פורום הריון ולידה (עמוד 5290)

בע"ה אל דאגה הקב"ה שומר על הקטנטנים..

רפואה שלמה לכולם.

אצל הבת שלי הוא דגר די זמן ואח"כ העלה חום. אולי משטח יכול להראות בשלב הזה?

אבל לקטן שלי היה סטר... לפני גיל שנה.,

בדוק!(יוקטנה הייתי חייבת

אם הוא כבר הביא - זהו חלב שנשפך..

בעיקרון יש לחנך את הילדים מגיל 0 לכללי ההגיינה כמו: לשתות רק מכוס משלו, להתנגב רק במגבת משלו, לא לאכול מתפוח/ארטיק/כל דבר אחר שמישהו אחר אכל וכו' וכו'

ואל תשכחי שעתיים אחרי לקיחה אחרונה של אנטיביוטיקה  (שזה מינימום חמישה ימים) להתחיל לתת לילדים פרוביוטיק. ולהמשיך ולתת אותו לפחות עד פסח.

ותיקחי אפידורל.

ככה לא יכאב בכלל! 

לידה ראשונה?

תתפללי הרבה לה' שיביא לך שליחים נאמנים

שיקלו עליך ויעזרו לך.

שיהיה בשעה טובה!

בס"ד

בכלל לא...

יש לי חוויה מטורפת מהלידה...

יש כאלה שיגידו שזה לא פשוט [הייתה לי לידת ואקום]

אבל כשאת בפנים זה פשוט עובר... לא יודעת... את בעולם אחר לגמרי...

זה כאב, בטח כאב, אבל התינוקי עוד מעט יוצא! בעזרת השם!!

תנשמי עמוק, קחי אפידורל,

וכמאמר השיר המתוק של אריאלה סביר:

"והתינוק-

אוטוטו על הידיים!!!!!"

ועברתי 3 לידות.

ונראה לי שזה לא עובר.

נראה בהריון הבא...

בגלל זה ביקשתי אפידורל כשעדין יכולתי לסבול

כי פחדתי מה יהיה הלאה.

זה באמת מפחיד כי את לא יודעת איך יהיה.

אבל יש סיכוי טוב שזאת תהיה גם חוויה יפה ומרגשת!

כמו הלידה האחרונה שלי!

(וגם ה2 הקודמות לא היו נוראיות. ב"ה!)

פה בפורום יש דווקא סיפורי ניסים וניפלאות

על לידות.

אולי כדאי לך לקרוא קצת...

ובפטפוטים בדר"כ שומעים על הסיוטים משום מה.

אז תבקשי מהבנות שמספרות לך לא לשמוע אם זה רע.

תקשיבי רק לסיפורים היפים ותיהיי אופטימית.

וחשוב גם לבחור בית חולים עם המלצות לצוות טוב

ומלווים תומכים ואוהבים.

זו חויה מעולם אחר.

נכון, יש גם כאב בכל העסק, ולא כזה מבוטל,

אבל זה דבר הרבה יותר גדול מזה.

שיהיה בעז"ה בקלות.

נתבי את הפחדים לתפילות על כל פרט ופרט, לא תאמיני כמה זה עוזר!!

(גם באותו רגע, וגם במציאות אח"כ..)

שיהיה בשעה טובה!!

בהריון הקודם פחדתי ממש...

ועוד שמעתי על בנות שלא לקחו אפידורל עד פתיחה 7 וכאלה... והזדעזעתי!!! איך הן יכולות??! וכו'...

ואז בלידה שלי, בכלל לא הספקתי לקבל אפידורל - וגיליתי שהכול אפשרי

העיקר לסמוך על ה', והכול יהיה בסדר!

אם מפחיד אותך לשמוע סיפורים של אחרות - אולי עדיף שתחסכי לעצמך... אותי הסיפורים תמיד הלחיצו....

אני יכולה להגיד שלי היו המון פחדים (חלקם אפילו מתועדים כאן)

החלק של התינוק ממש לא עודד אותי... אולי קצת אבל ברגעי הפחד הוא לא.

ואחרי הלידה, פשוט בא לי שוב פעם!

יצאתי מזה עם חוויה מדהימה, כיפית, חיובית, מרוממת.

החלק הכואב הוא החלק השולי כאן בעיקר היום עם האפידורל (ואני משכתי יחסית הרבה עד שביקשתי אפידורל)

תעשו קורס טוב, תתכוננו לדברים שמקלים על הכאב ומזרזים את הלידה, זה מסייע המווון!!!

ובעיקר תפילות, בעיקר בזמן של הלידה ה' ממש לידך.

אח"כ גם עם התינוקת לא היה קל...

הייתי עוברת את זה עוד 10 פעמים מצדי.

מדובר בהזדמנות פז להתחבר לה' . .

אז נכון, זה אינטנסיבי, וזה כואב (לא חייב) אבל את בעת מצוקה פשוט פונים למעלה , וזאת מתנה גדולה.

אם את מאד רגישה לכאב שמעתי על שיטות כמו היפנוברתינג hypnobirthing , שיטת התחנות , מקלחות מים חמים , שמני עיסוי וכן , גם אפידוראל הזכור לטוב (לא ניסיתי)

אני לא באה ליפות את המציאות זה לא דבר קל אבל אם יש לך הכנה מספיק טובה בע"ה יהיה לך גם בסופו של דבר חוויה חיובית יחד עם הכאב.

ומעכשיו לקרוא רק סיפורי לידה טובים וקלים..לא חסר ב"ה.

וחוץ מזה זה שווה ה-כ-ל עובדה שאנחנו עושות את זה כמה פעמים 

ואת בסדר את,כל החששות והפחדים נורמלי לחלוטין,הפחד בלידה ראשונה שאנחנו הולכים לקראת הלא נודע.

אף אחד חוץ מהקב"ה לא יודע איך תהייה הלידה שלך, ולכן להתעסק באיך זה יהיה (נכון, זה קשה שלא) יכול סתם להכניס אותך ללחצים מיותרים. השתדלי לפחות לא להילחץ מסיפורים של אחרות (אני בתשיעי התמכרתי לקריאת סיפורי לידה...)

אני הייתי מאוד כאובה (ירידת מים עוד בחניה של הבי"ח) ולקחתי אפידורל- למרות שלא הייתי בטוחה שארצה, השפיע עליי מצויין- הרגשתי את הלידה והלחצים אבל הכאב הגדול עבר...

ממליצה אם את חוששת ואין לך מלווה שאת בטוחה שתעשה לך טוב- לקחת דולה. אני לקחתי אחרי הרבה התלבטויות והיא הייתה מדהימה, ולמרות הכאבים הצליחה (בעזרת המיילדת יש לציין) להפוך את הלידה לחוויה רוחנית. לא תאמיני איך זקוקים לחיזוק הזה במהלך הלידה (ממישהו חיצוני או מעצמך), וברגע שמחליטים להתסכל על הכל בצורה הזו, מתחברים לריבונו של עולם בצורה שאי אפשר לתאר....

שיהייה בקלות בעז"ה, אמא בריאה ותינוק בריא!

בדרך כלל "כואב" מקושר אצלנו לשלילי ורע, אבל הכאב של הלידה הוא דווקא חיובי וטוב

ב"ה היו לי חוויות לידה נפלאות (יותר ופחות).

הנה סיפור הלידה של צביה, לאיזון כלללל הסיפורים ששמעת

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t359907#4372106

אולי גם לי יהיה כוח לסדר ארונות תוך כדי לידה ..אני באמצע הקריאה וזה מרתק

כן, היו כאבים, אבל הם היו בגבול הנסבל (לפי סף הסבל האישי שלי), ולא לקחתי אפידורל. מבחירה. הייתה לי חווית לידה נהדרת (ואני ממליצה על בית החולים שילדתי בו, אם תרצי- באישי).

מעבר לזה- לידות לא חייבות בכלל להיות כואבות. לידה- כמו ההיריון כולו- היא אישית מאוד, ותלויה בגוף שלך, ובאיך שאת מקבלת את מה שקורה.

מאחלת לך לידה מדהימה, שמיד אחריה תרצי עוד אחת!

בכל זאת לא צריך לנפח בלון ורוד מידי,בכל זאת זה לידה,זה יכול להיות לא פשוט וצריך גם להיות מוכנים לזה.

