פורום הריון ולידה (עמוד 5288)

אם לא מתאים לך הריון..

ולפעמיים זה עושה כתמים.

נגיד והשתחררה ביצית, היא חיה 48 שעות.

ואולי עוד לא אז היא תשתחרר מחר, תוסיפי עוד 48 שעות.

ותתפללי....

ובעד מה שאנונימית כתבה 

לפחות בסרזט, היה כתוב בפירוש שמי ששכחה כדור (יותר מ12 שעות) במשך שבוע היא לא מוגנת.

אז כל אחת מוזמנת לעשות את השיקולים שלה, אבל לי נראה שמי שחשוב לה לא להיות בהריון כדאי להקשיב להוראות האלו. הם כנראה יודעים מה הם מדברים

כתבתי את זה בעבר - נשים תקראו את ההוראות של הכדורים שאתן לוקחות. זה חשוב, זה יכול להיות ענין של חיים ומוות. (כי ישנן תופעות לואי שמחייבות התחייסות מידיית, שבהחלט כדאי  לדעת אותן) וגם תשובות לשאלות כאלו מופיעות בדר"כ בעלון לצרכן.

וסה"כ רציתי לדעת אם זה קרה לעוד מישהי וכמה זמן היא חיכתה, כי אולי יש כמה דעות בנושא...

נזהרנו כמו שהיה כתוב בהוראות - שבוע אם אני זוכרת נכון, אפילו 10 ימים... לא לקחנו סיכונים.. לא כי פחדתי להיכנס להריון כמו שפחדתי ממה שיקרה אם אני לא אדע שאני בהריון ואמשיך לקחת גלולות, זה תמיד הפחיד אותי...

עדיף להיזהר ולא לקחת סיכונים..

אבל אולי את צודקת, אני באמת לא יודעת.. וכל עוד אני לא יודעת - אני מעדיפה להיזהר.....

כאן  ואם את מסמתכת על כל מה שנאמר כאן אז חבל!

זה רק יעוץ מבעלות נסיון קודם או חושבות שיודעות אבל להסמך בלי לבדוק במקור מוסמך אחר זה בעיה גדולה (לא רק בנושא גלולות)

בשביל זה יש רפואה (ונכון שאנחנו לא מאמינים להם כי הם רוצים לרעתנו) ויש מכון פוע"ה.

לא כל דבר חייבים לחקור.. פשוט נזהרתי וזהו...

אבל לא מצאתי תשובה לאף אחת מהשאלות שלי...

לא משנה, עשיתי חיפוש באינטרנט ומצאתי.. תודה בכל מקרה

הוא צריך לתת לך הפניה ותבדקי עם הקופת חולים שלך איזה רופא עושה את זה שתוכלי לקבל החזר. אני עשיתי עם רופא שלא עבד עם הקופה שלי (לא ידעתי) ושילמתי 200ש"ח. צריך גם קרוב לאולטרה סונד הזה לעשות בדיקת דם. תבררי עם הרופא שלך, הוא חייב להסביר לך!

לא ידעתי... אוף. אין לי.

הרופא הסביר הכול בהתחלה, אבל לא שאלתי אז פרטים כי הכול היה בסימן שאלה אחד גדול....

וכבר הייתי אצלי כל כך הרבה שלא נעים לי עכשיו ללכת שוב בשביל הפנייה....

טוב, נסתדר...

תודה רבה על המידע!

בשורות טובות!

בדיקה חשובה רק אצל מומחה ועד תאריך מסויים אם פספסת מה שחשוב זה סקירה מוקדמת

האם הם היו במנח ראש. ידוע לי שהראשון -זה מה שמשנה ,א"יה את אופן הלידה.

אני בשבוע 34 ושניהם בראש. הלואי והראשון יתהפך אני מתפללת ,אבל נכון שניתוח זה פיתרו ןבטיחותי כיוןם ב"ה והעיקר=-הבריאות שלהם אבל באיזה שבוע אצלך היו במנח ראש?!

נראה לי שלא הבנתי, אם הם במצג ראש למה את רוצה שהראשון יתהפך?

בכל מקרה,

אצלי שניהם היו במצג עכוז מתחילת שמיני, וכבר אז אמרו לי שהם לא יתהפכו יותר כי אין להם מקום.

ניסיתי לשאול על היפוך והרופא שלי אמר שלא עושים בתאומים.

ילדתי כמובן בקיסרי, ואני רוצה לעודד אותך ש:

א. ברגע שזה היה ניתוח מוזמן ולא חירום הייתי מוכנה לכך מאוד, קראתי חומר, דיברתי עם כאלה שעברו לידה בקיסרי, ומבחינה נפשית היה לי ממש טוב עם הניתוח. (הקושי היה טכני, הטיפול בתאומים לאחר הלידה)

ב. שמעתי כ"כ הרבה סיפורים במחלקה על לידות של תאומים שהראשון נולד בלידה רגילה והשני בניתוח חירום (בגלל מגוון גדול מאוד של בעיות) כך שממש ממש שמחתי שלא היתה לי את האפשרות להחליט איך ללדת. (הרבה רופאים ממליצים ללדת בניתוח על אף שמבחינת המצג ניתן ללדת רגיל).

ג. ילדתי קצת פחות משנתיים אחרי התאומים, בלידה רגילה וחלקה! ב"ה ב"ה!!!

שיהיה בשעה טובה!!

אם את בירושלים בהר הצופים מיילדים וגינאלי רק אם 2 העוברים מצג ראש.

בשערי צדק/עין כרם /ביקור חולים מיילדים אם הראשון ראש. השני יכול גם ברגע הלידה להתהפך לעכוז רוחבי וכו'.. אם זה עכוז ויש רופא מומחה בשטח הוא פשוט מכניס את היד ומוציא את העובר השני אם זה מצג רוחבי בדר"כ זה ניתוח.

ממליצה לקחת רופא פרטי דר' פלוטקין/גדנסקי מומלצים {משערי צדק}

בלידת תאומים עדיף לקחת אפידורל מראש.

בהצלחה!

אם העובר הראשון במצג ראש כדאי ללכת על לידה רגילה ואין שום הצדקה לקחת רופא פרטי זו רק הרפואה הירושלמית המושחתת שגורמים ליולדת לקחת רופא פרטי לשואלת אני לא יודעת היכן את גרה ומה מרחק הנסיעה שלך מלניאדו אבל יאפשרו לך לידה נרתיקית אפידורל כן או לא לפי רצון היולדת פעמים רבות העובר השני מתהפך לראש

אבל עוד רחוקה מלידה...

