ב'.

אני צריכה לראות אם בבית הספר שלו נותנים לילדים לעשות את המבחן הראשוני. אם כן, אני אגיש אותו. ואם הוא יעבור לשלב השני, אני אגיש אותו גם אליו.

היא הסתדרה עם המבחן מבחינת לחץ וארגון?

ואם אפשר לשאול, היא מהקטנות בשכבה?

לא הייתי איתה שם, אלא בעלי, והיו איתה עוד כמה חברות.

היא ילידת ספטמבר. די קטנה בשנתון, אבל לא מההכי קטנות.

ואז הנסיון הראשון הוא מעין תרגול.

הבן שלי לא עבר בפעם הראשונה (התקבל למצטיינים) ובפעם השניה עבר אבל עברו שנתיים בין לבין כי פספסתי את ההרשמה בכיתה ג.

אבל אפשר סה"כ לגשת פעמיים, אז לא רוצה "לבזבז" את הפעם הזו אם זה בכלל לא ריאלי

אבל אז אולי אני כן אשקול לעשות איתו בג' ולא בב'.

פורטל הורים - תהליך איתור תלמידים למסגרות ולתוכניות למחוננים ולמצטיינים

הם ממליצים בכיתה ג חוץ ממקרים מיוחדים (גם היינו צריכים לחתום שאנחנו יודעים שזה לא לפי המלצת משרד החינוך)

הגשתי אותה בב', היא ילידת סוף נובמבר ממש מהקטנים בשכבה.

היה לה בסדר גמור, כמובן שהסבתי לה בדיוק מה הולך לקרות ואיך במבחן הולך.

וכמובן, הדגשתי לה שזה מבחן שבודק איזה תכנית יכולה להתאים לה ולפי זה נרשום אותה לחוג העשרה או משהו כזה, בכלל לא אמרתי שיש עניין לקבל ציון גבוה

לק"י

לא חשבנו על זה יותר מידי.

פשוט ניגשו כשהיה..

אבל לגבי הבן הגדול זה היה די ברור שהוא יעבור אותו. כך שמכיתה ג' הוא נהנה מתוכנית המחוננים.

היא לא ממש התלהבה מהרעיון של תוכנית מחוץ לבית ספר

רשמתי למצטיינים אחר הצהרים למרות שהתקבלו למחוננים

ככה זה יותר כמו חוג ולא במקום בצפר

לילדים שלי זה יותר מתאים

בעיני אם הילד מסוגל ממש כדאי

והתוכניות מתחילות כבר בכיתה ג..

זה שהתבניות מכיתה ג אני יודעת😁

ואיפה יש תכניות כאלה?

לק"י

נושאים שלא בתוכנית הלימודים, העשרה.

יש בהרבה מקומות. לרוב זה לא דתי, אלא יש שם גם תלמידים דתיים.

בירושלים וביד בנימין אני חושבת

זה תלוי באיזור.

והכיתות נפרדות

הבן שלי ניגש בב' ונמצא במחוננים מג', ילד אחר התקבל למצטיינים, אבל על זה ויתרתי לצערי

וההורים שלי ויתרו על זה

יצאתי בסדר😅

קשה להגיד על בנים מתבגרים שהם ''בסדר''.

אבל הבחירה בין לצאת מהעבודה מוקדם ולהסיע אותו שעות לבין לוותר ולשלוח אותו לחוגים בבית הייתה הכרחית עבור המשפחה

כדי להתחיל מיד בכיתה ג'. מדובר בתהליך יחסית ארוך, לא מבחן ותשובה מידית

שני ילדים

חבל לחכות

אפשר להיבחן שוב אם רוצים בגימל

למיטב ידיעתי ההמלצה לחכות לגימל היא לצעירים בשנתון

לנו היה את זה בנושא אחר (שעכשיו פחות חם, אז הוא לא עולה כל כך)

ולהורים שלי גם היה את זה בנושא פוליטי (סביב ההתנתקות)

זה קשה מאוד... אבל גם בתוך הוויכוח צריך לזכור שאנחנו זוג אוהב ומאוחד.

ואני אומרת לעצמי שהכי חשוב שבנושאים המהותיים בחיים (יהדות וחינוך ילדים) אנחנו בדעה אחת, כי אחרת זה היה פוגש אותנו הרבה יותר וזה היה הרבה יותר קשה...

מניחה שבקרוב העניינים האלה יירגעו קצת, כשתעבור תקופת הבחירות, ותוכלו לחזור לנהל את חייכם בנחת ובאחדות❤️

עם תמונת התוצאות העכשווית אני בכלל לא בטוחה שזה יקרה מהר...

אבל אני כן חושבת שאני צריכה ללמוד להתמודד עם המצבים שבהם אנחנו חושבים כל אחד שהשני טועה, כי זה לא טוב שזה כל כך קשה לי.

גם בחינוך ילדים יש לנו לפעמים דעות שונות... לכם לא? איך עושים את זה? מקווה שהשאלה לא נשמעת חטטנית, אני רצה ללמוד מכם

לנו ב"ה אין כמעט חילוקי דעות בנושא הזה. מקסימום יכול לקרות שאחד מאיתנו כעס בצורה מסוימת על הילד, והשני חושב שהצורה הזו לא טובה. אז אחרי שהילד נרגע (בדרך זו או אחרת) מדברים על זה שלא בפניו, ומגיעים בסוף להסכמה איך נכון יותר היה לנהוג באותו רגע.

אז בנושא הזה אני לא יכולה לעזור לאחרים...

אבל בנושא כמו פוליטיקה - אני חושבת שהכי טוב "פשוט" להחליט שלא מדברים על זה... הרי אין פה משהו מעשי לחיים שלכם, נכון? (הנושא שהיה בוויכוח בינינו בזמנו כן דרש צעדים מעשיים, ולכן זה היה בעייתי יותר...)

אבל דברים קטנים פה ושם.

נכון, אין בפוליטיקה משהו מעשי, סתם מעצבן אותי ממש שהוא חושב שאני טועה ושהוא לא מבין שאני צודקת.

זה נשמע טיפשי כשאני כותבת את זה...

וגם לא יודעת כמה נצליח לא לדבר על זה בתקופה הסוערת הזאת.

פוליטיקה זה באמת נושא מאוד טעון, במיוחד בימים האלה ויכול להביא לעצבים ומחשבות שליליות אחד על השני. צריך לזכור שזה שיש לו דעות אחרות משלך לא אומר שהוא פחות חכם או מבין או מוסרי ולא אומר את זה גם עליך. יש דעות שונות שמגיעות מנקודות מוצא ערכיות שונות ואפשר וצריך לקבל את זה. נקודת המוצא היא להבין ששניכם רוצים בטוב חושבים שיש דרך אחרת להשיג אותו.