בטח שצריך כמה שיותר להרגע (גם אני משקשקת מאאאוד ,כל פעם מחדש) אבל כבר היו פה כאלה שכעסו כי לא הכינו אותם מספיק לכמה שזה יכול לכאוב.

לי באחת הלידות דווקא עזר שחיכיתי לכאב,כל פעם שהיה לי ציר לא התרגשתי ממנו, כי הייתי בטוחה שאני סתם רגישה ומפונקת ובטח עוד יגיעו הכאבים האמיתיים..וחיכיתי וחיכיתי להם עד שילדתי..והמסקנה שגם אם כואב הקב"ה לא יביא לך כאב שלא תוכלי להתמודד איתו ואם את מרגישה שהכוח נגמר,סימן שגם הנסיון שלך עוד מעט נגמר.

בינתיים כדאי באמת להשתדל להתחזק במחשבות טובות,בתפילות או לא לחשוב על זה בכלל,אם אפשר..להעביר את הזמן בדברים אחרים..בסוף כול הקטנטנים בחוץ...

בע"ה שיהיה לכולנו בקלות,בשמחה ובבריאות.ובידיים מלאות נחת.

אבל לעוד הרבה נשים...

הרבה תפילות!

הלידות שלי ב"ה היו קלות ומהירות בלי אפידורל. לפני כל לידה אני ממש מתחילה לרעוד ונכנסת לבית חולים וממד רועדת אבל בחסדי ה' ממש עםהרבה תפילות לפני ובמהלך הלידה,זה עובר ואחרי כמה זמן שוכחים הכל... כאב לי לא שלא כאב. אבל דווקא לי כאב יותר אחרי הלידה.

ואיך שסיימתי את הלידה הראשונה - הרגשתי שאני כבר ממש מחכה ללידה הבאה!

זה כל כך תלוי באיך את מתכוננת, ומה את חושבת על הלידה, ואיך את מתרגמת את הצירים בראש - האם לסבל, או למאמץ מקדם, אאו אולי הצירים הם בכלל חלק מעבודת ה' שלך?

אם לידה היא תראומטית או לא, זה דבר שתלוי בעיקר באיך שתבחרי להסתכל עליה. גם כשיהיה ממש כואב...

ולגבי אפדורל - יש נשים שאפידורל לא עיכב אצלן לידה והביא לצורך בהתערבות של רופא. אבל אצל הרוב שאני שמעתי ומכירה - האפידורל הפך את מסע לארוך יותר ולפעמים גם טראומתי יותר. אז אני דווקא לא הייתי מכוונת מיידית את הלידה שלי לאפידורל, אלא דווקא לעבודה על החשיבה החיובית,על נשימות, על התכוננות רוחנית וכד'.

הדיסק של מרגלית שרפר מאוד יכול לעזור בזה. וגם הכנה טובה ללידה.

תשמחי כל כך ממה שמצפה לך - את הולכת להיות שותפה מלאה למימוש רצון ה' של הבאת עוד נשמה יהודית לעולם! ובתור שליחה חשובה שכזאת יכול להיות שתצטרכי להתאמץ קצת ואולי אפילו הרבה, אבל תאמיני לי שזה לגמרי שווה את זה!

שחוזרת לויכוח הנושן של אפידורל או לא...

קצת ארוך- אבל בלידות שלי:

יש לי חברה שנכנסת לאמבטיה ולא מרגישה כאבים...אז ניסיתי גם, וזה היה זוועה וכל כולי הייתי שקועה בכאב ולא בחוויה,

מיד ביקשתי אפידורל, וזה היה מפחיד לרגעונצ'יק אבל נפלא! ישבנו, שרנו, אכלנו, בדקו אותי, ושתי לחיצות ב"ה, והיא היתה בחוץ.

אני גם עד פתיחה של 4-5 לא ממש מרגישה,

ויש  לי חברה שהיא רופאה שבלידה שלה היא טיפסה על הקירות (ומדובר על רופאה שחוותה לידות) והלכה לביה"ח והתברר פתיחה 1...

אז אין חוקיות! יש כאלו שמרגישות יותר ויש כאלה פחות! הכל יכול להפתיע!

לי בלידה השניה קרה, שנפלתי ושלחו אותי לאולטראסאונד כדי לראות שהכל בסדר,

והרופא בבדיקה מיד אמר לי, גברת! יש לך פתיחה של 4, רוצי לביה"ח!

מיד נסעתי... הגעתי ישר למחלקה, חייבת לומר ששיחקתי אותה כואבת כדי שלא ישאירו אותי ככה, קיבלתי אפידורל ו..

אז התחילה הלידה של -תפילה, ושירה ושמחה גדולה. והקטנטונת יצאה לה מהר...

בלידה שלישית, דווקא האפידורל לא היה מסודר טוב (אח"כ התברר שהוא בכלל היה מתמחה) והרגשתי ממש, והלידה דווקא התארכה והתארכה....

ולידה רביעית לעוברית שלי היו ירידות דופק, ואילולא הייתי עם אפידורל,

הייתי יכולה לאבד אותה, כי הרופאה הכניסה ידיים אליי וניסתה לאושש אותה מבפנים,

פשוט ניערה אותה. ואני לא רוצה לדמיין מצב כזה בלי אפידורל...

וכו וכו...

בקיצור, די, אין בזה חוקיות!

לכל אחת מתאים משהו אחר!

כל אחת תעשה מה שטוב לה!

מה שיעזור ללידה טובה, ובטח שאפידורל מסייע לעניין...

נמו,

לי הלידות היו חוויה מרוממת, משמחת, מרגשת,

אבל רק ברגע שקיבלתי אפידורל כי מה לעשות? אני לא הצלחתי  להתמודד עם הכאב

ולהיות בלידה כ"כ מרוממת  כמו שאחרות חוות למרות הכאבים,

אז אני מעדיפה אפידורל ולחוות לידה כזו. ושהקב"ה יזכה אותי לעוד שתי לידות מדהימות

כמו השתיים הראשונות.

אבל את צריכה לחכות ולראות,

אולי לך לא יכאב כ"כ? אולי תהיי כ"כ נרגשת ושמחה ותהיי כל כולך שקועה בתהליך הלידה?

בקיצור זה מאוד מאוד אישי,

ויש לידות מדהימות ונפלאות עם כאבים וגם בלי (אפילו בכלל!)

תתפללי לקב"ה כל ההריון, והוא ישלח לך את הלידה המדויקת לך!

(וכמובן כדאי גם להתכונן...)

לציין שירידות דופק זו תופעת לוואי שכיחה של אפידורל... למרבה הצער.

לא הייתי אומרת שבמקרה הזה האפידורל הציל אותך.

ירידות בדופק-תלוי באיזה שלב של הלידה.

נכון שאפידורל מוריד מעט דופק לתינוק אבל זה לא מצריך התערבות של רופא.

אם זה הצריך התערבות של הכנסת יד פנימה-מלמטה, דחיפה של הבטן ועוד תיאורים לא נעימים ומאוד כואבים, זה לא בגלל אפידורל.

אני ילדתי 4 ילדים בלי אפידורל והיה ממש סבבה אפילו הראשונה היתה קלה יש לציין שהייתי בקורס הכנה ללידה     בלידה החמישית נתנו לי זירוז שזה עושה צירים לא טבעי בכאבים האלה לקחתי אפידורל קסם הדבר הזה עכשיו אני בהריון ב"ה ולא פוחדת הכל עובר תאמיני לי רופה שיניים יותר מפחיד וכואב מאחלת לך לידות כמו שלי ממליצה על קורס הכנה ללידה

כשהגעתי לבית חולים הייתה ירידת דופק של 5 דקות,

שבהן 3 דקות נעלם לגמרי

ואז קפצו עליי- עירוי, רופאים וכו'

ואני אמרתי שבלי אפידורל אני לא ממשיכה,

ואז

למזלי הדופק חזר,הכל היה בסדר,

נכנסתי לחדר לידה,

דרשתי אפידורל,

ואחרי איזה שעה,

היתה ירידה בדופק שוב למשך זמן זהה,

 ואז הרופאה הכניסה יד, וניסתה לאושש אותה

ובזכות האפידורל לא השתוללתי וויכולתי לשכב רגועה לנשום הכי עמוק שאני יכולה כדי שהתינוקת החמודה שלי תהיה בסדר.

