יכול להספיק לו רק החלב?
בעקרון הוא כבר אוכל הכל אבל יש ימים שרובם יונק וממש קצת אוכל.
האם הוא מקבל הכל בהנקה בכזה גיל?
חוץ ממצבי קיצון יוצאי דופן, תינוק שהחלב לא מספיק לו, ירצה לאכול מוצקים מיוזמתו.
אם הוא רק/בעיקר יונק, כנראה שזה טוב לו.
פעם זה היה קורה יותר. בכל מיקרה תעקבי, תראי שהוא עירני בשעות העירות, שהוא ישן טוב, חיוני, ומתפתח יפה.
אני מאחלת לך שהוא יוריד את המינון לאט לאט וכל כך בהדרגה כך שלא תשימי לב שיום אחד הוא נגמל. כמו שקרה לי עכשיו עם השלישי, פשוט מתנה שעד היום לא ידעת שקיימת...
אני פשוט על היום נרדמת.
סטודנטית בסוף סמסטר, יש לי לפחות 6-8 עבודות סוף קורס ואני לא עומדת בזה.
עוד חצי שעי אני יוצאת לבייביביסטר, ואני גמורה!
מה עושים?
בא לי להתכרבל בפוך ולישון שבוע שלם.
חמודה. הכל יעבור בע"ה. הגיוני וחולף!~א.לוB12? מציעה לך לבדוק את כל הדברים האלו וגם אם הכול תקין אפשר לפנות לרפואה משלימה.
לגבי עייפות יש הרבה מה לעשות: צמחי מרפא, פרחי באך, שיאצו.
בכל מיקרה בהיריון אנחנו ישנות יותר, הגוף צריך יותר כוחות כדי לגדול ולאפשר לתינוק לגדול.
אבל טיפולים למיניהם יכולים ממש להרים ולצמצם את הצורך האין סופי בשינה,
זו לא גזירה משמיים!
ביוץ ללא מחזור אומר שנכנסת להריון ואז הרירית לא הספיקה להתפרק.
אם יש ביוץ, שבועיים אחר כך יהיה מחזור. זה בהכרח.
יכול להיות שיקח זמן עד שיגיע ביוץ ואז לא יהיה מחזור.
ולכן- אם את לא לוקחת אמצעי מניעה, יכול להיות שתיכנסי להריון ולא תספיקי לראות דם, לא יהיה מחזור ויכול להיות שלא תיכנסי להריון ואז יהיה לך מחזור.
הימנעות בימים שהם פוטנציאליים כביוץ יכול להיות מניעה גם מבחינה הלכתית. אבל תחשבי שיש שבועיים של טהרה ואם במשך חמישה ימים נמנעים זה לא מותיר הרבה. מה שגם, את צריכה לדעת בדיוק מתי את מבייצת ושלושה ימים לפני כדי שזה יהיה יעיל.
מה שאת כן יכולה זה לדעת מתי את מבייצת ורק בימים האלה לשים מניעה מקומית- נרות, ספוגיות, דיאפרגמה וכדו'.
בהצלחה רבה!!
1]לא יכול להיות אבל יכול להיות שאת לא תראי את הוסת כי תחשבי שזה עדיין מהלידה וכן יהיה לך ביןץ2]השאלה מה את רואה בעיה הילכתית במניעה אם זה בגלל שזה גורם שלא יהיה ילדים מהפסוק בערב אל תנח ידיך אז זה עדיין בעיה אבל אם הבעיה שלך בכדורים שזה גורם משהו לזרע או כזה אופן זה פחות בעיתי כך נראה לי מסברא ולא מידיעה
אני נכנסתי להריון שלושה שבועות אחרי מחזור!! ז"א שהביוץ שלי איחר בשבוע ימים!!!!!!
ברור שיש ביוצים גם בזמן הנקה והם אקראיים ולכן הנקה גם אם מלאה לא מהווה אמצעי מניעה ולשאלת הימים הבטוחים ביוץ הוא14 יום לפני הוסת שיבוא והתאים הנקביים שורדים עד72 שעות ועדין יכולה להתרחש הפריה לכן אם את חוששת בזמן הקה קחי מיקרולוט
באמת ביוץ מגיע שבועיים לפני המחזור ולכן שיטת "הימים הבטוחים" לא בטוחה, (הימים בי המחזור הקודם לביוץ יכולים להשתנות).
ובכלל בהנקה אי אפשר לסמוך על זה, אבל יש שיטות אחרות לעקוב אחרי הביוץ, בזמן הנקה והעיקרית היא מעקב אחרי הפרשות מצוואר הרחם. השתמשתי בזה בהצלחה במשך שנה וחצי של הנקה...
יש פסיקות שונות לרבנים שונים, אם את לא רוצה לקחת כדורים כי זה לא בריא או כי זה פוגע באיכות החיים שלך
(בחילות, חוסר חשק וכו'), כדאי להגיד לרב בזמן ההתיעצות.
ליצורון מתוק בן שנה
כל כמה זמן לשים לו תה?
טיפים איך לעשות את זה בלי שהוא יצרח?
עוד דברים שיכולים לעזור? [אין חלב אם בנמצא..]
תודה!!
ותעשי לו את זה עם מים פושרים ולא קרים נירהא לי שזה יעזור בעניין הצרחות
אין לי חלב אם בשבילו...
ואני עושה לו את זה עם מים חמים-נעימים אבל הוא סובל בכל זאת.. מסכנצ'יק..
ב"ה
מתנצלת על ההיעלמות.. אני פשוט הפוכה לגמרי..הלילות שלי התהפכו לגמרי.
כמה שאלות חשובות ברשותכן:
1. בטעות הפשרתי חלב אם מההקפאה ישירות בפנג'ן על הגז ולאחר מעשה אמרו לי שזה לא היה טוב. האם הייתה בזה סכנה כלשהי עבור התינוקת?
2. האם באמת לא רצוי להקפיא בבקבוקים ולהפשיר אותם? (שמעתי שעדיף בשקיות אבל הרבה יותר נוח לי בקבוקים)
3. הפיצית שלי בת שלושה שבועות והיא מצוננת ממש.. קנינו לה טיפות אף של תינוק קלין וזה די עוזר לה.. השאלה היא האם ניתן לקלח תינוקת מקוררת? כבר השהתי את המקלחת ליומיים ואני לא מרגישה עם זה טוב לאור הפליטות הרבות והקקוש..
4. עד כמה חשוב לתת לה d3? אני כל הזמן מפספסת..
5. קורה לכן שהמתוקים שלכם מעירים אתכן בלילה ואז אתן קמות ממש לא בשמחה=\ ? אני מרגישה נוראית.. אחרי שני לילות רצופים שלא ישנתי ואני באמת משתדלת לקום אליה באהבה גדולה.. פשוט יוצא לי להגיד דברים שאני מתחרטת עליהם.. כמו למשל "אוף! אני לא מאמינה, שוב קמת?" היא כולה יצורית קטנה וחדשה והיא לא אשמה שהלילה והיום שלה לא מסודרים..ברור שאחר כך אני מייד מנשקת אותה ומחבקת.. זה ממש מרגיש לי לא טוב.
6. לפעמים היא מבקשת בלילה לאכול ואני מנסה להרגיע אותה בכל דרך אחרת ואני מדגישה- בכל דרך!! שום דבר לא עוזר..היא רוצה ציצי. זה יכול להיות 4 שעות רצופות.. זה נורמלי.? ביום זה אף פעם לא ככה.