ושמחה לגלות שיש מצב ללידה טבעית... היה נשמע מהמרפאה להריון בסיכון שזה כמעט בלתי אפשרי..

עודדתן אותי

מפורט ומסביר מאד בכיפה של מישהי שילדה תאומים בטבעי .

לחץ לא עוזר צריך לעשות תרבית שתן

אם את עדין חוששת הייתי מושכת עוד שבוע, (כמו שאומרים-מסיימת את החפיסה,ולא קונה חדש)

אני הייתי עם זריקות פרוגסטרון עד בערך שבוע 11-12

ב"ה ב"ה ב"ה הכול בסדר!

הוא אפילו אמר לנו בביטחון גדול מה מין העובר לפי רוב הסיכויים! (כמובן שזה לא בטוח בשלב הזה, אבל הוא היה ממש בטוח.......).

אה, והוא אמר לי בפירוש לא לקחת עוד את הכדורים, ושהכול בסדר ב"ה ואפשר לחזור לשגרה... וואו.. מדהיםםם!

אבל הוא אמר שאני צריכה מאוד להיזהר לא להידבק חלילה ב-CMV, כי אין לי נוגדנים לזה, ואם אני אדבק זה עלול להשליך על העובר. מפחיד.

הוא אמר לי לא להתקרב לילדים חולים. לא להחליף טיטולים לילדים וכו'. איך אני אמורה לעשות את זה כשיש לי בבית ילד בן שנה?!

בהריון הקודם לא אמרו לי על זה כלום אז לא נלחצתי 

הוא אמר שנהייה במעקב ונבצע בדיקת דם כל 3 חודשים לראות שהכול בסדר....

בע"ה שהכול יהיה בסדר...

אני חושבת עלייך המון, ואיזה שימחה שאני באה לבקר - בעיקרכדי לשמוע עלייך האמת -

ורואה כאלה הודעות מדהימות.

יווווו.... לא יאומן מה קורה פה, אני כ"כ שמחה בשבילך. הוא מחזיק ואת חזקה ועברת כ"כ הרבה בהריון הזה ואתם כאלה אמיצים ומדהימים.

איזה עובר מדהים ואיזה אמא מדהימה.

ולגבי הלחץ, אולי תנסי ביקורים יותר צפופים אצל הרופא שלך, ההריון הזה אינו רגיל ובהחלט מותר לך, אל תתביישי!!!!!

אני מגיעה לרופא שלי כל שבועיים שלוש, משוגעת - אז מה! יותר רגועה זה בטוח. קשה להגיד למשהיא אל תלחצי כאשר יש לחץ באוויר (טראומות עבר במקרה שלי) והלחץ לא טוב לעובר, אז אני אמא לעתיד משוגעת אבל יותר רגועה לעובר שלי זה בטוח.

אגב, מרוב לחץ ודברים בראש הגעתי לחלל שבת במיון לפני שבועיים, אבל אפילו אז הרב שלי לא חשב שזה לא היה נכוון, אני מעדיפה להיות עם היד על הדופק כל הזמן. וזהו.

והמון נשיקות וחיבוקים. מחכה לעידכונים.

אין לכן מושג איזה כיף זה לדעת שיש מקום כזה שמכיל ומבין!!!

תותי, מה קרה לפני שבועיים??

ב"ה שהכול בסדר!!!

באיזה חודש את?

הכל בסדר תודה, אני קצת נלחצתי ממשהו, והלכתי למיון בישוב שלנו שם עשו לי בדיקת דם והמכונה היתה כנראה לא בסדר, והראתה שאני אנמית בטרוף - 7.8 - אז העלו אותי לצפת ושם גילו שאני 9.8 והכל היה בסדר וטוב ב"ה ויתעלה שמו, רק שחללנו שבת לצערנו, למרות שהרב שלנו אמר שזה כמובן בסדר ואין צורך אפילו לעשות כפרה.

איזה פדיחות אבל לסוע בשבת עם כיסוי ראש ובעל עם כיפה וזקן. אין דברים כאלה.

רק שלא נלד בשבת.....

ואני בשבוע 21 מחר כבר 22 ומחכה כבר מאוד לראות את המתוק הזה, אין סבלנות.

במיוחד שחברה מהעבודה היום ילדה, אז בכלל אני בהתרגשות.

וזהו.

אז שיהיה שבת שלום חודש טוב ושנמשיך לשמוע ממך המון בשורות טובות .

ב"ה שהכול היה בסדר... זה הכי חשוב..

ואתם הייתם בטוחים שזה פיקוח נפש - אז עשיתם בדיוק מה שצריך!

לגבי לידה בשבת - גם אני חשבתי מה יהיה אם זה יקרה לי - והכנתי שלט חמוד שכתבתי עליו בגדול "יולדת" שנשים על השמשה במקרה הצורך!!! חחחח בסוף ילדתי במוצא"ש 

שבת שלום, והמשך הריון משעמם ונעים!!!

אה, ומזל טוב לחברה! 

שאחרי שהיא התחילה טיפול עם אנלציות פתאום עלה לה החום?

אם זה לא חום מידי גבוה זה אומר שהגיב מגיב טוב

אני למדתי כשיש חום בעצם זה דרך של הגוף לפלוט ככה את הרעלים

תעשי לה אמבטיות...

זה לא גבוה..

אמבטיות,ועיסוי עם ערק/שמן זית בבית החזה והגב העליון.

שבת שלום רפואה-שלמה!

במילים הללו... אפילו "יד שנייה" מה שאת מעדיפה

גלגלים גדולים זה נראה לי הכי מסורבל. ממליצה על אינגלזינה מתקפל ת ונפתחת ממש בקלות

שמענו המלצות ממש טובות עליה.

בינתיים היא מוכיחה את עצמה כיעילה, אבל אנחנו עוד טריים, כך שלא יכולים להעיד כ"כ מנסיונינו...

זה קריטריון מאוד נצרך... 

עגלה מדהימה!!

את יודעת את הפרטים?

אם יוצא שלילי יכול להיות שזה חיובי

ואם זה חיובי זה גם יכול להיות חיובי

פני לרופא המשפחה שלך וקבלי הפניה לבדיקת דם אם לא מגיע עד סוף השבוע

בשורות טובות!!

כמדומני.

