לעייפות ברור, השאלה לדברים אחרים - אין לי כח ללימודים, עבודה וכו'.
לא בדיכאון או משהו, סתם עייפות וחולשה שמשתלטת עלי כל הזמן...
מוכררררר!!!!!אהבה של אימא
מעצבן... אני מאחלת לך שיעבור בקרוב...
את ממש בהתחלה? נראה לי שבד"כ זה משתפר בהמשך...
בהתחלה של הסוףכמו בן ראמים
שבוע 28, היריון שני...
קודם כל זה תירוץ לכל דבר 
יפעת1
אבל חשוב לבדוק ברזל,ובכלל לעשות בדיקות דם.
ללכת לישון מוקדם,ובדר"כ בשליש השלישי העייפות חוזרת שוב ובגדול..
זו אחת הסיבות...ענת=)
שיצאתי בפירסום על ההריון למשפחה...
מזדהה מאודחסידית.נטאחרונה
גם כשאני הייתי בהריון, גם לא היה לי כח לכלום. בפרט בחודשים הראשונים
הציעו לי לקחת מולטי ויטמין וזה עזר לי.
שיהיה לך הריון קל
בהצלחה
יאללה מה עושים...?גולנית
בס"ד
הבת של י בת חצי שנה התהפכה כולה פעם אחת לפני איזה חודש מהגב לבטן ומאז כלום!!! היא זזה מלא עם הגוף אבל כאילו לא בא לה להתהפך, גם שהיא באה להתהפך פתאם היא מתחרטת כאילו, זה ממש מצחיק.. והמטורויקה עדינה שלה מעולה, מה עושים ללכת לרופא? אני לא רגילה הבן שלי עשה הכל מוקדם מדי.. אז אני קצת לחוצה... זה נכון שבנות פחות אוהבות לזוז?
עצות...
לפי דעתי, לא צריך רופאמרים8
הבת שלך הראתה לך שהיא יודעת להסתובב,(כדי שלא תדאגי). תני לה את הזמן, היא בטח עוד מעט תתהפך שוב. ובהזדמנות תדברי עם הרופא כדי להיות רגועה. זה מזכיר אחד מהבנים שלי שיום אחד התחיל ללכת (ביום ההולדת שלו של שנה) ומלמחרת ובמשך חודש לא הלך יותר. היה מאוד מוזר אבל סמכתי שיום יבוא שיתחיל שוב ללכת.
מקסימום את גם יכולה לעודד אותה , למשוך בעדינות את הידיים שלה... בהצלחה
אני מכירה תינוקת עם אותו סיפורחיפושית אדומה
למזלה של האמא והתינוקת - הרופאה היתה מהרגועים ואיבחנה את זה כ"עצלנות" , ואמרה לאמא שאין מה לדאוג ולהיות סבלנית. כמובן, לספק את כלה גירויים הנדרשים - אבל ממש לא להילחץ. כמובן, שהתופעה הזאת הופיעה בכל השלבים (הזחילה על 6 ואח"כ ההליכה), אבל מה שחשוב לדעת זה שהיא בסוף עשתה את כולם, פשוט באיחור אופנתי. 
הורדתי לה את כל הבגדים רק טיטול נשאר...גולנית
היא הייתה על המיטה שלי והיא התהפכה פעמיים בלי בעיה בכלל מהגב לבטן (לפחות זה...) כנראה הבגדים מכבידים עליהם... בגלל החורף...
ב"ה בשורות טובות לכולם...
פיזיוטרפיסטית לימדה אותי.מה'אחרונה
להתחיל להם את התנועה ככה שהם ימשיכו.
למשל בסיבוב,בעדינות לעזור לה להתחיל להסתובב ולתת לה להשלים את הסיבוב (היא חייבת כדי לחזור לאיזון..) וככה מתחילים להרגיל את השרירים לפעולה.לאט לאט הם עושים את זה אוטומט ומגרים אותם (עם כל מיני גירויים ומשחקים) לנוע מעצמם.
כה גם בזחילה,שמים אותם על הבטן מקרבים את הרגלים עם הבירכיים קדימה,וככה הם מעצמם שולחים ידיים קדימה כדי להתאזן.
טמפומים אחרי לידה.. מתי??פזוזי
ילדתי לפני 3 שבועות ילדה מתוקה..
התפרים שלי כבר עברו חלפו ב"ה!!
לפני ההריון השתמשתי בטמפנים מיני..
הדימום שלי מגיע לסירוגין...לא רצוף..
מותר לי לחזור להשתמש בטמפונים אם כן..איזה מידה??
רק במחזור הבא את יכולה להשתמש.יפעת1אחרונה
לא מומלץ בדימום של אחרי הלידה.
מזל טוב!
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
אשמח לקרוא את סיפור הלידה.
מה שהאמא לא מצליחה לעשות, תעשה מן הסתם המטפלתפפריקה--
הקטנה שלנו עשתה לנו בית ספר.
היא לא הסכימה לקחת בקבוק או מוצץ (העיקר שאבתי והקפאתי מראש כדי שיהיה לימי עבודה ארוכים) ואני הייתי קופצת למטפלת בהפסקות ובשעות חלון כדי להניק אותה.
מתישהו פשוט קרסתי מעומס והמטפלת החליטה לעשות לזה סוף . היא הודיעה לי לא להגיע וספרה שהיא מסתדרת מצויין.
כשחזרתי התברר שרק כמה דקות לפניכן הגברת הסכימה לתפוס בקבוק ולשתות ממנו- פשוט כיון שאמא לא היתה לידה כמה שעות והיא רעבה כפשוטו.
ובא לציון גואל...
פתרון לבקבוקתמימי=)
הנה כמה המלצות מניסיון רב בנושא:
1. לקנות בקבוק בשם בי פרי , הבקבוק עם המנגנון המעצבן הזה אבל אין מה לעשות.
2. לחמם את האוכל היטב לפני האכלה לפחות 36 מעלות .
3. למלא את הבקבוק בחלב שאוב בהתחלה לפחות.
4. לבקש מהאנשים האחרים להאכיל את התינוק לא האימא.
5. האדם שמאכיל ילבש איזשהו בגד של האימא , חולצה , של או משהו דומה.
בהצלחה רבה ספרי איך הלך.
נדמה לי שיוקטנה הציע פעםחילזון 123
לעטוף את הפיטמה של הבקבוק עם חיתול בד
נכון. זה לפעמים עובד מדהים!יוקטנהאחרונה
לחצים בבטן ובגבמישהי123
הי חברות,
בחסדי השי"ת אני נכנסת עוד יומיים לתשיעי ויש לי שאלה...
מאתמול אני עם לחצים חזקים בבטן תחתונה ועכשיו גם התווסף להם הגב, זה לוחץ גם בשכיבה ובישיבה והבטן קצת קשה.
נראה לכן צריך להבדק, מוכר? תקין?
יום טוב!
כואב לך?יפעת1
את שותה מספיק? זה הגיע אחרי מאמץ?קיום יחסים?
בגדול בשבוע כזה כבר לא עוצרים לידה אבל לפעמיים עירוי נוזלים יכול לעזור.
אם את לא רגועה גשי להיבדק בקופ"ח יעשו לך מוניטור ויראו אם יש צירים.
בשורות טובות! תעדכני..
חזרתי מהרופאמישהי123
ב"ה אין צירים עדיין, רק צריך לשתות המון ולנוח...
העניין הוא שזה קצת לא אפשרי שאני עם הפשושון בן שנה וארבע בבית וחורף, אז גם בקושי אפשר לצאת...
הבו רעיונות איך להעסיק את הפשוש ולא להתאמץ יותר מידי, כי כל מאמץ פשוט כואב ולוחץ לי...
אוהבת אתכן חברות
להזמין סבתא/דודה/חברה/בייביסיטר צעירה...יוקטנהאחרונה
טוב, חזרתי מא"ס והודיעו לי שכעת התינוק במצג עכוז..רומי**
שבוע 33.
כל עצה תתקבל בברכה..
תודה רבה!
בשורות טובות ישועות ונחמות לעמ"י!
זה עוד מוקדם לקבוע-יום השביעי
כי הוא יכול להתהפך עד שבוע 36 לפחות..
נכון. עוד לא מתייחסים לזה. בשבוע הזה למעלה מ-80%יוקטנה
שתתהפך עד ללידה, אם אני זוכרת נכון
איזה מעודדות! תודה רבה!רומי**
בהריון הקודם, בשבוע 32 הראש כבר היה למטה..
טיפה חששתי..
בעז"ה, נקווה לטוב!
לי הרופא אמר שהוא יכול כל הזמן להתהפךרק טוב!
עד הלידה, הכל יכול להשתנות.
רק שכל שבוע שעובר האחוזים להתהפכות יורדים. עד שבשבוע 40 זה כמעט אפסי.
(אצלי הוא אמר את זה אחרי שהיה עכוז, ראש, עכוז ושוב ראש (האחרון נראה לי בסביבות שבוע 32), ואז שאלנו אם יש סיכוי שזה ישתנה).
גם אוריה שלי בשבוע 33 הייתה עכוזיפעת1
ובשבוע 36/7 כבר הייתה ראש..כמו שכתבו זה עוד מוקדם.
לבנתים שבי זקוף או רכונה קדימה,
תדברי עם העובר,ובע"ה הוא יתהפך..אם לא אז יש לי עוד טיפים..
בהצלחה
עצות להיפוך תינוק:למענך
עבר עריכה על ידי למענך בתאריך י' טבת תשע"ב 20:54
*לקרוא את ספר יונה
*לשתות את מי הסטף
*שהבעל יטבול במי הסטף
*ליישר את כל הספרי קודש ההפוכים והשוכבים בבית
*לבקש ממנו יפה שיתהפך
*ללכת להיפוך רפואי
*דיקור ורפלקסולוגיה
*לעמוד על הראש 10 דקות ביום
ומה שלי עזר-
להגיד כמה פרקי תהילים
ולהגיד שאם תהיה לידה תקינה וילד בריא
תגידי אחרי הלידה נשמת כל חי (בלי נדר).