גם אני בתחילת הסיפור לא כ"כ הבנתי מה קורה, כי תמיד אומרים שהמוניטור לא מדויק,

ולפעמים לא קולטים טוב, אבל כשראיתי שבעלי עומד עם דמעות בעיניים (ובעלי הוא ממש לא כזה!)

הבנתי שקורה משהו חמור (בעלי הוא פשוט ממקצועות הרפואה, אז הוא עוזר לי למצוא את עצמי בבית החולים)

עכשיו רינרין האחות יכולה לומר אם זה מצריך או לא התערבות של רופא?

כי בבית חולים שם חשבו שאני צריכה קיסרי דחווף...

בקיצור- אני אומרת שוב, האפידורל הציל אותי, ואולי את התינוקת.

גם אצלי בלידה הרביעית,רופאה הכניסה את היד כי הקטנציק הוציא את היד לפני הראש..אז היא הכניסה לו את היד בחזרה,ובזה ב"ה היא הצילה אותי מניתוח.באותו רגע באמת הייתי רוצה להיות עם אפידורל (הייתי בטוחה שגם הרחם וגם היד שלו נפגעו מרוב שזה כאב) אבל בעקרון אני אישית מרגישה שאם הכל הולך רגיל וטיבעי,אני מסוגלת להתמודד עם הצירים ומעדיפה לא לקחת את הסיכונים של האפידורל,חוצ"מ שהזריקה בגב מפחידה אותי יותר מהכאב.אבל זה עניין אישי וכל אחת שתעשה מה שטוב לה.

שנדע רק טוב וניסים (ובעלי מוסיף תמיד-שעדיף שלא נצתרך לניסים בכלל...)

וואו...

יישר כח על הכח הסבל!

וגם מדהים שהיא הצליחה לסובב אותו בלי פגיעה.

אין לי רק לנסכים איתך ולהצטרף לתפילותייך

במקרה שלי לפחות-  עם הצירים והכל- אפילו לא הרגשתי אותה...

אני בהתחלה גם פחדתי כמוך. קודם כל כולן עוברות את זה- גם את יכולה, זה מה שאמרתי לעצמי כל הזמן בההריון הראשון. דבר שני היום יש כל כך הרבה דברים תומכים ומודעות שהופכים את הדברים להרבה יותר קלים, כמובן שאפידורל, דולה שאני לקחתי בלידה השנייה והשלישית שמאוד תמכה בי ועזרה לי...צריך לשלוח את הבעל להתפלל ולהיות עם אישה, זה הלקח שלי מהלידה הראשונה...והיום יש אפילו דברים תומכים אחרי הלידה, אחותי למשל לקחה מוצר סיני כזה של זן צמחים שמחזק ונותן אנרגיה אחרי הלידה שבאמת עזר לה, יש מודעות לתזונה ומה כדאי לאכול או לא לאכול אחרי הלידה גם במטרה לחזק את הגוף...והכי חשוב אל תדאגי, אם צריך לכי לטיפול פסיכולוגי..זה חוויה טובה שצריך גם להיערך אליה

ילדתי 3 פעמים ובכולם לקחתי אפידורל... ויש לי חוויות מאוד טובות מהלידות לא הרגשתי כלום! היית מאמינה ?כלום! לידה ראשונה הורידו לי את ההשפעה בשלב הלחיצות,כדי שאדע מתי ללחוץ וכל שהרגשתי היה לחץ כאילו לא סיימתי להתפנותוכשהיא יצאה הרגשת משהו יוצא בלי כאב ובלי כלום הייתי עם חיוך ענקי מאוזן לאוזן וצחקתי ממש.לידה שניה אותו דבר רק שלא הורידו את המינון אז לא הרגשתי.לידה שלישית הגעתי עם פתיחה 4 הם לא רצו לתת לי אפידורל כי לא נראתי להם סובלת אני לא מרגישה צירים בבטן. אני מרגישה צירים בגב כאילו לוקחים סכין ומסובבים לי בגב.אמרתי להם שאני רוצה.ובקשתי את המרדים הכי טוב. הם גם נתנו לי אפשרות כשהאפידורל נגמר שאוטומטית נכנס לי עוד חומר למזרק.בקיצור הלכתי לישון קמתי אחרי שעה עם פתיחה 10 אחרי 3 לחציות היא הייתה בחוץ וכן לא הרגשתי כלום. בקיצור לא לפחד אנחנו בימות המשיח ! הפס' "בעצב תלדי בנים "כבר לא במחוזותינו.הלידה זה הזמן שאת ממש נמצאת ליד ה' נצלי את זה לתפילות ולקבלות ותהיי בשמחה.

אני בחרתי ללדת בלי אפידוראל ואני נהנתי מאוד! 

היתה לי גם לידה קלה ב"ה. ומאוד מהירה.

נתתי צדקה בהדלקת נרות שבת לכבוד הלידה ועשיתי בחודש תשיעי הפרשות חלה לכבוד שבת. היו לי ישועות. תודה לך ה' נהנתי מאוד.

חוויה מהממתתתתת..... 

תאמיני בה' והוא יהיה בעזרך. 

לידה קלה! 

ב"ה!!!

חחחח אני קוראת את הסיפור שלך, והכול, אחד לאחד - הפוךךך ממה שהיה אצלי! חחחח...

בכלל לא היינו צריכים לתזמן צירים, הייתה ירידת מים וצירים תכופים ביותר - מיד יצאנו לביה"ח, לא הספקתי לקבל אפידוראל, בטח שלא להתפלל (חוץ מ - ה'!!!! תעזור לי לעבור את הציר הזההההההההההה!)... ואימא שלי לא הספיקה להגיע למרות שהיא טסהההה....

בקיצור - הפוך לחלוטין! חחחחחח... מדהים!!!

יש לה' דרך מיוחדת בשביל כל אחת....

ב"ה, הכי חשוב שיצאתם בידיים מלאות, שמחים ומחוייכים, ועם חווייה חיובית!!!

שבע"ה גם הלידות הבאות יהיו לך נעימות שכאלה... 

 כשהיא תהיה גדולה ותבקש שוקולד ,אז תביני למה.

צחקתי מהשיחה של בעלך עם יפעת

הצחקת אותי..

אתם זוג מקסים,ושום דבר לא ברור מאליו ב"ה שהייתה לך תמיכה טובה.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

נשיקות לנסיכה 

סיפור מקסים!

ואיןןןןןןןןןןןןןן על ברכות של סבתות מרוקאיות!!!

הלוואי שבלידה הזו אני אזכה להרגיש צירים אמיתיים של הגוף שלי ולא של הפיטוצין.

שתזכי לעוד הרבה לידות יפות וטובות כמו זו!
בריאות איתנה ונחת!

כבר סיפרתי כאן....

אבל שתדעי- תמיד נתנו לי פיטוצין,

ובלידה האחרונה העוברית היתה במצוקה, ולא רצו לתת פיטוצין,ומצד אחר היו בלחץ- להכניס לניתוח או לא...

וכל הזמן הרופאה נכנסה וצעקה לי - אם את לא מתקדמת אנחנו בניתוח!

בקיצור...הייתי בלחץ,

ואז נזכרתי שבדיוק לפני הלידה הזו הדודה שלי סיפרה לי על עיסוי בחזה שהיא עשתה לקדם,

וניסיתי גם,

וזה זרז פלאים!

רק שהחברה שלי שהיא גניקולוגית הזהירה אותי- את זה עושים רק בחדר לידה עם מוניטור קרוב,

כי בפיטוצין טבעי אין פיקוח וצריך לדעת שאנחנו לא מגזימות...

תנסי, אולי יעזור לך!

שכשהרגע המיוחל ליגיע בטוב ובבריאות.
זה יתחיל בצירים טבעיים 'רגילים' וסדירים...
בלידה הקודמת הגעתי בשבוע 42 לבי"ח וילדתי אחרי יומים של פיטוצין בלבד!!!!!! 

נשמעת לידה מדהימה....

מאחלת לכולנו!

לא עקבתי כמה זמן אחרי את כותבת את הסיפור,

אבל מקווה שאת ברגעי החלמה,

וסבלנות...

אמנם אומרים שזה טבוע בנו להיות אמהות, אבל בטוח שזה משהו שאנחנו משתפרות בו עם הזמן!

בהצלחה, הרבה נחת!

מה הניק שלה??

אולי גם אני היכרתי אותה????????????

ברוך דיין האמת.

