לבעל מכול הבחינות במיוחד פיזית.
ההינו ביעוץ לא עזר
אנחנו נשואים כמה חודשים
הבעל עובד משרה מלאה וגם עוזר בבית ומאוד מסור ואוהב
יש מי שהיא שגם מכירה מצב כזה?
לבעל מכול הבחינות במיוחד פיזית.
ההינו ביעוץ לא עזר
אנחנו נשואים כמה חודשים
הבעל עובד משרה מלאה וגם עוזר בבית ומאוד מסור ואוהב
יש מי שהיא שגם מכירה מצב כזה?
אולי לבדוק הורמונים (תחילת הריון למשל גורם לזה הרבה פעמים..)
ועוד הצעה: לדעתי ככל שאנו נותנים מעצמנו אנו אוהבים יותר וכך גם נמשכים יותר לשני.
אולי זה הזמן להשקיע מעצמך בבעלך? לקנות לו משהו, להכין לו, לחשוב איך ניתן לשמח אותו וכו'..
הרבה פעמים עם הנתינה מגיע הרצון שלנו להיות יחד. (גם לפני החתונה זה קורה אנחנו משיקיעים כ"כ בקשר ולכן רוצים להיות כל הזמן יחד..)
ואולי הקטע הפיזי מושפע ממשהו מסוים? אולי יש משהו אחד שהתחיל פתאום להפריע לך ובגללו זה קורה?
נסי למקד את הבעיה אצל עצמך ובע"ה אני מקווה שתמצאי פתרון בהקדם!
חוצמזה שזה קורה גם בתק' שאנו מותרים לזמן ממושך ואז פתאום אין התלהבות.. אם זה המצב אולי אפשר כאילו להתרחק- ע"מ לרצות ולחזור אחד לשני...
בהצלחה!
תודה על העצה
הבעיה היא שהוא זה שעובד מהבית
ושאני חוזרת מהעבודה הוא ישר תופס אותי ונעלב כשאני רוצה להתרחק
זה לא אני שמתקרבת אז זה לא אני שיכולה להיתרחק
חפושית אדומה ברור שלפני החתונה כן היה משיכה
אחרת לא ההינו מתחתנים
ב"ה
זה קורה ואתם לא הראשונים. יתנו לכם הרבה עצות שאולי תעזורנה ואולי לא תעזורנה. העיקר לחזק את הקשר הנפשי ואת השמחה אחד בשני.
ועוד שנה לא תזכרו שזה היה!
אני מכירה כאלה שהתחתנו מתוך השכל בלבד, והאהבה באה אחר כך...
בכל מקרה - כמו שאמרו לך לפני, תנסי לראות אם יש נקודות ביום שאת לא מרגישה דחיה, ותנסי לראות מה היה שונה בזמנים האלה. או לנסות להבין מה גרם לך למשיכה לפני החתונה שאין אותו עכשיו... הרעיון הוא למקד מה בדיוק גורם לך לחוסר משיכה, ולנסות לשנות אותו (ישירות או בעקיפין).
אם את בהריון - אז זה לגמרי הורמונים וחשוב שתיידעי את בעלך בעניין כדי שהוא לא יעלב כמו שאת מתארת. את גם יכולה להפנות את בעלך להמון מידע בעניין שמסביר על התופעה המאוד מוכרת הזאת, ושיתנחם בכך שזה עובר בע"ה...
רק התחלתי חודש שני, אפילו עוד לא ראיתי דופק (בע"ה, בע"ה, שהכול יהיה בסדר), וכבר אני מרגישה בתשיעי: קשה להתכופף, קשה להתרומם, לא מסוגלת לכרוע (וזה דבר שתרגלתי חודשים), כאילו כל הזמן אני על סף התכווצות שרירים, וכל השרירים מזהירים אותי לא להשתמש בהם יותר מהמינימום ההכרחי.