ברגע שאת מבינה את זה, את צריכה גם ללמוד לנהל את זה, לקבוע גבולות לשיחות פוליטיות, לא לנסות לחנך אחד את השני ולזהות מתי כבר לא מועיל לדבר על זה.

גם אם החלטתם לא לדבר על פוליטיקה אבל בפנים מעצבן אותך שהוא לא מבין שאת צודקת, זו תפיסה קצת מוטעה בעיני... תביני את שיש לכם שתי דעות שונות ויכול להיות שיש גרעין של אמת בכל אחת מהן.

גם לי יש חילוקי דעות עם בעלי נניח בנושא גיוס חרדים. ניהלתי איתו כמה ויכוחים בנושא והבנתי שאני לא הולכת לשנות את דעתו, הוא פשוט חושב אחרת ממני וזה בסדר גמור. אפילו שאני חושבת שזה אחד הנושאים המשמעותיים והקריטיים, הוא חושב אחרת. אני מצליחה להבין את נקודת המוצא הערכית שלו ולכן אני מעריכה אותו על אף שהוא חושב אחרת ממני לחלוטין.

מוטעית, ואני רוצה לשנות אותה.

אני רוצה להרגיש שזה באמת בסדר שכל אחת מאיתנו חושב אחרת.

מה הערך שיושב בבסיס של התפיסות של בעלך. איזה ערך חיובי יש בבסיס שמוביל אותו בחשיבה שלו. תנסי להגיע אצלך להערכה פנימית של איך הוא מובל על ידי הערך החיובי הזה. יש סרטון של גברת רביע שהיא מדברת עם זוג שאחד בימים ואחד בשמאל והם רבים על זה, תראי:

‏‏19K‏‏ צפיות‏ · ‏‏1.3K‏‏ רגשות‏ | הוא ימני לאומני, היא שמאלנית...ואי אפשר לדבר על על זה בבית. ספיישל בחירות- "טיפול זוגי פוליטי" עם גברת רביע שמראה לנו כמה כולנו בעצם דומים ברצון שיהיה פה טוב ובאהבה לעם ולארץ שלנו וכמה זה בסדר לחשוב אחרת.. העיקר שנצליח לקבל אחד את השני ולהיות ביחד💜💜 מתוך הופעה בבית אבי חי | גברת רביע

כל הכבוד לך

חחח

וזו האמת של התורה.

הרבה דברים מסתעפים ממנה, אבל לרוב קשה לנו לראות מה האמת האלוקית בכל הדברים האלה.

אני מאמינה שפוליטיקה זה אותו דבר. ולפעמים כולם אמת אלוקית - בהסתעפויות שונות.

ולכן אין טעם להיות בטוחים שהאמת אצלי, כי אנחנו לא אלוקים.

ובעיקר - לכן אין טעם להתווכח על זה בין בני זוג, כי האמת האלוקית היא שזוג צריך לחיות בשלום ובאהבה

אצלינו יש עניין אחר לא קשור למפלגות,

אז בגלל זה לריב עם הבעל?

מציעה לך בכל לב

לא להכניס פוליטיקה הבייתה.

כן לכבד דעות אחד של השני

אבל אתם זוג אוהב

ולא שווה לקלקל את הזוגיות היפה שלכם

בגלל משהו חיצוני!

למה הוא חושב את מה שהוא חושב? את ההיגיון שעומד מאחורי זה, גם אם הוא מוטעה לדעתך?

אני חושבת שאנחנו מבינים שעמדה מסוימת היא הגיונית גם אם אנחנו לא מסכימים איתה יותר קל לנו לא להגיע למקום של ''הוא טיפש אם הוא לא רואה שאני צודקת''

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

פ

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

ואחרי המקוה הולכת לשים

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

נושא לא פתור אצלי

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

כאילו מורידים שכבה

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

הקשיים שאת מתארת לא נשמעים לי חריגים לגיל, הבת 4.5 שלי עושה די את רובם ואני משתדלת (מאוד🙈) להתייחס לזה בסלחנות... זה באמת מעצבן אבל נראה לי תואם גיל. יכול להיות כמובן שלא תיארת הכל או שהעוצמה של התפרצויות וכו' כן חריגה, שעה וחצי של בכי על משהו בלי שהצלחתם להרגיע בשום דרך כן נשמע לי רציני יותר.אז סתם כותבת את זה בתור התחלה. אני כן חושבת שאם לכם קשה להתמודד עם זה זה סיבה ללכת להדרכה, גם אם הקושי נורמלי לגמרי וגם אם לא. הדרכה יכולה לתת המון.

לגבי ההדרכה עצמה שכתבת- האמת שאישית אני לא מתחברת לשפר (הגישה שכתבת פה) בכלל🙂 ואני חושבת שלתת הוכחה מההתנהגות בגן זה לא מאוד הגיוני, כי ברור שגם ילד עם קושי מצליח להתנהג יותר טוב בגן ואז כשמגיע הביתה למקום הבטוח שלו הוא מתפרק. והדרכה שלא שיפרה את המצב אלא החמירה אותו מבחינתכם- אולי זה סיבה לא להמשיך איתה.

אישית אני מתחברת יותר לגישה ההתקשרותית- (@אפונה מדריכה בגישה הזאת, לא מצליח לתייג לי) הנקודה שאני לקחתי ממנה ועוזרת לי ממש זה לחזק את הקשר עם ההורים ולתת מעצמנו את הקשר. ואני ממש רואה שבימים שאני נותנת לה יחס מעצמי ומשחקת איתה עושה איתה דברים ביחד היא הרבה יותר בטוב. (ועוד משהו שמשפיע כמובן זה רמות רעב ועייפות, תמיד לשים לב אליהם.)

בקיצור כתבתי קצת מבולגן, מקווה שתביני משהו😅

באמת סביר לגיל?

כאילו זה לא גיל שנתיים, יש שכל ויש הבנה

ולפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו מדברים לקיר....

אגב, אני לא ידעתי איזה שיטה היא. וגם לא שאלתי.

אבל כשהיינו אצלה ראיתי ספר שכתוב גישת שפר.

אם הייתי יודעת מראש לא הייתי מגיעה אליה.

אני לא מכירה את השיטה לעומק אבל מהמעט ששמעתי פחות מתחברת.

באמת הרבה יותר מתחברת לגישה ההתקשרותית.

