פורום הריון ולידה (עמוד 5189)

או קנדידה, כדי לבדוק

תרגישי טוב,טוב שנבדק.

תקפידי על מנוחה ושתיה.

ותבדקי שאין לך פטריה.

 

אין מה לדעת,פשוט לחבר וכמה שיצא יצא..

אפשר גם לנסות עם מוצקים. מגיע לך לצאת קצת לבד.

זה לא אמור לפגוע בהנקה.

בבקשה אם יש מישהי שיכולה לענות לי.....

זה קצת מלחיץ אותי הסיפור....

ורק בשבוע הבא יש לי תור לרופאה....

לא יודעת להגיד לך על זמן בדיוק, אבל זה ידוע שבהריונות חוזרים הבטן יוצאת הרבה יותר מוקדם...

במיוחד אם לא חיזקת מספיק את שרירי הבטן בין הריון אחד למשנהו...

לי בהריון שלישי בתחילת שלישי יצאה הבטן אם אני זוכרת נכון....

יתכן ורק לך נראה שהבטן יוצאת מאוד אבל כלפי חוץ לנשים אחרות זה לא נחשב, ולא נראה בכלל.

שכבר מהחודש השני לא יכלה להסתיר את ההריון

נשמע מוקדם אם זה כל כך מטריד אותך תלבשי בגדים פחות צמודים.

  ציפיתי לתגובה כמו- זה נורמאלי או לא ופתאום משהו לא צפוי... תלבשי בגדים רחבים..

 

ואליך אנונימית, אין לי כלכך מה להוסיף, זה באמת בעסה שעל ההתחלה רואים..

בהריון הראשון ישר כשמקבלים תשובה חיובית מתחילים ללבוש בגדי הריון

בהריון שני מחכים עד שכבר ממש חייבים ואז מתחילים ללבוש בגדי הריון

בהריון השלישי- הבגדים הרגילים הם בגדי הריון  

לפעמים זה גם נפיחות הורמונלית. בשעה טובה!

אם ממילא סיכוי נמוך שיעבדו, אז אולי באמת תלכי עם הלב...

גם לי, הרופאים נתנו לי ואני לא מסוגלת להכניס את זה לפה,

מטראומה של לידה קודמת, שבהריון לקחתי כדורים עד שבוע 37.

 

אני חושבת שזה נושא שחשוב להעלות ,

וגם אין כאן בפורום מידע על התרופות האלו האם הם באמת עושות את מה שהם צריכות, או שגם משאירות אח"כ נזקים.

גם לגבי תופעות לוואי כמו השמנה , נימול ועוד, מי שהתנסתה בזה - יודעת על מה אני מדברת.

יש לי את זה מוכן בבית, אבל ברגע האחרון אני מתאפקת ואומרת : לא כדאי , לא רוצה לסבול...

אני ממש שומרת ולא קמה מהכסא - מיטה רק למה שחייבים.

נכון שאני לא מזניחה ואדישה?

תרגיעו אותי יש לי כל הזמן התלבטויות ,מה לעשות ......

ממליצה על לקיחת תרופה לעצירת צירים בלי קשר לתהליך הלידה,משך הלידה.יש לזכור שגם בשבוע 32עדיין יש סיבוכי פגות.
בדרךכלל טיפול תרופתי נמשך עד שבוע 34.
חשוב מאוד שתיה מרובה.

בקורס דולות שעברתי (לפני כשש שנים) ד"ר משרי צדק שאינני זוכרת את שמו אמר שהם נותנים כדורים, כי הם לא רוצים לשבת בחיבוק ידיים, אבל מחקרים מראים שזה לא מעקב את הלידה יחסית לקבוצת הביקורת, גם מנוחה לא.

בקיצור, הם די חסרי אונים בדבר הזה.

יש גם דברים שעוזרים ברפואה המשלימה, בעיקר אם פונים מראש, בתחילת ההיריון.

אם את יודעת שיש לך נטייה אולי תחשבי על זה בפעם הבאה.

לפני חמש שנים, בסטאג' שעשיתי (בפרחי באך) טיפלתי במישהיא שהיו לה שתי לידות מוקדמות מאוד, והיא הייתה בהריון שלישי.

האמת, טיפלתי בה בלי קשר, לא העזתי אז לקוות שזה יעזור.

אבל היא ילדה בשלושים ושמונה, ולפי הדברים שעבדנו ביחד, המורה שלי אמרה לי שזה קשור לטיפול.

המון הצלחה בכל החלטה שתעשי,

רחל

 

 

 

בשאלה אחרת, עכשיו אני רואה את התמונה השלמה ומבינה את הבילבול.

כן, כך הראו המחקרים לפני חמש שנים. 

אבל אנחנו, בדיוק כמו הרופאים, גם רוצים להרגיש שאנחנו עושות משהו,

 ולא יושבות בחיבוק ידיים, נכון?

צריך גם להבין שמחקרים מראים סטסטיקות

אבל יכול להיות שלך אישית פעילות מעודדת צירים.

אני כן ממליצה במקרה שלך להיות במנוחה.

מה הלב שלך אומר?

כדאי תמיד לבודד את כל הקולות החיצוניים ולהתבונן פנימה,

מה את אומרת, מה הלב שלך אומר, ולא מה חושבים אנשים אחרים,

במיוחד בנושא שגם הרופאים חלוקים בדעותיהם לגביו.

בהצלחה יקירה,

שאמא קצת לא מרגישה טוב וקצת כואבת לה הבטן לכן היא מקיאה..

 

זה שאמרתי לבת שלי (בת 4)  והיא נרגעה מזה.

איזה חמודה.. רק בנות יכולות לשים לב הבנים שלי בכלל לא התייחסו 

ולא ידעו שזה קשור להיריון ולא יצאו מזה עם טראומה גדולה- כל פעם שהקאתי שהן באו ושאלו איך אני מרגישה ודאגו לי.

הן בנות 3 השבוע אז היו בערך בנות שנתיים וחצי באותה תקופה, ואיך שהוא הן כן ידעו על ההיריון וידעו שעוד כמה חודשים יהיה לנו תינוק (זאת תעלומה איך הן ידעו כי הקפדנו לא לדבר על זה לידן) וגם היו מספיק חכמות לדבר על זה רק עם אנשים שיודעים או ביניהן בבית

פשוט הבת שלי אמרה לה "סבתא אני לא יודעת מה לעשות עם אמא היא כל הזמן מקיאה"

בשלב כזה לא כדאי לעדכן ילדים ברכה שרוי על דבר הסמוי מן העין ילדים רוצים תשובות בגובה העינים ולך יקרה התעודדי בדכ הקאות חולפות עד שבוע 13

הזמן מקיאה.חחח לקחתי את זה בקלות מה יעזור להילחץ?

