פורום הריון ולידה (עמוד 5289)

והבאנו לקטנטנים

להתייחס למים ממתקן כזה כמו לכל סוג אחר של מים, דהיינו - להרתיח למשך שתי דקות לפחות בסיר מכוסה.

אפשר ללעוס את זה עם אוכל, לי לא עשה תופעות לוואי

פרוקל של חברת "רקח"

ניסיתי לקחת כמה והוא היחיד שלא עשה לי שום תופעות לוואי.

הוא טיפה יותר יקר מהאחרים אבל שווה את זה...

הוא בגודל של האקמול העגול לא המעורך,

נראה לי שאפשר בכל בית מרקחת, אבל כדאי לברר עם הרופא אולי הקופה משתתפת....

תוסף ברזל המומלץ ביותר הינו פלורדיקס - מכיל ברזל אורגני קל לספיגה, טבעי לחלוטין אשר נספג בצורה אופטימלית במערכת העיכול ללא תופעות לוואי (עצירות, בחילות, שלשולים וכד').

פלורדיקס מכיל ברזל גלוקונט דו-ערכי עדין ביותר בנוזל: 7.5 מ"ג בכל 10 מ"ל. שלא כמו במוצרים אחרים המצויים בשוק, בפורמולה זו אין צורך במינון גבוה של ברזל בכדי להגיע לרמת ספיגה גבוהה – רכיבי הפורמולה כולם פועלים יחד להגברת הספיגה. פלורדיקס מעלה את רמות הברזל בגוף וגם את רמות הפריטין (מאגרי הברזל בגוף) בתוך חודש ימים במצבים בהם רמות הפריטין נמוכות. 

מה, לא נתנו לא אנטיביוטיקה כשגידלו אותו?....

יש לו איזה ביפר למילה ברזל....

גם לי היו בעיות עם אחרים ועם החברה הזו זה הסתדר.. הכדורים בגודל סביר , רק לא טעימים במיוחד- אבל מה לא עושים בשביל בריאות?

הבת שלי מקבלת את הטיפות שלהם עקב בעיות בטיפות הברזל של חברה אחרת, וגם אצלה אין תופעות לוואי.

ניתן להשיג ע"פ הידוע לי בכל בית מרקחת..

בהצלחה!

אם התינוק קיבל אז תשתמשי על השד מהמשחה שלו. זה אכיל ואפשר להניק בלי לנקות בכלל. שימי על הכל.

אבל בעצת יוקטנה השתמשתי במשחה שאמרה כי סבלתי מכאבי תופת בכל הנקה.

לאחר שתי מריחות, הכאבים פחתו בצורה משמעותית ותוך יומיים לא נשאר זכר...

ממליצה לחשוב לרופא ולהתייעץ.

ויש משחה "דקטרין" לאמא...

אלו שתי משחות שונות כי הרקמות האלו שונות (על העור, לעומת על הלשון).

לא צריך בשביל זה מרשם... ואם אני לא טועה - לא צריך לשטוף לפני ההנקה.

תרגישו טוב!

אפשר גם למרוח סודה לשתיה עם מים קצת על השד ובפה של התינוק.

לשתוף טוב טוב מוצצים ובקבוקים.

ברוב הבדיקות אומרים יום לפני האיחור במחזור. אני קניתי בזמנו בדיקה (קראו לה "מקלון הזהב" או משהו כזה) שהיה כתוב עליה שאפשר כבר לבדוק 10 ימים אחרי ההפריה.

בשורות טובות!

עוזר לשמור על המוצץ

עוד רעיון - להחזיק תמיד מוצץ רזרבי. כשכל המוצצים הולכים לאיבוד משתמשים בו, וכבר למחרת דואגים לקנות מוצץ חדש. אבל שתמיד יהיה במגירה מוצץ אחד שהוא לא בשימוש, ומשתמשים בו רק במקרה "חירום"

להורים שלי יש תמונה על הקיר "לשבור את הזכוכית בעת הצורך" עם מוצץ

הבעיה היא שאני מסתובבת איתה לא מעט, אז כל פעם שאני מעבירה אותה מהלול לעגלה או מהעגלה לאוטו הם נעלמים.

וגם יש לה קטע כזה חדש שהיא זורקת אותו (לא רק אותו) וגם אם הוא מחובר לשרשרת היא מושכת וזורקת...

לפחות היא נהנית...

לכיסא ברכב,

לכל מקום אפשרי- לחבר מוצף מיוחד-- כך הם לא יזוזו.

לא ניסיתי אף פעם- אבל זה רעיון...

אולי באמת אני אייחד מוצץ לאוטו ואז לא אצטרך להוציא את המוצץ מהבית

תודה!

כשרואים שהמלאי מתחיל להתרוקן, קונים חדש...

