יש המון מאמרים רפואיים שמסתמכים על מחקרים ממונים על ידי חברות חיסונים וכו.. ככה שקשה לתת אמון

ומצד שני מי שמתנגד מביא המון דעות נגד, בד"כ לא  מגובה מחקרית, אם כי אין מי שיחקור ויאשר מחקרים כאלו.....

אישית אני מרגישה שיש את אלו שממש בעד בכל מחיר וקשה לי לשמוע ולקבל מהם בטח אחרי חיסוני הקורונה,

ומצד שני יש את כל הטבעיים וכו שגם מיחסים לחיסונים סיכונים מטורפים ולא מגובה מחקרית וגם אצלם מרגיש לי קיצוני ולא ברור מה נכון ומה לא.

אני מתחברת מאד לדעות שמרשות לשים גם סימן שאלה לשני הצדדים. 

הבחירה שלי בפועל כרגע היא לא לחסן.

מדעת

וישיר לחיסוני ילדים: מדעתvaccination/childhood/

על כל חיסון מסבירים מהו, איזה שמועות יש לגביו, אם השמועות נכונות ומקורות כדי לאמת את כל מה שהם אומרים.

הנה לדוגמה שמועות לגבי חיסון צהבת B, ואיך הם מתמודדים איתם: מדעתrumors/hep-b-2/

נכון שהוא נותן מידע חשוב ואמין סה"כ

אני ממליצה גם להסתכל עליו

אבל בעיני אין שם התיחסות מספקת לבעיות,זה לא שהוא מסוגל לתת את שני הצדדים אלא שהוא נותן את הצד שבעד חיסונים בצורה הוגנת וטובה

לא הכל זה רק "קונספירציות" (למרות שיש המון 😉) יש גם כשלים ונתונים פחות נוחים והם לא נותנים לזה תשובה מההתרשמות שלי

קשה לי לתת הוכחות כי אני בד"כ מקבלת את המידע מכלי שני (מאנשים שאני סומכת עליהם) ולא את המחקרים עצמם ,הרוב כמובן מחו"ל ובאנגלית.

אבל חיסונים זה לא רק תועלת, אין שום דבר ברפואה שהוא כזה מושלם אז בטח לא תחום כזה פולשני וכזה מקובע, יש גם סיכונים.

ומעצבן שהגישה של כל המערכת בארץ היא לנפנף את הסיכונים במקום לנסות להוכיח שהתועלת גדולה על הנזק ולכן זה נכון לחסן (ואולי אפילו לגלות שלא תמיד זה נכון. אולי...)

וזה קשה ומבאס וזה מה שמשאיר וואקום של הרבה דיסאינפורמציה שאני מסכימה שרובה מלאה בשטויות

ואני מגיעה מעולם המדעים המדויקים אני אדם מאוד מאוד רציונלי. זה לא העניין פה

ואני גם מחסנת בד"כ

למשל בחיסוני הקורונה למבוגרים הייתי בעד, אבל גם בזה אין ספק שהיו גם נזקים (לא שטויות כמו השתלת שבבים או ביזנס של ביבי מול פייזר ושטויות מפגרות כאלה)  ולכן היה ראוי וחשוב לנהל שיח על העלות תועלת ולא להציג כאילו יש רק תועלת כי זה לא אמין.  אנשים לא מטומטמים.

וכשאין מידע נורמלי מגורמים מוסמכים הם מתחילים להאמין יותר לשרלטנים....

את מתכוונת, בהחלט יש חיסונים שהתגלו בהם סיכונים מסויימים והופקו לקחים, למשל סוג אחד של חיסוני הרוטה שהתברר שעלול לגרום להתפשלות מעי בתינוקות ולכן פחות משתמשים בו כיום (אולי בכלל לא, לא בטוחה). לגבי החיסוני קורונה עוד קשה להסיק מסקנות כי מדובר בחיסון חדש והחשדות שעלו עדיין בבדיקה אבל בהחלט יש גם בארץ וגם בחו"ל מערכת לדווח על תופעות לוואי וכשיש הרבה דיווחים על תופעות מסויימות זה נבדק. אני לא רואה שיש התעלמות מזה, אין למערכת הבריאות אינטרס לגרום נזק לאנשים. ועדיין לרוב האנשים זה באמת רק תועלת כי גם אם יש סיבוכים מדובר בדברים מאוד מאוד נדירים ובכל מקרה אין ספק שהתועלת בהסתכלות הכוללת עולה על הנזק הפוטנציאלי. לא רואה שחיסונים זה כזה דבר פולשני, או כזה מקובע, אולי לא הבנתי את כוונתך.

לא מכירה מידע אמין על נזק, בדרך כלל אלה טענות של אנשים שמקשרים ארועים שהתרחשו בסמיכות למתן החיסון. 

מקרה של ילד שניה משותק בגלל חיסון

והרופאים אמרו שזה מזה לא המצאה של ההורים.

עוד מקרה של ילד שההתפתחות שלו בדיבור נעצרה והוא עד היום מדבר ברמה של יחד קטן

הריונית שהראש שלה ךא במקום....

אני קוראת המון מלא ובכל הזדמנות

ממש לא קונספירציות

אני החלטתי שאני לא מחסנת ואני הרבה יותר רגועה עכשיו

אי אפשר לאמר שזה מבוסס על מיתוסים

שרציתי לעשות רשימה לא מזמן 

לאגד לי את הכל

לא מזמן קראתי באתר של דר אריה אבני אאלט הוא ללא מיתוסים וכו

ועוד האמת...

הרבה פעמיים יש הרגשה שמשרד הברחאות לא כאלה תמימים ולא בטוחים בעצמם, יש טעויות יש פשלות

והעיקר הוא שיש שאלות שנשאלות ואפחד לא מפסק תשובות

חיסוני קורונה למשל... אני מאמינה שהרבה מהעם הבינו שזה פאדיחה ולא חיסון

אריה אבני הוא שרלטן מוכר. ושללו לו את הרישיון לעסוק ברפואה למיטב ידיעתי.

מה הכוונה "לא תמימים"? איזה אינטרס יכול להיות להם מלבד מניעת מחלות?  ברור שיש טעויות, כולנו בני אדם. גם מדע ורפואה הם דברים שמתפתחים ונלמדים עם הזמן. נכון אין תשובות להכל, רק ל-ה'.

מה פדיחה בחיסוני הקורונה? זה מה שעצר את המגיפה. 

עם הקורונה.

היא הפכה למעין שפעת עונתית שאפשר להתמודד איתה וכבר לא מגיפה עולמית מפחידה שהורגת מלא

אין ספק שזה בזכות זה שרובינו התחסנו והפכנו אותנו למסוכנת פחות

אבל מי שנגד חיסונים ימשיך להתעלם מהעובדות. 

מנגנים לנו בכיף על הפחדים

לא עם מספיק אחריות להשלכות.

ככה לדעתי

כי הם לא מציגים לך את שני הצדדים אלא צד אחד צודק.

ואני חושבת שהרבה אנשים הרגישו מול חיסוני הקורונה את חוסר האמון במערכת שמראה צד אחד בלבד כשצודק, כשבפועל אף אחד לא אוסף תופעות לוואי, ושמים פס על נשים שמתלוננות על מלא שיבושים במחזור בעקבות החיסון, ושיתוקי פנים, וכאבי שרירים, ודלקות שריר הלב, ואף אחד מהמערכת לא אוסף וחוקר את התופעות לוואי האלו...

אז את צודקת שרק המחקרים מגובים מחקרית,

אבל במציאות אפשר לראות את ההטייה ומה רוצים שיצא.

אם מתעלמים מהצד השני באופן מוחלט ולא נותנים שום אפשרות להטיל ספק וביקורת.

מכירה הרבה אנשים ונשים שסבלו מאד מתופעות לוואי ולא היה שום גוף רשמי שאסף את התופעות וחקר. 

אחרי שהתאגדו קבוצות פייסבוק וכו של אנשים שסיפרו תופעות לוואי מהחיסון וכו אז מכון פועה ניסו לתת מענה ולבחון את זה.

אבל באופן רשמי, אמרו לכולנו שזה בטוח להתחסן, כל מי שהתלונן על תופעת לוואי אמרו שזה לא קשור....

אין  בעיה שיקח שנים לערוך מחקר, יש בעיה שמראש לא מעוניינים לחקור באמת.

אם לא הקשיבו לאנשים מבוגרים שחוו תסמינים

איך יקשיבו ובכלל יבינו תינוקות שלא יכולים לדבר ולהגיב ולספר אילו תופעות הם חווים?

והפרק זמן שעבר מאז שהם חוסנו ועד שחיסנו םה את כולם היה קצר מאד.

אז גם אנחנו פה היינו "חלק מהניסוי"..

הייתי מצפה, ממי שרוצה באמת לחקור ולדעת מה יעילות החיסון (ולא לבהוכיח דווקא שהחיסון הוא מועיל)

שיבהירו עד כמה הוא חדש ובפרספקטיבה מחקרית עבר כלום זמן,

ושירצו לאסוף כמה שיותר מידע בשבילם, לא כי אני צריכה שיתקשרו אלי, כי מי שרוצה לחקור באמת, ירצה לראות איך החיסון השפיע על כל כך הרבה אנשים שהתחסנו...

אישית בתקופת הקורונה ממש הבנתי איך זה לא כזה נקי...

איך את מצפה שיוכיחו לך שבאמת באמת רוצים לחקור ולדעת על החיסון, או שמה בעצם? רוצים להזיק? מה האלטרנטיבה? זה שהחיסון חדש זה ידוע לכל העולם, הקורונה רק הופיעה בעולם ב2019 וכל כלי התקשורת עסקו בזה שעובדים מסביב לשעון לפתח חיסון ופרסמו כשהצליחו לייצר חיסון יעיל. מה לא נקי בזה?

בינתיים חיסנו מליוני אנשים ולא התגלה שום דבר שהראה שהנזק עולה על התועלת. גם הסיבוכים שהזכרת הם כולם דברים חולפים שלא גורמים נזק לטווח ארוך. גם הטענה לגבי אוטיזם מחיסונים (שאמנם הופרכה) היא מגוחכת בכל מקרה, בלי קשר לזה שאוטיזם זה משהו מולד, כי זה לא שעדיף מוות או נכות על פני אוטיזם. 

אני מצפה שיסכימו להודות בתופעות לוואי

שירצו לשמוע ולחקור

וזה לא מה שהיה בתקופת הקורונה

על כל דבר אמרו לא קשור (ואחרי תקופות פתאום הודו שכן קשור).

ומה שהתכוונתי שהיה לא נקי היה עם כל ההקשר הרחב של תו ירוק ועוד ועוד (וואו זה מרגיש לפני מינימום עשור!! חח קשה להזכר)

כשהביאו את החיסון של הקורונה

היא הייתה ממש פעילה במחקר והכל

והיא אמרה שזה שאומרים שזה חיסון חדש זה לא מדויק בכלל

כבר שנים עבדו על הפיתוח של החיסון הזה

וייעדו אותו למשהו אחר

וכשהגיעה הקורונה פשוט הסבו את זה לזה

(אני לא מבינה בזה כלום כן? אני לא יודעת איך עושים הסבה אבל היא הסבירה ככה פחות או יותר שנבין)

שתוך חצי שנה בום יצאה לשוק...

זה כן משהו שעבדו עליו שנים ובדקו אותו טוב

שהיא לא מבוססת על פיתוח ספציפי לוירוס ספציפי

אלא פיתחו שיטה שהיא יחסית גנרית וקל להתאים את התהליך לוירוס חדש די בקלות .

וזה חשוב כי הוירוסים גם מתפתחים כל הזמן (כמו שראינו המון עם הקורונה...דלתא ואומיקרון וכו)

בגדול החיסונים האלה נחשבים יותר בטוחים ויותר אמינים מהחיסונים הסטנדרטיים. החסרון הוא כמובן שיש פחות נסיון... אבל הוא נצבר עם הזמן

ואין לי כוח להמשיך.

יש מחקרים.

יש מחקרים שהיה ראוי אם היו נעשים ולא עושים אותם

ואמת , בדברים האלה, יש יותר מאחת...

טיפה מן הטבע - מדירוז -ד

אפשר להיפגש איתו לייעוץ אישי בנושא חיסונים. נשמע מאוד מקצועי וקראתי המלצות

יש לו הסמכה קונבנציונלית וגם לא- קונבנציונלי

הוא לא נגד טוטלי ולא בעד לקחת הכל וזה מבחינתי אומר המון.. כי אני לא מאמינה שזה יכול להיות כזה חד משמעי לאף אחד מהכיוונים

מודה שאני באותה התלבטות

בגדול מחסנת אבל בקצב שלי ובלי הרבה בטחון

תכננתי לפנות אליהם אבל עוד לא הגעתי לזה

אולי בזכותך אעשה את זה בקרוב 😉

אני כן בכיוון אלטרנטיבי אבל עד כאן 😁

אבל השאלה אם הוא דוחף את הכיוון הזה גם בנושא החיסונים.

אני חשבתי שזה התמחויות נפרדות

כי לפי האתר הוא כן בונה תוכנית עם חיסונים "אמיתיים" פשוט בקצב אחר ולא כל חיסון

אבל אם את אומרת שמהיכרות אישית ההתרשמות היא שונה זה מעניין...

שלילת רישיונו של רופא מתנגד חיסונים - שמירה על הציבור או פגיעה בחופש הביטוי? | כלכליסט

לא הכרתי אותו לפני, אבל מההתרשמות שלי הוא די נגד טוטאלי (ונזהר בלשונו בגלל התביעות..).

כתוב באתר שהוא נגיד ממליץ לא לחסן נגד פוליו כי אין בארץ - ועינינו רואות התפרצות של פוליו...

בנוסף, הוא עונה על כמה קריטריונים של מאיפה *לא* ללמוד על חיסונים: 

איפה לא כדאי לחפש מידע – מדעת

הוא גם כותב מפורשות באתר:

"כל ההמלצות המובאות כאן מבוססות על ידע ונסיון רב של ד"ר חיים רוזנטל שנצברו במשך 35 שנה בהם טיפל באלפי מטופלים. ההמלצות הללו אינן מגובות עדיין על ידי מחקרים רפואיים.
משרד הבריאות מתייחס לרוב ההמלצות כאל "מיתוסים" ואינו מסכים איתן.  לכן כדאי להתייעץ גם עם רופא נוסף כדי לקבל החלטה מאוזנת. בכל מקרה של ספק או אי בהירות יש להתייעץ עם ד"ר רוזנטל"

זה לא שהמדע הקונבנציונלי אומר שכל החיסונים הם מושלמים. מי שקראה אי פעם עלון מידע, אפשר לראות פירוט של תופעות לוואי שדווחו, ובד"כ יש לא מעט. וגם יכול להיות מצב שילד אלרגי לדוגמה לחומר מסוים שיש בחיסון, ואם יודעים את זה, נותנים חיסון חלופי ולא את מה שכולם מקבלים.

מההתרשמות שלי עולם המדע מתייחס ברצינות לכל טענה, ובודק את העניינים, ורואים שבמהלך השנים נעשו שינויים בחיסונים, ושאין באמת מחקרים של המתנגדים, ויותר מסתמכים על חוויות אנקדוטיאליות.

בעיני יש הרבה בורות, חוסר הבנה במושגים (ודוגמה מההודעה של @מאמאמיה 3)

ככל הידוע לי,

חיסון הוא לא רעל.

אין בו נוגדנים (אלא תפקידו ליצר נוגדנים אצל המתחסן). (אפשר לקרוא עוד על מה מכילים חיסונים כאן: סוגי החיסונים – מדעת)

גם לסמוך על הקב"ה לא נראה לי שייך, הרי הוא נתן רשות לרופא לרפא. הקב"ה ברא לנו עולם של טבע, ונתן לנו את החכמה להבין את הוא פועל, וב"ה החיסונים מצליחים למנוע מחלות נוראיות. מי אמר שוויטמין סי יעזור נגד פוליו?

דווקא בגלל שמילארדי אנשים בעולם התחסנו במהלך עשרות שנים, יש מקום לבטחון (בניגוד נגיד לחיסון לקורונה, שזה חיסון חדש ויותר מלחיץ לדעתי). על אף שכולנו היינו קטנים ורגישים, התמודדנו עם התופעות לוואי של החיסונים... בעיני עדיפים כמה ימים של תופעות לוואי מאשר הסיכוי למחלה.

לכאן ולכאן

ואת צודקת, בתגובה שלי זה לא היה מפורט.

הגוף לא מקבל נוגדנים.

התכוונתי שכל התהליך הזה קורה בגיל כל כך קטן- נכנס חומר כימי עם אלומיניום וה' יודע מה עוד לגוף הקטן הזה, מכניסים חיידקים מומתים לגוף הקטן הזה, והגוף הקטן הזה צריך תמיד לייצר נוגדנים ולהתמודד עם מה שהכניסו לו.