אני מתחילת שבוע 8 ספרתי לשני ילדיי אחד בן חמש ואחד בן שלוש. הם ממש שמרו על זה בסוד ולא ספרו וידעתי שהם לא יספרו. עכשיו אני בשבוע 15 וכבר הרבה יודעים כי אני ספרתי. השאלה האם השיקול לא לספר זה רק כי הילדים עלולים לפטפט או שזה יכול להלחיץ אותם או משו? 

גם בגלל שלילדים  קטנים  מאוד  קשה  לחכות  תקופה ארו כה    כזו.,

בגלל טעות מצערת, שבוע לפני שגיליתי שאני בהיריון הוא אמר לי שאני בהיריון, ואני כעסתי עליו שהוא מנדנד.

אז כשגיליתי שהוא צודק, רציתי מאוד להתפייס איתו וסיפרתי לו.

זה לא היה נורא, הוא שמר בסוד, אבל היה לו קשה מאוד לחכות בסבלנות תשעה חודשים, הוא חשב שעוד טוטו.

בסוף ההתרגשות הפכה לעצבנות, אבל זה בטח גם היה קשור אלי באיזה שהיא צורה.

בסך הכל, לא נורא, הוא למד שהסבלנות משתלמת וגם אם זה לוקח הרבה זמן בסוף זה קורה.

אבל אז היה לי חבל שהתינוק לא נולד בהתרגשות הראשונית...

אני יכולה רק להגיד לך מה אני הייתי בוחרת: אני הייתי ממשיכה להיניק במצב כזה, וה' הטוב בעיניו יעשה.

הייתה לי התלבטות דומה וכך עשיתי בסוף

יש פה כמה נתונים חסרים.

אני בגדול הייתי נוטה להפסיק את ההנקה במקרים שאת ובעלך יחסית מבוגרים או שאת יודעת שיחסית לוקח לכם הרבה זמן להכנס להריון וכד'...

אני הייתי לוקחת בחשבון שהנקה ללא מחזור  וללא יכולת כניסה להריון זה המצב הטבעי שלנוו. זה מהשהו טוב שקבלנו מהקב"ה כדי לרפא את הגוף ולהכין אותו טוב יותר ללידה וההריון הבאים, אי"ה.

בגדול אני יודעת שמבחינה הלכתית לא צריך להפסיק הנקה בשביל להכנס להריון אבל אני לא יודעת אם זה אסור....

אני יודעת שיש נכנסות להריון גם בהנקה ללא מחזור. עד כמה שידוע לי אפשר לברר אם את מבייצת ע"י מעקב זקיקים.

 

בהמצלחה...

היו מקבלות מחזור שבועיים אחר כך אם לא היו מתעברות. כלומר ההריון נקלט מיד בביוץ הראשון.

אני נמצאת בפכש שבועי של לימוד הורות הנקרא אם הדרך...ובדיוק בשבוע שעבר למדנו על מהות ההנקה-עד כדי כך שחז"ל אומרים שההנקה היא החינוך הראשוני,משם אנחנו מתחילות לחנך...בהמשך השיעור למדנו שיש ממש איסור להחסיר מחלב של תינוק ע"מ להכנס להריון (במקרה של אשה כמוך שרק ככה נכנסת להריון,אני לבעסתי עם מחזור כל!!!ההנקה),אעפ"י שמדברים משתשמע שהבחור כבר גדול ויש לו תזונה נוספת (?!?)...

 

אז לשיקולך

הוא כבר בן שנה!

יכול לאכול הכל!

בעיניי זה דבר מדהים הנקה, אבל בהחלט תוספת...

נשים מפסיקות להניק הרבה יותר מוקדם מסיבות הרבה פחות משמעותיות.

 

אני ראיתי את זה רק ברמה של העדפת "הילד הבא" על פני הענקה "לילד שיש"...

משו כזה...

 

ובודאי בודאי שאין אפשרות להיכנס להריון ללא ביוץ, מה שאומר שאם לא היה הריון, היא היתה מקבלת מחזור בעוד שבועיים...

אין אפשרות אחרת

טוב, נתתן לי כיוונים למחשבה...

תודה!

לפעמים קורה שאחרי הלידה הביוץ והווסת לא חוזרים באותו זמן. השחלות של האישה כבר חזרו לעבודה (יש ביוץ כל חודש) אבל הרחם עוד לא חזר לעבודה (הווסת עוד לא הגיעה). אבל למיטב ידיעתי זה לא כל כך נפוץ, ולרוב שני אלה מגיעים ביחד, כך שבאמת רוב הנשים שנכנסות להריון בלי וסת היו מקבלות וסת שבועיים אחר כך.

הרי אם  יש ביוץ אבל הרחם לא מתפקדת כראוי, ההריון לא יוכל להתפתח כמו שצריך.

יתכן שיש ביוץ ללא מחזור אבל אם אז תהיה הפריה, ההריון לא ממש יהיה תקין.

 

יותר סביר שכל מי שנכנסה ישירות להריון פשוט נקלטה בביוץ הראשון כשהמחזור חזר, ואם לא היתה נקלטת היה לה מחזור...

אני לא יודעת לענות, אבל קיבלתי (מזמן) מראה מקום להתייחסות הלכתית כללית להנקה, שמאוד הייתי שמחה לראות אבל בינתיים לא הגעתי לספר. אולי יש התייחסות גם לשאלה הזאת. הנה ההפניה: רפואה מציאות והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן ה, פרק א

אין לי מושג בענין זה ואיתך סליחה. אבל אנחנו כנשים, עם כל הכבוד למי שהתיחסה כאן בשרשור אין לנו הסמכות לתת בזה מענה הלכתי .

 

אנא פני לרב בענין זה והוא יענה לך (אפילו דרך בעלך). כי לאשה אסור לפסוק בהלכה!!

 

ויכול להיות, ובהחלט לפי פסק הדין שינתן לך שתוכלי להפסיק להניק!!

 

חבל...

 

 

קודם כל- מאמר חז"ל לא הופך את העניין לפסק הלכתי...

רק אמרתי שאפילו לא חשבתי מהכיוון הזה

 

בכל מקרה- לדעתי, מה שאעשה בפועל זה - תהליך איטי והדרגתי

לטובת היונק...