אבל בדרך כלל- הם נאבדים בבית ונמצאים כשמנקים ביסודיות ואז ממחזרים שוב בלי צורך לקנות חדשים..

כמה שהוצאנו על מוצצים, מכל הסוגים, והיא רק מוצצת אצבע...

מה שעשיתי עם הגדול זה מוצץ לבית (בעיקר במיטה), מוצץ בעגלה ועוד אחד שמור בתיק למקרי חירום...

רק שאצלנו המצב יותר מורכב עם ילדה בת 5 מכורה למוצץ וילד בן 3 ןחצי ותינוקת בת שנה וחודש שאוהבת רק מוצץ אחד בלבד ולא משנה כמה נקנה היא תאהב רק אותו ... זה כל לילה לזחול מתחת למיטות ולספות בחיפוש אחר המוצצים ויש לנו הרבה. .. דיכאון !! צריך להמציא גלאי מוצצים

אצלנו היא לא מוצצת אבל אוהבת לקחת ביד ולשחק עם המוצץ והמחזיק.

יש הומורסקה של אפרים קישון בידיוק על הנושא הזה-שהבת שלו אהבה רק מוצץ אחד

או לפחות מחלה..

רוב השנים שאני מלווה או מכינה ללידה עם תאומים מביאים להם בשליש השלישי שמירה.

אני אישית הייתי מתעקשת כל יום ברחם זה פחות שבוע בפגיה.

שעל שמירת ריון של פחות מ30 יום לא מקבלים כסף מביטוח לאומי.

נכון הבריאות חשובה יותר מכסף, אבל לרוב אובדן של חצי משכורת לא יהיה פשוט. לכן כדאי להשתדל לקבל מהרופא לפחות חודש שמירה.

ההמלצה שלי: (-אבל יש לי נסיון רק מההיריון הקודם ומהנוכחי..)

יש בדיקות שכדאי מאד לעשות ויש כאלו שעדיף שלא..

אולטראסאונד כמעט תמיד כדאי- אבל לא מומלץ על סקירה מוקדמת- זה באמת הרבה פעמים סתם מכניס ללחץ.

לפעמים מגלים באולטראסאונד דברים חשובים שכדאי שיחכה בחדר לידה מומחה לעניין.. (לדוג' רשרוש בלב-יחכה קרדיולוג יילודים וכד'), ולפעמים גם רואים דברים חשובים כמו מצג עכוז/ראש גדול שמצריכים קיסרי..

כל הבדיקות הפולשניות- אם לא ידוע על מחלה כלשהי- עדיף לא לעשות. זה גם יכול לגרום לסיבוכים והפלות.

ותמיד להוסיף תפילה..

בהצלחה! ובשעה טובה..!

אני אישית ממליצה על סקירה אבל ממש לא אולטרסאונד כל חודש אלא אם כן יש חחש ל IUGR כמו במקרה שחשדו אצלך.

הרבה תפילות ובע"ה בשורות טובות!

כמו בפעם הקודמת- נגיד שהעובר קטן מידי ואת אומרת להם שזה היה גם בהריון הקודם אז בדרך כלל פחות חוששים כי רואים שזה דבר שחוזר על עצמו אצלך.

אצלי לדוגמה היה ההפך- חששו מאוד מעובר גדול מאוד, סכרת וכו' ויש לי בטן קטנה.

בהריון השני כבר היו רגועים יותר כי ידעו שבהריון הראשון היה אותו דבר. וכנ"ל עכשיו בהריון השלישי. העובר גדול והבטן קטנה, וכבר אף אחד לא מתרגש מזה...

יש חשש לבעיה בשיליה ואין מספיק הספקה לעובר ומעדיפים ליילד מוקדם ושיגדל כבר מחוץ לרחם.

ולא חריג יותר מידי, מבינים שזה כנראה משהו תורשתי.

אני מדברת על פער קטן לא על פער ענק שבאמת מעלה חששות ובדיקות.

פער קטן יכול גם להלחיץ אלא אם רואים שתמיד יש לאישה עוברים קטנים.

כי בלי מעקב א"א יהיה לדעת כמה הפער ואם העובר בקושי גדל בצורה משמעותית.

פער שמתחילים לעקוב זה אם יש הבדל של שבוע וחצי- שבועיים וזה לא נחשב לפער גדול.

ברוך ה' לנו לא היו סיבוכים או חששות בהריון הקודם ולא בנוכחי.

אני אישית כן חושבת שצריך ללכת לבדיקה שיגרתית אצל הרופא כל חודש כי הריון זה דבר מאוד רגיש שיכול להשתנות אז צריך מעקב כלשהו אצל מישהו שכבר מכיר אותך

אני מכירה גם סיפורים שהפחידו את ההורים בהריון (אמרו לבת דודה שלי שהראש של העובר גדול מדי וממש הלחיצו אותם..) אבל עדיף לדעת ולהיות לחוצים מאשר לקחת סיכון של לא לדעת משהו שקריטי שנדע לפני הלידה.