אני אמרתי כל יום במשך חודש אחרי הלידה.
זה טוב בלי קשר להיפוך.
ויש עוד תקווה- אצלי הוא התהפך כמה פעמים בתשיעי...
אצל אחותי התהפכה 5 דקות לפני הלידה.זקנת השבט
סליחה? מה זה התנאי לידה תקינה?עכוז זה לא?ניתוח לא?אנונימי (פותח)
מה ההגדרות שלך ללידה תקינה? את עושה חשבון לקב"ה מה תקין בשבילך ומה לא?
אם תצאי בריאה ושלמה = זו לידה תקינה. לקב"ה יש חשבונות מה תקין בשביל כל אחת,
מליון סוגים של לידות-
ארוך,ירידת מים,אפידורל,חטופה,בחניה,מדממת בלי סוף,ניתוח,נתקעת,עכוז,תינוק שיוצא עם פנים למעלה,הולך הכל חלק, התאוששות קשה,הנקה טובה,הנקה דפוקה, תינוק בריא,תינוק לא בריא,תינוק לא רגוע,תינוק לא יונק, לא עולה במשקל....
את תחליטי לקב"ה מה תקין בשבילך???????
העיקר אמא בריאה ותינוק בריא וכבר על זה צריך להודות.
את צודקת- לידה תקינהלמענך
זה אמא בריאה ותינוק בריא.
בהחלט צריך להודות על זה .
תוך כדי מבקשים שיהיה בדרך הטבע
בלי ניתוחים וסיבוכים מהר וכמה שפחות כואב
ילד בריא חכם צדיק ויפה
כל אחת והבקשות שלה,
מצטערת אם זה נשמע לך שעל ילד שנולד בניתוח
לא צריך להודות.
זאת ממש לא היתה הכוונה שלי.
והוספתי שם שזה טוב
בלי קשר להיפוך.
כמה פעמעם?! בטח היה לך שמח בבטן!מרים8
כן...למענך
מעך לי ת'צלעות
תודה חמודה,לא ידעתי על ספר יונהמה'
חשבתי שרק הבעל קורא ספר יונה,ואז זה סגולה למקשה ללדת לא?
לנו זה עזר בלידה האחרונה,כשהעסק נתקע בעלי קרא ספר יונה והענינים התחילו לזוז -אז הוא רץ לקרוא עוד פעם 
וגם הפרשת חלה! (עבד אצלי..)קיפי.
אני לא מתחברת לסגולותתְכלת
אבל זו סגולה של הרב אליהו זצ"ל: ששני בני הזוג יקבלו עליהם (בלי נדר) לאכול תמיד (לא רק עד סוף ההיריון) מלווה מלכה עם נטילת ידיים.
לי זה עזר ושמעתי על לא מעט שזה עזר להם.
זו באמת קבלה לא פשוטה ולכן זה בלי נדר, אבל רק לעתים רחוקות לא אכלתי (צרבת איומה בסוף ההיריון או דברים כאלו).
שיהיה בקלות ובשעה טובה!!!
"חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו"רומי**
ב"ה חזרת היום שוב מא"ס והראש של התינוק למטה!!
כמה נפלא! ב"ה!
שבוע 35-36
תודה ובשורות טובות לכל אחת ואחת
ב"ה עוד הרב בשורות טובות בהמשך בע"ה!יוקטנהאחרונה
מחפשת שיטות ל..אחת ש...
הבת שלי תכף בת חמישה חודשים
ועדיין לא מצאתי את הדרך הפשוטה והנוחה לזכור מאיזה צד האכלתי בארוחה האחרונה...
איך אתן זוכרות?
תודה!
נוגעים ומרגישיםעמית-טליה
זה שמרגיש כמו שקית שוקו מפונצרת זה הצד שהיא אכלה בו
וזה שמרגיש כמו כדור מנופח זה הצד שהיא צריכה לאכול ממנו
כנ"ל לפעמיים אני משאירהיפעת1
צד אחד עם הרפידה קצת בולטת החוצה שאזכור.
לא זוכרת...טוזי
או כמו שעמית כתבה או שאני מנחשת...
אני גם קצרת זיכרון...פזוזי
יש לי גומיה על היד וכל פעם אחרי ההנקה אני מעבירה את הגומיה לצד שבו אני מתחילה פעם הבאה...
אפשר לעשות את זה עם השעון...
ואפשר עם טבעת נישואים, להעביר יד אחר כל האכלהmp4
היה לי דף עם רישוםכמו בן ראמים
שעה - צד - כמה זמן ינק.
זה ממש עזר לי לסדר את ההנקות, עד גיל 8 חודשים עקבתי עם הדף הזה...
בצד שמאל תמיד היה לי יותר חלב כמו בן ראמיםאחרונה
להתחשב באמא או בי?אנונימי (פותח)
כל לידה יש לי את סימן השאלה הזה מרחף מעל...אמא שלי ודודה שלי עובדות בנשים ויולדות בבי"ח מסויים. ולהן ולכל המשפוחה ברור שמובן מאליו שאני צריכה ללדת שם..ואם לא, אמא שלי (היקרה) נפגעת וכועסת וכל המשפחה נפגעת וכועסת גם, בשבילה.
יש שם גם יתרונות אבל גם מספיק חסרונות כדי שאני לא ירצה לחזור לשם.
א.אחוז הקיסרי שם גדול וזה מפחיד אותי.
ב.הם מאוד קונוונציונאלים ולא ממש הקשיבו כשביקשתי שלא ללדת על הגב וכד' ואני סובלת מזה אח"כ (רצפת אגן וכו')
ג. בשבת זה יכול להיות בעיתי כי המקום לא דתי וכל האווירה שם עשתה לי רע.
ד. תמיד חזרתי משם ממוטטת מעייפות,כי לא הצלחתי לנוח שם לא ביום ולא בלילה (פלאפונים,מבקרים...)
ה.זה שאמא שלי עובדת שם התגלה דווקא כחיסרון,כי הם מצידם הרגישו חופשי לבקש ממני לוותר על כל מיני (חדר,לילה נוסף..) ואני מוותרת ולא מתעקשת על צרכים שלי כדי לא לעשות לה פאדיחות..
בקיצור, כשאני הולכת לאן שטוב לי אני מרגישה אשמה עוד הרבה זמן אח"כ (ואני בהחלט מבינה את אמא שלי שקיותה שהעמל שלה שם יועיל לנו).
וכשאני הולכת לשם, לא טוב לי ,אבל טוב לה (ולפחות טוב לי כשטוב לה..)
ב"ה הלידה מתקרבת ושוב אין לי מושג מה אני עושה..הלב אומר לי להתחשב באמא ולתת לה את הנחת ומצד שני לידה זה לא צחוק ..זה יכולה להיות הקרבה לא קטנה ,שיכולה במקרה הטוב רק לעלות בעוד קושי ותשישות אבל גם חו"ח במצב רפואי לא נחמד...
לדעתי, חד משמעית, במקרה הזה- להתחשב בך!!!אני ירושלמית
עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) להורים, ומצוות כיבוד הורים, אני לא חושבת שויתור כזה נכלל בגדרי המצווה.
את יכולה לנסח מכתב בשיא הכבוד והעדינות ולהסביר לאמך מדוע בחרת בבי"ח אחר. תפרטי גם כמה את בטוחה, חשוב לה שאת תתאוששי וכו'... אבל תכתבי את זה כנושא סגור. אני הולכת ללדת במקום אחר, ואין פה על מה להתווכח.
אחרי זה, ולאחר שכבר הקרבת, וראית שזה לא היה לך טוב, אם מישהו בוחר להיפגע ולכעוס, זבש"ו.
רעיון נוסף- אם יש לך רב שאת סומכת עליו, תגשי ותספרי לו, כדי שיגיד לך שבאמת זה לא חובת כיבוד הורים, וככה תרגישי מגובה גם מהפן התורני, כלפי כל הכועסים...
שיהיה לך הכי בהצלחה בכל מקום!!!
במאמר מוסגר- האמת? לא מבינה לפעמים ת'אנשים בעוה"ז...
) ואם לא ..אולי אלך לעשות נחת לאמא?אני מצטרפת לירושלמיתיהודיה מא"י
ולו רק מהסיבה האחרונה שצייינת
במקום לקבל יחס VIP בגלל שאימא שלך עובדת שם את מקבלת יחס בדיוק הפוך???
על הדבר הזה אני פשוט בשוק.
הדברים האחרים הם בהחלט סיבה ללכת למקום אחר. זה הבריאות שלך! זה הבריאות של התינוק שלך!
ואם יקפצו? שיקפצו! שיהנו.
אבל כן כדאי לשבת עם אימא שלך ולהסביר לה שזה לא בגלל שאת לא רוצה להיות קרוב אליה, ושאת מאוד מצטערת שלא מתאים לך ללדת איפה שהיא עובדת וכו' (וכדאי לחזור כמה פעמים בכמה ביטויים שונים על כך שאת מצטערת על כך, שתרגיש שזה באמת לא קשור אליה)
ואם החלטת בכל זאת ללכת לשם, אני מציעה לך לדבר עם אימא שלך ולבקש ממנה שתדאג לך שתקבלי יחס טוב, ולא פחות מזה של כל האחרות.
^^^^^^^^^^^^^aima
לדעתי בשום אופן אל תלדי שם.
לא הייתי הולכת ללדת שםיפעת1
עם כל הרצון הטוב,חווית לידה וההתאוששות אח"כ כ"כ חשובים.
ורק בשביל ל"ספק" את אמא זה לא שווה את זה ולא שייך. וזה גם לא מצוות כיבוד הורים!
הרבה סיעתא דשמיא בבחירות שלך,ושליחים טובים!
את מדברת עם אמא?שלה שוב
תצליחי לנהל איתה שיחה פתוחה וזורמת?
אולי תנסי לכתוב לה מכתב קטן עם איזושהי מתנה סימלית כדי להביע הכל?
תתחשבי בעצמך, אבל באמת תתחשביטוב בבית
כך שתגיעי ללידה שלימה ובלי נקיפות מצפון בשל כך שלא ילדת בבית החולים בו עובדת אימך.