בהצלחה!

עד מתי "תכננת" להניק?

אולי תקציבי לעצמך נגיד עוד חודשיים-שלושה שאת ממשיכה להניק ובהדרגה מפחיתה את ההנקה?

 

 

לגבי השאלה שלך שאת מונעת מהילד הקיים כדי להביא עוד ילד... אני חושבת שמטבע הדברים אנחנו תמיד נגיע למצב שנמנע מילד אחד כדי לתת לילד אחר...

ב"ה לכל ילד יש את הצרכים שלו והכוחות שלו ולא דומים צרכים וכוחות אלו לצרכים וכוחות אלו.

ברגע ש-את תהיי שלמה עם עצמך ועם בחירותייך-גם ילדייך יהיו שלמים איתם.

ובע"ה שההתלבטויות האלה ימשיכו להיות מתוך בריאות ושמחה ולא חלילה ילד חולה או עם מום שדורש וצריך אותך יותר מאשר השאר...

 

 

 

 

 

 

חוזרת על דברים שנאמרו:

אם היית בגיל מתקדם, הבחירה הזו היתה יותר קלה - ללא ספק!

 

חשוב שתביני שאת מניחה שברגע שתיגמלי את התינוק, תיקלטי; ואת מניחה שההריון יהיה תקין; אלו שתי הנחות - לא עובדות מוגמרות. 

את אומרת שזו בחירה בין הילד הזה לילד הבא, אבל למעשה זו בחירה בין ילד שיש, ובין ילד דמיוני, משוער. בעיני.... זה לא הכי הוגן (מחילה - לא כל כך יפה מצדי לומר את זה, כשמעולם לא עמדתי במצב הזה, ומאידך בהחלט קיבלתי ילדים ממש לפי הזמנה ב"ה!).

 

אני חושבת שאם הרצון כל כך בוער, אז אולי לפחות קודם לגמילה תנסי:

במקום להעביר מהילד הזה לילד הבא

לתת לעצמך יותר, שתוכלי לתת מעצמך, במקום לקחת ממנו

כאילו "לא יפה" לפנק את עצמך, אבל.... לי לפחות זה נשמע קצת יותר הגיוני!

 

אז בואי נגיד שאם במשך חודשיים:

1. ישנת טוב בלילה (הלכת שעה מוקדם יותר, בעלך קם להביא את התינוק ולהחזיר אותו לפי הצורך, וגם קם איתו בבוקר אם אפשר ונתן לך להמשיך לישון).

2. אכלת את כל הארוחות, והן מושקעות ושוות (מלא ירקות ופירות, ודברים נחמדים כמו סלמון מעושן עשיר באומגה 3).

ואת עדיין לא חוזרת לבייץ - אז אולי תתחילי ליצור מרווחים בין ההנקות, תוך שאת ממשיכה לדאוג לעצמך, ותראי איך זה מתקדם

 

שיהיה בהצלחה, ובנחת, ובעיתו!

שבניגוד למה שהרבה חושבים ההנקה היא לא "רק תוספת" ולא "פינוק" אחרי גיל שנה.

גם הרכב החלב משתנה, וגם הוא מאוד מאוד חשוב למערכת החיסון של התינוק!!

אמנם כל אחד ושיקוליו, אבל הרב דב ליאור אמר לי שכל עוד אני מניקה אני יכולה למנוע הריון, כי ההנקה היא כ"כ חשובה.

באופן טבעי, כאמור ההנקה היא עד גיל שנתיים. הלוואי על כולנו הנקה מונעת הריון...

אני רוצה לשתף בניסיון שלי, אלוהים יודע כמה זה פנימי אצלי ולא פשוט לי לשתף בזה...

הנקה לא מונעת לי היריון. כשהתעברתי עם השני זה היה אחרי שהפסקתי עם גלולות, הראשון היה בן שנה ועדיין ינק.

בשבוע ה16 של ההיריון החדש הוא הפסיק לינוק לא שהוא לא רצה פשוט לא היה לא טעים.

הוא היה מבקש, וכשהייתי נותנת הוא היה פורץ בבכי, שובר לב לא לתת לו את מה שהוא רוצה וצריך, ובלי דרך חזרה...

בשני הבטחתי לעצמי ולו שאני לא מתעברת לפני שהוא ניגמל. ובכן, לא התעברתי אבל היו לי דלקות קשות והתאשפזתי פעמיים כל כל פעם שבוע, כנראה היה חיידק אלים שברגע שמשהו טיפה אפשר הוא השתלט כי מהגודש ועד האשפוז לא עברו 12 שעות...

גמלתי אותו, הייתי ממש צריכה להשלים אם זה, עדיף אמא בבית ולא מניקה מאשר אמא בבית חולים מניקה, אבל עד היום הבכי שלו מהדהד לי בראש, ואני מרגישה שעשיתי לו עוול. הוא גם הילד הכי טראומתי שלי. (אני לא מתכוונת להיכנס פה לדיון על הורות ועל חוויות שאנחנו מעבירים לילדים וכו', רק לשתף בתחושות שלי, ודאגות של אמא זה משהו שאצטרך ללמוד לחיות איתו...)

היום, אני עם השלישי, כבר לא הבטחתי לעצמי ולו שום דבר, הבטחתי שאזרום עם הכוחות שלי. אנחנו עוד מאט חוגגים לו שנתיים, עד שנה הוא ינק מלא, ולאט לאט הוא הוריד בכזאת הדרגתיות שבקושי הרגשתי. עכשיו הוא יונק פעם בשבוע בערך... זה כזה נחת, הוא ילד כזה רגוע, כזה בטוח בעצמו, כולם מתפעלים ממנו, יש לו קצב משלו.. ממש לא מהעולם הזה...

בבחינה לאחור אני יודעת שגם עם השני, למרות שלא הייתי בהריון כבר רציתי עוד אחד והייתי כולי שם, בצעד הבא.

לא נתתי לעצמי את הנחת שבלחוות את מה שעכשיו, שבלהיות אמא ומניקה של הילד שעכשיו בזרועותי. מיהרתי, השד יודע לאן.

לא הרגשתי מספיק מלאה, ומספיק משמעותית בלי ההריון. ילד נוסף מילא אותי, ולא ידעתי לתת לילד שעכשיו למלא אותי.

אני משתדלת לא לחשוב יותר מידי על העבר רק לישמוח על הלימוד שלמדתי לעתיד, אבל אני לא מכחישה שלפעמים אני חושבת.

