פורום הריון ולידה (עמוד 5210)

בס"ד

השלישית שלי, התחילה בשעה טובה ללכת לגן, וב"ה היא שמחה ללכת לשם!

אז אם היא שמחה - ברור שאני אשמח!!

והקטנטונת, בת שנה וחודש, התחילה ב"ה לעמוד "בלי להחזיק"!

היא מוחאת לעצמה כפיים, ונוחתת

בשורות טובות לכולן!

ואני מתחילה תשיעי שבוע הבא!! מספיק דברים משמחים, לא?

ומזט לכל בנות הממולדת

הקטנה אוטוטו בת חצי שנה וטפו טפו מתפתחת כמו מטאורהתחילה לטעום טחינה עם שמן זית,להתהפך על הבטן,לצעוק ולהוציא הברותונורא בוער לה לזחול כבר ולא נראה שהיא מתכוונת להאט את הקצב

הדבר הכי משמח שעשיתי היום זה לפתח לנסיכונת שלנו תמונות מהלידה ועד היום (5 וחצי חודשים)  בנוסף גם הגדלנו 2 תמונות לסבתות ואני לא מפסיקה להתמוגג ממנה....

ועו משהו היא עברה לחדר משלה...  אההה והכי חשוב היא התחילה להסכים לקחת מוצץ....

וואי וואי איך אני מקנאה....

(הבן שלי ג"כ בגיל הזה...

אבל הוא רגיש קטן שלי מתוק, איני יודעת עדיין מה טוב לו ומה לא.....)

היא לא אהבה מיץ לימון אז בעלי שמופקד על גיזרת המיטבח בבית ניסה שמן זית והילדה פשוט טורפת את זה

כל דבר שמסתדר אצלה זה נס מבחינתי בגלל הלידה המוקדמת שלה והיא מפתיעה אותנו כל פעם ובגדול

אני מתחילה עכשיו לספור 7 שבועות עד ללידה

ב"ה ירדתי כבר יותר מ3  קילו...

מרב פחד להיות שמנה אח"כ התחלתי לשמור עכשיו

ההרגשה הרבה יותר טובה ולא כבדה

הפיצית שלנו כבר מתהפכת לה כל היום כמו סטייק...

ולא מפסיקה לברבר בעיקר איתי...אנחנו לפעמים מנהלות שיחות שלמות ככה...וכשהיא רואה את אבא זה מפסיק...
היא פשוט מבינה עם מי כיף לרכל

ובא לי שוב היריון אבל אני צריכה קצת למנוע...=\

ובעלי מתגייס עוד חודשיים...אבל אני בהדחקה...אז לא מדברים על זה עד אותו יום..

מבססים את הקשר שלהם עם העולם בעיקר על שמיעה ומגע וכן עדין אינן מסוגלים לוסת גירוים לכן מומלץ להתאים את הפעילויות:

השמעת מוסיקה

השכבה לכמה דקות על הבטן

עיסוי

אפשרות להתנסות במגע עים עי צעצועים רכים

חשוב לאפשר מרווח זמן בין פעילות לפעילות

המון רעיונות טובים

ואני מצטרפת לתגובות פה ומפצירה באחותך לא לחשוף את הילדה לזוועת היוגה הזו,האמינו לנו שזה לא יוסיף לילדה כלום מלבד סבל מיותר,תינוקות זקוקים למגע ואינטראקציה של אהבה בסיסית ובשביל זה לא צריך יוגה.

שהפעילות שהתינוקות הכי אוהבים בחודשים הראשונים, זה ךהיות צמודים לאמא במנשא (או על הידיים)...

לא נראה לי שזה עדיין הגיל לפעילויות.  תאמיני לי, עוד יבואו ימים שבהם היא תצטרך להשקיע בפעילויות. בינתיים שפשוט יהנו אחת מנוכחות השניה.

הסרטון הזה נורא ואיום!!!!!! וקשה מאוד לצפיה.. איך אנשים נתנו לאישה הזאת לעשות את מה שעשתה?????

את המגע הבסיסי,הפשוט,האוהב כל טירוף אפשרי

סאדיסטיות ממש...

אמאאאאאאאאא

איך עד עכשיו היא נמצאת מחוץ לכלא . היא פשוט מתעללת . היא צריכה לשבת בכלא ושיתנו לה 10 מאסרי עולם מי צילם אותה בכלל ואיך האנשים בסירטון לא עושים כלום? אם הילד יוצא מזה בחיים בטוח יש לו טראומה לכל היים מהאישה הזאת פשוט מזעזע!!!

ואתם יודעים, גם אם זה עושה חלק מהתינוקות "סופר בייביז" כטענתם-

אסור לעשות את זה!

ולא רק שמאפשרים את זה.. אנשים משלמים על זה!! מחריד

מזעזע.

יש מספיק "פעילויות" לעשות עם תינוק קטן בבית.

עיסוי, אוניברסיטה, טיול בעגלה/מנשא...

כשעה...

בשורות טובות.

או משהו כזה. אבל יום שלם לא נראה לי רלוונטי. בכל מקרה הבדיקות דם הן היחידות שנותנות תשובה וודאית. 

כדי להתמודד עם להעביר את הזמן והסקרנות עד שתעשי את הבדיקות, כדאי לך להשקיע את עצמך בעיסוקים מהבוקר עד הערב. עוד רגע שבועות - אז את פשוט יכולה לקחת על עצמך את כל בישולי החג, וזה יעיביר את שלושת הימים הקרובים במהירות הבזק...