הרופא הנוכחי שלי למשל לא עשה לי אולטראסאונד באחד התורים כי זה היה באותו שבוע שעשיתי סקירה מוקדמת אז אם את רוצה לחסוך בדיקות את יכולה לנסות ולקרב בין הבדיקות ה"מיוחדות" לבדיקות השגרתיות אצל הרופא. (או באמת לדלג על הבדיקות השגרתיות אם בבדיקה המיוחדת אמרו שהכל תקין)

הריון קל ורק בריאות!!

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

אצלי כולם היו קטנים לגיל ההריון, אצל הראשון זה התגלה בסקירה הבסיסית אצל השניים האחרים לקראת חודש 8.

נולדו אצלי במשקלים בטווח של 2.190- 2.550

כל עוד העובר בגודל שתואם לגיל ההריון, לא יבקשו ממך לעשות אולטרה סאונד ומעקב גדילה כל חודש.

סטיה של עד שבועיים מגיל ההריון היא תקינה, אין 100% דיוק באולטרה סאונד

אם תתחיל להיות האטה בגדילה שזה אומר שהפער בין גיל ההריון לגודל העובר הוא בערך שבועיים ופחות מזה- יתחילו לעקוב, במיוחד כשיש לך רקע של הריון עם האטה בגדילה. 

ברגע שגילו אצלי האטה בגידלה עשו לי מעקב כל שבועיים- חודש.

להילחץ, אין מה, כי הרופאים בודקים שהכל כשורה, אם הכל כשורה, אז את יכולה להיות רגועה עד הבדיקה הבאה ואם חלילה תתעורר בעיה- אז את בטיפול.

הרופאים עושים את הכל כדי שהעובר יהיה מה שיותר בפנים, גם אם יש האטה בגדילה, ואם זה חלילה מצב חמור- אז יחליטו בהתאם לנתונים אם צריך ליילד מוקדם יותר כדי שהוא יגדל טוב יותר בחוץ.

ללכת לבדיקות האלה בתחושה- שאת עושה את ההשתדלות שלך לשמור על העובר שחלילה לא יגיע למצב של סכנה ולהישאר רגועה.

זה טירטור גדול, במיוחד אם את לא גרה 5 דקות מהקופ"ח, אבל המעקב הזה והשקט הנפשי הזה, שהכל בסדר שווים את הטירטור הזה.

הריון קל ומשעמם

למרות שהסברתי להם שזה המשקלים שאני יולדת הם לא הקשיבו עשו לי מעקב כל יומיים ורצו לילד אותי משבוע 35 בסוף ילדתי בשבוע 38 וחצי 2650

טוב, נראה לי שאני ילך למעקב כל חודש עפ"י הדברים שכתבתם פה. מקווה שהפעם יהיה בסדר ולא ילחיצו אותי...  בע"ה שהכל יהיה תקין ויעבור בשלום!

את נמוכה? בעלך נמוך?

לרוב זה מתייחס לסטטיסטיקות ואם שניכם אנשים קטנים הגיוני שיהיו לך עוברים קטנים...

כמה היא כבר שוקלת?

נולדה 1.350

תבשרי טוב!!

בת כמה היא נולדה??

 כי היה לי סכרת בהריון אז נולדה 1.350 בשבוע 29+3

חושבת מידי פעם מה קורה איתך..

מקווה שאת מסתדרת רחוק מהבית...

מקווה שתצאו בריאות ושלימות בקרוב הביתה!

אבל יש שם בפגיה את דוד שלי הרופא ואני גרה אצלו עכשיו והוא גם זה שמטפל בה

אני זוכרת שסיפרת שבגלל זה את רוצה להגיע לאסף הרופא, שהדוד שלך רופא של הפגים. 

בהצלחה ואת מוזמנת להרחיב, לשתף ולעדכן...

כל היום אני לידה

ההמוגלובין שלי גם לא הכי בשמים...

אני מותשת!!!

השאיבות ב"ה פחות כואבות כמו בהתחלה אבל עדין לא הכי נעימות

היא כבר נושמת לבד אוכלת דרך צינור לאף ועולה ב"ה במשקל יפה (בהתחלה היא ירדה)

אמרו שישאירו אותה עד שבוע 36 ומשקל 2 קילו ורק אז ישחררו.

אבל לפי מה שנראה בבדיקות אין פגיעה במח שזה היה הפחד של דוד שלי בגלל השבוע והריאות עובדות יפה

הומוגלובין - את לוקחת תוסף ברזל?

מבחינת מותשות - האם יש לך אפשרות לקחת אותה עלייך בקנגרו ולנוח יחד על כיסא?

זה ברזל וחומצה פולית ביחד

לא נותנים עדין להרים.