7. כל פעם אחרי החלפה המתוקה שלי עושה שוב קקי בטיטול ואני משתגעת מזה... כל רגע החלפה..והרבה פעמים היא מתרוקנת תוך כדי האכלה..אז ניסיתי לדחות את ההחלפות לאחרי ההאכלה אבל מה שקורה שהטלטולים האלה גורמים לה לפלוט ממש קיא.. אז אני מחכה קצת..בדרך כלל ביום זה בסדר אבל בלילה, מרוב עייפות אני שוכחת מזה ואז זה נהיה קשה לנקות את זה..אוף זה ממש מטריד אותי. אני מרגישה על הפנים.. אמא חדשה..מקווה שאשתפר.
- ממליצה לך לחמם סיר עם מלח- ואחרי שהמים רותחים לקרב אותה טיפה ולא מאוד קרוב
לכיוון הסיר במטרה להעביר את הצינון.
מאוד מאוד עוזר.
- אין בעיה לדעתי להמתין עם המקלחת, ואם היא מתלכלכת הרבה- אפשר רק חלק מהגוף
בכלל: מקלחת מרובה, לא כל כך טובה כמו שמציגים אותה
- ויטמין די חשוב. מומלץ גם לחשוף אותה מעט, מידי פעם לשמש.
קראי כאן:
http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/care/Pages/VitaminD.aspx
(לעומת ברזל ששם הייתי ממליצה לעשות בדיקה- אם נורא חשוב לך לתת,
ורק אז להחליט אם לתת או לא).
- לגבי כך שהיא יונקת המון בלילה ולא מוכנה לשום תחליף אחר
ניסית אולי לתת לה לישון לידך?
הנקה של כל כך הרבה שעות בגיל קטן כזה, נשמעת לי קצת מוגזמת
לטעמי פחות חסרה לה ההנקה, אלא החום שלך..
בהצלחה, בטוחה שאת אמא נפלאה 
קארין92בס"ד
תודה על כל העצות והתשובות! כן, ניסיתי לתת לה לישון לידי..לפעמים זה עובד ולפעמים לא..מה שבטוח- לי-קשה מאוד לישון ככה.
תודה גם על העידוד אחות!
אם קורה לך שאת שוכחת להחליף בלילה,וזה מתיבש וקשה להסרה,תנסי להתרגל בכל החלפה לשים משחה או וזלין זה משאיר את האזור יותר לח....אם כבר ראית שהיא רגילה לעשות הרבה פעמים בזמן קצר תנסי לחכות עם ההחלפה .מה שקורה שאת מניקה והיא עוד לא הספיקה לעכל ואת כבר מרימה לה חצי גוף כדי להחליף....כמעט ודאי שהיא תפלוט.......כמו שהקטנה שלך חדשה פה בעסק ,גם לך הכל חדש...את אמא טובה ודואגת...גם את תתרגלי בקרוב. בהצלחה
3. אני הייתי רוחצת למרות הצינון- רק חשוב לחמם היטב!!! אומנם בגיל כזה מספיק מקלחת שלמה פעמיים בשבוע, אבל באזור הטיטול מומלץ הרבה יותר (במיוחד מכל החיידקים...) וגם אם היא פולטת הרבה- העור שלהם רגיש מאד בגיל הזה, אצלי אם לא הייתי רוחצת הרבה (מספיק אפילו רק מים) היה להם גירויים בעור מהפליטות...
4. חשוב מאד! גם אני פספסתי כל הזמן והרגשתי רע עם עצמי... אולי כדאי שתשימי במקום גלוי לעין ונוח (אולי ליד איפה שאת מניקה) ואז יש יותר סיכוי שתזכרי.
5. קורה לכולם!!!!!! אז אסור לך ליפול לרגשי אשמה!! את בן-אדם!! ויותר מזה- אשה אחרי לידה שצריכה מנוחה....
רק באמת חשוב להקפיד לישון שכהיא כן ישנה, גם ביום כדי לאגור כוחות...
7. באמת חשוב לא לטלטל ולחכות קצת עם החלפת הטיטול. מנסיון שלי- הגיל הזה (שעושים קקי כל שניה) עובר מהר...
מקוה שגם אצלך יעבור מהר...
מזל טוב ובהצלחה!!! את נשמעת אמא מעולה...
בעיקר בחורף כשאנחנו פחות מוציאים את הקטנטנים החוצה.
תעשי לעצמך תזכורת או משהו....
קארין92במיוחד על סעיף 5. 
לא שמעתי שיש בעיה בהקפאת בקבוקים. לגבי החימום על הגז, למיטב ידיעתי הבעיה העיקרית בחימום חזק מדי היא שחלק מהמרכיבים העדינים של החלב הולכים לאיבוד. זה לא הופך אותו למסוכן, ממש לא! רק חבל על כל הדברים הטובים שהגוף שלך ייצר עבורה, עדיף לתת לחלב תנאים כמה שיותר טובים שיישמר כל מה שאפשר. ההמלצה הסטנדרטית היא לחמם בתוך כלי עם מים חמים (לא רותחים).
וחוץ מזה, בגדול, תהיי סלחנית לעצמך. את בתקופה לא פשוטה, ועושה הכי טוב שאת יכולה. תחמיאי לעצמך, תפרגני לעצמך חיבוקים... תהיי קצת האמא של עצמך גם. כמו שאת אוהבת את התינוקת בלי תנאי - תאהבי את עצמך בלי תנאי. גם התינוקת שלך זקוקה לאמא שאוהבת את עצמה.
קארין92יכול היות שאת צריכה לשתות גם בלילה כדי שיהיה לך יותר מה להניק אותה בזמן סביר,
ויכול להיות שלאחר הנקה , החלפת חיתול וגרפס, ישנה אפשרות למוצץ, ואז עם עיטוף נעים, שלא יהיה קר או חם מדי,
יש סיכוי להתנתק.
אפשרות נוספת היא שבגלל הצינון, נוח לה יותר שהראש מוגבה, אסור בגיל הזה לשים להם כרית,
אבל אפשר מתחת למזרון לשים שמיכה דקה מקופלת, כדי ליצור הגבהה באזור הראש
בהצלחה ומזל-טוב
תודה רבה לך!קארין92
יוקטנה1. כמו שאמרו, חלק מהמרכיבים הולכים לאיבוד בחום גבוה. וויטמין C למשל מתפרק בחום מעל 60 מעלות (והוא חשוב נגד צינון ;)). חשוב להפשיר בחום נמוך. למשל, מים מהברז של החמים, אפילו. אולי אפילו פחות (לא יודעת לכמה הטרמוסטט של הדוד שלכם מכוון).
*שאלה חשובה: למה את שואבת? מאוד לא מומלץ לשאוב בגיל כזה.*
3. אני בקושי מקלחת בגילאים האלה. הם עוד לא משחקים בארגז חול, וממש אין סיבה להטריד אותם, לדעתי. תקשיבי ללב שלך - לב של אמא לא טועה! ![]()
5. עזבי אותך מדאגות כאלה. בתור אמא חדשה יש מספיק דברים חשובים שמטרידים אותך, וחבל להטריד את עצמך גם בשטויות כאלה ![]()
*שאלה חשובה: האם יש אפשרות שמישהו יבקר אותך במשך היום? אולי אמא, חמות, אחות, שכנה, חברה? לא טוב היות האדם לבדו! ותינוקת איננה חברה מספיקה בכלל, אפילו שהיא חמודה
אולי לכן יש אפשרות לנסוע לביקור קצר? או סתם לצאת להסתובב בחוץ? אולי יש גינה עם אנשים? אפילו "סתם" זקנים, מטפלות...