נראה לי שמי שכותבות פה עליה הרבה זה @אפונה ו- @אמאשוני

שבאמת למדתי מהן לא מעט!

כן קצת עלו לי מחשבות אולי לפעמים אנחנו נהיים קצת מידי מכילים ומבינים ומקבלים...

אבל מודה שמה שכתבת פשוט הקפיץ אותי.

גילוי נאות: הייתי גם בהדרכה בגישת שפר ובאתי בלי דעה מוקדמת והכל וגם קיבלנו המון תובנות כמו מה זה אמון ועוד.

אבל במקרה שלך לא, פשוט לא. פשוט אל!!

בבקשה ממך תעזבי אותה אתמול,

הילד זועק לעזרה ומה שהיא אומרת לך במילים אחרות: הוא עושה עלייך מניפולציה ואל תאמיני לו, אל תתרגשי ואל תתייחסי ואז הוא יפסיק לבקש.

נכון. הוא מבקש ממך להפשיט את אחותו, כי הוא מנסה לעשות ממך קציצה. נכון. לא בגלל שהוא לא מרגיש בטוח במקום שלו מסיבה כלשהי והוא לא יודע לבטא את זה..

אוף זה כזה מרגיז אותי אהההההההה

ומה שהכי מרגיז שמביאים את הטענה שזה עובד,

ברור שזה עובד.

כשתינוק בוכה בוכה ולא נענים לו הוא יפסיק לבכות.

אם שומר היער צועק ומזהיר יום יום ולא מקשיבים לו הוא יפסיק לצעוק. זה לא אומר שאין סכנה. זה אומר שההתרעה לא אפקטיבית. איך זה שזה עובד והוא מפסיק לבקש, זו ראייה שאין לו צורך אמיתי שלא קיבל מענה.

הילד זקוק לעזרה, אתם זקוקים לעזרה, אמא שלך צודקת.

אבל לא סוג עזרה כזאת.

את השאר אשאיר לאחרות או לזמן אחר, רק אומר שזה לא או להיענות למה שהוא מבקש (להפשיט את אחותו) או לא להיענות (לא להפשיט את אחותו)

זה הסימפטום, ככה את מבחנה שמשהו לא כשורה.

אבל זה לא הנושא, זה לא באמת מה שמפריע לו.

צריך לצאת לגמרי מעולם המושגים הזה ולנסות להבין מה הוא באמת צריך ואיך לתת לו את זה

את נשמעת מקסימה ואיזה אינסטינקטים נהדרים יש לך!

כדאי ללכת להדרכת הורים תומכת שתעזור לך ולילד באמת, בשורש, ואל תתעלמי ממה שהוא מנסה לספר לכם דרך ההתנהגות (המתאגרת מאוד) שלו.

אם את לא מוצאת פרונטאלי תחפשי בזום, למרות שיש היום המון הדרכות הורים שבאים בגישה פתוחה ובריאה אבל לא הייתי לוקחת סיכון.

מה שאני מכירה וממליצה זה דרך הבית להורות מקרבת.

מעבר לזה לא מכירה מדריכות להמליץ.

כן יכולה להזכיר את לריסה גינת שאני עוקבת אחריה מספיק זמן ברשתות החברתיות כדי לומר שאני אוהבת את הגישה שלה, אבל לא מכירה מה היא עושה בהדרכות בפועל שלה.

בהצלחה רבה!

אני מאד חכמה ומבינה ובכל זאת לפעמים מתנהגת בצורה מאד לא רציונלית,

כי יש מצבים שבהם המח הרגשי או אפילו המח הזוחלי תופסים פיקוד.

אם ילד נמצא במצוקה הדבר האחרון שהוא צריך זה שיסבירו לו (שעכשיו לילה, שאין ממה לפחד, שיפסיק לבכות)

זה לא מה שהוא צריך ולא השפה שלו...

כן נשמע לי סביר לגיל... בדיוק אתמול היה לילדה שלי טנטרום של חצי שעה כי אח שלה קיבל עוגיה לפניה, וגם לקום בלילה היא כמעט לא קמה אבל כשכן זה שיגעון ושעה - שעה וחצי של בלגן, של דרישות שלנו לא הגיוניות אבל לה לגמרי כן

כאילו בעיקרון היא לגמרי מבינה כשמדברים איתה, אבל כשהיא עייפה/ רעבה או משהו אחר מציק לה אי אפשר לדבר איתה וצריך למצוא דרך אחרת להרגיע אותה. בדרך כלל אני יציע חיבוק, לפעמים סיפור. וזה באמת הגיוני כי גם אני כשאני עייפה או רעבה מאוד יכולה לצעוק עליה למרות שאני לגמרי יודעת שזה לא תגובה הגיונית או מותאמת אבל קשה לי להשתלט על זה כשאני עייפה או רעבה, אז זה סופר הגיוני שבת 4.5 לא תצליח...

אבל כמו שכבר כתבתי מה שמשנה זה שלכם קשה עם זה ולא אם ההתנהגות תקינה או לא. ההתנהלות תהיה אחרת, אבל עזרה כדאי לקבל בכל מקרה...

תכלס אני גם במחשבות על אם אני באמת יותר מדי רכה ומכילה ומקבלת כל התנהגות, אבל זה נראה לי לגמרי עדיף מאשר הקצה השני של ''אתה גדול ואנחנו סומכים עליך שתתמודד'' שזה בעיני בעצם ''תתמודד לבד עם הקושי שיש לך כרגע ואל תפנה אלינו''

כשבוחנים אם התנהגות היא תואמת גיל, זה לא תמיד אומר שהיא תקינה (בעצם תקינה זה ממש לא המילה אבל אין לי כרגע אחרת.. אולי בהמשך תעלה לי)

הרבה פעמים התנהגות שמצויה בקרב אותה גיל היא ביטוי לקושי. למשל עלתה פה השבוע דוגמא של נשיכות בגיל הרך - תסכול הרבה פעמים מתבטא באגרסיביות, אז בגיל הרך זה יהיה נשיכות, בגיל גן ובית ספר מכות ובהמשך בהצקות והשפלות. וזה תואם גיל. כלומר ילד בית ספר שנושך - זה לא תואם גיל.

אבל זה לא אומר שככה זה, או שטוב שזה ככה, ובעיקר זה לא אומר שהבחירה היא בין לעצור את ההתנהגות (בהנחה שזה אפשרי) או להשלים איתה.

לצורך הדוגמא, ילד שלא מאד מתוסכל לא ינשוך גם אם הוא בן שנתיים.