אולי מחר או שבוע הבא

אחרי השחרור מהפגייה - למצוא מקום שבו תוכלי לנוח כל היום ורק להניק את התינוקת (ואת כל השאר שמישהו אחר יעשה).

גם התאומים שלי היו בפגייה, אמנם משבוע 34 ורק שבוע וחצי, ומה שעזר לי להתאושש אחר-כך מכל הנסיעות וההנקות (הם ינקו כבר מההתחלה כמעט כשהיו בפגייה) היה השהות אצל אמא שלי.

בהצלחה ורפואה שלמה!

תמשיכו לגדול ולהתחזק בע"ה!

אם יש לך שיליה קדמית או אם את מלאה יש סיכוי שתרגישי בשלב מאוחר יותר.

התנועות בהתחלה מרגישות כמו פירפור של דג,או גזים בבטן.

מעקב תנועות מתחיל בין שבוע 25-28 אז יש לך עוד זמן..תהני.

ובשעה טובה!

בהריון ראשון הרגשתי בשבוע 19 בערך... יכול להיות שבהריון שני הרגשתי מוקדם (שבוע 14) ועכשיו אני בשבוע 17+ ועוד לא מרגישה?

יש לי ביום שני תור לרופאה אבל אני מלאת חרדות...

ועוד שאלה - מישהי שמה לב להבדל בין בנים לבנות בתזמון של תחילת הרגשת התנועות...

כי אף אחת לא ענתה לי..

משום מה

בכל אופן מעקב תנועות מתחיל בין שבוע 25-28

לא שמתי לב להבדל בין הבנים לבת שלי

אז ב"ה הכל בסדר

הייתי ב-US והכל תקין

ויש לי שליה קדמית ולכן אני פחות מרגישה תנועות.

וגם קיבלתי ברכה מרב ש"ביטל" את הדאגות שלי ואמר שהכל יהיה בסדר עם ההריון הזה בעז"ה.

תודה ליפעת שענתה

משום מה

תנוחי תשתי ותהנו יחד בהצלחה!

לא הבנתי מה קרה לה פתאום... חשבתי שאני סתם לא מבינה מה הבת שלי צריכה... ושאולי היא בכלל רוצה משהו אחר ואני מניקה אותה... אבל זה ממש הסימנים שלה כשהיא רעבה!! והיא באמת יונקת יפה כל פעם.....

אבל חשבתי שגיל שבועיים זה מוקדם  מדי לקפיצת גדילה...

והראש שלי מתפוצץץץ.... ובגלל שכתבת לי לשתות - הבנתי שבאמת לא שתיתי מספיק יחסית לכמה שהנקתי...

מזל שיש אותך, תאמיני לי 

הם קופצים גדילה לאורך כל החודש...

שמחה שעזרתי.

בקשר לשאלות על המשאבה עצמה -מצטערת אבל אני לא יודעת ולא יכולה לעזור.

בקשר להתרגלות של הקטנה- אולי בשבוע שאת בבית תשאבי

א- כדי לראות את כמות החלב ולהתרגל בעצמך למשאבה ולרעיון השאיבה..

ב- כדי לראות איך הקטנה מתרגלת ולהרגיל בעת הצורך..

יום טוב ובהצלחה!

רצוי מאוד לשטוף את החלקים לפני- את לא יודעת אצל מי זה היה, אם היתה לה אולי פטריה באזור, או סתם חגיגה של חיידקים במקום לא נקי...

את החלק הקטן אני לא מבינה כל כך למה את מתכוונת. רוצה לעלות תמונה ונוכל להבין?

לגבי החלק הקטן, זה נשמע לי כמו החלק שסוגר את המכסה של הבקבוק, במקום פטמה (על מנת לאחסן את החלב).

כדאי מאוד לשים את כל החלקים במים רותחים ואח"כ לשטוף היטב במים וסבון.

ולגבי השאיבה עצמה,  ברור שאת יכולה!!! 

זה רק דורש זמן הסתגלות, גם שהגוף יתרגל למשאב, שהתינוק יתרגל לבקבוק אבל אל יאוש...

הבקבוק המומלץ בעיני הוא של MOM ,  שלי ממש אהבו אותו (למרות שגם איתו לקח להם איזה 2-3 ימים להתרגל). 

ומומלץ מאוד לנסות לשאוב עוד לפני שאת חוזרת לעבוד, גם כדי ליצור קצת רזרבות במקפיא וגם כדי להרגיל את הגוף לשאיבות בנחת. 

אם יש לך שאלות נוספות, בשמחה!

בהצלחה! 

(תודה לכל מי שענתה בינתיים. ארחיב בהמשך. מאוד לחוצה בזמן כרגע.

פשוט ניסיתי לשאוב, ולא הלך בכלל, אז דחוף לי להבין איך זה עובד, או למה זה לא עובד לי).

