פורום הריון ולידה (עמוד 529)

לבדוק ישירות מתי להזמין מקום, יכול להיות שכדאי לשרייו אפילו לפני הלידה.

הם מפוצצים בדרך כלל

לגבי החזרים הכי טוב לשאול לדעתי ישירות את הבית חולים

אם תבחרי ללדת בירושלים, אני יודעת שהדסה נותנים לילה חינם בבית הבראה - אולי זה שווה לך

ביטוח לאומי לא יאשר את זה..

בטח לא על ההתחלה..

מבחינת ביטוח לאומי

בטח אם אין הסבר ספציפי להפלות שיכול להגיד שאת חייבת מנוחה

חשוב להחזיק אותה בבית.  

צריכים לזה מרשם רופא.  

אפשר לבקש, גם מרופא המשפחה, דרך האתר.

המשחה פועלת מידית. בד"כ מספיק שימוש אחד או פעמיים, ערב ובוקר, והבעיה חולפת.  

רופאת נשים תוכל לאבחן.

לפטרייה יש טיפול, לוורידים אין...

יש לי תור ליום שלישי לרופאת נשים

היא טובה לזה או שצריך רופאת משפחה?

וגם, יש משו שאני יכולה לעשות בינתיים להקל על הגרד?… (מחליפה תחתון פעמיים ביום…)

כמה דברים שאני מכירה (לפעמים עוזר לנו, לא יכולה להגיד שתמיד)

- דבש-בצל - אני שמה בערך רבע בצל בכוס עם דבש, משאירה ביחד ללילה, בבוקר אפשר לקחת מזה - כל כמה שעות כף (אולי אפשר גם לאכול יותר בבת אחת, אין לי מרשם מדויק..)

- את שאר הבצל חותכים לכמה חתיכות ושמים ליד המיטה בלילה

- עיסוי עם שמנים אתריים (כמה טיפות של שמן אקליפטוס/רבנסרה, מעורבבים עם שמן בסיס).

- לחילופין, המליצו פה פעם על 'רליף' - תערובת שמנים שאמורה לעזור דווקא לשיעול. אנחנו קנינו ועזר עם כמה מהילדים (דווקא בפעם שקנינו הבת שלי השתעלה המון, אז כשהיה לה התקף שיעול זה לפעמים עזר להרגיע אותו, אבל גם אחרי כמה ימים וכמה עיסויים לקח עוד זמן עד השיעול עבר לה. אבל בהמשך בעוד כמה מצבים של ילדים משתעלים זה עזר באופן הרבה יותר משמעותי).

אבל זה נובע מהערך הראשוני של התורה - שכל כך חשוב ללמוד תורה ברצף לפחות כמה שנים, עד שזה פשוט שווה את הקושי אחר כך שיש בכניסה ל"חיים האמיתיים".

בכל אופן, יכולה לומר לך שעם כל זה שאני התחלתי לימודי תואר בגיל 19 ובעלי התחיל בגיל 28 - הוא היום כבר עם כמעט שני תארים ראשונים ועוד תואר שני, בעוד אני עם תואר ראשון (שלא בשימוש בכלל) ותעודה...

זה קשור גם לזה שהוא חכם מעל הממוצע, כמובן, אבל זה קשור גם לזה שאני כאישה, בתקופת הפוריות של היריונות ולידות, פשוט לא מסוגלת להקדיש את ראשי בלימודי תואר תובעניים, והוא לעומתי, עם כל העומס המשפחתי (התחיל את לימודי התואר עם חמישה ילדים), צלח יפה את שנות התואר, פשוט כי הריכוז שלו כמעט לא נפגע במהלך השנים האלה...

בקיצור, אני באמת חושבת שיש מעלה גדולה בשנות הישיבה שלפני היציאה לחיים - חוץ מזה שכך יש אנשים שמוצאים את עתידם דווקא בעולם התורני, וחוץ מזה שהשכל שלהם מתחדד בשנים האלו, מה שעוזר אחר כך בלימודי התואר - אין תחליף לבסיס הרוחני שזה נותן לחיים, לא רק של האיש עצמו אלא גם של אשתו ושל כל משפחתו.

עד כאן משנתי בנושא

חוששת מאאוטינג לכן מחקתי 

כל אחד עובר את התהליך המדויק שלו בחיים.

למדתי תואר ומצאתי את עצמי בהתברברות כשהבנתי שלא נכון לי לעסוק במקצוע הזה.

ומכירה נשים שהחליפו מקצוע ועבודה כמה פעמים. חברה שלי בגיל +40 עזבה עבודה קבועה וטובה ומחפשת את עצמה היום...

אז נכון שהמסלול של הבנים קצת מוביל אותם לשאול את השאלות מאוחר.. אבל לא חושבת שההתברברות היא בגלל זה. זה עניין של אופי ושל ניסיון שה' שולח.

לא רציתי לשתף מקודם יותר מידי שלא יזהו אותי

אבל אחרי הכל

בעלי תודה לה' מצא את עצמו דיי מהר

אחרי ישיבה שנתיים שירות אזרחי מותאם לציבור החרדי

סיים תואר ראשון

מייד אחרי שסיים עשה תעודה מקצועית בתחום אחר שרצה לעסוק כתחביב

כרגע בשנת ''חופשה'' מלימודים

שנה הבאה צפוי להירשם לתואר נוסף גם בתחום

בכל השנים האלה כמובן עובד כרגיל בתחום שלומד

ומאוד נהנה..

אני חושבת ואומרת ממש בזהירות, לא בטוח שזה נכון

אבל נגיד בעלי ידע מגיל קטן שזה מה שהוא רוצה לעשות, לכן מבחינתו מעבר למבחן התאמה לקבלת מלגה - שגם שם יצא שמתאים לתחום - זה היה לו דיי ברור מאז ומתמיד.

בנוסף, אבא שלו עבד כל הילדות שלו, אולי ככה כל השנים ידע גם לתכנן כי זה היה מובן מאליו שייצא לעבוד. 

אנחנו למשל בדיוק ההפך ממה שכתבת

וגם במחשבה זריזה במשפחה וחברות שלי יש יותר נשים שמחפשות מה הן יעשו בחיים ומה נכון להן, מאשר גברים.

דווקא מרגישה שהגברים פחות מחפשים את החיבור הנפשי לעבודה ולכן יותר קל להם- ללמוד משהו שמעניין אותם, לעבוד בו ושלום על ישראל.

נשים יותר "מוסללות".

מסלול חייה של אישה כיבכול די ברור, וגם האופציות למקצוע לא מאוד מגוונות (זה מאוד מאוד סטיגמטי מה שאני כותבת כאן, ברור לי. אבל זה הכיוון הכללי)

אצל גברים יש פחות הכוונה לתפקידים ומקצועות מסויימים, אז אפשר יותר להתלבט

אבל בלי קשר, אני לא כל כך רואה את זה סביבנו.