שיחה עם אימך בעל פה או במכתב יכולים להיות גם הזדמנות בשבילך להתקרב יותר לאימך, שזה תמיד טוב...
בהצלחה!
לא,אולי זה משהי עם סיפור דומהאנונימי (פותח)
עד עכשיו ,חצי מהפעמים הלכנו לשם ,כאמור די בשבילה..וכשהלכתי לאן שרציתי נשארתי עם הרגשה קשה לגביה,..
אני מכירה אותה,היא פגיעה בקטע הזה,גם אם אני ידבר איתה ואפילו אם היא תגיד לי לעשות מה שאני רוצה.בתוכה היא תהיה פגועה וכעוסה..אני עוד לא יודעת מה נעשה ,אולי באמת אם נחליט ללכת למקום אחר אני אנסה לרכך את זה עם מכתב מרכך ומתנה...
נוסף על זה יש לי איזה חששון בלב,קראתי סיפור של הבן איש חי,על יולדת שנתקעה בלידה בגלל קיטרוג של אמא שלה..ובסוף הטוב הן כמובן עשו סולחה ומיד היא ילדה...מלחיץ בהקשר הזה לא?
יקרה! לכן עצתי לך , לשאול רב!כמה פשוט..ככה מורידאני ירושלמית
אבן מהלב...
ואם את מתביישת, את יכולה לשלוח את בעלך
או לשאול באחד האתרים התורניים ברשת.
הרבה הצלחה! החלטה טובה בלב קל!!
והעיקר לידה קלה בעיתה ובזמנה! בבריאות ובידיים מלאות!!
ומה היה בסוף?מה'אחרונה
מעבר מאמבטיה לטיולוןאמא לעתיד
מיהי יודעת מתי מומלץ לעבור לטיולון? ע"פ משקל/גובה/גיל??
השיקול זה החורף למען האמת אבל כבר ממש מסורבל להסחב עם האמבטיה לכל מקום..
בשלב שהאמבטיה כבר לא מספיקהמה'
או כי הם כבר גדולים מידי בשבילה או כי הם כבר מתרוממים לבד,ויש כבר סכנה שיפלו ממנה ועדיף שיהיו קשורים בטיולון.
משקל/גובה/גיל-אין לי מושג? אבל נראה לי שיש טיולונים שאפשר להשתמש מגיל 0 ,לא?.
אנחנו העברנו בסביבות גיל 5 חוד'.בתי-ה.
גיל 3 חודשים זה מוקדם?אמא לעתיד
נראלי שכבר צפוף לו באמבטיה כי הוא קצת גבוה מהרגיל, אבל בגלל החורף אני חוששת שהטיולון חשוף..
מה אומרת? למרוח עוד זמן באמבטיה? מתלבטת ממש.. זה גם הבייבי ג'וגר והטיולון תקין מגיל 0..
אנחנו גם העברנו סביב גיל 5 ח'יפעת1
עכשיו כדאי עוד באמבטיה כי ממש קר..אבל אם צפוץ זה הזמן להעביר.
האמבטיה אמורה להיות ממש גדולהאיזה יום שמח
אם תוכלי כמה שיותר להשאר כדאי בגלל הקור,
אנחנו עברנו לטיולון כשראינו שהוא כבר ממש מתהפך ולא שכב לרגע (5 חודשים)
אצלנו כבר בגיל 3 חודשים היה מאודאהבה של אימא
קשה להשאיר אותו באמבטיה.... ממש מתחנו את זה וזה היה קשה... כי הוא מאז ומתמיד היה תינוק עירני וסקרן נורא, וזה שיגע אותו להיות באמבטיה כי הוא לא ראה כלום......
בגיל 4 חודשים העברנו אותו כבר לטיולון, ופתאום היה כל כך נעים להסתובב איתו.... לפני כן הוא היה בוכה וצורח לנו באמצע הרחוב... 
מדדתי, כדי שלא אחשוב שאני היסטריתאמא לעתיד
אורך האמבטיה 72 ס"מ וגובהו 64 ס"מ. יש לו 8 ס"מ להמתתח... קשה לי לראות אותו דחוס שם.. נראלי נעבור לטיולון ןנכסה אותו במלא שמיכות, נשים מעיל, כובע , גרביים ועוד..
וכן הוא גם סקרן ולא נרדם בטיולים.. רק מחפש מראות חדשים..
תודה על תגובותיכן...
חייבים לקבל החלטה, גם כשהיא קשה..
8 ס"מ זה לא מעט...א.א.ק
אולי זה רק לך מפריע,והוא בסבבה שלו?
אין מקום להרים ידיים/להתמתח.זה חשוב שיהיה לו,לא?אמא לעתיד
אנחנו העברנו בגיל 6 וחצי חודשיםלמענך
בצער רב וביגון קודר (שלי)
לא היה לי מקום לעריסה והיה לי כ"כ נח שהוא באמבטיה!
אבל הוא כבר נתקע תמיד עם הראש בקיר כשניסה לזחול שם איכשהו...
אז ריחמתי עליו 
אנחנו גם העברנו בגיל 4 חודשיםיראת
היא תינוקת סקרנית מאוד וכל הזמן התעצבנה ששמנו אותהאז העברנו אותה לטיולון (עכשיו היא עוד מעט 6 חודשים) והיא היתה ממש מבסוטה הטיולון שלנו מוגן ממש הגגון. נסגר עד הרגליים ויש גם את הכיסוי שלו שאנחנו שמים מעל השמיכות והכיסוי מגיע לה עד העניים.אז היא ממש מוגנת וזה ממש סבבה לנו
בסביבות גיל החודשיים וחצי-אישה אישה
העברתי אותו לטיולון שמיעד מגיל 0.
אצלי, הוא התפתח מהר מאוד וניהיה גם ארוך כך, שבאמבטיה כבר לא היה לו מקום בכלל!! קניתי טיולון מוצלח מאוד ואני מרוצה ממנו מאוד. גם בגלל שהוא קליל..
ו... בהחלט גם אצלנו קר ולכן אני מלבישה אותו טוב טוב כשאני יוצאת מהבית. אבל בהחלט הוא נהנה.. הוא רואה עולם ומחייך לאנשים! כמה זה נחמד.
אם רוצים אפשר גם למשוך יותר...יונלולה
אנחנו רק עכשיו (כשהיא בת 9 חודשים) העברנו לטיולון - וגם זה בצער רב.... (אבל האמבטיה שלנו ממש ענקית...)
והמתוקה שלנו גם גבוהה וגם מתהפכת מגיל 4 חודשים וזוחלת מגיל חצי שנה... ובכל זאת ב"ה הצלחנו להשאיר אותה באמבטיה... בגלל הכפור בחוץ - משכנו כמה שיותר...
בדיוק בשבת יצאנו לטיול עם הטיולון ובהחלט הייתי ממשיכה עוד עם האבטיה אם הייתי יכולה....
בכל אופן, שיהיה בהצלחה!
איזה חברה יש לכם?א.א.ק
של העגלה כמובן,
זאת עם האמבטיה..
התכוונת אלי?יונלולה
אם כן,
אז יש לנו פג פרגו, פליקו P 3 - האמבטיה שלה מעולה וענקית ויש לה גב מתכוונן ככה שגם כשיצאנו לטיול יכולנו להעלות לה את המשענת וזה נותן את האפקט של 'לראות את העולם'....
נשמע לי מאוד מזיק לרצפת האגןיוקטנה
אין לי מידע על זה, אבל זה נשמע לי ממש לא בריא לרצפת האגן שלך, ביחד עם הריון.
(וכשרצפת האגן נפגעת, עלולים לחוות תופעות מביכות כגוון בריחת שתן וגזים, ואף יותר מזה, חלילה)
לא הבנתי... למה שזה יזיק לרצפת האגן?שלומית12345
מצטרפת לשאלה- למה באמת שיזיק לרצפת האגן??ג26
ואנונימי- לגבי השאלה, נראה לי פשוט לא כדאי מחוסר נוחות וגם... עכשיו שאת בהריון את לא כ"כ צריכה מחטב.. יש לך תירוץ נפלא..
מנסה לנחש...אהבה של אימא
אולי בגלל שרצפת האגן היא זו שמחזיקה שם את הכול, וברגע שאת שמה מחטב הוא כאילו ממלא את התפקיד במקומה, ואז היא נחלשת...
עכשיו מעניין אותי אם אני צודקת או שסתם יש לי דמיון מפותח
לדעתייוקטנה
הדחיסה של הכל פנימה ולמטה גורמת לעומס מטורף על רצפת האגן.
כן ,זה העניין ,לעזור למנוע את זה.מה'
?? למה טייץ גורם לדחיקת הכל למטה??יום השביעי
כי טייץ דוחק הכל לא?הלחץ בבטן לא טוב לרצפת אגןמה'
לחץ מתמיד מחליש את רצפת האגן.יש הרבה חומר על זה באתר הישראלי על רצפת האגן..אם יש לך כוח לקרוא 
תודהיום השביעיאחרונה
אחרי שהפסקנו לשמור בבטן...ענת=)
ופרסמו למשפחות.
הגיע גם תורכן לדעת שאנחנו מצפים לילד נוסף בקיץ (שנראה רחוק מכאן..)
אך כעת לא רק שאני לא שומרת סוד בבטן, אלא גם את ארוחת הערב אני בקושי מסוגלת לשמור...
אחרי הארוחה אני תמיד חשה בחילות (לפעמים גם מקיאה) לא מסוגלת הריח שום אוכל!!
וגם כאבים אבל להם מצאתי סוג של פתרון....
אך מכיון שבהריון הקודם לא היה לי בכלל הקאות מבחילות כאלו ובטדירות גבוהה אני לא מבינה בכך
מה יכול/טוב בשביל הקלה/מניעה של הקאות? ובחילות גן כן??
אשמח לתשובותכין!
ולסיום גם משהו טוב, אני מתחילה להרגיש אותו!!! (מרגש)
מזל טוב מתוקה!!בין השמשות
בס"ד
שיהיה בקלות, בעתו ובזמנו!