פה קשה לי מאד, ותמיד האמונה שלי מקבלת זבנג. והשאלה למה?! תמיד תהיה שם. אמן כל מה שאמרת. שלא ידעו עוד צער.

וכמו שכתבת אנחנו לא יודעים את החשבונות של הקב"ה.

שלא נדע...

שאלתי שאלה אחרת, ובסוף הסתדרתי.. אז מחקתי כדי לא להטריח

אגב, הספר אצל בעלי.... אז זה בדרך =)

בס"ד

בגיל 4 חודשים [קצת אחרי]

התחלנו הכל- אבל לא כל יום...

עוד לא נתתי מים

[היא לא יונקת...]

גם כל תינוק זה משהו אחר.

הכרתי תינוקת שעד גיל 8 חודשים רק ינקה , בלי מים . היום נערה בריאה ושמחה ברוך ה'. - היא פשוט לא רצתה לאכול עד גיל 8 חודשים.

אצלי כבר מגיל 3 חודשים התעניינה באוכל  וגם השינים צמחו לה מהר. בגיל 4 חודשים כבר היתה לה שן..

בגיל 4 חודשים התחלתי עם תפוח מרוסק בלי מים . בהתחלה כפית פה , כפית שם , ולאט יותר .

נדמה לי שבגיל 5-6 חודשים הוספתי צהרים סמלי כזה . מרק שכולם מכינים לתינוקות : גזר , בצל , קישוא , ועוף במים.

אולי מגיל חצי שנה , היא אוכלת צהרים . מאז ארוחות הצהרים היא מקבלת גם מים , ולפעמים אני נותנת לה מיץ שאני מכינה מרימון ממש כמות קטנה - בשביל הברזל . כלומר היא מקבלת מים מאז גיל חמישה חודשים- חצי שנה .

מה אני חושבת?

אני חושבת שזה לא משנה מה אני חושבת. משנה מה את חושבת. את אמא שלה , ואת תחליטי מה טוב בשבילה. אפשר תמיד לשמוע עצות , אבל בסוף זו החלטה שלך בעז"ה.

אם נראה לך שעכשיו היא לא צריכה מוצקים, וההנקה מספיקה לה - אז סבבה.

ההנקה מביאה לה את כל הנוזלים שהיא צריכה - אז אין לך מה לדאוג לגבי מים.

ולגבי מוצקים - בד"כ רואים שהילד כבר מתעניין במה שההורים אוכלים, ומנסה להכניס דברים לפה וכד'. את כבר תרגישי.

אמנם יש המלצות שמבחינה בריאותית עדיף לחשוף לטעמים (ולאו דווקא כארוחות) בין 4-7 חודשים (אם אני זוכרת נכון) ואז זה יכול למנוע רגישויות וכו', אבל את יודעת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ובד"כ יש הרבה יוצאים מן הכלל...

זה תלוי בתינוקת, במה שהיא משדרת. אם היא מחזיקה את עיצמה ביציבות, אם היא מתעניינת באוכל של גדולים (שלי פעם חטפה לי תפוח מהיד. זה היה כ"כ מצחיק!), אם היא לא דוחקת עם הלשון החוצה כל מה שנכנס לה לפה - אלו סימנים שהמערכות אצלה הבשילו לקבלת מזון, ואז לא כדאי למנוע ממנה טוב. אם התחושה שלך היא שעדיף להמשיך בהנקה מלאה - מן הסתם זה בגלל שאת קשובה לה ורואה שהיא עוד לא הגיעה לשלב הזה, וזה תקין לגמרי.

אם עוד איזה חודשיים עדיין היא לא תהיה בכיוון - כבר יש צדדים לכאן או לכאן, אבל בגיל כזה עוד הייתי זורמת איתה בלי שום היסוס.

לגבי מים - ההנחיה המקובלת היא לא לתת מים בשלב הטעימות, אלא רק כשמוצקים מתחילים להיות ארוחה. אתם עוד רחוקים משם... תאמיני לי שבחלב אם לא חסרים לה נוזלים

תהילים להצלחת ההתישבות בא"י נוכח המצב שרוצים חלילה להרוס ישובים ולגרש יהודים. רק תפילות לביטול רוע הגזרה יעזרו. אל לנו להשלו תעצמנו בביטחון בבני אדם ש"פיהם דבר שווא, וימינם- ימין שקר" (תהילים מזמור קמ"ד)

כל אחד יקבל על עצמו להתפלל 3 מזמורים (מובן שאם הוא רוצה להוסיף- יבורך) וכך 50 איש יאמרו ספר שלם. רק תפילה לבורא עולם תועיל. "ותשובה  ו ת פ י ל ה וצדקה" אעביר הודעה בע"ה גם בפורומים נוספים "ארץ מולדת" וגם "הורות" וכו' ..

ואני אמצא פנאי בע"ה להתפל וב"ה יש לי ארבעה ילדים קטנים וגם בדרך...

חייבים להרבות בתפילה להרבות בתפילה לגאולה בכלל "הן אל כביר לא ימאס תפילת רבים".

מי מצטרף ורוצה להתפלל שלושה מזמורים ביום.

אני ב"נ- א-ג

מי ד-ו?

(מזמור קי"ט הארוך(המכונה "האלפא ביתא"..)יהיה בנפרד במקום שלושה..קדימה.. לא בעיה להשיג50 איש.

בגרוש גוש קטיף קראתי תהלים בדמעות , שפכתי ליבי כמים , הלכתי לכותל והתוצאה....הייתי אומרת שחזרתי בשאלה , אבל הבעיה שעוד לא חזרתי בתשובה. אז קצת קשה לי עם תהלים , למרות שזה ספר נהדר ופסיכולוג פרטי.

התפילות.

זה באמת מאוד מאוד קשה ושובר, כאילו לחטוף סטירה בפרצוף.

בספר על ר' אריה לוין קראתי (אם אני זוכרת נכון) סיפור על אישה שבכתה והתחננה על משהו (או לי שבנה יחלים?) חודשים רבים. כשתקוותה נכזבה היא פנתה לצדיק ושאלה אותו אם כל הדמעות ששפכה היו לשווא, ור' אריה לוין השיב לה שהן מעטרות את ראשי המלאכים המלמדים זכות על ישראל כפנינים.

שנזכה להתפלל באמת, בשברון לב, בענווה, ולהתגבר על התחושה (האנושית) שבתפילותינו אנחנו לכאורה מחייבים את רבש"ע להגשים משאלותינו.

אשה שבאה לרב אריה לוין, ושאלה אותו: רבי, בעלי נפטר לפני מספר ימים ממחלה קשה ארוכה. ואני שואלת, היכן הן אותם דמעות ששפכתי? היכן הם כל אותם פרקי תהילים שקראתי כנפשי מורתחת? מה עשה הקב"ה עם אותן שעות של בכי בלתי פוסק, שלי ושל ילדיי? התבונן בה הרב אריה לוין בעיניים טובות, עיניו התמלאו דמעות, והוא השיב: דעי לך שיש לו לקב"ה בשמיים שק של דמעות, בשק זה הוא אוסף את כל דמעותיהם של ישראל, מאז שנברא עמינו ועד היום. ודעי לך, הוא הוסיף, שהקב"ה אוסף פנימה את כל הדמעות, כל הבכיות וכל פרקי התהילים. כולם נאספים אל תוך השק ובסופו של דבר ישפך כל תוכן השק ויציף את העולם בטובו.

אני ערכתי אותו בזמנו בבית חולים לניאדו אחת ליומיים- שלוש.

בד"כ בודקים לחץ דם, שתן, חום ומוניטור.

ואם נראה שיש איזה סימן רופא גן בודק פתיחה (את יכולה גם להתנגד) ואולטרהסאונד לבדוק את השיליה.

בגדול קחי לך את הבוקר פנוי זה לפחות 4 שעות,את מגיעה למוניטור 20 דק' אם הכל תקין,אולטרסאונד,וחוזרת לרופא עם התוצאות..{לא לשכח שצריך לחכות בתור }

וכמו שירשור כתבה את יכולה להתנגד לבדיקה פנימית,ממש אין צורך.

וזה קצת יותר מ4 שעות-כל היום! 

תביאי איתך הרבה, הרבה סבלנות!!!!!!!!!!!

תעסוקה ואוכל.

ושוב הרבה סבלנות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

צריך לחזק רצפת אגן ושרירי בטן וזהו.ושיהיו רק חלומות מתוקים מתוקים.