אם יצא לך חיובי בGBS - את נחשבת חיובית לנצח.

אבל אני לא בטוחה - תשאלי את הרופאה שלך.

וכעת יצא לה שלילי..

שווה להיבדק שוב!!!

בעיקרון את צריכה לבדוק שוב בהריון הזה- אם חיובי מחייב אנטיביוטיקה כמובן.

אם שלילי- תלוי לאיזה בי"ח את הולכת, הרופאים העדכניים לא יתנו לך אנטיביוטיקה, רופאים קצת פחות עדכניים או חוששים מאוד יתנו לך אנטיביוטיקה ואולי אף יבדקו את התינוק.

אני לא יודעת להגיד לך איזה בי"ח  בדיוק, אבל אני שמעתי שבמעייני הישועה תמיד יתנו לך אנטיביוטיקה ואצלנו בסורוקה לא יתנו לך ולא יבדקו את התינוק. נראה לי שבשע"צ גם כן לא יתנו לך, אולי יותר ישגיחו על התינוק ויבדקו יותר חום וכאלה.

תבדקי את הבי"ח שאת רוצה ללדת שם מה המדיניות שלהם- חוצמזה שאת לא צריכה להגיד שהיה לך בפעם שעברה אם הפעם שלילי.

וגם זה תלוי אם זה בשתן או בנרתיק, בשתן יותר חמור כי זה אומר שהזיהום עולה (הוא מגיע ממערכת העיכול-פי הטבעת)

וכמו שכתבו יש בתי חולים שפעם אחת GBS תמיד..ויש כאלו שכל הריון לגופו.

בשורות טובות!

ומה היא בדיוק? [בדיקת דם\ בדיקה פנימית?]

אני עושה לעצמי משטח וגינלי (ממש פשוט, נוגעים טיפה עם מקל בהפרשות מהנרתיק וזהו). ממה שקראתי יש רופאים שרוצים שהמשטח יהיה גם רקטאלי (כלומר להכניס אח"כ גם לפי הטבעת), ויש רופאים שעושים את הבדיקה ולא מציעים לך לעשות לעצמך (אני הייתי מתעקשת) ויש רופאים שלא נותנים אותה בכלל כי היא לא נדרשת בעיניהם.

ובמיוחד בהנקה,יכול לבוא גם פעם בחצי שנה..

אחרי שנה וחצי של הנקה עדייף לעבור לגלולות אחרות,כי את לא מניקה באותה כמות כמו בהתחלה,ורצוי לעבור לגלולות רגילות,אם מתחילים כל מיני דימומים קטנים,והכתמות...תתייעצי עם הרופא שלך.........

אני שנתיים אחרי לידה ועדיין עם סרזט. בשנתיים האלה קיבלתי פעמיים...ככה זה.

[אגב, הרופא השאיר אותי על סרזט כי מבחינתו הוא פחות נורא מגלולות רגילות]

למרות המחזור אמרה שכל עוד אני מניקה אפילו לא הרבה מדי אין שום בעיה להמשיך לקחת אלא אם כן זה מתחיל לעשות בעיות של כתמים וטפטופים כל הזמן...

אחרי הלידה הקודמת לקחתי כשנתיים וכל הזמן לא קיבלתי מחזור ואילו עכשיו פתאום אחרי 10 חודשים פתאום המחזור מגיע לו... כבר פעמיים בהפרש של חודש בדיוק!!! קיוותי שהוא יחכה עוד כמה חודשים...

זה הרבה פעמים קורה, גם לנשים אחרות שאני מכירה בתחילת ההריון היו בחילות והקאות רצופות יומיומיות, זה נורמלי ורגיל, אם זה נמשך ולא נח לך עם זה אפשר ללכת לרופא נשים שייתן לך כדורים נגד בחילות וכד'. הבן איש חי אומר שאם האישה מקיאה בהריון הרבה זה אומר שהתינוק ייצא יותר נקי. וגם אם הבעל מבשל לא קורה כלום, הרי גם הוא שותף ביצירה המדהימה הזו!! ואם לפעמים את מרגישה שאין לך כח יותר, תחשבי איזו מצווה א ד י ר ה את מקיימת כל רגע! את ממשיכה את עמ''י!  אין דבר יותר גדול מזה!!!

שיהיה לך הריון קל והרבה הרבה סייעתא דשמיא!!

זה יתכן, זה אפשרי וזה קשור להריון...

לקח לי כמעט 5 חודשים להשתחרר מהבחילות ולחזור לבשל בבית , 

אבל זה קורה. 

דברי עם בעלך, 

תגיעו להסכמה מה חייב להיות ומה לא, 

מה סדרי עדיפויות (מעדיפים להשאר בבית ושהוא יבשל, מעדיפים לסוע להורים עד כל הצדדים לכאן ולשם)

ותרגעו יחדיו

זה עובר,

ובסוף מקבלים מתנה מתוקה ומופלאה.

בהצלחה

ורק עוד עצה- 

כשהיו לי בחילות עשינו חלוקת עבודה. אני טיפלתי בדברים בלי הריח (למשל חתכתי תפו"א ובטטות ) והדרכתי אותו בהתעסקות עם השאר. כמו כן שינינו למתכונים עם פחות תיבלונים (בלי עוף וצילי, במקום זה- עוף בקוקי וכדו').