הייתי ממליצה לך לבחון באמת בינך לבין עצמך, מה המניעים שלך, לכאן ולכאן.

וודאי יש קול אחד בתוכך, ואת תרגישי שהוא הקול האמיתי.

אוהבת,

רחל

לא חייב להיות קשור לצוואר הרחם.

 

קומפרסים עם קרח עשוייים להועיל.

ממליצה לקבוע תור בהקדם,

או אפילו לבקש להתייעץ טלפונית עם הרופא בשעות הקבלה הרגילות שלו.

 

שמירה בשבוע 32 דורשת שימת לב מיוחדת,

בוודאי עם מחיקה וצירים מוקדמים.

 

הרגשתי כמוך אבל לא התיחסתי,

היה לי קשה לשכב ואף רופא לא אמר לי בפירוש שזה חשוב,

וילדתי בשבוע 29.

אנחנו עכשיו מתמודדים בפגיה.

 

תשמרי על התינוק בבטן כל עוד אפשר...

 

בהצלחה ובבריאות!

 

 

 

כולי איתך, הבשלת ריאות קיבלת בשעתו? או גם לא?

 

מאחלת לך שתצאי מצשם בקרוב עם תינוקת בריאה בלי שום בעיה.!!

 

מה הרגשת? צירים, או כאבים ולחץ  בזמן עמידה? וידעת שיש לך צואר מקוצר?

כדי להתייעץ שוב עם הרופא, אני ממליצה קודם בטלפון כי הוא יודע

שהצוואר שלך מחוק ויש צירים ומה שהשתנה זה תחושת הכובד.

בטלפון הוא יוכל לייעץ לך אם את צריכה עוד משהוא חוץ משכיבה.

ולמה קודם בטלפון? שלא תצטרכי לקום ולהיטלטל שלא לצורך.

בהצלחה, שיהיה בעיתו ובזמנו.

רחל

יכול להיות  שפשוט יש לך כאבים שהם טבעיים (כמו של מחזור/ביוץ) פשוט במקום ממוקד- יש את זה להרבה אנשים זה עובר אחרי כמה ימים- זה סימן שהרחם מתרחב...

 

בכל מקרה אם זה לא עובר או שאת ממש דוגאת תמיד כדאי להיבדק אבל אל תלחצי יותר מידי...

ככל שמוצאים יותר מהר היריון חוץ רחמי יש סיכוי גבוהה לטפל בך טוב, ולהשאיר אותך בריאה יותר.

אבל הריון חוץ רחמי בשלבים כאלה בדרך כלל כואב מאוד מאוד, שאי אפשר להתעלם.

חוץ ממצבי קיצון יוצאי דופן, תינוק שהחלב לא מספיק לו, ירצה לאכול מוצקים מיוזמתו.

אם הוא רק/בעיקר יונק, כנראה שזה טוב לו.

פעם זה היה קורה יותר. בכל מיקרה תעקבי, תראי שהוא עירני בשעות העירות, שהוא ישן טוב, חיוני, ומתפתח יפה.

אני מאחלת לך שהוא יוריד את המינון לאט לאט וכל כך בהדרגה כך שלא תשימי לב שיום אחד הוא נגמל. כמו שקרה לי עכשיו עם השלישי, פשוט מתנה שעד היום לא ידעת שקיימת...

וB12? מציעה לך לבדוק את כל הדברים האלו וגם אם הכול תקין אפשר לפנות לרפואה משלימה.

לגבי עייפות יש הרבה מה לעשות: צמחי מרפא, פרחי באך, שיאצו. 

בכל מיקרה בהיריון אנחנו ישנות יותר, הגוף צריך יותר כוחות כדי לגדול ולאפשר לתינוק לגדול.

אבל טיפולים למיניהם יכולים ממש להרים ולצמצם את הצורך האין סופי בשינה,

זו לא גזירה משמיים!

ביוץ ללא מחזור אומר שנכנסת להריון ואז הרירית לא הספיקה להתפרק.

אם יש ביוץ, שבועיים אחר כך יהיה מחזור. זה בהכרח.

יכול להיות שיקח זמן עד שיגיע ביוץ ואז לא יהיה מחזור. 

ולכן- אם את לא לוקחת אמצעי מניעה, יכול להיות שתיכנסי להריון ולא תספיקי לראות דם, לא יהיה מחזור ויכול להיות שלא תיכנסי להריון ואז יהיה לך מחזור. 

הימנעות בימים שהם פוטנציאליים כביוץ יכול להיות מניעה גם מבחינה הלכתית. אבל תחשבי שיש שבועיים של טהרה ואם במשך חמישה ימים נמנעים זה לא מותיר הרבה. מה שגם, את צריכה לדעת בדיוק מתי את מבייצת ושלושה ימים לפני כדי שזה יהיה יעיל.

מה שאת כן יכולה זה לדעת מתי את מבייצת ורק בימים האלה לשים מניעה מקומית- נרות, ספוגיות, דיאפרגמה וכדו'.

בהצלחה רבה!!

1]לא יכול להיות אבל יכול להיות שאת לא תראי את הוסת כי תחשבי שזה עדיין מהלידה וכן יהיה לך ביןץ2]השאלה מה את רואה בעיה הילכתית במניעה אם זה בגלל שזה גורם שלא יהיה ילדים מהפסוק בערב אל תנח ידיך אז זה עדיין בעיה אבל אם הבעיה שלך בכדורים שזה גורם משהו לזרע או כזה אופן זה פחות בעיתי כך נראה לי מסברא ולא מידיעה

אני נכנסתי להריון שלושה שבועות אחרי מחזור!! ז"א שהביוץ שלי איחר בשבוע  ימים!!!!!!

ברור שיש ביוצים גם בזמן הנקה והם אקראיים ולכן הנקה גם אם מלאה לא מהווה אמצעי מניעה ולשאלת הימים הבטוחים ביוץ הוא14 יום לפני הוסת שיבוא והתאים הנקביים שורדים עד72 שעות ועדין יכולה להתרחש הפריה לכן אם את חוששת בזמן הקה קחי מיקרולוט

באמת ביוץ מגיע שבועיים לפני המחזור ולכן שיטת "הימים הבטוחים" לא בטוחה, (הימים בי המחזור הקודם לביוץ יכולים להשתנות).

ובכלל בהנקה אי אפשר לסמוך על זה, אבל יש שיטות אחרות לעקוב אחרי הביוץ, בזמן הנקה והעיקרית היא מעקב אחרי הפרשות מצוואר הרחם. השתמשתי בזה בהצלחה במשך שנה וחצי של הנקה...