6. בגיל הזה חשוב מאוד להניק כמה שיותר, גם בלילה. חשוב לזכור שזה גם אוכל וגם שתיה, ובחורף האוויר עלול להתייבש מאוד ממזגן או רדיאטור או תנור. בע"ה זה יהיה יותר טוב, לאט לאט... בגילאים האלה להניק בכל פעם שהיא רוצה.
7. את יכולה לנסות לקחת אותה לעשות קקי בכיור, בלי חיתול. כדאי בכל פעם שהיא קמה מהשינה, ואחרי הנקה. להוריד חיתול, להחזיק מעל לכיור, או מעל לשיח, או בין הרגליים שלך כשאת יושבת על אסלה. לפעמים הם עושים יותר משפריץ אחד. ככה היא תישאר נקיה יותר זמן בע"ה 
אממ..קארין92ב"ה
לשאלתך- אני שואבת רק למקרים שאני מותשת וכואב לי.. רוב הזמן היא יונקת ובקבוק זה ממש חד פעמי..לכל מקרה.
בהתחלה היה לי גם גודש אז ניצלתי את זה אבל עכשיו אני עושה את זה פחות. דרך אגב, אם אני שואבת לפני הנקה זה ממעיט את החלב שלי אם היא יונקת מיד אחרי? בכלל, יש חשיבות לזמן השאיבה?
כן, אני משתדלת שיבואו אליי כשאני מצליחה לישון בלילה.
לפעמים גם קופצת לטיפת חלב או להורים שלי...
תודה רבה רבה!
יוקטנהאני שמחה שאת דואגת להקיף את עצמך גם באנשים בוגרים
תשמרי על עצמך!!!
שהשאיבה לעולם לא תדמה את פעולת היניקה
כך ששאיבה במצטבר= הפחתת חלב.
משאבה פועלת על ידי הפעלת וואקום
ותינוק ממש "סוחט".
ככל שהילד צורך יותר- כך הגוף מייצר חלב (כמובן אם האמא לא לחוצה, נחה ולא מכבידה על עצמה)
ככל שהגוף שלך רואה שאין צורך בכמות חלב מסוימת, הוא מפחית אותה
לכן ככל שתשאבי פחות- כך ייטב!
אני ממש אוהבת את זה גם רואה כמה היא אוכלת, גם לא רק אני יכולה להאכיל...=]
וגם שתתרגל לבקבוקים=]=]
הסיבות עדין לא עולות על החסרונות?
מוריד מאד את תפוקת החלב וזה חיסרון גדול מאד שלא שווה את היתרונות...
לא צריך לדעת כמה היא אוכלת- זה הצורך הטבעי שלנו שצריך להשתחרר ממנו ולהיות רגועים שהיא יודעת כמה היא צריכה לאכול ולא הכמות קובעת...
פעם ב... כשצריך לצאת או משהו- טוב שיש וכך גם מתרגלת, אך לא יותר מזה...
חוץ מזה, שמנסיון של אחת הבנות שלא ינקה ושאבתי לה במשך חודש- זה מסרבל ומקשה מאד: גם לשאוב, גם להאכיל, גם להקפיא, גם להפשיר, גם לשטוף בקבוקים.... לא הספקתי לנשום בין ארוחה לארוחה...
ככל שאת מוציאה כך יווצר יותר חלב. מה זה משנה איך זה יוצא.?
ושאיבה לא דומה ליניקה.
קרובה להיות דומה,
אך שונה!
אומרים לא לשאוב עד גיל חודש וחצי כדי שהגוף יתרגל ליצר את כמות החלב הדרושה לתינוק בלי לבלבל.
זה מה שאני יודעת
ולגבי תפוקת החלב אם שואבים עד הסוף אחרי הנקה + 2 דקות על ריק זה דווקא מגביר.
כי משאבה היא לא הנקה.
בזמנים שהתינוק לא יונק, זו עוד אופציה טובה לשאוב.
ואין סיבה שהחלב יפחת במצב כזה.
אך סתם כך לשאוב ובזמנים שהתינוק רגיל לינוק- לא כדאי...
יש יועצות הנקה שמשכירות משאבות מיוחדותיוקטנהשהן יותר טובות ומדמות יותר טוב הנקה (וגם הן לא יעילות כמו תינוק). המשאבות הללו עולות אלפי שקלים, ולכן לא קונים אותן, אלא רק שוכרים, בדרך כלל.
המשאבות הללו מיועדות לנשים שילדו פגים, חלילה 
גם ביד שרה משכירים אותן, למי שמגיעה עם מכתב המלצה מיועצת הנקה (לרוב בשל לידת פג, כאמור...).
רק בזמנים שהתינוק לא רגיל לאכול זה סבבה לשאוןב?
וסתם ככה זה מפחית את כמות החלב?
בת כמה הבת שלך?
עולה יפה במשקל?
הבת שלי גם היתה רוצה לינוק כל הלילה ולא ישנה
והתברר שהיא לא ינקה יעיל בכלל! היתה לה לשון קצרה והייתי אצל יועצת הנקה מאוחר מידי.
וביום היא היתה יחסית בסדר. הרופאה אמרה שהיא לא עולה בגלל הפליטות אבל זה לא היה נכון.
אז אם את מרגישה שהיא עשויה להיות רעבה מומלץ לפנות ליועצת הנקה!
וחוץ מזה את אמא נהדרת! וזהו! אין מה לעשות, קשה לא לישון. שמעתי שפעם עשו ניסוי על חיילים בארה"ב, אמרו להם איזשהו סוד שאסור לספר, עינו אותם והם לא גילו. אבל כשמנעו מהם שינה הם נשברו וסיפרו הכל רק שיתנו להם לישון....
ב"ה
פעם אחת כששקלנו אותה היא עלתה 220 גרם ובפעם האחרונה 120 גרם.
נראה לי שזה בסדר.
חח באמת כמעט השתגעתי כשלא יכולתי לישון. ב"ה הלילות האחרונים יותר טובים.
בעזרת ה' נעשה ונצליח.
תודה רבה!
בהצלחה!אביוסעל 1 ו2 אני לא מספיק יודעת להגיד
*לגבי המקלחת- אין בעיה לקלח (זה קורה שתינוקות מצוננים) רק באמת כמו שכתבו לחמם גם את החדר אמבטיה, גם את החדר שמלבישים אותה וגם לעטוף אותה היטב במגבת בדרך הלוך וחזור.
*ויטמין d חשוב, כדאי לשים אולי תזכורת, אבל אם שכחת לא סוף העולם, אף אחד לא מת מזה... כולנו שוכחים.
* הכי הגיוני שבעולם שמגיבים ככה לפעמים לתינוקת שמתעוררת בלי הפסקה, את אחרי לידה, עם מחסור בשינה, עוד לא התרגלת לכל המצב החדש הזה של תינוקת קטנטנה, וזה הכי טבעי להרגיש שלפעמים היצור המתוק והחמוד הזה קצת מעצבן שהוא משבש לי את כל החיים שהיו לפני. עם הזמן מתרגלים לזה, אבל גם כשהילדים יהיו בני 20 קורה לפעמים שחושבים שהם מעצבנים.. אל תרגישי רגשות אשמה, את לא הראשונה וגם לא האחרונה שמתבטאת במשפטים כאלו באמצע הלילה מתוך העייפות...
* לגבי הלילה יש המון תינוקות שכואב להם הבטן בלילה (גזים), וההנקה מרגיעה אותם, זה לא בהכרח שהם רעבים. כמה אפשרויות:
1. להמשיך להניק עד אין סוף זה מרגיע אותם..
2. לקנות טרמפולינה עם רטט ולהרדים שם.
