פורום הריון ולידה (עמוד 5297)

מחכה כבר לספר ואפילו פה

להורים לא סיפרתם?

נראה לי שממש קשה להסתיר מאמא כזה דבר, אולי בייביסיטר?

מקוה שהועלתי

והעיקר שיהיה הריון קל ארוך ומשעמם כמו שיפעת אומרת

קמנו ברבע לשבע כדאי למאת בשבע וחצי >שמונה אצל הרופא ילדים.
ואמא שלי היתה צריכה להיות שם ב9+ 
וכך חשבנו להקים אותה ולסיים לפני שתבוא למרפא.

בוף יצאנו ב8 למרות שלא כמתוכנן הקדמנו בזמן סביר..
אני  מרפרפת על הרכבים בכניסה למרפא לראות שהאוטו של אמא לא שם.
נכנסים, האזור שקט. ואז מעבר לקיר בפינה של הרופא ילדים היא מחכה לנו [כזו מתוקה]

בסוף יצא לטובה כי גם היא נכנסה מוקדם (מהתור שלה) וגם אנחנו סיימו באותו זמן.
אז היא החזירה את בעלי והקטנה החולה לבית ועזרה לו איתה.
ואני התפנתי ללכת לבדי ל"סידורים" (בדיקות שלי)

איזה טוב ד'!

ולך האנונימית שמעלי- אנחנו לא מספרים להורים עד חודש שני/שלישי בערך..
או עד שיוצאת הבטן.
(כרגע שבוע 8+)

מותר לשאול למה אתם לא מספרים עד יחסית מאוחר? למה לא כשיש דופק? לפי מה שאת מספרת אתן בקשר ממש טוב, זה לא מטריף אותך לא לספר?

ואת מרגישה טוב יחסית? אין לך בחילות וכאלה?

אך ב"ה בחודש הראשון ההריון לא כ"כ מעסיק אותי.
(חוץ מהעיפות וזה בגלל ברזל כמדומני)
ב"ה אין בחילות שמביאות להקאות (חוץ מיום אחד בשבוע שאני עוברת בשוק הערבי לעבודה מעשית וזה מגעיל הריח-תמיד וכעת יותר. אבל זה לא מביא להקאות)

עוד סיבה שאנחנו מספרים מאוחר למשפחה כי אם מספרים לצד שלי צריך לספר לצד של בעלי. (וחמתי המתוקה קשה בלשמור סודות)

אז מתאפקים.
מה שיותר קשה זה לא לגלות את המין של העובר.

את מין העובר. ככה אין מה להתאפק מלספר...

אבל כמובן שיש עוד סיבות טובות

ממש מעניין אותי

היה לי מאוד קשה לשמור בסוד (הריון ראשון, בעז"ה נכד ראשון לשני הצדדים, ונין ראשון לכל הסבתות והסבים)

ובסוף נאלצנו לספר.

היה סיבוך בהריון והינו חייבים את עצתם של ההורים. 

כל כך שמחתי שעשינו זאת. הם נתנו לנו רעיונות מה לעשות, שלחו למומחים ואף שימשו שרותי הסעות אליהם

ואח"כ הם כבר ידעו ותמכו.

בינתים- 

נפתרו רוב הסיבוכים

ואני עוד מחכה לספר כבר לאחים ולסבתות..

אח...

סבלנות.

ככה היה גם לנו בהריון הזה... בגלל שהיה קצת בלאגן אז כבר סיפרנו להורים...

שיש לכן אפשרות להתלבט

אצלי כולם יודעים מיד,

דבר ראשון השכנים...

כי תוך פחות מיומיים שלושה אני מתאשפזת בגלל הקאות מרובות והתייבשות...

היריון קל ולידה עוד יותר,

בבריאות וידיים מלאות.

זה ככה כל פעם?..

שלושה גיבורים אמיצים שלי.

מתפללת שההיריון הבא בעזרת ה' יהיה בבריאות לכולם.

תודה על האמפתיה.

אני הזדרזתי לספר לאימי כדי שתשמע את זה ממני, לפני שתראה אותי מקיאה ותבין לבד...

(בנתיים 2 הריונות עם הקאות והתייבשיות במשך רוב ההריון )

הברכה אינה שורה. אלא בדבר שסמוי מין העין.

רק לא הבנתי  מה הקושי?

אם עדיין תהיה שלילית, גשי לרופא נשים לבדיקה

שמעתי בתוכנית רדיו על צמחים טיפ להתמודדות עם פטריות ברגליים:

לקנות עציץ של אורגנו ולשים כל יום ענף במים רותחים ולהשרות בזה את הרגליים כמה שיותר.

או לשים ענף כזה בנעל, בין הגרב לנעל וללכת ככה כל היום.

לא  מניסיון... אבל אם את מצליחה לברר איפה אפשר לקנות את האופצייה השנייה וכמה בערך זה עולה - אשמח לדעת...

בהצלחה!!!

http://www.nailfungus.co.il/%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C/

גם את זה ^^^ (כאפשרות ראשונה)

לא יודעת למה לא עלה....

אין לך איזה פתרון טבעי  ? יעיל ?

אמנם שלי לא היה במצב נורא אבל האקונומיקה חיסלה תבעיה לגמרי.

חזרתי מאחת הלידות עם עוד "מתנה" מהמקלחת של הבי"ח -פטריה בציפורן.אז ממליצה לכולן להקדים תרופה למכה ולהגיע לבי"ח עם נעלי פלסטיק/קרוקס שאפשר להתקלח איתם.