זה בעיקר תלוי אופי / אדם (גם נשים גם גברים) / בחירת מסלול בחיים וכו'

דווקא מרגיש לי שהגברים מתחילים את המסלול המקצועי שלהם בשלב בוגר ובשל יותר, הרבה פעמים אחרי חתונה ולפעמים אפילו אחרי ילד/ שניים ולכן מחליטים ממקום שקול יותר

לעומת הבנות שמסיימות שירות לאומי ויאללה עופי ללמוד מקצוע כי את תצטרכי לפרנס בהתחלה כי בעלך יהיה אברך ודי מהר תביאו ילדים כי אתם דוסים... אז הבנות מחליטות בגיל 19-20 החלטה פזיזה שנובעת מלחץ חברתי/ מה שהן מכירות/ איך שהן מדמיינות את החיים והולכות ללמוד מקצוע שלאו דווקא מתאים להן.

מסביבי המון נשים (כולל אותי) הלכו ללמוד מקצועות "צווארון ורוד" כגון סיעוד, הוראה, עו"ס ואז אופס גילו שזה לא מפרנס מספיק/ לא מעניין אותן/ לא מסתדר עם הילדים כפי שדמיינו ואז עושות הסבה תוך כדי הריונות ולידות שזה קשוח או נדפקות עם מקצוע שלא מתאים להן.

והגברים מגיעים מאוד ממוקדים, כבר מתוך איזו בגרות ובשלות והבנה כלשהי של מה זה חיי משפחה, והולכים ללמוד מקצוע מתוך שיקולים נכונים יותר ופחות נוהים אחרי טרנדים של גילאי העשרה.

כך לפחות בתחושה שלי

גילוי נאות-

התחלתי תואר x ואחרי שנה עברתי לתואר y ומאד נהנית ומרוצה מהבחירה שעשיתי לעבור לתואר שעשיתי.

מכירה המון בנות שאחרי שנה א' בלימודים, אחרי שטועמים קצת מה זה התואר הזה, מבינות שזה פחות מה שהן מחפשות, ועדיין ממשיכות וגומרות את אותו תואר כי לא רוצות "לבזבז" שנה או לעשות שינוי באמצע. ואחכ הן אוכלות אותה מלא שנים בסבל במקום עבודה שלא באמת אוהבות ומתחברות לתחום וחבל..

אני רוצה להוסיף על נטועה שכתבה נכון מאד,

אני מרגישה שאצל בנים, הם יכולים לחכות חצי שנה-שנה ולשקול בנחת את כל הצדדים עד שיחליטו מה הכי נכון שילמדו. בינתיים הם עובדים במשהו שלא צריך תואר, כמו שכתבו פה- אבטחה וכו'..

לעומת בנות, שכל חצי שנה-שנה של עיכוב, זה עיכוב של ילדים! או של חתונה.

יש דד ליין ולחץ להתחיל מהר ולסיים מהר כדי להתחתן בשנה ג' או ד'. או לחכות שנה ולהביא ילד, או שמביאים ילד ואז צריך דחוף לסיים את התואר כדי לפרנס את אותו ילד ולגדל אותו ברוגע ולא בג'ינגול של בית, לימודים ועבודה.

כל חצי שנה או שנה של עיכוב הם קריטיים ממש.

לעומת הגברים שלא נורא, החצי שנה הזאת זה לא מה שיעשה את ההבדל.

בנוסף לזה, אני ראיתי שלגברים דוסיים שנמצאים כמה וכמה שנים בישיבה, קצת קשה לצאת מהחממה. כי זה מה שהם רגילים כל חייהם.

לעומת נשים, שבגיל 18 בום את חייבת לצאת לעולם. גברים יכולים להיות בישיבה עד גיל 25 ואז להתגייס לשנה שנתיים, ואז לחזור לישיבה עוד שנה שנתיים. בינתיים להתחתן או לקראת סוף התקופה להתחתן. וכל הזמן הזה הם בחממה שמספקת להם שגרה וסדר יום, הכוונה, אוכל, מגורים, חברים. מה רע? עטופים בסביבה דתית כמוהם פחות או יותר, בלי "פיתויים" של העולם הגדול. לדעתי לגברים כאלה יותר קשה לעשות את הצעד ולצאת מהחממה, זה פשוט יקח יותר זמן מאשר לגבר ממוצע אחר שלא חי בחממה הזו. 

אני באמת דיברתי יותר על גברים שעושים הסדר, ולא גבוהה.. וגם אם נשארים עוד שנה - שנתיים אחרי שיעור ה' זה לא כמו בישיבה גבוהה שאנשים לפעמים מתקשים לעשות את הצעד ולצאת מהישיבה, גם כשזה הדבר הנכון, בין אם כי הראש כבר לא באמת שקוע בתורה, בין אם בגלל דוחק הפרנסה או אלף סיבות אחרות...

אני מודה גם שאני פחות בגישה של להשאר כמה שיותר בישיבה, אני מאוד בעד לימוד תורה וגם בעד אברכות בתחילת החיים... אבל מי שלא מתכוון להמשיך בלימוד תורה כל חייו, צריך גם להיות כנה וישר עם עצמו ועם ביתו מתי הזמן לעזוב את הישיבה. 

אבל יש משהו אצל גברים שהם מתוסבכים עם עצמם, לאו דווקא בנושא מקצועי (יצא לי להחשף יותר בנושא הדתי- גברים נשואים עם ילדים שהחליטו בשלב מסוים להוריד את הכיפה)

כשהם יוצאים  לחיים האמיתיים (בציבור הכללי - אחרי צבא) וצריכים לבסס לעצמם מקצוע ופרנסה, לבנות את עצמם.

ההבדל המשמעותי בין גברים דתיים שיוצאים אחרי שנות לימוד בישיבה לעומת צעירים יוצאי צבא - הוא ״מרווח הטעות, הניסוי והטעייה״

בגדול, צעיר בן 22-24, אחרי צבא ואולי קצת שירות קבע למי שעשה קצונה (ועוד ½ שנה טיול) - הולך ללמוד / משתלב בעסק / פותח עגלת קפה …

עוברות שלוש ארבע שנים - ותוך כדי הוא מתבגר וצובר ניסיון ומגבש לעצמו את העתיד שלו.  

אם הבחירה של גיל 22 מוצלחת - הוא ממשיך.

אם לא, משנה ומחליף עבודות ותחומי עיסוק.  

בגיל 27-28-29, 5-6 שנים אחרי שיצא לחיים האמיתיים, הוא כבר במצב די מגובש על העתיד המקצועי שלו.  

אברך יוצא מהישיבה בגיל 30-35, ורק אז מתחיל את שלב הניסוי וטעייה שהצעיר המקביל אליו היה בו הרבה שנים קודם לכן. 

מה שאני רואה סביבי, בנות בלחץ להספיק לסיים הכל מהר, לומדות את הברירת מחדל שלהן - בין אם זה מקצוע כמו הוראה ובין אם משהו באוניברסיטה אבל שלא חשבו עליו יותר מדי מתאים לא מתאים, פשוט נרשמו למדו וסיימו, והיום סביב גיל 30 המון בלבול מה בעצם אני רוצה.