לפיזוטרפיה,וחיזוק שרירי הבטן יש תרגילים תחפשי אצל מר גוגל

אני עשיתי בהריון פיזיוטרפיה של רצפת האגן, עד חודש שמיני שאז התחילו לי צירים מוקדמים ונאמר לי להפסיק (האמת הפסקתי כמעט לחלוטין לתרגל כשבוע- שבועיים קודם כי כבר היה לי קשה מידי לתמרן בין הנשימות, הכיווצים והבטן שלוחצת על הסרעפת, כך שלא נראה לי שהיה קשר בין הדברים)

במצבך, ממליצה לך להתייעץ לפני שאת מתחילה, אלא אם כן כבר אמרו לך מבחינה רפואית שאין סיכון בהריון.

במידה ומותר לך, אם יש לך סימנים של חולשה (כמו למשל בריחת שתן) יתנו לך הפניה בלי בעיות, אם אין לך סימנים של חולשה ואת רק רוצה לחזק, לא בטוח שכל רופא יתן לך הפניה (בכל זאת הטיפולים האלה עולים כסף לקופה)

יש תרגילים באינטרנט שמתאימים אם אין בעיה מיוחדת של חולשה, אלא רק לחזק כדי שלא יהיה נזק.

לרוב, בטיפול מתאימים תרגילים אישיים לפי המצב, מה שלא אפשרי כשנעזרים בתרגילים מהאינטרנט.

בינתיים ההריון נחשב בסיכון..

אני מקווה שהחלום לא יתגשם, ושכן תהייה לי בטן הריונית יפה 

פשוט לא אוכלת

פשוט לשים לו משהו... כל דבר! שיחזיק תפוח, פלח תפוז, בננה, ירק מהמרק, לחם... כל מה שיעסיק אותו מספיק זמן שתאכלי. איכשהו אף פעם לא היתה לי בעיה לאכול אולי בגלל שאני לא טורחת להאכיל. רוצה לאכול? בהצלחה! תסתדר אדוני! "יור און יור אוון"!

ילדים בגיל הזה בלי ספק שואפים להיות כל הזמן עם אמא. אם את עם הספר, הוא בטח ממש מעניין. אם את במקום אחר, בטח שם יותר מעניין מהספר (או הצעצוע) פשוט קחי אותו איתך, עד כמה שניתן. את במטבח? תפתחי לו ארון (רצוי של פלסטיקים או סירים), תני לו כמה כפות מעניינות... אפשר גם לשים אותו על השיש, שיהיה קרוב, אם הוא לא שובב מדי, ואם אין מצב שתשכחי שהוא שם. כביסה? יאללה בתוך הערימה... שיכניס אטבים לקופסא, שידחוף בגדים למכונה, שישב בערימה הנקיה בזמן שאת מוציאה ממנה ומקפלת...

כל מה שאמרת קורה!!!!! ויש לנו תמונות שיא המתוקות שלו בתוך ערימות כביסה וכאלה או שאני מפעילה מכונה ופתאום מגלה אותה על תכנית אחרת 

על השיש אין מצב לשים אותו, לא רוצה לדמיין את זה אפילו! הוא ילד שובב ברמות!!!
והארון של הפלסטיקים פשוט כבר לא מעניין אותו!!! ארגנתי לו ארון במיוחד בשבילו... חחחח עם מלאאא דברים מעניינים שאני כל פעם מעדכנת... אבל זה כבר לא מדבר אליו 

ובד"כ אני בהחלט נותנת לו משהו לאכול כשאני הולכת לאנשהו, רק שהפעם זה היה בדיוק אחרי שהאכלתי אותו והוא היה שבע...... לא חכם מצדי  פשוט שכחתי לאכול, עד שקיבלתי סחרחורת ונזכרתי!!!

באמת שאני מרגישה שהמשחקים שלו כבר לא מעניינים אותו... כנראה שנצטרך לסחוב את זה עוד קצת... 

שבין 8 חודשים בערך עד שנה וחצי הם סובלים מחרדת נטישה כזו, שההמלצה היא לזרום איתם ולהיות איתם. מי שכתב את הספר (יפני אחד) אפילו אמר שצריך להזהר לא להשאיר אותם עם בייבי סיטר שהם לא מכירים ממש ממש טוב,  בלילה , כדי שלא יפתחו חרדות.

הילד בגיל הזה עדיין לא מצליח להכיל מציאות של קיים ולא נראה.

מה הכוונה?

הדברים שהוא רואה קיימים מה שהוא לא רואה לא קיים.

לכן כשאת נעלמת הוא חושב שאת פשוט לא קיימת.

(לכן תמיד כשמשחקים איתם 'קוקו' זה קורע אותם מצחוק... )

נסי תמיד לתת לו תעסוקה אבל שתמיד תהיי בטווח ראיה שלו.

אחח הזכרת לי קורסי פסיכולוגיה...

מחקרים חדשים מראים שהם יודעים שהחפץ ממשיך להתקיים, ומבינים איפה חפץ שנפל, וכן הלאה.

פשוט, ילדים קטנים ממש אוהבים את אמא שלהם, ורוצים אותה כמה שיותר קרובה... ויש כאלה שיותר/פחות מאחרים.

כל מה שלא נמצא על הידיים של אמא לא קיים.

במילים אחרות- כדי להרגיש קיום- אמא צריכה להרים אותי

וכל המרבה הרי זה משובח

ורעיון למשחק לקחת קופסא לצבוע וכו'.. ולעשות חורים קטנים ולהכניס בפנים מקלות ארטיקים.

להביא לו לצייר,סיפור בים בם תירס חם ושידפוק עם מקל בסיר ואח"כ שיעשה את זה קצת לבד. וכשהוא אכל את אוכלת איתו.

וכשהוא ישן מסדרים.. או ישנים ביחד 

קופסאות של סימילאק/ מטרנה, או של עוגיות מיני קוקיס,

הכנסה על פי רמות קושי:

חור עיגול גדול באמצע- להכניס פונפונים גדולים

חורים קטנים- להכניס מקלות עץ קטנים (הכל קונים בחנויות יצירה בכמה שקלים)

רמה יותר גבוהה- להכניס לחורים האלה גפרורי עץ צבעוניים (צריך יותר מוטוריקה עדינה)

וחור מלבן- להכניס טיקטים של בגדים או כרטיסים ישנים שלא צריך (אשראי וכו')- יותר קשה כי צריך לכוון שזה יהיה בזוית המתאימה.

וחוצמזה- אהבה של אמא- את נשמעת אמא מדהימה!! הלוואי עלי הסבלנות שיש לך..

יפעת - וואייי בים בם תירס חם!!! איזה נוסטלגיה... באמת כדאי שיהיה לנו את הספר... למרות שאני לא יודעת אם יעניין אותו משהו חוץ מהתמונות שם... אבל לאט לאט...

וגם יפעת וגם קיפי - תודה על הרעיון של הקופסא עם החורים!! נשמע מצוין... מקווה שהוא יאהב את זה...

יש לכן עוד רעיונות יפים שכאלה??? אני רוצה להביא לו איזה משחק יפה שהוא יתלהב ויהנה ממש... ולא יעזוב אותו תוך 3 דקות....

קיפי -  איזה מותק את... אני בתקופה שמה זה צריכה חיזוקים כאלה, זה פשוט נותן לי כוח, ממש ככה... את מתוקה! תודה רבה 

לקחתי קופסת נעלים (כי אין לי מטרנה וכו') - עשיתי בה חור בצורת עיגול לכל מני מרשרשים כאלו חמודים שיש לו. טוב, אני מראה לו איך להכניס, והוא ממש מתלהב שהם מרשרשים וזה... ואז אני נותנת לו לשים לבד, ומה הוא עושה?! מוריד את המכסה (שבו גזרתי עיגול!) ומכניס הכול לתוך הקופסא 
כאילו - "מה את מסתבכת, אימא?!"

איזה ילד!!!

חשבתי להדביק עם סלוטייפ... אבל אז מה אני אעשה כל פעם שנרצה להוציא את הדברים מהקופסא?!

יש אולי עוד רעיונות למשחקים לגיל שנה?.. 

איזה בונבון!!

עשית את החורים על המכסה?

וגפרורים יכולים לעשות עבודה טובה.