שצריך לייצר חלב בשביל המשאבה, כי זה בהחלט לא בדיוק אותו דבר כמו תינוק.

אל דאגה, תמשיכי לנסות וזה יצליח

חוץ מזה, בטח יש להם שירות לקוחות, תחפשי את המספר ותתקשרי להתייעץ איתם.

אבל דו צדדית, אבל מכירה חברה שמשתמשת במיני ומרוצה.

הכי חשוב זה, לשבת בנחת איזה 15-20 דקות, עם ספר/עיתון ולשאוב, אפילו אם לא יוצא כלום, לעשות ככה כמה פעמים עד שהגוף מתרגל קולט...

בהצלחה!

לי ממש קשה בשאיבות, למרות שההנקה הולכת חלק.

מה שגיליתי שהכי חשוב כדי להצליח לשאוב, הוא: נחת!!!!!

אל תהיי לחוצה, בעז"ה תלמדי איך עושים זאת (בעזרת כל העצות הטובות פה של כולן...)

ולאט לאט תצליחי.

כשאני שואבת בלחץ- לא יוצא כמעט כלום. כשאני נהיית רגועה- פתאום הכל משתחרר....

תחשבי אולי כדאי לכסות בחבילת מטרנה (TO GO הכי מומלץ כי אפשר כל פעם לפתוח רק מנה אחת)

שיהיה אצל המטפלת לעת צרה. אותי זה מאד הרגיע שאני יודעת שגם אם אצליח לשאוב קצת פחות ממה שהיא יונקת- היא לא תשאר רעבה...

יש כאן קישור לאירוח של עדי יותם המקסימה בפורום הנקה בתפוז בנוגע לחזרה לעבודה והמשך ההנקה - המון שאלות ותשובות בנושאים קשורים, שאולי יעזרו לך באופן כללי:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=317&MessageId=163380391

יש נשים בזמן הנקה אין להן ביוץ כלל ואז לא ידוע לי על דרך להכנס להריון מלבד הפסקת הנקה.

אבל- כתבת שאתם מונעים, לא כתבת איך.

אם את לוקחת סרזט- יתכן (שוב- כל אישה והגוף שלה, אין לדעת) שכשתפסיקי את הכדורים- יחזרו המחזורים.

ב"ה אני כל פעם נקלטת בהנקה. כבר 11 שנים שאני או בהריון, או מניקה, או גם וגם

יש נשים שחוזרות לבייץ מיד (אני נקלטתי כמה פעמים כשהתינוק היה חצי שנה פחות או יותר). יש נשים שחוזרות לבייץ אחרי שנה ויותר. זה גם עניין של גיל (הפוריות יורדת כשהגיל עולה).

הממוצע הוא, שנשים חוזרות לבייץ כשהתינוק עושה הפסקה של שש שעות בהנקה פעם ביום. למשל, אם בלילה הוא ישן הרבה זמן לפני שהוא מתעורר שוב להנקה.

עם הזמן, כשהתינוק גדל, אפשר ליצור הפסקה כזו באופן מלאכותי: למשל עם ארוחת מוצקים, כשהתינוק בשל לכך. ככל שיונקים פחות, כן הורמון הביוץ עולה, והסיכוי להיקלט שוב, עולה.

שיהיה בהצלחה

אם עדיין לא חזרת לפוריות, הגוף אומר לך שעדיין אין לו מספיק משאבים לכלכל עוד תינוק. לגמרי לגמרי נורמלי בשלב הזה. כשהגוף יהיה שוב כשיר לשאת הריון חדש, הוא יאפשר את זה. זה יגיע. אין מה לדאוג.

בורא עולם ידע מה הוא עושה...

לגבי ירידת מים תניחי פד ואם אחרי חצי שעה הוא ספוג זה ירידת מים תנסי גם להריח יש לזה ריח של זרע ולא של שתן. בשורות טובות..בהצלחה

לא הצלחתי להסתובב עם הפד יותר מ-5 דקות הוא אפילו לא היה לח אלא רק עם הפרשות... הוא ממש הציק לי. הצירים עוד באותה תדירות אז אני מחכה להתקדמות נוספת. 

לצאת עם בעלך, מסעדה, טיילת, סרט (לשבת בצד שיהיה לך קל לעמוד בצד אם מציק לך לשבת....

או אולי אמבטית קצף עם איזה כוס יין נחמד

מה שמרגיש לך הכי נכון.

אנחנו מסכימות שתשאלי פה

ונראה לי שגם שם יקבלו אותך אם תציגי תעודות מתאימות.

כלומר, בקבוצה של השנה וחצי עד שנתיים, ולא עם השנתיים עד שלוש. וכל זה רק בגלל שיומולדת שנתיים שלה הוא רק בעוד חודש. כלומר, שיבצו לפי הגיל ולא לפי רמת התפתחות.