אני זוכרת כשאני הייתי בהריון הראשון גם היו לי בחילות, והקאות. לא הייתי מסוגלת לאכול כלום, כמובן גם לבשל..

בסוף זה עבר לי בחודש השביעי. חוץ מדבר אחד טיגון שניצלים.

כשהייתי בחודש השני-שלישי החלטתי להכין שניצל וביקשתי מבעלי שיעזור לי לטגן את השניצלים, אני זוכרת שאני פשוט לא הייתי מסוגלת להישאר במטבח. אני הייתי נכנסת לשניה אחת ורצה מהר לשירותים להקיא. הריח עשה לי מה זה בחילות.

היום אני 6.5 שנים מההריון ועדיין לא מסוגלת לטגן שניצל, אני כל הזמן מרגישה בחילות.

מסכן בעלי הוא מאד אוהב שניצל, אז פעם ב... אני מכינה והוא מטגן, מה לעשות...

אולי יש פה למישהי עיצה איך אפשר לצאת מזה??? כבר הגיע הזמן שאני יוכל לטגן שניצל בלי בחילות

מאחלת לך הריון קל

ובהצלחה 

תדאגי שלא ישרף השמן ע"י חתיכת גזר במחבת.

אם יש לך קולט אדים תפעילי אותו או שתשימי מאוורר ע"י הכיריים כדי שיעביר את הריח הלאה, ותפתחי חלונות.

תטגני על אש נמחוכה ותדאגי שלא יישרף..

בהצלחה!

אני לא נכנסתי למטבח בהיריון הראשון עד חודש שישי בערך.

אצלנו בד"כ בעלי מבשל לשבת, ובתחילת ההיריון הראשון הוא הכין אוכל ממש טעים אבל ישבתי מולו וכמעט הקאתי מהריח... הוא נורא נעלב

רק אם יש משהו שמגעיל אותך/עושה לך בחילה תגידי לו בצורה יפה כדי שלא יעלב...

המעט שבעלך יכול לעזור לך כדי להקל עליך את משא ההריון הלא פשוט, שמלווה בכל כך הרבה תחושות לא נעימות - זה לבשל לכם צהריים. הוא גם יכול לבשל לשבת.

אגב - אני מכירה לא מעט בעלים שעושים את זה גם בלי שלאישה שלהם יהיו בחילות.

הבחילות זה אחד הדברים היותר קשים בהריון. אז אל תקשי על עצמך עוד עם ייסורי מצפון מיותרים...

יהי רצון שזה יעבור לך מהר מהר!

ותעבירי בשקט את הבישול לבעל שיבשל  מה שנוח לו.

וחסכו לך סבל רב עד שעולים על זה ובודקים..

זה אומר בגדול שיש איזשהו גיד/שריר שמחבר יותר מדי את הלשון,

כך היא לא משוחררת מספיק, והוא עלול להתקשות בהנקה.

 (יכול להפריע בהמשך גם להגיה, ויש טוענים שגם לעששת)

תגגלי, תמצאי על זה הרבה חומר.

זה לא מפחיד בכלל, צריך לקחת לרופא שיודע לנתק לשון.

ד"ר יודסין מהדסה מקבל דרך חלק מהקופות חולים,

ויש גם רופא שיניים אחד מי-ם, רועי פורר שלוקח על זה איזה 500 ש"ח.

בהצלחה ובקלות!

כמו שפאז אמרה זה מעולה שעלו על זה וכדאי לשחרר אותה כמה שיותר מהר כדי שלא יווצרו בעיות בהנקה אבל חוצמזה אין שום סכנה..

לא נעים לי לומר אבל - מנסיון, כמה שהזמן עובר זה יותר כואב לתינוק (החיתוך...)

עשיתי את זה אצל דר פורר (אם את רוצה אוכל לתת לך את המספר שלו). המליצו לי עליו המון, בעיקר העיוצת הנקה בבי"ח.

זה פרוצדורה לא הכי נעימה, אבל טוענים שחשוב מאוד לטפל בזה. אני חושבת שהמדד העיקרי הוא - איך הוא יונק (לפי ד"ר פורר יש ללשון קשורה עוד אלף ואחת השלכות, אבל זו תורה שלמה שלו).

מניסיון עם שני ילדים, לכי לד"ר רועי פורר בירושלים.

(כל השאר כתבו לפני אז אין לי מה להוסיף...)

ממש לא מסובך! אבא שלי רופא וביצע את זה השבוע לבן של חברה שלי שנולד לפני פחות משבועיים... ממש לא פרוצדורה מסובכת וגם לא מדממת..(לפחות אצלה זה לא דימם..) (הוא פשוט לקח מספריים וחיטא אותם וחתך!!..נראה לי שאין לך ממה לחשוש..

בהצלחה!

אם את לא רואה נזק כרגע, כלומר, אין בעיות מיוחדות בהנקה, אל תנתקי!

קודם כל, אין סיבה להכאיב לילד שלך סתם.

דבר שני, הנושא לא נחקר מספיק, וקיים חשש שחיתוך לשון קשורה קשור לסיכון גבוה יותר "לבליעת" הלשון בזמן התעלפות ועל ידי כך לחנק.

מעבר לכך, חשוב לדעת שאחוזים גדולים מבעלי הלשון הקשורה לא סובלים משום בעיה כתוצאה מזה. למשל אני ועשרת אחי אובחנו כולנו כבעלי לשון קשורה, לא עשו לאף אחד חיתוך, וכולנו ינקנו עד גיל שנה פלוס, וחוץ מאחד לא היו לשאר בעיות בהגייה (והאחד הזה נשלח לשנת טיפול אצל קלינאית תקשורת- והכל עבר.)