הרבה אחריות לגוף של תינוק בן פחות משנה.

הקטע שיש מקרים של תינוקות שחוסנו, ומחיסון לחיסון מצבם הבריאותי התדרדר עד שבגיל שנה כבר היו משותקים/עם אוטיזם.

והמדינה לא מפצה את המשפחה כי לטענתם 'בדיוק בגילאים של החיסונים יש תסמינים לאוטיזם וכדומה' - במילים אחרות מסירים אחריות ואומרים שהילד כנראה היה ככה גם בלי החיסונים , למרות שבפועל עד גיל 4 חודשים הוא חייך, הגיב, הזיז עיניים, אז איך המצב התדרדר?

אגב, ה' ברא גוף חכם, והרפואה מודעת לזה ולכן היא מפתחת חיסונים כי החיסון גורם לגוף לייצר נוגדנים כדי שהמחלה האמתית תבוא זה יהיה פחות קשה.

אז הגוף חכם ויכול להתמודד.

ואולי התינוק הזה יצטרך להתמודד עם המחלה האמתית רק בגיל 13 אם בכלל? כשהגוף עבר דבר או שניים והתחסן טבעי בכוחות עצמו.

חוץ מהשלכות טרגדיות מחיסונים כמו אוטיזם ושיתוק- יש גם השלכות שקטות מאז החיסונים.

נגיד, מאז חיסון אבעבועות רוח יש יותר אסטמות עור בקרב ילדים. בדור שלנו לא היה דבר כזה, לא הכרתי את זה בכלל, ועכשיו יש לפחות לילד אחד במשפחה שלנו.

ובקיצור, זו לא בורות.

מקרים של חברים האירו אותי, כי עד לפני המקרה שלהם ושל אנשים שהעידו בעקבותם- אני הייתי תמימה אחרי הרפואה.

ועדיין יש דילמה, כי יש נפגעי פוליו, ויש גם נפגעים כאלה ואחרים מהמחלה.

בדיוק כמו הקורונה- יש פחד מהשלכות החיסון(בעיות פוריות , בעיות בשריר הלב) אבל גם יש פחד מהסתבכויות של קורונה, חוסר נשימה ומוות...

כל מה שקשור לעולם החיסונים זה ריזיקה.

ולכן כל אחת צריכה לעשות בדיקה מעמיקה לפני ההחלטה אם לחסן או לא  , או מתי לחסן או כמה לחסן.. ולהתפלל לה' שיכוון אותה להחלטה הנכונה והבטוחה ביותר לילדיה.

למשל על הקשר בין חיסונים לאוטיזם

או היכולת של הגוף להתמודד

ממליצה לך לשאול גורם מוסמך ולא להסתכל באינטרנט 

לחקור לחקור לחקור!

לקרוא על המחלות, לבדוק כמה הן באמת קשות (ספוילר: לא בטוח, למשל אבעבועות) למול הסכנות שבחיסונים-שהן כתובות בעלון, רק שאנחנו בדרך כלל לא קוראים

שאין אף מחלה שיש כנגדה חיסון, שהיא לא עלולה להביא למוות או לנכות. אחרת למה שישקיעו משאבים כדי לייצר חיסון?? אין חיסון נגד הצטננות למשל.. אם כי זה יכל להיות נחמד. מה את יודעת על אבעבועות רוח?

אכן לרוב מחלה קלה, אבל יש סיבוכים, בין היתר דלקת במוח. חוץ מזה אם אשה בהריון נדבקת זה יכול להדביק את עובר ולגרום למומים או למוות של העובר. 

מי שבאמת חוקר דברים כאלה- אי אפשר לאדם הרגיל והממוצע להבין את הניסוחים והניסויים שלו. עבור האדם הפרטי מחקרים ברפואה או מיקרוביולוגיה וכדו- הם פשוט סינית.

אנחנו אפילו לא מבינים את מבנה התא, אז להתיימר להבין ברפואה מבלי שאת רופאה? נשמע לי רחוק מהמציאות.

מה שיקבל האדם הפרטי, הוא לכל היותר השערה.

אני לא אסכן את ילדיי בעבור השערה שלי.

אני כן מאמינה לרופאים, כי זה התחום שלהם.

ואני גם מבינה את מגבלותיי בכל הקשור בהבנה של רפואה.

ואת לוקחת ממקרה אחד ומחברת לו סיבה. (כלומר את רואה תוצאה ונותת סיבה לדעתך ) העולם השתנה בהמון תחומים, ומי אמר שאלרגיה של העור זה מחיסון? זה יכול להיות מסבונים שמרגישים אליהם, מחומרים ששמים בבגדים ועוד ועוד..

מה הכוונה שהגוף התחסן בכוחות עצמו? לרוב הנוגדנים בחיסונים הם למחלות קשות, ולא " נמצאים סתם כך ברחוב" . מה גם שצריך להבין איך פועלת מערכת החיסון ..זה דבר מורכב עם הרבה מנגנונים 

היה חשש כזה אבל זה לא נכון. הזמן הקורונה הייתי בטיפולי פוריות אז שמעתי קצת מהרופא שלי וגם מכון פוע"ה עשו בזמנו זום על זה אבל אני כבר לא זוכרת פרטים, זה היה מזמן 😉 גם יש בנות שזה עשה להם בלאגן במחזור אבל לא הוביל לבעיות פוריות.. ולהיות חולה בהריון (לפחות בזנים מסויימים) לא היה פיקניק וגם יכול לפגוע בעובר..

מדעית, לא מסיקים מסקנות לפי מקרים של חברים, זה לא מספיק אנשים בשביל שיהיה אמין

הוכח מחקרית שאין קשר. זו דווקא אחת הטענות שהכי נחקרה. המחקר המקורי, שהוביל לכל הקונספירציה הזו הוכח כמזוייף על ידי רופא עם אינטרס. נעשו מאז אינספור מחקרים אובייקטיבים, עם קבוצות ביקורת, שניסו לשחזר את הממצאים שלא ובכולם בלי יוצא מן הכלל לא נימצא קשר לאוטיזם.

לצערי אין לי כרגע מקור, אבל בטוחה שלא יהיה קשה למצוא.

ולגבי המקרה שאת מכירה. לא מסיקים ממקרה אחד. אבל אני יכולה לספר לך על מקרה שאני מכירה שההורים לא נתנו חיסון ובגיל שנה וחצי הילדה פתאום הפסיקה לדבר, חזרה לחיתולים והתחילה כל הזמן לנופף בידיים. לפי מה שקראתי בעבר זה קורה כי באזור הגיל הזה הלמידה התקשורתית משתנה מחיקוי ללמידה פעילה ויש ילדים על הרצף שלא מצליחים לעשות את המעבר הזה.

שזה לא עניין של "אלומיניום וה' יודע מה עוד"

זה לא רק ה' יודע מה עוד

מי שפיתח את החיסון גם יודע מה עוד...

וזה אחרי מחקרים וניסויים ובדיקות

זה לא באמת יאללה בוא נרעיל את בני האדם קצת 

כל הטענות שהעלית אין שום הוכחה שהן נכונות. 

ויש הוכחות אינספור שחיסונים מצילים חיים...

לפני החיסונים כל תינוק שנולד היה ספק גדול אם הוא ימשיך לחיות

ובהחלט יש תופעות לוואי והכל... ואין מה להפסיד מלקרוא מידע ולברר

אבל טענות כאלה של אוטיזם ובעיות פוריות וכו' זה טענות שלא באות מאנשי מקצוע אלא יותר מקונספירטורים

אוטיזם הרבה פעמים מתאפיין ברגרסיה. עצוב מאוד וקשה... תינוקות שהתפתחו תקין לחלוטין, ובמהלך החודשים הראשונים של החיים מפתחים תסמיני אוטיזם ויש רגרסיה בהתפתחות שהיתה.

העניין הוא שהתופעה הזאת קיימת גם באוכלוסיות מחסנות וגם באוכלוסיות לא מחסנות, ככה שזה לא קשור לחיסונים.

ומסכימה עם התגובה של יעל בהמשך, שגם מתנגדי חיסונים זה עדר (ועדר שנהיה פופולרי ונחשב, שמאוד קל ללכת אחריו).

תראי, יש פה הרבה בנות בשרשור, שהן לא חלק מה"עדר" של מתנגדי החיסונים, הן באמת ובתמים רוצות לברר,

וקשה מאד למצוא מידע אובייקטיבי.

אז הרבה אנשים מטילים ספקף שואלים שאלות, והם דווקא ממש לא חלק מ"העדר" של הטבעיים וכו, אבל אין מידע אובייקטיבי, זה מורכב.

אז יש את אלו שבוחרים להאמין לרפואה ולהתחסן, ויש את אלו שבוחרים להאמין לצד השני ולא, ויש הרבה גם בין לבין

טוב לשאול ולברר

אבל זה לא נכון להגיד שהמחסנים הם עדר ולכן צריך לא ללכת עם העדר.. כי גם להתנגד לחיסונים זה עדר.

טוב לשאול ולהיות עם יד על הדופק ולא סתם ללכת אחרי העדר, כל עדר.

אני בדיוק באותה דילמה

מצד אחד- תינוק קטן בן פחות משנה מקבל כל כך הרבה רעל לגוף, נוגדנים, חיידקים מומתים..

אולי לחכות שיגדל ויתחזק? ולא שהוא כזה קטן ורגיש?

מצד שני- בגלל שהוא קטן ורגיש אז צריך לשמור עליו מההתחלה שחלילה לא יינזק כי המערכת חלשה

מצד שלישי- יש את המקום של לסמוך על בורא עולם שברא לנו גוף שיודע לרפא את עצמו, או לטפל במחלות באופן טבעי כמו ויטמין סי או לא יודעת מה ..

זו הדילמה הכי גדולה שלי, באמת

כל החלטה שלא תהיה - תהיה מלחיצה

חיידק מומת למשל כשמו כן הוא. הוא מומת. זה כביכול  רק המעטפת שלו , שגורמת לגוף לייצר נוגדנים.

ומאחלת לך ולנו לא להיות בעולם בלי חיסונים, וילדים קטנים ותינוקות מתים ממחלות מאוד פשוטות ( נכון שגם תנאי ההגיינה היו מזעזעים אבל הגיינה וחיידקים זה הולך ביחד חוסר הגיינה מאפשר התרבות חיידקים)...

יש מחלות שנעלמו או כמעט נעלמו מן העולם באמצעות החיסונים..

נעלמו כמעט לגמרי עוד לפני החיסונים. תבדקי בגרפים שמתעדים תחלואה או מוות מהמחלות הידועות ותראי שהיתה ירוידה תלולה בגרף עוד לפני שנכנס החיסון למחלה. בחלק מהמקרים היתה ירידה של 90% והחיסון הוסיף עוד כמה אחוזים. לפעמים הירידה המשמעותית היא בגלל עליה ברמת ההיגינה, ועוד סיבות. 

אז הטיעון הזה שעף באוויר כל הזמן "הכל בזכות החיסונים" הוא עובדתית, הסטורית פשוט לא נכון לגבי חלק מהמחלות.

יש נתונים וגרפים מסודרים וברורים. 

ולא, אין לי כוח לחפש ולקשר ולהביא. ראיתי את הגרפים האלה בספרים ובאתרים. רק צריך קצת לנבור ולמצוא. 

ואני מחסנת בחיסוני ילדים (כן מנסה לפצל ולא לתת במכה אחת). עם כל המחקרים שבעד עדיין מתפללת לה' שישמור על הילדים.

נגד קורונה לא התחסנו ולא חיסנו את הילדים. 

וגם חיסון נגד שפעת לא רואה בו טעם, כל פעם יש סוג חדש.  

שהגוף יודע לרפא את עצמו? איך את מסבירה אז מחלות? באמת שאני לא מצליחה להבין את התאוריה הזו. את חוששת שהתינוק שלך יקבל חיידקים מתים, אבל מחיידקים חיים, שלא מחיסון אלא מחשיפה טבעית את לא חוששת?

דרך אגב גם לגבי מה שכתבת על אלומיניום- טענה נפוצה של מתנגדי חיסונים. לא מדובר באלומיניום של הנייר כסף... אלומיניום זה סוג של חומר, מלח, שנמצא בהרבה דברים שאנחנו צורכים באופן יומיומי. למה את חושבת שזה מסוכן? גם מתנגדי חיסונים זה עדר.. זו לא חשיבה עצמית. עדר מאוד מסוכן. כשיש תקלה במכשיר חשמלי קוראים לטכנאי, רכב לוקחים למוסך. אני לא מבינה בזה ולא יכולה לתקן בעצמי. אותו דבר לגבי גוף האדם, צריך להקשיב לאיש מקצוע שסומכים אליו ולא לנסות לייחס מושגים מהחיים שלנו לתחום שלא למדנו (כמו למשל שחיסון "מעמיס על הגוף"- את יודעת באמת איך מערכת החיסון פועלת?). הלוואי ואפשר היה לרפא הכל עם ויטמין סי, הרבה אנשים לא היו מתים.

שרופאים כ'כ אוהבים להציג..

אז אני יכולה להגיד על עצמי שהקשבתי ל'טכנאים' שאת כ'כ מייצגת ביושר וכמה שהם מבינים ויש להם ידע ונתנו לי קוקטילים של תרופות וכו' וזה פשוט לא הסתיים וואו בוא נאמר ככה כשהיו לי תופעות לוואי (הנדירות) פתאום כל 'טכנאי' שהגעתי אליו והצפתי את הבעיות ידעו ולא למדו ממש ירד במיקוד ואני לא אשכח רופא שחירטט אותי שאני מקרה נדיר בכל העולם והספרות הרפואית ואיך זה יכול להיות..

מאז אני ביקורתית מאוד למה שרופאים אומרים!

חובה לשמור על אורח חיים בריא וטבעי עד כמה שניתן על מנות לחזק ולמנוע מחלות וסיבוכים!

הרפואה המערבית טובה לרפואה דחופה יש הרבה יתרונות ויש הרבה חסרונות.

נוכחתי לראות שגוף יכול להבריא באופן טבעי ולתקן את עצמו בטיפול טבעי ללא התערבות רפואה מערבית.

הגיוני שנפלת על רופאים לא משהו

לא כולם מוצלחים בעבודה שלהם

גם לא כל הטכנאים מצליחים לתקן את כל המכונות שתביאי להם.

אבל הגוף לא יכול לרפא את עצמו מכל מחלה

וגם אם מצינון ושפעת הוא מתאושש יפה

אז מסרטן ודלקת קרום המוח למשל, הוא לא.

אם תגידי לחולה סרטן לא ללכת לרופאים כי הם מבלבלים במוח, הוא ימות.

לפני המצאת האנטיביוטיקה כמה אנשים מתו מדלקת ראות?? המון!!! ומכל דלקת וזיהום...

ולפני המצאת החיסונים כמה אנשים מתו?

פעם הסיכוי של תינוק לשרוד היה נמוך

הרפואה המתפתחת זה מתנת שמים

וצריך לדעת להשתמש בה, ועדיין לא להכל יש תשובות

ויש אנשים שמתים ממחלות למרות כל ההתפתחות של הרפואה המערבית

ונכון, גם הרבה פעמים לרפואה אלטרנטיבית יש מה להציע...

אבל ממקרה של רופאים שלא הצליחו לטפל במקרה ספציפי שלך ועד לצאת נגד כל עולם הרפואה זה מגוחך...

לא מטפלים בבעיה כרונית רק נותנים פתרונות לתסמינים.

ואובחנתי אצל המון המון המון המון רופאים במהלך חיי מגיל קטן שלא תגידי 'נפלת' על כמה מעטים

ואף רופא לא איבחן את הבעיה המרכזית אז שלא נדבר על טיפול 'יעיל' שרק יצר בעיות אחרות או בכלל חוסר תגובה של הגוף ואז עושים ניסויים עלייך עם מיני תרופות וטיפולים.

את פשוט מזלזלת במקרה שלי שלצערי אני לא היחידה (וגם לא בין מיעוט) שמצאה טיפול יעיל דווקא טבעי ומותאם שהגוף מגיב מצויין באופן 'מפתיע'.

יש ניסיונות השתקה בתחום הזה וזה גם מה שתורם לתגובה בסגנון כמו שכתבת.

השירשור מדבר על חיסונים עוד לא קראתי תגובה אחת של אימונולג מוסמך בנושא כך שגם מי שכן יש לו רקע רפואי הוא לא למד וחקר ואין לו ידע מספיק לחרוץ דעה באופן אבסולוטי בנושא.