עצות!! יש למישהי??ענת=)
בי 6 עם ג'ינג'רסולמית
יש לי בבית ואני מחפשת למי לשלוח אותו!!
זה הכל כלול באחד?ענת=)
מתי לוקחים אותו ואיך?
לפני אוכל, אחרי? עם הארוחה?
אשמח לקבל אותו אם הוא גם יעזור
תודה לכל המברכות, מן השמים תבורכו!
בשעה טובה! בקלות ובשמחה שירה שירים
וואווווווווואיזה יום שמח
מזל טוב!!!!
שיהיה בקלות עם העובר והילדה
ברוכה השווה ;)יפעת1
המשך הריון קל,ארוך ומשעמם ושבסופו תצאי בידיים מלאות!
ארוחות קטנות ותכופות. ותשימי לב איזה מאכל עושה לךמרים8
קולולולו!עמית-טליה
מזל טוב! בקלות ובשמחה ובלידה בחודש תשיעי ולא עשירי ;)
בשעה טובה!אנונימי (פותח)
כמו שאמרו כבר- לאכול ארוחות קטנטנות אבל בתדירות גבוהה.
וחוצמזה משו שלי עזר- ניסינו להפסיק עם כל מיני בשיולים ספציפים שעושים ריח חזק- וראינו מה הגורם המרכזי לבחילה, יש ריח ספציפי, אולי זה ככה גם אצלך. אצלי נגיד ריח של רסק עגבניות מבושל\מטוגן גרם לבחילה\הקאה, ומיד כשהפסקנו להכניס לבישולים המצב השתפר פלאים!
תנסי לראות אם זה משו ספציפי ותבודדי אותו מהאוכל כמה שאפשר.
תודה מתוקות! על הברכות והעצות! תבורכו..ענת=)אחרונה
שבוע טוב..יפעת1
השבת ליוויתי את אחותי בלידה,
היה מרגש,נולדה לי אחיינית מהממת.
ואפילו חתכתי את חבל הטבור בפעם הראשונה 
בשורות טובות לכולם... ורק בשמחות.
וואו מזל טוב!שירשור
שיגדלו אותה בנחת.
מחכה לסיפור הלידה!!
מזל טוב! אין כמו אחות דולה !מרים8
רוצה להיות אחותי?...ארציה
ארציה בשמחה.יפעת1אחרונה
בע"ה אחרי החתונה..זה כ"כ מרגשיפעת1
אחותך בטוח תשמח 
חיידק סטרפטקוקיראת
שני הגדולים עם החיידק הזה וגילו את זה אחרי 4 ימים של חום עכשיו הם התחילו עם אנטיביוטיקה.היום הילד הביא לתינוקת הקטנה את המוצץ שלה שהוא שם אותו אתמול בצוהוריים בפה ולא ראיתי. מה עושים?
אאל"ט לפני גיל שנה הסיכון להדבקה בסרפטקוק נמוך פצקרשת
גם אני שמעתי מה שפצקרשת אמרה.יפעת1
בע"ה אל דאגה הקב"ה שומר על הקטנטנים..
רפואה שלמה לכולם.
נראה לי שבכל זאת תשאלי רופאקצפת
אצל הבת שלי הוא דגר די זמן ואח"כ העלה חום. אולי משטח יכול להראות בשלב הזה?
אכן, אין סטרפטוקוק בגיל פחות משנה. בדוק.יוקטנה
מצטערת לשבור לכם את השיאיםבצ
אבל לקטן שלי היה סטר... לפני גיל שנה.,
בדוק!(יוקטנה הייתי חייבת
אויש... תודה!יוקטנה
מה עושים?יעל -NDאחרונה
אם הוא כבר הביא - זהו חלב שנשפך..
בעיקרון יש לחנך את הילדים מגיל 0 לכללי ההגיינה כמו: לשתות רק מכוס משלו, להתנגב רק במגבת משלו, לא לאכול מתפוח/ארטיק/כל דבר אחר שמישהו אחר אכל וכו' וכו'
ואל תשכחי שעתיים אחרי לקיחה אחרונה של אנטיביוטיקה (שזה מינימום חמישה ימים) להתחיל לתת לילדים פרוביוטיק. ולהמשיך ולתת אותו לפחות עד פסח.
בטח! התינוק!למענך
ותיקחי אפידורל.
ככה לא יכאב בכלל!
לידה ראשונה?
תתפללי הרבה לה' שיביא לך שליחים נאמנים
שיקלו עליך ויעזרו לך.
שיהיה בשעה טובה!
לאהביצה שהתחפשה
בס"ד
בכלל לא...
יש לי חוויה מטורפת מהלידה...
יש כאלה שיגידו שזה לא פשוט [הייתה לי לידת ואקום]
אבל כשאת בפנים זה פשוט עובר... לא יודעת... את בעולם אחר לגמרי...
זה כאב, בטח כאב, אבל התינוקי עוד מעט יוצא! בעזרת השם!!
תנשמי עמוק, קחי אפידורל,
וכמאמר השיר המתוק של אריאלה סביר:
"והתינוק-
אוטוטו על הידיים!!!!!"
גם אני באמת פחדתילמענך
ועברתי 3 לידות.
ונראה לי שזה לא עובר.
נראה בהריון הבא...
בגלל זה ביקשתי אפידורל כשעדין יכולתי לסבול
כי פחדתי מה יהיה הלאה.
זה באמת מפחיד כי את לא יודעת איך יהיה.
אבל יש סיכוי טוב שזאת תהיה גם חוויה יפה ומרגשת!
כמו הלידה האחרונה שלי!
(וגם ה2 הקודמות לא היו נוראיות. ב"ה!)
פה בפורום יש דווקא סיפורי ניסים וניפלאות
על לידות.
אולי כדאי לך לקרוא קצת...
ובפטפוטים בדר"כ שומעים על הסיוטים משום מה.
אז תבקשי מהבנות שמספרות לך לא לשמוע אם זה רע.
תקשיבי רק לסיפורים היפים ותיהיי אופטימית.
וחשוב גם לבחור בית חולים עם המלצות לצוות טוב
ומלווים תומכים ואוהבים.
ממש לא..פאז
זו חויה מעולם אחר.
נכון, יש גם כאב בכל העסק, ולא כזה מבוטל,
אבל זה דבר הרבה יותר גדול מזה.
שיהיה בעז"ה בקלות.
נתבי את הפחדים לתפילות על כל פרט ופרט, לא תאמיני כמה זה עוזר!!
(גם באותו רגע, וגם במציאות אח"כ..)
שיהיה בשעה טובה!!
בטח... שלא!אהבה של אימא
בהריון הקודם פחדתי ממש...
ועוד שמעתי על בנות שלא לקחו אפידורל עד פתיחה 7 וכאלה... והזדעזעתי!!! איך הן יכולות??! וכו'...
ואז בלידה שלי, בכלל לא הספקתי לקבל אפידורל - וגיליתי שהכול אפשרי
העיקר לסמוך על ה', והכול יהיה בסדר!
אם מפחיד אותך לשמוע סיפורים של אחרות - אולי עדיף שתחסכי לעצמך... אותי הסיפורים תמיד הלחיצו....
לידה זה דבר מדהיםעמית-טליה
אני יכולה להגיד שלי היו המון פחדים (חלקם אפילו מתועדים כאן)
החלק של התינוק ממש לא עודד אותי... אולי קצת אבל ברגעי הפחד הוא לא.
ואחרי הלידה, פשוט בא לי שוב פעם!
יצאתי מזה עם חוויה מדהימה, כיפית, חיובית, מרוממת.
החלק הכואב הוא החלק השולי כאן בעיקר היום עם האפידורל (ואני משכתי יחסית הרבה עד שביקשתי אפידורל)
תעשו קורס טוב, תתכוננו לדברים שמקלים על הכאב ומזרזים את הלידה, זה מסייע המווון!!!
ובעיקר תפילות, בעיקר בזמן של הלידה ה' ממש לידך.
היתה לי לידה די קשהזקנת השבט
אח"כ גם עם התינוקת לא היה קל...
הייתי עוברת את זה עוד 10 פעמים מצדי.
מדובר בהזדמנות פז להתחבר לה' . .
אז נכון, זה אינטנסיבי, וזה כואב (לא חייב) אבל את בעת מצוקה פשוט פונים למעלה , וזאת מתנה גדולה.
אם את מאד רגישה לכאב שמעתי על שיטות כמו היפנוברתינג hypnobirthing , שיטת התחנות , מקלחות מים חמים , שמני עיסוי וכן , גם אפידוראל הזכור לטוב (לא ניסיתי)
צפירת הרגעה טווווווווווווו...יפעת1
אני לא באה ליפות את המציאות זה לא דבר קל אבל אם יש לך הכנה מספיק טובה בע"ה יהיה לך גם בסופו של דבר חוויה חיובית יחד עם הכאב.
ומעכשיו לקרוא רק סיפורי לידה טובים וקלים..לא חסר ב"ה.
וחוץ מזה זה שווה ה-כ-ל עובדה שאנחנו עושות את זה כמה פעמים
ואת בסדר את,כל החששות והפחדים נורמלי לחלוטין,הפחד בלידה ראשונה שאנחנו הולכים לקראת הלא נודע.
לידה...shoosh
אף אחד חוץ מהקב"ה לא יודע איך תהייה הלידה שלך, ולכן להתעסק באיך זה יהיה (נכון, זה קשה שלא) יכול סתם להכניס אותך ללחצים מיותרים. השתדלי לפחות לא להילחץ מסיפורים של אחרות (אני בתשיעי התמכרתי לקריאת סיפורי לידה...)
אני הייתי מאוד כאובה (ירידת מים עוד בחניה של הבי"ח) ולקחתי אפידורל- למרות שלא הייתי בטוחה שארצה, השפיע עליי מצויין- הרגשתי את הלידה והלחצים אבל הכאב הגדול עבר...