אני שפשפתי קצת את הציפורן עם משייף ציפורנים ומרחתי כל יום אקונומיקה ,לפעמים חומץ וזה חיסל תפיטריה,ב"ה (עם תפילות כמובן)

לזכור גם שזה מאוד מדבק,אז לטפל בכל האצבעות וברגע שזה עובר להחליף נעליים.

בהצלחה

ויש משחה בשם למיסיל once מצוינת!!רק לברר האם מותר בהריון..(היה לנו פעם מצב מאוד חריף ואחרי פעמיים בלבדשל שימוש במשחה זה כבר עבר)

אני לא בהריון ,

אבל אחרי לידה ,

מה זה המשחה הזו ? צריך מרשם ? מה המחיר ? מותר בהנקה ? 

תודה

ולכן צריך מרשם,אבל כדאי לברר אם מוכרים בבית מרקחת גם מבלי מרשם(זה פשוט היה מזמן..וגם לא מוזכר על האריזה שיש צורך במרשם רופא)

הסתכלתי על הכתוביות מאחור ולא מוזכר משהו בנוגע להריון והנקה אז אני מניחה שמותר,אך אם את בספק נסי במכון הטרטולוגי לברר: http://doula.co.il/233223?parent_group=232981

בהצלחה

גם לכל אישה בעיניי זה משכך הכאבים המומלץ יותר מבחינת השפעה על היולדת והתינוק, וגם במיוחד לך אם את אומרת שלחצת איתו פחות - זה רווח מאוד חשוב.

אגב, יש גם גישה על לידה בלי לחיצות בכלל - אבל לדעתי זה אפשרי רק כשיולדים בלי שום משכך כאבים. אם זה מעניין אותך אתן לך לקרוא.

בין אם תחליטי עם או בלי אפידורל,נראה לי ששווה לחכות את הסוף עד שהתינוק יורד ואז צריך ללחוץ פחות-יותר קל ובריא גם לו וגם לך. שיהיה בקלות ובמזל טוב.

אני אישית בכלל נגד טישטוש כי זה עלול להשפיע על נשימת התינוק גם אחרי הלידה..

ואולי בגלל זה הוא יורד לאט כי הוא מנומנםץ

מה את עושה בכל הזמן הזה? שוכבת במיטה או יושבת על כדור בתנועה וכו'..

כדאי ללמוד איך ללחוץ נכון בצירי לחץ,ואיזה תנוחות יעזרו להוריד את העובר הכי מהר,נק' לחיצה וכו'.

לא מומלץ בכלל ללחוץ כ"כ הרבה זה עלול לעשות נזק לרצפת האגן.

כמו שזה נשמע בלי שום פרטים כדאי אפידורל.

באפידורל את לא מרגישה את הכאב וככה את נותנת לגוף לעשות את העבודה לבד! הרחם מתכווץ ועוזר לתינוק לרדת גם בצירי לחץ.

אפשר גם עם אפידורל לשנות תנוחות כדי לעזור לתינוק לרדת יותר באגן.

עם טשטוש מאוד קשה לשנות תנוחה ולא יתנו לך לעמוד על 6 על המיטה כי את יכולה ליפול.

בטשטוש את מרגישה את הכאבים ולכן את רוצה ללחוץ הרבה יותר מוקדם כאשר צירי הלחץ מגיעים והראש גבוה. ואת מאבדת הרבה כח בלחיצות מוקדמות ולפעמים לא אפקטיביות.

מיילדת מנוסה לימדה אותי - כאשר תינוק גדול לא לוחצים בכלל עד שהוא מאוד מאוד נמוך (עובר את הספינות-עצמות האגן הקטנות= +1) נותנים לו להכנס לבד כדי לא לגרום לו להיכנס בתנוחה לא נכונה.

חווית הלידה = אינה צריכה להיות כמה זמן את לוחצת, אלא איך ועם איזה כוחות תקבלי את התינוק ככה שהכי מתאים כמו הלידה השלישית שלך שבשתי לחיצות הוא יצא ולא היית צריכה להתאמץ יותר מידי ולאבד כוחות לפני שהתינוק בחוץ ככה יהיה לך יותר כח להנות ממנו כשהוא בחוץ ולתת לו יחס ולהניק אותו.

בהצלחה! מקוה שתספיקי אפידורל בפעם הבאה, ושתהיה לך לידה קלה!

חשבתי שאת חסידת הטבעי.

ילדתי עם אפידורל והרגשתי מאד (!!!!!!)

חוויית לידה.

עדיין יש לי איזו הרגשה שבאפידורל אני סתם שכבתי לי על המיטה כאילו אני סתם נחה לי, ובטשטוש אני הרגשתי צירים והרגשתי לידה ושמשהו קורה איתי... זו היתה חוויה מעניינת שהרגשתי שככה צריכה לידה להיראות, וזה לא דבר שחווים המון פעמים בחיים אז זה הזמן ואם לא הרגשת - פספסת.

(מה יש לכולם נגד הטשטוש? היה מאוד כיף! והתינוקות שלי נולדו ערניים לגמרי).

בכל אופן נראה שהקולות בעד האפידורל במקרה הזה, אז אני אטה יותר לכיוון הזה.

תודה רבה!

ואפילו ממש לשתף עם זה פעולה...

טוב, לא משנה, אני לא אטיף

מתאים או אפשרי לשתף פעולה תוך כדי כאב. אם כבר להטיף- אז ליכולת להכיר בסוגים שונים של התמודדות- רובן ככולן לגיטימיות.