ברפואה טבעית ואלטרנטיבית

אני עצמי נעזרת הרבה בזה

אבל מכאן ועד לצאת נגד הרפואה המערבית באופן גורף... הדרך ארוכה

אבל יש הבדל בין לתת אנטיביוטיקה במקרה שמגיע לסכנה,ובע''ה האנטיביוטיקה יכולה להציל.

לבין המצב היום שנותנים אנטיביוטיקה באופן אוטומטי על כל חיידק קטן

ככה הגוף לא לומד להתמודד וגם האנטיביוטיקה מחלישה מאוד את כל המערכת של הגוף.

אני חושבת שצריך הרבה חכמה כדי להשתמש ברפואה באופן נכון .

ורואה את זה גם בלימודים שלי וגם במחקר סביבי. ממש לא ממהרים לתת אם אין צורך אמיתי

וחיידק "קטן" לא מטופל כמו שצריך יכול להגיע למסתמי הלב למשל ולגרום לנזק רציני. אז זה לא סתם שמטפלים בחיידקים בכובד ראש ונותנים אנטיביוטיקה. אבל יש הרבה יותר מודעות ליצירת חיידקים עמידים, לטיפולים שונים שאפשר לתת שיקצרו את משך הטיפול ולסוג ומינון האנטיביוטיקה. הרפואה משתפרת ב"ה וגם מסיקה מסקנות, לפעמים קצת לאט מדי

חשיפה טבעית היא דרך מערכת העיכול

חיסון הוא ישר לשריר.

להסביר?

מרק עוף דרך מערכת העיכול הוא נהדר. דרך השריר- קטסטרופה. 

ארס של נחש בהכשה לשריר- מסכן חיים. בבליעה- ממש לא. מערכת העיכול מפרקת אותו.

הגיון פשוט שכל בר דעת יכול להבין אותו. 

את מעדיפה לבלוע את חומר ההרדמה במקום לקבל זריקה?

מרק עוף במערכת העיכול הוא אחלה, אבל בשום אופן לא נטפטף אותו לעין.

אם נמשיך את ההיגיון בהודעה שלך, כשצריך להשתמש בטיפות עיניים נבלע אותן, ולא נטפטף לעין.

יש דברים שהדרך הבטוחה לצרוך אותם היא בבליעה, ויש דברים שהדרך הבטוחה לצרוך אותם היא בזריקה.

אין שום יכולת להסיק ממרק עוף על חיסונים, כמו שאי אפשר להסיק ממרק עוף על טיפות עיניים.

אבל מה שכתבת לא סותר מה שכתבתי

כל דבר שנכנס לגוף צריך להיכנס דרך מערכת העיכול.

כולנו מבינות שיותר בטוח לצרוך טיפות עיניים דרך העין ולא בבליעה, וזה לא סותר את ההיגיון הפשוט.

באופן דומה, יותר בטוח להיחשף לוירוס דרך זריקה של וירוס מומת לשריר, ולא דרך בליעה של וירוס חי (אגב, לא כל הדבקה טבעית היא דרך הפה. יש וירוס שעוברים במגע, בנשימה - כל אחד והדרך שלו). אין פה שסותר את ההיגיון הפשוט.

בחשיפה טבעית יש סיכון לנזק בלתי הפיך, עד כדי מוות. רוב הילדים שיחלו יבריאו, אבל אלה שלא - ישלמו מחיר כבד.

חיסונים בטוחים הרבה הרבה יותר מאשר חשיפה טבעית, בלי השוואה בכלל.

כשהביאו לארץ את החיסון הראשון לפוליו אנשים עמדו בתורים ארוכים כדי לתת אותו בהקדם לילדים שלהם. הם לא חשבו שעדיף להיחשף באופן טבעי לווירוס, כי הם ידעו איזה השלכות נוראיות עלולות להיות לחשיפה הטבעית הזו.

אפשר לחשוב שעדיף להיחשף לווירוסים באופן טבעי רק כשחיים בעולם שבו רוב הילדים מחוסנים, ונדיר לפגוש נפגעי מחלות.

אנחנו צורכים נכון אבל אנחנו גם פולטים

אי אפשר להשוות את זה לכמות אלומיניום שמוחדרת בפעם אחת ועמוק לתוך הגוף.

אני באמת שואלת

איך את יודעת? 

ויותר מזה אני שמחה שעושה ראש קטן

נכון שאני יכולה גם להתפלסף

למצוא בעיות

ולהיכנס לזה בכוח

שמחה שאני שייכת לקהילה בה יש רב

לא בקטע שמחליט בשבילנו

אבל יש לו את הבירורים שלו

אני בטוחה שלא עושה משהו בכוח לרעתנו

במסגרת הברורים שלו בעניין הוציאו הנחיה גורפת כן להתחסן

וזהו, מורידה את הראש מתחסנת (או שלא מי שמחליט לא לעשות את זה) וממשיכים הלאה..

דבר נוסף,

מתוך מעל 10 הילדים של ההורים שלי,

יש לי 2 אחים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם

הם גרים בחול ושם יותר מקובל לא לחסן

לאחד הילדים יש אוטיזם..

לעומת זאת, יש להורים שלי עוד מעל עשרות נכדים ונינים!!!!! בלי עין הרע שכולם יהיו בריאים. כולם מחוסנים ואין מקרה של אוטיזם

כן יש בעיות קשב

יש בעיות אחרות

דבר נוסף,

בעלי היה עם אזוספרמיה לפני הקורונה כבר

הרבה לפני

כבר ב 2017 אבחנו את זה

בתחילת הקורונה התחלנו עם שינוי תזונה ועוד כמה דברים

פלוס התחסן כרגיל לקורנה 2 או 3 חיסונים

ודווקא לקראת 2022-2023 היה שיפור מטורף עם איכות הזרע

אז אם כבר בעד או נגד חיסונים, בניסיון האישי שלנו זה היה מעולה!!!!

אולי באמת יש פה פטנט חדש לטיפול בבעיות פריון

אחרי הכל,

תגידו שאני מטומטמת שעושה ככה ראש קטן,

אבל כזה כיף שיש משהו אחר שמקבל עבורי את ההחלטות האלה

ואם הרב אמר שאין בעיות עם חיסונים אז הוא אמר ועושים את זה בהודיה ענקית שזה קיים

אשרינו שזכינו!!!

חשיפה למחלה, יוצרת נוגדנים (תאי דם לבנים) שיודעים איך להתמודד עם המחלה. הפעם הראשונה מסוכנת, כי הגוף לא מכיר את המחלה ולא יודע איך להתמודד איתה. במחלות מסוכנות, הזמן שלוקח לגוף להכיר את המחלה, יכול להיות הזמן שבו הבנאדם ימות מהמחלה, כי היא תתקוף אותו חזק, ועד שהגוף ידע להתמודד עם המחלה, כבר לא יהיה בנאדם.

החשיפה לחיידק מומת/מוחלש, מייצרת לגוף המכירות מוקדמת, ואז גם אם האדם ידבק במחלה, הוא או לא ירגיש אותה כ''כ, כי היא לא תשפיע עליו, או שיחווה אותה בצורה קלה.

כל אותם אלו שלא מתחסנים, יכולים להרשות לעצמם לא להתחסן בגלל שהסביבה מחוסנת. בזכות החיסונים יש מיעוט ההתפרצות של המחלות והרבה פחות הדבקה, ולכן זה מוריד את הסיכוי גם של אותו אחד שלא התחסן- להידבק במחלה.

מקווה שכתבתי מספיק מובן...

חיידקים ממומתים או מוחלשים

אם זה היה ככה ההתנגדות לא הייתה עזה כל כך

יש גם חומרים משמרים וכו'. לא ציפיתי שניתנו לי רק חיידקים, הם צריכים להיות בתמיסה כלשהי.

אם יש לי דרך להגן על עצמי ועל המשפחה שלי ממחלות קשות, ברור שאעדיף להגן עליהם.

את לא היית מעדיפה?

היעילות של החיסונים הוכחה לאורך השנים, ואין ספק שלא מעט מחלות כמעט ולא מופיעות בזכות החיסונים.

גם בתרופות שאנחנו לוקחים יש עוד דברים חוץ מהחומר המטפל עצמו. אז לא ניקח תרופות שיכולות לרפא אותנו?

אני באופן אישי מעדיפה להגן על עצמי ועל המשפחה שלי, ולקחת ''סיכון'' של כמה חומרים אחרים שנמצאים בחיסון, וגם את התופעות לוואי שלו.

לא בא לי שהילדים שלי יחלו במחלות קשות שעלולות לגרום להם לנזקים חמורים או מוות.

גם בשלל ההורמונים שאנחנו כנשים לוקחות (מגלולות מניעה ועד טיפולי פוריות) יש עוד מרכיבים.

האם הם טובים לנו או לא? לא יודעת

השאלה בעיני היא של הנזק מול התועלת.

מה אני מרוויחה מול מה שאני מפסידה/לוקחת בו סיכון מסויים.

ובטח שבהורמונים אני נורא נזהרת מזה אישית ולא מכניסה הורמונים לגוף שלי.

הרפואה היא מדהימה במצבי חירום

אבל במניעה ובאורח חיים היא על הפנים

ויש המון תחומים שהרפואה נותנת פלסטר על פלסטר על פלסטר ולא פותרת מהשורש

וכמה שמזלזלים ברפואה האלטרנטיבית, כי זה תחום פרוץ, וזו באמת בעיה שזה פרוץ!

אבל נמצא שם פתרונות למצבים רפואיים חסרי פתרונות!!

אנשים עם מגרנות, אלרגיות, סכרת, ועוד ועוד

שהרפואה נותנת פלסטר מפה ותרופה על התופעת לוואי משם

מייצבים את המצב שלהם באמצעים טבעיים בצורה שלא הייתה אפשרית באמצעות  תרופות

מכירה אישית 2 חולי סכרת מאוזנים שהרופאים הקונבנציונאליים אפילו הורידו להם תרופות אחרי שינוי תזונתי שקיבלו מכל מיני מטפלים אלטרנטיבים,

תזונה שלא תואמת בשום אופן פרוטוקול קונבנציונלי של תזוה מותאמת לסכרת.

אלרגיות, דלקות אוזניים  חוסר איזון הורמונלי

כל כך הרבה מצבים שהרפואה האלטרנטיבית מעלימה לעומת רפואה סטנדרטית שלא מצליחה בזה כלום~! לא הכל מחקרים, יש מציאות שמוכיחה.

אבל חולקת עלייך לגבי רפואה מונעת. מה יותר מונע מחלות מחיסונים?? חיסונים זה אחד הפתרונות הכי מוצלחים של הרפואה אם לא ה-מוצלח ביותר.

לרפואה המשלימה יש את מקומה ותפקידה אבל אין לה תחליף לחיסונים.

הגבתי ספציפית לטענה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו עוד הרבה דברים יחד עם החיסון- בכך שכל דבר שאנחנו מכניסין לגוף מורכב מעוד דברים.

גם בוויטמינים ותוספי תזונה יש עוד כמה חומרים שיוצרים מזה כדור שאפשר לקחת.

ויפה לך שאת נמנעת מהורמונים אבל אם לצורך העניין היית צריכה לעבור טיפולי פוריות, אחרי שניסית את כל הדרכים האלטרנטיביות היית נמנעת מלקחת הורמונים או שהיית אימרת שהילד שיצא בסוף שווה את הלקיחה של ההורמונים?

וזה עניין של נזק מול תועלת.

בעיני ה'נזק' (שלא בטוחה כמה הוא באמת נזק) בלהכניס לגוף כמה חומרים קטן מהתועלת שבלהמנע ממחלות קשות וסיבוכים שלהן. 

ב"ה שלא נזקקתי, הייתי לוקחת

אבל זה מוצא אחרון

לאחרונה היו לי שיבושים במחזור וביוץ יצא על שבעה נקיים וב"ה בבאופן טבעי הסתדר, אם הייתי כבר בלחץ על הריון הייתי בוודאי נעזרת בהורמונים.

אני לא אומרת שחיסון לא שווה או כן שווה את התועלת

אני נותנת מקום להטיל ספק ולשאול שאלות

מוחקת. סליחה

אני טיפוס שיכול להשאב לפורום, אז משתדלת להגיב כמה שפחות.

אני אכתוב בכמה מילים: אני לא מנהלת בנושאים האלה דיון שלא מכבד אותי.

לא מוכנה שיתייחסו אלי כאל טיפשה. אמירות כמו: את לא מבינה בזה, חבל שאת קשובה לקונספירציות, את לא יודעת מה שאת אומרת. את מסכנת את הילד שלך. הן אמירות שמוציאות אותי מדעתי בכל הקשר ובטח כשהשיח הוא על הילד שלי. ולכן לחלוטין לא מסכימה לשיח כזה.

כן, גם עם אחיות טיפת חלב / רופאת ילדים/ מגיבים בקבוצת ''מדברים על חיסונים'' וכו'.

ולשאלתך: את ההחלטות שלי עשיתי על סמך הספר ''האמת על החיסונים'' והמידע באתר משרד הבריאות.

(ועם כל מה שכתבתי כאן, מחסנת את רוב החיסונים)

1. יש פה כמה הודעות בשרשור מהניק האנונימי. אין פה שום סיבה 'להתחבא' מאחורי ניק אנונימי. מי שכותבת את דעתה יכולה לעמוד מאחורי הדברים שהיא כותבת.

את ההודעות שכבר נכתבו אנחנו משאירות, הודעות נוספות מאנונימי יימחקו (אלא אם כן יש לזה סיבה אמיתית מחשש לאאוטינג וכדו').

2. בבקשה שכל אחת תחשוב עם עצמה האם זה באמת נכון לה להשתתף בדיון הזה.

בסופו של דבר יש פה נשים עם דעות שונות, ולא נגיע למסקנה אחת מה האמת. רוב מי שכותבות פה ימשיכו להיאחז בדעה שלהן ולהיות בטוחות שהאמת אצלן.

3. בינתיים אנחנו מאפשרות לשיח להמשיך.

אבל בבקשה תשמרו על דיון נעים.

ומי שמרגישה שלא מתאים לה להמשיך - ממש לא חייבת להישאר בדיון.

וכמובן - נשמח שתדווחו לנו אם יש הודעות שבעיניכן לא מתאימות.

אם נראה שהשיח פה גולש לכיוונים לא מתאימים, ננעל את השרשור.

כותבת מאנונימי כי אאוטינג, וכי לא רוצה שיירשם בכרטיס האישי. כותבת מאנונימי כי כבר קיבלתי תגובות בעבר לכרטיס האישי.

כותבת מאנונימי כי זה שרשור ככ ארוך וכולן פה בערך עם אותה דעה חוץ מ2-3 בנות ויש הרגשה שאי אפשר להגיד באמת מה אני חושבת כי אז אהיה עדר או קונספירטורית.

אז אני כמה ימים חושבת אם להגיב בכלל, כי כל תגובה תגרור אחריה מלא תגובות של הצד "הנכון".

מותר להטיל ספק, מותק לקרוא (ואגב "מדעת" ו"מדברים על חיסונים" הם ממש לא אובייקטיביים, וממש מוטים לצד אחד).

מי שרוצה לחפש את האמת (שלה, כמובן) יכולה למצוא אותה בהרבה מקומות ברחבי הרשת, בפייסבוק, בספרים, ורק שתדעו שאין אמת אחת ושמותר לחקור ולהטיל ספק. ואגב לגבי הטענה שאין שום עניין כלכלי בחיסונים, מי שנמצא במערכת הרפואה יודע טוב מאוד שיש הרבה תגמולים למי שמחסן יותר. ככה שלהגיד שרופאים שאומרים לא לחסן מרוויחים מזה יותר כסף מרופאים קונבנציונליים נשמע לי פשוט לא נכון

אני ספרתי פה עכשיו לפחות 9 נשים חוץ ממך שמטילות ספק בחיסונים. ממש לא רק 2-3.

את מרגישה שלא נתנו פה לדבר? שתקפו את מי שכתבה נגד?

אני לא ראיתי פה תקיפה. אני ראיתי תשובות ענייניות.

ונכון - הדעות פה מאוד שונות, וכל אחת מאוד משוכנעת באמת שלה ורוצה לכתוב את מה שהיא מאמינה בו. אבל מכאן ועד להגיד שאין פה מקום למי שחושבת נגד - אני ממש לא חושבת שזה נכון.

כרופאה. מעולם לא קבלתי תגמול על זה שהמלצתי כל חיסון, או רשמתי מרשם לחיסון. לא מקבלים שום תגמול על המלצה או רישום של תרופה כלשהיא. זה היה לא חוקי אם זה היה ככה. אסור לנו לקבל מתנות מחברות תרופות או להתחייב לרשום תרופה של חברה ספציפית.

אני כן מקבלת תגמול על השעות שעובדת, פר מטופלת (אחת לרבעון), על פעולות שעושה (אולטרסאונד, הכנסת התקן, הוצאת התקן, בדיקת פאפ) וגם לזה יש תקרה. על תרופות/מרשמים/הוצאת הפניות לא מקבלים כלום.