כשמבינים ממה ההתנהגות נגרמת אפשר לטפל בשורש שלה..

עבר עריכה על ידי רק לרגע 1 בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 11:37

מחשש לאוטיניג

מקווה שהספקת לקרוא אל לא אז בשמחה בפרטי

תראי את מתארת ילד שאתם מתקשים איתו כבר 5 שנים, ברמות שונות. מדריכת הורים ששומעת את זה ואומרת אין לו שום בעיה ושום קושי - בכנות, הייתי מתקשה לשמוע את המשך דבריה.

אולי יש לו קושי קל שאפשר בהכוונה להתגבר עליו, אולי הוא לא מבין איך להשיג דברים חוץ מאשר בצרחות ובכי וצריך ללמד אותו. אבל ילד שקם מהשינה כמה פעמים בלילה בהיסטריה זה לא ילד שאין לו שום קושי.

העובדה שהוא מצליח להחזיק בגן ומתפרק בבית ממש לא אומרת שהכל קל לו. לפעמים ההיפך.

סליחה שאני אומרת, אבל הרבה מההורים היום מתקשים בסיטואציות יחסית "קלות" כלומר כשאין שום קושי חריג, ושם באמת עצות גנריות יכולות מאד לעזור. ויכול להיות שהיא מאד מאד עוזרת שמה שצריך זה עזרה גנרית - "תדעו להציב גבולות" או "מותר לכם לומר לילד לא" ודברים בסגנון הזה.

זה לא אומר שההכוונה שלה תתאים גם כשצריך מענה ספציפי לקושי גדול יותר.

נשמע לי שאתם הורים מדהימים והצלחתם בכוחות עצמכם להביא לשיפור ממש משמעותי במצב, ואז הלכתם לאשת מקצוע שהרסה את כל מה שהשגתם.

אני גם חושבת שאת מתארת מצב שהוא חריג יחסית, אבל עשיתם עבודה והיה שיפור משמעותי עד תחילת השנה, נכון? כלומר אתם יודעים איך והבנתם מה עוזר לו ומה הדרך להתמודד.

ומתחילת שנה קשה לו במסגרת ולכן הוא מתקשה יותר, אבל נשמע שגם על זה יחסית התגברתם והגעתם לאיזה מצב לא אידיאלי אבל טוב. אז במקום להרוס את ההישגים הקודמים נראה לי שהייתי חוזרת למתכונת הישנה, ובמקביל בודקת את הגן - האם הוא טוב לו, האם הוא נוקשה מדי עבורו, האם משהו שם לא נעים. אולי אפילו הייתי שוקלת מעבר גן אם את חושבת שזה ספציפית קשור לגן, אבל לא אם זה נראה לך חלק מהאתגר הכללי שלו של חרדה.

ואם את מרגישה שעדיין יש לו קושי רגשי משמעותי אז שווה לשקול טיפול רגשי שמשלב הדרכת הורים

כתבו לך כאן מאד יפה,

אני רק אתייחס ל"פשוט תציבו את הגבולות שלכם כמו שמתאים לכם"

שאם זה היה אפשרי לא הייתם מגיעים להדרכה, נכון?

אם יש קושי עם גבולות -

ילד שמתקשה להסתגל

או הורה שמתקשה להציב גבול

או גם וגם.

אז הם צריכים עזרה ותפקיד המדריכה הוא בדיוק שם להבין מה הקושי ואיך אפשר לעזור.

כי הקושי הוא סימפטום ויש לו סיבה טובה, אי אפשר להתעלם מכל זה ולדלג לשינוי התנהגות.

יותר מזה

הילד שלך ימשיך לבכות בלילה כל עוד הסיבה לבכי קיימת, וכל עוד יש לו הורים לבכות להם.

את תבחרי איזה אלמנט במשוואה את רוצה לנטרל ולפי זה תבחרי את הגישה ההורית המועדפת עלייך...

במקרה שלכם די ברור שזה לא עניין של גבולות ויש פה מצוקה אמיתית של הילד (ושלכם כמובן) שצריכה לקבל מענה.

זה אף פעם לא זמן טוב לבנות הרגלים ותקשורת

בונים אותם בשעות היום ברוגע

לך קשה לקום בלילה כי השינה שלך הולכת

את אדם מבוגר

לו קשה בלילה מסיבה לא ידועה

אבל קשה לו

והוא ילד בן 5

בעיניי

אין מה לצפות שילד בן 5 יתמודד עם קושי

שגם מבוגרים מתקשים להתמודד (לחזור לישון אחרי שמתעוררים)

צריך לעזור לו

גם אם זה פוגע בשינה שלך

(אםשר לצמצם את הפגיעה

נניח עם מזרון לידך שישן שם כשהוא מתעורר)

ודבר שני אומר שאיש מקצוע שמבטל את התחושות שלכם - הוא לא איש מקצוע שאתם אמורים להקשיב לו.

ואם את מרגישה שיש פה משהו לא תקין, וגם אמא שלך מרגישה את זה - אז כבר יש פה שתי תחושות בטן אימהיות שאסור להתעלם מהן.

נכון, אולי באמת הבעיה פה נובעת מהדינמיקה הספציפית ביניכם, אבל אי אפשר לומר שזו לא בעיה.

ועוד דבר - ילד שרק בבית מראה את הקושי שלו זה לא אומר שאין לו קושי. זה פשוט אומר שבבית הוא מרגיש את הביטחון לבטא את הקושי שלו, כי הוא יודע שאבא ואמא יאספו אותו ויכילו אותו, מה שבגן לא יקרה...

ונקודה אחרונה - ממה שקלטתי יש שני סוגים של הורים: הורים שאם אומרים להם שיש בעיה לילד שלהם הם ננעלים ומנסים לברוח מהתגית ולהתמודד כאילו אין בעיה, והורים שכאשר הם מבינים שלילד שלהם יש בעיה אמיתית - הם מבינים פתאום שהם לא אשמים, ואז זה עוזר להם להתמודד טוב יותר עם הבעיה. (אני מהסוג השני, ונשמע שגם את...)

לכן מצטרפת לשאר שאמרו פה - להחליף מדריכת הורים. או לחפש מדריכת הורים בגישה ההיקשרותית, שהתרשמתי ממנה לטובה מהיכרות מהצד, או לחפש פסיכולוגית, שאולי תצליח להבין לעומק ממה נובע הקושי שלו.

שולחת לך שוב חיבוק, כי זו באמת נשמעת התמודדות קשה מנשוא (וכן, גם אני חושבת שזה כבר לא רגיל בגיל הזה), ומתפללת בשבילכם שתמצאו את הדרך הטובה לעזור לו ולכם!