חודש ראשון:0-6 שבועות

חודש שני:6-10 שבועות

חודש שלישי:10-14 שבועות

חודש רביעי:14-18שבועות

חודש חמישי:18-22 שבועות

חודש שישי:22-26 שבועות

חודש שביעי:27-32 שבועות

חודש שמיהי:32-36 שבועות

חודש תשיעי:36-40 שבועות

חודש עשירי 40-42 שבועות 

טוב לדעת שאני בחודש רביעי,

לא להאמין שאני אלד ויהיה חמסין בחוץ   

עוד שאלה, זה נורמלי שלא בא לי לספר לאחים/ות גיסים/ות וכ'?

כ"כ טוב לי עם השקט הזה, ברגע שהם יודעם הלך עלינו..

תעשי את מה שנראה לך הטוב ביותר בעבורך.

טוב לך השקט אז מצויין,את לא צריכה לספר לאף אחד..תהני!

כבר רביעי עבר לי מהר 

השבוע שאלו אותי באיזה חודש אני בשביל התורנויות וחצר (אני מורה) אמרתי- חמישי

ואז שאלו איזה שבוע...

וגילתי שאני לקראת סוף שישי- רחפה...

מי שיכולה ללדת שם - זו ההמלצה הראשונה שלי!

כמובן, תמיד אפשר להיתקל באשת צוות שעובר עליה יום לא טוב, אבל ההבדלים בגישה הם העניין. אני מאוד מעריכה את הגישה והרוח שלהם.

הם יעשו כל מה שאפשר בשביל ללכת עם ה"ראש" שלך, ויש להם את היכולת לשים את האגו בצד, גם ובמיוחד אל מול המלווים שהיולדת בוחרת בהם (גם אם זו דולה - הם מקבלים בברכה מכל הלב!).

גם האשפוז נפלא ומרגישים את האהבה של הצוות ליולדות.

מומלץ מכל הלב!

ילדתי שם לפני 4 שנים, בניתוח (מתוכנן).

רופאים סבלניים ומקצועיים, אוירה טובה, ובהחלט באים לקראת היולדת ומתחשבים בבקשות שלה!!

ממליצה בחום!!

כל הצוות שם מדהים (כמובן שבכל מקום יש יוצאים מן הכלל- אבל הרוב שם מדהים), מיילדות מדהימות שרק רוצות לעזור,כל ציר כל המיילדות שבמיון היו עלי כדי לעסות לי את הגב, ועודדו.

בלידה עצמה היה ממש מדהים,

האווירה במחלקה מעולה!

ממליצה מאד מאד!!

אני עדיין ממליצה בחום, אבל יש שם דברים שאולי יפריעו למישהי, וכל אחת עם העדפות שלה.

כשמגיעים למיון שם עם המוניטור הבעל לא יכול להיכנס, לי זה קצת הפריע, כי הייתי חצי שעה לבד עם צירים כואבים, המיילדות שמה עזרו מאד אבל בעלי היה חסר לי.

ילדתי שם לפני 5 חוד'.

והיה מדהים!!!

מיילדת מהממת!! כזאת עדינה, עשתה לי עיסויים בצירים הכואבים!!

חדרים חמימים והחדרים של ההחלמה, האוכל הצוות - הכל היה מדהים!!!!!!!!!!

והכי מוזר.. חברה שלי ילדה שם לפניי בניתוח והיא הייתה מזועזעת מהמקום, מצורת הטיפול, מהייחס והתינוקיה והכל! היא אמרה שהיה לה מזעזע.

לי היה מוזר לשמוע את זה כי לי היה בדיוק ההפך, אבל רק כדי שתדעי שזה לא חד וחלק...

לידה קלה!!!

ותינוק בריא ומתוק!!!

והיה כל פעם מדהים, מוצלח ואפילו כייפי.

אני גרה מול בי"ח בילינסון ונוסעת כל פעם ללניאדו.

מוצלח ומומלץ.

נרשמתי למרכז הטבעי ,וברגע האחרון ילדתי במקום אחר. הייתי בסיור במרכז הטבעי , וזה באמת נשמע כמו חלום (אולי בגלל זה פחדתי ללדת שם too good to be true ) . יש שם חדרים יפים כאלו , אחד צופה לים . בכל חדר יש חבל , מיטה נוחה , כורסא , אבל זה עולה 1050 שקלים , ומכניסים אותך בתנאי שאת בפתיחה של 4 .

אבל כאמור לא ילדתי שם .

אין ספק שאם את בקטע הטבעי, זה הבית חולים המומלץ מתוך ההיצע כיום!

רק מה?

רולטה זו רולטה!

אני מכירה גם מספיק סיפורים "לא משהו" גם משם. השאלה מה חשוב לך?

אם מאוד חשוב לך לידה טבעית אז אני ממליצה להנצל מהרולטה ולקחת מיילדת פרטית

שזה עולה לא זול בכלל (3400). אך זה בהחלט מכסה אותך מכל מיני כיוונים.

השאלה שוב, מה את רוצה? אם תפרטי יותר, אם זו לידה ראשונה, ביות מלא, מקלחת בחדר וכו'...

זה יעזור לתת לך תשובה יותר מדוייקת.

בשעה טובה.

אני כבר לא חזרתי לשם...

בע"ה בלידה הקרובה אני ממש מתלבטת אם לנסוע עד לניאדו כי הם ידועים בגישה הטבעית שלהם (ידיעה שאף פעם לא באמת בדקתי לעומק), או ללכת לקפלן, ששם יש סיכוי שאני אגיע וחדר הלידה הטבעי יהיה פנוי, ואז אני אקבל מיילדת שבקטע...

אה, כמובן, שכחתי לציין שקפלן זה ממש ליד ההורים שלי ולכן גם נוח לבעלי שיוכל להיעזר בהם עם הקטנה הבכורה, ועם מקום לישון וכד', לעומת לניאדו שזה ממש רחוק ויקשה לא מעט על בעלי שיצטרך לנסוע הרבה.

אבל אם נחזור רגע - בלידה הקודמת נשאר לי טעם מאוד מר מזה שלא התחשבו ברצונות שלי, ושלא יכולתי לעשות את כל מה שהתכוננתי אליו. לכן חשוב לי מקום עם גישה תומכת וטבעית.

אז מה אתן אומרות?

החויה שלי מלניאדו היתה איומה!

כי עם מילדת פרטית את משלמת לה כדי שתסתדר עם הרצונות שלך וגם יש לה מילה מול שאר הצוות כי היא חלק ממנו. אבל אם אני לא טועה בכל בית חולים נותנים לך רק מהמילדות שלהם ורק במשמרת שלהם,אז אם נגמרה המשמרת..למה שילמת?

 והדבר הטוב היחיד שאני יכולה לומר עליו שהוא ליד ההורים שלי

אין שם שום דבר שאני יכולה לומר עליו שהיה רע, אבל גם לא שום דבר שהיה ממש טוב.

ובעיניי, ליד ההורים זה שווה המון.

וגם החדר לידה טבעית אצלם כמעט תמיד פנוי

אם את רוצה עוד פרטים על חווית הלידה שלי שם, פני אלי באישי.

הלידה הייתה מדהימה-

הגישה באשפוז היה זוועה....ממש התחננתי לעזרה ולראות את הילדה....

ממליצה בחום!!

המיילדות שם אחת אחת, אכפתיות ואוהבות.

לאחרונה נכנסו כמה מיילדות חדשות שעוברות כעת חפיפה, אז יש לך 2 אנשי צוות ביחד בלידה ככה שאת כמעט אף פעם לא לבד

במחלקה האחיות שם אכפתיות, קשובות ובעיקר נחמדות.

לא עוזבות אותך עד שאת מרגישה טוב, מגיעות מיד כשקוראים להן והכל באכפתיות והבנה.

(אצלי ההחלמה אחרי לידה ממש לא קלה, וקיבלתתי קטטר פעמיים לצערי, וכשאמרתי שזה טיפה כואב, הורידו אותי עד למיון כדי לקבל טשטוש, תביני מה זה אכפתיות   )

ווכמובן, זה כיף לשהות במקום שומר מצוות, שבת זו שבת עם המון שימת דגש למנוחת היולדת לגבי המבקרים (אם זה מפריע מתחבאים מאחורי הוילון עד שהשומר הולך   )

ואצלי בלידה האחרונה, המיילדת באה לבקר אותי אחרי הלידה במחלקה, מקסימה!!