והגברים דוקא בגלל השנים בישיבה היה להם זמן לחשוב, לדבר עם בוגרים מהם, לראות מה אחרים עושים, לעשות פסיכו בנחת, אולי איזה קורס בפתוחה, להבין מה הם רוצים ואז הם מתחילים ללמוד באמת מקצוע רלוונטי

הלוואי שהם ילמדו מקצוע תוך כדי הישיבה (מיד אחרי יב/צבא מבחינתי) ויתחילו לעבוד.

קשה ממש השנים האלה שחיים ממקצוע אחד + מלגה + עבודות מזדמנות

וגם לנשים. לדעתי צריך פעם בשנה לעשות לכל שכבה בנפרד באולפנה דוגמאות של מקצועות כולל כמה מרוויחים. כמה עובדים בשבוע. וכל מידע רלוונטי בשביל לכוון אותן גבוה.

מרגיש לי שהציבור שלנו (אני דתיה מהשומרון) "מפחד" מכסף וחושב שלהרוויח כסף זה מנוגד לאידיאלים

וכשמתחילים לחלום על דירה רואים שזה חלום שקשה להגשים 

בזמן המקצוע לנסות לשלב חצי יום האידיאל

אפשר בימי שישי או יום אחר בשבוע שילכו לכולל וגם בשבתות ללמוד תורה

ומי שרוצה להיות תלמיד חכם שילך לכיוון הזה בכל הכוח. 

במסגרת מסלול ההסדר למשל, או דוחה את השירות הצבאי ולומד לפני כן בישיבה גבוהה, לא ראוי בעיניי שילמד במקביל גם מקצוע.

הדחייה או קיצור השירות ניתנים בשביל לימוד תורה, ולא בשביל דברים אחרים.

לגבי עניין הגישה לכסף, אני מסכימה.

אבל זה יותר רחב ממפגש פה מפגש שם, זו תפיסה מסויימת בכל מה שקשור לכסף ואידיאלים.

אבל היא משלבת קשורה לתפיסה אידיאולוגית רחבה יותר שכוללת בתוכה למשל עמדה לגבי מקומן / תפקידן של נשים, חינוך למצויינות ועוד. לא מצליחה לנסח את עצמי בצורה ברורה כרגע

זה נחמד להביא מישהי שיספר להם כמה מרוויח,

אבל -

א. מנסיוני ומהשכבה שלי באולפנא, זה לא עניין אף אחת בשלב זה של החיים.

ב. חצי שכבה לא מגיעה להרצאות, או נמצאות בפלאפון. רק בודדות שזה באמת מעניין אותן יקשיבו. אגב, אותן בודדות יכולות לעשות את הבירור הזה לבד.

ג. לא תמיד בשלים בגיל 16-17-18 לחשוב על העתיד ברמה כזאת מפורטת של כמה ירוויחו.

בקושי הכנה לחיי נישואים נעשית, בעדינות ובזהירות, אז מקצוע? כסף? רחוק כשנות אור מהמגזר הדתי לאומי בעיני

לגבי תורה עם מקצוע

בעלי פעם הסביר לי שזה פשוט לא הולך ביחד. זה או שהוא מרוכז כל כולו בתורה, או שהוא מרוכז כל כולו בתואר. לגברים קשה לעשות את המיקבול הזה. בניגוד אלינו הנשים..

הוא הסביר לי לדוגמא שאם הוא יושב בישיבה ויודע שיש לו מבחן נגיד בקורס מסויים, הוא לא יצליח להתרכז וללמוד תורה באמת, הוא רק יהיה עסוק במבחן, בחומר, בלמידה, במטלות שנתנו השבוע וכו'..

מי שבאמת נמצא בישיבה בשביל ללמוד תורה, לא צריך ללמוד במקביל תואר. 

מי שנמצא בישיבה בשביל לסמן וי או סתם נגרר חברתית - אחלה שיעשה תואר.

בשונה מהעבר.

אני מורה של בני נוער, דתיים. וכל היום השיח הוא סביב כסף, שבהייטק מרוויחים יותר, והכי טוב להיות עצמאים וכו..

אז  מניסיון זה מאוד מעניין אותם וזה חשוב ללמד אותם גם חינוך כלכלי.

רק שמעבר כן קצת עצוב לי שזה השיח. הם מאוד מודעים למחירים בחוץ ולמחירי הדיור ומתוך כך רוצים לדעת מה יהיה רווחי בעתיד. ולכן יש הרבה שיח סביב כסף.. 

זה רעיון מדהים ונחוץ ממש להכניס ידע והתנסות על מקצועות אפשריים, התנהלות כלכלית וניהול כספים לתוכנית הלימודים. ושיהיה על זה בגרות. זה הרבה יותר חשוב מספרות ולא פחות חשוב מאזרחות.

ואני דווקא זוכרת באולפנה שהרבה בנות היו מתעצבנות על הלימודים- מה זה יועיל לי בעתיד? על מקצוע כזה הן דווקא היו מבינות שיש לו משמעות לעתיד שלהן. 

ברגע שהוא ילמד תוך כדי לימודי מקצוע - כבר יהיה לו קשה ללמוד תורה כמו שצריך. (ראיתי את זה על בעלי - במהלך לימודי התואר הוא למד ולומד חצי יום תורה. והוא משקיע בזה היטב, אבל עדיין זה ממש לא כמו בשנים שלמד רק תורה, שאז ראשו ורובו היו בה, ואם תפסתי אותו בוהה באוויר זה היה כי חשב רק על סוגיה כלשהי בלימוד ולא על בעיה מתמטית, כמו שקרה לא מעט במהלך שנות התואר שלו...)

ומכיוון שאנחנו רואים חשיבות בלימוד תורה רציני, לפחות בתחילת החיים, אנחנו מוכנים להקריב בשביל זה את דחיית לימודי התואר...

אני עובדת במשרה טובה ומעניינת, עם משכורת טובה, הגעתי אליה בלי לחפש אותה ספציפית ובלי ללמוד את המקצוע הספציפי ובלי תואר או למודים משמעותיים, אלא רק ניסיון מעבודות קודמות שכל אחת היתה שונה מקודמתה.

מכירה כמה שרק לקראת גיל 40 הגיעו למה שאת קוראת התפתחות מקצועית

בעוד שאצל הבנות זה 22-25....

נראה לי בעיקר שבאמת התורה היא חייהם

ופחות מרגישים צורך למצוא חיים מקצועיים

והפרנסה היא מערך של אחריות ולא של קריירה/ הגדרה עצמית

אצל רובם זה כן קורה יום אחד...

גם מעצמם ולפעמים מדחיפה של הסביבה

זו ממש פצצה מפחידה שפתאום נופלת עלייך

התחושות שלך הכי נכונות שיש בעולם

איזה מבאס ש5ק שנה הבאה תוכלי לרשום לגן שפה - ממש אין סיכוי שזה יקרה לפני?

באסה, חבל על הזמן סוג של

המון המון כוחות לתהליך הזה!!!