ממליצה אם את חוששת ואין לך מלווה שאת בטוחה שתעשה לך טוב- לקחת דולה. אני לקחתי אחרי הרבה התלבטויות והיא הייתה מדהימה, ולמרות הכאבים הצליחה (בעזרת המיילדת יש לציין) להפוך את הלידה לחוויה רוחנית. לא תאמיני איך זקוקים לחיזוק הזה במהלך הלידה (ממישהו חיצוני או מעצמך), וברגע שמחליטים להתסכל על הכל בצורה הזו, מתחברים לריבונו של עולם בצורה שאי אפשר לתאר....
שיהייה בקלות בעז"ה, אמא בריאה ותינוק בריא!
"כואב" יכול להיות גם "טוב"!!!יוקטנה
בדרך כלל "כואב" מקושר אצלנו לשלילי ורע, אבל הכאב של הלידה הוא דווקא חיובי וטוב
ב"ה היו לי חוויות לידה נפלאות (יותר ופחות).
הנה סיפור הלידה של צביה, לאיזון כלללל הסיפורים ששמעת 
יוקטנה , את נותנת לי השראהזקנת השבט
אולי גם לי יהיה כוח לסדר ארונות תוך כדי לידה ..אני באמצע הקריאה וזה מרתק
גם לי הייתה חווית לידה נעימה מאודאור היום
כן, היו כאבים, אבל הם היו בגבול הנסבל (לפי סף הסבל האישי שלי), ולא לקחתי אפידורל. מבחירה. הייתה לי חווית לידה נהדרת (ואני ממליצה על בית החולים שילדתי בו, אם תרצי- באישי).
מעבר לזה- לידות לא חייבות בכלל להיות כואבות. לידה- כמו ההיריון כולו- היא אישית מאוד, ותלויה בגוף שלך, ובאיך שאת מקבלת את מה שקורה.
מאחלת לך לידה מדהימה, שמיד אחריה תרצי עוד אחת!
אאמ בנות מבינה את הרצון להרגיע אבל..מה'
בכל זאת לא צריך לנפח בלון ורוד מידי,בכל זאת זה לידה,זה יכול להיות לא פשוט וצריך גם להיות מוכנים לזה.
בטח שצריך כמה שיותר להרגע (גם אני משקשקת מאאאוד ,כל פעם מחדש) אבל כבר היו פה כאלה שכעסו כי לא הכינו אותם מספיק לכמה שזה יכול לכאוב.
לי באחת הלידות דווקא עזר שחיכיתי לכאב,כל פעם שהיה לי ציר לא התרגשתי ממנו, כי הייתי בטוחה שאני סתם רגישה ומפונקת ובטח עוד יגיעו הכאבים האמיתיים..וחיכיתי וחיכיתי להם עד שילדתי..והמסקנה שגם אם כואב הקב"ה לא יביא לך כאב שלא תוכלי להתמודד איתו ואם את מרגישה שהכוח נגמר,סימן שגם הנסיון שלך עוד מעט נגמר.
בינתיים כדאי באמת להשתדל להתחזק במחשבות טובות,בתפילות או לא לחשוב על זה בכלל,אם אפשר..להעביר את הזמן בדברים אחרים..בסוף כול הקטנטנים בחוץ...
בע"ה שיהיה לכולנו בקלות,בשמחה ובבריאות.ובידיים מלאות נחת.
לראות כל הזמן את הטובציפור
הלידות שלי ב"ה היו קלות ומהירות בלי אפידורל. לפני כל לידה אני ממש מתחילה לרעוד ונכנסת לבית חולים וממד רועדת אבל בחסדי ה' ממש עםהרבה תפילות לפני ובמהלך הלידה,זה עובר ואחרי כמה זמן שוכחים הכל... כאב לי לא שלא כאב. אבל דווקא לי כאב יותר אחרי הלידה.
לידה זאת חוייה מדהימה!חיפושית אדומה
ואיך שסיימתי את הלידה הראשונה - הרגשתי שאני כבר ממש מחכה ללידה הבאה!
זה כל כך תלוי באיך את מתכוננת, ומה את חושבת על הלידה, ואיך את מתרגמת את הצירים בראש - האם לסבל, או למאמץ מקדם, אאו אולי הצירים הם בכלל חלק מעבודת ה' שלך?
אם לידה היא תראומטית או לא, זה דבר שתלוי בעיקר באיך שתבחרי להסתכל עליה. גם כשיהיה ממש כואב...
ולגבי אפדורל - יש נשים שאפידורל לא עיכב אצלן לידה והביא לצורך בהתערבות של רופא. אבל אצל הרוב שאני שמעתי ומכירה - האפידורל הפך את מסע לארוך יותר ולפעמים גם טראומתי יותר. אז אני דווקא לא הייתי מכוונת מיידית את הלידה שלי לאפידורל, אלא דווקא לעבודה על החשיבה החיובית,על נשימות, על התכוננות רוחנית וכד'.
הדיסק של מרגלית שרפר מאוד יכול לעזור בזה. וגם הכנה טובה ללידה.
תשמחי כל כך ממה שמצפה לך - את הולכת להיות שותפה מלאה למימוש רצון ה' של הבאת עוד נשמה יהודית לעולם! ובתור שליחה חשובה שכזאת יכול להיות שתצטרכי להתאמץ קצת ואולי אפילו הרבה, אבל תאמיני לי שזה לגמרי שווה את זה!
לא התכוונתי להגיב, עד ששראתי את התגובה של חיפושית.שלה שוב
שחוזרת לויכוח הנושן של אפידורל או לא...
קצת ארוך- אבל בלידות שלי:
יש לי חברה שנכנסת לאמבטיה ולא מרגישה כאבים...אז ניסיתי גם, וזה היה זוועה וכל כולי הייתי שקועה בכאב ולא בחוויה,
מיד ביקשתי אפידורל, וזה היה מפחיד לרגעונצ'יק אבל נפלא! ישבנו, שרנו, אכלנו, בדקו אותי, ושתי לחיצות ב"ה, והיא היתה בחוץ.
אני גם עד פתיחה של 4-5 לא ממש מרגישה,
ויש לי חברה שהיא רופאה שבלידה שלה היא טיפסה על הקירות (ומדובר על רופאה שחוותה לידות) והלכה לביה"ח והתברר פתיחה 1...
אז אין חוקיות! יש כאלו שמרגישות יותר ויש כאלה פחות! הכל יכול להפתיע!
לי בלידה השניה קרה, שנפלתי ושלחו אותי לאולטראסאונד כדי לראות שהכל בסדר,
והרופא בבדיקה מיד אמר לי, גברת! יש לך פתיחה של 4, רוצי לביה"ח!
מיד נסעתי... הגעתי ישר למחלקה, חייבת לומר ששיחקתי אותה כואבת כדי שלא ישאירו אותי ככה, קיבלתי אפידורל ו..
אז התחילה הלידה של -תפילה, ושירה ושמחה גדולה. והקטנטונת יצאה לה מהר...
בלידה שלישית, דווקא האפידורל לא היה מסודר טוב (אח"כ התברר שהוא בכלל היה מתמחה) והרגשתי ממש, והלידה דווקא התארכה והתארכה....
ולידה רביעית לעוברית שלי היו ירידות דופק, ואילולא הייתי עם אפידורל,
הייתי יכולה לאבד אותה, כי הרופאה הכניסה ידיים אליי וניסתה לאושש אותה מבפנים,
פשוט ניערה אותה. ואני לא רוצה לדמיין מצב כזה בלי אפידורל...
וכו וכו...
בקיצור, די, אין בזה חוקיות!
לכל אחת מתאים משהו אחר!
כל אחת תעשה מה שטוב לה!
מה שיעזור ללידה טובה, ובטח שאפידורל מסייע לעניין...
נמו,
לי הלידות היו חוויה מרוממת, משמחת, מרגשת,
אבל רק ברגע שקיבלתי אפידורל כי מה לעשות? אני לא הצלחתי להתמודד עם הכאב
ולהיות בלידה כ"כ מרוממת כמו שאחרות חוות למרות הכאבים,
אז אני מעדיפה אפידורל ולחוות לידה כזו. ושהקב"ה יזכה אותי לעוד שתי לידות מדהימות
כמו השתיים הראשונות.
אבל את צריכה לחכות ולראות,
אולי לך לא יכאב כ"כ? אולי תהיי כ"כ נרגשת ושמחה ותהיי כל כולך שקועה בתהליך הלידה?
בקיצור זה מאוד מאוד אישי,
ויש לידות מדהימות ונפלאות עם כאבים וגם בלי (אפילו בכלל!)
תתפללי לקב"ה כל ההריון, והוא ישלח לך את הלידה המדויקת לך!
(וכמובן כדאי גם להתכונן...)
ליתר דיוקrinrin
ירידות בדופק-תלוי באיזה שלב של הלידה.
נכון שאפידורל מוריד מעט דופק לתינוק אבל זה לא מצריך התערבות של רופא.
אם זה הצריך התערבות של הכנסת יד פנימה-מלמטה, דחיפה של הבטן ועוד תיאורים לא נעימים ומאוד כואבים, זה לא בגלל אפידורל.
5 לידותzifzif
אני ילדתי 4 ילדים בלי אפידורל והיה ממש סבבה אפילו הראשונה היתה קלה יש לציין שהייתי בקורס הכנה ללידה בלידה החמישית נתנו לי זירוז שזה עושה צירים לא טבעי בכאבים האלה לקחתי אפידורל קסם הדבר הזה עכשיו אני בהריון ב"ה ולא פוחדת הכל עובר תאמיני לי רופה שיניים יותר מפחיד וכואב מאחלת לך לידות כמו שלי ממליצה על קורס הכנה ללידה
כנראה לא הסברתי טוב- אז אעמיד דברים על דיוקםשלה שוב
כשהגעתי לבית חולים הייתה ירידת דופק של 5 דקות,
שבהן 3 דקות נעלם לגמרי
ואז קפצו עליי- עירוי, רופאים וכו'
ואני אמרתי שבלי אפידורל אני לא ממשיכה,
ואז
למזלי הדופק חזר,הכל היה בסדר,
נכנסתי לחדר לידה,
דרשתי אפידורל,
ואחרי איזה שעה,
היתה ירידה בדופק שוב למשך זמן זהה,
ואז הרופאה הכניסה יד, וניסתה לאושש אותה
ובזכות האפידורל לא השתוללתי וויכולתי לשכב רגועה לנשום הכי עמוק שאני יכולה כדי שהתינוקת החמודה שלי תהיה בסדר.