3. להשכיב על הבטן - יש כאלו שאומרים שזה מגביר סיכוי למוות בעריסה. לשיקולך. אני עושה את זה אבל יש לנו בייביסנס אז אני קצת יותר רגועה.
4. להחזיק אותה ולהרדים על הידיים.
* לגבי החיתולים- לא כדאי להחליף אחרי אוכל כי זה מטלטל אותם ואז הם פולטים, אני בכללי לא בעד להחליף בגיל הזה כל פעם שהם עושים כי הם עושים כל הזמן וגם הם שונאים שמורידים להם את הבגדים. אם את רואה שהחיתול לא מפריע לה, אפשר להחליף לפני כל הנקה. ככה הם גם יותר ערניים ופחות נרדמים בהנקה.
בכללי- צריך לזכור שאנחנו עושים את המקסימום, וגם אם המקסימום שאנחנו עושים הוא לא המקסימום שנראה לנו שצריך לעשות, זה מה שאנחנו יכולים כרגע בכוחות הנפשיים והפיזיים שיש לנו. לא בריא להרוג את עצמך, זה בלתי אפשרי, וגם בסוף מזיק לילדה
שיהיה בהצלחה!!
יש מסה נכבדת של מחקרים שהורו באופן לחלוטין מובהק סטטיסטית שהשכבה על הבטן מעלה אחוזי מוות בעריסה.
אין אפילו מחקר אחד קטן שהראה שבייביסנס מוריד אחוזי מוות בעריסה.
לכן כשבייביסנס משמש הורים כדי שירגישו בטוחים להשכיב על הבטן - הוא בבירור מסכן תינוקות.

קארין92
תודה מקסימה!
קארין92כיף לראות שמביעים הזדהות.
טוב.. איך מתחילים סיפור כל כך מרגש, חווייתי, מלחיץ, כואב, משמח..?!
לילה- הרגשתי שמשהו מתהווה בתוכי. כאבים עמומים פילחו את האוויר או בעצם את הבטן שלי.
זה קרה כל עשרים דקות בערך..הבנתי שאכן אלו הם צירים. המחשבות התחילו להתרוצץ במוחי הטרוד ממילא, בעוד שבעלי כולו מרוגש מגודל המעמד ומהיום החופשי שהוא עתיד לקבל אם אלד וגם אם סתם אהיה כואבת יום שלם..
בכל אופן, הצירים המשיכו עד הבוקר כך שישנתי מעט ופחדתי הרבה. לאורך היום כולו הגיעו להם צירים שהלכו והתעצמו. ואני, כמו כל הריונית חדשה ומחודשת, שאלתי את עצמי שוב ושוב- בזמן הציר כמובן- מתי צריך לנסוע לבית החולים!? ברור שהשאלה הזו נעלמה בכל הפסקה שה' נתן לי ברוב חסדיו בין הצירים. לקראת הצהריים המוקדמים, הזעקתי את חברתי היקרה אביגייל שהיא גם אחות מוסמכת שחולמת להיות מיילדת אז יצא לנו נפלא! (עד הלידה כמובן
היא שאלה מתי נרצה לנסוע והאם לבוא איתנו מההתחלה או לחכות שתהיה התקדמות, שנדע איפה אנחנו עומדים מבחינת פתיחה והכל ואז היא תבוא. הלכנו על האפשרות השניה, למזלנו.
הגענו לבית החולים- מעייני הישועה!
פחדתי פחד מוות מהבדיקה של המיילדת.. קיבלו אותי, עשו מוניטור-שלא הראה צירים ממ.. מוזר, כי לאחר הבדיקה גילינו שאנחנו בפתיחה 3. התחלתי לבכות שם שהיא מכאיבה לי ושאני לא רוצה שיבדקו לי פתיחה.. חח אם חושבים על זה, זה מוריד מעוצמת קולי הערב לקרוא לתגובתי דאז-בכי..פחח..אם רק הייתן עומדות להקשיב לי בסוף המסדרון או אפילו בקבלה כשהייתי בפתיחה 8!! אווץץץץ'.
טוב, שלחו אותנו לטייל..חזרנו אחרי שעה של מדרגות, קפה הפוך ובורקס..לחיי הילדה שבדך- שתזכה לאכול בריא כמו אמא שלה. ואני בהיסטריה כהרגלי- ממה שעומד לקרות ולא ממה שקורה עכשיו. אם כואב לי עכשיו אני מפחדת מאיך שיכאב אחר כך..אם אני בהתקדמות בפתיחה אני שואלת בבכי מה יקרה כשהראש ירצה לצאת..כזו אני..למרות שהופתעתי מעצמי וקיבלתי את הצירים ממש יפה עד לפתיחה 6. אז נכנסנו לחד הלידה בפתיחה 4.
כן, כל השעה הזו והכסף שבזבזנו והתקדמתי רק ל4!! טוב, בחסדי ה' המשכתי להיות חיובית, התגלגלתי לי על כדור הפיזיו..ממש כדור על כדור.
די, כבר מתחיל להיות לי כואב ממש..שולחים אותי לעשות מקלחת חמה כי אחרי שלוש שעות הייתי רק בפתיחה 5.. אבל למרבה הפלא- אין מים חמים בדוד! לא נורא, מבחינתי להמשיך לקפץ על הכדור ולפטפט עם אביגייל, שדרך אגב כבר הוזעקה על אף חמשת ילדיה המתוקים והשישי שבדרך והגיעה בשמחה ומכל הלב.
שעות הייתי תקועה על אותה פתיחה.. הגענו ל6. כבר כאב לי נורא. אבל לא ממש הייתי בטוחה בעצמי לגבי האפידורל. מלכתחילה לא רציתי אבל בזמן צירים- רק מהרגע שהגעתי לפתיחה 6 שלא התקדמה כמה שעות טובות...כבר בכיתי שיעזרו לי אבל אז החלטנו שיפקעו לי את המים..ומאותו הרגע, צרחותיי הרמות מילאו את חלל בית החולים למרות התרסותיי נגד הצרחות ששמעתי מהחדרים האחרים כשהיה בכוחי עוד לחייך בין הצירים..
בטיל זה קרה! מהרגע שהמים יצאו, פתיחה שמונה, תשע וחצי..אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאי ה'!! צרחתי שם כאלה שטויות! זהו, אין אביגייל יותר. פירקתי לה את כל העצמות בשלב הזה.. והיא, ממשיכה ללטף אותי..איזו מסירות נפש. אכלתי ריבת אתרוגים, שמנו נועם אלימלך..בעלי קרא ספר יונה..חח מי יודע כמה זמן זה היה נמשך לולא כל הסגולות האלה. הצרחות שלי היו היסטריות לגמרי ובחיי שדיברתי כמו פסיכית. "ריבונו של עולם, למה עשית לי את זה!?!? די די!! מתי זה יגמר!?! זה לא נגמר! אל תלכו! אם תלכו מכאן (אמרתי למיילדות) אני אלך לבית משוגעים! וכשהראש כמעט יצא המיילדת צועקת שהנה הוא בחוץ ואני צריכה לעשות "שששששש" ארוך וללחוץ חזק כאילו יש לי לשירותים גדול חחחח איזה תיאור. צעקתי מכל הנשמה והם אמרו ביניהן שהראש טיפה עלה למעלה כי אני לחוצה ולא מאפשרת..שמעתי את זה, ובתוך ליבי אמרתי- לא מאפשרת אהה!?" מייד נתתי את הלחיצה של חיי בשששששששששששששששששששש אחד ארוך וצווחני.. בשלב הזה בעלי היה כבר רחוק רחוק מהחדר כשהוא בוכה ודואג. מסכן שלי...אחרי הלידה הוא אמר שהייתה לו טראומה וה"שששש" הזה הופיע לו בחלומות. מידי פעם הוא נכנס לראות מה קורה. זהו..שקט, מנוחה קדושה ומדהימה. ילדה מתוקה עם אף מעוך יצאה לאוויר העולם בשתיים וחצי לפנות בוקר- נר שלישי של חנוכה, כ"ז בכסלו, כשהאמא שלה מתחננת כבר שישימו אותה עליה! "נו, אני רוצה אותה! תביאו לי אותה!" ואז היא הסתכלה עליי..יש לי תמונה מהלידה ששתינו בוהות אחת בשניה.