בהריונות קודמים כן היו לי תופעות לוואי בשלב כזה, אבל הן היו למשל בחילות, חוש טעם שהשתנה, חוש ריח שנהיה רגיש מאוד, חולשה, כאלה. כבדות כזאת של הגוף כמו שיש לי עכשיו לא הייתה לי, היא הגיעה רק כשבאמת הייתה בטן גדולה שהפריעה לכל תנועה. זה ממש לא נראה לי הגיוני שאני מרגישה עכשיו כאילו אני כבדה כ"כ, בשלב שהגודל של העובר אמור להיות כמו גרגר אפונה, והרחם אמור להיות עדיין במיקום הרגיל שלו ובגודל הרגיל... מה ההסבר?
התחושה הזאת מוכרת..בדר"כ אומרים שזה חוסר במגנזיום,תקפידי לאכול יותר בננות,אבוקדו שקדים ועוד.. יש גם בויטמינים.
הגדרה של ערכים בקופות השונות
יש ערכים שהם בטוח לא
יש ערכים שהם בטוח כן
ויש ערכים שהם באמצע, ולכן לא נותנים שום תשובה ברורה
חוץ מזה שזה גם תלוי במעבדה שעשתה את הבדיקה
אבל למען האמת זה פשוט לא משנה...
מישהי מכירה את הדיסק של מרגלית שרפר? מתלבטת אם לקנות אותו...
או אולי המלצות לדיסקים אחרים להכנה כזאת ללידה?
אבל ראיתי בשירשור אחר שהיה כאן לא מזמן שאוריה שמחה נהנת ממנו,
אז אולי תשאלי אותה..
אבל בהחלט יש מה לקחת וללמוד ממנו.
בצלחה!
אני מבינה שבסוף עד שלא אנסה בעצמי אני לא אדע אם זה מתאים לי או לא...
בשבוע האחרון אני מרגישה שהבטן פתאום התפרצה לי החוצה.. בשניה!
והרבה פעמים אני מרגישה שהעור בבטן ממש מתוח כאילו עומד להקרע...!!
יש לציין שאני מאוד רזה אם זה שייך.. (נראה לי ממש נס שהבטן הקטנה הזאת יכולה לגדול ככה
)
זה הגיוני בשבוע שלי??
שבשלב כלשהו אולי מאוחר יותר בטן מתוחה וקשה זה דבר שצריך לבדוק...
לא מפחדת שהוא יקרע, למרות שזה מרגיש ככה לפעמים ![]()
למרוח שמן אבוקודו עם כמה טיפות של לבנדר להרגעת העור ובע"ה למניעת סימני מתיחה בהמשך הדרך.
לגבי מה שקראת- הכוונה היא להתקשויות של הבטן, זאת אומרת שהיא מתקשה ומתכווצת ואח"כ חוזרת להיות רפויה.
אוף זה ממש קשה הימים שלי התחילו להתבחבש בגלל הבכי שלה עצוב לי להשאיר אותה ככה (פעם ראשונה במעון, עד עכיו הייתה עם מטפלת בבית...) אפילו שהיא עם בת דודה שלה זה לא מרגיע אותה. אני מוצאת את עצמי בתור האמא החפרנית שמתקשרת 10פעמים ביום למעון לשאול מה קורה איתה. זה ממש קשה! וגם בלילה השינה שלה לא רגועה היא מתעוררת מידי פעם בצרחות היסטריות ומחפשת אותי. זה גומר אותי . עד עכשיו היא הייתה שם בתינוקייה למרות שהיא גדולה ( שנה וחודש ) והיא לא רצתה ירקות מרוסקים ופירות רק את המטרנה שלה ואתמול העבירו אותה לפעוטים ששם אוכלים אוכל רגיל והיא אכלה הכל...לפחות זה שימח אותי קצת . מה עושים איך מתמודדים עם זה???
ואולי גם היא מגיבה לדאגה שלך
בסיס מים, מאד מאד עוזר, ממליצה
אני ממתי שהתחתנתי אני משתמשת בזה, ואני כבר נשואה 10 שנים, כך שזה ממש עוזר
אפילו לא לפני ולא אחרי לידה, כל הזמן משתמשת בזה.
מרקחת, ומבקשים KY,
לא זוכרת כמה זה עולה כי כבר קניתי אותו ממזמן....
יצא לי בבדיקות דם: מישהי יודעת מה זה אומר??