סליחה שאני מתמקדת בזה

יש אנשים שמומחים לילדים רגילים, הם מבינים את המערכת הרגילה, יודעים לעזור לה ומדריכים מעולה בתוך המרחב הזה.

אבל הם מתקשים מאוד לזהות חריגויות ולהבין אותן.

הם לא למדו מספיק לדוג' על ויסות רגשי וחושי ואופני התקשרות שונים (לדוגמה, אני לא פסיכולוגית).

ולכן ההדרכה תהיה כזו שמתייחסת לילד כרגיל, עם כל העצות הרגילות.

נשמע שבאופן כללי, אתם עושים עבודה ממש טובה. וייתכן שיש קושי מהותי, ולכן הייתי הולכת להתייעץ עם מי שמכירה ולמדה על ילדים עם קשיים כאלה ויכולה להדריך בהתאם.

בנוסף, קצת מוזר לי שאחרי פגישה אחת היא קובעת שאין לו שום בעיה. אני חושבת שצריך קצת יותר מפגישה אחת כדי להחליט.

שלצערי אני פגשתי לא מעט מדריכות הורים עם כל מיני המלצות אבל עם שום הכשרה אמיתית...

הורים בגן שלי שהלכו לכמה כאלו ולא קיבלו שום עצה טובה ועשו רק נזק..

ממליצה לחפש נשות מקצוע עם הכשרה רלוונטית..

לצערי פגשתי לא מעט מטפלות בלי הכשרה שעושות הדרכת הורים לילדים עם אוטיזם, הפרעת קשב, ויסות חושי ועוד ועוד ועושות נזק...

לא כל מי שעשתה קורס בהדרכת הורים באמת יודעת מה לעשות...(תמיד כדאי לבדוק תואר רלוונטי והכשרה..)

ההתנהגות שלו נשמעת נורמלית.

יש לי ילד בן 5+

היה לו בכי כזה והתעקשות על שטות ודרישה ממש דומה למה שנתת.

דבר נוסף ראיתי שכתבת שהוא התחיל להתאזן זאת אומרת שכן תפסתם מה עוזר.

אבל לגבי זה שבגן הוא לא מתנהג כך וגם לא שמח ללכת לגן.ייתכן שהוא צובר המון בבטן בזמן שהוא בגן וההתפרקות פשוט יוצאת לו בבית בצורה הרבה יותר קיצונית.

מה שעלה לי זה דיברתם איתו ? שאלתם אותו בזמן רגוע תוך כדי משחק למה זה קורה?למה אתה בוכה בלילה? מה יכול לעזור לו?

אני שואלת את הבן שלי לא תמיד יש תשובה,אבל לפעמים הוא מצליח להסביר לי,לפעמים הוא לא יודע להסביר.

אבל שמתי לב שאם אני מדברת איתו מספיק זמן מראש זה מפחית את הפעמים של ההתפרצויות הללו.

אבל שלי לא קם בצרחות בלילה.

להגיד שילד שקם בוכה בצרחות בלילה שזה תקין נשמע לי לא תקין יש משהו שיושב על זה.

הוא לא מתעורר ובוכה כי יש מענה או אין מענה הוא בוכה וצורח כי משהו מציק,מפריע,מפחיד לא משנה מה יש סיבה אחרת....

ואם את מרגישה ככה בתור אמא אל תתני לאף אחד לערער את מה שאת מרגישה.

לי יש בת מתוקה בת כמעט 4.

גם אצלנו יש תקופות של בכי היסטרי על שטויות. ויש תקופות טובות יותר. (וגם אצלנו בגן היא רגועה ומתוקה ואהובה על כל הצוות, בלי רמז למה שקורה בבית...)

זה בהחלט יכול לקרות גם בגיל כזה. אבל ברור שיש פה קושי שצריך מענה.

באופן אישי אני התייעצתי פעם עם @אפונה וזה מאוד עזר לי.

האמת שזה היה בתקופה עמוסה מהרבה בחינות, אז הספקנו רק מפגש 'אינטייק' שבו היא שאלה אותי הרבה שאלות על הבת שלי, שנתנו לה תמונה מלאה יותר. ורק השאלות עזרו לי להבין טוב יותר את הילדה, מה בעצם עובר עליה ועל מה יושב הקושי. אחרי המפגש הזה כבר חווינו הקלה... (היו גם שינויים אחרים חיצוניים שהקלו קצת מהקושי, אבל גם ההבנה שלי, ועוד כמה טיפים שאפונה נתנה לי והשתדלתי ליישם, הקלו מאוד והפחיתו הרבה מהבכי. וכשהיו שוב טריגרים שהוסיפו קושי - ידעתי לזהות ולצפות לקושי ולאפשר את הבכי).

בקיצור - ממליצה מאוד על הדרכה בגישה ההיקשרותית. אני חושבת שזה יהיה לכם הרבה יותר מדויק ונכון.

באמת הרבה פעמים הורים מגיעים להדרכה ורוצים לשמוע משהו, לקבל איזה הנחיות שישפרו את המצב. ואז האינטייק נראה להם טרחני או אולי אפילו בזבוז כסף..

אבל האמת היא, כמו במקרה של הפותחת, שבלי להבין מה קורה בחיים של הילד לעומק זה ממש לא אחראי לייעץ ולהדריך.

ותודה על המילים הטובות! גם בפעם השניה זה משמח לשמוע

מתארים הכל לרופא ילדים והוא נותן הפנייה.

אצלנו בקופה היה גם מענה רגשי, גם ריפוי בעיסוק, גם עודת סוציאלית (יש גם קלינאית תקשורת אבל חא היינו צריכים)

והרגשתי שמנסים כולם יחד לעזור לילד

קראתי הרבה כבר אתמול ונורא ריגשתן אותי...

לא הספקתי לענות.

מנסה לענות מסודר.

קודם כל, ברור לנו שלא נחזור אליה. לא התחברתי לגישה בכלל.

וחוץ מזה היו כמה דברים לא אתיים בפגישה איתה שלא היו נראים לי.

לגבי הכשרה שלה? לא יודעת, אבל ברור לי שלא תואר רשמי.

האמת לא היה כזה דחוף לי תואר, אלא יותר חכמת חיים וניסיון.

אבל במקרה שלה היה נשמע לי שיש לה תפיסת חיים שבה היא תופסת את כל ההורים ומכניסה את כולם לאותה משבצת. בקיצור לא.

בעצמי מתלבטת אם ללכת למישהי אחרת.