אבל לגבי שלילי זה באמת יכול להיות בלוף...
וזה מה שקרה לי בהריון הזה.

כדאי לדעת 100% מומלץ ב.דם.

מה קרה? עשית בדיקה ביתית ויצא שלילי ואח"כ בדיקת דם והא הייתה חיובית?

כדאי מאוד לא להתפתות ולקשר מקרה אחד למשנהו, יכול להיות שאצל מישהי זה יצא שלילי ובאמת לא היה הריון, ואצל אחרת יצא שלילי והיה הריון.

לא תוכלי לסמוך בוודאות על בדיקה ביתית שלילית עד שלא תעשי בדיקת דם (כמובן, אם המחזור ממשיך לא להופיע..).

אם גם אחרי הבדיקת דם לא מופיע המחזור והיא יצאה שלילית- תמשיכי לבדוק ותהיי עירנית (מנסיון של 3 בדיקות ביתיות שליליות + 2 בדיקות דם שליליות + תינוקת מקסימה בת 3 חודשים וחיובית מאוד )

אבל כנראה אני לא בהריון...

בדר"כ בדיקות דם אמינות יותר.

בשורות טובות. 

בכל מקרה נדמה לי שזה עד גיל 9 חודשים או עד גיל שנה

וזה שעה ביום (מן הסתם למשרה מלאה)

מתייחסים למשרה מלאה- 40 ש"ש (ולא לפי משרה מלאה של משרד החינוך, לפחות לפני אופק חדש, כי עם האופק אפשר להגיע לכמעט 40 שעות במשרה מלאה)

ופחות ממס' מסוים של שעות בכלל לא מגיע.

אני לא יודעת כמה מגיע כי אף פעם לא הייתי זכאית לכך, תמיד עבדתי משרה חלקית ולא הגיע לי.

ונראה לי שזה לא יותר משעה ביום.

הכי טוב לגגל- שעת הנקה או זכויות אמא עובדת וכו'

זה מה שאני יודעת...

אם אני עובדת 5 שעות ביום ומקבלת חצי שעה הפסקה בכל מקרה- אני זכאית לעוד חצי שעה של הנקה או שזה נחשב לי כבר בתוך ההפסקה שלי?

ופעם ביום שוקולד זה אפילו בריא..טוב שוקולד אמיתי ומשובח.

כי לפעמים השוקולד יוצא לי מהאוזנים ואז אני עוברת וסוכריות...

זה עושה גם יצאיות רכות למי שסובלת.

לא כדאי מיטת ילדים או מיטת מעבר?למה ספפה?

פשוט יש לנו את הספפה ואין מקום לעוד מיטה- ונצטרך את המקום של המיטת תינוק כשנצטרך להעביר מעריסה....

יפעת- חשבנו לסובב את הספפה אבל אז אי אפשר לשבת על המיטה...

תודה על התשובות לכולן

ככה היה אפשר לשבת, היה אפשר לזוז בחדר, וגם נהיה יותר מקום כי סובבנו את המיטתינוק,

ובלילה זה שימש כמעקה.

ואם יש לספפה ברזל כזה אפשר פשוט להפוך אותה {לסובב} מקווה שהבנת.

את גם יכולה להמתין קצת עם העברה,כי בהתחלה התינוק במילא בעריסה ורק אח"כ הוא עובר למיטת תינוק.

בהצלחה!

אצלינו (בזמנו...) התינוק הקטן היה בעריסה

והגדול במיטת תינוק גדולה יותר

בהמשך - 

הורדנו את הדופן החיצונית של המיטת תינוק (זה מתפרק ברוב העריסות) ושמנו מעקה בטיחות פלסטיק

כך גם המיטה היתה עדיין יחסית קטנה

וגם הוא יכל לקום בעמצו

כי הוא פשוט לא הסכם להיות יותר במיטה .

קינינו מיטה גדולה (מיטת ילדים אבל גדולה) עם מעקה...

הספפה פחות טובה כי המזרנים שלה לא אורטופדים.

ועכשיו הקטן בן שנה ו4 וכבר גם הוא לא מוכן להשאר במיטה. - נראה עד מתי נצליח למשוך אותו...

היא לא הייתה מוכנה בשום אופן את המיטת תינוק, במיטת נוער היא ישנה הרבה יותר טוב, בלי עין הרע, טפו...

אף ילד אצלינו לא היה אחרי שנה וחצי במיטת תינוק, או שלא אהבו או שקפצו/ נפלו.

תעבירי בכייף לספפה, אפשר לקנות בחנויות של מוצרי ילדים את המעצור למיטה.

התרחבות של הרחם ואז מרגישים כמו כאבי מחזור כאלה...

זה לא זכור לי כואב בטירוף אבל זה בהחלט קצת כואב..

אם זה ממש כואב אולי כדאי ללכת להיבדק

בשורות טובות.

זה יכול להיות דלקת בדרכי השתן.

מניסיון, בשני ההיריונות בערך בשלב הזה היתה לי דלקת כי היו לי בחילות איומות ולא שתיתי כלום...

בהריון הראשון אומנם לא זכור לי שזה כאב.. ועד כמה (איך שהזמן מעולה בלמרחוק את הזיכרון!)

אבל בהריון הזה,

בערך בשבועות האלו וקצת לפני.. זה ממש כאב!!!! הרופא אמר שזה הרחם שמתמתח..
הפיתרון שלי היה לשתות חם ובעיקר להניח בקבוק מים חמים (כזה של החורף) על האזור הכואב.
ב"ה הכאב כבר פחת ולפעמים הוא מורגש טיפה אחרת..
מה שעוד תמיד אומרות הסבתות זה לשמור על האזור שהיה חם(להתלבש טוב בחורף ובקייץ!!) כדאי שלא תגיעי להתקררות..

תחשבי על זה שגם את ואני חולות במחלה הזו, מה? כשאת רואה חברה שהתחתנה לפני כמה חודשים את לא מעיפה מבט קליל לעבר הבטן שלה?

אני יגיד לך מה שאני הייתי עושה-אם זו חברה שסתם תוקעת מבטים ואין לך חשק להיות נחמדה אליה תגידי לה משפטים :על מה את מסתכלת? הפרצוף שלי למעלה ולא בבטן"  או פשוט תעני לה "לא אני לא בהריון את יכולה פשוט לשאול ולא להסתכל" חחח סתם כדי שתבין שאת שמה לב שהיא בוהה... ותרגיש לא בנוח-זה לא עניינו של אף אחד

דבר שני-עדיין חורף תסתובבי עם סוודר וככה תיהיא רגועה שבמילא לא רואים אז זה לא משנה.