האמת שהסיבה העיקרית להתנגדות שלי היא שהבת שלי היתה עם לשון קשורה, והיו בעיות בהנקה, אז שלחו אותי לד"ר פורר לניתוק.

ניתקנו (פלוס התהליך, שדורש שאת תפתחי לה את הפצע 3 פעמים), והיא גם סבלה מכאבים וחום שאקמול לא העביר (התקשרנו לד"ר פורר והוא אמר שעד 3 ימים זה נורמלי) וגם- פלאי פלאים- ההנקה לא השתפרה בכלל.

לכן אני ממש לא ממליצה....

ניתקנו.

אצל הגדול מביניהם - ראיתי שאין כל בעיות בהנקה, וגם רופא אחד טען שזה לא ממש קשור (בבית חולים אמרו שכן!!) - ולא ניתקנו. ב"ה גדל ומדבר נפלא.

מאחר שכך, גם אצל הבא אחריו לאחר שאמרו לי בשחרור מבי"ח - לשון קשורה, והוא ינק מצוין - לא ניתקנו בינתיים.

אם חותכים את הלשון רק לרמת הניתוק שיש אצל אדם רגיל

אז בעצם הבאתי עליו את הסיכון הרגיל של בליעת לשון בזמן התעלפות כמו כל אדם רגיל.

ברור שאם הלשון מחוברת עד הסוף לגמרי אז חסכנו את לגמרי את החשש...

מקסימום יהיה ריח רע מהפה ובעיות דיבור

לא??

זה מפריע לך בהנקה?יש לך פצעים כאבים?

יש דעות לכאן ולכאן אם לנתק בכל זאת,זה יכול לעשות בעיות בדיבור וכו'.

אני אישית ניתקתי ל 2 הבנים שלי בגיל חודש אצל פרופסור יודסין,אני בכיתי יותר מהם 

רק לחשוב על מה שעובר עליהם... מסכנונים כאלה קטנים. יש לי דודה גדולה בת 40 פלוס שעשתה את זה לא מזמן ועד עכשיו זה בכלל לא הפריע לה

לא מפריע לי בהנקה,יש קצת כאבים אבל הם משתפרים.כנראה רגישות מקומית. בכל זאת ילד ראשון ב"ה

והאם את מכירה ילדים שלא ביצעו ניתוק ויש להם בעיות בדיבור?זה לא משהו שקלינאית תקשורת יכולה לעזור בו?

הילד שלי לא היה מסוגל לבטא כראוי אותיות כמו ל' ונ'

הוא ביטא אותם כשהחלק הפנימי של הלשון מורם כלפי מעלה והתוצאה הייתה כמו מבטא כבד.

קלינאית תקשורת לא יכלה לעזור כי פשוט הלשון לא יכלה להתרומם לכיוון החיך.

ניתחנו אותו ואז הקלינאית לימדה אותו להרים את החלק הנכון של הלשון.

זה עלה גם בניתוח, הרדמה, כאבים בזמן אוכל (בימים הראשונים הוא יכל לאכול רק גלידה...)

בהנקה זה לא הפריע לו בכלל. הוא ינק מדהים עד גיל שנה.

את הילד הבא לקחתי לרופא הוא אמר שהלשון קצת קשורה אבל לא תהיה הפרעה בדיבור אז לא ניתקתי.

בילד הבא הוא טען שיש צורך. והלכתי לנתק. למה לסבול אם בגיל שבועיים זו פרוצדורה כזו קלה?!?

צריך ללכת לרופא (אפילו רופא ילדים) שיאבחן כמה הלשון קשורה האם זה יפריע לאכילה ודיבור

אם כן הפתיחה בגיל צעיר מאד היא ממש בלתי מורגשת. שניה אחת!!

בגיל מאוחר יותר נדרש ניתוח בהרדמה. חבל לפספס!!

רופא ילדים בבית אל..היה הרופא שלי..זה אמיתי לא פרסומת...

עכשיו הוא ראש מח' מיון ילדים בשערי צדק..אם את מירושלים..

הוא מעולה שמעתי שהוא חותך בשניה...

זה לא אמור לכאוב בגיל כזה. וגם לא תמיד מדמם בגלל שהכלי דם שם נורא דקים וקטנים. ככל שהזמן עובר המקום נהיה עבה יותר ואז ההפרדה יותר מסובכת.

אצל הבן שלי, למרות שאומרים שזה לא כואב, כאב לו בערך יומיים. אבל מהרגע שניתקו לו הוא ינק הרבה יותר טוב.

אין בכוונת הדברים להוציא שם רע.

שמעתי עליו כאמור מלא המלצות

הוא מאוד מקצוען, וכנראה זה מתבטא גם בגישה שלו.

הוא מאוד "תכלס", מתקתק עניינים, לא ממש מסביר מה קורה (מסביר חצי דקה ומייד חותך)

יש לו ביקוש מטורף אז-

מחכים בתור, ממלאים שאלון כדי לדעת אם יש לשון קשורה להורים/במשפחה, נכנסים, הוא מסביר בטילים ונותן חומר לקריאה בבית - וחותך. אחרי החיתוך (חצי דקה) את מועברת לחדר אחר (עם עוד נשים בה-ל-ם, מנסות להניק תינוק מדמם ובוכות כאמור יותר ממנו), ואח"כ קוראים לך שוב כדי להראות לך איך צריך להמשיך ולפתוח את הפצע במשך לא זוכרת כמה, לפחות שבוע.