האשפוז היה נפלא..קמתי על הרגליים מהר, התפרים (שהיו לא נעימים אבל ברוך ה' לא נוראיים בכלל ועברו לי הכאבים תוך כמה ימים כי לא חתכו אותי תודה לאל) הייתי בשוק מהצעצוע החדש..ובגלל שזה היה חנוכה, בעלי קרא לה בישיבה בשם כבר ביום השני שהייתי מאושפזת..אז התחברתי שם לכל צוות התינוקיה (בתפילה לה' שיעשו לבת שלי פרוטקציות בגלל זה
חח סתם) ועשיתי צחוקים עם כל הבנות בחלוקים השחורים כי לי היה חלוק וורוד ופרוותי מאמא שלי חח בקיצור חוויות חוויות! אם חושבים על זה, חוץ מהכאבים של הסוף- הייתי עושה את זה שוב. ממ...אולי בכל זאת אני רוצה קצת מנוחה.
וכך הגיעה אלינו המתוקה הזו- ראשית אורה. ראשית שהיא התורה, ראשית שהיא ישראל. ראשית אורה- ראשית האור בעולם שזו התורה. ראשית האור בעולמנו הפרטי.
לידה טבעית!
תודה רבה לה'! ברוך שגמלני כל טוב!
ריגשת אותי ממש. בוכה מהסיפור שלך...
שתזכו לכל הברכות....
![]()
תאור הלידה. ב"ה העיקר שאת אחרי כל זה! אוי זה נשמע לגמרי לא קל....
העיקר עכשיו המנוחה, וההתחברות לילדתך מתוך שמחה. הרבה נחת!!

וואי, ברוך ה' לגמרי! מה שהזוי שגם אניקארין92מצליחה להעביר על זה צחוקים
תודה צדיקה!
אמא׳לה....רסיסי לילה..
את השם הזה עיבדנו תקופה ארוכה.
קארין92אני חייבת לדעת מה מניע נשים לא לקחת אפידורל??
מה עשה לך את זה?
כאילו, למה למרות כל הסבל והכאבים לא ביקשת אפידורל?
מלא מזלטים!!!
אני מפחדת מהזריקה הרבה יותר מאשר מהצירים...
ועוד דבר- אין בעולם תחושה שיכולה להשתוות להרגשה שהתינוק יוצא ממך...
רק נחת מהקטנה,
ש-ה' ייתן לכם כוחות לגדל אותה בנחת ושמחה תמיד!
א. פחד מאפידורל- מהזריקה ומהשפעות הלוואי שלה.
ב. רצון עז להרגיש מהי לידה באמת ומה כוח הסבל שלי
מזוכיסטית משהו..
ג. באמת שיש משהו קסום בחוויה הכואבת הזו שבסופה יש רגיעה שלא ניתן לתאר במילים. בדיעבד- לא הייתי לוקחת!
ילדנו בסוף באותו היום בהפרש של שעתיים...
וואו כל הכבוד על ההתמודדות!
ושם מקסים!
המון המון מזל טוב,
שפע של חלב!
ושפע של שינה לשתיכן 
מה ילדת?
תודה על הפרגונים והברכות!
מאחלת לך נחת מהחידוש בביתך!

קארין92
פופקוו
קארין92של בעלך
)
עשית את זה כמו גדולה!!! ![]()
המון נחת ושפע של חלב!
תודה רבה!
2 שאלות,
הרופאה נתנה לי מרשם לגלולות סרזט ואמרה לי שניתן לקיים יחסי אישות אחרי 3-4 ימים של לקיחת הגלולה,
באינטרנט היה כתוב אחרי עשרה ימים, האם מישהי פה יודעת אחרי כמה ימים אפשר להיות יחד ללא אפשרות שאכנס להריון?
(אני אחרי לידה ראשונה וזה לא בא בחשבון כרגע..)
שאלה שניה, שמעתי מחברות ואני רואה גם בפורום שרוב הנשים סובלות מסרזט מדימומים וכתמים, לי ב"ה אחרי 4 ימים של לקיחת הגלולה, ושום דבר לא קרה ב"ה, השאלה שלי אם זה בסדר וטבעי או שאולי הגלולה לא משפיעה כמו שצריך?
לא שאני רוצה חלילה בעיות אבל האם זה הכרחי שיהיו דימומים או שיש נשים שהכל עובר אצלם חלק?
תודה רבה..ויומטוב..
מבחינת ההוראות - לא נראה לי שמישהו יכול לתת לך תשובה מוחלטת - רק את יכולה לבחור עד כמה חשוב לך לצמצם את הסיכון. רוב מוחלט של הסיכויים שגם אם תלכי על הטווח המקל ש הרופאה תהיי מוגנת - במיוחד אם את מיניקה בלבד בלי תוספות ובלי רווחים של יותר משלוש שעות. מצד שני, גם אם שומעת בקול העמדה המחמירה יותר, תמיד כדאי להיות מודעים לכך שאף אמצעי לעולם לא מגן במאה אחוז, כלומר למרבה הצער המשפט "ללא אפשרות שאכנס להריון" שכתבת לא יהיה מדויק בין כך ובין כך. אבל אם את הולכת על הדעה המחמירה יותר - את מעלה את אחוזי ההגנה עוד קצת. לבחירתך.
ואופן לא אחרי שלושה ימים....
בהצלחה רבה
אצלי ברוך ה' לא היו כתמים.
תשתדלי לקחת את הכדור כל יום בשעה קבועה, ולשתות הרבה מים.
כך תמיד אמרו לי וכך גם כתוב לדעתי בגליון המצורף.
אישית, לי זה לא עשה דימומים עד גיל שנה, שאז תכיפות ההנקות ירדה, וזה השפיע על כל רמת ההורמונים בגוף.
אגב, יש תופעות לוואי אחרות לגלולות האלה, לדעתי הן משפיעות על מצב הרוח הכללי (לא לטובה) וגם על היחס והחשק לגבי יחסי אישות. קחי בחשבון...
כבר שמעתי מקרוב על מקרה שגילו הריון אחרי 6 וחצי חודשים.
(וגם זה אחרי שמלא אנשים שאלו אותה אם היא בהריון אז היא החליטה לבדוק, לא כי היא חשבה שהיא בהריון)
ככה שלא אופתע אם אפשר לגלות גם אחרי השלב הזה.
בדיקת הריון במכון פו"עה עולה 5 ש"ח.
עד שלא תבדקי לא תדעי..
בעיקרון בדיקת דם מגלה מכשבועיים אחרי הביוץ- ביום האיחור או יומיים קודם לפעמים.

בממוצע, לרוב הנשים בסביבות שבוע 14 מתחילה לצוץ בטנונת קטנה,
אבל זה מאוד משתנה מאחת לאחת,
ואפילו מהריון להריון.
אני מכירה מישהי שגם בחודש שישי לא ראו עליה כלום....
ככה שזה ממש לא משהו שיש עליו תשובה חד משמעית.