מסכימה לגמרי שהכול לגיטימי.

באמת סליחה מעומק לב אם לא נעמו לך דברי.

אבל יש מצב שעם טישטוש יהיה קשה ליישם אותן. אני לא ממש יודעת. אם בא תנסי לחפש את השיטות האלה (אני יודעת על ההיפנובירטינג, אבל לא יודעת אם יסכימו ללמד אותך רק חלק מהשיטה וגם כמה בדיוק זה יעלה).

בכל מקרה - שתהיה לידה קלה ומהירה בעזרת השם!

עוד בת לחבורה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

התאוששות קלה ומהירה.

בס"ד

חיחחח אשכרה רק בנות...

התאוששות קלה!

ב"ה

איזה כייף לשמוע על ים של לידות.
הרבה בריאות ונחת לילוד וליולדת.

[אז הבת שלי היחידה שתהיה במחזור א'?]

איזה כיף לשמוע ממכם..ממש ממש דאגנו לכם..

איך אתם? מה שלום הקטנה?

ובשמחה זה היה ממש סיעתא דשמיא שלפי השם הבנת שאני עמית מהפורום

מעניין .כנראה שהשנה הזאת הייתה מוקדשת לבנות .אני אחותי ודודה שלי ילדנו ההפרש של חודשיים אחת מהשנייה בנות.איה טוהר ותפארת שלי הכי קטנה

תהני יקרה ותתפללי שהיא תמשיך לישון כך

בת כמה היא? זה קצת תלוי בגיל..

אבל אם כבר בת כמה חודשים ועולה במשקל יפה זה נפלא ובכל מקרה גם בגיל שבועיים מותר לישון לילה

 תינוקת מקסימה ומתחשבת.. (והיא תהיה כזאת גם כשתתחיל עוד להעיר אותך מידי פעם..)

לא מאמינה שזה קשור לסבון

לא מומלץ קורנפלור בגיל הזה - רק תמ"ל.

זה מצויין ונפלא!!

היא בדיוק בגיל של הבת שלי, ושלי לפעמים עושה לי גם קונצים כאלו! ואני מרעיפה עליה מליוני נשיקות כל פעם שהיא מפרגנת לי לילה כזה!!

(רק פעמיים היא פרגנה לי 12, אבל יוצא לה בערך פעם/פעמיים בשבוע 9-10)

תהני!!!!!!

יש תינוקות שבגיל 5-7 חודשים זה עובר להם והם מתחילים להעיר אותך כל כמה שעות. נקווה שזה לא יקרה אצלכם.

קראתי על זה, חוויות חד פעמיות הן לא משפיעות על הילדים, באופ מפליא יש  להם מערכת של התמודדות רגשית עם תסכולים שהם חווים.
מה שכן משפיע, אלו חויות מתמשכות שחוזרות על עצמם.

אני בטוחה שאת אמא נפלאה בדרך כלל וכרגע קצת מעדת בגלל עצבים, זה מןתר, קןרה, והתינוק מבין שזאת טעות חד פעמית והוא מתמודד עם זה.

היא עדיין תרגיש בטוחה ושאת אוהבת אותה.

100% אל תדאגי לחינם..

תראי כמה מתח ולחץ היה עליך,ועוד היא נשכה אותך..שזה זכור לי מאוד כואב.

צריך לנתק ולהגיד לא לנשוך! וקורה גם לטובים ביותר שבטעות צועקים.. 

אף אחד לא מושלם... לא נראה לי שז כזה טראומה בשבילה שתיזכר 

הילדים גם מרגישים את המתח שלנו..ובטח גם בגלל זה היה לה קשה לחזור לינוק והיא הייתה עצבנית.

בקשר ל נ.ב שלך יש גיל שהם צורחים תמיד הם מתלהבים שהם שומעים את עצמם 

את אמא נהדרת!

הרגעתן אותי. לא פשוט. הלואי שמה שאתן אומרות יתקיים. מגיע לה אמא טובה, והלואי שאזכה . אם הייתן רואות איזו נשמה מתוקה שהיא..

אני אסתפק , באמא נורמלית ברמה סבירה

כותבת באנונימי!

דבר שני-קשה לי להאמין שהיא תזכור, וגם אם כן, אני בטוחה שאת עושה אלף דברים  אחרים שעושים לה טוב!

אני גם הייתי מתעצבנת (לפעמים) על הבת שלי, במיוחד כשאני מיניקה, ופשוט הפסקתי להניק (מסיבות כאלה ואחרות) ומאז אני אמא רגועה ושלווה ושמחה הרבה יותר!

יקירתי,

בתור הורים ומחנכים , אנחנו עושים הרבה טעויות

אבל כמו שאיש חכם אמר לי פעם-

מחנך הוא לא אחד שלא טועה

אלא אחד שלומד מהטעויות שלו

בשביל זה אנחנו כאן

** יש מצב לא לגור עם הורייך? נשמע שזה עושה לך (ולילדה) לא טוב...

לרוב ההנקה עושה לי טוב , אבל באמת לפעמים אין לי סבלנות, או שאני במתח בגלל המצב הזה.

אחרי שסופסוף הילדה הלכה לישון ב7 ,ההורים שלי צועקים אחד על השני, ואני מקווה שזה לא יעורר אותה בזמן הקרוב.