אני לא כותבת את זה כדי להפחיד, אלא להפך. אני באתי במטרה רק להתייעץ (לבד עם הקטנה...) ויצאתי עם ילדה עם לשון חתוכה.

פגשתי שם המון נשים בהלם, לכן אני כותבת כדי שמי שהולכת - תדע למה היא באה, ותדע להתעקש לשאול את הד"ר עד שהיא תבין (אני התביישתי לשאול איך בדיוק צריך לפתוח את הפצע, וגם לא רציתי- כי הוא הדגים עליה וזה היה ----, אז התוצאות לא היו כ"כ טובות).

זה לפחות בחוויה שלי. אני עדיין ממליצה ללכת אליו, הבנתי שהוא המומחה בתחום.

ושוב-כמה שהתינוק יותר קטן זה יותר קל, כל יום קריטי.

יש הבדל בגודל של הגיד המחבר, כך שיש תינוקות שבכלל לא מרגישים שחותכים להם. כך שאל תסיקי מסקנות כ"כ מהר מאחרים.

לכן לא הצלחתי להניק אלא רק שאבתי (כשהיינו כבר בבית ולא בפגיה)

בגלל שהוא היה קטן במשקל עשו לו בבי"ח אבל זה חצי דקה ולא דימם בכלל.

הם בוכים קצת אבל נרגעים והרופא שעשה דווקא היה נחמד הסביר לי מה הוא יעשה והכל ורק אז החתים אותי ולקחו אותו ואחרי דקה החזירו לי מהחדר ניתוח וזהו

זה לא סיפור גדול אבל זה יכול להפריע בהנקה ובדיבור. (מניסיון משפחתי)

יודע לחתוך, כמו ד"ר ארליכמן וזה אומר רק להגיע למרפאה וזהו, בלי תורים ופרוצדורה

גם אני הייתי מאוד מאוד לחוצה אבל זה לקח חצי דקה, אני יצאתי החוצה כי לא רציתי לראות ואחות החזיקה אותו.

זה הרבה הרבה יותר פשוט מברית...

התיעצנו עם א.א.ג והוא ביצע את החיתוך.

דרך אגב זה תלוי עד כמה הלשון קשורה אם זה עד הסוף לא כדאי להשאיר ככה.

עוברות לפחות שנתיים ואז כבר מדובר בניתוח לכל דבר עם הרדמה וכאבים בפה עד כדי קושי לאכול למשך תקופה.

מנסיון.

לא חבל?!?

רופא טוב יודע לאבחן כבר בגיל שבוע מה רמת החיבור והאם היא תגרום לבעיות או לא . 

ואז בראייה דיעבדית באמת חבל שלא עשינו ניתוק קודם. אבל ברוב המקרים אפשר להסתדר גם עם לשון קשורה, ולא כדאי לעשות לתינוק מראש הליך כירורגי מתוך מחשבה מה יהיה אם תצוץ בעיה בהמשך. בבעיה מטפלים כשהיא צצה.

לצערי גם לי יש ניסיון בעניין, ניסיון של תינוק קטן שעבר ניתוק לשון, אמנם בלי הרדמה, וזה בהחלט יתרון, אבל כן עם כאבים עזים וקושי לאכול במשך תקופה. וכשמדובר בתינוק קטן שמתקשה לאכול - זה מפחיד הרבה יותר מילד גדול שמתקשה לאכול. המקרה שלנו הוא לא הקלסי, ואני יודעת שרוב התינוקות עוברים את הניתוק הרבה יותר בקלות, אבל אני יודעת גם שאנחנו לא מקרה נדיר; כבר פגשתי עוד כמה כמונו.

באופן כללי אני בעד שפרוצדורות רפואיות ייעשו אם יש בהן צורך, לא ליתר ביטחון.

הוא בפירוש אמר לי על הילד השני שלי שרמת החיבור לא תגרום נזק ולא ניתקתי.

אני באמת נגד המצב ההזוי משהו שכל ילד שלא יונק הכי טוב בעולם שולחים לנתק לו את הלשון. אני מאמינה שזה רעיון מוזר הקשר בין לשון מחוברת לבעיות בהנקה וגל חדש של מדריכות ההנקה.

יש אצלינו במשפחה תינוקות עם לשונות קשורים מלפני הגל החדש הזה והם ינקו טפו טפו ...

אחד הילדים שלי סירב לינוק . מדריכת ההנקה קבעה מיד לשון קשורה. היות והרופא שלי בודק את זה והוא לא אמר כזה דבר לא הקשבתי לה והמשכתי בנסיונות ההנקה שבעזרתו של ד' יתברך הצליחה יפה מאד עד גיל 9 חודשים.

מכירה כאלו שהלכו לנתק וזה לא עזר כלום.

יש ללכת לרופא שיבדוק האם הלשון מחוברת ברמה כזו שיתכנו בעיות עתידיות.

וזה לא אמור לקרות לכל ילד שני זו לא תופעה כזו נפוצה.

דרך אגב - במרפאה של הרופא ילדים שלי (שפעם אחת שלח אותי לניתוק לשון) תלויה כתבה שכותרתה "הטרור החדש של ניתוק לשונות"

דבר ראשון, לדעתי (וגם לדעת הרופאה שלנו) לא רופא ילדים אמור לאבחן את זה אלא רופא אא"ג.