באופן כללי, שזה שאנחנו בכלל יכולות לנהל כאן כזה דיון על האם חיסונים יעילים / מסוכנים / נצרכים רק מוכיח את היעילות שלהם.

פעם זו בכלל לא הייתה שאלה, כי האפשרות האחרת הייתה מגיפות שמחסלות אנשים בקצב וקוטלות אחוזים גבוהים מהאנשים בעולם, גבוהים בהרבה מהנזק מחיסונים (אם אכן נניח שיש כזה).

ולגבי הטענה שרופאים מסתירים מידע - מישהי באמת ישבה עם רופא פעם פנים אל פנים?

אני לא שמעתי אף טענה שחיסונים זה משהו ללא נזק בכלל או תופעות לוואי. אין דבר כזה מושלם. אבל בשקלול של מיליונים שמתים ממגיפה מול תופעות לוואי נדירות בעקבות חיסון ומיליוני אנשים שחיים בזכותם - החיסון מנצח.

הייתי בשני הריונות צפופים

בראשון התחסנתי לשעלת

בשני שאלתי את הרופא אם צריך שוב כי לפני פחות משנה התחסנתי, האם יש עדיין נוגדנים? איך זה הולך

הרופא אמר לי כל הריון צריך לא משנה הרווח

אמרתי לו רק אשמח להסבר כי לפי ההגיון שלי אם כבר יש נוגדנים אז יגיעו נוגדנים לעובר

תגובתו מילה במילה:

"גברת, גם ההגיון שלי אומר כמו שלך, אבל אז תבואי ותתבעי אותי, אז כל הריון צריך חיסון שעלת"

אמרתי לו תודה והלכתי הביתה בלי החיסון

הייתי מבררת היטב לפני שמחליטה לא להתחסן.

הוא התכוון להגיד שזה שההיגיון אומר ככה זה לא אומר שזה נכון

והילד יכול להידבק והוא בתור רופא לא מעוניין לקחת סיכון.

אבל ההנחיה היא כל הריון, גם אם הוא צפוף, אז צריך לברר לעומק למה זאת ההנחיה ולא לסמוך על ההיגיון שלנו

הנחיה כל הריון

ואין כל הסבר על נוגדנים או איך שהחיסון הזה עובד

אם יש לך מידע על זה הסבר

אני באינטרנט לא מצאתי ומהרופא התרשמתי שזה כסתח אומרים כל הריון לא לפי ההגיון ולא לפי המרווח בין ההריונות שלי והוא לא יכול לייעץ לי אחרת כי הוא לא יגיד בניגוד להנחיה

(ועוד דבר שעצבן אותי בזה, שגיליתי שזה בא עם טטנוס ללא ידיעתי חיסנו גם בטטנוס כי זה מחובר)

כשאת מקבלת את החיסון הגוף שלך מייצר כמות גבוהה של נוגדנים שעוברים דרך השליה לעובר. הנוגדנים שעוברים יכולים לשמור על התינוק אחרי הלידה עד שיוכל לקבל בעצמו את החיסון.

זה שקיבלת בעבר את החיסון לא עוזר כי כמות הנוגדנים שיש לנו בגוף בלי חשיפה היא נמוכה בדרכ, רק בעקבות חשיפה חוזרת כמות הנוגדנים היא גבוהה. 

הוא בשביל העובר.

שעלת זו מחלה שמאוד מסוכנת לתינוקות קטנים, שיכולה לגרום למומים ולמוות.

כשאת מתחסנת נגד שעלת, הנוגדנים עוברים לתינוק דרך השלייה, וכך את מגנה על העובר מפני המחלה.

כך שאם התחסנת בהריון הקודם, הגנת על התינוק, אבל בהריון הנוכחי העובר לא קיבל את הנוגדנים. (זה נמצא בזכרון החיסונים של האם, אבל אין נוגדנים פעילים בדם)

רופא לא ידע לענות לי (הגיוני סהכ לא ההתמחות שלו)

אבל גם לא מצאתי על זה מידע

בקורונה למשל אני זוכרת שהיה בדיקת נוגדנים

ולפעמים מחלימים או מחוסנים טריים היו בלי ולפעמים עם

אני לא יודעת בדיוק, כי זה בטח משתנה גם בין חיידק לחיידק, אבל משערת שזה באזור השבוע, פחות או יותר. בנוגע לשאלת ספיציפית- אני לא יודעת.

בכ''מ, מספיק שהגוף של העובר יכיר את החיידק, וזה יהיה לו בזיכרון החיסוני. הוא לא צריך נוגדנים פעילים בשביל להתמודד עם המחלה. ברגע שהגוף שלו נחשף לחיידק, והוא מקבל את הנוגדנים מהאמא, זה מספיק למקרה שידבק בשעלת.

כדי שהעובר יקבל מקסימום נוגדנים

וגם זה לא באמת מספיק

ולכן ממשיכים לחסן אותו גם אחרי הלידה

אני לא אומרת שהייתי מתחסנת שוב, לא יודעת....כל הריון אני מתלבטת מחדש (ובסוף מתחסנת 😉 )

אבל יש בזה הגיון מסוים

רופאים מאודדדד חוששים מתביעות וזה ידוע.

אחר כך הלכתי לאחות שהסבירה לי את מה שכתבו לך כאן ובסופו של דבר כן התחסנתי שוב.

אבל גם יש לי את היכולת לקרוא את המאמרים שהם מביאים שם אז הרבה פעמים קוראת בעצמי מחקרים.

וגם יצא לי לשאול בקבוצה "מדברים על חיסונים" ולחפש שם מידע.

באופן כללי חשוב לשים לב מי כותב, מה ההכשרה שלו, האם מה שהוא כותב מבוסס עובדות או הפחדות/שמועות. 

של דר' חנה גבאי

היא גם מסבירה על עניין החיסונים ואפשר להתייעץ איתה

ד'ר גיל יוסף שחר שאפשר לעקוב אחרי

ויש את הספר צבים כל הדרך למטה שתמכו בו כמה ד'ר ונתנו ביקורת מצויינת שהמידע בספר אמין ומבוסס על מחקרים אמינים מבחינת ספרות רפואית

מלהפחיד הורים. סליחה שאני ככה בוטה. גם היא מרוויחה כסף מ"תוכניות מותאמות אישית של חיסונים" וכל מיני דברים בסגנון.

אבל כשמעמתים אותה עם שאלות אמיתיות היא עונה דברים לא קשורים, לא מבוססי מדע. 

אסור לפקפק במערכת הרפואית פה במדינה

שבעיניי, זה שרופאים הולכים נגד הזרם הקונבנציונלי המוכר, לא אומר בעיניי כלום חוץ מזה שזה תוקע מסמרים בגלגלי משרד הבריאות וגורם לאנשים להטיל ספק

הם השקיעו ככ הרבה בלימודים שלהם, ומוכנים לסכן את התואר - זה אומר בעיניי דרשני.

הרפואה הקונבנציונלית מבורכת ונצרכת. ועם זאת, יש בה המון אינטרסים כלכליים. במיוחד כרפואה מונעת שניתנת בשגרה להמונים

היום לדעתי אין הרבה רופאים 'רגילים' (משפחה/ נשים. ודווקא אלה שהכי פוגשים את הציבור המתחסן) שמבינים בחיסונים. שאלה ככ פשוטה כמו כמה זמן נוגדנים של שעלת מהחיסון נמצאים בגוף שלא מקבלת מענה, זה פשוט מגוחך.

לא כי החיסון כזה רע בהכרח.

כי יש את הזכות לציבור להחליט אם מתאים לו או לא בצורה מושכלת. וזה מידע בסיסי בשביל בחירה מושכלת. והזכות הזו נשללת מאיתנו, מכולנו, מי שבוחר להתחסן ומי שלא.  כי אם לא צריך,אז למה..?

ונכון שרוב הסיכויים שיש יותר תועלת בלהתחסן מאשר להימנע, והכל בסדר ואין קשר מוכח (כמו עם כל החיסונים בערך. כמו ששללו קשר בין בעיות בווסת עם קורונה/ דלקת שריר הלב בהתחלה. ודוח מבקר המדינה אגב התייחס לעניין איסוף תופעות הלואי של הקורונה בצורה לא מחמיאה)

אבל אם נשאיר את הדיון ענייני - אין את מי לשאול ככ במערכת הציבורית הרגילה. וחבל שכך.

לוואקום הזה נכנסות קונספירציות שעושות נזק אדיר

ולא רק שאין מענה

אלא שיש התנשאות וזלזול מרוב מוחלט של הרופאים

כשאישה מבקשת לשאול ולהבין, כשמטילים ספק,

הרבה רופאים מתנהגים כאילו הם מלכי העולם 

ונותנים הרגשה כל כך לא נעימה למי שבוחרת אחרת, או אפילו רק שואלת.

בפגישה של 10 דק

חומר שצריך 10 שנים של למידה משמעותית כדי להבין אותו לעומק. ולכן כשדורשים לדעת תשובה קצרה לשאלה קצרה כשבפועל השאלה אולי קצרה אבל התשובה- לא אפשרית באמת לתת בצורה מקצועית. זה כמו לבקש מתכון של עוגת מוס סופר מורכבת של 10 שעות הכנה שיהיה כתוב ב3 שורות. לא רלונטי.

אימונולוגיה זה אחד התחומים הכי מסובכים שיש בעולם המדע והרפואה. ולכן קשה לקצר ולהסביר למי שאין את הרקע המתאים, ולרוב ההורים אין אפילו ידע בסיסי של ביולוגיה... 

ובעיני היא לא נובעת מחוסר יכולת להסביר חומר של למידה של שנים

אלא מהתנשאות של הרופאים

ומגישה (שב"ה הולכת ונעלמת) שהרופא מחליט עלי והגוף שלי ברשותי

כמו שפעם נשים שילדו היו לוקחים להם את התינוק כאילו הוא לא שלהם 

והיום זה ברוך ה משתנה והאמא חותמת על כל פרוצדורה שעושים לו, ויש אפשרות לאפס הפרדה, ובכללי יש יותר מודעות לדבר הבסיסי ביותר- שהתינוק של אמא שלו ולא של הרופאים

אין אמון ברפואה.

אבל נניח בניתוח, את תסמכי על הרופא לחלוטין לא? את לא תתחילי לעבור שלב שלב של הניתוח, לשאול למה דווקא משתמשים בקוקטייל הרדמה הספציפי הזה ואם נעשו מחקרים על ההשפעה של חומר ההרדמה הזה אצל ילדים ספציפית, והאם הסכין הזו יותר טובה מהשניה ואיך הוא יודע שדווקא שיטת החיתוך הזו היא הנכונה...וכו. כי איו לנו יכולת אמיתית להבין את זה בלי ללמוד את כמות השנים שצריך כדי להבין את זה. וכראיה, גם לרופאים עצמם אין את הידע לפעמים. לרוב זה ידע שיהיה לאימונולוגים שעובדים בתחום החיסונים.

כנל לגבי תמ"ל. אף אחת מאיתנו לא חוקרת לעומק מה בדיוק מכיל כל תמל כל אחד מהרכיבים קוראת את המחקרים לראות למה בחרו לשים ריכוז ספציפי של משהו מסוים. כי אנחנו סומכות על המומחים פה.

וגם בשאר הדברים בחיים. לא רואה שמישהי פה חוקרת לעומקי עומקים את יצרני הרכבים והאם אפשר לסמוך על המנוע ועל הבלמים של הרכב שקנתה אלא סומכת בכללי על זה שזה רכב טוב. כי לכי תלמדי עכשיו כל דבר שם כדי באמת להצליח להבין את זה. למרות שזה קריטי! אם הרכב לא יתפקד פה תקלה ברכב באמצע נסיעה עלולה להיות קטלנית.

אז למה פתאום כאן לא סומכים על אנשי המקצוע? 

ברצינות

גם המלצה רפואית לניתוח לא תמיד אלך עליה

ויש ניתוחים שממליצים אותם באופן גורף באוכלוסייה ואני אשתדל להמנע מהם אלא אם לא יהיה לי ברירה

היום אני במקום שבהחלט שואל.

אם לא היה מקום להטיל ספק - הוא לא היה צץ🤷 הרשת העלתה מודעות, לטוב ולרע.

כמו ששואלים פה איזה אינטרס יש לרופאים (יותר נכון לחברות המייצרות)  לחסן אם לא להציל חיים, אני שואלת הפוך - איזה אינטרס יש לרופאים בחו"ל ובארץ להסתכן בללכת נגד הזרם, להיות מאוימים בשלילת רישיון ולהתפרסם כשרלטנים..? כסף בטוח לא. לדעתי לפחות.

לחברות התרופות כן יש אינטרס. כלכלי כמובן. ענק. גם למשרד הבריאות, הם תורמים לו המון המון כסף.

כמות החיסונים השגרתיים מאוד עלתה עם השנים, למרות שרמת ההגיינה עלתה פלאים. הרפואה התקדמה. אנחנו כבר לא מדינות עולם שלישי..

ואני באופן אישי עשיתי את השיקולים שלי בעניין לפי ההגיון שלי

שמתנגד בפומבי לחיסונים ולא מרוויח מזה כסף.

אחד אחד הם עושים מזה משהו, בדרכ שקשור לנושא. חיסונים אלטרנטיביים/תוכניות חיסונים מותאמות אישית במאות שקלים/וכו'. תמצאי לי אחד שלא מרוויח מזה ואשמח לקרוא אותו ולשמוע מה יש לו להגיד.

אני כן מכירה מהצד השני לא מעט אנשי מקצוע שממש מומחים לתחום(למשל רופאים+חוקרים) ואין להם שום אינטרס כזה או אחר לצדד בחברות התרופות, הם לא יקבלו מהם כסף אם ימליצו בעד ולא יתבעו אותם גם אם יצאו נגד, והם חקרו וקראו וביררו מאוד לעומק עם כלים אמיתיים שיש להם, והם לחלוטין בעד. 

התלבטתי אם להיכנס לדיון הזה.

כי אני לא באמת חושבת שזה ישכנע פה הרבה.

אבל לאלה שמתלבטות אולי זה כן יכול לעזור. אז כותבת פה, בתקווה לא להישאב לדיון יותר מידי...

אני פעם חששתי מהחיסונים. האמנתי להפחדות ולסיפורים נגד. בפועל כן חיסנתי את הרוב, אבל פיצלתי הרבה והיו גם כמה שלא חיסנתי.

ודווקא סביב הקורונה, נכנסתי לנושא יותר לעומק. בהתחלה הייתי חשופה רק לתעמולה נגד חיסונים (כי זה מה שחשבתי שהכי אמין) ומאוד חששתי להתחסן.

אבל היו כמה דברים שגרמו לי להתחיל לקרוא גם את ההסברים והתשובות שנתנו מכיוון הרפואה והמחקר (בין השאר בעקבות דיונים פה בפורומים...).

ואז גיליתי שנתונים שמועברים בצורה מאוד משכנעת ושנראית מאוד אמינה יכולים להיות שקריים לגמרי.

אחת הדוגמאות הכי בולטות לזה, זו טענה שכתבו פה הרבה באותה תקופה, שיש נתונים ממחקרים שהחיסון נגד קורונה מעלה את הסיכון להפלה מוקדמת באחוזים ניכרים מאוד (למי שקיבלה את החיסון במהלך ההריון).

ואז מישהי הביאה טבלה מתוך מחקר, שבאמת היה נראה שזו המשמעות שלה. וזה היה נראה באמת די מפחיד.

אבל היא גם הביאה את הקישור למחקר עצמו. ולמרות שהוא באנגלית, השקעתי וקראתי אותו בפנים, וראיתי את הטבלה בתוך ההקשר הנכון שלה.

ואז התברר שמדובר פשוט בשקר של ממש.

זה מסובך קצת להסביר פה מה בדיוק היה שם (אולי אני יכולה פעם לנסות למצוא את זה, אם מישהי רוצה...). אבל זה היה מחקר שדווקא הראה שאין שום עליה בסיכון לנשים שהתחסנו במהלך ההריון.

(אני לא חושבת שזו אותה אישה ששיקרה. אני כן חושבת שמי שלקח את הטבלה הזו מתוך המחקר הזה, ונתן לה את הפרשנות הזו, שיקר ביודעין, או שבכלל לא קרא את המחקר ורק מתוך הסתכלות על הטבלה חשב שהוא מבין על מה הוא מדבר. לא יודעת מה מבין השניים גרוע יותר...).

וזו רק דוגמא אחת. היו עוד שקרים או נתונים שהציגו בצורה מעוותת, שנראים משכנעים למי שלא מבין, אבל מי שקצת יודע מיד רואה למה זה שקר.