לגבי הקו השחור - אצלי לפחות,
הוא לא נעלם מאז ההריון הראשון ועד עצם היום הזה,
ככה שגם זה אני משערת משהו מאוד אישי....
שיהיה בשעה טובה ועם הרבה בריאות אמן!! (=
במיוחד אם את לא בלידה ראשונה
אמנם זו לא לידה ראשונה אבל אף פעם לא ילדתי בסוף תשיעי אז לא נתקלתי בתופעה הזו עדיין...
זה כואב לבם הקילופים?
ב
זה לא מפריע להם רק לנו ![]()
אם זה ממש מפריע לך, אפשר לשים על העור קרם גוף לתינוקות\שמן תינוקות\שמן זית
זה כי העור שלהם אחרי הלידה הוא מכוסה ב"ורניקס". זה החומר הלבן שהם עטופים בו ברחם והוא מגן עליהם (הוא ממש בריא דרך אגב) ועד שהגוף שלהם לומד לאזן את רמות החומציות של העור לוקח קצת זמן.
שמן תינוקות בהתחלה וזה עובר תוך חודשיים ככה...
שמן חמניות עשוי מחמניות, שמן זית עשוי מזיתים. וממה עשוי שמן תינוקות? 
לעשות שיש כאלו שלא?.........פשוט או שתתעלמי או שתעני לה משהו כמו ...תחכי עוד x חודשים ואז תגלי...
ואת לא צריכה להתנצל שנשארה לך בטן...
עם כאלה חברים, מי צריך...
הם אמורים להיות יותר טובים מהנרות הרגילים למניעת היריון.
משהי יודעת איך אפשר להשיג באזור ירושלים/גוש עציון/קרית ארבע?
אז שתדעו שאני וחברתי ועוד הרבה שאני מכירה נכנסו להריון איתם, אני באותו חודש שהתחלתי להשתמש בהם,
עד אז השתמשתי בגלוואן ועזר לי, ואיתם התעברתי.
לתשומת לבכן.
אשלח לך במייל , פשוט אין לי מושג אם מותר לכתוב זאת בפורום
הפיצקית המתוקה שלנו בת שלושה חודשים וחצי מתוקה טפו טפו....
לקח לי זמן עד שאזרתי אומץ ונתתי לה לישון על הבטן שנת ישרים....גם בלילה...
אתמול בעלי היקר קרא מאמר שמשרד הבריאות פרסם שוב על איסור שינה על הבטן ובמיוחד בחורף....והוא החליט רשמית שאנחנו לא מסכנים את הילדה...ומאז הקטנה בוכה על הגב,ובמיוחד כשהמוצץ נופל לה אני לא צריכה להכביר פה במילים איך השינה על הבטן עושה לה ולנו רק טוב.....
מה עושים???אני גמורה ושבוע הבא חוזרת לעבודה![]()
א) הרבה פעמים עיטוף עוזר לתינוקות לישון טוב על הגב (אפשר למצוא סרטונים ביוטיוב איך מומלץ לעשות עיטוף).
ב) גיליתי שכשהתינוק ישן לידי במיטה, הוא כן מסכים לישון על הגב. אם תרצי אחפש לך את ההדרכה המדויקת של יוניצף איך ובאילו תנאים אפשר להשכיב תינוק במיטת ההורים בביטחון.
אז בה כתוב ששינה במיטת הורים מגבירה את הסיכון פי 5 .... 
מסקנה סופית - מוות בעריסה נגרם בזמן שינה עמוקה. הפתרון הוא - שהתינוק לא ישן היטב..
כל אמא שרוצה לישון מתירה את הרצועה במקום אחר ומשכנעת את עצמה שמה שהיא עושה זה בסדר.
(שבה למיטב ידיעתי אין שום גוף בריאות נייטרלי שחולק על הנחיית משרד הבריאות), בשאלת הלינה המשותפת יש ויש חולקים, ובהם ארגונים הרבה יותר רציניים ומשמעותיים ממשרד הבריאות הישראלי (ארגון הבריאות העולמי).
משרד הבריאות, אולי מטעמים חשובים של הנגשת המידע לציבור, בוחר לתת הוראה פשוטה אחת: להשכיב באותו חדר במיטה נפרדת. כשנכנסים לעומק המחקר בתחום, מסתבר שיש מקרים שבהם שינה באותה מיטה היא העדיפה, ויש מקרים שבהם אפילו באותו חדר עם ההורים זה מסוכן, ורצוי להפריד. ויש הרבה מצבי ביניים ושיקולים לא פשוטים. הנה, עובדה שבשביל הדרכה על מקום שינה נאות יוניצף צריכים לפרסם ממש חוברת בנושא. כי זה מורכב. במדיניות בריאות הציבור יש הרבה שיקולים, ולהצגת הנחיות פשוטה יש מקום חשוב. בעיני משרד הבריאות שלנו השיקול הזה הוא המועדף, כנראה, במקרה הזה (תחשבי שעל כל אחת מההנחיות יכלו לפרסם לא שורה אחת בכתבה אלא מאמר שלם - האם זה היה אפקטיבי?). בעיני ארגונים אחרים - זה לא השיקול המנצח.
להרחבה נוספת מומלץ להאזין לאחד ממגבשי ההחלטות בנושא, פרופ' ארטור אידלמן: http://www.bekol.co.il/index.php?page=item&item_id=115&lec_id=45&cat_id=48
ששינה של תינוק לא אמורה להיות עמוקה מדי, אבל זה בדיוק הקסם בשינה משותפת - שהיא מאפשרת לתינוק לינוק במנות קטנות ולשמור על רמת ערנות סבירה, בלי שגם האמא צריכה בשביל זה לישון גרוע.
לגבי "משכנעת את עצמה" - מצטערת, אבל זה לא אני
קורה לפעמים שני עושה משהו בניגוד להמלצות, בגלל העדפה אישית. במקרים האלה אני לגמרי מודעת לכך שבחרתי לקחת סיכון. ובמקרים האלה בוודאי שלא אמליץ מעל גבי הפורום לנהוג כך.
באופן טבעי, לא שמישהו 'הרגיל' 'אילץ' אותם לכך, ויש , יש כאלה! אותם תינוקות שישנים לילה שלם ברצף, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר למוות בעריסה????
נשמע ממש ממש מוזר!!! אני מכירה משפחות שלמות שהנורמה אצלם היא שתינוק ישן 7-8 שעות ברצף.. משהו גנטי כנראה (שדילג עלינו...
) אז בעצם זה דפקט וגורם מסכן??? אתמהה.......
של ד"ר אידלמן שקישרתי אליה כאן, ולא נראה לי שיהיה לי זמן לעשות את זה בימים הקרובים. אז אני עונה לך לא בביטחון שאני לא בטוחה שיש יחס ישר בין עומק השינה לרצף השינה. כלומר יכול להיות ילד שישן הרבה שעות ברצף, אבל השינה שלו לא עמוקה מדי. תוך כדי שינה גזע המוח שומר על רמת רגישות גבוהה מספיק כדי להמשיך לפקד היטב על מערכת הנשימה. כשזה קורה באופן טבעי אני לא יודעת אם יש מקום לחשש. אבל אמצעים מלאכותיים שנועדו לגרום לשינה ארוכה רצופה - כן עלולים לגרום גם לשינה עמוקה מדי.
כך מצטייר לי, אבל אני לא אשת מקצוע בתחום.
אפשר את ההדרכה אך אפשר להשכיב תינוק במיטת ההורים?