דבר שני, עד כמה שאני מתרשמת רוב רופאי אא"ג נוטים לקיצוניות ההפוכה מד"ר פורר = כמעט כמעט אף פעם לא שולחים לנתק, וראיתי מספיק מקרים שלשון קשורה גרמה לכאבים עזים לאם בהנקה, וניתוקה פתר את העניין כמו קסם.

בסך הכול מסכימה שזה לא אמור לקרות לכל ילד שני, אבל יש מעט מאוד אנשי מקצוע בארץ שבאמת אסמוך עליהם באבחון ובהכרעה בשאלה הזאת. ד"ר מירה לייבוביץ היא אחת מהן. ראי תשובתה כאן:

http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=499662

ואני לא אוהבת את האופנה הזאת, שכל דבר שחולקים עליו מתחילים לקרוא לו טרור :-/ זה מגמד את הטרור האמיתי.

אני גם פתחתי אצל רופא א.א.ג. נראה לי אבל שיותר קל לפנות לרופא הילדים בשלב ראשוני כי התור יותר מהיר אם הוא יגיד כן - לא הוא פותח אלא רופא אאג/כירורג ילדים שמומחה בעניין. אם הוא כבר אמר שהלשון לא קשורה כנראה שהמצב באמת קל...

בכל אופן אני לא הרגשתי בעיות עם ההנקה ועם לשון קשורה וכשבררתי אצל כל מיני שהיו להם בעיות בהנקה (לא כאבים) והמדריכת הנקה אמרה "לשון קשורה" וניתוק הלשון ממש לא פתר אותה.

המונח "הטרור" לא בא לתאר דבר שחולקים עליו הוא בא להציג להורים שהם מכאיבים לילדים ללא צורך רק בגלל שזו המודה האחרונה אצל מדריכות ההנקה ואחיות טיפת חלב(איזו הסמכה יש להן בנושא??)

מרשה לך לא לאהוב לי הוא היה נראה חשוב להדגיש את העובדה שאחרי הכל מדובר בחיתוך כלשהו ולא במשחק גם אם במרבית המקרים הוא רק כואב קלות.

ועדיין - ילד שיסבול מזה בעתיד לפי דעת איזה רופא שאת סומכת עליו - כדאי לנתק לו עכשיו ומיד ולא לגרום לניתוח. זו דעתי הפרטית!

מסכימות.

שתינו מסכימות שקיימת בעיה של אבחון יתר (לדעתי קיימת גם בעיה הפוכה).

שתינו מסכימות שיש מקרים שלשון קשורה לא מפריעה להנקה וחבל סתם לנתק אותה. האם שתינו מסכימות גם שקיימים מקרים שבהם לשון קשורה כן מפריעה להנקה, וחשוב לנתק אותה? קראת את דברי ד"ר לייבוביץ על ניסויים שנעשו בליווי אולטרסאונד שהראה את ההבדל בתנוחת היניקה לפני ואחרי? אם את לא מסכימה שיש מקרים כאלה - אנחנו עדיין במחלוקת.

את אומרת שאם רופא מומחה לעניין צופה שהלשון הקשורה תגרום לבעיות בעתיד כדאי לנתק אותה כבר בגיל ינקות. אני לא מתלהבת מפרוצדורה כזאת "ליתר ביטחון", אחרי שעברתי דברים לא קלים עם הקטן שלי בעקבות הפרוצדורה הזאת, אבל אולי בכ"ז את צודקת. בע"ה שלא יקרה לנו, אבל אם יקרה ואקבל ייעוץ כזה זו תהיה התלבטות רצינית.

שאלת ההסמכה של יועצות ההנקה נראית לי 'לא קשיא' - ההסמכה שלהן מספיקה לאבחון ראשוני, רק ברמה של להפנות הלאה (זה בהחלט נכלל בחומר הלימודים שלהן), אבל אף תינוק לא יעבור ניתוק לשון רק על סמך חוות דעתה של יועצת ההנקה (שכאמור, גם לדעתי היא נוטה הרבה פעמים להיות מוגזמת). הרי את הניתוק עושה רופא, והוא לא ינתק לפני שיאבחן גם הוא שיש בעיה. והוא כן מוסמך לכך (אם כי מן הסתם גם בין רופאים יש מחלוקות בעניין, ואני לא נוטה לרופאים שמגזימים באבחון, אבל כאמור שאלת ההסמכה לא קיימת כאן).

ואני לא מוכנה לקבל הגדרה ששמה אמא ששלחה את ילדה לחיתוך מיותר וכואב בגלל הנחיה שגויה שקיבלה - תחת קורת גג אחת עם אמנה מונא. מצטערת. (אל נא תיפגעי, הרי לא את כתבת את הכתבה ההיא...)

הוא שאני הנקתי ילד עם לשון קשורה מאד בהצלחה הוא היה הבכור ואפילו לא הרגשתי שיש בעיה.

ושבילד השני שלי מדריכת הנקה מוסמכת טענה בתוקף שאני לא אצליח להניק כי יש לילד לשון קשורה והרופא טען שהלשון קשורה ואין צורך בניתוק וגם הוא ינק בסוף יופי.

ושעברתי את הסיוט של ניתוח עם הרדמה לפתיחת לשון קשורה (עברת את זה פעם?? אולי עשיתי לילד בגיל צעיר מדי -3 אבל זה היה פשוט נורא. גם הלחץ מהרדמה וגם הסבל אח"כ ועד שהילד הסכים לאכול משהו בכה בלילה כמו תינוק. רק להזכר בזה...)