גם אני בתחילת הסיפור לא כ"כ הבנתי מה קורה, כי תמיד אומרים שהמוניטור לא מדויק,
ולפעמים לא קולטים טוב, אבל כשראיתי שבעלי עומד עם דמעות בעיניים (ובעלי הוא ממש לא כזה!)
הבנתי שקורה משהו חמור (בעלי הוא פשוט ממקצועות הרפואה, אז הוא עוזר לי למצוא את עצמי בבית החולים)
עכשיו רינרין האחות יכולה לומר אם זה מצריך או לא התערבות של רופא?
כי בבית חולים שם חשבו שאני צריכה קיסרי דחווף...
בקיצור- אני אומרת שוב, האפידורל הציל אותי, ואולי את התינוקת.
ב"ה שהיה לכן נס..אני עברתי הליך כזה בלי אפידורל :/מה'
גם אצלי בלידה הרביעית,רופאה הכניסה את היד כי הקטנציק הוציא את היד לפני הראש..אז היא הכניסה לו את היד בחזרה,ובזה ב"ה היא הצילה אותי מניתוח.באותו רגע באמת הייתי רוצה להיות עם אפידורל (הייתי בטוחה שגם הרחם וגם היד שלו נפגעו מרוב שזה כאב) אבל בעקרון אני אישית מרגישה שאם הכל הולך רגיל וטיבעי,אני מסוגלת להתמודד עם הצירים ומעדיפה לא לקחת את הסיכונים של האפידורל,חוצ"מ שהזריקה בגב מפחידה אותי יותר מהכאב.אבל זה עניין אישי וכל אחת שתעשה מה שטוב לה.
שנדע רק טוב וניסים (ובעלי מוסיף תמיד-שעדיף שלא נצתרך לניסים בכלל...)
אמןשלה שוב
וואו...
יישר כח על הכח הסבל!
וגם מדהים שהיא הצליחה לסובב אותו בלי פגיעה.
אין לי רק לנסכים איתך ולהצטרף לתפילותייך
לגבי הזריקה בגב..shoosh
במקרה שלי לפחות- עם הצירים והכל- אפילו לא הרגשתי אותה...
לידה זה דבר מדהים, מדהים, מדהיםאנונימי (פותח)
אני בהתחלה גם פחדתי כמוך. קודם כל כולן עוברות את זה- גם את יכולה, זה מה שאמרתי לעצמי כל הזמן בההריון הראשון. דבר שני היום יש כל כך הרבה דברים תומכים ומודעות שהופכים את הדברים להרבה יותר קלים, כמובן שאפידורל, דולה שאני לקחתי בלידה השנייה והשלישית שמאוד תמכה בי ועזרה לי...צריך לשלוח את הבעל להתפלל ולהיות עם אישה, זה הלקח שלי מהלידה הראשונה...והיום יש אפילו דברים תומכים אחרי הלידה, אחותי למשל לקחה מוצר סיני כזה של זן צמחים שמחזק ונותן אנרגיה אחרי הלידה שבאמת עזר לה, יש מודעות לתזונה ומה כדאי לאכול או לא לאכול אחרי הלידה גם במטרה לחזק את הגוף...והכי חשוב אל תדאגי, אם צריך לכי לטיפול פסיכולוגי..זה חוויה טובה שצריך גם להיערך אליה
אני והאפידורל חברים טובים...יראת
ילדתי 3 פעמים ובכולם לקחתי אפידורל... ויש לי חוויות מאוד טובות מהלידות לא הרגשתי כלום! היית מאמינה ?כלום! לידה ראשונה הורידו לי את ההשפעה בשלב הלחיצות,כדי שאדע מתי ללחוץ וכל שהרגשתי היה לחץ כאילו לא סיימתי להתפנותוכשהיא יצאה הרגשת משהו יוצא בלי כאב ובלי כלום הייתי עם חיוך ענקי מאוזן לאוזן וצחקתי ממש.לידה שניה אותו דבר רק שלא הורידו את המינון אז לא הרגשתי.לידה שלישית הגעתי עם פתיחה 4 הם לא רצו לתת לי אפידורל כי לא נראתי להם סובלת אני לא מרגישה צירים בבטן. אני מרגישה צירים בגב כאילו לוקחים סכין ומסובבים לי בגב.אמרתי להם שאני רוצה.ובקשתי את המרדים הכי טוב. הם גם נתנו לי אפשרות כשהאפידורל נגמר שאוטומטית נכנס לי עוד חומר למזרק.בקיצור הלכתי לישון קמתי אחרי שעה עם פתיחה 10 אחרי 3 לחציות היא הייתה בחוץ וכן לא הרגשתי כלום. בקיצור לא לפחד אנחנו בימות המשיח ! הפס' "בעצב תלדי בנים "כבר לא במחוזותינו.הלידה זה הזמן שאת ממש נמצאת ליד ה' נצלי את זה לתפילות ולקבלות ותהיי בשמחה.
זה כייף ללדת!!אישה אישהאחרונה
אני בחרתי ללדת בלי אפידוראל ואני נהנתי מאוד!
היתה לי גם לידה קלה ב"ה. ומאוד מהירה.
נתתי צדקה בהדלקת נרות שבת לכבוד הלידה ועשיתי בחודש תשיעי הפרשות חלה לכבוד שבת. היו לי ישועות. תודה לך ה' נהנתי מאוד.
חוויה מהממתתתתת.....
תאמיני בה' והוא יהיה בעזרך.
לידה קלה!
סיפור הלידה של הנסיכה שלנו עמית-טליה
הקדמה קלה-
אז בסוף חודש שמיני, אני ובעלי עשינו קורס הכנה ללידה, אצל יפעת כמובן..
ידעתי שבעלי יהיה המלווה העיקרי והיה לי חשוב שהוא ידע ויתכונן לא פחות ממני...
בסוף הקורס נכנסתי לחודש תשיעי, באמת חודש סיוטי למדי.
עד אז עוד הייתי שוכחת שאני בהיריון, רק כשצריך להתכופף או לשים גרביים פתאום אתה קולט את הבטן שמפריעה
אבל בחודש תשיעי, זוכרים בכל רגע את ההיריון. ביום כולי כבדה ובקושי הולכת בלילה כבר אין תנוחה טובה, הצירים מגיעים כמעט כל לילה. סיוט חיובי של ממש.
ואז הגיע שבוע 39, יום רביעי מגישה מטלה שהיה לי כ"כ חשוב להגיש.
בלילה של רביעי-4 בבוקר, מרגישה כאב חד בבטן שגורם לי להתפתל מכאב, מתלבטת אם זה שירותים או ציר...
קמה לשירותים וחוזרת למיטה.
רבע ל5 שוב כאב חד כזה, קמה לשירותים וחוזרת למיטה. נזכרת שיפעת אמרה שלפעמים יש התרוקנות לפני הלידה...
5 וחצי שוב כאב חד, אני בודקת את הזמנים רואה שזה סדיר אבל מבינה שיש עוד זמן
בנתיים אני לא מעירה את בעלי, שיאגור כוחות לקראת המשך היום....(גם זה טיפ מעולה של יפעת!)
וככה כל 45 ציר, עם כאב שלא הכרתי מימיי, ממש לא כאבי מחזור, ממש לא כאב בטן
פשוט כאב מיוחד שה' ברא לתהליך המדהים הזה...
בנתיים מדברת עם ה', מבקשת ממנו שיתן לי שליחים טובים ללידה, שיתן לבעלי ולאמא כוח לעמוד בלידה, שיתן לי כוחות וסבלנות..מנסה לזכור שלידה, זה ליד ה'..והוא פה ממש...
ב6 וחצי בעלי מתעורר ואני אומרת לו שיש לי צירים, חשבתי שהוא לא יתרגש כי הוא די שמע את זה הרבה בחודש האחרון, אבל משומה הוא זינק מיד ושאל כל כמה זמן, אמרתי לו שזה סדיר וזה כנראה זה...
הוא התרגש ואומר לי את קולטת?? היום מקסימום מחר אנחנו הופכים למשפחה...
ההתרגשות עברה מהר כשהוא ראה את הפרצוף שלי עם בוא הציר
והוא כמובן כמו תלמיד טוב התחיל לעזור לי עם תנוחות ונשימות
ואני התחלתי להודות על הקורס כי כל ציר זה הקל כ"כ את הכאב...
בין ציר לציר היה לי חשק עז לשוקולד, 2 חפיסות עד לבי"ח סיימתי.
החל מהשעה 8 הצירים כבר הפכו להיות כל חצי שעה, ניסינו להעביר את הזמן בין לבין..
וכל שעתיים הזמן הולך ומתקצר...אני מבלה לפעמים באמבטיה, לפעמים במיטה
מזכירה לעצמי שאני צריכה לסחוב כמה שיותר, ושאני לא רוצה להיות בבי"ח מלא זמן...
השעה כבר 11 יש צירים כל 10 דק' אני מתקשרת לאחותי הגדולה מספרת לה שיש לי צירים
שואלת אותה מתי נגמרת לאמא המסיבת חנוכה ומתי יש לאמא אוטובוס כדי לא להלחיץ אותה סתם
בנתיים אחותי כולה בוכה ומתרגשת..מתקשרת לסבתא שתדליק לי נר ותתפלל עליי..
אמרתי שאני אתקשר לאמא ב12 וחצי כי האוטובוס יוצא ב2 ולא כדאי להלחיץ אותה סתם
ב12 אמא שלי מתקשרת, כרגיל האינטואיציה שלה עובדת שעות נוספות
וכן יש לה הרגשה, אז היא רוצה לדעת מה שלומי
לרגע הייתי בטוחה שאחותי סיפרה לה, אני אומרת לה שאני בסדר והיא לא מאמינה כ"כ
אמרתי לה שבאמת יש לי צירים סדירים אבל אין מה להלחץ יש עוד זמן
היא נלחצת אומרת לי שהיא הולכת לצאת באוטובוס של 2 ומנתקת לי...