רק שולחת חיבוק חזק חזק.

זה באמת יכול להיות מבהיל לשמוע את זה.

לשנן כמו מנטרה - הכל בסדר האלוקי. הכל מכוון מלמעלה. וגם אם זה לא נכון שהיא על הספקטרום , את צריכה לעבור את החוויה המטלטלת הזאת. גם זה מאת ה', ומדוייק לך.

ים כוחות ורוגע פנימי ♥️

שאני מכירה ילדים שרק באוגוסט נרשמו לגן שפה ונכנסו אליו בספטמבר, אז אל תתיאשי, לחינוך מיוחד יש קצב משלו בהרשמה...

א. את יכולה לחכות לשאיבה הראשונה אחרי החזרה לעבודה, אני כן ממליצה לנסות לשאוב ולתת לתינוקת (גם כדי שתתנסה בבקבוק וככה תדעי איזה בקבוק מתאים לה מבין האופציות בסעיף ו)

ב. אני הקפאתי בגיל הזה מנות של 120 מל, לא יודעת להגיד מתי צפוי שינוי כי שאבתי רק עד גיל חמישה חודשים

ג. את יכולה לשמור במקרר ולהקפיא בסוף היום

ד. שאיבה של 10 דקות מכל צד. לא יותר כדי לא לגרום לגוף לייצר עודף חלב גודש וכו'

ה. לא יודעת האמת, סליחה

ו. אם תנסי להביא לה בקבוק תוכלי לראות למה היא מתחברת, כך ילד מתנהג אחרת. הייתי ממליצה לנסות להרגיל לכמה סוגי בקבוקים כדי לא ליצור העדפה למשהו אחד

לגבי שאיבה בעבודה, אני מאוד ממליצה דווקא כן למצוא זמן לשאיבה בעבודה

אני לא יודעת באיזה תחום את עובדת

אבל אפשר לומר שכמעט בכל תחום אפשרי למצוא 10-15 דקות פנויות כדי לשאוב..

הבן שלי שנה שעברה נכנס למעון

היה איתו בקבוצה תינוקי שינק הנקה מלאה

הוא כל היום, ממש כל היום בכה שם

התעניינתי כזה למה בוכה ככה

ענתה לי המטפלת שנכנס למעון שבוע לפני

והילד פשוט לא מוכן לאכול מבקבוק

ולכן צורח כל היום, לסירוגין נרדם מרעב

ניסו להביא לו עם כפית עם מזרק

ממש ראיתי את המטפלות בחוסר אונים מנסות הכל!!!!

אני לא כל-כך יודעת ולא שאלתי מה עם האמא בתמונה, אם זה לא מפריע לה

אבל זה תכלס מה שהיה במעון

אני הייתי ממליצה בתור מניקה מלאה, כן לנסות איכשהו להרגיל את תינוקי לאפשרות של בקבוק - לפני שהוא מתחיל אצל המטפלת..

אולי כדי לא לבלבל אותו, את תניקי ורק בעלך יביא בקבוק

חושבת שזה חשוב

כמובן להקפיד על האכלה תומכת הנקה - כדי שהילד לא יעדיף בקבוק על הנקה..

כן מציינת שאני לא בעלת מקצוע ולא מבינה בתחום,

כי אולי יועצת הנקה תמליץ אחרת..

כוס טיפטופים! אצלי יצר מאגרים לא קטנים בכלל..

אופציה אחרת היא לשאוב מייד אחרי ההנקה, ךא יצאו כמויות גדולות אבל זה טוב להתחלה.

אני גם אוהבת לשאוב במקביל להנקה מהצד השני, אבל אז צריך לראות שזה לא לוקח מהתינוק

אפשר במקביל להנקה לשאוב את הצד השני, עד שהגוף יתרגל לייצר כמות גדולה יותר של חלב ואז יתחיל להצטבר לך מאגר.

א. תנסי כוס טפטופים, לי יש של לנסינו.

כשאת מניקה צד אחד שימי את הכוס בצד השני.

לי יוצא לפעמים כמויות ממש יפות.

וזה גם תלוי שעה (בבוקר יש יותר) וגם איך אני מצמידה את הכוס. 

יותר קל מלפתוח משאבה.

ב. לא כתבת בן כמה הבייבי, זה מאוד משנה לכמות.

לדעתי עדיף להקפיא מנות של 60 ומקסימום המטפלת תחמם שתי מנות.

ג. בהחלט כן. בעיקרון ממליצים לא לאחד מנה טריה חמה עם מנה קרה.

אז עדיף לקרר את שתיהן ואז לאחד ולהקפיא.

ד. זה תלוי בך, מאוד אינדוודואלי. תתחילי ב- 10 דק כל צד ותראי כמה יוצא לך.

ה. גם פה תלוי מאוד בגיל של התינוקת. 

להבנתי ככל שגדולים יותר הם יותר עקשנים על מה שרגילים (חברה שלי הכניסה עכשיו למטפלת תינוק בן 7 חוד' שלא מסכים בשום פנים ואופן בקבוק... אני הכנסתי למטפלת בגיל 4 חוד' ולא היתה שום בעיה)

לדעתי יש יותר סיכוי שתסרב לבקבוק מאשר שזה יפגע בהנקה כי זה כבר לא תינוק פיצי. אבל אני לא מומחית.

ו. לא יודעת... תראי מה התינוקת מעדיפה

טיפ אחרון, אל תדאגי כל כך. תחזרי לעבודה ובעז"ה תראי שתמצאי זמן ומקום לשאוב

והתינוקת תסתדר עם בקבוק, אולי יהיה קשה יום יומיים ואח"כ יהיה בסדר.

והכל יבוא על מקומו בשלום.

כוס טפטופים נראלי לא רלוונטי כי אני צריכה שתי ידיים בהנקה..

אצלי שניהם התחילו עם מנות של 70-80, בהמשך עברו למנה של 100, הגדול עבר ל120 בגיל גדול יחסית. הקטן בן חצי שנה כיום בארוחה הראשונה אצל המטפלת אוכל 120 ובצהריים בערך 50. 

לגבי השאיבות עכשיו- כל עוד זה בנוסף להנקה ולא במקום הייתי שואבת כל פעם מעט, משהו כמו 30 מ"ל מכל צד ועוצרת. אפשר לשמור במקרר ולאחד כשזה באותה טמפרטורה, אבל ממליצה לך כן להקפיא מנות קטנות של 30 או 60 כדי לראות בדרך של ניסוי וטעיה כמה חלב היא צריכה במנה אחת ובדרך שיזרק כמה שפחות חלב. לא הייתי מקפיאה מראש מנות של 120, חבל, אצל הילד שלי חצי מזה היה הולך לפח (אחרי שעה אסור לתת שוב את הבקבוק המותחל לכן לא כדאי לחמם ולתת לה הכל כשאת עוד לא יודעת מה הכמות שהיא צריכה).

לגבי בקבוקים, הייתי מתחילה עם ההכי זול מביניהם, לא יודעת ספציפית לסוגים שהצעת. אם היא לוקחת אותו אז מעולה, אם לא אז עוברת לנסות אחד אחר. 