בקיצור, מאז איבדתי מאוד את האמון בכל אלו שמדברים בביטחון גדול נגד חיסונים. התחלתי לבדוק דברים בצורה עצמאית, והאמון שלי במערכת הרפואית גדל משמעותית.

אני עדיין לא אחת שרצה לחפש התערבויות רפואיות בכל מצב (אפשר לספור את מספר הפעמים שלקחתי אקמול בחיים שלי על יד אחת...), ואני כן נעזרת גם בסוגים שונים של רפואה אלטרנטיבית. אבל בחיסונים אני סומכת על ההמלצות של משרד הבריאות.

ורק מוסיפה עלייך, שאפילו כאן בשרשור, מישהי נתנה דוגמא ל'אתר אובייקטיבי' שמביא אמת מאוזנת ואובייקטיבית, וגם הוא בעצם אתר של מישהו שמוכר חיסונים הומאופתיים.

אז גם כשמנסים לחפש מידע באינטרנט, צריך לשים לב מי כתב את המידע הזה ומה האינטרס שלו... 

יותר סיכוי שיקבל קידום בעבודה וכו

לעומת רופא מתנגד שמתעמרים בו ושוללים את הרשיון וכדו'

על רופא נשים שפתח מרכז עם צימרים שמציע לידות בית עם ליווי רפואי בצמידות לבית חולים

ושללו לו את הרשיון והכניסו אותו לכלא.

כמו שיש התעמרות בימין לעומת השמאל

הפגנה של נוער גבעות ישר יעצרו לעומת הפגנה בקפלן,

או יהודי שיזרוק אבן לעומת ערבי שזורק אבן

ככה רופא שיבטא מדי בקול דעות נגד הממסד הרפואי,

נכנסים בו בכל הכח, מפחדים מזה מאד.

ראיתי את זה בחיסוני קורונה ממש!!

עכשיו יש בי צד שמבין את המערכת, הוא נגדה, ברור שיכנסו בו

מצד שני, זה יוצר עולם רפואי שאנשים מתוכו מפחדים לומר דעות כאלו.

את רופאה, ולא פגשת את זה,

אבל זה הגיוני, כי את לא אומרת ונוקטת בדרכים האלו.

אני לא יודעת אם הוא הוכנס לכלא, לא שמעתי על זה, נניח שזה נכון, את חושבת שיכניסו לכלא מישהו בגלל שהתנגד לממסד? אנחנו באיראן?

לא, מה שקרה זה שהוא הואשם ברשלנות חמורה, לא עצם זה שיילד מחוץ לבית חולים היא הבעיה, אלא שיילד נשים בהריון בסיכון גבוה, וגם גרם נזק בכמה מקרים לנשים או לתינוקות בגלל התנהלות רשלנית. חוץ מזה שהוא בכלל לא מומחה ברפואת נשים על אף שמציג את עצמו ככזה. 

מכירה נערי גבעות שנכנסו בצו מנהלי לכלא ללא כל הרשעה?

אני  מכירה כמה

אז לא מופתעת שעוד תחומים שאנשים בצד הלא נכון ככה עושים להם

זה הזוי

אבל קורה במדינה

איתם בנושא.

אני לא חושבת שרופא יוותר כל כך בקלות על רישיון שהוא עמל עליו רבות.

רופאים בקופת חוליפ.

חוץ מזה, כמו בכל תחום, גם בתחום הרפואה יש שרלטנים, או לא יודעת איך לקרוא להם, שנהנים בעיקר מההרגשה שהם' גורו' של אנשים אחרים. 

אולי באמת כדאי שעולם הרפואה ישאל את עצמו את השאלה הזו. 

(אגב, לפני שקונים רכב ברור שעושים תחקיר יסודי...לפחות אנחנו. "רכב טוב" זה ממש לא מספק. ובטח שיש לא מעט אנשים שודקים היטב עוד דברים בחיים שלהם, בוודאי מה שקשור לבריאות)

אולי כי זה הנושא שהוא ה"פרה הקדושה" של הרפואה.

אולי כי תעשיית החיסונים מגלגלת מיליונים אז ברור שיש גם אינטרס כלכלי

אולי כי המוני אנשים ראו בעיניים שלהם נזקים שנגרמו אבל הרופאים נפנפו אותם שוב ושוב ושוב ושוב בטענה שזה לא קשור לחיסון, אז כבר אין אמון בטיעון ש"החיסונים בטוחים", כי אם אין תיעוד של כל תופעות הלוואי איך אפשר לטעון שמשהו הוא בטוח?

אולי כי מי שאומר שהוא מעדיף לא לקחת אקמול אז זה בסדר, אבל מי שאומר שהוא מעדיף לא לקחת חיסון עושים עליו אמבוש, רצח אופי ודה לגיטימציה? (חוויתי על עצמי, על ילדה שהיתה מאושפזת, והיתה מחוסנת חלקית. רופאה אחת חשבה שמותר לה לפתוח עלי את הפה שלה ולצעוק עלי)

אולי כי יש לא מעט רופאים בתוך המערכת שחושבים ששגרת החיסונים היא מוגזמת, ושאפשר לוותר או לדחות חלק מהחיסונים, ושיש בעיה במחקרי הבטיחות של חלק מהחיסונים, אבל משתיקים אותם.

ואולי עוד סיבות.

מה שבטוח, שאם הפקפוק בבטיחות או בנחיצות החיסונים הוא דבר שקיים אצל מיליונים בעולם- אז כנראה שזו תוצאה של מה שהרפואה עשתה מהחיסונים. פרה קדושה, ואוי למי שיגע בה. 

יותר מזה, קונים מליון בגדים משיין ודומיו, משחקים לילדים מעלי כולל נשכנים וכלי אוכל, שברור שמאתרים כאלה הדברים לא עוברים מבחנים ובדיקה כמו שצריך. (נכון, הכל מיוצר בסין אבל יש מקומות מפוקחים יותר)

אנחנו לא יכולים להיות מומחים בהכל וצריך להבין שבשביל זה אנשים מתמחים בדברים שונים וכמו שיש לנו אמונה בקב"ה צריכה להיות לנו אמונה בידע שהוא נתן לנו

אבל ברור שיש מקרים שיותר אקבל את דעתם ומקרים שיותר אברר ואנהג בביקורתיות.

זה נובע בין היתר גם מכמות הידע שיש לי בנושא (אם אין לי ואני חייבת לקבל החלטה אני אאלץ להקשיב יותר בהכנעה)

וגם לאמון שיש לי בהם בנושא הזה

למשל בנושא הנקה, פניתי לרופא עם תינוק שלא עלה כמו שצריך במשקל כי רציתי את חוות דעתו אבל את השטויות בנושא ניהול הנקה זרקתי מהראש ברגע שיצאתי מהחדר ופניתי ליועצת הנקה.כי היה לי ברור שהידע שלו בנושא עוד פחות מהידע שלי והוא מדקלם אלוהים יודע מאיפה (יש רופאות שמבינות.אבל ממש לא כל רופא ילדים למרות שהם כאילו הכתובת לבעיות עם תינוק קטן)

כנ"ל בנושא אמצעי מניעה.  אז הם יודעים אולי רפואית את המנגנונים וכו אבל ההמלצות של רופאי נשים לפעמים מוציאות אותי מדעתי כמה שזה מנותק ולא טוב (שוב, ברור שיש כאלה שכן מבינים אבל ממש לא כולם ורחוק מזה)

אז בנושא חיסונים רופאים לא עוברים התמחות מעמיקה, הם כמובן לומדים ויודעים יותר מהאדם הממוצע בטח בפן המקצועי רפואי של זה אבל לא הרבה יותר

ובאמת את רואה שההנחיות בנושא הזה הן לגמרי גורפות וזהות לכווולם אולי חוץ מחריגים ממש ממש (כבר נתקלתי ברופאים שהמליצו לא לחסן חיסונים מסוימים אבל זה נדיר ולא "לפרוטוקול", הם לא יעזו).

אני לא מכירה הרבה תחומים כאלה

וזה אומר משהו....

ואני אדגיש- אני לא "מתנגדת" חיסונים ולא נמנעת ובסוף אפילו חיסנתי כמעט הכל. אבל זה לא רציני להגיד שלחששות האלה אין שחר. להפך

יש בהחלט החרגות בחיסונים מסוימים שאומרים לא לחסן במצב x או אחר.

זה נכון שרופאים לא עוברים התמחות בחיסונים. אבל אני לא מדברת פה האמת עליהם. אלא על מי שפיתח אותם. או על מדענים שמבינים לעומק את מערכת החיסון ואת מרכיבי החיסונים ואת תופעות הלוואי וכו, ובוחרים לחסן את ילדיהם (שזה כל מי שאני מכירה שהוא כזה).

אף אחד לא אומר שזה חף מסיכון. פשוט כאמור כמו שזה חזר על עצמו כאן, התועלת עולה על הסיכון. אבל כמו שכתבתי פה בפורום שוב ושוב, אנחנו דור מפונק שיכול להרשות לעצמו להתלבט על זה בדיוק מהסיבה שרוב האוכלוסיה מחוסנת אז אנחנו כבר בקושי מכירים את המחלות האלו. כשיצא החיסון לפוליו אף אחד לא התלבט על זה בכלל, כולם ראו את ההשלכות הקטלניות של המחלה ורצו להתחסן, וב"ה באמת היא נעלמה. אבל אם כולם לאט לאט יפסיקו להתחסן, כי כן- בסוף אחת ל כמה אלפים יהיה ילד שיקבל תופעת לוואי, אז אנחנו עלולים לראות את המחלות האלו שוב. מי שלא מחסן היום בעצם נהנה מהמוגנות של חסינות העדר. שזה קצת סוציומטי. הוא לא מסכן את הילד שלו בסיכון הנמוך מאוד שתהיה לו תופעה לא נעימה, אבל גם מוגן בזכות אחרים ש"מסכנים" את ילדיהם.  אבל אם כולם יהיו כאלה, היא כבר לא תתקיים. ואז אני לא רוצה לדעת מה יהיה. ולכן השיח על חיסונים כזה מתלהם. כי מעבר להגנה האישית יש כאן עניין של הגנה על כלל הציבור ועל יצירת חיסון עדר שיכול להגן גם למשל על אוכלוסיות מוחלשות שאסור להן לקבל את החיסון. 

שאף אחת לא בודקת כלום וזה פשוט לא נכון.

אני מניקה למרות שזה קשה מאוד והיה ממש בלתי אפשרי בהתחלה-כי לא רוצה לתת תמ"ל.

אני משתדלת לבדוק רכיבים של מוצרים ויש מוצרים שלא אקנה ולא אתן לילדים שלי.

כשאני בוחרת רכב אני בודקת שהוא מבין היותר בטוחים.

בשל רשלנות רפואית עברתי ניתוח דחוף. הייתי צריכה לחתום על כל שלב ושלב והם שאלו אותי-את מסכימה?? ואמרתי-כן, אין לי ברירה

כי הכניסו אותי למצב בלתי אפשרי!!

ובדרך לניתוח התפללתי לשליחים טובים ושלא ייפגע שום איבר אחר בדרך…

ודווקא כן ניסיתי לחקור ולהבין מה היה בניתוח ולא ממש קיבלתי תשובות (קשה לכם להגיד מה בדיוק עשיתם? שחתכתם? שתפרתם? למה להשאיר אותי באוויר?)

בקיצור יש כאלה שכן בודקים וכן חוקרים, ולפעמים גם מחליטים להגיד לא.

אלא שלא בודקים לעומק כמו שטוענים לבדוק בחיסונים (גם פה לדעתי זה לא באמת בדיקה מעמיקה אלא רוב מי שאני מכירה שמתנגדת לזה קראה באתרים של מתנגדי חיסונים עדויות של הורים והקשיבה להרצאה של אחד מהמובילים שמתנגדים ועל סמך זה החליטה. למה להם להקשיב אבל לכלללל שאר אנשי המקצוע לא? למה אריה אבני אמין וצודק וכל השאר לא?

אני אישית לא מכירה אף אחת שקראה לעומק ממה בדיוק מייצרים את הרכבים ולצורך העניין את מסתמכת על מבחני הריסוק של הרכבים, מי אמר שזה לא מושחת? למה זה כן אבל משרד הבריאות לא?

וגם כנראה שאת חריגה לטובה ובאמת עושה השתדלות לברר. אני מכירה הרבה נשים שבחרו לא לחסן בקלות יחסית, אבל הילדים שלהם יאכלו ג'אנק פוד, יהיו עם בקבוקי פלסטיק זולים וכו'. וזה עוד דברים שאנחנו יודעים בוודאות שהם לא טובים. 

בדיוק בשביל האינטרס הכלכלי. לא כי הם כאלה גיבורים גדולים. איזה אנטרס כלכלי יש לרופא להמליץ להתחסן?

מה זה להבין בחיסונים? זה לא תחום בפני עצמו. זה כמו להגיד האם יש רופא שבאמת מבין באקמול. מי שהכי מבין לגבי פעילות של חיסונים זה אימונולוג.  גם מומחים למחלות זיהומיות  יחסית די מבינים. מי שבאמת רוצה לדעת יכול לברר, יש אימונולוגים שעונים ב"מדברים על חיסונים".

איזה חיסון יכול לקרות למוות או נכות? אני לא מכירה. אבל באמת שגורם, לא שמישהו מת בסמיכות לחיסון והחליטו לקשר את זה...

אני לא שמעתי שהופרך קשר בין שיבושים במחזור לחיסוני קורונה. למיטב ידיעתי עוד לא פרסמו מסקנות של מחקרים אלה.

אתמול כתבתי לך הודעה ארוכה ואז החשמל קפץ והכל נמחק...ואני לא יכולה לכתוב מחדש, לקח לי הרבה זמן לכתוב.

אבל לקרוא לנו עדר זה לא הוגן בכלל וגם שקרי.

יש מילוני אנשים בעולם שלא רוצים לחסן את ילדיהם, או שרוצין לחסן אותם אבל לא לפי שגרת החיסונים המומלצת. יש להם כנראה סיבה לזה.

ולא, אנחנו לא מטומטמים

ולא טפשים

ולא עדר.

קראתי ושמעתי על הנושא הזה בערך עשר שנים (בכמה שנים האחרונות פחות התעסקתי עם זה) אני יכולה לזהות, בדרך כלל, אם הכותב או הדובר הוא אמין או לא, משני הצדדים, ואני מבטיחה לך שיש המווון חומר מענין בנושא, גם אם מורידים שני שליש מהמאמרים או מהסרטונים שיש בגלל חוסר אמינות. יש הרבה מידע אמין. ומי שבאמת רוצה להבין יכול להגיע למידע הזה, זה לא סוד. יש מחקרים. יש גם מחקרים שחבל מאוד שלא נעשו (כמו למשל מחקר ארוך טווח שמשווה בין אלפי ילדים מחוסנים לאלפי ילדים לא מחוסנים- לאורך שנים, ובודק כל מיני דברים- החל מבעיות קשב וריכוז וכלה באלרגיות, צליאק ומחלות אוטואימוניות. מבטיחה לך שאם היה כזה מחקר- איכותי ואמין שהיה מראה שאין כמעט הבדל בין שתי הקבוצות, הייתי נותנת חיסונים בגיל צעיר יותר והרבה יותר ברוגע)

אבל לבוא ולהגיד "הם עדר"?? ככה, בהנף יד מלא בטחון עצמי? כאילו- מה????

 אני יכולה להגיד בדיוק אותו דבר על הרופאים. "אתם: עדר של הרפואה הקונבנציונאלית, שלוקה בחוסר ענווה וחושבת שכל הידע הרפואי בעולם נמצא אצלה. העדר שלא מוכן לשמוע שום דבר שהוא מחוץ לקופסה שלו". 

איזה חיסון יכול לגרום לנזק?

יש חוק פיצויים לנפגעי חיסונים. מה, סתם המציאו אותו?

יש מערכת לדיווח על נזקי חיסונים בארה"ב. (מערכת בעייתית אבל זה ענין אחר)

יש בארה"ב יש בית דין לענייני חיסונים (סוג של כסת"ח אבל גם במצב הזה הוא משלם מיליונים לנפגעים)

למה אם יש נזק מתרופה אז אפשר לתבוע את יצרנית התרופות, ואם יש נזק מחיסון אז התביעה היא כלפי המדינה שרכשה אותם מהחברה? לא רק בחיסון הקורונה. בכל החיסונים.

האם קיים מחקר שבדק בטיחות של סל החיסונים הכולל ולא של כל חיסון בנפרד? (ספוילר: לא. כי אין כזה. אז תוסיפו עוד ועוד ועוד חיסונים, ועוד עשרים שנה ילד יקבל ארבעים חיסונים עד גיל 3 ויהיה אפשר להמשיך לטעון שזה בטוח, למרות שאין מחקר שמוכיח שהסל השלם הוא בטוח) 

מה שיש לי לומר זה: לכו תלמדו. ברצינות. לכו תתעמקו. זה נושא מורכב. כל חיסון הוא סיפור בפני עצמו- הנחיצות, המחלה, הסיכון, היעילות, הבטיחות. זה לא שחור לבן וזה לא הכל או כלום.