שיהיה בהצלחה וושתזכי במהרה.

אבל את צודקת...זה באמת מעצבן....

ולומר בפנים: זה לא יפה. אגב, זה תמיד כך בהתחלה נבוכים.. במשך הש/נים ההריון נעשה עניין פחות מביך..טבעי.. בהצלחה

לא כל אחת זוכה תוך שנה, ולא כל אחת זוכה בקלות

אבל- לכל אחת יש נסיון אחר בחיים!

אחת-בגידול ילדים,

השניה -בזוגיות

השלישית-בפרנסה

הרביעית-בהריונות

ועוד ועוד.

שנצליח לעמוד בגבורה ובאמונה בנסיונות שהקב"ה נותן לנו ולא לחפש מה הנסיון שלי ומה של האחר...

א. תפרים- אני לא יודעת להגיד באופן גורף אבל אחרי איזה שבוע זה אמור להתחיל להירגע קצת...תנסי לשטוף את האזור במים חמימים במקלחת, לנגב אחרי יציאות עם מגבונים ולא נייר טואלט...וקחי אופטלגין אם צריך. לי מאד עזרו הפדים הקפואים שהיו בבית חולים והמשכתי להכין לעצמי כשחזרתי הביתה...

ב. גודש- שימי כרוב. יש כאלה שיאמרו שאם שמים ליותר מדי זמן זה מייבש את החלב- אני יודעת שאני ישנתי עם זה בלילה וזה מה שהרגיע הכל. גם זה עובר, הגוף מתרגל לאט לאט לייצור החלב...

א. אצלי עברו שבועיים בערך עד שהכאבים מהתפרים שככו. אני התזתי נטלה עם מים לאותו אזור בכל פעם שהלכתי לשירותים, וזה מאוד הרגיע (מים בלי סבון).

ב. הגודש נוצר מכך שהגוף עוד לא התאזן בייצור החלב. זה לא הכרחי כמובן, אלא קורה לפעמים. כשלי היה קצת גודש, דאגתי להניק הרבה דווקא מאותו צד כדי לרוקן לגמרי, ובסוף זה עבר. אפשר גם לסחוט עם היד.

בהצלחה, ומזל טוב!

תפרים בדר"כ עוברים תוך עשרה ימים עד שבועיים,תקפידי על המון שטיפות,

לגבי גודש בדר"כ הוא מגיע ביום שלישי כשמתחיל להיווצר חלב {עד היום השלישי יש קולסטרום}

אפשר להניח כרוב גג חצי שעה רק להקלה,אפשר לסחוט ידנית במקלחת.

או לשאוב טיפה גם רק להקלה..והכי טוב פשוט שהתינוק ינק.

לאט לאט החלב יתאזן והגוף ידע כמה בדיוק לייצר.

מזל טוב!

מניסיון של 3 לידות, לא בעלת ידע מקצועי בתחום:

א. לגבי תפרים - 

3 דברים שיכולים לעזור - ניקיון המקום, קור במקום, מגנזיום.

ניקיון כדי שלא יזדהם - לכן חשוב לשטוף במים (קרים). אם קשה לך להזרים לשם מים בתדירות גבוהה, את לנקות עם נייר סופג שספוג במים.

קור - כי כך כלי הדם מצטמצמים ותהליך האיחוי מהיר יותר (בטח אני לא מדייקת בתיאור, אבל משהו כזה).

את יכולה גם להכין לך פדים קפואים - מרטיבים, סוחטים ומקפיאים, ואז שמים במקום, אפשר בתוך ניילון כדי שלא יימס ויטפטף עלייך. 

מגנזיום - קונים את זה באבקה בבית מרקחת ולשים על פדים, זה גם גורם להאצת האיחוי (יש בבייבי טבע פדים עם מגנזיום).

ב. גודש - 

נהיה בד"כ כי הגוף עוד לא יודע מהי הכמות שהתינוק צריך. זה קורה אחרי לידה וגם עשוי לקרות בעוד כמה פעמים הקרויות 'קפיצות גדילה' שיחסית באופן פתאומי התינוק אוכל יותר, ואז הגוף מייצר יותר חלב, אבל יותר מידי, וזה גורם לגודש. 

טיפול - 

מה לא לעשות - 

לא לשאוב משם בכמויות, 

עדיף לא להניק מהצד של הגודש.

מה כן - 

להניק מהצד שאין בו גודש (ככה את משדרת לגוף שאין צורך בחלב הזה, וזה יורד מעצמו)

אם את חייבת טיפונת לשחרר - אז טיפטיפה להוציא מעט חלב ולא יותר.

אפשר כאמור גם לשים כרוב - זה מדהים כמה שזה עוזר.

בנוסף, אני ממליצה מאוד על הקונכיות של מדלה, הן מונעות היווצרויות של גודש וגם פצעים.  

בהצלחה רבה!

אם יש גודש: קומפרס קר למשך 20 דקות ( משפר מאוד את הניקוז הלימפטי ולא יביא להתכווצוות כלי הדם), ולאחריו הנקה ו/או שאיבה במשאבת חלב טובה עד להקלה. ב9-16 הדקות הראשונות יש הפחתה בזרימת הדם ובבצקת ושיפור בניקוז הלימפטי. ב4-6 הדקות הבאות יש הרחבה בכלי הדם שתמנע את הפגיעה מהקור.

חום יכול להועיל בשימוש לזמן קצר בלבד. ממש לפני השאיבה למשל, כדי להקל על שחרור החלב.

לגבי הכרוב, זה באמת מקל על הכאב, אבל כמו אמרה יפעת לא יותר מחצי שעה. בהצלחה!

מרים

מדריכה הכנה ללידה

תומכת בלידה

ohybab@yahoo.fr

0526699133

תפרים- אני חודש אחרי הלידה ועוד מרגישה אותם בשירותים.

שלושה שבועות לקח להם להיעלם מהעין.

הדבר שהכי עזר לי זה שאחרי כל פעם בשירותים נכנסתי מיד לשטיפה במקלחת.
(גם לא היה לי אומץ להתקרב לשמה ולנגב)

הפדים הקפואים ממש לא עזרו לי, אבל קניתי משחת אלחוש שמאוד עזרה.

גודש- קודם כל כמה שזה כואב תקווי שיהיה לך גודש כמו שאמרו לי פה זה צרות של עשירים.