בקיצור- אין על לניאדו, החל מתהליך  הלידה שמקשיבים לך, עוזרים והולכים לפי "הראש" וכלה בהשתחררות (שאפילו קיבלנו  טרמפולינה ממש שווה).

בשמחות.

גם אם אגור על הירח זה יהיה הבי"ח היחיד שאסכים ללדת בו

(ואם זה יהיה בלתי אפשרי אני פשוט אלד בבית, הייתי בסיורים בבי"ח אחרים ואין סיכוי שאלד בהם)

בהצלחה! לידה קלה

וגם האוכל שם...

ועדיין צריך להתפלל בכל מקום. לא כל המיילדות באמת בקטע הטבעי

אבל כמו תמיד ..צריך להשקיע הרבה בתפילה.

תודה לכולן על כל ההיענות,ממש חיממתם לי את הלב

סיפורים טובים וסיפורי זוועות את יכולה לשמוע על כל בי"ח.

בגדול לניאדו נחשב טוב וטבעי.

גם קפלן בסדר..תלוי מה חשוב לך!

ילדתי את שתי הלידות בלניאדו.

בראשונה היה מדהים-נפלא-מהמם. הכל, כולל הכל

בשניה- המיילדת היתה נוראית.

ז"א ממש לא זרמנו...

יכול להיות שהיא טובה ללידות עם אפידורל...

אבל- המחלקות מעולות!

רוב המיילדות גם.

האחיות מקסימות!

יועצות ההנקה מדהימות!

הפגייה מקצועית, סימפטית והאחיות שם נפלאות ומבינות.

בגדול- מעולה, מה שכן- צריך להתפלל ליפול על מיילדת שמתאימה לך.

ועוד טיפ- שמעתי ממישי שילדה בלניאדו, ובמיון נשים היא בקשה בפרוש-

אני רוצה מיילדת בקטע טבעי,

לא קשוחה כזאת וקונבנציונלית-

ואכן, התחשבו בבקשתה!

שווה לנסות!

בהצלחה יקירה!

בקיצור באמת תלוי כמו כל בית חולים. 

בראשונה קיבלתי את אביגיל המקסימה שהרבה בזכותה ילדתי לידה רגילה ולא מכשירנית, למרות "איומים" על מלקחיים ואפילו על קיסרי.

בשנייה קיבלתי מישהי מאוד קרירה אבל מאוד מקצועית שהיתה מתאימה בול ללידה הזאת.

בשלישית (לפני שנה וחצי) הם ממש, אבל ממש, לא הלכו לקראת הרצון שלי, שום חלק ממנו לא כובד. הם ממש התעללו בי. הכל נגמר בסדר ב"ה אבל על מה שהיה שם, אילו היה לי כוח הייתי תובעת אותם.

בס"ד

אני זורקת. [כלומר, כשהתמשתי במטרנה. מאז הספקתי לעבור לסימילאק]

שם לזרוק 30 יום אחרי הפתיחה.

אז זה נשמע לי מאד מוקדם לזרוק את זה? האם זה לא טריק שיווקי?...

כאילו, סבבה, חשוב לשמור את זה בתאנים המתאימים, ואת זה אני אכן עושה, אבל, אבקות אחרות למיניהם לא זורקים אחרי חודש - לדוגמה, תבלינים, וכאלה..

וזה לא חלב ממש- זה אבקת חלב, אז יש לזה עמידות גבוהה יותר.

מוזר לי

אשמח שמישי תאיר את עיניי

(בהנחה שמי שלא גומרת קופסא בחודש לא משתמשת במטרנה לעתים קרובות כ"כ... אני טועה?

ובקשר לטריק שיווקי אני יכולה רק לומר שגם בהנחיות של משרד הבריאות להכנת תמ"ל מצוין שחשוב לא להשאיר קופסא פתוחה מעבר לטווח שכתוב עליה.

אחרי שעובר חודש - גם לה זה יוצא יקר יותר?

(תסלחו לי אם השאלות שלי אידיוטיות... רואים שאני לא ממש בעניינים)

כשהם קטנים לא הייתי לוקחת סיכון,

אבל שלי בת 2, ואני שומרת את הקופסא עד שהיא מסיימת...

ולא קורה לה כלום.

בלידה האחרונה קניתי מראש מגבונים כאלה (לניגוב אינטמי) זה הרבה יותר נעים לנגב עם זה ולא עם הנייר טואלט זכוכית של הבית חולים ובמיוחד למי שיש תפרים זה טוב. כמו כן אני החלטתי שאני מתלבשת ולא נשארת כל היום עם החלוק של הבי"ח אז הבאתי בגדים נוחים כאלה והיה ממש כיף. כמובן שצריך את הדברים הבסיסיים: מגבת וכלי רחצה וכו'... וגם כמה נשנושים שיהיו בתיק. אפילו ללידה עצמה. בדרך ללידה עצרנו באיזה סופר וקנינו שוקלדים ואז כשעשו לי מוניטור בחדר קבלה ולא ממש ראו תנועות שלפתי את השוקולד והתחלתי לאכול. זה ממש עזר למוניטור וגם סתם היה כיף וטעים לנשנש. בהצלחה!

אם את לא הולכת ללדת בבי"ח דתי, דאגי שאם את מתאשפזת בשבת יהיו לך לחמניות ומיץ ענבים.

לא תמיד אפשר לסמוך על ארגוני חסד שידאגו להכל...

תחתונים , תחתוני רשת . חטיף  או שקדים וצימוקים , או כל מה שאת אוהבת לנשנש, בקבוק קטן של מי עדן , תהלים , משחה לפטמות - אם את מניקה , שמן שקדים בשביל הפירינאום, ולא לשכוח מברשת שינים ומשחת שינים

מטען לפלאפון,קש מים בקבוק קטן,וזלין,גרביים.

אם את הולכת לקראת לידת VBAC וגינאלי אחרי קיסרי, כדאי לעשות במוסף הכנה טובה,

בלידה כזאת הפרוטוקולים שונים,איפה את הולכת ללדת?יש בתי חולים שיותר מועדדים ויש פחות. בגדול את חייבת להיות עם מוניטור צמוד,ולא עושים זירוזים אחרי קיסרי.

את מוזמנת להתקשר אלי בשמחה..

צריך גם לשמוע את הרקע למה הגעת לקיסרי הראשון.

בהצלחה,בשורות טובות 

אני בעז"ה כנראה אלך ללדת בשערי צדק, פשוט כי זה הכי נח לי מצד הדולה וההורים שזה ממש חשוב לי, והניתוח היה בגלל דלקת (לא gbs) כך שאני מקווה שלא תהיה סיבה הפעם.... אם יש לך טיפים, אשמח מאוד לשמוע!!!

ווקמן וכד' להעביר תצירים ברננה..וחזיות הנקה עם רפידות למקרה של גודש (למרות שלרוב הגודש מגיע אח"כ) וגם פדים לדימום (לא בכל מקום נותנים מספיק) ,בקבוק מים,כסף למקרה שתירצי לקנות לך שתיה או מתנה לבעל /ילדודס/לעצמך : )..,כל הביגוד שצריך לך ולפיצפון/ת ,עדיף להכין מראש כי לא תמיד הבעל יודע להסתדר עם זה, ודי מהר נמאס מהביגוד המהמם של בית החולים : )..אאה ולא לשכוח דאודורנט..אחרי לידה הגוף מזיע את כל הנוזלים העודפים ולא נעים..

אגב כדאי להביא לקטן/נה כובע,גרבים/כפפות עם גומיות רכות לשים על הידיים כי הם שורטים את עצמם ומוצץ -אם את רוצה.

ואקמול או אופטלגין לצירים שאחרי (עדיף שיהיה לך אצלך,לא תמיד נעים לקום וללכת לחפש אחות עם כאבים)

וכמובן סידור עם תהילים ללידה ונשמת לאחרי..שהעיקר שיהיה במזל טוב ובקלות.

וזה שאת עם דולה זה מעולה. אם היא צריכה טיפים שתדבר איתי.

התלבטתי פשוט המון, כיף שאומרים לך שההחלטה טובה, במיוחד בנושא הזה.... ותודה על ההצעה, אני יציע לה..

חמותי הביאנ לי וזה התברר כהצלחה..

כל מבקר שהגיע עבר חיטוי לפני שנגע בגוזל

לפני הלידה להכין בתיק כל מני דברים שיהיו לי לזמן שאני אחכה עם הצירים...