בנתיים הצירים כבר כל 3 דק' ואני נלחצת אם לצאת או לא...
בעלי מתקשר ליפעת שאומרת שאפשר לסחוב עוד, רק שהצירים שהגיעו אח"כ מאותתים לי שאי אפשר לסחוב עוד!
בשעה 2 מתארגנים ציק צאק ויוצאים לאוטו
בעלי כולו מתרגש, אני מזכירה לו לנסוע לאט וכדי שלא יתאכזב אני אומרת לו שיכול להיות נגיע ויהיה פתיחה 1 2 שלא יתלהב יותר מידי.
מגיעים לשערי צדק, בהתחלה מקבלים חוסר יחס לחלוטין
כנראה כשהם רואים אישה בלידה ראשונה הם בטח מבינים שיש עוד הרבה זמן לפניה..
המזל שהפקידה בקבלה רואה אותי מתקפלת כל שלוש דק' וקוראת למיילדת....
מגיעה מיילדת לא נחמדה במיוחד...ואני עוצמת עיניים וממלמלת לקב"ה שיביא לי שליחים טובים
ופתאום מגיעה אישה שנשלחה דחוף, המיילדת עוברת אליה ואליי מגיעה מישהי אחרת מקסימה ביותר
מכניסה אותי למוניטר, בודקת פתיחה- פתיחה 4 מחיקה מלאה!
ואוו לידה ראשונה כל הכבוד לך! (ישש מרגישה שיש שכר לפעולתי...)
היא שואלת אם אני רוצה אפידורל, אני אומרת שבנתיים לא.
ואז מגיעה חמתי, עם המדים של שערי צדק, והתהליך הופך נעים יותר
מכניסים אותי מיד לחדר לידה, חמתי מתקפלת איתי בכל ציר...
שוב מוניטור שוב פתיחה כבר 5 וחצי אני ממש מתקדמת!
מחליטה שאני רוצה אפידורל, בעלי עוד רגע בוכה מהפחד של הזריקה.
מגיעה המרדימה, אין ספק שזה היה השלב הכי מלחיץ...
בעלי יוצא מהחדר, נותנים לי זריקה ואני זזה..המרדימה מבקשת מחמתי ומהמיילדת לחבק אותי חזק כדי שלא אזוז ונותנת לי זריקה נוספת...
ב"ה עבר בשלום! מתחילים פחות להרגיש..
השעה כבר 5 פתיחה 6 ואמא מגיעה, כולה אדומה ולחוצה, רואה אותי אוכלת וצוחקת ומתחילה להירגע...
אני שמחה שאמא הגיעה עכשיו ולא ראתה אותי סובלת בכלל...
ומעכשיו זה חוויה אמיתית, מוציאה ספר תהילים מתפללת, מנמנמת קצת...
(זה שהמציא את האפידורל קיבל כ"כ הרבה ברכות באותו רגע.)
בין לבין בודקים לי פתיחה ויש כל הזמן התקדמות...
מתקשרת לסבתא בעצמי ומתחילה לבכות מהברכות שלה (שחצי במרוקאית ואני לא מבינה כלום...)
לרגע חמתי ואמא הלכו לקנות קפה ואני ובעלי מנצלים את הזמן לבד ושרים "וזכני לגדל וטוב להודות"
בשעה 8 וחצי יש פתיחה מלאה, המיילדת מתחילה לבקש ממני כל פעם ללחוץ קצת כדי להוריד את הילדה יותר ויותר למטה..
אני מתאמצת ללחוץ, ובאמצע צוחקת עם אמא ובעלי שאני פשוט לא מרגישה כלום ...
הם נקרעים מצחוק ואני ממשיכה ללחוץ כל פעם שבעלי אומר לי שיש ציר...
ברבע ל9 המילדת אומרת לי שאולי כדאי זירוז כי זה ממש קרוב..
אני מפחדת ואומרת לבעלי להתקשר ליפעת (הוא תמיד מתבלבל בין לידה להיריון, אז השיחה הלכה ככה, "יפעת, עמית עכשיו בהיריון! יפעת- מה מה הכוונה בהיריון?! בעלי- אה בלידה בלידה)
לקחנו זירוז בסוף ואני ממשיכה ללחוץ בלי להבין בכלל מה אני עושה...
ואז מתחילים ללחוץ בלי להרפות המיילדת כבר רואה את הראש,
ופתאום משהו לא טוב, הדופק של הקטנה יורד ומצפצף חזק.
המיילדת לקחה מספרים וחתכה אותי והקטנה החליקה החוצה עם חבל התבור סביב צווארה.
באיזשהו שלב גם הרופאה נכנסה ועזרה אני כבר לא הייתי שמה בשלב הזה...
שניה אחרי שחתכו לה את חבל התבור היא כבר בכתה ונשכבה עליי...
איזה נחת
קצת תפרים לא נעימים אבל ב"ה מודה לה' על החוויה המדהימה (כן כן בא לי כבר ללדת שוב!)
על הבעל המדהים והתומך. על השליחים המקסימים מיפעת שהכינה אותנו ועד לאחיות בשערי צדק
ההורים המדהימים שלנו וכמובן על הנסיכה הקטנה שברגע חדרה עמוק עמוק לחדרי ליבי
איזו לידה כיפית!!!אהבה של אימא
ב"ה!!!
חחחח אני קוראת את הסיפור שלך, והכול, אחד לאחד - הפוךךך ממה שהיה אצלי! חחחח...
בכלל לא היינו צריכים לתזמן צירים, הייתה ירידת מים וצירים תכופים ביותר - מיד יצאנו לביה"ח, לא הספקתי לקבל אפידוראל, בטח שלא להתפלל (חוץ מ - ה'!!!! תעזור לי לעבור את הציר הזההההההההההה!)... ואימא שלי לא הספיקה להגיע למרות שהיא טסהההה....
בקיצור - הפוך לחלוטין! חחחחחח... מדהים!!!
יש לה' דרך מיוחדת בשביל כל אחת....
ב"ה, הכי חשוב שיצאתם בידיים מלאות, שמחים ומחוייכים, ועם חווייה חיובית!!!
שבע"ה גם הלידות הבאות יהיו לך נעימות שכאלה...
מזל טובזקנת השבט
כשהיא תהיה גדולה ותבקש שוקולד ,אז תביני למה.
צחקתי מהשיחה של בעלך עם יפעת
מזל טוב!!! הרבה נחת וגידול נעים.בתי-ה.
נשמה,סיפור מדהיםיפעת1
הצחקת אותי..
אתם זוג מקסים,ושום דבר לא ברור מאליו ב"ה שהייתה לך תמיכה טובה.
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב.
נשיקות לנסיכה
מקסים! תודה על השיתוף!יוקטנה
מזל טוב,אתם מקסימים באמת.מה'
חסדי ה' כי לא תמואמהונת
סיפור מקסים!
ואיןןןןןןןןןןןןןן על ברכות של סבתות מרוקאיות!!!
ואוווווו! את פשוט גיבורה!!ענת=)
הלוואי שבלידה הזו אני אזכה להרגיש צירים אמיתיים של הגוף שלי ולא של הפיטוצין.
שתזכי לעוד הרבה לידות יפות וטובות כמו זו!
בריאות איתנה ונחת!
תגובה לענתשלה שוב
כבר סיפרתי כאן....
אבל שתדעי- תמיד נתנו לי פיטוצין,
ובלידה האחרונה העוברית היתה במצוקה, ולא רצו לתת פיטוצין,ומצד אחר היו בלחץ- להכניס לניתוח או לא...
וכל הזמן הרופאה נכנסה וצעקה לי - אם את לא מתקדמת אנחנו בניתוח!
בקיצור...הייתי בלחץ,
ואז נזכרתי שבדיוק לפני הלידה הזו הדודה שלי סיפרה לי על עיסוי בחזה שהיא עשתה לקדם,
וניסיתי גם,
וזה זרז פלאים!
רק שהחברה שלי שהיא גניקולוגית הזהירה אותי- את זה עושים רק בחדר לידה עם מוניטור קרוב,
כי בפיטוצין טבעי אין פיקוח וצריך לדעת שאנחנו לא מגזימות...
תנסי, אולי יעזור לך!
תודה לך, אבל תפילתי היא לעוד הרבה לפני....ענת=)
שכשהרגע המיוחל ליגיע בטוב ובבריאות.
זה יתחיל בצירים טבעיים 'רגילים' וסדירים...
בלידה הקודמת הגעתי בשבוע 42 לבי"ח וילדתי אחרי יומים של פיטוצין בלבד!!!!!!
איזה כיף לך...שלה שוב
נשמעת לידה מדהימה....
מאחלת לכולנו!
לא עקבתי כמה זמן אחרי את כותבת את הסיפור,
אבל מקווה שאת ברגעי החלמה,
וסבלנות...
אמנם אומרים שזה טבוע בנו להיות אמהות, אבל בטוח שזה משהו שאנחנו משתפרות בו עם הזמן!
בהצלחה, הרבה נחת!
אוף (קשור למוות-)הביצה שהתחפשה
בס"ד
כואב לי על היולדת הזו, שלקתה בתסחיף מי השפיר
ונפטרה הבוקר...
כואב לי.
אם לא הייתי מאמינה שהכל לטובה, הייתי אומרת "איזה גורל אכזר".
אבל אני יודעת שהכל משמיים, ובאמת הכל לטובה.
אבל בכל זאת, יש לי איזו תחושה של גורל אכזר.
אוף, רק הריון שני.
עוד ילד שבקושי זוכר את אמא, וילד שלעולם לא יזכה להכיר אותה.
וגם, "הכרתי" אותה וירטואלית מפורום אחר. וזה כואב כל כך...
ה' ינחם את המשפחה, הבעל, ההורים, האחים, הילדים, וישלח להם המון כוח...
יהי זכרה ברוך.
ברוך דיין האמת.
מותר לדעת, אפילו באישיאמהונת
מה הניק שלה??