ושאת נכנסת למקרים החריגים שכן כואב גם לתינוק קטן ואני לא...

או שימתח לבד וזהו או, במקרה הכי גרוע, יעשו חתך - פעולה קטנטנה, שלוקחת שניות ובאמת-באמת לא כלום.

ונעשית על מנת שלשון תזוז חופשי בפה כדי שילד ידבר חופשי.

אם תראי, שילד לאמותח את הגיד לבד, תוכלי לעשות איתו תרגילים שבעזרתם תעזרי לו למתוח ללא חיתוך. אם תגיעי לזה - תתקשרי אלי בסקייפ ואראה לך.

בקיצור, אל תקחי ללב, שכל הצרות יהיו רק כאלה.

הולכים לרופא פה ולסת הוא חותך ובאים לביקורת אחרי שבועיים. התינוק יונק 5 שניות אחרי הניתוק.

הבן שלי לא הצליח לינוק בגלל זה . זה יכול לעשות בעיות בדיבור.

והיא תחזור לילדים

לנוח ולאכול,לאכול חילבה או לקחת כדורים!

בהצלחה!

אני מקווה בשביל שאלו צירים שיובילו ללידה בקרוב. מניסיון של חברות - אלו יכולים להיות גם צירים שילוו אותך עוד תקופה...

עצם זה שיש צירים כרגע - זה תקין. לדעתי פשוט תהיי קשובה לעצמך, תרגישי אם מתאים לך להמשיך בלימודים כרגע או שאת זקוקה למנוחה. ותשתי הרבה.

הרחם עושה את העבודה שלו - מרגש!

שיהיה לך בקלות ובשמחה.

אחרי קיום יחסים. פעם אחת הצירים היו כמה שעות ונעלמו...

ופעם אחרי זה הם התפתחו ללידה.

לפי מה שהבנתי, אם הגוף שלך יהיה מספיק מוכן - זה בהחלט מזרז את התהליך ומוביל ללידה.

אבל אם זה נעלם כמו שבא - סימן שהגוף עדיין לא היה מספיק מוכן.

זה באמת נרגע... כבר לא כואב כל כך

תודה! הרגעתם אותי

אעדכן...

משתחרר בזמן יחסים, וכשהגוף מוכן - עשוי גם לעורר צירים.

בזרע יש חומר שגורם להתכווצויות (כנראה חלק מהתכונות כדי שיהיה יעיל) וזה מה שמזרז וגורם לצירים.

פרוסטוגלנדינים - הם מסייעים להתרככות ופתיחה של צוואר הרחם.

כדי שתרגישי.

אל תשכחי שהיה לך רחם 9 חודשים שנתן שם לחץ כל הזמן אז עכשיו אין לך לחץ על השלפוחית.

זה מסתדר מהר.

ותקפידי ללכת לשרותים לפני כל הנקה.

מספר בעיניים זה ממש לא אסון!

תעבירו ארבעה חודשים בכיף, בדיוק כמו שהעברתם עד עכשיו 16 חודשים בכיף, אין סיבה ללחץ.

כשתגיעו לרופא יקרה אחת מהשתיים:

או שיסתבר שהמכשירים המדויקים שאצלו והמומחיות שלו מספיקים בשביל להפריך את החשש שלהן, הרי הציוד וההסמכה שלהן מספיקים רק לצורך הפניה לבדיקת מומחה, והן לא המילה האחרונה.

ואז הכול טוב.

או שיסתבר שהחשש שלהן היה מוצדק, ואז כמה טוב ושמח שעליתם על זה בשלב מוקדם, והקטנה תקבל משקפיים ותהפוך לאינטלקטואלית קטנה מתוקה, וקוצר הראייה לא ימנע ממנה להתפתח כמו שאר הילדים.

ואז הכול טוב.

(-:

אני עם משקפיים מגיל 6, זה מאד תורשתי אצלנו במשפחה.

אבל להתחיל עם בעיות ראייה מכזה גיל, נראה לי מפחיד.

ככה זה, מאד אכפת לי לגלות את הדפקטים שלי עוברים הלאה 

איזה מזל שאני מודעת לזה שעוברים גם כמה דברים טובים 

התגובה שלך בהחלט מרגיעה אותי ומעמידה את הדברים בפורפורציה הנכונה!

זה בד"כ לא משקפי ראיה רגילים - אלא + ולא -

הרבה פעמים המספר יורד בבגרות עד שלא צריך משקפיים בכלל.

לי היו משקפיים מגיל שנתיים, ולקראת התיכון הם ירדו לי.

(רק כי אמא שלי לא רצתה שתהיה לה בת מגיל שנתיים וקצת עם משקפיים, היא דחתה את זה קצת...)

כמו שפצקרשת כתבה- אם יש בעיה טוב שעלו עליה עכשיו.

4 חודשים זה לא כ"כ הרבה זמן, גם אם יש בעיית ראיה היא לא תחמיר כ"כ בפרק זמן הזה, כמו שכתבתי למעלה, אמא שלי דחתה קצת את המשקפיים, לא יודעת להגיד אם זה פגע בי בתור ילדה קטנה כי אני לא זוכרת, וגם לא בטוח שזה גרם לכך שהמספרים שלי נסקו כלפי מעלה בגיל ההתבגרות, יותר הגיוני שמה שגרם לכך זו בעיה התורשתית שיש לי.