אבל הנה משהו טוב שעשיתי היום . הלכתי לבקר מישהי , והתינוקת שלי זחלה והשתוללה עם הילדים שלה ,ככה שהיא התעייפה . זה פעם ראשונה שהיא נרדמת בשעה כזו , כבר הרבה ימים . נורא נהנינו.

נקווה שפעם בשבוע -שבועיים זו לא התעלקות.(ילדים יחסית גדולים ,ואין תינוקות)

נשיקות

לא עשית לה טראומה.

אבל את נשמעת די בטראומה. לדעתי, כדאי לך לקחת טיפול לכמה חדשים: זה יעזור לך, לתינוקת ולאווירה הכללית.

קורה לכולן ,יש עומס ואנחנו בני אדם.וכמו שאומר הרב ארז משה דורון -מה שקובע מי אנחנו זה הרצון,

ברמה כזאת או אחרת

בסה"כ אנחנו גם בני אדם

אמא היא לא מלאך

והילדים לומדים את זה גם במשך החיים

(כמובן אני מדברת על מקרים כמו שלך שזה אחת ל.... ולא משהו על בסיס קבוע)

ולכן נראה לי חשוב גם לקבל (ע"י התייעצות/טיפול וכו') ולא רק להיות בעמדת נתינה כל הזמן,

במיוחד שזה נשמע שאת במציאות והתמודדות לא פשוטה בשתי מערכות:

ההורים ולהיות אמא.

גם לי יש תינוק בסביבות הגיל הזה ועוד שני בנים שמתקוטטים לא מעט ודורשים הרבה תשומת לב

וזה דורש פול כוחות להתפצל לכמה מקומות.

אני למשל קרסתי הערב עד שאמרתי לתינוק בצורה לא נעימה "די, נמאס כבר" ועוד,

והבן הגדול שלי נעלב בשבילו ואמר לי: "אבל אמא, את מעליבה אותו"

אז לא תמיד אנחנו פועלות בהיגיון (בלשון המעטה),

אז זו לדעתי קריאה לעזרה.

נחת והצלחה.

רק אציין , שלמרות שאני עייפה , אני מדי בוקר לוקחת אותה להתנדנד בנדנדות בגן שעשועים דיי רחוק .גם זה כרוך ברגשות אשם , כי צריך לעבור דרך כבישים ראשיים , ואני פוחדת מטראומה ממכוניות - אנשים נוסעים כמו מטורפים פה ויש משאיות. אני אמא כזו , שעוצרת את התנועה. אשכרה . מסמנת לכל הנהגים (שני מסלולים בכל צד) לפנות דרך לנסיכה , ורק אחרי שכולם עוצרים ונוצר פקק קטן , אני עוברת אחר כבוד.

הסיבה למאמץ הזה , להרחיק אותה מהסביבה , שלא תמיד בריאה.

באמת ערב אחד יצאתי , וחזרתי מלאה רגשות חיוביים . התחבקנו והתנשקנו כאילו לא התראינו שנים (יצאתי לשעתיים)

מצד שני אני שמחה שאין לך סיבות יותר טובות לפתח סרטים

צדיקה, נראה לי שאין פה עוד אף אחת שמסורה כמוך למצוות כיבוד הורים.

אני יודעת שעל הפסוק "ונתן לך רחמים וריחמך" דורשים שכשחייל יוצא למלחמה באויב הלב שלו מתקשח והוא עלול ח"ו להיעשות אכזרי (כלומר כתכונה שתישאר איתו) אבל בגלל שהוא עושה מצווה ה' יגמול לו ו"ייתן לו רחמים", כלומר ישאיר אצלו את מידת העדינות והחסד. אני מרגישה משהו דומה לגבייך, שאת מקיימת מצוות כיבוד הורים, ובע"ה ה' יגן עלייך ועל בתך מההשפעות המזיקות של הסביבה, ותצאו רק מחוזקות מהסיפור הזה.

אנא, אל תהיי קשה עם עצמך. אל תשפטי את עצמך בחומרה. נסי להתייחס אל עצמך באהבה ובלימוד זכות - בדיוק כפי שהיית רוצה להתייחס לבתך. היחס שלנו אל עצמנו מקרין אל כל הסובבים אותנו.

(ב"ה צרות של עשירים )

הסוד הוא להוציא קצת, עד להקלה, וכך שהמערכת תלמד לייצר פחות, ולא תחשוב שאת צריכה עוד ועוד חלב (כשאת מרוקנת, המערכת לומדת שאת צריכה עוד).

אז לרוקן עם המשאבה - עד להקלה. להפסיק כשאת מרגישה שאפשר להמשיך בנחת בחייך

אותו דבר עם עלי הכרוב, רק לשים לב: צריך לגזור חור לפטמה - שלא תהיינה כוויות חלילה.

מאחלת שיעבור מהר!

לשאוב זה מצויין אבל רק טיפה להקלה בלבד.

אפשר גם כרוב ולעשות חור סביב הפיטמה להניח גג 20 דק'.

את יכולה גם להיכנס למקלחת עם מים חמים ולסחוט קצת את השד..

ב"ה שיש שפע של חלב..

תרגישי טוב יקרתי.

ואם היא פחות מ 3 קילו אז להעיר כל 3 שעות.. להחליף טיטול או משהו שהיא תתעורר לינוק.

חיבוק 

גם משהו קר יכול להקל מהכאב.

עצה שקיבלתי ועזרה לי: לשים קצת מים בטיטול נקי קטן (של התינוקת..)