יש פסיקות שונות לרבנים שונים, אם את לא רוצה לקחת כדורים כי זה לא בריא או כי זה פוגע באיכות החיים שלך

(בחילות, חוסר חשק וכו'), כדאי להגיד לרב בזמן ההתיעצות.

ותעשי לו את זה עם מים פושרים ולא קרים נירהא לי שזה יעזור בעניין הצרחות

אין לי חלב אם בשבילו...

 

ואני עושה לו את זה עם מים חמים-נעימים אבל הוא סובל בכל זאת.. מסכנצ'יק..

- ממליצה לך לחמם סיר עם מלח- ואחרי שהמים רותחים לקרב אותה טיפה ולא מאוד קרוב

לכיוון הסיר במטרה להעביר את הצינון.

מאוד מאוד עוזר.

 

- אין בעיה לדעתי להמתין עם המקלחת, ואם היא מתלכלכת הרבה- אפשר רק חלק מהגוף

בכלל: מקלחת מרובה, לא כל כך טובה כמו שמציגים אותה

 

- ויטמין די חשוב. מומלץ גם לחשוף אותה מעט, מידי פעם לשמש.

קראי כאן: 

 

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/care/Pages/VitaminD.aspx

 

(לעומת ברזל ששם הייתי ממליצה לעשות בדיקה- אם נורא חשוב לך לתת,

ורק אז להחליט אם לתת או לא).

 

- לגבי כך שהיא יונקת המון בלילה ולא מוכנה לשום תחליף אחר

ניסית אולי לתת לה לישון לידך?

הנקה של כל כך הרבה שעות בגיל קטן כזה, נשמעת לי קצת מוגזמת

לטעמי פחות חסרה לה ההנקה, אלא החום שלך..

 

בהצלחה, בטוחה שאת אמא נפלאה

 

בס"ד

 

תודה על כל העצות והתשובות! כן, ניסיתי לתת לה לישון לידי..לפעמים זה עובד ולפעמים לא..מה שבטוח- לי-קשה מאוד לישון ככה.

 

 

תודה גם על העידוד אחות!

אם קורה לך שאת שוכחת להחליף בלילה,וזה מתיבש וקשה להסרה,תנסי להתרגל בכל החלפה לשים משחה או וזלין זה משאיר את האזור יותר לח....אם כבר ראית  שהיא רגילה לעשות הרבה פעמים בזמן קצר תנסי לחכות עם ההחלפה .מה שקורה שאת מניקה והיא עוד לא הספיקה לעכל ואת כבר מרימה לה חצי גוף כדי להחליף....כמעט ודאי שהיא תפלוט.......כמו שהקטנה שלך  חדשה פה בעסק ,גם לך הכל חדש...את אמא טובה ודואגת...גם את תתרגלי בקרוב. בהצלחה 

3. אני הייתי רוחצת למרות הצינון- רק חשוב לחמם היטב!!! אומנם בגיל כזה מספיק מקלחת שלמה פעמיים בשבוע, אבל באזור הטיטול מומלץ הרבה יותר (במיוחד מכל החיידקים...) וגם אם היא פולטת הרבה- העור שלהם רגיש מאד בגיל הזה, אצלי אם לא הייתי רוחצת הרבה (מספיק אפילו רק מים) היה להם גירויים בעור מהפליטות...

 

4. חשוב מאד! גם אני פספסתי כל הזמן והרגשתי רע עם עצמי... אולי כדאי שתשימי במקום גלוי לעין ונוח (אולי ליד איפה שאת מניקה) ואז יש יותר סיכוי שתזכרי.

 

5. קורה לכולם!!!!!! אז אסור לך ליפול לרגשי אשמה!! את בן-אדם!! ויותר מזה- אשה אחרי לידה שצריכה מנוחה....

רק באמת חשוב להקפיד לישון שכהיא כן ישנה, גם ביום כדי לאגור כוחות...

 

7. באמת חשוב לא לטלטל ולחכות קצת עם החלפת הטיטול. מנסיון שלי- הגיל הזה (שעושים קקי כל שניה) עובר מהר...

מקוה שגם אצלך יעבור מהר...

 

מזל טוב ובהצלחה!!! את נשמעת אמא מעולה...

בעיקר בחורף כשאנחנו פחות מוציאים את הקטנטנים החוצה.

תעשי לעצמך תזכורת או משהו....

במיוחד על סעיף 5.

לא שמעתי שיש בעיה בהקפאת בקבוקים. לגבי החימום על הגז, למיטב ידיעתי הבעיה העיקרית בחימום חזק מדי היא שחלק מהמרכיבים העדינים של החלב הולכים לאיבוד. זה לא הופך אותו למסוכן, ממש לא! רק חבל על כל הדברים הטובים שהגוף שלך ייצר עבורה, עדיף לתת לחלב תנאים כמה שיותר טובים שיישמר כל מה שאפשר. ההמלצה הסטנדרטית היא לחמם בתוך כלי עם מים חמים (לא רותחים).

וחוץ מזה, בגדול, תהיי סלחנית לעצמך. את בתקופה לא פשוטה, ועושה הכי טוב שאת יכולה. תחמיאי לעצמך, תפרגני לעצמך חיבוקים... תהיי קצת האמא של עצמך גם. כמו שאת אוהבת את התינוקת בלי תנאי - תאהבי את עצמך בלי תנאי. גם התינוקת שלך זקוקה לאמא שאוהבת את עצמה.

יכול היות שאת צריכה לשתות גם בלילה כדי שיהיה לך יותר מה להניק אותה בזמן סביר,

ויכול להיות שלאחר הנקה , החלפת חיתול וגרפס, ישנה אפשרות למוצץ, ואז עם עיטוף נעים, שלא יהיה קר או חם מדי,

יש סיכוי להתנתק. 

אפשרות נוספת היא שבגלל הצינון, נוח לה יותר שהראש מוגבה, אסור בגיל הזה לשים להם כרית,

אבל אפשר מתחת למזרון לשים שמיכה דקה מקופלת, כדי ליצור הגבהה באזור הראש

בהצלחה ומזל-טוב

1. כמו שאמרו, חלק מהמרכיבים הולכים לאיבוד בחום גבוה. וויטמין C למשל מתפרק בחום מעל 60 מעלות (והוא חשוב נגד צינון ;)). חשוב להפשיר בחום נמוך. למשל, מים מהברז של החמים, אפילו. אולי אפילו פחות (לא יודעת לכמה הטרמוסטט של הדוד שלכם מכוון).