חיפשתי באינטרנט ולא ממש הבנתי..
| Beta Subunit, hCG |
12232.9 mlU/mL |
אני ירושלמיתוברוכה הבאה!![]()
ערכי בטא - מדריך לרמות ההורמון במהלך ההריון:
בשבועות מאז המחזור החודשי האחרון*:
בשלב כזה אני כבר מזמן הייתי שמה לב לכך שאני בהריון...
כיף לך שאת עוד רק חושדת בינתיים.
יש מי שמקיאה את הנשמה בזמן בהריון בשלב כזה ואז אין ספקות.
הוסת שלי איחרה רק ב7 ימים..ולפני זה
עשיתי בדיקת הריון ביתית ויצא חיובי..
אז לא רק חשדתי..
אז הטבלה לא ממש מובנת לי..זה יוצא בערך שבוע 6?
(למרות שהבנתי שלא תמיד אפשר להקביל ערכי בטא לשבוע ההריון..)
מה זה אומר?
מה אני יכולה/ צריכה לעשות?
פפריקה--ולא משנה מה המשקל שלי..
הייתי אצל הרופא והדייטנית אחה"צ , לא רוצה תוספי תזונה ולכן נתנו לי תפריט עשיר בחלבונים.
עוד שבועיים נראה מה קורה.
ואיך מגלים את זה?
מה זה אומר?
אין לי מושג, זה בדיוק מה שאלתי 
משהו שמזכיר המוגלובין
, מצאת את מי לשאול....
(כל מה שקשור לאותיות לועזיות לא מתקרב אלי. ואת התוצאות קראו על המסך כך שאין לי אותן מודפסות..)
מכירה את זה מידי טוב...
הייתי כך כמעט עד חודש 7.
תנסי לשתות לימונדה, זה די עוזר.
לגבי אוכל- באיזה שהוא שלב הצלחתי לאכול טוסטים ופריכיות אורז בלי להקיא..
בהצלחה, ותרגישי טוב!
נורמלי..ובשליש השני הכל מתחיל להתאזן בדר"כ.
ועכשו רגיל זה יעבור
כשהתינוק שלך יהיה בן שנתיים + 0 ימים, הוא יתחיל שנה שנייה או שלישית? שלישית, כמובן. אז בעיקרון זה אמור להיות אותו דבר. אבל - כשרופא שואל באיזה שבוע את, בעצם הוא מנסח לא נכון והוא מתכוון לשאול כמה שבועות השלמת, כי זה מה שמשמעותי מבחינת הרופאים. לכן התשובה הפורמלית, לצורכי בדיקות וכו', היא לא התשובה ההגיונית, ואת אמורה להגיד שאת בשבוע 9.
על הלשון מזכיר להם את השד.
יש בקבוקים מומלצים ליונקים וכאלה שפחות.
עדיף להשתמש בפטמה עם חור קטן.
להאכיל כשהתינוק בתנוחה זקופה והבקבוק מקביל לרצפה - רק הפטמה מלאה (זה טוב ובריא בכל מקרה).
לעשות הפסקות קטנות יזומות, ולבדוק אם מחפש עוד (כנ"ל - כדי לא להגיע להאכלת יתר).
בהצלחה!
ממך הוא לא יקח..
ועוד דבר כשהוא רעב זה הכי טוב...
בהצלחה ואני הולכת גם ללמד את הפיצית שלי לקחת בקבוק..
האם מישהי יודעת אם צריך לתת את השתן הראשון של הבוקר או אפשר בשעה אחרת?
כבר עשיתי פעם אחת אבל שכחתי...
תודה למשיבות
זכור לי מלפני שנה וחצי בערך, שכתבו פה שמשרד הבריאות לא ממליץ. אני זוכרת נכון?
יש על זה איזה מסמך ממשרד הבריאות שאפשר לתת לי קישור אליו אולי?
http://www.pediatrics.org.il/guids/babies_nutrition_recommends.pdf
ואני בכל זאת השתמשתי בזה במידה מוגבלת...
בכל זאת השתמשתי בזה אצל כמה ילדים והרבה ולא ראיתי כעיות. אז עכשיו הגבלתי נתתי רק כשראיתי באמת שהילד מתקשה להוציא.
אצלי זה עזר פלאים ...