רוב הסיכויים שזה לא יפגע בהנקה, לא הייתי חוששת מזה כל כך, תתני לה בקבוק כשהיא רעבה אבל לא יותר מדי, בהתחלה היא בטח תשחק עם זה ולא תבין שזה גם מקור אוכל אז תנסי שוב ושוב, תשאירי אותו בפה שלה עד שהיא תקלוט, אם זה לא יעבוד אז יש שיטות כמו לשים טיפה רסק תפוחים/ סילאן/ חלב על הפטמה שיהיה לה טעים והיא תרצה למצוץ.

אחרי שתתחילי לעבוד אז השאיבה תהיה במקום הנקה ואז את תרצי לשאוב זמן ארוך יותר וכמויות גדולות יותר. אם יש לך גמישות מסויימת אני ממליצה שהשאיבה תהיה יותר לקראת סוף היום בעבודה אחרי שלא הנקת כמה שעות ולא בתחילת היום קרוב להנקה האחרונה, ככה פשוט תצליחי לשאוב כמויות גדולות יותר.

אני יכולה לדעת לפני אם כנראה יש לי?

זה סימפיזיוליזיס רק אם אני ממש לא מתפקדת? או גם כאבים שלא ממש משביתים יכול להיות?

בהריון

לא יודעת

אבל שמעתי מכמה אנשי מקצוע שיש אבחון יתר גדול של סימפיזיוליזיס, ובאמת מי שיש לה סימפיזיוליזיס זה נדיר.

כמובן זה לא שולל שיכולים להיות כאבים חזקים מסיבות אחרות...

יש לי עניין לאבחן את זה?

אם זה סימפיזיוליזיס יש משו לעזור לי?

האמת שתשועה גדולה כנראה לא תצמח לך מזה.

אבל כן יעזור לך אם זה סימפי לא לפסק את הרגליים יותר מידי ולשמור על סימטריה של האגן.

ואם זה לא סימפי אז לנסות אולי לגלגל אגן קדימה, לחזק שרירי גב/רגליים/בטן, להכניס תנועתיות לאגן.

כך או כך כאבי אגן לרוב לא נפתרים כמו קסם לצערי.. 

מרופא נשים, משערת שגם רופא משפחה יכול לתת

לסימפי מתלווים בדכ כאבים בכל האגן עם הקרנה לגב תחתון ורגליים. אבל אם אין מוקד כאב איפה שהזכרתי זה פשוט לא זה. 

כי לי באמת אבחנו והמוקד שלי ממש לא היה שם..

גם עכשיו כאב חזק מאוד באגן מאחור מעל הישבן וכנראה שוב יגידו שזה זה..

אוףףף

כואב נוראאא במשפעה, כל פסיעה, כל התכופפות כל תנועה א סימטרית.

כואב לי נורא בישבן, כל פעם להתיישב ולקום סיוט. להיכנס ולצאת מהרכב בכללל

והגב התחתון גם כואב לי.

לכי לפיזיותרפיה, לטיפול מים, לאוסטאופתיה...

לכי למישהי שמתעסקת בהריון ותנסי למצוא מה המקור...

ממש ממש קשה לי ככה.

אני בעבודה מול מחשב, ופשוט בוכה כל הבוקר מהישיבה. זה מתסכל כ"כ.

בעיקרון בגלל הקושי עם תנועות א-סימטריות

בכל מקרה

האבחנה פחות משנה

יש לך כאבי אגן- את צריכה לטפל

לכל אישה עוזר משהו אחר

לי מאד עזר אוסטיופתיה פרטית אצלי מישהי מומלצת

אפשר גם שיאצו, פיזיותרפיה - שתהיי פעילה ולא רק יטפלו בך חיצונית, דיקור סיני

זה קצת ניסוי מה עוזר לך

ממש מבינה אותך! תדעי שהמון המון חוות את זה, את ממש לא היחידה. כאבים ממש משביתים לפעמים.

יש נשים שמוצאות דרך להקל ברפואה אלטרנטיבית וכאלה. אבל באמת כל אחת והגוף שלה אפילו כשהבעיה זהה.

או שכל הטיפולים האלו הם בכל מקרה על חשבוני?

יש לך המלצה למשהו בירושלים?

אני ממש סובלת

לפחות במכבי ומאוחדת. זה בסבסוד אבל לא יודעת על זמינות תורים ומומחיות.

מעניין אם צריך לזה הפנייה, אולי תבררי

עם כל הכאב, אני יכולה לומר לך דבר אחד חד משמעי-

כשהגוף מושבת מגיעות בעיות ח"ו.

זה ניסוח עדין שלמדתי על בשרי ממש.

כשלא זזים כי זו הדרך להפחית סבל, הגוף מתנוון וזה גורר כאבים מטורפים, סבל שיכול להימשך חודשים אחרי הלידה. בצקות בעצב, החלשות שרירים. כאבים עצביים, דלקות מפרקים ושאר מריעין בישין.

תנסי לזוז ככל יכולתך למרות הסבל, אם הידיים בסדר- תמצאי תנוחה להתעמל בה את המעט שאת יכולה לתחסכי לעצמך דלקות פרקים. אם הגב יכול לעבוד כשאת ישובה על כיסא- תקפידי להימתח ולהפעיל אותו.

אם את יכולה לעשות משהו, אפילו מינורי, אל תוותרי עליו בשום אופן. אפילו תרגילי קגל שהרצפת אגן תתחזק.

המנוחה הזו באמת לא טובה לגוף גם כשהיא כפויה 

וחיבוק לך על מה שעברת...

אני לא עד כדי כך מוגבלת.

כרגע לחלוטין זזה למרות הכאב. ועם ילד בן שנה שמכריח אותי להיות בשיא הכושר...

הכל אפשר בקופה ןאפשר פרטי

פיזיותרפיה את יכולה בכל מקרה

על עצם זה שיש כאב

במכבי לא צריך הפניה, לא יודעת איך בקופות אחרות.

אוסטיופתיה ושיאצו - יש לקופ"ח בד"כ מרפאות של טיפולים משלימים

במכבי זה נקרא 'מכבי טבעי'

זה בתשלום, וככל שיש ביטוח משלים גבוה יותר - התשלום נמוך יותר.

עם מכבי שלי יצא לי מחירים ממש סבירים.

ולא צריך אבחנה בשביל זה. את יכולה לבוא עם או בלי קשר להריון, זה תמד אותו מחיר

את יכולה גם לבוא בשביל פינוק, זה עסק רווחי

אבל -

מהנסיון שלי,

פיזיותרפיה בקופה היתה מצוינת. קודם כל עבודה על הגב, כל פיזיו טובה אמורה לתת לך - עבודה על הגב ועל יציבה מורידה עומסים מהאגן ונותנת הקלה מסוימת.

עבודה של פיזיו על האגן - יש כאלה שיודעות לתת יותר טוב ויש שפחות.