בהרגשה שלי ושל בעלי (וגם של חמותי) עדיף לה להיות עם הגדולים כי זה יאתגר אותה יותר, היא תלמד יותר דברים ותתפתח יותר טוב. ההרגשה שלנו נכונה? ויותר חשוב מזה, האם זה באמת כל כך חשוב בגיל הזה שהיא תתפתח יותר מהר וטוב?

אני גם תוהה אם זה שהיא כבר יודעת הרבה דברים יגרום לפחות יחס מהגננות בכיתה של הקטנים יותר? (כמו בבית ספר שאת רוב העזרה, הסיוע והמשאבים מקבלים החלשים שצריכים חיזוק)

אז לנסות להתעקש שיעבירו אותה או לא?

(אגב, בכיתה של הגדולים יש 3 גננות על 30 ילדים, ובקטנים יש שתי גננות על 18 ילדים)

אני מקווה שאני מובנת בתוך כל הבילבול הזה...

קחי בחשבון שיכול להיות אם תעלי אותה שהיא פחות תדע כי הרמה קצת יותר גבוהה ממנה

מצד שני אני מאד בעד להיות "זנב לאריות ולא ראש לשועלים" זה בהחלט מפתח וילדה שמתאים לה למה לא??

בדרך כלל בגן של גיל כזה הילדים שיודעים יותר מקבלים יותר יחס כי יש לגננת עם מי לדבר ולהתעסק (מניסיון של חברה גננת לגיל הזה)

בכל מקרה נראה לי שאני אישית הייתי מנסה אם אפשר להעלות ואם לא לא מתבאסת.

הבת שלי אתמול היתה בת שנה וחודשיים, ובמעון אצלנו הקבוצות מתחלקות לפי התמ"ת- הגילאים: עד 15 חד'- קבוצת תינוקות, מ-15 חד' עד 24 חד'- גמולים וכו'.
אמנם היא עדיין לא בת 15 חד', אבל ממש לא קשה לי עם זה שהיא תהיה בקבוצה של התינוקות בני 3 חד'!!! נראה לי שהיא לא תתפתח שם מספיק, מה גם שמבחינת שנתון (לדג' אח"כ, כשעולים לגן) היא כן נקראת שייכת כבר לאלו שכיום הם בקבוצת "גמולים", יש מה לעשות???
(אציין גם שהיא ילדה מאד פעילה ב"ה, וכל הסימנים מראים שעוד מעט בע"ה תתחיל כבר ללכת!)

לקבוצה של הגמולים.

יכול להיות שזה מה שיהיה אצלך. תבררי עם המנהלת.

בשלב הזה גם מאוד משנה האם הם כבר הולכים, או רק זוחלים וכד'.

בהחלט מרגיע לשמוע... תודה!

בהנחה שלא מדובר בילדה שברירית במיוחד הייתי מבקשת להעלות.

ומסתדרת די יפה.

היא די אסרטיבית...

משחק עם מספר ילדים קטן, בבית המשפחה או המשפחה המורחבת, לפרק זמן קצר, וברצונה -

לא דומה לגן, אשר קבוע כל יום, מספר ילדים גדול (לא יודעת כמה יש במעון...), ילדים שבכל מקרה לא גדולים ממנה בהרבה, כל יום ללפחות 6 שעות. 

גם מהניסיון שלנו לא תוכלי ללמוד ממש, מדובר על גיל אחר וזה משמעותי. אבל בכל זאת אשתף רק כדי לפתוח את מרחב הראייה. 

הבן שלי שיחק עם המון ילדים, גם עם בני דודים, גם ילדי חברות. הוא זה שיזם חברות, ניגש, פתח בשיחה, שיחק. עם קבוצת ילדים גם הפעיל והנהיג. גם היה מפותח לגילו, עם ידע רחב. 

אז כשסוף סוף הכנסתי אותו לגן, בגיל ארבע וחצי (עד אז היה איתי בבית) - הכנסתי לגן 4-5 ולא לגן 3-4.

ואז... הביטחון שלו ירד יחסית עם ילדים. היו שלבים לא פשוטים, גם בעקבות חוסר שיתוף פעולה עם הגננת (שהיתה גננת מחליפה של גננת שהיתה בתחילת השנה בחופשת לידה). סה"כ היום הכל בסדר וחזר לעצמו, אבל את הלקח למדנו. ושבוע הבא - אני מכניסה לראשונה לגן את בני השני, בן ארבע וחצי, לגן 3-4 ולא לגן 4-5. 

בעיני, יותר חשוב הביטחון של הילד מאשר ההתפתחות שלו, שאני מאמינה שתהיה בכל מקרה אי"ה.

(ד.א. את השינוי בבחירה של הגן עשינו גם לאחר שמצאנו עוד משפחות שמכניסות בגיל זה לגן, וזה מה שיעצו לנו. עם הבן הראשון לא הכרנו משפחות שמכניסות בגיל זה. )

בהצלחה בכל מקרה!