ומה יש בגרייפ וואטר מכל הדברים שהם כתבו?
סוכר? אלכוהול?
אם יש למישהי גרייפוואטר בבית, ומוכנה להעתיק לכאן את רשימת הרכיבים...
אז אני מניחה שהאניס והשומר הם בעיקר הבעייתיים.
מה באמת בעייתי בזה... כתוב:
"מוצרים המכונים "טבעיים" או " מצמחי מרפא" (כמו חליטות , אבקות להכנת משקה על בסיס
אם הם לא היו חומרים פעילים ממילא לא היה טעם לתת אותם לתינוק, הרעיון הוא שהם פועלים על הגוף שלו באיזו שהיא דרך, עכשיו השאלה היא רק אם דרך הפעולה הזאת בטוחה עבור הגוף המתפתח הזה.
מבחינתי הכיוון הוא שבשביל לתת משהו לתינוק (שבעיקרון הקיבה שלו לא בנויה לעכל מאכלים של מבוגרים) צריך הוכחה שזה בטיחותי, ולא שבשביל להימנע צריך הוכחה שזה לא בטיחותי. כלומר כל סוג של תוסף הוא חשוד עד שתוכח חפותו
אבל ספציפית לגבי שומר / אניס (לא זוכרת אם שניהם או אחד מהם) היו פרסומים שהם פגעו בתינוקות - מקרים נדירים מאוד, כמובן, אבל בהחלט סיכון שלא הייתי לוקחת.
פצקרשת
אהבה של אימאאחרונהבכל זאת, נראה לי שאני מתפתה לקנות את זה...
פשוט זה הולך ומחמיר.. הלוואי שאני טועה, אבל זה נראה שכל יום היא סובלת זמן ארוך יותר...
כואב לי הלב עליה וקשה לי עם זה..
אולי זה יקל עליה..
יש למישהי שיטה טובה יותר להתמודד עם הקוליק הזה??
(חוץ מעיסוי...)
שלום לכולן!
אחרי שהייתי על תקן צופה מספר חודשים, אני כותבת...
ב"ה אני בשבוע 18, הריון ראשון.
השבועות הראשונים היו מאד לא פשוטים, ולפני שבועיים התחלתי לחוש הקלה..
ופתאום אתמול זה חזר...
בחילות, עייפות מטורפת, מעט הקאות וכו'...
זה נורמלי?
תודה!
זה כמובן שונה מאחת לשניה, גם לי בהריון ראשון היה ממש קשה עד שבוע 17 בערך ואז זה התחיל לפוג- אבל חזר מדי פעם.. אני מכירה מישהי שהיו לה בחילות עד סוף ההריון (ואני בטוחה שהיא לא היחידה..)
יש נשים שפשוט רגישות יותר לזה, והכל נורמלי בהריון מסתבר.. אם נכראה לך משהו מאוד חריג- כמובן שכדאי לבדוק, אבל כל עוד זה בחילות, הקאות עייפות וכד' נראה לי כמו הריון רגיל...
שבע"ה יעבור לך מהר!! החצי השני (אחרי שבוע 20) בד"כ קל יותר (לעניות דעתי כמובן..)
בהצלחה ובשעה טובה!
שמי תכלתשיהיה בשעה טובה..
כמו שכתבו לך זה נורמאלי.
מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..
ושבסופו תצאי בידיים מלאות![]()
איזה יום שמחמוכר עד כדי כאב...
משחות יקרות להחריד או לא להחשף לשמש או טיפולי פנים ארוכים ומתישים..
וכן, זה יעבור אחרי שנגמור ללדת..
חלק מהכתמים עברו לי עם הזמן, וחלק נשארים (לא הקפדתי על כובע).
חברה אמרה לי ללכת לרופט עור ועוד לא יצא לי (הילד כבר בן 11 חודשים והכתמים ישנם בהחלט!!)
והם באמצע הפנים!! בעעעע
הבנתי שיש משחות לעניין, באמת שעוד לא עשיתי עם זה כלום ואני כבר ב"ה בהריון שני..
רק המליצו לי- למרוח כל הזמן קרם הגנה.. (אפילו בחורף)
בס"ד
שלום לכולכן,
הבת המתוקה והמפונקת שלי החליטה לא לתת לנו לישון החל מ4 וחצי בבוקר- כבר 3 לילות רצוף.