 

*שאלה חשובה: למה את שואבת? מאוד לא מומלץ לשאוב בגיל כזה.*

 

3. אני בקושי מקלחת בגילאים האלה. הם עוד לא משחקים בארגז חול, וממש אין סיבה להטריד אותם, לדעתי. תקשיבי ללב שלך - לב של אמא לא טועה!

 

5. עזבי אותך מדאגות כאלה. בתור אמא חדשה יש מספיק דברים חשובים שמטרידים אותך, וחבל להטריד את עצמך גם בשטויות כאלה

 

*שאלה חשובה: האם יש אפשרות שמישהו יבקר אותך במשך היום? אולי אמא, חמות, אחות, שכנה, חברה? לא טוב היות האדם לבדו! ותינוקת איננה חברה מספיקה בכלל, אפילו שהיא חמודה אולי לכן יש אפשרות לנסוע לביקור קצר? או סתם לצאת להסתובב בחוץ? אולי יש גינה עם אנשים? אפילו "סתם" זקנים, מטפלות...

 

6. בגיל הזה חשוב מאוד להניק כמה שיותר, גם בלילה. חשוב לזכור שזה גם אוכל וגם שתיה, ובחורף האוויר עלול להתייבש מאוד ממזגן או רדיאטור או תנור. בע"ה זה יהיה יותר טוב, לאט לאט... בגילאים האלה להניק בכל פעם שהיא רוצה.

 

7. את יכולה לנסות לקחת אותה לעשות קקי בכיור, בלי חיתול. כדאי בכל פעם שהיא קמה מהשינה, ואחרי הנקה. להוריד חיתול, להחזיק מעל לכיור, או מעל לשיח, או בין הרגליים שלך כשאת יושבת על אסלה. לפעמים הם עושים יותר משפריץ אחד. ככה היא תישאר נקיה יותר זמן בע"ה

ב"ה

 

לשאלתך- אני שואבת רק למקרים שאני מותשת וכואב לי.. רוב הזמן היא יונקת ובקבוק זה ממש חד פעמי..לכל מקרה.

בהתחלה היה לי גם גודש אז ניצלתי את זה אבל עכשיו אני עושה את זה פחות. דרך אגב, אם אני שואבת לפני הנקה זה ממעיט את החלב שלי אם היא יונקת מיד אחרי? בכלל, יש חשיבות לזמן השאיבה?

 

כן, אני משתדלת שיבואו אליי כשאני מצליחה לישון בלילה. לפעמים גם קופצת לטיפת חלב או להורים שלי...

 

תודה רבה רבה!

אני שמחה שאת דואגת להקיף את עצמך גם באנשים בוגרים תשמרי על עצמך!!!

שהשאיבה לעולם לא תדמה את פעולת היניקה

כך ששאיבה במצטבר= הפחתת חלב.

משאבה פועלת על ידי הפעלת וואקום

ותינוק ממש "סוחט".

 

ככל שהילד צורך יותר- כך הגוף מייצר חלב (כמובן אם האמא לא לחוצה, נחה ולא מכבידה על עצמה)

ככל שהגוף שלך רואה שאין צורך בכמות חלב מסוימת, הוא מפחית אותה

לכן ככל שתשאבי פחות- כך ייטב!

 

 

 

 

אני ממש אוהבת את זה גם רואה כמה היא אוכלת, גם לא רק אני יכולה להאכיל...=]

וגם שתתרגל לבקבוקים=]=]

 

הסיבות עדין לא עולות על החסרונות?

מוריד מאד את תפוקת החלב וזה חיסרון גדול מאד שלא שווה את היתרונות...

לא צריך לדעת כמה היא אוכלת- זה הצורך הטבעי שלנו שצריך להשתחרר ממנו ולהיות רגועים שהיא יודעת כמה היא צריכה לאכול ולא הכמות קובעת...

פעם ב... כשצריך לצאת או משהו- טוב שיש וכך גם מתרגלת, אך לא יותר מזה...

 

חוץ מזה, שמנסיון של אחת הבנות שלא ינקה ושאבתי לה במשך חודש- זה מסרבל ומקשה מאד: גם לשאוב, גם להאכיל, גם להקפיא, גם להפשיר, גם לשטוף בקבוקים.... לא הספקתי לנשום בין ארוחה לארוחה...

ככל שאת מוציאה כך יווצר יותר חלב. מה זה משנה איך זה יוצא.?

ושאיבה לא דומה ליניקה.

קרובה להיות דומה,

אך שונה!

אומרים לא לשאוב עד גיל חודש וחצי כדי שהגוף יתרגל ליצר את כמות החלב הדרושה לתינוק בלי לבלבל.

זה מה שאני יודעת

ולגבי תפוקת החלב אם שואבים עד הסוף אחרי הנקה + 2 דקות על ריק זה דווקא מגביר.

כי משאבה היא לא הנקה.

בזמנים שהתינוק לא יונק, זו עוד אופציה טובה לשאוב.

ואין סיבה שהחלב יפחת במצב כזה.

אך סתם כך לשאוב ובזמנים שהתינוק רגיל לינוק- לא כדאי...

שהן יותר טובות ומדמות יותר טוב הנקה (וגם הן לא יעילות כמו תינוק). המשאבות הללו עולות אלפי שקלים, ולכן לא קונים אותן, אלא רק שוכרים, בדרך כלל.

המשאבות הללו מיועדות לנשים שילדו פגים, חלילה

גם ביד שרה משכירים אותן, למי שמגיעה עם מכתב המלצה מיועצת הנקה (לרוב בשל לידת פג, כאמור...).

רק בזמנים שהתינוק לא רגיל לאכול זה סבבה לשאוןב?

וסתם ככה זה מפחית את כמות החלב?

בת כמה הבת שלך?

עולה יפה במשקל?

 

הבת שלי גם היתה רוצה לינוק כל הלילה ולא ישנה

והתברר שהיא לא ינקה יעיל בכלל! היתה לה לשון קצרה והייתי אצל  יועצת הנקה מאוחר מידי.

וביום היא היתה יחסית בסדר. הרופאה אמרה שהיא לא עולה בגלל הפליטות אבל זה לא היה נכון. 

אז אם את מרגישה שהיא עשויה להיות רעבה מומלץ לפנות ליועצת הנקה!

וחוץ מזה את אמא נהדרת! וזהו! אין מה לעשות, קשה לא לישון. שמעתי שפעם עשו ניסוי על חיילים בארה"ב, אמרו להם איזשהו סוד שאסור לספר, עינו אותם והם לא גילו. אבל כשמנעו מהם שינה הם נשברו וסיפרו הכל רק שיתנו להם לישון....