אני חושבת שהייתי שמחה על ההזדמנות לתת לילד הרגשה שהוא "הכי מוצלח".

אני גם חושבת שלחוות קושי מתמשך וכישלונות חוזרים עלולים לפגוע מאוד.

בעיקר אני חושבת שהייתי מצפה מגן שיעניק לילד שלי אהבה וביטחון, ולא הייתי מצפה שיתרום להתפתחותו (זו הגישה האישית שלי). שתי המחשבות הראשונות מתחזקות ונובעות מהמחשבה השלישית הזו

השאיפה שלי עבור הילדים שלי שיבלו כמה שיותר זמן בעולם הזה באושר ושימחה, וכמה שפחות ברגשות שליליים. כשישקיפו אחורה על חייהם בערוב יומם, הייתי רוצה שיזכרו חיים טובים, יותר מאשר רשימת השגים ותעודות.

שיהיה בהצלחה!

חיבוק חם. זאת נשמעת הרגשה לא נעימה

עצותיי-

לישון אי-מתי שאת יכולה. אפילו לחמש דקות (היום הלכתי לישון שעה ורבע אחרי שבנותיי התחילו לישון, וכולנו ישנו עוד שעה. לא צפוי, ונהדר).

לאכול ירקות מבושלים ביחד עם מנת פחמימות (פתיתים/אטריות/אחר). אם אין לך זמן לבשל- לבקש מאמא/בעל/חברה טובה/שכנה. זה מזין ומשביע.

לאכול לאט, בביסים קטנים.

לאכול כל שלוש שעות (אם זה אפשרי. שלוש שעות זה פרק זמן סביר בעיניי לכך שתהיי קצת רעבה בין ארוחות).

לאכול דגני בוקר מזינים כמו ברנפלקס. זה משביע מאוד.

לאכול פירות. הם מכילים סיבים תזונתיים שעוזרים לשובע.

לשתות, לשתות ולשתות. לא פעם מרגישים רעב, וזה בעצם צמא (אף פעם לא טועים בכיוון ההפוך).

(ולהגיד לאנשים שכשיהיה חדש, תעדכני אותם. עד אז, אין צורך לשאול).

בהצלחה!

גם מנת פחמימות עם ירקות, ואפילו עם עוף/בשר, לא משביעה אותי כל כך מהר. אני בד"כ אקח שתי מנות גדולות, ואז אחרי שעתיים אחפש שוב מה לאכול

אבל לגבי לאכול לאט - זה באמת חשוב. זה העקב אכילס שלי. רק כשאני רואה את הבת הגדולה שלי אוכלת מהר אני מבינה כמה זה גרוע, ומנסה לאכול לאט כדי שהיא לא תלמד ממני את ההרגל הרע הזה.

גם אני כמוך בדיוק...

כולן מסביבי מרזות מההנקה ורק אני תופחת ותופחת ורעבה כל הזמן...

ואם מנסה לא לאכול כל הזמן- מיד תפוקת החלב יורדת...

אני התייאשתי והלכתי לקנות בגדים שיראו עלי נורמלי שאני לפחות ירגיש קצת יותר טוב עם עצמי...

ושנה אחרי הלידה (אז הרגשתי כבר ממש מבוססת בהנקה) התחלתי בדיאטה מתונה מאד מאד וברוך ה' ירדתי בשלושה חודשים כמעט את כל מה שהעלתי וזה הלך לי ממש בקלות למרות שאני עדין מניקה...

אז אל דאגה- תרגישי טוב עם עצמך, זה הכל למטרות חשובות ויש זמן לכל דבר...

אני ברגע זה אוכלת את פרוסת הלחם הרביעית שלי להבוקר. אחרי 4 הנקות בלילה אני קמה מעולפת מרעב..

ככה זה..

אני גרה רחוק מכל מי שיכול לעזור לי, אבל כשהייתי אצל ההורים בקשתי מאמא אוכל והקפאתי במנות קטנות, ככה שארוחת צהריים טובה ומזינה יש, וזה כבר מחזיק את הבטן מספיק טוב ולפחות שבעים מחלבון ולא מפחמימות.

באמת צריך לאכול יותר פירות וירקות שעוזרים לשובע, ולא לשכוח חלבונים. לא יאמן כמה הם משביעים וחשובים להנקה.

אם יש לך פיתרונות קסם נשמח לדעת

בין הארוחות לא לחפש שטויות, עדיף פריכיות עם טחינה, פרוסת לחם עם גבינה, וכו'...

מחפשים אוכל משביע, דגנים מלאים וכו'.

וכל מי ששואל אם את שוב בהיריון שיקפוץ לך.

מהנסיון שלי- רק דיאטנית או קבוצת תמיכה.