האם יש במשפחה שלך או של בעלך בעיות של ראיה?

אם כן יש סיבה הגיונית לכך שיש הבדל בראיה.

אם לא רוב הסיכויים שזה שום דבר, למרות שתמיד יכולות להיות הפתעות.

וגם תלוי אם יש קוצר ראיה או רוחק ראיה, רוחק ראיה זה דבר הרבה יותר נפוץ בגילאים האלה מאשר קוצר ראיה.

בבדיקת רופאת עיניים מומחית, והיא אמרה שכרגע רק לעקוב (זה היה לפני קרוב לשנה, בגיל שנה וחודש).

הרופאה אמרה שזה מאד נפוץ ואין סיבה להילחץ.

לי עצמי יש הבדל של חצי מספר בין העיניים (עם משקפיים מגיל 11 בערך).

כן תעקבי אבל לא בהיסטריה...

בהצלחה!

לפיזוטרפיסטית לרצפת האגן.

היא תלמד אותך תרגילים איך לשלוט ברצפת האגן ולמנוע בריחת שתן.

לא עדיףלחכות לאחרי הלידה? גם ככה בלידה הכל מתפרק חזרה...

מצבך נשמע לא משו...

בדר"כ בשליש השני יש עליה במשקל.

וגם ב"ה לא הקאתי בכלל, ואז בבת אחת בין חודש שישי לשביעי עליתי 7 קילו!! קיצר הכל הגיוני..

[בהתחלה האחות היתה בהלם, והיא אמרה לי שנראה מה יהיה בפעם הבאה, אולי כדאי לי לפנות לדיאטנית, אבל מזה סיננתי אותה כי בהרגשה שלי היה שלא השמנתי יותר מידי, ובסוף היא אמרה שבהתחשב במה שעליתי מתחילת ההריון אז זה סבבה ובאמת לא כ"כ הרבה..]

עד חודש שלישי ירדתי 5 ק"ג בכל היריון, התחלתי לעלות רק בחודש שישי...

תגידי תודה, ככה עולים פחות

אולי הם מאבדים מהערך התזונתי אחרי הקפאה, לא יודעת. אבל מצד הטעם אני מניחה שאין בעיה..

שמים בבלנדר בננות, קצת מיץ לימון, מיץ תפוזים אמיתי - אם יש, וכל מיני פירות אחרים שכבר לא כיף לאכול אותם כמו שהם. לאוהבי מתוק אפשר להוסיף סוכר. מבלנדרים טוב, ושופכים לתוך כלים כאלה שמויעדים להכנת ארטיקים. שמים במקפיא, וזה ממש כיף כשחם בחוץ!!

היתה עושה לילדים "ארטיק מיים"!! פשוט מקפיאה להם מיים והם היו מלקקים אתזה כאילו זה מגנום... חחח... והם גם היו מתלהבים..

תוך הצבת גבולות של בריאות ובטיחות גם אם היא תתרגז בגלל זה,להתעקש על מנות קטנות ולעיסה נכונה,אם היא כרגע לא מצליחה ללעוס כדאי לתת לה אוכל שהיא יותר תסתדר איתו ולא תצטרכו לדאוג.

איך היא מתבטאת?האם אתם סומכים על צוות המעון?

פעם היה בסופר פארם, והיום אני כבר לא רואה אותם שם....

נסי לשבת על כדור פיז'יו,או להניח שרפרף מתחת לרגליים.

כל שעה לקום ולעשות סיבוב,מוזמנת לעיסוי לשחרור הגב,יש חגורות בטן מיוחדות לגב.

נסי כרית חימום או בקבוק מים חמים.

זאת הרצאה שמישהי מעבירה לעובדים של גוגל (אם הבנתי נכון), והיא נותנת טיפים לאיך צריך לשבת מול מחשב ולמה לשים לב. היא גם באופן כללי מדברת על יציבה נכונה. יש המון הדגמות ותמונות אז זה ממש עוזר להפנים את מה שהיא מעבירה. לי הההרצאה הזאת עשתה מהפך באיך שאני מתייחסת לגב שלי...

אגב, אני חושבת שאם הכאבים הם בגב העליון, אז זה לא כל כך קשור לבטן/

ומניסיוני בחיים עם כאבי שרירים ומפרקים - לרופאים אין הרבה מה לעזור לך. זה בעיקר עבודה שלך עם הגוף שלך...

תודה לכן

נתחיל ליישם

כאבי גב בהריון

רופא אורטופד לא יוכל לעזור כל כך. יש כירופרקטים שמתמחים בנשים בהריון, כמו כן את יכולה לנסות דיקור סיני או ללכת לעיסוי.

חוץ מזה תנסי לחמם את האיזור עם בקבוק מים חמים ולנסות משחות שמרגיעות את השרירים

אני גם מרגישה אתזה הרבה, אפילו מלפני שבוע 33.

אם זה לא כואב אלא סתם הרגשת התקשות אז סבבה, אבל זה כואב ונהיה סדיר -אז זה לא משו, תריך לשתות ולנוח. [כי זה צירים..]

וההוראות שלהם זה שבין 4 ל- 6 חודשים לתת טעימות (2 כפיות ליום) של כל מיני מאכלים כדי למנוע רגישויות בהמשך כמו סולת, דג, ביצה וטחינה..

עדיין לא ניסיתי..

חצי שנה עוף דגים וכו'..

מגיל 9 ח' מוצרי חלב.