ב"ה

 

פעם אחת כששקלנו אותה היא עלתה 220 גרם ובפעם האחרונה 120 גרם.

נראה לי שזה בסדר.

 

חח באמת כמעט השתגעתי  כשלא יכולתי לישון. ב"ה הלילות האחרונים יותר טובים.

בעזרת ה' נעשה ונצליח.

 תודה רבה!

על 1 ו2 אני לא מספיק יודעת להגיד

*לגבי המקלחת- אין בעיה לקלח (זה קורה שתינוקות מצוננים) רק באמת כמו שכתבו לחמם גם את החדר אמבטיה, גם את החדר שמלבישים אותה וגם לעטוף אותה היטב במגבת בדרך הלוך וחזור.

*ויטמין d חשוב, כדאי לשים אולי תזכורת, אבל אם שכחת לא סוף העולם, אף אחד לא מת מזה... כולנו שוכחים.

* הכי הגיוני שבעולם שמגיבים ככה לפעמים לתינוקת שמתעוררת בלי הפסקה, את אחרי לידה, עם מחסור בשינה, עוד לא התרגלת לכל המצב החדש הזה של תינוקת קטנטנה, וזה הכי טבעי להרגיש שלפעמים היצור המתוק והחמוד הזה קצת מעצבן שהוא משבש לי את כל החיים שהיו לפני. עם הזמן מתרגלים לזה, אבל גם כשהילדים יהיו בני 20 קורה לפעמים שחושבים שהם מעצבנים.. אל תרגישי רגשות אשמה, את לא הראשונה וגם לא האחרונה שמתבטאת במשפטים כאלו באמצע הלילה מתוך העייפות...

* לגבי הלילה יש המון תינוקות שכואב להם הבטן בלילה (גזים), וההנקה מרגיעה אותם, זה לא בהכרח שהם רעבים. כמה אפשרויות:

1. להמשיך להניק עד אין סוף זה מרגיע אותם..

2. לקנות טרמפולינה עם רטט ולהרדים שם.

3. להשכיב על הבטן - יש כאלו שאומרים שזה מגביר סיכוי למוות בעריסה. לשיקולך. אני עושה את זה אבל יש לנו בייביסנס אז אני קצת יותר רגועה.

4. להחזיק אותה ולהרדים על הידיים.

* לגבי החיתולים- לא כדאי להחליף אחרי אוכל כי זה מטלטל אותם ואז הם פולטים, אני בכללי לא בעד להחליף בגיל הזה כל פעם שהם עושים כי הם עושים כל הזמן וגם הם שונאים שמורידים להם את הבגדים. אם את רואה שהחיתול לא מפריע לה, אפשר להחליף לפני כל הנקה. ככה הם גם יותר ערניים ופחות נרדמים בהנקה.

 

בכללי- צריך לזכור שאנחנו עושים את המקסימום, וגם אם המקסימום שאנחנו עושים הוא לא המקסימום שנראה לנו שצריך לעשות, זה מה שאנחנו יכולים כרגע בכוחות הנפשיים והפיזיים שיש לנו. לא בריא להרוג את עצמך, זה בלתי אפשרי, וגם בסוף מזיק לילדה

 

שיהיה בהצלחה!!

שבייביסנס מצפצף כשמאוחר מדי...

הוא לא אמין במאה אחוז, שמעתי מרופאה בכירה בשניידר שהיא שמעה על מקרים בודדים שזה הציל חיים אבל בשביל המקרים הבודדים האלו היא מחזיקה אותו בבית

בכל מקרה לפעמים זה מרגיע נפשית

יש מסה נכבדת של מחקרים שהורו באופן לחלוטין מובהק סטטיסטית שהשכבה על הבטן מעלה אחוזי מוות בעריסה.

אין אפילו מחקר אחד קטן שהראה שבייביסנס מוריד אחוזי מוות בעריסה.

לכן כשבייביסנס משמש הורים כדי שירגישו בטוחים להשכיב על הבטן - הוא בבירור מסכן תינוקות.

/Forum/Forum.aspx/t502151#5717262

ואני ככ מזדהה איתך!!!!
ממש צריך לסלוח לעצמנו בנושא ההתעוררויות בלילה, זה הכי הגיוני בעולם שיהיה קשה, כי פתאום באמצע החיים אין לך את השקט הכי בסיסי של פשוט לישון, ובנוסף יש הורמונים שמשתלטים עלינו.

אני לפני הלידה כתבתי לקטן מכתב, שאני יודעת שגם אם קשה- אני שם בשבילו, ואני מסתכלת על זה מדי פעם, וזה ממש מחזק אותי!

לגבי הוויטמין d, זה ממש חשוב באמת?

ולגבי ההחתלה- אני מחתלת שניה לפני ההנקה, הוא כבר התרגל לעניין ויודע שישר אח״כ יבוא אוכל, אז הוא לא עצבני ( בנתיים).
וזה לא כזה נורא שהם נשארים עם חיתול מלוכלך כמה זמן, עד ההנקה הבאה. אצלי הוא עושה מיד אחרי השלוק הראשון יציאה ריחנית, אבל אנחנו לא נבהלים והוא סבבה עם זה ( שוב בנתיים) ;)

אז עדיין אין ככ הרבה ניסיון, אבל מקווה שעזרתי איך שהוא.

כיף לראות שמביעים הזדהות.

ריגשת אותי ממש. בוכה מהסיפור שלך...

שתזכו לכל הברכות....

תאור הלידה. ב"ה העיקר שאת אחרי כל זה! אוי זה נשמע לגמרי לא קל....

 

העיקר עכשיו המנוחה, וההתחברות לילדתך מתוך שמחה. הרבה נחת!!

מצליחה להעביר על זה צחוקים

תודה צדיקה!

אני חייבת לדעת מה מניע נשים לא לקחת אפידורל??

מה עשה לך את זה?

כאילו, למה למרות כל הסבל והכאבים לא ביקשת אפידורל?

 

מלא מזלטים!!!

אני מפחדת מהזריקה הרבה יותר מאשר מהצירים...

ועוד דבר- אין בעולם תחושה שיכולה להשתוות להרגשה שהתינוק יוצא ממך...

 

רק נחת מהקטנה,

ש-ה' ייתן לכם כוחות לגדל אותה בנחת ושמחה תמיד!