אני שמתי את הפדים להנקה במקפיא עם קצת מים והדבקתי אותם לחזיית הנקה זה מעט מקל.

וממש חשוב שתהיי עם חזיה!!! כשזה בלי חזיה הם גדלים וגדלים וגדלים ללא גבולות.

החזיה שיפרה לי את המצב בטירוף.

אומרים לשים כרוב ושזה ממש עוזר, אני אישית פחדתי.

החלק המשמח שזה עובר מהר 

לילה??? (עם החזיה)
אני זוכרת שאחרי שיצאתי מבית חולים כל בוקר הייתי קמה עם חולצה רטובה!
ואפילו היו פעמים שהלחפתי בלילה ושוב בבוקר.

אבל לישון עם חזיה?? זה סיוט הסיוטים!
נראה לי שאם זה היה שוב אני אגש לעלי כרוב.

עם הרטיבות הייתי מחליפה ביחד עם חולצה שמה אחת על הרדיאטור שתתיבש עד להירטבות של השניה...
וכך חוזר חלילה...

והחזיות הנקה הן יותר קלילות מהחזיות הרגילות לכן הן ממש נוחות לשינה איתן...

צריך להמציא איזה טיטול למעלה לתקופת הגודש...זה פשוט נוראי..

ולא משנה לי איזה סוג זה, עם בלי ברזל-ריפוד וכו'..

אני לא מסוגלת!!

לייבש על רדיאטור אבל יש לזה ריח של חלב?!

נראה לי שאם היתיי שואבת אפילו טיפה זה היה קצת מקל..

בתקווה שלא אצטרך אותם..
מקווה שיעבור לך הכאב בקלות, אין היום כל מיני תכשירים שעוזרים לתפרים ומקלים על הכאב?
וגם עוד שאלה, אני אמורה ללדת עוד שבועיים, חברה שלי סיפרה לי על מוצר שנקרא לאחר לידה של צמחים שמחזק ועוזר להתאושש, לוקחים אותו ממש אחרי הלידה במשך כמה שבועות (ניראה לי פחות מחודשיים) יש פה מישהי שמכירה? ניסתה? 

"קל פוסט" . קניתי אותה לגיסתי שצריכה גם ללדת בעוד שבועיים. תבדקי בגוגל   "Dr K"

1. הרבה-הרבה שטיפות.

2. גודש בשד? - אם כן, בד"כ זה עובר מעצמו תוך כדי שהשד מתרגל להנקה.

חברה נתנה לי והוא עושה פלאים...

מטפטפים כמה טיפות על התחבושת בצד של התפרים

וזה ממש מרגיע  - קונים בכל סופר פארם יקר אבל שווה כל שקל

חוץ מזה יש גם עזרקאין ג'ל שמיועד לאילוחוש תפרים - גם ניתן לקנות בבית מרקחת

שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב

בינתיים ב"ה כמו שהרגעתן אותי, הגודש אכן ירד.

ועוד שאלות- אם אתן כאלה מקסימות:

1. יש משהו לעשות עם הבטן שנשארה? היא כזאת מוזרה.. הרוב בגדול ירד, אבל עדיין נשארה בטן רופסת כזו...

2. אמרו לי שההנקה כואבת בהתחלה, ואכן זה כאב. ועדיין עוד כואב בכל יניקה, אבל פחות. זה אמור לעבור מתישהוא? בהמשך לא אמורים להרגיש כל יניקה? או שזה ככה כל הזמן? (זה לא כאבים מטורפים, משהו בגדר הנסבל)

אני חודשיים וחצי אחרי לידה וזה ממש מדהים לראות איך פשוט צריך לקבל הכל

באהבה ובסבלנות!! זה תהליך!!!

*הבטן תרד לאט לאט בתנאי שתעשי קצת כושר

(אני ממש לא אחת שעושה ועשיתי ממש קצת כושר..והבטן שלי כבר כמעט חזרה לעצמה ב"ה..

*ההנקה אכן כואבת בהתחלה אבל לאט לאט זה ממש משתפר...

חוצמיזה שכדאי לשים לב שאין איזה פצע או משו...

*אני רוצה להוסיף בקשר לגודש -

כמו שאמרו לשים כרוב וגם- יותר פשוט ,לעשות מקלחות ולשים את הזרם של המיים החמים על השד תוך כדי שקצת מעסים אותו..זה מקל מאוד!!

*בקשר לתפרים-

שמן לבנדר!!

ורוקחת אחת מעולה (חברה..) אמרה לי לערבב את השמן עם דבש..ולמרוח על התחבושת,

זה קצת דוחה ודביק- אבל בתקופת התפרים בכל מקרה מומלץ לעשות מקלחונת אחרי כל שירותים..

ולא לגוע שם עם נייר טואלט בשום אופן!!

המון בריאות והצלחה!! 

אז כדי שגם את וגם התינוק לא תסבלו, מומלץ מאוד לפנות ליועצת הנקה!

יש תרסיס אלוורה של חברת forever living שממש מקל.

אם את מעוניינת דברי איתי באישי, אמא שלי משווקת כאלה...

לגבי תפרים - תרסיס של שמן דם המכבים 

ולגבי ההנקה - כדאי לבדוק שאין פצע או סדקים (אז כדאי להיעזר במשחות/טיפול או לתמרן בין הצדדים כדי לאפשר החלמה). מה שבטוח - שאחרי ששלב הכאבים עובר, זה תענוג. לא כואב אפילו לא מעט....

ואם לא מרגישים כלום בהנקה, איך יודעים שהוא יונק ולא סתם מחזיק את הפטמה בפה?

הוא יונק ממש טוב, ב"ה. בערך פעם ב3 שעות, הנקה של כרבע שעה. הטיטולים ב"ה מלאים בשפע... ונראה שהוא גם גודל יפה.

אבל היניקות עצמן קצת כואבות לי.

המוהל אמר לנו שיש לו קצת לשון קשורה. יכול להיות שזה הסיבה לכאבים?

ועדכון לגבי התפרים- ב"ה כמעט עבר לגמרי הכאבים. השתמשמתי בתרסיס אלוורה (משהו שהביאו לי, לא יודעת איזה חברה), וב"ה באמת יש שיפור משמעותי.

תודה לכולן!