לכו תלמדו. לפני שפוסלים ומזלזלים באנשים אינטלגנטים שבדקו (יודעת שבגיל 8 עשו לי מבחן איי קיו במסגרת מחקר ב"שערי צדק" וגילו שרמת המשכל שלי גבוהה במיוחד?)

לכו תלמדו לפני שאתם מביעים את דעתכם הנחרצת על דברים שלא למדתם אותם לעומק.

כן, לכן תלמדו. אם אני מלמדת הסטוריה וצריכה ללמד נושא שאני לא מכירה, אני לומדת אותו. האם רופאים שאינם אימונולוגים למדו כהוגן ולעומק אז הנושא?  

מחילה על החריפות. זה לא מכוון אישית אלייך. אני בטוחה שאת רופאה ואישה נהדרת ומקסימה. וגם היינו יכולות להיות חברות אם היינו מכירות. זה בכלל לא אישי. אני כותבת כלפי התפיסה, כלפי הגישה.

אבל כשאחרים מכנים אותי בשם עדר, שלא יודע לחשוב, ולא מבין כלום, ועושה נזק

רק בגלל שהם רופאים ואני לא

רק בגלל שאני מעיזה להטיל ספק במשהו שנחשב לפרה הקדושה שלהם

זה מטריף אותי.

כי זה עושה עוול להמוני אנשים נחמדים, אינטלגנטים ומשכילים. שכל חטאם היה בזה שהם רוצים לבדוק טוב טוב מה מכניסים לילדים שלהם. 

וזה גם גורם למצב שבו הנושא הזה לא "בודק את עצמו" מספיק, ולכן בהחלט יכולים לקרות נזקים. ע"ע החיסון לקורונה, שעכשיו ברחבי העולם יש המוני תביעות לנזקים משמעותיים. (אבל בישראל לא.)

מהי ההנחה/תפיסת העולם העומדת מאחורי פיצול/מתן חיסונים בעיתוי מתאים, ומה הקריטריונים לעיתוי מתאים?

סקרנית לשמוע תודה!

.

יש את דר' דניאל מישורי שהוא לא מתנגד חיסונים והוא נתן ביקורת טובה על הספר ודווקא נתן המלצה לקריאה

הספר לא מתנגד לחיסונים אלא מביא עובדות מחקרים מספרות רפואית מקצועית כדי לקבל החלטה מושכלת כן לחסן או לא

מוות או נכות יכולים להיגרם מחיסון וזה כתוב בעלון למשתמש.

צריך לחקור לשאול ולבדוק ולא לצדד רק במה שרופאים אומרים היום האנשים יותר ביקורתיים וטוב שכך פעם הרופאים היו האלוהים וכל דבר שאמרו מהפחד וחוסר הידע אמרו אנשים אמן

אני כן מודעת לכך שכיום אנשים יותר מתחברים לעצמם וקשובים לגוף שלהם יש יותר ידע לאורח חיים בריא לשמור על הבריאות ולסייע לגוף במניעת המחלות או לעבור מחלות ילדות באופן קל.

"ד"ר דניאל מישורי חוקר בפילוסופיה, חשיבה סביבתית, ביואתיקה ואתיקה עסקית."

אין סיבה להניח שהוא מבין בחיסונים יותר מאשר ד"ר לספרות אנגלית או עובד סוציאלי. 

אני יודעת

הביקורת שלו הייתה לגבי אמינות מקורות המידע של הספר

וזאת למרות שהוא בעד חיסונים.

חיפשתי ומצאתי את זה:

https://www.gov.il/he/pages/28082022-03

מקווה שהקישור עובד. בכל אופן כתוב בגדול שזה בגלל הכפשה של רופאים אחרים ומערכת הבריאות והתנהלות שלו בתקופת הקורונה, המליץ לא להקשיב להנחיות. נשמע שלא קשור לנושא החיסונים בכלל.

ויש סיכוי שהייתי שמחה להיות מטופלת שלו אם היה לי כסף לשלם לרופא פרטי

אפשר לקרוא כאן: 

ה"מרשם" של הרופא למטופל: נערת ליווי

אני שמחה שמשרד הבריאות מטפל ברופא שמתנהל בצורה כל כך הזויה.

זה הרבה הרבה מעבר לדעות לא קונבנציונליות, ובעיניי זה לגמרי מצדיק שלילת רשיון, בטח כשזה מגיע עם עוד דברים לא אתיים שהוא עשה. 

אבל הזעזוע שלי דתי / ערכי.

ובאמת לא אלך לרופא שאומר לי לעשות דברים נגד הערכים שלי.

אבל דווקא החשיבה הרפואית מבחינתי יפה

אני ממש לא מתירה מה שהמליץ  זה נוראי

אבל רפואית נטו

מאמינה שברפואה לאדם עם גוש לא ברור בגוף היו עושים מינימום ניתוח,

והחשיבה הכוללת של גוף ונפש היא יפה.

כמובן שהחשיבה הזו לא יכולה לגרום לנו לעשות מעשים מגונים.

זה מזעזע מכל כך הרבה בחינות!!!

אם כבר לעבור על הדת יש דרכים שלא מנצלות נשים....

ועדיף ניתוח!

זה מזעזע בהחלט ברמת השלילת רישיון

שישללו גם לכל הרופאים המטרידים.

רק שהיא הכניסה את זה בתור שלא ארצה לקבל את העצות הרפואיות שלו

בדיום על חשיבה קלינית של רופא אלטרנטיבי

את סגנון החשיבה אני אוהבת.

אם בגלל זה באמת שללו לו- מעולה וטוב שכך.

אבל בעולם כזה מעוות שמעודד זנות בהרבה מישורים קשה לי להאמין שבאמת שללו לו בגלל זה.

עולם צבוע שעוצרים חיילים שהרביצו לנוחבות שאנסו נשים.

קשה לי להאמין  שזו השסיבה ששללו לו..

זה לערבב שני דיוינם לא קשורים.

איך אפשר בכלל לבחון את כיוון החשיבה שלו???

אבל הדיון היה על התנהלות מקצועית רפואית

ולכן אם תספרי לי שממציא החיסונים הולך לנערת ליווי, זה יגרום לך לא ללכת אליו?

לא, זה לא קשור לחיסונים שהמציא שנראים לך מועילים וממגרים מחלות.

כיוון החשיבה של ממציאי החיסונים מתאים לך ללא כל קשר להשפותיהם.

באותו אופן, אני מתחברת לכיוון חשיבה שבוחן גוף ונפש

ורוצה לרפא מהשורש ולא פלסטרים לתופעות לוואי.

ולכן אני מתחברת לכיוון החשיבה הרפואי ממה ששמעתי של ד"ר אבני. (לא כל כך מכירה אבל לצורך העניין)

היום התוודעתי להתנהגויות שסותרות את ערכי ולכן לא אלך אליו אישית,

אבל לכיוון החשיבה המקצועי אני מתחברת.

ועדיין לי זה לא נראה כך.

לא רואה שחיסון קורונה מנעה את הקורונה,  מוזר לי.

ובאמת שאין לי מספיק ידע בשביל לומר ולהסביר, רק מוזר

אם הוירוס שורד את הנוגדנים של הגוף, הדנ''א שלו משתנה ואז הנוגדנים כבר לא ''מכירים'' אותו.

לכן גם לשפעת יש חיסון חדש כל שנה, כי זה וירוס, והוא משתנה.

אני באופן אישי חושבת החיסון נגד וירוס פחות יעיל, ולכן לא מתחסנת לשפעת. החיסון נגד הזנים הכי אלימים, שחושבים שיתפרצו, ורק נגדם מחסנים.

לעומת זאת חיסון נגד חיידק יעיל בהרבה, כי הדנ''א של החיידק לא משתנה.

מקווה שדייקתי.

זה שמישהו התחסן זה לא אומר שהוא לא יהיה חולה, אלא שהגוף שלו מכיר את המחלה, ויש לו נוגדנים אלייה, ולכן אם ייחשף למחלה או שהוא לא ירגיש אפילו כי המחלה לא תתפתח, או שהוא יקבל אותה באופן קל.

במקרה של שעלת, אם התינוק לא מחוסן והוא ידבק, הוא עלול למות ממנה (שיעולים חזקים+ צלעות של תינוק בן יומו= שבר בצלעות). חיסון שעלת אפשר לקבל רק אחרי חודש/חודשיים, לא זוכרת. לכן התחסנתי אני לשעלת בהריון, כדי שהתינוק יהיה עם נוגדנים, ולא יקבל את המחלה באופן כזה שיגרום לו למות ח''ו.

זה ממש הצלת חיים...

שחקרו ושולחים לי כל היום מהכללית להתחסן לשפעת ובהריון בכלל חשוב.

מודה שלא ביררתי.

נשמע לי שטויות

מכירה אנשים מחוסנים שתפסו שפעות קשותתת

מעדיפה לחזק את עצמי בויטמינים

ואם אני חולה לשמוח שהגוף מתחסן ומחזק את עצמו

גם כשנותנים לי טופס במרפאה, אני אשאל על מה אני חותמת. אם יש לי שאלה- אשאל.

לא אמרתי לא להפעיל חשיבה ביקורתית, פשוט בקשר החיסונים יש צד אחד שהוכח כיעיל מאוד במהלך השנים, וצד שני שהוא לא מוכח בדיוק.

בנושא החיסונים ה''בסיסיים'' אני לא רואה כאן שאלה, כי זה להגן על עצמי ועל המשפחה שלי מול לסכן אותם לחלות באופן קשה.

אני לא מכירה לעומק

וכששמעתי על המקרה פה אמרתי שטוב שפוטר

אם כי אני מאמינה שבאמת פיטרו אותו לא מהסיבה הזאת, אבל אני שמחה בכך.

סיבה ממספיק טובה לשלילה...

אישית עולות לי הרבה שאלות, לא מצליחה להאמין ולסמוך על מערכת הבריאות ואני לא היחדיה אז כנראה יש פה כשל רציני שלהם.

ומודה הייתי שמחה לפצל או לדחות אבל ממה שקראתי והצלחתי להבין, לא חיסנתי בכלל וזהו

אכשהוא יותר מריע אותי מלחסן, וכמובן שעדיין עולות לי תהיות במחשבות

ובעיקר כאב, שאני אזרח שלא יכול לסמוך על מערכת הבריאות שלו

היא כן בעד לפצל ולדחות כמה שאפשר

אבל למשל אמרה שיש חיסונים שהם ייהרג ובל יעבור- חייבים לעשות אותם , מצילי חיים חד וחלק, ונגיד את הרוטה היא ממליצה לא לעשות.

ומנגד, שלחה את בעלי לעשות חיסון שהיה לו חסר והוא חשוב.

ועוד משהו חשוב

למשל היא אמרה

אם רוצים לדחות חיסונים צריך לשים לב שבינתיים הילדים לא נחשפים לאוכל תעשייתי/בחוץ, לבריכה ולים ולעוד משהו שאני לא זטכרת- כי יש חיידקים עמידים עם מחלות שנגדם מחסנים כמו שיתוק ילדים וכו...

יש הרבה במדינה שלא מחסנים בכלל ובגלל זה מגפות חוזרות עם סיכוני חיים הרבה יותר ברורים מאשר החיסונים, כאין וכאפס לעומתם..

לעניות דעתי יש בחיסונים סכנות כלשהם, הם קטנות יותר מאשר לא לחסן כלל.

עדיף לפצל ולתת כל פעם נגיד אחד

לשים לב שלא נותנים תוך כדי שהתינוק בטלטלה פיזית או רגשית, או קצת לא מרגיש טוב..

אבל ממ שלא להיכנס לגישת הכל כסף לא עוישם כלום.

אם רוצים לא לחסן או לדחות צריך להתייעץ היטב.

אפשר עם דר ליאורה אוליאל

רופאה מתוך המערכת שחושבת אחרת מהמערכת?

ה' ישמור.

יש כזה דבר?

עדיף לא לפרסם את השם שלה. שלא לפגוע לה בפרנסה. 

כן, אני מכירה אותה. ואת ההנחיות שלה. וזה פחות או יותר מה שאני עושה, עוד לפני שהכרתי את ההנחיות. 

לרוב אנשים לא מכירים וזה סופר חשוב

וגם שהיא אומרת שיש חיסונים שחייבים לקחת ועדיף לא לדחות בהרבה ...

לרוב כשקוראים חומר באינטרנט נשמע משם לא לחסן בכלל וזה בעיה...

יש המון שמחסנים חלקית, או מפצלים או דוחים.

תמיד יש קולות של הכל או כלום.

הרוב לא

מישהי בדקה לעומק את כל נושא התרופות הפסיכיטריות?

כי לפי קריאה אקראית פה בפורום, זה גם דבר מאוד פופולרי.

ובכל זאת אף אחת לא קורית לחקור את חברות התרופות הפסיכיאטריות.

למה?

לחברות התרופות האלו אין אינטרס כלכלי?

לא ראיתי דיון כזה בחודש האחרון.

האם יש קונצנזוס על התרופות הפסיכיאטריות?

ואני אשמח לדעת איך זה שהחברות תרופות האלו מוסריות ללא רבב,

ודווקא חברות החיסונים תאוות כסף בצע?

אבל בעיקר מהמקום אם צריך או לא.. מלא כותבות שהם לא רוצות להתחיל לקחת, כי מתמכרים, כי אז צריך לכל החיים וכו'.. הרבה פעמים בנות מבקשות עצות לדברים טבעיים או מאכלים וכזה. לפעמים זה נובע מהפחד שיסמנו אותה כמישהי שלוקחת תרופות כאלה, לפעמים מיתוסים כמו שכתבתי בהתחלה ולפעמים סתם בנות שלא ממהרות לקחת תרופות.. הבעיה שאפילו בשביל להתחיל טיפול לא תרופתי לא ממהרים בגלל זה ללכת..

אז יש המנעות מהתרופות האלה אבל לאו דווקא מהסיבות האלה..

נניח בונג'סטה.

כל הריונית שניה פה לוקחת.

מישהי חקרה לעומק את החברה שמייצרת את הבונג'סטה?

אולי היא מסכנת את העובר, ובעצם משווקת את עצמה היטב כדי לקבל את הכסף שלנו?

גם הרופאה שלי המליצה לי עליה. יכול להיות שרופאים מקבלים כסף מחברת בונג'סטה?

מגדלים כבשים

גוזזים צמר

מכינים בדים בתהליך כלשהו

ואז תופרים בגדים טבעיים בלי שמחדירים לך חומרים מסוכנים

צעצועים? רק מעץ שמגלפים!

לענין החברתי, העדרי.

מה שמענין את רובם זה הנושאים ה׳מדליקים׳ שיש בהם אקשן בשיח החברתי ולא הנושאים הבריאותיים שמשפיעים הרבה יותר.

אני לא קונה פלסטיקה וצעצועים מעלי אקספרס,

חושבת על הפלסטיק במים ולכן עברתי לבקבוקים רב פעמיים כמה שאפשר,

קונה רק בגדי כותנה מנקסט לילדות ולא סיני בגלל הצביעה,

חושבת לעבור למוצרי ניקוי אלטרנטיביים ולא לנשום אקונומיקה,

זורקת קרמים שהיו בשמש ובאופן כללי מודעת להשפעת השמש על מוצרי טואלטיקה,

וזה פשוט בכל מקום המוח שלי לא עומד בזה!

העולם מתקדם טכנולוגית...

יש מוצרים מלאים חומרים וכו'

אבל אותו אחד שניהל את העולם כשהכל היה טבעי

מנהל אותו גם עכשיו

אז אפשר לסמוך עליו ולתת לו להוביל

גם אני לא יכולה/ רוצה להתעסק כל היום בעניינים בריאותיים, אז אני עוסקת בחשובים ביותר כמו תזונה ודברים יומיומיים.

לכן השרשורים הללו מגוחכים בעיניי, כי דנים פה על ענייני בריאות ברומו של עולם, בשעה שעניינים בריאותיים הרבה יותר קריטיים אינם במודעות בסיסית.

לא צריך לעצום עיניים

אבל בהחלט כשמגיעים למצב שהמוח לא עומד בעומס...

אז אפשר להרפות ולסמוך על ה'

מי שבוחר להתעסק בזוטות, אלוקים לא מנהל לו את הדברים החשובים, הם פשוט מתנהלים לבד ואז אנשים מתפלאים למה הבריאות הפיזית/ הנפשית שלהם נפגעת.

כמו שאת סומכת על הגננת.