היא ישנה בזמן הרגיל (8 וחצי בלילה בערך..) וגם שנת הצהריים שלה אורכת בד"כ לא יותר משעתיים.
היא משפשפת את העיניים מעייפות כך שאין מצב שהיא לא עייפה..
מה עושים?
איך להתייחס לזה?
האם להתעלם- ותת לה להבין שאין סיכוי שנקום?
כמובן, אחרי שקמתי- ובדקתי שהיא לא צמאה\רעבה, שלא חם\קר לה, שאן לה טיטול.. שיש לה מוצץ ושמיכוש..
ועכשיו הרקע עצמו:
אני בעז"ה צריכה ללדת עוד שבועיים, יכול להיות שהיא מרגישה בכך?
יש לציין שהיא גם התחילה מעון, אבל היא ב"ה לא בכתה בכלל, יכול להיות שהיא כבר רגילה למסגרת, כי היא הייתה גם שנה שעברה באותו המעון רק בתינוקייה.. אז לא נראלי שהבכי הזה בלילות נובע מההסתגלות למעון- מה דעתכן?
היא בד"כ תמיד הייתה ילדה נוחה בשינה. רק שמה אותה במיטה, שמע ישראל ולישון... בלי שום קונצים לא לפני השינה ולא תוך כדי..
ועכשיו- זה כל כך מתיש!!!
להשכיב אותה לוקח לי איזה חצי שעה.. ואז היא גם מתעוררת לפנות בוקר!! בעלי הצדיק התעורר מ5 והיה איתה עד 7..
כמובן שהוא העביר אותה לעגלה, נדנד מלאאאא ואז היא החליטה להירדם..
מה לעשות?
אני שיא העצבנית ויש להורמונים חל קנכבד בזה..
חייבת לקבל עצות מכן, נשים חכמות כי אין לי מושג איך להתמודד..
כן להישאר איתה עד שהיא נרדמת? או רק לספק לה את הצרכים ה"פיזיים" לתת נשיקה ולחזור למיטה אפילו כשהיא צורחת??
וגם שהצרחות כאלו חמודות, כמו: "מא, בואייי!!!", "בואיייי, ביי ביי", "אוי ואבוי".. כל זה היא צועקת תוך כדי הבכי..
מתוקה כזאת- אני לא רוצה לגרום לה לנזק רגשי.. ובכ"ז- זה קשה להיות איתה במשך שעתיים לפנ"ב!!
תודה לכן על הפריקה!!
גם לנו היתה ולפעמים עדיןן יש בעיה של יקיצה מוקדמת. יועצת שינה שענתה על שאלות בפורום אמרה שכדאי להתייחס לזה כמו אל קימה באמצע הלילה- איך הייתם מתמודדים אם זה היה בלילה? נשארים איתה או נותנים לה להירדם לבד? נשמע שהיא כן יודעת איך להרדים את עצמה אז אני כנראה הייתי מתעקשת על זה, במיוחד שעוד מעט יגיע בעז"ה תינוק חדש שלא יידע איך להרדים את עצמו..
וכן, אני בטוחה שהיא מרגישה שזה מתקרב...
הלוואי שהלילה תישנו טוב![]()
גם אני היום עשיתי ככה.
רק חשוב שכשהוא מקבל את הבקבוק עם החלב שלך, תדאגי לשאוב את הארוחה שפיספסתם. לא קריטי, אבל כדאי.
מישהי יודעת אם יש המלצה של משרד הבריאות מתי מומלץ להתחיל לתת? תודה רבה!
אפשר לתת . רק לטעום מעט.
לא צריך לחכות כי זה אלרגני, אלא אם יש לכם משהו ספיציפי מיוחד במשפחה, שדורש הוראה מיוחדת מרופא, למרות שגם אם יש אלרגיה במשפחה אין צורך להימנע.
לתת מעט ממש, כי המרקם הזה צמיג.
הרבה פעמים מוכרים בחנויות חמאת בוטנים עם שברי בוטנים, וזו ממש סכנת נפשות לקטנים.