הטיטולים מלאים, התינוק גדל - כל זה לא היה קורה אם הוא סתם היה מחזיק פטמה בפה (-:

אבל כן, ייתכן שהכאבים הם מהלשון הקשורה, ואולי יש צורך לנתק אותה או לשפר תנוחה כך שהלשון הקשורה לא תפריע (תלוי עד כמה היא קשורה), ולדעתי כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית.

בהצלחה!

כי אני יודעת בכללי שהוא אוכל טוב. אבל בהנקות הוא עושה לפעמים הפסקות באמצע, ואני מעוררת אותו. לזה התכוונתי- איך אדע שהוא לא נרדם באמצע או סתם הפסיק באמצע ההנקה.

נבדוק לגבי הלשון.

תודה על העזרה!!

בנוגע להנקה כל אם והתמודדות הנקה שלה (לפחות לפי דעתי) גם לי היו כאבים בהנקה מהתינוקות שלי (2 תינוקות שהנקתי) (ובע"ה יהיה עוד) אין ברירה ובנוגע להרגעה אני ממליצה למרוח מחלב האם שלך על הפטמות זה מקל מאוד וגם מרפא!!

בלי להלחיץ. זה פוגע בעוד המון דברים חוץ מהנקה, בעיות אזניים, גרון, דיבור ועוד.

המלצה חמה - ד"ר רועי פורר. מקבל בירושלים, לרוב אפשר לקבוע תור תוך שבוע.

עושים אלחוש מקומי וחותכים (זה נשמע נורא מפחיד, בטח עם ילד ראשון), הילד מתאושש תוך יום יומיים מקסימום (תלוי בגיל, ככל שיותר קטנים מתאוששים מהר יותר).

אנחנו גילינו לשון קשורה רק בגיל 7 חודשים כי ב"ה לא היו בעיות בהנקה, אבל בכל זאת מומלץ לפתוח.

זה עולה 400 ומשהו ש"ח ואם יש לך מכבי מגן זהב את מקבלת החזר מלא.

ולהתייעץ עם יועצת הנקה אחרי הניתוח איך לעזור לילד לינוק כמו שצריך.

ב"הצלחה!!

ב"נ א-ג מדי יום.(סליחה הייתי רוצה יותר אבל התחלקתי עם חברות ואני מטופלת בילדים ב"ה.אבל העיקר שנתפלל מהלב) עלינו למצוא בסה"כ 50 איש .

מי ימשיך?ד-ו   וכו'..

הערה: מובן שמזמור קי"ט הארוך.(המכונה "האלפא -ביתא") יחשב בנפרד

הירגעי הירגעי הירגעי.

קחי את הפחדים והבכי והפכי אותם לתפילה לה'!

בסוף ההיריון כשאני לראשונה בחיי הגעתי למשקל 50 וכשאף אחד לא שואל אותי מתי אני צריכה ללדת כי אני נראית בחודש שביעי..

כ"כ שיקשקתי מהלידה (יעידו השרשורים שכאן)

פשוט מלא לילות הלכו לי על בכיות...עד שבעלי קצת סידר לי את הראש

הזכיר לי איזה חיים נפלאים ה' סידר לי ואיך שכל דבר שהייתי תלויה בה' הסתדר הכי טוב שאפשר.

מאותו רגע נרגעתי בטירוף.

אם הלידה היתה באחריותי, הייתי ממשיכה לפחד.

אבל כשהבנתי שכל התהליך הזה זה אך ורק ה' פשוט הפחד נמוג
ואכן הלידה היתה מדהימה.

בע"ה אצלך, עם ידיים מלאות וחוויה טובה!

ואני בכלל לא נראית דקיקה...זה פשוט מבנה.

קודם כל זה מוכר,ואת בסדר גמור בכל הריון יש את הפחדים והחששות,בהריון ראשון בדר"כ זה הפחד מהלא נודע.

ממליצה קודם כל לעשות הכנה ללידה פרטי זוגי שיענה על כל הצרכים שלכם,

ללכת לעשות סיור בבית החולים שבו את רוצה ללדת.

ולשנן לעצמך בראש משפטים חיובים,אני מסוגלת ללדת,נולדתי בשביל זה!!

תעשי לעצמך אמבטיה לפני השינה,או דמיון מודרך או עיסוי מרגיע..

אם את מאיזור ירושלים דברי איתי.

גם אני כזאת קטנה (התחלתי במשקל שלך, אפילו קצת פחות), וגם אותי זה כל כך הפחידדד... חשבתי איך ייצא ממני משהו גדול כזה ואני כזאת פיצית?! ממש שקשקתי!!!

ולא רק שהכול היה בסדר ב"ה, אלא שהדבר ה"גדול" הזה יצא ממני בכלום זמן, כאילו אני מה זה גדולה ורחבה והוא רק צריך להחליק

תפילות תפילות תפילות - הקב"ה ברא אותנו כך שנוכל ללדת, ב"ה!!! איך נלד? הוא אחראי על זה... אין לנו כ"כ שליטה בעניין... אנחנו בידיו... אז נסמוך עליו, כמו שבהרבה דברים אין לנו מה לעשות אלא לסמוך עליו תתפללי כבר מעכשיו... אין כמו תפילות...

התחלתי הריון ראשון במשקל יותר נמוך אפילו

ב"ה הלידה עברה בסדר גמור

הרבה חשיבה חיובית מתוקה

נשמה, מי שברוך הוא ברוך שמו,שנתן לך את ההריון..בע"ה יתן לך גם ללדת בשלום,אמן.

רק אני התחלתי הריונות במשקל 60????

בקלי קלות לידות רגילות ומהירות!

(פעם זה היה 4.100 ופעם 4.240. הגדולה מביניהם יצאה בשתי לחיצות!)

גם ההריונות הולכים לי בכיף ב"ה, ממש ג'דה יחסית לכל מיני גדולות שסוחבות בקושי...

בקיצור, עניין אינדבידואלי לגמרי, לא תלוי בגדול ולא כלום!

אני התחלתי לידות גם ב72.

רק שירדתי 5 ק"ג מההקאות, ורק בחודש חמישי חזרתי למשקל המקורי שלי והתחלתי לעלות...

מן הסתם בנות שמסיימות חודש 9 עם 50 ק"ג הן גם מאוד נמוכות, לא כולנו גל גדות...

ואני לא רוצה לספר לכן איך המוח שלי מצייר גוף עם משקל פחות מ-50.(סטנרטי, בלי הריון)
מה זה??? במד"א היו שולחים אותם הישר לתזונאית!