כי בעצם העניינים די נרגעו עד שהגענו אליה, מצד שני אנחנו יודעים שזה בא והולך בגלים.

מי שכתבה פה על זום זה באמת רעיון כי לצאת מהבית ביחד ולמצוא בייביסיטר זה ממש קשוח לנו.

כתבו פה על אבחון בקופת חולים,

אז זה מאוד מתעתע.

כי הוא ילד מקסים מקסים מקסים.

בגלל זה גם לא היה נשמע לי שזה עניין של גבולות, כי אני תופסת אותו כילד צייתן וקשוב יחסית.

לא טאטאלה מצד אחד (שזה טוב, אני לא רוצה ילדים שהם יס מנים) מצד שני בעיניי יש גבולות בבית, יש סדר יום ומאוד ברור מה עושים מתי ומה לא עושים.

אין כל היום כל יום מאבקים אלא יש נקודות חיכוך מסוימות ששם מאוד קשה לנו

כאילו ברור לי שזה לא ילד עם בעיות קשב ובטח שלא נראה לי בעיות תקשורת.

כן אולי בהגדרה של ילד רגיש, אבל אין לי מושג אם זה דבר שמאבחנים אותו בכלל...

אם כבר חשבתי לפנות לקופת חולים לטיפול רגשי, אולי רכיבה על סוסים. כזה סוג.

אבל לא יודעת אם יאשרו ואם שווה להתאמץ על זה.

מניסיוני מאשרים בקופה ממש בקלות אבל לפעמים התורים ארוכים, אצלנו מאוד עזר אבל היו דברים אחרים.

את נשמעת אמא מדהימה, כל הכבוד לך על כל המאמצים.

על טיפול רגשי בגיל צעיר. הדרכת הורים הרבה יותר מתאימה ואפקטיבית בעיני.

את מתארת גלים

גם כשהים שקט הוא מחביא מתחתיו דברים, וכשיש טריגר זה מתפרץ.

לא הייתי מוותרת על טיפול שורש ועל רכישת כלים שיעזרו לך גם בתקופות סוערות, גם מול שאר הילדים וגם מול עצמך.

לרכישת כלים יש אפקט כפול:

גם ביצוע בפרקטיקה, וגם רשת ביטחון.

רשת ביטחון חשובה כדי להשרות ביטחון בסביבה, מה שממילא תורם לרגיעה.

אם אני לא האופה הכי מומחית, בד"כ יוצאות לי עוגות סבירות. לפעמים גרועות.

אבל עוגות זה לא תחום שמאוד חשוב לי להתפתח בו, מקסימות יש ופלים בסופר.

אז לא משקיעה בהתפתחות שלי בתחום הזה וחיה בשלום עם הפעמים שלא הלך לי טוב.

לגוף אין חלקי חילוף, וגם לנפש, והקשר הבונה מול הילדים זה תחום שמאוד מאוד חשוב לי אידית להתפתח בו, ולכן בעיני שווה את ההשקעה.

השנים האלו חולפות בטיל!!

יש לי עכשיו שני גדולים (חטיבה ותיכון) הם בקושי בבית. יש להם כבר אישיות ורצונות ותיעדופים אחרים בחיים, יכולת ההשפעה לא אותו דבר. בעיני חשוב לנצל את השנים האלו במקסימום. בגיל הרך הילדים הם ספוג. מה שמלמדים אותם עכשיו זה כלים לכל החיים.

היום את מלמדת אותו איך לבטא תסכול, עוד שבוע הוא מלמד את אחותו התינוקת.

מהמקום הזה אני כן בעד הדרכה מסודרת. להטמיע שפה מסויימת בבית. על גבי זה בהמשך אפשר להשתלם עצמאית לצורך רענון וחיזוק.

וואי יצא לי מטיף, לא התכוונתי, מקווה שתביני מה רציתי להגיד.

החלטות טובות!

להתפתחות הילד.

גם אצלנו האבחון הראה שהכל בתחום הנורמה...

אבל בגלל הקושי הרגשי היומיומי שאנחנו ההורים תיארנו, קיבלנו מעטפת.

וטוב לפעמים להתייעץ עם מומחים.

והילד מאוד צמח מזה! ממש ראיתי דברים שהשתפרו.

את מתארת קושי של ויכוחים, התעקשויות, חלק מזה היה אצלנו.

בעיני חבל לא לנצל את הקופה בה את מבוטחת לפני שהולכים לפרטי... או לפחות לנצל במקביל

אפשר גם לקבל ריפוי בעיסוק וכזה שיכול לעזור מאוד לילד עם קושי בוויסות רגשי, אם זה מה שיש לילד שלך

ותלוי באיזה קופה את, אבל רכיבה טיפולית וכזה זה לדעתי דרך הביטוח המשלים ומאשרים מאוד בקלות.

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

יכול להיות שזה משתנה

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

זה יהיה נח שהלידה תהיה, הגענו למסקנה שרק בשבוע 41 יהיה נח, ושבשבוע 38- זה הכי לא טוב

בסוף ילדתי בשבוע 38 ושרדנו את זה.

היה קשוח אבל לא נורא כמו שהצטייר לנו בדמיון... אני חושבת שבסוף כשמגיע הרגע של ההתמודדות דברים נראים אחרת ומסתדרים אחרת מאשר בדמיון

עד לא מזמן בעלך לא עבד במשך תקופה לא?

אז מה הלחץ על עוד רבע משכורת אם הסתדרתם בלעדיה עד לא מזמן?

קרה משו ששינה את המאזן הכלכלי בצורה דרסטית?

הדירה שאנחנו מקבלים מהקבלן מתעכבת כבר כמה חודשים

היה אמור להיןת לנו כבר מפתח אחרי העיכוב שחישבנו

מנגד, כן עברנו מההורים כי מצאנו להשכרה מציאה

וחוץ מזה

אני אדם לחוץ כלכלית עד מאוד מאוד מאוד ממש ממש ממש ואני לא מסוגלת קשה לי השכל שלי מתפוצץ

תסתכלי על זה בצורה קרה רגע: הרבע חודש הזה יקריס אותך חלילה? ימנע ממך מלשלם חשבונות? באמעל חשבון האוכל של הילדים חלילה?

אם לא - שחררי

לדעתי זה צורך סופר לגיטימי שלא מוותרים עליו סתם כך

ובכללי כאישה להיות לחוצה כלכלית זה מאוד לא בריא בעיניי. זה עבודה שהיא לא שלך.