אוסטיופתיה - בפרטי קיבלתי מענה הרבה הרבה יותר טוב מהקופה.

אבל- זה ענין של האיש מקצוע הספציפי. יכולים גם בקופה להיות מטפלים מצוינים.

את צריכה המלצה על מטפל.

ממליצה לך לפתוח שרשור חדש עם בקשה להמלצה לאוסטיופתי באזור שלך, לכאבי אגן בהריון.

יהיו לך יותר המלצות. פה השאלה קצת מתפספסת.

לגבי תרגול ראשוני-

אני לא איש מקצוע

מנסיון שלי יודעת שמומלץ לשמור על סימטריה באגן

ומצד שני - כן על תנועתיות.

כמה תרגילים בסיסיים שאני מכירה:

*סיבובי אגן. אפשר בעמידה. אפשר בעמידה על 6.

פשוט סיבובים לשני הצדדים. לשמר על תנועתיות.

*עמידה על 6 (או 4, אני תמיד מתבלבלת) - תמיכה בכפות ידיים, לא באמות..

לקער ולקמר את הגב לסירוגין

זה יוצר תנועתיות גם בגב וגם באגן

*לשכב על הגב. רגליים מקופלות - כפות רגליים על הרצפה, והברך מקופלת, נהיה כאילו משולש בין הירך לשוק.

להכניס בטן (כמה שניתן), לכווץ רצפת אגן, לגלגל אגן קדימה

ואז להעלות אגן, ולהעלות את הגב בהדרגה, חוליה אחרי חוליה

וכשמגיעים למעלה - להחזיק כמה שניות. ולהוריד בהדרגה.

לחזור מס' פעמים.

שוב - תנועתיות בגב ובאגן.

אני לא אשת מקצוע, לא לוקחת אחריות על התרגילים,

אבל שמעתי עליהם מכמה כיוונים

(פיזיותרפיסטיות שונות, התעמלות לחיזוק לנשים עם סימפי')

ממש פירטת ועזרת לי! מודה לך ממש!

פעם בטח הייתי שומרת בבטן.

מה שכן להבא אנסה גם לשתף בציפיות שלי לפני ולא בדיעבד. ממקום משתף ולא מאשים ולא לפחד מזה שהציפיות שלי לא ייענו העיקר זה השיתוף 

נהניתי לקרוא.

מזל טוב! עד 120 בבריאות איתנה, שמחה, אהבה, נחת, סיפוק והגשמה עצמית, כל הברכות! 

עשית לי דמעות בעיניים.

תלמדי אותי איך אומרים רגשות מהלב, בלי לתת תחושה של ביקורת.

כל כך הרבה פעמים שאני חושבת שאני רק שופכת את הרגשות ובעלי מרגיש מותקף בעקיצות וביקורת ולא מוכן להקשיב... 

גם לי לא תמיד יוצא. העוצמה של הרגשות שלנו פשוט נראה לי גבוהה משל גברים ובגלל זה קשה להם לסבול את זה.

עוזר לי לא להגיב ישר. לקחת זמן "לעכל" בעצמי מה אני מרגישה, לפעמים להוציא על נייר בצורת מכתב (שלא הולכת למסור לו) או לשתף חברה (יותר נדיר).

וכן לשפוך רגשות, אבל לא בצורה ספונטנית.

אלא להעביר את זה בצורה שבעלי ירצה לגונן עליי (מעצמי) ולא להפוך ליריב שלי ולגונן על עצמו.

המון מזל טוב 

הצלת אותי😘

שיהיה לנו בהצלחה

באמת קטע מוזר אבל הרופא נשים אמר לי משום מה שכן עדיף צום

לא ברור לי למה כי כולם אומרים אחרת

שאלתי את האחות בקופה אמרה שאין הבדל, לא הצלחתי להבין אבל בסדר

בפועל נראה לי אלך בצום כי אין סיכוי שאצליח לאכול משהו לפני התור ב 7 בבוקר 

אני שונאת ממש את הבדיקה הזו. מכל בדיקות ההריון ממנה אני הכי נרתעת.

ואמרתי עכשיו לבעלי שזה סיוט והתלוננתי על הבדיקה והתשובה שלו הייתה: "זה לא כ"כ נורא"

אוף, לקחתי את זה ממש קשה.

הוא ניסה להסביר שהכוונה שלו הייתה על כוח הדיבור, שכשאנחנו אומרים שמשהו לא טוב, זה יהיה לא טוב.

וזה פשוט עיצבן אותי, תפס אותי לא בטוב!

בא לי שהוא יותר יכיל את הקושי שלי ולא ייעבור יישר לחשיבה שיכלית.

הוא כזה ואני כזו ואנחנו מדברים על זה פתוח.

ואמרתי לו שממש התבאסתי על התשובה שלו. והוא הבין ומנסה לנחם, אבל עכשיו רק בא לי להתבאס עליו.

למרות שלא מגיע לו, הוא באמת בעל מכיל ואוהב.

זהו. פרקתי עצבים קטנים להערב.

כי הבנתי (נראה לי מהפורום) שזה משבש לפעמים את התוצאות.

אפילו צנים/ קרקר עם גבינה. משהו קל.

זה לא חלק מהכללים של הבדיקה - לא צריך צום, ולא צריך להיות אחרי אוכל.

אבל אם לא אוכלים כלום לפני כן, ובעצם נמצאים בצום מהלילה - יש סיכוי קטן שהבדיקה תצא גבוהה רק בגלל שאת בצום מהלילה, וישלחו אותך להעמסה של מאה סתם.

לכן ממליצים לאכול משהו קל שעה לפני הבדיקה. כדי שמצד אחד לא להיות בצום, ומצד שני שהאוכל לא ישפיע על הבדיקה.

הבדיקה היא לא בצום, היא אחרי 50 גרם סוכר.

יש אנשים ש50 גרם סוכר בבת אחת אחרי צום יקפיץ להם את הסוכר יותר מדי, למרות שאין סכרת. ואם זה יהיה 50 גרם סוכר באמצע היום - הגוף יצליח להתמודד בקלות יותר.

הסיבה שעושים את ההעמסה של 50 בבוקר היא רק בגלל שאלו השעות של המעבדה. מבחינת הבדיקה עצמה היה אפשר לעשות אותה גם בערב.

(בשונה מההעמסה של מאה שאותה צריך לעשות בצום)

8 שעות לפני.

מותר לשתות מים.

זה הנחיות שונות

ב100 צריך לצום

לא היה לי בהריון הקודם ככה

איזה מוזר

בסוף אכלתי קצת ירקות, אולי זה קשור לזה שאני לא בצום?

אבל גם פעם קודמת לא הייתי בצום, מוזר בקיצור 

לק"י

אני גם הרגשתי שונה אחרי ההעמסה בהריון האחרון. לא זוכרת מכל ההריונות, אבל ככה נראה לי.

ובפעם ההיא קיבלה תמיסה בטעם הדרים, בניגוד לאבקה בהריונות הקודמים. אבל לא זוכרת סחרור, אלא יותר בחילות ושות'.