הקב"ה נתן לבני אדם להתפתח ולפתח את העולם, ליצור דברים שמקדמים בריאות, הם התמחו בפן הזה של העולם שהוא ברא

אני לא חוקרת ומעמיקה בצורות שאין לי את הידע,

אני כן עם נטייה לשאול ולברר ולא לקחת כמובן מאליו.

אישית אני לא אמהר לקחת תרופות פסיכיאטריות, וגם כשחוויתי דכאון בהריון ברוך ה הצלחתי להתמודד בטיפולים טבעיים.

אבל אני עם יד על הדופק,

ואם יהיה צורך אני כן אקח.

וודאי שיש להם אינטרס, ויש תופעות לוואי נוראיות נוראיות! עבדתי במחלקה פסיכיאטרית וראיתי גם את אותה התרברבות שתיארתי מקודם של הרופאים כלפי כל מי שמעלה תהיה, (לדוג מטופלת שלא רצתה להפסיק להניק וזה אמר שהיו מאד מוגבלים בתרופות שאפשר לתת לה, והפסיכיאטרית מנהלת המחלקה פשוט התנהגה בהתנשאות ופטרונות כלפי המטופלת, בצורה שממש ציערה אותי, לגיטימי שתחשבי שטוב שתפסיק להניק, אבל אל תתנשאי ותגידי עליה בישיבות צוות אמירות משפילות שהיא סתומה ולא מבינה כלום ולא יודעת לבחור וכו וכ)

לא יוצא לי להזמין צעצועים מעלי אקספרס ולא יודעת מה, אבל מודה שזה פחות מפחיד אותי, לא רואה בעיה בזה.

בסוף מסכימה עם אלו שאמרו פה שהכל שאלה של תועלת מול נזק,

ובנושא החיסונים לא ברור לי מספיק מה עולה על מה, משהו שם לא נקי בעיניי.

ובאמת נורא קשה למצוא מידע אובייקטיבי כי יש רק  מידע ממתנגדים חריפים או תומכים נלהבים. ופחות באמצע.

כי יש הרבה חששות מהמסביב,

מה אני חולת נפש?

פסיכיאטרית?

לא יודעת להתמודד?

ומול הקולות האלו יש הרבה נרמול ועידוד לקחת.

ועם הקולות האלו אני מסכימה, אין סיבה שמישהי/ו לא יקחו כדור פסיכיאטרי מחשש מה יחשבו עליהם ושהם חולי נפש,

יש סיבה שלא יקח מחשש לתופעות שונות אם הוא מוצא דרך להתמודד עם זה בדרכים שונות

גם לחברה לייצור בונג'סטה, גם לטבע, ולכל חברה בעצם.

השאלה היא לא האם הן רוצות כסף, כי ברור שכן,

אלא מה טיב המוצר שהן מוכרות לנו.

לא הבנתי למה נטפלו לחברות החיסונים דווקא? כאילו המוצר שלהן פגום ויש שם רק תאוות כסף.

למה?

איפה ראינו סטטיסטיקה של הדבר הזה? כמה, סטטיסטית, רופאים אמרו במפורש שהם מזריקים את החיסונים בשביל לממן את החברה ולא בגלל טיב החיסון?

כדי לצאת ב"האשמה" כזאת את חייבת נתונים סטטיסטיים שמוכיחים מעבר לכל ספק שאכן יש פה שחיתות שמתנהלת על גב הציבור.

לא נתקלתי בשום עדות של שום רופא.

רק בתאוריית קונספירציה שאומרת שלחברות החיסונים יש איזה אינטס אפל למכור לנו חיסןנים שיסכנו אותנו.

מחילה, זאת קונספירציה וזה הכל.

עולה שאלה-

האם לחסן?

יש תופעות לוואי, יש כל מיני דעות בעניין, בוא נברר

מחפשים מידע

הופפ מחקרים ממומנים של חברות החיסונים

אה- לא אובייקטיביץ

אם נחפש מחקר על יעילות ובטיחות של בונג'סטה, מן הסתם נמצא מחקרים שמימנה החברה שמייצרת את בונג'סטה, לא?

כנ"ל על יעילות ובטיחות של תמ"ל וכן הלאה... 

אני משתדלת להמנע מלקיחת אפידורל. בנתיים ב"ה הצלחתי בלי.

ואני יןודעת את החסרונות שלרוב זה יעכב את הלידה ועלול לגרור סיבוכים,

יודעת שלידה צריכה כמה שיותר תנועה פעילה.

אם בסוף אסבול מאד ולא אמצא דרך להקל עלע עצמי אקח.

אבל באמת מציירים את זה כדבר הרבה יותר טוב ממה שהוא. ופחות מראים את הצדדים האלו.

אותו דרך אשתדל מאד ממתן תמ"ל, מאמינה שזה לא מחקה הנקה בכלל.

אם בסופו של דבר והיה לי פעם כזאת נתתי לבן שלי.

בונג'וסטה אני מתייחסת לזה כאל אקמול, היעילות מבחינתי היא מדד הסבל שלי שנעלם.

אשתדל מאד להמנע ולהתמודד בעצמי, אם כבר קשה לי מדי לתפקד- אקח.

חקרת את כל ההשפעות האפשריות שלהם?

למה בונג'סטה ואקמול זה בסדר במקרה הצורך, וחיסונים לא?

( זה לא מופנה דווקא אלייך, אלא למי שלא מתחסנת בגלל שחושדת בחברות החיסונים ובמערכת הבריאות וכו' )

אבל מרשה גם לפקפק.

מבינה??

אני לא נגד בכל מצב

אני מעדיפה בלי

ואקמול פעמים ספורות ספורות

הדיון פה לא נועד לשכנע אחת את השניה.

ולכן גם פחות שייך פה שאלות ופניות אישיות.

גם אם מישהי פועלת בצורה שנראית למישהי אחרת לא עקבית או לא הגיונית - אלו החיים שלה והיא לא צריכה לתרץ שום דבר לאף אחת..

(נכון שכתבת שזה לא אישי כלפיה, וחשוב שכתבת. אני רק רוצה לחדד ולהזכיר).

אפשר להעלות שאלות למחשבה.

כל אחת יכולה לבדוק עם עצמה אם נכתבו פה דברים שגורמים לה לחשוב אחרת על האמונות שלה.

אבל מותר גם להישאר עם האמונות שלנו בלי לתת על זה דין וחשבון לאף אחת.

ומותר גם לעצור ולהפסיק להשתתף בדיון, אם זה כבר פחות מתאים. בסופו של דבר לא תהיה פה שורה תחתונה לדיון, כי תמיד ישארו שני צדדים ולכל צד יש את הטיעונים שלו. אז כל אחת צריכה להחליט מתי היא מיצתה (ומותר לעזוב אפילו אם יש לך עוד מה להגיד...)

אבל מודה שלא עברתי מחקר מחקר.

בתואר עשיתי עבודה על חיסונים אז המחקרים שעברתי עליהם שם הם היחידים שקראתי.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

אני אשאל הפוך

למה לא?

לא יודעת, זה מציק לי

אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.

פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.

אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.

כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.

ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.

ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה

אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?

מה הוא מציע שיהיה בהסכם?

ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי

ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק

חיבוק♥️

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

איזה תכשיט ואיזה נעליים 😭

יש שאלון אונליין של 12 צעדים לבדוק האם אתה מכור.

דבר ראשון תבדקו האם מדובר בהתמכרות או שמדובר בהרגל שיש לו שליטה עליו.

כי הטיפול והיחס שונים לגמרי.

אבל יש משהו באופי שלו שמתמכר ( אימפולסיבי כזה ) מהר

ב"ה לא מעשן או שותה

אבל אני מחורפנת

הוא קם לשירותים הולך לישון

בא לי לצרח עליו, באמת

ואני מנסה להשאר שמחה בשביל הילדים

יש התמכרויות ספציפיות, משחקי מחשב זה לגמרי אחד מהם.

יש תוכנית ייעודית למכורי משחקי מחשב.

אפשר לבדוק את זה בקלות, כדאי באמת אחרי החג.

אם מדובר במכור, תדעי שכל עוד הוא לא מטופל אין לו שליטה על עצמו, כמו מכור לסמים.

זה לא אמור להוריד מהכעס שלך, מהפגיעה בך ומלקיחת אחריות שלו

אבל כן יתן לכם כלים אחרים כי זאת התמודדות אחרת לגמרי, מניסיון❤️

כנסי לחדר

תשתי קפה עם שוקולד, תדאגי רגע לעצמך, את לגמרי צודקת, זה מעצבן וחייב להיפסק.

תעשי את זה בשבילך, לא בשבילו, כדי לשמור על האנרגיה שלך ולדאוג לעצמך.

יש תקופות ( אחרי שאני ממש נשברת וניההית היסטרית ) שהוא מפסיק

אז זה לא שהוא לא יכול לשלוט על עצמו זה פשוט כיף לו

שאלון 20 השאלות של מכורי גיימינג אנונימיים (GAA - Gaming Addicts Anonymous) הוא כלי לבדיקה עצמית שנועד לעזור לך להבין אם הרגלי המשחק שלך חצו את הגבול להתנהגות כפייתית או להתמכרות. [1]

להלן השאלון המלא, מתורגם ומאורגן בצורה מסודרת לפי קטגוריות: [1, 2]

שליטה וניסיונות הפסקה

• הצבת גבולות: האם אי פעם קבעת לעצמך כללים או מגבלות זמן לגבי משחק, ואז הפרת אותם ושיחקת זמן רב מהמתוכנן?

• ניסיונות פרישה: האם אי פעם נשבעת להפסיק לשחק, מחקת משחק, אך חזרת אליו מאוחר יותר?

• החלפת משחקים: האם ניסית להגביל את זמן המשחק שלך על ידי מעבר למשחקים אחרים?

• חוסר שליטה: האם היה לך רגע שבו באמת רצית להפסיק לשחק כדי לעשות משהו אחר, אך פשוט לא הצלחת?

• חזרה חסרת שליטה: האם לקחת אי פעם הפסקה מגיימינג, וכשחזרת שיחקת בבולמוס חסר שליטה? [1, 2]

השפעה על הבריאות ואורח החיים

• הזנחה עצמית: האם השימוש במשחקים מוביל אותך להזניח את ההיגיינה האישית, התזונה, הבריאות הפיזית או מטלות יומיות חשובות אחרות?

• חוסר שינה: האם אתה מפסיד שעות שינה רבות בגלל גיימינג?

• כאבים פיזיים: האם סבלת מכאבים פיזיים כלשהם (כמו כאבי גב, עיניים או פרקי כפות הידיים) בעקבות משחק אינטנסיבי?

• שינויי משקל: האם עלית או ירדת במשקל באופן משמעותי מאז שהפכת לגיימר? [1, 2]

רגשות ומצב נפשי

• זהות וירטואלית: האם אתה מעדיף את הזהות של הדמות שלך במשחק על פני הזהות שלך בחיים האמיתיים?

• בריחה מהמציאות: כשאשר אתה עצוב, חרד או מדוכא, האם אתה מרגיע את עצמך באמצעות משחקים או תוכניות לשחק?

• אשמה ובושה: האם אתה מרגיש אשמה, חרטה או בושה לאחר בולמוס משחק?

• שעמום מהחיים: האם אתה מוצא את עצמך משועמם מכמעט כל דבר אחר בחיים שאינו קשור לגיימינג?

• תסמיני גמילה: האם אתה מרגיש עצבני, חסר מנוחה או מוסח כאשר אתה רחוק מהמשחקים למשך זמן מה? [1, 2, 3]

מערכות יחסים, חברה ותפקוד

• פגיעה במחויבויות: האם אתה שוכח או מזניח פגישות, משימות או דדליינים בעבודה, בלימודים או במשפחה בגלל הגיימינג?

• הסתרה ושקרים: האם אתה מסתיר או משקר לגבי כמות הזמן שאתה מבלה במשחקים?

• התרחקות חברתית: האם הקשר שלך עם חברים ובני משפחה מהחיים האמיתיים הצטמצם באופן משמעותי מאז שהתחלת לשחק?

• ויתור על תוכניות: האם ביטלת או פספסת תוכניות חברתיות בחיים האמיתיים שציפית להן, רק כדי להמשיך לשחק?

• דאגת הסביבה: האם האנשים הקרובים בחייך הביעו דאגה לגבי כמות המשחק שלך?

• משחק במצבים לא מתאימים: האם שיחקת במצבים לא מתאימים או לא בטוחים (במהלך שיעור, בזמן עבודה, או בזמן נהיגה)? [1, 2, 3]

על חלק מהשאלות כדי להיחשב למכור (כדאי לעשות את זה עם איש מקצוע)

העניין עם מכור זה - שזה כפייתי.

הוא יכול מאוד לרצות לעזור לך, לשנוא את עצמו שהוא משחק שעות, לשנוא את עצמו שהוא מכאיב לך ולא מצליח לעזור לך ועדיין באופן כפייתי לא להצליח להפסיק.

התוכנית מלמדת לשלוט על המנגנונים האלה.

זה אומר שמבעד לניתוק התגובה הקיצונית שלך כן מצליחה לבקוע שם משהו ולגרום לו להתחבר לכאן ועכשיו.

כמו ששיכור שנוהג גם אם קריאת הסכנות בדרך מטושטשת, עדיין יכול לקלוט שני פנסי משאית דוהרים לקראתו ולהגיב לפני שיש תאונה חזיתית.

זה לא אומר שהוא לא נוהג בשכרות וזה לא אומר שכיף לו "לטייל" בכביש ולנהוג בחוסר זהירות.

הבעיה עם החרפת התגובות הקיצוניות של הסביבה (שלך במקרה הזה)

זה שהוא לומד להסתגל מחדש לתגובה הזאת ואז צריך להעלות ולהעלות את התגובה כדי שתצליח לבקוע מחדש

ואין לזה סוף.

רק שיהיה ברור שאת לשניה לא אשמה במשהו, זה לא פשוט וצריך עזרה. כדאי לך אחרי החג להתייעץ בצורה מסודרת עם אנשי מקצוע איך לגשת לזה.

זה מרגיש כאילו כיף לו

אבל האמת היא שהמשחק הוא הדרך שלו לווסת את עצמו ממשהו במציאות שגדול עליו להרגיש.

הזמן לשיחות עומק עם כל העומס שיש. אם אין זה אחלה

אני כן חושבת אבל שאת צריכה להגיד לו שאת פגועה ממנו ושאת רוצה לדבר על זה אחרי החג

אל תצפי שיבין אותך רק מההתנהגות שלך או שיזכור הבטחות. דברי ברחל בתך הקטנה

חסר לי הזמן איתך. אני רוצה שיהיה לנו זמן רק שלנו בערב בלי מפריעים. אני רוצה מתנה לחג בערב החג ולא אחרי כי זו לא אותה חוויה ואני לא רוצה לרדוף אחרי זה, אני רוצה שזה יבוא ממך

לא פשוט

חיבוק♥️

אני פשוט לא מסוגלת

זה פשוט קשה לי שהוא ידע שזה מה שיקרה

ובכל זאת בחר

וגם אמרתי לו, חשוב לי שהלך לישון ביחד, חשוב לי שהיום תחוה עם הילדים בבוקר

זה לא ניחושים

רק שהמשחק ניצח במקומי

חגי שיקום ודברי איתו ותגידי לו שאת מאוכזבת ופגועה

שאת מרגישה שאת לא חשובה לו אחרי שתיאמת איתו ציפיות וביקשת שיהיה איתך כדי לקחת חלק בהכנות והוא בכל זאת המשיך. שרצית שיקום ויהיה איתך כי זה חלק מהשותפות בזוגיות.

לחילופין את יכולה לבקש ממנו לקום לעזור

אגב זה נשמע קלאסי לקשב. גם לבעלי היה קושי בלראות קדימה/ לאמוד השלכות. אימפולסיביות. משיכה אינסופית למסך. גם הוא פרפר לילה

כי לא הייתי חושבת קשב אבל שאר הדברים דומים לפי מה שאמרת

הוא לא פרפר לילה. זה רק הזמן שהוא בבית ויכול לשחק

אם יש לו זמן בבוקר זה שם

בלילות הוא גמור ולא עושה כלום זה לא שיש לו אנרגיות

אבל מסכים יוצרים פעילות מוחית כמו של קשב לפי מחקרים

מכל מקום אני לא חושבת שהתפקיד שלך לאבחן, אלא להציף מה את מרגישה ולבקש ממנו שיטפל בעצמו ויעשה מה שצריך כדי שיהיה לך בעל מתפקד בבית

ואז תביני שהפרשנות שלך שגויה

ואז לא תתעצבני על הדברים הלא נכונים

ואז לא תעשי טעויות שיחריפו את המצב

ואז תוכלו לגשת לטיפול מסודר

ואז אולי זה יצליח ואולי לא

אבל תהיה לך וודאות ובהירות בחיים.