המשפט האחרון שלך מאוד נכון חח

אבל מאןד קשה לביצוע…

יש ברוך ה' הרבה קניות, קניות שמחות ובריאות

ןאני לרגע לא מתלוננת גם ההורים חמודים מרעיפים

פשוט לחוץ לי הקטע הזה איפ

אני זוכרת את זה אצלך עוד מפעם

משרשורים קודמים שלך

במקומך הייתי מתעקשת על טיפול טוב שיעזור לך לעבוד על הנושא הזה מהעומק

ובעז'ה גם לשחרר ולהרפות

בכלל החיים שלנו והיומיום שחנו זה הרבה קניות

אנחנו צורכים הרבה

אבל זה חלק נורמטיבי ולגיטימי ומבורך בחיים

ואגב אאלט לא דיברת גם באחד השרשורים על היפוך תפקידים בין הבעל לאישה (זו היית את? לא בדקתי בכרטיס האמת),אז זה גם חלק מזה. להבין שאת יכולה וצריכה להוציא על עצמך. להתייחס לעצמך כאישה שמרשה לעצמה להשקיע בעצמה ולהרשות לעצמה ולהגשים את הרצונות שלה באמצעות כסף, בין היתר. אין מה לעשות בסוף זה אמצעי ולא מטרה ככל שתתייחסי לכסף שנחסך כבזבוז ותחיי במרדף אחרי עוד כמה שקלים שלא לצורך כשיש צורך להוציא, את מונעת מעצמך התקדמות חשובה בעיניי גם בעניין הזה כי את זו שעומדת על ה"שיבר" כביכול. זה אותו נושא בעיניי, זה חלק ממכלול

בקיצור - אני בדעה שצריך לטפל בזה.

כמו הרגע הזה וכמו החיים עצמם.

כסף נועד כדי לשרת אותנו ולא כדי שנעבוד אצלו.

לידה זה זמן מרגש ורגע ענק ומשמעותי בחיים, גם אם "יתבזבז" עליו יותר זמן מהמתוכנן, גם אם תפסידו כסף, גם אם תכנסו למינוס רגעי, אין תחליף לרגע הזה.

אם את מרגישה שיש לך לחץ מאוד חזק לכסף כדאי לחשוב על לטפל בזה בדרך כלשהי כשיהיה לך זמן, כי זה ממש לא קשור לכמות כסף שיש בחשבון, זה תודעה. אני מכירה מקרוב אנשים מאוד עשירים עם תודעה כזאת.

שיהיה בקלות ובמזל טוב❤️❤️❤️

שניסיתי להתחיל

את יודעת כמה עולה מפגש?

אז הפסקתי🙈

הרבה פעמים הלידה יוצאת בתזמון לא נוח, או שכל הזמן יש עומס ושום זמן לא נוח.

היו לי לידות בתקופות של חגים, טסט, מעבר דירה, חופש גדול, לידה מוקדמת פתאומית.

בסוף מסתדרים עם מה שיש.

יישאר איתך בבית יולדות?

כן, זה נחמד אבל זה לא מחוייב המציאות

אולי בלידה ראשונה, שניה זה מתאים. כשיש ילדים נוספים בבית צריך בעיני לבחון מחדש. הוא יכול ללכת לעבודה, לפחות לחלק מהזמן (אם זה אפשרי)

מי יהיה עם הילדות?

אם חושבים על הלידה כאירוע של כמה שעות ולא כולל הימים של האשפוז אז אפשר למצוא פתרונות של שכנה/ בייביסיטר/ אולי אפילו יסתייע וזה יקרה בזמן המסגרות

זמינות של הבעל ללידה- אולי צריך לחשוב על אופציה של מלווה אחרת שיותר זמינה לך ורק כשממש תהיי בחדר לידה בעלך יצטרף.

לא אומרת שככה הדברים צריכים להראות, פשוט חושבת שאפשר לשקול מחדש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם

ולדעתי יש עניין שאחד ההורים יישאר עם אלה שבבית, לחלק מהזמן.

לשים אצל אנשים שקשה להם לשמור על ילדים זה קשוח קצת, לא?

שמתי לב שכשאני מארגנת לי בראש פתרונות לכל תרחיש, אני מצליחה להיות רגועה...

אבל לינה לדעתי לא שייך לבד (ואני הולכת לאיכילוב כדי לקבל חדר לבד כי מגעיל אותי להיות עם עוד…)

ולא שייך מישו שהוא לא בעל

עכשיו, גם לנו שני ילדים בבית.

בגדול הייתי ביות מלא, חדר לבד ובעלי היה איתי מעט מאוד.

כמובן שהיה בלידה. אבל אחר כך חזר הביתה בשביל הילדים.

הוא הגיע כל יום לשעתיים להיות איתי במהלך היום, אבל גם ככה הילדים עוברים שינוי משמעותי ולא רצינו שגם הוא ייעדר להם.

בגלל שהייתי לבד ובלי מלווה, כן הייתה חשובה לי שתהיה אופציה לתינוקייה. אבל בפועל רוב מוחלט של הזמן לא השתמשתי בה. פעם אחת כשהיה לי קשה

ובפעם אחרת האחיות שמרו עליה קצת בעמדה שלהם.

אז ברור שאצל כל אחת ההתאוששות אחרת, אבל זה כן אפשרי

אני ילדתי פעם אחת, ובדיוק כל בני המשפחה שלי נדבקו בקורונה. אז לא רק שישנתי לבד חמישה ימים (כי היה קיסרי) - בעלי אפילו לא בא לבקר אותי בכלל, שלא לדבר על הילדים.

זה היה בהחלט לא נחמד, אבל אפשרי...

וברור שבכל שאר הלידות, גם לא בראשונה, בעלי לא ישן איתי... למה שיסבול גם הוא?🤭 (כמובן גם לא הייתי בחדר שמאפשר את זה)

בקיצור, נראה לי שבאמת יש כמה הנחות שכדאי לך לסכל לפני שאת יולדת

ותתפללי שהכול יעבור בשלום, גם מכל הבחינות ה"שוליות" של נוכחות הבעל ושל השמירה על הילדות, וכמובן מבחינת הלידה עצמה!

לא בלידה הראשונה, לא בביות מלא, לא אחרי קיסרי, ולא בשבת.

וגם לא מישהו אחר.

לי אישית אין צורך שיהיו איתי כל הזמן.

וגם אם את מרגישה צורך, תשקלי את זה מול שאר השיקולים.

הנחות מאוד מגבילות שלדעתי מוסיפות לעומס וללחץ...

קודם על העניין הכלכלי. הכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. ואם אנחנו עבדים של הכסף אז פספסנו את הנקודה...