למרות שכמדומני התחלתי את ההריון הזה עם כמה עודפים קלים,
אני מודה לקב"ה שזה מה שנתן לי ולא להפך..
עוד דבר שנזכרתי בו שהרבה אומרים שעם הלידות מבנה הגוף משתנה... כך שאולי יש לכן עוד סיכוי לתרום דם מתישהו..

שהיה בקלות ובמזל! ורק לסמוך על ה'!

"רזות" צרות ויש נשים עם מבנה רחב שאם הן תרזינה- עדיין הגוף נראה "רחב".

יש לי חברה בת גילי כשהיינו במכללה. היא נראית כמו שאני נראית יבגיל 12 ,אותו מבנה עצמות. אבל באמת, קשה להבין (לא בצחוק) רק הקב"ה יכול לסדר שעובר יהיה שם מקופל ועוד 4 ק"ג!! מדהים.

אצלי השאיפה המרכזית שלהם בחיים זה לישון, ואם הם מתעוררים, זה לצורך משימה (אוכל, פיפי), ואז הם שוב רוצים חזור לשנת החורף שלהם. זה נמשך בערך עד גיל 8 חודשים.

(אצלך צריך תיקון לגיל? אני לא כל כך זוכרת)

השאלה איך הוא בין לבין? שמח לפעמים? עושה דברים? הבגדים מתכווצים?

ההיפר שלי עירני מלידה! אני מתחננת אליו שיישן קצת 

בכל מקרה אין לי תובנות.. אני רק רוצה לאחל לכם שתמשיכו להנות ממנו בכל רגע

אצלנו תמיד ערים !

כמו שכתבתי, השאיפה היא לחזור ולישון.

תוך כדי ששואפים, אפשר לפעמים גם לבכות ולצרוח ולהעסיק את אמא בהנקות וקפיצות וטיולים שעות ארוכות!

20 דקות זו שינה קצרה מאוד ולא מספיקה, אולי בגלל זה מתעייף מהר?

הוא ישן גג חצי שעה ומתעורר

ואני לא רוצה לדבר על הלילות

כי זה נושא כואב אצלי

(במילים אחרות בערך מ 3 לפנות בוקר אני מניקה מרדימה ישנה רבע שעה ושוב קמה.... עד 6)

גמזו את לא לבד

אם אני לא טועה הבדל של שבועיים מנווה של גמזו

מעניין למה זה קורה =/

בגלל שזה קרה לי עם הקטן, אני כ"כ רוצה שיהיה לי איזה פתרון קסם לעזור לכל האחרות... כי אני מבינה כמה זה קשההה... מצטערת שאין לי...

אולי הספר של פנטלי יעזור לכן? (לישון בלי לבכות)

שלא אכפת לי לקום בלילה להניק אותו ולהמשיך לישון הבעיה שהוא מתעורר וכל פעם צריך ממש להרדים אותו מחדש (בחצי השני של הלילה)

והוא השלישי

אף אחד לא היה אצלי קל 

אבל הוא עולה על כולם....

מה שמנחם אותי שאני יודעת שבסביבות גיל שנה זה מסתדר להם...

זה לא קל

ותודה על האימפטיה

זה מנחם לדעת שהוא לא היחידי

כי כל התינוקים של הנשים בגינה ישנים כמובן לילה שלם! 12 שעות רצוף!!!!!!!!!!!!!!!! 

חבל שבאנונימי.

אם כן - יפה מאוד!! 

אני זוכרת שיפעת פרסמה את זה כאן פעם.. - נכון יפעת?!

אז זו אחת מאיתנו שכתבה?? |מתלהבת| 

תודה!

לכותבת שידעה ככ לפרוט על נימי הלב,

ולקדוש ברוך הוא שנתן לנו להיות חלק מזה.

אם הילד אוכל כמו שצריך והתזונה שלו מאוזנת לא צריך כבר תמ"ל בגיל הזה. גם אצלי הוא רגיש למוצרי חלב... הוא הלך לישון עם בקבוק תה תקופה מסויימת, ועכשיו (הוא בן שנה וחצי) גם את זה הוא כמעט לא צריך...

ב"הצלחה!

ב"ה תמיד היה לי חלב עד בערך גיל שנה. אח"כ הם פשוט אכלו כמו כולם. הם הלכו לישון בלי שום שתיה.(אם התעוררו בלילה קיבלו בקבוק מים.)

בהצלחה.

לא צריך תמ"ל, אא"כ הוא בתת משקל או משהו

מוצרי חלב - אין צורך בהם , זה גם ככה לא להיט לאף אחד, למרות שזה מוצר שמאד קל לתת ולדחוף לילד בגלל המרקם הנוח

תתני לו אוכל רגיל - של מבוגר וזהו

גם לפי הוראות משרד הבריאות מיותר לתת תמ"ל אחרי גיל שנה.

וחוץ מזה לטובת השיניים כדאי לעבור לשתייה מכוס.

שעזר זה חלב סויה.

למפרע הבנתי שלא כ"כ ממליצים אך לפי מה שאת מתארת כדאי לבדוק את זה זמנית.

היא לא הייתה מוכנה לשום דבר ובכלל, לא לשים את הבקבוק בפה! שמתי לה חלב סויה (בתוספת דייסת קורנפלור, דליל) חיממתי מעט והיא שתתה עד הסוף. יכול להיות שזה הזכיר לה את הטעם של החלב שלי? לא יודעת!

בכל אופן, לאט לאט דיללתי את זה עם חלב פרה עד שהיא הייתה שותה 120-160 מ"ל חלב פרה עם דייסת קורנפלור.

בהצלחה!

אני הפסקתי להניק את הגדול בגיל שנה, בעקבות הריון נוסף ולא נתתי לו שום תחליף כי הוא אכל המכל בצורה מגוונת.

מה שכן בבוקר נתתי לו בקבוק חלב במקום הנקה, ואצלכם זה לא אפשרי.

אם הוא אוכל מהכל בלי בעיות ובכמויות יפות (ולא 5 כפיות בארוחה), אין סיבה שהוא יקבל תחליף במיוחד שהוא כזה רגיש ואנין טעם.

התוספת הזאת חשובה כדי "לכסות" את הילד מבחינה תזונתית כיוון שלא כולם בגיל הזה אוכלים כמויות שמספקות להם מספיק אנרגיה. את מכירה את הבן שלך ויודעת אם הוא אוכל מספיק או מעט, אם הוא אוכל מספיק וכמו שציינו כאן לא סובל מתת משקל אל תתעקשי איתו.