 

מי שמצליחה להתמודד עם צירים וללדת ללא אפידורל זה מעולה. אני ילדתי שתי לידות ללא אפידורל מבחירתי וב"ה הסתדרתי ולא נשארתי עם טראומה...
מי שזקוקה לאפידורל וזה עוזר לה זה גם מעולה, כל אחת והגוף שלה, הכאבים שלה ודרכי ההתמודדות שלה.
בשורה התחתונה אחרי הלידה אנחנו רוצים אמא ותינוק בריאים, הדרך פחות קריטית בעיני...

את כל הקודמות ילדתי עם.

בלידה הזאת הרגשתי שינוי ממש גדול לטובה בכאבי גב שיש לי אחרי הלידה, כמעט ולא כאב!!

א. פחד מאפידורל- מהזריקה ומהשפעות הלוואי שלה.

ב. רצון עז להרגיש מהי לידה באמת ומה כוח הסבל שלי מזוכיסטית משהו..

ג. באמת שיש משהו קסום בחוויה הכואבת הזו שבסופה יש רגיעה שלא ניתן לתאר במילים. בדיעבד- לא הייתי לוקחת!

 

ילדנו בסוף באותו היום בהפרש של שעתיים... 

וואו כל הכבוד על ההתמודדות!

ושם מקסים!

המון המון מזל טוב,

שפע של חלב!

ושפע של שינה לשתיכן

 

 

 

מה ילדת?

 

תודה על הפרגונים והברכות!

מאחלת לך נחת מהחידוש בביתך!

של בעלך )

 

עשית את זה כמו גדולה!!!

 

המון נחת ושפע של חלב!

תודה רבה!

יתכן וזה וירוס

חשוב מאוד להקפיד על שתיה מרובה

מבחינת ההוראות - לא נראה לי שמישהו יכול לתת לך תשובה מוחלטת - רק את יכולה לבחור עד כמה חשוב לך לצמצם את הסיכון. רוב מוחלט של הסיכויים שגם אם תלכי על הטווח המקל ש הרופאה תהיי מוגנת - במיוחד אם את מיניקה בלבד בלי תוספות ובלי רווחים של יותר משלוש שעות. מצד שני, גם אם שומעת בקול העמדה המחמירה יותר, תמיד כדאי להיות מודעים לכך שאף אמצעי לעולם לא מגן במאה אחוז, כלומר למרבה הצער המשפט "ללא אפשרות שאכנס להריון" שכתבת לא יהיה מדויק בין כך ובין כך. אבל אם את הולכת על הדעה המחמירה יותר - את מעלה את אחוזי ההגנה עוד קצת. לבחירתך.

כל אחת והגוף שלה- אין בזה כללים...

ואופן לא אחרי שלושה ימים....

בהצלחה רבה

שבוע. ואצלי זה היה כך.

 

אצלי ברוך ה' לא היו כתמים.

תשתדלי לקחת את הכדור כל יום בשעה קבועה, ולשתות הרבה מים. 

 

כך תמיד אמרו לי וכך גם כתוב לדעתי בגליון המצורף.

אישית, לי זה לא עשה דימומים עד גיל שנה, שאז תכיפות ההנקות ירדה, וזה השפיע על כל רמת ההורמונים בגוף.

אגב, יש תופעות לוואי אחרות לגלולות האלה, לדעתי הן משפיעות על מצב הרוח הכללי (לא לטובה) וגם על היחס והחשק לגבי יחסי אישות. קחי בחשבון...

כבר שמעתי מקרוב על מקרה שגילו הריון אחרי 6 וחצי חודשים.

(וגם זה אחרי שמלא אנשים שאלו אותה אם היא בהריון אז היא החליטה לבדוק, לא כי היא חשבה שהיא בהריון)

ככה שלא אופתע אם אפשר לגלות גם אחרי השלב הזה.

בדיקת הריון במכון פו"עה עולה 5 ש"ח.

עד שלא תבדקי לא תדעי..

אין לי כוח להתמודד עם סתם השמנה וכאבי גב. (דיאטה, רופא וכו), מעדיפה בנתיים להשאיר את זה בספק....

 

 

איך קונים מהם?

אם אני מחליטה לבדוק- בבדיקת דם אפשר לראות (אם זה באמת הריון) באיזה שלב זה או שצריך בשביל זה אולטראסאונד?

 

 

 

בעיקרון בדיקת דם מגלה מכשבועיים אחרי הביוץ- ביום האיחור או יומיים קודם לפעמים.

יכולה להיות סיבה אחרת להשמנה (תוך כמה שבועות 3 קילו- בלי שינוי כלשהוא בתזונה?) וכאבי גב?

 

 

קצת מתוסכלת.

אולי לשיפור תזונה, קצת התעמלות, חיזוק ריצפת אגן בפיסיוטרפיה. אם תרצי ספרי איך את אוכלת ואשמח להרחיב על תזונה, מה אפשר לשפר ואיזה פטנטים יש, אל תדאגי, הכל לטובה, הגוף שלך מבקש קצת פירגון

ואני על סרזט...

אוי ואבוי לי עוד היריון עכשיו...

בממוצע, לרוב הנשים בסביבות שבוע 14 מתחילה לצוץ בטנונת קטנה,

אבל זה מאוד משתנה מאחת לאחת,

ואפילו מהריון להריון.

אני מכירה מישהי שגם בחודש שישי לא ראו עליה כלום....

ככה שזה ממש לא משהו שיש עליו תשובה חד משמעית.

לגבי הקו השחור - אצלי לפחות,

הוא לא נעלם מאז ההריון הראשון ועד עצם היום הזה,

ככה שגם זה אני משערת משהו מאוד אישי....

שיהיה בשעה טובה ועם הרבה בריאות אמן!! (=

במיוחד אם את לא בלידה ראשונה

לצערינו היום צריך לדרוש בדיקות מהרופא..

זה לא מפריע להם רק לנו 

אם זה ממש מפריע לך, אפשר לשים על העור קרם גוף לתינוקות\שמן תינוקות\שמן זית

 

זה כי העור שלהם אחרי הלידה הוא מכוסה ב"ורניקס". זה החומר הלבן שהם עטופים בו ברחם והוא מגן עליהם (הוא ממש בריא דרך אגב) ועד שהגוף שלהם לומד לאזן את רמות החומציות של העור לוקח קצת זמן.

 

שמן תינוקות בהתחלה וזה עובר תוך חודשיים ככה...

 

שמן חמניות עשוי מחמניות, שמן זית עשוי מזיתים. וממה עשוי שמן תינוקות?