וגם לינה. אצל רוב האנשים כשזו לא לידה ראשונה הבעל לא נשאר. והכל בסדר. טיפה מאתגר, נעזרים באחיות, והכל בסדר.

ואם חייבים עזרה בלילה, יש בהחלט הרבה אופציות שהן לא בעל. בת משפחה, חברה, דולה...

נשמע שהרבה מהלחץ והעומס יכול להיפתר בשינוי תודעה ולאו דווקא משינוי במציאות...

כמובן זו החלטה שלך אם זה שינוי שאת רוצה לעשות, מה גם שלפעמים שינוי תודעה לא קל יותר משינוי חיצוני

התאוששות הרבה יותר טובה אם את שואלת אותי

ולאחרים יותר קל לעזור כשאחד ההורים בבית ולא עסוקים בנסיעות וארגונים.

גם לילדים זה הרבה יותר מרגיע שאמא לא נעלמת לכמה לילות פתאום

בלידה השלישית שלי הייתי עם אמא שלי באשפוז אבל דווקא בחדר פרטי הייתי יותר מרגישה בנוח להיות לבד לגמרי (בלידה השניה הייתי לילה לבד במלונית).

כאילו מרגיש לי יותר נוח להשאיר את התינוק לבד ולהכנס לשירותים בחדר פרטי, מאשר בחדר עם עוד מישהו.

וברור שזה אישי, אבל מבחינתי גם חברה/ אחות/ דודה/ אמא זה ממש אופציה.

לא מדברת על כמה דקות אחרי הלידה, אלא כמה שעות אח''כ, אחרי שהתמקמתם ואת בסדר, בשביל מה צריך את הבעל 24 שעות?

מה זה קשור לילדה גדולה ?

אני ילדתי לידה שהייתה סבבה לפי הספר, ללא אפידורל וללא תפרים ב"ה

ובכל זאת הייתי חלשה מאוד מאוד מאוד

עשיתי את כל הזירוזים והגעתי ללידה עצמה חלשה וקל וחומר שאחרי

בעלי לא היה שם להרמת המורל אלא לעזור לי פיזית להביא אוכל ולהרים לי את התינוק להנקות. ברמה שאם הוא לא היה - כנראה שלא הייתי מצליחה להניק ומתיאשת.

עצוב התפיסה הזו שמצפים מיולדת יאללה ילדת הכל בסדר תחזרי לחיים.

ושוב לא מדובר כאן על זמן ארוך (הלוואי) אלא לזמן האשפוז.

אני אישית השתחררתי אחרי 36 שעות מבי"ח אבל כן כל זמן שיכלו להיות איתי ובעיקר ב24 שעות הראשונות זה קריטי להרבה נשים.

בלידה קודמת אכן תוך כמה שעות הייתי יותר מאוששת וזה לגמרי תלוי.

התכוונתי למה לבוא מראש עם הנחה שאת לא מסוגלת להיות לבד בלילה,

אלא לראות לפי העניין.

ברור! שלפעמים זה קריטי.

לפעמים לידה גם מסתיימת בניתוח...

אבל כאילו לצאת מנקודת הנחה שהבעל חייב לעצור את החיים ל48 שעות להיות עם היולדת זה פריווילגיה שלרוב האנשים יש אילוצים שלא מאפשרים,

ואין סיבה שרק עצם הנקודה שאת יולדת, אז את לא מסוגלת להיות לבד בלילה מחוץ לבית,

כי לזה עדיף לדעתי לחשוב מראש שאת מסוגלת ואת גדולה ויכולה, גם אם זה לא הכי נעים להיות לבד, ולאפשר לשאר בני המשפחה שגרה רגועה עד כמה ששייך גם בימים האלו.

אחת הסיבות שאני ריצה לקחת רק את בעלי

זה כי אני תמיד מסתדרת. אני מעולה ויכולה (גם כשאני לא)

אז אני צריכה שיהיה איתי מישהו לא כי יוצאת מנק הנחה שאני מסכנה חלשה ואומללה

אלא כי אני יודעת שגם מאחות כנראה לא אבקש עזרה

והוא ישים לב…

בעייני כן להתאמץ על זה שהבעל ישאר לשון איתך בבית החולים

זה עולם אחר

והתאוששות אחרת

העזרה עם התינוקי בלילה, התמיכה הנפשית ממנו,

אין לזה מחיר בעיני

( לא תמיד הצלחנו ונשארתי גם לבד, אבל זה בדיעבד ממש בעייני ופעם הבאה אתעקש על זה יותר)

זה עדיף

גם אם במהלך היום הוא ילך לנוח ולהיות עם הילדים האחרים ויהיה לך ליווי אחר - בלילה לפחות זו הרגשה אחרת

גם איתי בעלי לא ישן מעולם

לא חשבתי על זה בכלל, האמת.

כשהיה לי קשה ויתרתי על ביות מלא

זה אפשרי, רוב היולדות ככה.

אם זה חשוב לך ממש, אולי אחות?

אצלי כולם התחילו או בשבת או בלילה כך שאף פעם לא הייתי צריכה לקרוא לבעלי באמצע היום... ונראה לי שזה לא במקרה, הנחת של שבת או לילה מאפשרים ללידה להתחיל.

ממש לא כדאי לחכות עד הבוקר!!

לפחות אשן שעה שעתיים, לא?

אישית כשזה קרה לי נחתי שעתיים + בבית ואז נסעתי אבל אני קרובה לבית חולים

ועדיין לקח כמה שעות עד הלידה

כשיש ירידת מים ללא צירים במילא נותנים לגוף לנסות לפתח לידה עצמאית.. למה לא להעביר את הזמן בבית?

כמובן תוודאי שאין דימום או מים מקונאלים

לכן אומרים להגיע עד שעתיים שלוש מהירידת מים

מכיוון שכתבת שיש צבע קצת ורוד, אז אולי צריך לחשוש מקצת דימום שהתערבב במים, ואז עוד יותר כדאי לנסוע לבית החולים. ככה נראה לי.

מקווה שהכול בסדר!

שיהיו בשורות טובות!

אחד הסיבות שממש היה לי חשוב בלי אוביטרל, זה בשביל הבדיקת הריון שעשיתישבוע אחרי החזרת בן 5, ויצא חיובי (אחרי כמה שלילי)

ממש מקווה איתך לבשורות טובות

צריך שבועיים כמעט לחכות זה מטורף!!

תודה רבה יקרה אמןן

הפס התחזק משמעותית מאתמול מקווה לבשורות טובות הלוואיי