אז לקחנו שירים שאני אוהבת עם אוזניות וכד'... וקלפים שנוכל לשחק אם כבר לא יהיה לנו חשק לשום דבר אחר =) וספרים שיחזקו לפני הלידה.. ותהילים.. ורשימה של דברים/אנשים להתפלל עליהם... ושוקלדים טעימים וכו'... כל מה שיכול להעביר לכם את הזמן בצורה טובה..

לא משנה שאח"כ ממש צחקנו על זה כי הלידה הייתה מהירה ולא נגענו בכלום מכל אלה... 

ממני חודשיים אחרי לידה,אבל לא התחלתי לעשות ספורט 

שקרה במשך היום - אז הכי הגיוני לתלות את כל החלום בזה, ואין שום סיבה להניח שיש בו משהו מעבר לניפוח מטורלל של המוח שלך מתוך החוויה שקרתה ביום!

התנאי בשביל שיתחילו לחשוב שיש משהו בחלום, זה אם לא מצליחים למצוא שום דבר בחיים שיכול היה לגרום לו להתפתח מניפוח מחשבות כלשהן שהיו לך בראש, מחוויות שעברו במשך היום או הימים הקודמים.

(אני לא רב כמובן D: אבל הרי אין שם ברכה, אז לא רואה סיבה שיכולה להיות בעיה) ועוד משהו - תגידי פסוק טוב עם השם של האדם שחלמת עליו (נגיד שחלמת על אברהם תגידי "וה' ברך את אברהם בכל"). גם אם לא תמצאי ממש עם אותו שם אלא רק שם שקצת דומה - זה מועיל (לפחות להרגשה).

בשורות טובות!

אם רע לך תגידי חלומות לשווא ידברו,וזה שדיברתם על האיש אז הגיוני מאוד שגם תחלמי..

, אבל לא תמיד . מתי כן ? מתי לא ? לא יודעים. אז אולי אפשר לחפש איזה פתרון חיובי לחלום. למשל כשהייתי בהריון חלמתי חלומות "נבואה לא כל כך טובה" ה' ישמור ויציל , על מה שיש לי בבטן . אז חברה צדיקה אמרה לי שיהיה בדיוק ההפך , וכך היה . לעומת זאת פעם חלמתי על מישהו שהוא "כזה" (לא חשוב איזה כזה) ולבסוף הסתבר שהוא אכן היה כזה .

מה שכן , בהריון הדמיון עובד שעות נוספות . סביר להניח , שמה שאמרו לך , איכשהו השפיע עלייך ולכן החלום.

שיעור קצר של הרב עזרא שיינברג על חלומות,נדמה לי שבשיעור הזה או הבא אחריו,הוא מסביר איזה חלום צריך לקחת ברצינות ואיזה לא..

http://www.orot.tv/Article.aspx?Id=1014

יש חלומות שנראים רע אבל הפירוש שלהם הוא דווקא לטובה ,אז שווה לשאול רב שמבין בזה.

בדיוק קראתי סיפור על הרב אליהו שפירש לטובה חלום כזה למישהו ואמר שהסגולה הכי טובה לחלומות טובים זה,ללמוד דברי תורה לפני שנרדמים.

בשורות טובות וחלומות מתוקים.

אני לא ממש מפחדת מהמסר של החלום.

אני מאמינה שזה בא בגלל אותה שיחה.

אבל בכל מקרה זו הרגשה נוראית להתעורר עם זה בבוקר, ולהיזכר בזה במשך היום....

ואני לא מבינה מה המוח שלי עושה בלילה?! מה זה הדמיון הזה 

אני אפילו לא רואה סרטים.........

אין לי מושג, נראה לי שגלולות יכולות לגרום להכול... מכלום ועד תופעות הריון למיניהן 

ואני גם מצטרפת לאישה ורעיה..מה שלומך אהבה של אמא?

טוב האמת שאני רגשי גם ככה ועכשיו עם כל ההורמונים בכלל.... 

בקיצור - תודה על ההתעניינות...

קודם כל - בע"ה שתשמעי בשורות טובות, הבשורות שאת רוצה לשמוע!!!

ולגביי - ב"ה יום עאסל יום באסל.... היום הרגשתי מצוין ב"ה, אמנם עייפה, אבל מתפקדת! אבל השבוע הייתי כמו איזו ילדה חולה, בקושי הזזתי את עצמי.. הפשושי היה אצל מטפלת מהבוקר.. ואימא שלו במיטה |מתביישת|

והיוםםםם היינו אצל רופא, חדש, שאני בע"ה אמשיך אצלו, כי הוא ממש נחמד וסבלני!!! ב"ה, הגעתי אליו לגמרי ב"מקרה" (הכול מה').

עשינו אולטראסאונד, שזה הרגיע אותי... ב"ה ב"ה ב"ה... וקיבלתי את כל ההפניות לבדיקות דם וכל מה שאני צריכה, ותשובות לכל השאלות וכו'... ואישור ללימודיםם...

מקווה שימשיך טוב ויישאר לי כוח להמשך השבוע בע"ה!!!

(ביקשתי מהפשושון שייתן לי קצת מהאנרגיות שלו, הוא כזה שובבי!!!! אולי ממנו זה בא לי פתאום?..)

אישה רעיה, שימחת... 

ב"ה לא הייתי פה כמה זמן ותמיד היית בליבי. שנמשיך תמיד לשמוע רק טובות ממך ומהקטן.

ואין מה להתבייש שההריון גוזל ממך כוחות, חשוב מאוד לנוח ולהיות אמא טובה מאשר אמא עצבנית ,

וגם כמובן חשוב להריון....

רק בשורות טובות אהובה.

 תודה!

ואגב, אני ממש בהקלה -התוצאה יצאה שלילית

שיבוא בזמן הנכון, ושיהיו לך את הכוחות בע"ה!!! 

מה התוצאות בבדיקה אומרות? הרי זה באחוזים.... ולא כתוב הסבר...

IRON זה ערכים של ברזל בדם (ויש גם המוגלובין, ששם הגוף משתמשים בברזל, וגם פריטין שזה מאגרי ברזל)

B12 זה ויטמין שחשוב לספיגת ברזל. חוסר בברזל עשוי להיות קשור לB12. עשוי גם לא להיות קשור.

לא יודעת על מונו

B12 חשוב כי הוא עוזר לספיגת הברזל בגוף. יש את הIRON שהוא הברזל הזמין בגוף, ויש עוד משהו שבודקים אותו -לא זוכרת איך קוראים לו- והוא המחסני ברזל. בהריון הם חייבים להיות מלאים .

מי שיודעת קצת יותר -שתדבר!!

מקווה שעזרתי במשהו

1) את תה השומר תשתי את ולא התינוק. זה אכן יכול להועיל לקוליק, וגם לתפוקת החלב שלך.

(אני יודעת שיש אנשים שאומרים לתת תה שומר ובכלל תכשירים לתינוק, אבל משרד הבריאות הוציא חוזר מאוד תקיף נגד זה. לא לתת לתינוק כלום חוץ מחלב.)

2 + 3) מקוה שהמסמך הזה יועיל לך:

http://www.babysecrets.co.il/2012/01/%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%90%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91/

תשתי ותהני,יש הכל בקישור של פצקרשת..

בגדול 4 ימים במקרר,חצי שנה בהקפאה עמוקה לא על הדלת.

לגבי 3 לצערי לא אבא רק בטמ' החדר עד 4 שעות.

לפי ההוראות שעל האריזה..

זה הרגיע אותה מעט האמת... 

ובכל אופן מעכשיו תדעי.

אני באמת צריכה להזהר . כי אני מרשה לעצמי פה . כי כולם פה חמודות באמת. אבל בכל זאת צריך להזהר .

מכיוון שאנחנו לא באמת מכירות אותך, ואת לא מחויבת לנו בשום צורה - אני חושבת שזו זכותך המלאה להציג את עצמך בדרך שמתחשק לך...

אולי מבחינת מידות זה שיקול, אבל אם השיקול הוא שמירה על עצמך - אין בעיה בכלל!!! ובטח שאת לא צריכה להתנצל... המניע מובן ביותר!

אני עוד חושבת על זה, לא לגמרי בטוחה שזה בסדר מצד "מדבר שקר תרחק"...

...

גם אני פחדתי לפני..

שמחה שיש לך חוויה חיובית

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב

תודה על השיתוף