אולי גם אני היכרתי אותה????????????
גם לי ממש כאב לשמוע על המקרה הזה.חיפושית אדומה
ברוך דיין האמת.
זה פעם ראשונה שאני שומעת על זהזקנת השבט
פה קשה לי מאד, ותמיד האמונה שלי מקבלת זבנג. והשאלה למה?! תמיד תהיה שם. אמן כל מה שאמרת. שלא ידעו עוד צער.
חיבוק..גם לי היה ממש קשה לשמוע את הבשורהיפעת1
וכמו שכתבת אנחנו לא יודעים את החשבונות של הקב"ה.
כ"כ עצוב!!!איזה יום שמחאחרונה
שלא נדע...
הסתדרתי ב"ה =)אהבה של אימא
עבר עריכה על ידי אהבה של אימא בתאריך כ"ד טבת תשע"ב 13:08
מה , עם להעסיק אותו? ספריזקנת השבט
חחחח לא..אהבה של אימאאחרונה
שאלתי שאלה אחרת, ובסוף הסתדרתי.. אז מחקתי כדי לא להטריח
אגב, הספר אצל בעלי.... אז זה בדרך =)
סקר מוצקים ומיםאחת ש...
אז,
באיזה גיל התחלתם עם טעימות?
הקטנה שלי בת ארבעה וחצי חודשים ורק יונקת,
טוב לי עם זה לגמרי!
אבל יש שתוהים למה התחלנו עם טעימות..
אז סתם מעניין אותי מה דעתכן.
וגם, לתינוק יונק בגיל כזה, נתתם גם מים?
אני לא נותנת..
ויש שמנסים לשכנע אותי למה כן כדאי.
אז מה אתן חושבות?
תודה לכן!
טעימותהביצה שהתחפשה
בס"ד
בגיל 4 חודשים [קצת אחרי]
התחלנו הכל- אבל לא כל יום...
עוד לא נתתי מים
[היא לא יונקת...]
כל אדם זה משהו אחרזקנת השבט
גם כל תינוק זה משהו אחר.
הכרתי תינוקת שעד גיל 8 חודשים רק ינקה , בלי מים . היום נערה בריאה ושמחה ברוך ה'. - היא פשוט לא רצתה לאכול עד גיל 8 חודשים.
אצלי כבר מגיל 3 חודשים התעניינה באוכל וגם השינים צמחו לה מהר. בגיל 4 חודשים כבר היתה לה שן..
בגיל 4 חודשים התחלתי עם תפוח מרוסק בלי מים . בהתחלה כפית פה , כפית שם , ולאט יותר .
נדמה לי שבגיל 5-6 חודשים הוספתי צהרים סמלי כזה . מרק שכולם מכינים לתינוקות : גזר , בצל , קישוא , ועוף במים.
אולי מגיל חצי שנה , היא אוכלת צהרים . מאז ארוחות הצהרים היא מקבלת גם מים , ולפעמים אני נותנת לה מיץ שאני מכינה מרימון ממש כמות קטנה - בשביל הברזל . כלומר היא מקבלת מים מאז גיל חמישה חודשים- חצי שנה .
מה אני חושבת?
אני חושבת שזה לא משנה מה אני חושבת. משנה מה את חושבת. את אמא שלה , ואת תחליטי מה טוב בשבילה. אפשר תמיד לשמוע עצות , אבל בסוף זו החלטה שלך בעז"ה.
מה שזקנת השבט אמרהחיפושית אדומה
אם נראה לך שעכשיו היא לא צריכה מוצקים, וההנקה מספיקה לה - אז סבבה.
ההנקה מביאה לה את כל הנוזלים שהיא צריכה - אז אין לך מה לדאוג לגבי מים.
ולגבי מוצקים - בד"כ רואים שהילד כבר מתעניין במה שההורים אוכלים, ומנסה להכניס דברים לפה וכד'. את כבר תרגישי.
אמנם יש המלצות שמבחינה בריאותית עדיף לחשוף לטעמים (ולאו דווקא כארוחות) בין 4-7 חודשים (אם אני זוכרת נכון) ואז זה יכול למנוע רגישויות וכו', אבל את יודעת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ובד"כ יש הרבה יוצאים מן הכלל...
נוטה להסכים עם זקנתפצקרשת
זה תלוי בתינוקת, במה שהיא משדרת. אם היא מחזיקה את עיצמה ביציבות, אם היא מתעניינת באוכל של גדולים (שלי פעם חטפה לי תפוח מהיד. זה היה כ"כ מצחיק!), אם היא לא דוחקת עם הלשון החוצה כל מה שנכנס לה לפה - אלו סימנים שהמערכות אצלה הבשילו לקבלת מזון, ואז לא כדאי למנוע ממנה טוב. אם התחושה שלך היא שעדיף להמשיך בהנקה מלאה - מן הסתם זה בגלל שאת קשובה לה ורואה שהיא עוד לא הגיעה לשלב הזה, וזה תקין לגמרי.
אם עוד איזה חודשיים עדיין היא לא תהיה בכיוון - כבר יש צדדים לכאן או לכאן, אבל בגיל כזה עוד הייתי זורמת איתה בלי שום היסוס.
לגבי מים - ההנחיה המקובלת היא לא לתת מים בשלב הטעימות, אלא רק כשמוצקים מתחילים להיות ארוחה. אתם עוד רחוקים משם... תאמיני לי שבחלב אם לא חסרים לה נוזלים
מצטרפת. היא כבר תראה לך מתי הזמן שלה לאכול יוקטנה
דחוף!תהילים להצלחת ההתישבות בא"י נוכח המצב שרוציםעדינה
תהילים להצלחת ההתישבות בא"י נוכח המצב שרוצים חלילה להרוס ישובים ולגרש יהודים. רק תפילות לביטול רוע הגזרה יעזרו. אל לנו להשלו תעצמנו בביטחון בבני אדם ש"פיהם דבר שווא, וימינם- ימין שקר" (תהילים מזמור קמ"ד)
כל אחד יקבל על עצמו להתפלל 3 מזמורים (מובן שאם הוא רוצה להוסיף- יבורך) וכך 50 איש יאמרו ספר שלם. רק תפילה לבורא עולם תועיל. "ותשובה ו ת פ י ל ה וצדקה" אעביר הודעה בע"ה גם בפורומים נוספים "ארץ מולדת" וגם "הורות" וכו' ..
ואני אמצא פנאי בע"ה להתפל וב"ה יש לי ארבעה ילדים קטנים וגם בדרך...
חייבים להרבות בתפילה להרבות בתפילה לגאולה בכלל "הן אל כביר לא ימאס תפילת רבים".
מי מצטרף ורוצה להתפלל שלושה מזמורים ביום.
אני ב"נ- א-ג
מי ד-ו?
(מזמור קי"ט הארוך(המכונה "האלפא ביתא"..)יהיה בנפרד במקום שלושה..קדימה.. לא בעיה להשיג50 איש.
לא נעים להגידזקנת השבט
בגרוש גוש קטיף קראתי תהלים בדמעות , שפכתי ליבי כמים , הלכתי לכותל והתוצאה....הייתי אומרת שחזרתי בשאלה , אבל הבעיה שעוד לא חזרתי בתשובה. אז קצת קשה לי עם תהלים , למרות שזה ספר נהדר ופסיכולוג פרטי.
אני עוד זוכרת את שברון הלב עם נחשון וקסמן, אחרי כלפצקרשת
התפילות.
זה באמת מאוד מאוד קשה ושובר, כאילו לחטוף סטירה בפרצוף.
בספר על ר' אריה לוין קראתי (אם אני זוכרת נכון) סיפור על אישה שבכתה והתחננה על משהו (או לי שבנה יחלים?) חודשים רבים. כשתקוותה נכזבה היא פנתה לצדיק ושאלה אותו אם כל הדמעות ששפכה היו לשווא, ור' אריה לוין השיב לה שהן מעטרות את ראשי המלאכים המלמדים זכות על ישראל כפנינים.
שנזכה להתפלל באמת, בשברון לב, בענווה, ולהתגבר על התחושה (האנושית) שבתפילותינו אנחנו לכאורה מחייבים את רבש"ע להגשים משאלותינו.
אוי, עיוותתי לגמרי, הנה הסיפור:פצקרשתאחרונה
אשה שבאה לרב אריה לוין, ושאלה אותו: רבי, בעלי נפטר לפני מספר ימים ממחלה קשה ארוכה. ואני שואלת, היכן הן אותם דמעות ששפכתי? היכן הם כל אותם פרקי תהילים שקראתי כנפשי מורתחת? מה עשה הקב"ה עם אותן שעות של בכי בלתי פוסק, שלי ושל ילדיי? התבונן בה הרב אריה לוין בעיניים טובות, עיניו התמלאו דמעות, והוא השיב: דעי לך שיש לו לקב"ה בשמיים שק של דמעות, בשק זה הוא אוסף את כל דמעותיהם של ישראל, מאז שנברא עמינו ועד היום. ודעי לך, הוא הוסיף, שהקב"ה אוסף פנימה את כל הדמעות, כל הבכיות וכל פרקי התהילים. כולם נאספים אל תוך השק ובסופו של דבר ישפך כל תוכן השק ויציף את העולם בטובו.
מעקב הריון עודף עושים ללא הפניהשירשור
אני ערכתי אותו בזמנו בבית חולים לניאדו אחת ליומיים- שלוש.
בד"כ בודקים לחץ דם, שתן, חום ומוניטור.
ואם נראה שיש איזה סימן רופא גן בודק פתיחה (את יכולה גם להתנגד) ואולטרהסאונד לבדוק את השיליה.
איזה איזור ואיזה קופ"ח,כל מקום עם הנהלים שלויפעת1
בגדול קחי לך את הבוקר פנוי זה לפחות 4 שעות,את מגיעה למוניטור 20 דק' אם הכל תקין,אולטרסאונד,וחוזרת לרופא עם התוצאות..{לא לשכח שצריך לחכות בתור }
וכמו שירשור כתבה את יכולה להתנגד לבדיקה פנימית,ממש אין צורך.