למשרה מלאה מגיע 40 שעות הריון, למשרה חלקית זה בהתאם לאחוז המשרה (מי שעובדת 50% מגיע לה 20 שעות)

זה לא יורד מימי המחלה, ולכן ממש כדאי לנצל את זה... אחרי ההריון זה נמחק..

כדי לקבל את צריכה להביא למזכירה או למי שאחראית על הדיווחים של היעדרויות, טופס אישור שהיית במרפאה - תבקשי מהמזכירות במרפאה.

אפשר גם לנצל את זה לימים שלמים עם אישור מחלה, לא בכל מקום מסכימים אבל זה אפשרי.

נכון לא רק למשרד החינוך

בכל מקום עבודה.

תבדקי בכל זכות

אני לא חושבת שהם יכולים לתת תשובה כזו ובטח שלא לבקש ממך לנצל ימי מחלה על זה.

הם צריכים לשלם את הזמן הזה כאילו היית בעבודה

שעות הריון זו זכות שמגיעה לעובדת לפי חוק

לא יורדת מימי מחלה

ומשולמת מהשעה הראשונה

החישוב הוא 40 שעות ל100% משרה

ויחסי לפי אחוז המשרה

את יכולה לחפש בכל זכות

אסור להם להגיד לך להוריד מימי מחלה בשביל זה

שזה 40 שעות בשנה קלנדרית. זה לא נמחק אחרי ההריון...

סתם דוג' אם השתמשתי ב20 שעות ב2023 אז יש לי מינואר-דצמבר 2024 עוד 40 חדשות...

אגב זה גם שעות פוריות והריון יחד... למי שזה רלוונטי עבורה..

החינוך.

עשיתי בירור מעמיק.

הם מאשרים להביא אישור ביקור במרפאה במקום אישורי מחלה

ומותר  להחסיר עד 40 שעות לטיפולי פוריות, אבל השעות האלו יורדות  מימי מחלה.

40 שעות הריון זה לכל הריון בנפרד. לא חושבת שזה מתאפס בינואר

מצטטת לך מכל זכות:

• עובדת בהיריון זכאית לתשלום זה עבור כל היריון בנפרד, גם אם היתה בהיריון יותר מפעם אחת באותה שנה קלנדרית.

ציטטתי מפה

תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות היריון

זה שונה משעות לטיפולי פוריות שהן באמת ע"ח ימי מחלה, פשוט משולמות מהשעה הראשונה (רלוונטי בעיקר למי שמשולמת ע"פ חוק), והן 40 שעות לשנה קלנדרית למשרה מלאה.

מפורט פה

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA

אגב, זה תקוע כנראה בוושט, לא בקנה.

חח אני אגיד לבעלי שאני רוצה ללכת לבדוק את זה הוא יצחק שאני מחפשת צרות🤭😂

נראה איך יהיה במשך היום

לפעמים כשמקיאים ממש ממש חזק הוושט נפצע ואז גם לפעמים מקיאים דם

והתחושה הלא נעימה שיש לך זה פשוט הפצע...

וחיבוק על החוויה הלא נעימה.

לדעתי זה פשוט שריטה או שפשוף בקנה.

זה יעבור לבד, רק כדי להרגיע - לאכול איגלו , ארטיק קרח, מים קפואים וכד'

אבל כן אי סדירות.

היה לי מחזןרים של 28.29

ואחד של 40

לי אמרו שיש אי סדירות אחרי הפסקה מניעה סביב החצי שנההזה מאוד טבעי והגיוני

אז בעצם איך חישבת את הביוץ?

חיכית שהמחזור יסתדר או שגם במחזורים הלא סדירים היה לך ביוץ כרגיל?

אני יודעת בהתחלה יש לי הרבה שיבושים. ולהערכתי בלי לבדוק אין לי ביוץ סדיר

ולכן אנחנו זורמים בהתחלה.

ומשתדלים להיות ביחד יותר הרבה בשבוע הראשון אחרי הטבילה (אני טובלת ביום ה12)

פחות מרגיש לי נכון לרדוף אחרי הבדיקות ביוץ וכו וכו

אלא להיות ביחד בנחת ובשמחה וברוגע

עכשיו אני כבר 5 חודשים אחרי הפסקת מניעה וקבעתי תור לחודש הבא לרופא לבדוק מה קורה

מקווה שלא אצטרך!! בעז"ה

פשוט תודה.

שה' ישלח לך כוחות גוף ונפש, והרבה הרבה טוב.

בהצלחה!

גיבורה שאת, שאתם

חיבוק גדול! בע"ה אני מאמינה שנזכה לגאולה השלמה בקרוב

פשוט כי אי אפשר כבר

הקב"ה עשה איתי חסד גדול, ובשבועות הראשונים של תחילת ההריון בעלי היה בדיוק בהפסקה בין סבבים, כי לא תפקדתי בכלל..

זה מדהים כמה קושי נפשית משפיע על הצד הפיזי.

רק בהריון הזה הבנתי כמה החוזק הנפשי הכרחי בהריון.

גיבורים

בהצלחה 

אלופת העולם!!

בעל בעזה זה פחד לא נורמאלי בכל רגע...

אז לעבור את כל זה בנוסף... זה פשוט לא הגיוני! בזכות כל המאמץ, ההקרבה והמסירות שלך את מביאה המון זכויות לעמ''י!! באמת להסיר בפנייך את הכובע! שה' יתן לך כח 

תבדקי את הפה שלה, יכול להיות שיש לה פטריה וזה מפריע לה לינוק.

נשמע שאת מחפשת משהו דומה למה שאני רציתי.

בלי יותר מידי מגע, לא דיבורים "רוחניים" מידי ובעיקר מישהי שאם אני רוצה שהיא תתן לי זמן לבד או עם בעלי אני אוכל להגיד לה את זה בפנים

היא מגדירה את עצמה כפלסטלינה, היא ממש מתאימה את עצמה לסיטואציה וגם לרצונות של היולדת.

ועשיתי איתה גם פגישה עם בעלי שגם היתה ממש טובה!

בקיצור אם בא לך אתן לך בפרטי 

פונה בפרטי...

נשמע לי שמתאימה לכל מה שאת רוצה.

היא מהממת

יש לך פרטי התקשרות?

0

5

2

3

4

8

9

0

5

6

היתה לי איתה חוויה מעולה

גם פגישת עיבוד+הכנה ללידה עם בעלי

וגם חווית הלידה עצמה.

והיתה זמינה גם אחרי הלידה לשאלות על ההנקה, האשפוז ועוד .

אגב, גם @מקקה המליצה לי עליה פה

דווקא אחרי הלידה הקודמת שהכל ממש זרם לך

את מרגישה צורך לדולה?