אני מתכננת בע"ה בתחילת ספטמבר ללכת לדיאטנית. חייבת לרדת 20 ק"ג!

פעם קודמת זה עזר פלאים...

נכון שמבחינה קוגניטיבית אני יודעת מה אני צריכה לעשות כדי לרזות, אבל עד שלא תהיה שוטרת עלי ואני אוציא מזומנים מהכיס- זה לא יעבוד...

בהצלחה לכולנו!

מעודדת את עצמי שהכל זמני וזה שווה את המקסימה הקטנה ששמנה בעצמה!

ממש מצטערת בשבילך, זה ממש נסיון לא פשוט.

אולי יש לי רעיון.

אני מציעה לך לקנות לחם קל, ובין הארוחות, כל פעם שאת רעבה, תאכלי כריך של לחם מלא קל,עם ממרח כלשהו.

זה יהיה הכי פחות קלוריות מכל מה שתאכלי, וגם משביע.

או במקום לחם, פרי.

זה הכיוון? יכול לעזור?

הגעתי למסקנה שאני פשוט צריכה לעבוד על מידת התאווה שלי...

וגם לחזור לעבודה. כי השהייה הממושכת בבית היא חלק בלתי נפרד מההשמנה הזאת.

אבל באמת הכתמים שאוסרים ממשיכים. עשיתי שוב פעם הפסק, ושוב טמא, ואחרי חודש וכמה ימים יצאו כמה קרישים קטנים, והתחיל שוב דימום חלש [יעני יותר מכתמים] ועכשיו אני מקווה שייפסק לגמרי. תכלס אם יש עדיין קרישים תחכי..

נשמע לי קצת מוקדם לנסות,תנוחי  אם יש לך כמה ימים נקיים תנסי אך אל תתאכזבי ועל כל כתם תשאלו רב יש הרבה הקלות. בהצלחה!

מזל טוב ובשורות טובות!

דימום שנגמר תוך שבועיים, ואז מה? הוא אמור לחזור?

ככה זה נראה אחרי לידה?

עם מכון פועה בקשר לדרכי המניעה האפשריים. (יש כל מיני פתרונות זמניים כמו נרות וספוגיות).

טל :  02-6515050  

ובקשר לבדיקות הגנטיות- תבדקי דרך הקופה שלך, יכול להיות שעושים בהדסה ואז את מקבלת החזר מהקופה.. תתקשרי למוקד מידע של הקופה (אני בקופה אחרת אז לא יכולה לעזור לך ככ"כ..) ותבדקי איזה בדיקות את צריכה לעשות (זה תלוי בעדה שלכם..)

מזל טוב!

לפני החתונה, מכיוון שזה לא הורמונלי אני רק צריכה מרשם

הוא אשכנזי ולי יש סבתא תוניסיאית חצי איטלקיה ושאר הצד אשכנזי (סבא מליטא)

אז אני לא חושבת שיתנו לנו את כל הבדיקות,

לא עשינו דור ישרים כי לא חיפשנו לבדוק אם זה מתאים

כי מבחינתנו אנחנו בכל מקרה מתחתנים

(מכירים ובקשר כבר שש שנים ברוב הזמן ידידים טובים)

אני צריכה להכנס ללחץ? או לזרום עם הבדיקות האלו?

זה קצת מלחיץ אותי האמת.

רק להשתדל לעשות כמה שיותר מהר כדי למנוע בעיות כלשהם.. (כי תמיד עדיף לדעת לפני הריון..ואם יש הריון כדאי לדעת בתחילתו.)
לגבי איזה בדיקות- תבקשי מהאחות טבלה של הבדיקות עפ"י העדות, ושם תסתכלי בדיוק מה מומלץ לכם, מה אפשר לעשות ומה לא כזה דחוף.. (ואז זה בחירה שלכם עד איזה רמה לעשות.)
יכול להיות שיפנו אתכם ליועץ גנטי, אין טעם בעיקרון ללכת אם יש לכם את הטבלה ואתם מבינים איזה בדיקות לעשות. (ואם אין לכם מחלות במשפחה שאתם לחוצים מהם).
אין מה להילחץ, בסופו של דבר זה בדיקת דם אחת, ורוב הסיכויים שאתם לא נשאים של מחלות קשות (וגם אם כן מגלים נשאות- לפני הלחץ גם הבן זוג יעשה את הבדיקה ויראה אם הוא גם נשא.. אם הוא לא נשא, אין שום סיבה להילחץ.)

אצלנו במשפחה בכלל לא עשו בדיקות גנטיות

אולי רק כמה אנשים בודדים,

גם אצלו אין מחלות חוץ מסוכרת, לחץ דם דברים כאלה

הוא ממזמן אמר לי שיש לו נטייה במשפחה לסוכרת.

תודה רבה על העזרה.