ולהקפיא את זה. כשמתעורר צורך יש לך קומפרס קר נקי ומצוין ממש עוטף את השד.

להניק ולהניק, להעיר אותה לפעמים אם צריך.. (לא תמיד זה עוזר עם הישנונים.. אבל בעזרת ה')

זה יעבור בעז"ה.. 

ממש מבינה את המצוקה ומתפללת שיעבור מהר!

אבל- שימי לב, זה על גודש של ממש אחרי לידה. בהמשך , גודש זה כבר דבר יותר מורכב וצריך להתייעץ מיד מיד שלא יתפתחו חסימות דלקות וכדו'.

אני ממש לא מבינה בזה

אבל יועצת הנקה בלניאדו אמרה (בתגובה לנשים שאמרו שהאחיות ייעצו להם) שאם יש גודש זה ממש לא טוב מקלחת חמה ושזה טעות רווחת זה עוזר להקלה מידיית אבל מביא יותר חלב)

היא המליצה ולי זה עזר:

אחרי הנקה לשים קומפרסים קרים לקראת הנקה להחליף לפושרים

אצלי זה היה בקיץ דחפתי איגלואים עטופים לא להאמין איך זה הקל

שלחנו ביחד כמעט אם אותו תוכן...

לא מים חמים אלא קרים.

עכשיו כשהתייעצתי איתה על זה שאולי אפסיק את ההנקה, אז לטיפול בגודש היא הציעה לי להרטיב חיתולים ולשים בהקפאה, ואז לשים אותם עלי...

וכמובן העניין עם השאיבה עד להקלה בלבד... וכנ"ל הכרוב...

לגבי לסחוט עם היד - יש לי חברה שעושה את זה, וזה מדהים!!! חחחח אני אף פעם לא הצלחתי =)

זה יתאזן לאט לאט , רק בימים הראשונים זה ככה..

אני זוכרת איך הייתי בשוק מזה.

העצות שנתנו לך מעולות.

אני גם שאבתי ממש קצת כשזה היה מוגזם והתינוק לא הועיל לקום, ואז הקפאתי את זה, החלב בימים הראשונים בעיקרו "קולסטרום" וזה בריא..אח"כ כשתגדל מעט(שבוע שבועיים) תוכלי להוסיף לה את זה.

בהצלחה..

בס"ד

מעבר לכאב שכבר המליצו לך איך לטפל,

רוצי לקנות פדים לחזה!

ולא לפחד מעלי כרוב. אם יש גודש , זה לא ייבש לגמרי. תקשיבי לגוף ולאינטואיציה (וגם לאמהות המנוסות פה ) . עלי כרוב זה מצויין.

ב"ה.

הקטנה התחילה להתעורר כל שלוש שעות וזה מאוד מקל את המצב...

ושמתי רפידות הנקה במקפיא וזה גם עוזר...

יש לי שאלה, 

אני נניח שואבת עכשיו ועוד שעה אני רוצה לשאוב שוב

אני צריכה לשים את השאיבות בנפרד או שאני יכולה לשאוב אחד על השני?

יועצת ההנקה אמרה לי לא לעשות את זה, כי זה טמפרטורות שונות וזה לא טוב...

תודה על המידע שעדיף לסחוט במים קרים.

בלי תוספות וכו'..בגדול זאת הנקה מלאה.

בשביל לא לקבל מחזור הנקה מלאה בהתחלה נחשבת בין 8-12 פעמיים ביום. כל שעתיים שלוש גם בלילה.

נחשב הנקה מלאה.

כלום לא אומר, אני הנקתי מלא!!

וקיבלתי מחזור סדיר מאז שהילדון היה בן 4 חודשים

לגבי פוריות - אני יודעת שכשמתקיימים כמה תנאים - ואחד מהם הוא שהתינוק יונק מלא, לא לוקח בקבוק *ואפילו לא מוצץ* - יש מניעת היריון ברמה של 98% (עדיין פחות מגלולות). אז אם יש 2% שנכנסות להריון ככה, אני מניחה שיש אחוז גבוה מזה של נשים שרק מקבלות מחזור.

עדיף לעבוד על מיומנות שתייה מכוס פתוחה מאשר להתעקש על הבקבוק.
ילד חכם, מאוד בריא לשיניים לעבור לכוס פתוחה (-:

צביה בת 7 חודשים, ומאז התחלת המוצקים היא גם שותה מכוס.

גם היא נורא אוהבת את זה כל פעם שאני ניגשת לשתות והיא על הידיים שלי, היא מתחילה לרקוד מרוב התרגשות וכמעט "קופצת" לי מהידיים כמובן שאני מגישה לה אל הפה, ושומעים שהיא שותה (מה לעשות, גם קצת נרטבת ומרטיבה - זה נכון).

אבל עם קש הם הסתדרו נהדר....[גם מטרנה ודייסה שתינו מקש...]

אפשר כמה שאלות?

סתם מתוך סקרנות

1. את נותנת לה לחם? אני נורא פוחדת ,אבל היא רוצה , ונותנת ביסים ענקיים.

יש לה שלוש שינים מלמטה ושתים למעלה התחילו לצמוח.

2 משום מה אני מפנקת אותה יותר מדי. ככה אומרים. הבעיה זה , שכשהיא בוכה, זה לא בכי סתם, אלא בכי דרמטי כזה . כאילו היא בייסורים איומים. אי אפשר להתעלם נכון?

יש לי עוד שאלות , אבל זה בינתים.