ואגב תת משקל, הקטן שלי עכשיו במעקב בגלל עליה לא מספקת במשקל (עולה במשקל אבל לא מספיק ביחס לגיל ולשאר המימדים) וגם הרופאה וגם האחות לא אמרו לי להוסיף תמ"ל, רק לתת לו מזון עשיר בקלוריות כמו- אבוקדו, טחינה, קטניות וכו', כשבמקביל למוצקים הוא עדיין יונק. אני מסיקה מזה שבגיל הזה, תוספת תמ"ל לתזונה לא בהכרח משמעותית.

מעניין שהרופא לא אמר לי שזה מיותר...

הילד אוכל יפה ב"ה, באמת לא עושה בעיות... רק את התמ"ל הוא לא רוצה...

אני אוודא שהכול בסדר עם המשקל ואהייה רגועה יותר..

תודה לכולכן!!!!

הוא בשביל ויטמינים ומינרלים חיוניים, לבטיח שלא יחסרו לו

ילדים בגיל הזה בדר"כ ממש לא אוכלים מאוזן מה שעלול לגרום לחוסרים

ועדין, אם הוא לא רוצה, לא הייתי רבה איתו אלא פשוט משתדלת לספק לו תזונה מאוזנת כ"כ האפשר, עם תשומת לב מיוחד לסידן (כי הוא לא אוכל מוצרי חלב)

מקור מעולה לסידן וברזל.

למרוח על הלחם, עם מעט דבש או סילאן.

אם הוא עדיין אוכל פירות מרוסקים, להוסיף לפירות.

להכין מעדן: כף טחינה גולמית, כף דבש (או ממתיק אחר) כוס מים כף קורנפלור. לערבב היטב היטב עד שלא יהיו גושים. להרתיח בסיר קטן תוך כדי ערבוב עד שמתחיל להסמיך.

(אפשר לנסות להמתיק עם מחית פרי מבושל)

בהצלחה!

הערה חשובה-

טחינה משומשום מלא, מכילה פי 2 ברזל ופי 4 סידן מטחינה רגילה. לקנות של חברה מוכרת אחרת עשוי להיות לא ראוי לאכילה. (אני משתמשת בשל אחוה והיא טובה. הבנתי שגם B&D טובה אבל לא ניסיתי)

למרות שנראה לי שכבר חיפפנו בזה...

כך לפחות ההוראות הרשמיות

וכנ"ל לגבי פירות טרופיים, אפרסק, מנגו, תותים וכו'

20120125125144.doc

כפי שאת יכולה לראות, ההוראה לדחיית דבש היא רק עד גיל שנה, ופירות טרופיים אין צורך לדחות בכלל.

אבל אם אני לא טועה בארה"ב באמת דוחים דבש עד שנתיים.

אולי יש מקום להחמיר כאן מעבר להוראות.

זה לא שדבש זה כזה מזון חשוב שדחוף נורא לתת אותו ברגע שמותר. אז אם יש חילוקי דעות... אולי עדיף להחמיר.

שאת יכולה להכין לו דייסות של גדולים כמו קווקר אורז וכו'.

ואם מה שעקרוני לו זה השתיה מהבקבוק אז אפשר להכין בבית חלב שקדים משקדים אמיתיים

או להכין חלב שקדים משקדיה ומים שזה באמת קל

או חלב שומשום

או חלב שיבולת שועל

את אמא מתוקה וטעימה

אצלי הבוגדנים הקטנים תמיד בלעו את המטרנה ,אני נעלבת  ומקנאאאה,ואבא שלהם שבדר"כ הוא שנותן להם את הבקבוק הראשון..יושב כולו זורח

מעצבן... אני מאחלת לך שיעבור בקרוב...

את ממש בהתחלה? נראה לי שבד"כ זה משתפר בהמשך...

שבוע 28, היריון שני...

אבל חשוב לבדוק ברזל,ובכלל לעשות בדיקות דם.

ללכת לישון מוקדם,ובדר"כ בשליש השלישי העייפות חוזרת שוב ובגדול..

שיצאתי בפירסום על ההריון למשפחה...

גם כשאני הייתי בהריון, גם לא היה לי כח לכלום. בפרט בחודשים הראשונים

הציעו לי לקחת מולטי ויטמין וזה עזר לי.

שיהיה לך הריון קל

בהצלחה

הבת שלך הראתה לך שהיא יודעת להסתובב,(כדי שלא תדאגי). תני לה את הזמן, היא בטח עוד מעט תתהפך שוב. ובהזדמנות תדברי עם הרופא כדי להיות רגועה. זה מזכיר אחד מהבנים שלי שיום אחד התחיל ללכת (ביום ההולדת שלו של שנה) ומלמחרת ובמשך חודש לא הלך יותר. היה מאוד מוזר אבל סמכתי שיום יבוא שיתחיל שוב ללכת.

מקסימום את גם יכולה לעודד אותה , למשוך בעדינות את הידיים שלה... בהצלחה

למזלה של האמא והתינוקת - הרופאה היתה מהרגועים ואיבחנה את זה כ"עצלנות"  , ואמרה לאמא שאין מה לדאוג ולהיות סבלנית. כמובן, לספק את כלה גירויים הנדרשים - אבל ממש לא להילחץ. כמובן, שהתופעה הזאת הופיעה בכל השלבים (הזחילה על 6 ואח"כ ההליכה), אבל מה שחשוב לדעת זה שהיא בסוף עשתה את כולם, פשוט באיחור אופנתי.

היא הייתה על המיטה שלי והיא התהפכה פעמיים בלי בעיה בכלל מהגב לבטן (לפחות זה...) כנראה הבגדים מכבידים עליהם... בגלל החורף...

ב"ה בשורות טובות לכולם...

להתחיל להם את התנועה ככה שהם ימשיכו.

למשל בסיבוב,בעדינות לעזור לה להתחיל להסתובב ולתת לה להשלים את הסיבוב (היא חייבת כדי לחזור לאיזון..) וככה מתחילים להרגיל את השרירים לפעולה.לאט לאט הם עושים את זה אוטומט ומגרים אותם (עם כל מיני גירויים ומשחקים) לנוע מעצמם.

כה גם בזחילה,שמים אותם על הבטן מקרבים את הרגלים עם הבירכיים קדימה,וככה הם מעצמם שולחים ידיים קדימה כדי להתאזן.