תודה
http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf
וכאן יש שרשור מלפני כמה שבועות שבו צירפתי את הקישור הזה וצדיקות הפורום הבקיאות באנגלית עזרו לפחות בקיאות להבין חלקים ממנו:
/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149
/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149
אם זה שוב לא מצליח - אצלי זה עלה בקלות כשעשיתי חיפוש בפורום על המילה "משותפת" (כותרת השרשור היא: "לינה משותפת עם תינוק - למתעניינות").
שרבובhttp://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149
תודה רבה על הקישורים,
אבל זה עדיין נראה לי מפחיד לישון באותה מיטה..
ותסמכי על האינסטינקטים שלך 
אם היה נראה לי מפחיד - הייתי נמנעת. הפחד הוא לפעמים תמרור מאוד חשוב.
אבל חייבת להוסיף אזהרה אחת חשובה: לדעתי המצב המסוכן ביותר הוא שאישה טרוטה מעייפות עושה הכול כדי לא לישון ביחד, ולכן נניח יושבת על כיסא או ספה כדי להניק באמצע הלילה, ונרדמת עם התינוק בידיים. אלה באמת לא תנאים לשינה בטוחה. מי שעייפה מכדי להניק בערנות - מאוד מאוד עדיף שתארגן לה סביבת שינה בטוחה עם התינוק, ולא תירדם אתו בטעות בצורה מסוכנת.
תודה על כל התגובות אוסיף ואומר...
שאני ממש לא אוהבת ולא ישנה טוב באותה המיטה לא עם תינוקת קטנה ולא עם אח שלה הגדול בן שנתיים וחצי שכל בוקר בשש!!!!נכנס לנו למיטה בין שנינו ועושה לנו השכמה 
זה קשה לי מלחיץ אותי כי אני ממש ישנה עמוק-אחרי יום מתיש..וזה גם לא נוח לי...אני חושבת שחשוב שיהיה לי את הפינה שלי המקום הרגוע והשקט שלי שנותן לי מנוחה וכוחות לעוד יום שמגיע..בכל השאר אני אמא קומפלט...תעלו תרדו תטפסו תלכלכו-אותי אני לרשותכם ![]()
הבעיה היחידה היא עם מים חמים מאוד, וזה לא משנה אם זה אמבטיה או ג'קוזי - החום הגבוה הוא הבעיה.
ושוב, רק אם זה ממש הרבה זמן ממש חם, שעבור רוב האנשים לא סביר שיהיה נעים בכלל, וממילא לא יעשו דבר כזה...
תהנו!
להורדת הבטן?
ילדתי כולה לפני שבוע ואנשים מתפלאים "שהפעם נשארה לך בטן" שיהיו בריאים..
לשכב על הגב ולהרים כל רגל בנפרד לכיוון הבטן, כדי להקשות יותר אפשר להרים את הרגל כשהיא ישרה לכיוון התקרה,
אבל לא לעשות את זה עם 2 הרגליים במקביל אלא כל רגל בנפרד!
בנוסף חשוב תמיד להתרגל להכניס את הבטן בעמידה/בהליכה וכו' וזה לא אומר לעצור את הנשימה אלא להכניס את הבטן ולוודא שנושמים תוך כדי...
אפשר גם לתרגל איסוף של קרקעית האגן וזה מוביל לכיווץ עדין של הבטן (ע"י השריר הכי פנימי שמצטרף לתנועה הזו של איסוף קרקעית האגן...)
יוקטנהאחרונההגיע זמן הגמילה.. החלב מתמעט מעצמו עם הזמן אבל לא מספיק...
אשמח לקבל רעיונות שיעזרו לי לייבש אותו סופית...
תודה!
זה מייבש חלב.
כלומר עצם העובדה שנשאר מעט חלב שיוצא בלחיצה זה תקני ונורמלי למשך עוד חודשים רבים אחרי הגמילה, אם החלב לא מפריע אין איתו בעיה.
אם יש כמות שמפריעה לך (טפטופים, גודש, בעיות כאלה) זו כבר שאלה אחרת, ובזה כן רצוי לטפל. אם זה המצב אשמח לנסות לעזור אם תיתני עוד פרטים: האם התינוק עוד יונק? אם כן - כמה פעמים ביום? אם לא - מתי הפסיק לינוק? וכמה פעמים ביום ינק לפני כן? והאם הגמילה הייתה בבת אחת?
לא גמלתי אותה בבת אחת. אלא לאט לאט ירדתי לפעמיים ביום ואז פעם אחת ביום ועכשיו אני רוצה להפסיק סופית בגלל הריון חדש...
הבעיה שפתאום נהיה לי גודש רציני ומאד כואב...
תודה על העזרה!
במצב כזה של גודש בעיקרון חשוב כן להמשיך לאפשר לחלב לצאת עוד כמה ימים (בהנקה, בשאיבה, בסחיטה ידנית במקלחת, איך שאת מרגישה שמתאים לכם עכשיו) לא עד לריקון אלא רק עד להקלה כל פעם, בשאיפה שזה יהיה פחות ופחות בכל יום עד שכבר לא יהיה צורך. אבל אם בהריון שלך יש איזו בעיה מיוחדת וקיבלת מרופא הנחיה לא להניק / לשאוב - אני לא לוקחת אחריות להגיד לך לפעול אחרת. במקרה כזה אני חושבת שכדאי לך להגיע ליועצת הנקה תותחית (אולי ד"ר לייבוביץ או ד"ר צימרמן) ולדון איתה מה אפשר לעשות, כדי שחלילה הגודש לא יהפוך לדלקת. דלקת זה אף פעם לא סימפטי, אבל נראה לי שבהריון זה ממש על הפנים
כדאי לעשות מה שאפשר כדי להימנע מזה. אבל שוב - הנ"ל רק אם קיבלת הנחיה לא לרוקן את השד בגלל חשש להריון (הנחיה כזאת לרוב הולכת יד ביד עם עוד איסורים, למשל להימנע גם מיחסי אישות). אם לא - אז בלי חשש הייתי משתדלת להוציא כל יום קצת חלב עד להקלה.
ובמקביל - כמו שכתבו לך - לצרוך כמויות גדולות של נענע ופטרוזיליה, ולהכניס עלי כרוב לחזייה - שלא יכסו את הפטמה ולא יגרמו לכווייה חלילה, אבל כן יכסו את שאר השד. להחליף אחת לכמה שעות, כשנהיה מסמורטט. אה, ואם במקרה את תימנית או משהו וחיה על חילבה - להפסיק בינתיים 
בהצלחה, והרבה מזל טוב להריון החדש, שיעבור בקלות, בשמחה ובבריאות.
לא אמורות להיות לך שום תחושות...
ותגידי תודה על כל יום בלי בחילות והקאות....![]()
זה קורה וזה בסדר גמור...
תסתכלי באינטרנט באתרים שכותבים על שבועות הריון (אני אהבתי את פורטל יולדת, אבל יש עוד הרבה אחרים). הם כותבים מה גודל העובר בכל שבוע. בשבוע הזה הוא כ"כ קטן- במילימטרים. ככה שזה לא מוזר בכלל שלא מרגישים כלום. וכל יום בלי בחילות ושאר תופעות הוא מתנה. ההריון יכול בהחלט להיות תקין גם בהעדרן.
המשך הריון קל, בבריאות ושמחה וידים מלאות בסופו.
א. הבחילות לא חיבות להגיע
ב. בדר"כ הם מגיעות בשבוע 7-8
בהתחלה לא הרגשתי כלום ולא בחילות וכו. וכל הזמן אמרתי לבעלי שאולי משהו לא בסדר מרוב שאני מרגישה טוב.
אבל אל דאגה
הבחילות הגיעו בגדול בשבוע 7...