את מתכוונת שהיא קוראת לך ואת אשכרה עונה לה?! איזה חינוך זה?! תחשבי שאחר כך את תקראי לה והיא עוד תענה לך, החוצפנית???

את מתכוונת שהיא מרגישה שהיא בצרה, מתוסכלת או פוחדת, ואת תומכת בה?! מה, את אמא שלה או משהו כזה?!

יויויו איזה חינוך על הפנים... איזו אמא רעה!

(מתה על דודות ישראליות...)

(לחם אני נותנת. בהתחלה היא לקחה ביסים גדולים מדי, ואז היא פלטה אותם ע"י כיווץ הוושט. זה נראה כמו הקאה, ויחד עם החתיכה יצא קצת דברים מהקיבה. זה נראה לא משהו אבל זה שום דבר )

כבר התחלתי לתת לה לבכות חצי דקה לפני שאני באה . מס לדודות.

הוא פשוט לא יודע לבלוע כמות באופן לא מבוקר.

ככה שאני מסופקת אם קש יעזור.

עכשיו הוא עם שילשולים והקאות, ואני דוחפת לו בכוח תה מכוס...

הוא בקושי שותה 20 מ"ל, חצי על החולצה, והוא נחנק מזה...

ואפשר לנסות להצר את הקש בלחיצה כדי שתצא כמות יותר קטנה

אולי משהו יעבוד..

ושתי ידיות - מיוחדת לתינוקות . לפעמים זה קצת יקר , אבל שמעתי ששווה .

ככה גם נכנס קצת כל פעם ופחות נשפך, וגם הם מרגישים גדולים.

אצלי זה עבד..

בן ה-9 חודשים "יורה" את המוצץ כשהוא רואה אותצי שותה מכוס.

מבקבוק זה לא מעניין.

בינינו - גם לי יותר טעים לשתות מים מכוס ולא מבקבוק.

מתי הפעם האחרונה שניסית לשתות מבקבוק?...

החור לא גדול מידי?

כרגע הוא שותה מבקבוק שלב 2 (לגיל 3 חודשים אני חושבת..),

ואני לא רוצה להגדיל את הפטמה, זה לא טוב לדיבור.

כדאי ללכת לרופאה לבדוק..

איזה שבוע את? 

יפעת את עשית להם את ההדרכה? 

כלומר, לא חשבתי שאת כבר לפני לידה עמית-טליה...העיקר שאת היית מוכנה  ועוד בזכות יפעת )

המון המון מזל טוב לכם!! תרוו ממנה שמחה ונחת דקדושה תמיד!!

יפעת יקרה תודה רבה!!

והלידה היתה חלומית והתינוקת עוד יותר

לישון! 

נשיקות יקרתי..

תשלחי לי תמונות במייל לראות את הנסיכה 

ב"ה

כל-כך משמח לשמוע!!!
גדלוה בשמחה נחת ובריאות!!
ובידיים מלאות.

איזה כיף לשמוע שהלידה הייתה טובה. ב"ה..

שתזכו לגדלה בנחת ובשמחה!

המון ברכות  

אני גוזזת בלילה כשהם ישנים. 

הוא מתעורר תוך שנייה ואי אפשר להרדים אותו בחזרה.......

נאלצתי לגזוז לו כשהוא בוכה וצורח... אימא שלי בטלפון שרה לו ועודדה אותו... חחחח נראה לי שמרוב צרחות הוא לא שמע אותה

אחרי זה נזכרתי שהוא כבר מסכים בחפץ לב לתת לי לקנח לו את האף, כי אחר כך אני משבחת אותו ואומרת לו כל הכבוד וזה... אז הוא מתלהב =) חבל ששכחתי מזה, אולי זה היה עוזר עם הציפורניים!!! חחח ננסה פעם הבאה........

בכל מקרה, אחרי שסיימנו חיבקתי אותו חזק והבאתי לו פרס - חטיף אורז 

הוא מבסוט...

אוחח.. זה היה סיוט.. חחח

היא כ"כ מהופנטת שהיא לא שמה לב

או שבעלי מעסיק אותה  עם ספרים..

בהצלחה

כדי שאני אצליח לגזור לה ציפורניים. זה לא רק הצרחות - היא כבר חזקה מספיק להזיז את הייידם מהמספריים וזה נהיה מסוכן - שמרוב תנועות שלה אני חס וחלילה לא אגזור בטעות את העור...

אז בעלי משתולל ורוקד, ורק ככה אנחנו מצליחים...

כבר ניסינו הכול....

גם יוטיוב כבר לא עוזר... ולא שירים ולא ריקודים....

כמובן שהוא לא חזק יותר ממני, אבל זה לא נעים בכלל שמחזיקים לך חזק את היד ועושים לך משהו שאת לא רוצה....

כל הבאסה... כשאמצא שיטה בע"ה - אעדכן...

מרוב סקרנות הוא שוכח להתנגד.

כמובן, אני מלוה כל פעולה ואצבע  במלל, זה גם עוזר להוריד התנגדות.

אפשר גם לתת לו משחק ביד שאת לא מתעסקת איתה-

זו הסחת דעת נפלאה!

יש כאלו שמפחדים מה"תיק" של הגוזז.

במספריים זה גם בשוונג אחד.

אין דרך לדעת מראש.

בחשיפה ראשונה אין תגובה אלרגית, ובחשיפה שניה יש תגובה מסויימת. התגובה בחשיפה השלישית תהיה חזקה יותר בדרך כלל, וכן הלאה.