הלידה הקודמת שלי הייתה מורכבת ומאתגרת

אני תוהה אם כדאי לי לקחת לידה שנייה

כי מרגישה שאסתדר

מצד שני לא רוצה לוותר על הנוכחות שלה, הרגיעה אותי שהייתה נוכחת

אבל מצד שלישי - מרגישה שזה מיותר

בקיצור אני מזה מבולבלת

כל הכבוד לך שאת כבר חושבת על זה, אני כל-כך לא שם 

מצטרפת לחדשה,

את כל הבדיקות האחרות עשיתי לפני שבוע

העמסה קשורה רק לדם, היא לא ביקשה תרבית.

יש חולצות טריקו שרוול 3/4 סגור.

חצאיות צנועות אפשר למצוא גם בקניון - רנואר, תמנון וכו'.

נכנסתי לבדוק איך אשתו של יהונתן נראית, באמת אישה יפה ואצילית - שבורא עולם ישלח לה מהון כח.

לגבייך - את צריכה פשוט להתחיל לחפש

יש מלא סגנונות

המון סטייל

צריך פשוט ללכת ולנסות

אם את עם כיסוי ראש, ממליצה ממש ללמוד עוד סוגי קשירות שמתאימות למבנה שלך

לקנות כמה צבעוניות

מטפחת יפה צבעונית שקשורה יפה מקפיצה את כל הלוק

שלבי עם זה שמלה או חצאית בצבע חלק וקיבלת לוק מהמם

אפשר עם נעל צבעונית וזה בכלל - מדהים בעיניי

לדוגמה

שמלה ירוקה

נעל ניוד

מטפחת מקושקשת גבוהה - אחלה שילוב לטעמי

את יכולה כמו שכתבת סרפן נגיד שחור

חולצה מדוגמת כמו שכתבת

עם מטפחת חלקה באחד הצבעים של החולצה

ושוב - לוק חבל על הזמן.

חושבת שתוכלי למצוא בתור התחלה דברים בתמנון

קסטרו

מצטרפת גם להצלחה על נקסט

אלה חנויות שיודעת שיש עכשיו סרפנים במחיר הגיוני יחסית

חולצות שיפון צבעוניות יש בטח בתמנון רנואר וכו'

יש הרבה מקומות, השאלה מה התקציב...

אני אוהבת לקנות בתמנון, קמיליון (אבל אין שום הרבה פעמים מידות גדולות),  שיין... 

בבייסיק יו בבני ברק.

ואני חושבת שיש להם עוד סניפים

אני חושבת שנשים שמתלבשות צנוע ויפה עושות ממש קידוש השם. צנוע לא חייב להיות מבוגר, חסר צבע, חנוק, מרושל.

בקשר לחנויות לפעמים יש מציאות בתמנון או סתם חנויות רחוב (תלוי איפה את גרה).  אם את רוצה איכות טובה לכי על נקסט, שיין פחות ממליצה, הבדים לא נושמים. ואת יכולה לעשות שם מיון נגיד: אורך שרוול 3/4 וכו'..

אם את רוצה לבוש אצלי ויפה בקיץ אני אוהבת בדים בהירים, כמו תכלת, בג'ים,אפרסק, ורוד בייבי..  חלק עליון ותחתון באותו גוון מאריך ויזואלית ומרזה. נעל בצבע ניוד.

חולצה לבנה מכופתרת או חולצה לבנה עם סרפן כמו שאמרת גם יפה. שמלת מעטפת גם יפה על מלאות. חולצה בתוך חצאית ישרה ומעל איפה עליונית שתתן קו אורכי.

איך אני אוהבת את הנושא הזה..יכולה לדבר עליו שעות!!

תכנסי לבגדי נשים - חולצות שמלות וכו'

תבדקי מה המידה שלך לפי ס''מ היקף חזה מותן וכו'

חובה בעיניי !!! תבדוק תמונות שאנשים מעלים בחוות דעת

מוצר בלי חוות דעת אני לרוב לא מזמינה

להוסיף הכל לסל ולהזמין ביום ראשון כשיש משלוח חינם

אפשר להחזיר אם לא אוהבים ללא עלות (אצלי משום מה כן יש החזר כספי של כמה שקלים פחות, לא ברור לי למה)

1. איך למדוד? עם סרט מדידה רגיל כאילו?

את ההיקף חזה מותן אגן וכו'? אף פעם לא עשיתי את זה.

2. ואיך משלמים? אשראי רגיל כמו כל האתרים?

3. מזינים כתובת וזה מגיע עד לבית? או בדואר רשום לקחת?

4. תוך כמה זמן מגיע?

5. איך בעצם מחזירים אם לא אוהבים?

אני ממש לא מבינה כלום בזה חח ..

1. מודדים לכל אתר עם סרט מדידה, תרשמי בצד את המידות - בבחירת המידה הוא יפתח לך פירוט של כל הגדלים

2. מזינים כרטיס אשראי, אני תמיד בוחרת לא לשמור את הפרטים לקנייה הבאה

בשלב הזה את גם מכניסה כתובת מגורים

3. מזינים כתובת בשלב ההרשמה לאתר או הקנייה, כבר לא זוכרת. אם את עושה קנייה ממש ממש יקרה זה מגיע לבית (וגם לא תמיד) אם מזמינה קנייה לא מאוד יקרה זה מגיע לחנות או סניף של דואר ישראל קרוב

4. אצלי לאחרונה (בשלושה חודשים אחרונים) הזמנתי 4 פעמים, כולם הגיעו תוך מקסימום שבועיים

5. אחרי קבלת המשלוח את לוחצת בדף הזמנות ''אשר משלוח''. לאחר מכן יש לך אפשרות של בחירת פריט להחזר.

תרצי שאנסה לעזור לך עם הקנייה הראשונה?

תרשמי לי בפרטי בשמחה אסייע ואכוון אותך

אני מעדיפה להזמין מהמחשב ולא בנייד.

את יכולה גם לכתוב לי מה את מחפשת ואיזה אורך וצבע, אנסה לחפש מלמעלה ולשלוח לך קישורים של מה שנראה סביר.

כמובן לא מבטיחה כלום

וזה יקרה בזמן הפנוי כמובן

נקודה אחרונה, מחר ראשון יש משלוח חינם 

לא נוח וגם לא יפה (כמובן שכל אחת ודעתה )

את יכולה לחפש בנקסט וגם אצל מעצבות כמו שדה בר, הודיה לוביץ, הודולה, תמנון, קסטרו, קמיליון.

גם בפוקס מדי פעם יש מציאות.

גיטי דן ממש מומלצת אבל יקררר אז מדי פעם במבצעים.

גם ברנואר יש הרבה מציאות.

לא יודעת לגבי המידות 🤷‍♀️

אבל ב Chemise יש חולצות ממש ממש יפות, סגורות אבל נעימות ומחמיאות.

וממש מתחברת לרצון שלך להתלבש צנוע ועם זה יפה ומחמיא.

שחיפשתי בנרות בלי שסע. חורשת עליה! (לא יודעת אם יש עכשיו, זה היה בחורף) יש שם הרבה דברים יפים וצנועים.

לי יצא קצת יקר, אבל שווה אם האיכות טובה.

זארה מנגו

כשיש

מניסיון של כמה שנים מוכנה להשקיע על זה תכסף