כמו בספרים...
היא רק בת שבועיים, ואת כבר הספקת לגלות שהיא יורדת רק בהנקה?
על סמך מה? על סמך ההתחלה? כל התינוקות יורדים בהתחלה.
במקום לתת תוספות וליצור גלגל חוזר שיגרום לחלב שלך ללכת ולהתמעט, אני ממליצה בחום לפנות ליועצת הנקה מוסמכת, שתעזור לך למצוא את הבעיה בהנקה (אם בכלל קיימת, כאמור) ולהתגבר עליה.
שיהיה מזל טוב
כדאי לבדוק אם היא יונקת טוב - גם כמותית, אולי תנסי לשאוב ולתת לה ולבדוק אם היא פולטת את החלב שלך.
אם לא - נסי להשקיע בהנקה, לראות שאין בעיה של לשון קשורה, להניק יותר פעמים כדי להרבות חלב וכו'.
מזל טוב, והרבה סבלנות.
פני למישהי אחת שאת סומכת עליה ואל תתבלבלי מאלף דעות מסביב, זה רק מלחיץ.
לדעתי שווה התייעצות עם אחות או רופאה מטיפת חלב או במקום אחר שאת סומכת עליהם (אפילו מביה"ח ששם ילדת)
להלן הקישור לאתר ליגת לה לצה
ניתן גם לפנות לקו החם שלהם לתמיכה 1-599-525-821
הקו בדרך כלל מאויש בין 8:30-13:00 וגם החל מ-15:00 עד מאוחר, לפעמים עד חצות
סליחה, אבל נראה לי שמקור המידע שלך עד עכשיו לגבי הנקה ועליה במשקל אינו בקיא מספיק בנושא.
אישית, אני מדריכת ליגת לה לצה, ואשמח לדבר איתך.
היעוץ של ליגת לה לצה ניתן חינם ושווה זהב.
לצערי, לא כל מי שמדברת על נושא הנקה אכן יודעת על מה היא מדברת, כולל יועצות הנקה בבתי חולים. עצוב, אך אין סיבה שאת ותינוקך יסבלו.
תינוק שפולט בד"כ רגיש לאחד ממרכיבי המזון. גם ריפלוקס הוא באחוז ניכר מהמקרים ממקור אלרגני - התינוק אלרגי למשהו שהוא אוכל. במקום לתת לו תרופות ותנוחות מיוחדות, האמא המניקה יכולה להמנע מלאכול דברים מסוימים, ובכך למנוע את תופעת הריפלוקס.
אפשר לפנות אלי באישי ולקבוע לדבר בטלפון.
בהתאם למקום מגורך, אוכל להציע לך מדריכת לה לצה או יועצת הנקה (היועצת בתשלום).
כרגע, שניכם סובלים וחבל לפספס את ההנקה עקב חוסר מידע אמין.
המון הצלחה!
פיגא
לכן חשוב לדבר עם מי שבקי\אה בתחום ויכולה לספק לך מידע אמין ונרחב.
חלק מהבעיות יכולות להיות -
* לא היה לתינוק מספיק זמן כדי לבסס את כמות החלב שהוא זקוק לו, שהרי כל התינוקות יורדים במשקל בהתחלה, ואולי מישהו נבהל שלא לצורך.
* הנקות יום והנקות לילה - אם הפריעו לך להניק במשך כל שעות היום והלילה או שהגבילו אותך להנקות יום והמליצו "תשני טוב בלילה, אנו נאכיל אותו ב..." הרי שהדבר פגע ביכולת של הגוף שלך לספק לתינוק מספיק חלב.
* בעיה בפה - לשון אחורית או לשול קשורה (שתי בעיות שונות) שיכולה להקשות על יעילות היניקה של החמודי.
* אמא שצריכה שיעזרו לה בבית ולתת לאמא את כל הזמן שבעולם להניק בנחת את התינוק, בלי להסתכל על השעון ובלי לדאוג בגלל הכלים בכיור או הכביסה הממתינה.
* לפעמים קושי בלידה גורם לעייפות רבה \ תשישות של האמא, והיא צריכה קצת יותר עזרה לחזור לעצמה ולכוחותיה. האמא צריכה שיעזרו לה ויאפשרו לה להניק בנחת את חמודי.
* תנוחת הנקה שונה יכולה להגדיל את יעילות ההנקה של הקטן ובכך להגדיל את כמות החלב שנוצר עבורו.
***** בכל מקרה - אם הוא פולט תמ"ל (תחליף מלאכותי לחלב אם), סימן שהוא מאוד רגיש לאחד או יותר מהמרכיבים של התמ"ל. רצוי להמנע מלתת לתינוק כל דבר שהוא רגיש אליו, במקרה זה, תמ"ל (מטרנה או כל חברה אחרת).
אי אפשר למנות את כל האפשרויות. גם אין צורך. הכי טוב ליצור איתי או עם ליגת לה לצה או כל יועצת הנקה בקיאה, ולפתור את העניין בקלות ובאלגנטיות!
כל הכבוד שפנית לשאול, זו כבר תחילת הפתרון! ![]()
בהצלחה!
פיגא
כדאי מאוד לפנות לרופא אלרגיה (למשל בשניידר או אסף הרופא- שם אני מכירה)
ולא להסתפק בנדמה לי ש...
בס"ד
גילו לי רגישות לחלב- והיום- אני שמינסטית- ב"ה לא חסר לי במשקל והרגישות לחלב עברה 
בשיטת מוח ;1 יש המון פתרונות קלים ומדהימים,מניסיון.יש לי בת שהם פשוט הצילו,כי הגענו לרמת פיקוח נפש!
בנוסף,בינתיים הייתי רק מניקה.אבל תפני למישהי בשיטת מוח 1, כי חבל על כל רגע.אם צריך, אני מכירה מטפלות כאלה ב:ירושלים,חברון,רחובות,צל אביב ושדרות.האם אחת מכולן מתאימה לך? אשמח לתת מס טלפוטן.אם את מאיזור אחר,בטח אחת הגולשות תדע להמליץ לך על מישהי באיזורה.הרבה בריאות!
טוב, שלום לכולם ותודה על העצות..
במשך כמה ימים החמודה שלנו ינקה מקסים והייתה נראית רגועה אחרי כל הנקה, הכל טוב ויפה ובכל זאת לא עלתה במשקל. את המטרנה פלטה. (היא נולדה מוקדם כך שהיינו צריכים לשקול אותה כל הזמן)
לאחר כמה ימים החליטה לעשות שביתת הנקה, נתתי לה בקבוק שאוב למשך ארוחה או שתיים ואז היא הפסיקה גם לאכול מהבקבוק. אחרי לילה שלם שהיא לא אכלה+השתעלה יותר ממה שהיא השתעלה בימים שלפני+ שינוי צבע הפנים החלטנו לנסוע למיון, לא לפני שמדדנו לה חום בשני מדחומים- 34....
בקיצור בחסדי ה' יתברך הגענו בזמן לשניידר כשהקטנטונת התחילה עם הפסקות נשימה.
מסתבר שיש לה rsv- וירוס שאצל מבוגרים מתבטא בשיעול ונזלת ואצל תינוקות קטנים ההפרשות חוסמות להם את הנשימה ואת האפשרות לאכול.
בילינו 3 ימים בטיפול נמרץ ועוד 9 ימים במחלקה רגילה.
ב"ה חזרנו הביתה לפני כמה ימים, היא חזרה לינוק ועולה מקסים במשקל
פופקווב"ה , הסתדרתם,
רוצה לספר על האשפוז?
לפעמים זו טראומה לא קטנה להורים.