מאודם מקומי במקום המגע, דרך פריחה וגרוד, נפיחות, ועד קוצר נשימה וסכנה ממשית.

אם יש סיבה לחשש, אפשר ללכת לרופא אלרגיה שיעשה טסטים לגורם החשוד.

יותר מיממה?! תריחי אני אישית לא הייתי משתמשת.

כן בוכים על חלב אם שנשפך 

אז הייתי טועמת כדי לבדוק אם הוא באמת התקלקל

והחלפתי כינוי.

יש לי שאלה קצת אישית ואשמח אם מישהי תוכל לעזור לי באישי.

ולפעמיים זה גם וירוס.

תקפידי לשתות הרבה שלא תתייבשי.

התחלת ברזל חדש?

אח"כ יש בעיות של גיל הריון, גדילת העובר ושאר מעקבים מינימאלים.

אם את חושדת, תבדקי, אם שלילי יופי לך, אם חיובי יופי עוד יותר ותלכי לאולטרסאונד לקבוע גיל הריון ואח"כ את יכולה להמשיך להתכחש....

בהצלחה!

ובכל מקרה, אני לא דואגת לזה.. כי בפעם הקודמת הבחילות לא אחרו לבוא... ורק אח"כ הייתי אצל רופא.. אין סיכוי שאגיע לחודש שלישי-רביעי בלי לדעת כלום

אם אני בהריון כרגע, זו ממש ההתחלה...

ואז אם את מגיעה לסוף-מתי הסוף?

אם הוא לא גדל מספיק או גדל יותר מידי - בהתאם לאיזה שבוע?

במילא זה כבר נכנס לי לראש יותר מדי, אז עדיף לדעת אם זה כן או לא =)

שאלה חשובה - בהנקה התוצאות של הבדיקה הביתית עלולות להיות פחות מדויקות?

יכול להיות שזה יראה לי חיובי וזה לא? זכור לי ששמעתי משהו כזה.....

ועוד שאלה - עדיף לבדוק בבוקר ולא בערב?

תודה.. 

אם זה מראה שלילי..יכול להיות שזה גם חיובי

וב"ה יצא חיובי =) לא דמיינתי.. ברוך ה'!

שיהיה לך בקלות, בשמחה ובנחת!

אתן יכולות קצת להזכיר לי מה הצעדים הבאים?

אני צריכה ללכת לרופא שיתן לי הפנייה לבדיקת דם.. ומתי בודקים דופק?

איך אני אדע מה הגיל של ההריון אם לא קיבלתי וסת בגלל ההנקה???

עשיתי בדיקה שגם בודקת גיל הריון, אבל זה לא אמור להיות מדויק... ויצא לי משהו כמו 40 יום (מבחינת החישוב של "וסת", כלומר, אני בהריון משהו כמו 4-5 שבועות... אבל איך יודעים באמת? רק אח"כ באולטאסאונד? או לפי בדיקת הדם...?

קצת תזכורות לא יזיקו 

כי ככל שעובר הזמן רמת הדיוק שלו יורדת.

בקלות ואושר!!!!

עד שבוע 10-12 אין סטיות בין העוברים.

תקבעי כבר עכשיו תור לרופא שיתן לך הפניה לאולטרה סאונד, לפי החישוב שעשית ללכת לבדיקת אולטרה סאונד לפחות עוד שבועיים מהסיבה הפשוטה שלפני שבוע 7-8 לא רואים דופק ולעיתים לפני שבוע 6 בכלל לא רואים עובר, רק שק, אז כדי שלא ילחיצו אותך סתם עדיף לחכות מעט עם האולטרה סאונד

(אני עברתי שני הריונות ללא וסת קודמת. גיליתי די בהתחלה בגלל תחושות גופניות שונות מהרגיל וקבעו לי גיל הריון לפי אולטרה סאונד, בסביבות שבוע 7-8)

מה שכן, עדיף שתבצעי גם בדיקת דם כדי לדעת מה הבטא, לעיתים אפשר לשער גיל הריון לפי רמת הבטא, ולפי הרמה ימליצו לך מתי הכי כדי לבצע אולטרה סאונד ראשון שבו יקבעו את גיל ההריון

גיל הריון לפי הבטא הוא לא מדיוק, כן עוזר לדעת מתי הכי טוב לעשות את האולטרה סאונד כי מתחת לרמה מסוימת של בטא קשה לראות באולטרה סאונד מה שצריך.

ומצאתי לך את זה :

• בדיקת אולטרה סאונד וגינלית אמורה להראות לפחות שק הריון אחד ברגע שרמת hCG הגיעה לכמות שבין 1,000 ל-2,000 mIU/ml. מכיוון שרמות אלו שונות כל כך ותיארוך ההתעברות יכול להיות שגוי, אין לקבוע אבחון הריון בעקבות ממצאי האולטרה סאונד לפני שרמת ההורמון מגיעה לפחות ל-2,000

מתוך http://www.mako.co.il/ninemonth-fertility/before/Article-298f394bc16f021004.htm

שיהיה הריון קל ומשעמם

עזרת לי ממש! 

והכי חשוב לעשות את כל הבדיקות והבירורים ברוגע ולא מתוך לחץ.

(וזה בהחלט מסביר את השינוי בהתנהגות של הבן שלך).

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות 

תנוחי,תקחי חומצה פולית.. ותקבעי תור לאולטרסאונד.

מרגש 

.

כבר אין הריון

תאפשרי לעצמך לנוח לנוח ולנוח..ולהתאבל...