ההתמכרות הזאת לא אומרת שאת בעדיפות תחתונה, זה אומר שהוא חייב את זה בשביל להשיג שקט נפשי.

זה מורעב ולא באמת אפשר להסביר (וגם לא חושבת אני מבינה מספיק בשביל להסביר)

אבל תדמייני שיש לו לחץ פנימי, או מחשבות טורדניות או משהו בתוך הראש שלו שלא מאפשר לו להיות נוכח.

צריך לפרק את זה בזהירות ובהדרגה.

כרגע את פועלת כדי לעצור את הדבר היחיד שנותן לו שקט.

נכון הוא לא רואה אותך ולא מתנה, ולא הכנות לחג.

תארי לך שהיית סובלת מבחילות איומות, והייתה לך תרופה בהישג יד רק שהייתה גורמת לך לא להיות נוכחת 4 שעות, ובעלך היה מנסה לדבר לשכל שלך ומדבר על ההשלכות (ספויילר הוא יודע הכל, את לא מחדשת לו כלום)

כשהדבר היחיד שאת רואה זה את הגוף שלו שחוסם אותך מלהגיע לתרופה שאת זקוקה לה בכאן ועכשיו.

אל תהיי במקום המטיף הזה, אל תתפוצצי עליו, הוא לא יקשיב לך הוא רק יראה בך מפלצת שמפריעה לו בדרכו.

לא כי הוא לא אוהב אותך, לא כי הוא חושב שהוא צודק, אלא כי הוא לא מצליח לנהל את זה.

אני בטוחה שהוא אדם טוב. ויש לו מצפון שהוא פוגע בך ובמדפחה ובגללו דברים נדפקים, המצפון הזה לא עוזר לו להתגבר. הוא צריך כלים להתמודד וזה לא פשוט.

במקום לבזבז על זה אנרגיות,

תתמקדי במה שאת יכולה לעשות ולהכין. מה שאת יכולה, מצויין.

מה שלא, להרפות.

מה היית עושה אם היה מחליק ומתפנה באמבולנס? תעשי אותו דבר.

זה שאין ביטוי פיזי לקושי לא אומר שהוא לא קיים.

קחי בחשבון שיומיים חג בלי מחשב עלולים לגרום לו ליותר עצבנות.

זה יכול מצד שני להיות הזמן להתקרבות. אי אפשר לדעת.

תחבקי ותפנקי את עצמך על המקום הזה שנשארת לד במערכה על ההכנות לחג!

את מלכה וזו התמודדות סופר לא פשוטה!

❤️❤️

אחרי שהוא הודה לפני כמה שנים שהיה צופה בפורנו שהיינו בטיפול

המטפל טען שהוא לא מכור וזה פשוט דחף וכו'

מרגישה שזה אותו דבר כאן

ואני יודעת שברגע שאני יעלה את זה אני מתפוצץ

יצאתי מהבית עם הילדים

מאתמול בבוקר חשבתי על מכתב לכתוב לו לראש השנה על הדברים שאני מעריכה בו ואיך שהוא המשענת שלי ואני פשוט לא מסוגלת

וזה עצוב לי

ואני גם כועסת

חוץ מזה שאני על גלולות שנראה לי עושים לי רע ומסלימים את התגובה שלי

ואני לא מושלמת

וגם נשאבת למסך אבל לא באות צורה בכלל

יש לי את הבעיות שלי ואני מודעת והייתי בטיפול

אבל אני עצבנית

ואחרי הרבה עוגמת נפש של שניםם והרבה כסף ואנרגיה שהלכו למטפלים שונים שלא ידעו לאבחן.

לכו למטפל שמתמחה במכורים!

אם הוא מכור, הוא לא חייב להיות מכור לעוד דברים כמו פורנו, כמו שמכור לסמים לא בהכרח מכור לאלכוהול.

קשה לפעמים לקבל את זה כי זה "מסיר מעליו אחריות " כי זה לא הם זאת ההתמכרות.

ולנפגעים יותר קל להישאר בעמדת המאשים והקורבן ולא לקבל את זה שגם הוא קורבן וחולה (זה באמת מעצבן בטירוף, שהוא גם הפוגע וגם הקורבן)

אבל אם הוא מכור ונשמע ככה (אבל מי אני, תבדקו באופן מבוקר)

תהיו חייבים לעשות סוויצ' בראש ולהסתכל על התמונה אחרת.

זה לא מסיר מעליו אחריות בשום שלב ולא מצמצם את הפגיעה בך בשום שלב.

לאבחן כדי לדייק את הטיפול.

בעיני זה לא משנה אם זה התמכרות או דחף,

בשניהם יש קושי עצום להתגבר (תקראי לזה יצר הרע אם זה יותר מקובל בעינייך)

זה לא עוזר להגיד לבן אדם שעושה פעם אחר פעם את אותה הטעות שהוא טועה.

צריך להבין מה מניע אותו, איך לטפל בזה מבפנים.

ובשביל זה צריך טיפול.

אם זה היה משהו שבידיים שלך לשנות, זה היה קורה מזמן.

גם אם צריך לעבוד על קבלת אחריות ובחירה, זה מול מטפל.

תראי גם בכל נושא של אשה מוכה או כתות וכד'

יש את האבחנה המקצועית אבל יש גם סקאלה של איפה אדם מונח והאם יש לו באמת בחירה חופשית בכל רגע נתון או שלא, וצריך לעזור לו לקחת שליטה על הנושא.

למשל בטיפול באשה שסובלת מאלימות ברמה כזו או אחרת, עושים איתה המון סימולציות אז על איך להגיב.

יכול להיות שהוא צריך תרגול איך להתגבר.

מאוד קשה לי להאמין שהוא עושה את זה שוב ושוב ושוב כי לא אכפת לו או כי הוא לא מודע להשלכות או חושב שיהיה בסדר.

ויודעת מה, גם אם זה זה, עדיין עדיף שתשמעו את זה ממישהו מקצועי מאשר נקודת ההנחה שזה רק זה וסה"כ רק אם נסביר ונדבר על זה, ההתנהגות תשתנה.

אבל ברור שרק את מכירה את המצב אצלכם, אולי זה לא כמו שנשמע.

בכל אופן הרבה כוחות 🤗

נכון שאנחנו לא רוצות לכעוס בערב ראש השנה, ובטח שלא בחג, תנסי לנשום עמוק כמה שאפשר, מה שעוזר לי במצבים כאלה לדמיין שאני לבד בבית והוא במילואים/ בעבודה/ בטיול או ווטאבר , שלמעשה זה עוזר לי כי אז אני לא מצפה לכלום ממש.

גם אם לא יהיה ממש נקי ולא ממש מאכלים, תנשמי עמוק.

אבל כשיהיה לך זמן פנוי, אני אגיד לך את האמת לפעמים צריך בזוגיות לשתוק ולוותר אבל יש מצבים, כמו זה למשל, לדעתי, שאת ממש לא אמורה להבליג. לא צריך לצרוח עליו, אבל תחשבי טוב מה יכול להניע אותו לפעולה להתעורר על עצמו כי זה ממש אבל ממש לא לעניין להתנהג ככה כשיש לך אישה, בית, ילדים. לא מגיע לך חיים כאלו ולא יחס כזה. אני בטוחה שהוא לא עושה זאת מכוונה רעה , אבל את חייבת לעשות צעד שיאלץ לעשות סטופ. את מכירה אותו ואת חכמה מספיק לחשוב מה יעזור, להכנס לשתיקה ולהתעלמות זה כלי אכזרי אבל תשקלי לפעמים צריך להשתמש בכלי הזה. או להעמיד אותו בגבול שאו שהוא מוחק את המשחקים או שנרשם לטיפול ועד אז... כך וכך.

שולחת לך ים כוחות, זה ניסיון קשה מאוד בערב חג ומעליב ביותר, אני איתך❤️

חזרתי לבית והוא היה ער אמרתי לו שאני הולכת לנוח

נכנסתי לחדר ופשוט התפרקתי והוא נכנס אחרי

הוא אמר שהוא לא הלך לישון ב3 רק ב1:30 ואז קם שוב לשעה כי לא הצליח להירדם אז זה לא ששיחק עד 3 בלה בלה ( זה דפוס חוסר שלפעמים קשה לו להרדם אחר 20 דק' קם לשחק ואז ברור שלא יירדם, לא הבנתי )

הוא אמר שהוא מבקש סליחה והאם אני עדיין עצבנית

אמרתי לו אני, עצבנית ? למה ? בגלל שחשבתי שאני יקום מאוחר יותר הולך לקנות תכשיט ובמקום זה הייתי ערה מ5 ותפעלתי את כולם כשאני מנסה להשאר חזקה ושמחה ( טוב, לא הצלחתי להשאר שמחה אבל לפחות הייתי רגועה עם הילדים )

אמרתי לו שאני רוצה שאחרי החג הוא יילך לאבחון. הרי הוא בן אדם טוב יודע כמה המשחקים פוגעים בי ובזוגיות שלנו ואני חוששת שזה התמכרות כי אם לא למה הוא היה ממשיך

הוא ממש התנצל ואמר שאם זה מה שאני רוצה זה בסדר ואני יכולה להשים סיסמא למחשב כדי שאני אצטרך לאשר ( לא תודה, יש לי ילדים אני לא אמא שלך )

הציע ששבוע הבא נקנה משהו

אבל אני עדיין פגועה

והבית מסריח ואני השלמתי עם זה

יש לי אשכרה ערמות של בגדים על הרצפה,שירותים מלוכלכים וכיורות מלאים ואין בי טיפת אנרגיה

לפחות אני שומעת אותו עושה כלים עכשיו

הוא בעל טוב עוזר עם הילדים, בישולים וכו' אבל הדבר הזה גומר אותי

תזכרי במשך החג שהחיים ימשיכו אחרי

לא נגמר העולם היום.

ואחרי החג הוא יעשה איבחון ובעז''ה תגיע ישועה.

ותהיי גאה בעצמך שהובלת לזה.

ותמשיכי להיות קשובה לעצמך. זה באמת לא נעים בכלל

זה נשמע ממש התמכרות

ודבר החשוב בעיני

זה להבין

שהוא לא אוהב את זה. לא עף על זה.

יותר נשמע כמו לא ממש שולט בזה.

אז בעז''ה ילמד לשלוט.

חג שמח יקרה ♥️

הלוואי שהצער והבדידות שאת חווה יהיו לכפרת עוונות, תחל שנה וברכותיה.

אתם נמצאים בלופ שבו לכל אחד מכם יש תפקיד קבוע, הסוף ידוע מראש ומסבב לסבב המצב מסלים.

משחקי המחשב ומטלות הבית הם רק טריגר, הסיפור האמיתי הוא שלכל אחד מכם יש אסטרטגיה הפוכה להתמודדות עם הטריגר - שבאופן טרגי דוחקת את בן הזוג עמוק יותר לאסטרגיית ההתגוננות שלו.

בעלך בתפקיד הנמנע (נסוג) - כשהוא מוצף הוא נסוג מהסיטואציה לתוך משחקי המחשב, וזה עוזר לו לווסת את עצמו. הוא רגיש מאד לביקורת ממך, וכשהוא מרגיש שאת מצפה ממנו או כל דבר אחר שמטרגר אותו הוא חייב לווסת את עצמו - כמובן דרך התרחקות (ונסיגה לתוך משחקי המחשב). הוא לא כל כך טוב בלהבין את מצב הרוח שלך או מה את מרגישה וצריכה.

את בתפקיד הרודפת - רגישה מאד להתקרבות והתרחקות שלו, ולמצבי הרוח שלו. כשאת מרגישה שהוא לא איתך את חייבת לרדוף אחריו כדי להחזיר אותו שלא תישארי לבד.

יכול להיות שהוא כבר מכור בהגדרה, אני לא יודעת ובעיני זה לא מאד משנה. בעיני המפתח לשבור את הלופ הוא להתחיל להבין באיזה צורה כל אחד מאיתנו מטורגר ומדוע, ולתקשר דרך הלב ולא דרך ההתנהגות.

זה להפסיק להתייחס להתנהגות הבלתי נסבלת שלו - להעז לדבר על הבדידות שאת חווה. אבל רק מעומק הלב, מהמקום העמוק והפגיע ביותר, לא מהרציונל - מה שישר יקבל גוון של ביקורת ויחזיר אתכם ללופ.

מאד קשה ואפילו בלתי אפשרי בתוך קשר לא מספיק בטוח לפתוח את העומק הזה, שהרבה פעמים אפילו לעצמי אין מערכת יחסים איתו..

לכן ממליצה מאד על טיפול זוגי EFT.

אם הוא מכור זה משנה את כל התמונה.

למכור באופן נוירולוגי אין שליטה. מי שחווה יבין.

טיפולים למיניהם רק יגבירו את התסכול.

בדיוק כמו ילד עם קושי פיזי או מוחי שמכריחים אותו לבצע משהו שאין לו את היכולת הזאת.

כמובן יכול להיות שהוא בכלל לא.

אבל כתבת שזה לא משנה בעינייך.

אז זה משנה מאוד.

אני בטוחה שלא היה קל לעבור דרך הנסיון הזה.

האם טיפול בגמילה מהתמכרויות היה מספק במקרה שלכם?

התמכרות היא ברוב המקרים דרך של המח לווסת את עצמו. דרך מאד לא אדפטיבית כמובן, אבל יש בה צורך. ולקחת אותה בלי להבין מה הצורך שעומד מתחתיה ולתת לו מענה - יכול בחלק מהמקרים לא לעבוד ובמקרים אחרים להוביל למציאת פתרון לא אדפטיבי אחר.

האם היה תהליך כזה במקרה שלכם? אם מתאים לך, ממש אשמח לשמוע על זה יותר.

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

זה הרבה פעמים, אולי ברוב מוחלט של המקרים, תסמין של מערכת עצבים שתקועה בבהלה גבוהה.

הבהלה לא מתבטאת כפי שהיא אמורה להתבטא - ולכן אינה מורגשת, אבל התפקוד של הגוף תקוע במצב הישרדותי וכישורי ארגון וניהול וכמובן קשב נמצאים בתחתית הרשימה, כי הגוף כרגע מצפה לתקיפת אריה בג'ונגל ולא פנוי להתרכז בכתיבת קוד..

הרבה פעמים אפשר לזהות עוד דרכים שבהן המח מנסה לשחרר את הסטרס: כסיסת ציפרניים, תנועות חוזרניות (למשל התעסקות בשיער), טיקים, תנועתיות מוגברת, הידוק לסתות ועוד ועוד.

זה מתחבר לחוויית החיים שלך?

אם כן, הפתרון לא יהיה בכיוונים התנהגותיים (ללמוד מיומנויות, להתחיל בקטן וכו'),

אלא ביצירת סביבת חיים בטוחה שתאפשר למח לאט לאט להוריד בהלה: להפחית עומס, להשקיע ביצירת מערכות יחסים בטוחות, להוסיף הנאה פעילה לחיים שלך, הרבה יציאה לטבע.

לשים לב למצב של הגוף, מתי הוא מתוח ואיפה, ולהרפות במודע. לשים לב מה בחיים שלך מעורר מתח ולנקות אותו.

מיינדפולנס מאד עוזר!

כל אלה יכולים מאד לעזור, ואולי תרצי גם לשקול טיפול טוב שיעזור לך לרדת לשורש הבהלה התקועה ולשחרר אותה.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

ורוצה לתת לך משהו שממש עזר לי- מדיטציות.

אבל לא ארוכות ומתישות (שבסוף לא עושים), אלא כאלה של 5 דקות, ממוקדות (אני משתמשת באפליקציה שנקראת Mymedi מאמינה שיש עוד הרבה סוגים ברשת).

כבר אחרי שבוע בערך של תרגול התחלתי לראות שיפור. זה ממש מאמן את המוח להיות נוכח ב'כאן-ועכשיו'. גם באמצע יום עבודה, אם אני מרגישה שאני מאבדת פוקוס, אני יושבת עם עצמי אפילו שתי דקות (אני כבר מכירה את התרגול בע''פ...) ואח''כ אני חוזרת ממוקדת יותר.

יש שם מלא תרגולים, רובם בתשלום אבל יש גם חינמיים.

בתקופת הקורונה היו מעלים כל יום תרגול אחד חינמי, ואז התאהבתי בה. עכשיו באמת הרוב סגור.

אבל מי שלא מחפש גיוון וסבבה לו עם 'עוד מאותו דבר'- היא אחלה גם בגרסא החינמית.

נראה לי כדאי לך לבדוק את הכיוון של קשב ואם נראה שזה כן הכיוון אז נראה לי טיפול קוגפאן ממש מתאים לקושי שלך. בדיוק עובדים שם על אסטרטגיות לניהול עצמי.