תרגישי טוב!!

מקווה שאת מרגישה טוב.

מן הסתם עברה עליך שבת מבאסת...

הצטערתי לשמוע {לקרוא..}

שה' ימלא חסרונכם בקרוב..ולא תעמדו שוב לא בידי נסיון ולא בידי בזיון.

תנוחי,תהיי קשובה לגופך,תבכי ותוצאי..

אנחנו כאן בשבילך.

רק קראתי את ההודעות שלכן והתפרצתי בבכי... בכי שישב לי בגרון כל השבת!!!

עוד יהיו עליות וירידות.. חיבוק 

בהנקה - אם זה שלילי זה שלילי, ואם זה חיובי, אז זה לא מחייב שזה אמין...

(משמעותי מאוד לאור ההתפתחויות בשבת!)

נראה לי שזה כן היה חיובי... כי היו לי כל מני תופעות מוכרות מאוד מההריון הקודם.....

לא שזה כזה משנה עכשיו... (:

פעמיים נכנסתי להריון בהנקה.. בדיקת הריון שלילי בדיקת דם חיובית. בקיצור בדיקות דם אמינות יותר.. והבדיקות הריון כנראה אינדווידואלי אצל כל אישה.

הלואי שירבו כמוך בישראל!

אפשר:

כל סוגי הקטניות למינהן -אפונה, עדשים ושעועית כו

אפשר פשטידות על בסיס ירקות (לדוג פשטידת הבצל של ליהיא לפיד מצוינת וממש קלה להכנה)

סוגי עוף/בשר

סלטים שונים ...

את יכולה להביא לה ארוחת בוקר- כמו חם מקמח מלא, ביצים, וסלט.

או שקשוקה

דגים למינהם,

ירקות מוקפצים

או ירקות קלויים בתנור (ממש קל להכין)

וכו'

צריכה עוד רעיונות?

ב"ה זכיתי להרבה שכנות טובות  אז כיף להיות גם מהצד שנותן...

שאלתי פה ולא בפורום מתכונים כי אולי משהיא יודעת מה אסור לאכול בסכרת הריון?נראה לי שהיא התביישה לומר לי את כל הדברים...

גם אני הייתי עם סכרת הריון ובשמירה וזה מחזיר אותי לקושי הזה,

איזה זכות שייש לה חברה כמוך.

ואיזה זכות יש לך..

מה שאסור-

קמח לבן, סוכר, תפו"א- במינון נמוך(אולי כוס בארוחה)

נראה לי שזה העיקר, לפי מה שזוכרת..

ירקות לסוגיהם זה הכי מעולה כי זה הדבר היחיד שאפשר לאכול כמה שרוצים.(לא כולל בטטה ותפו"א)

בס"ה להכניס להם תגבורת באמצע השבוע מתי שמסתדר לי...יש פה צדיקות גדולות שלקחו אחריות על השבתות (והם מכינות בכמות שתספיק להם לכל השבוע..) ובנות שבאות כל יום לדאוג לבית ולילדים.חייבים היא מרותקת למיטה והמשפחה גדולה ב"ה.

אבל הגדלות האמיתית לדעתי זה מצידה,לדעת לקבל זה הרבה יותר קשה.שנזכה כולנו רק לתת ורק לשמחות.

הוא הרופא הכי מומחה בארץ לעיניינים האלו את יכולה להשיג את המספר שלו ב144 הוא גר בפוריה עלית

אבל אני כן יודעת שגם לגבי גלולות הרבה נשים קיבלו ממכון פועה הנחיה להישאר הרבה מעבר למה שרשום.

אם אני מבינה נכון גם לגבי טבעת הבעיה היא לא שזה יפסיק למנוע באיזה שהוא שלב, אלא שהגוף בעצם נמצא במתקפת הורמונים זמן ארוך ללא הפסקה, וזה עלול לגרום נזק. אז אני יודעת שרבני פועה לא ממציאים מדעתם אלא נשענים על רופאים שחושבים שאין נזק בהרבה זמן הורמונים רצוף - אבל אני יודעת שיש גם רופאים שחושבים אחרת, ובנשמרתם לנפשותיכם הזה אני הייתי מחמירה.

ברשימת המסרטנים של משרד הבריאות גלולות ושות' מוצגים בסימן שאלה.

שאפשר להשתמש באותה טבעת עד 4 שבועות (ולא שלושה כמו שכתוב בעלון)

ואז לחבר טבעת חדשה לעוד 4 שבועות, ואחריה עוד טבעת לעוד 4 שבועות...

אגב לי אמר רבמהמכון, לחבר 2 טבעות ולא 3 כפי שהבנתי ממך...(שלושה חדשים...)

פצקרשת- אין שום קשר  בין מה שכתבת, למה שהאנונימת 1 כתבה.

יש בעיה בכך שהרירית לא מתחדשת, יותר משלושה חודשים! עד שלושה חודשים אין בעיה.

ואגב, זה לא קשור רק לגלולות, זה קשור גם לנשים שלדוג' אינן מקבלות וסת בגלל בעיות הורמנליות. אחת לשלושה חד' הן חייבות ליטול כדורים שיגרמו להתפרקות של הרירית (ולדימום דמוי וסת בעיקבותם...)

והאם גלולות עלולות להיות גורם מסרטן? כמו כל הדברים בדורנו תוכלי למצוא מחקרים לכאן ולכאן.

רוב המחקרים מוכיחים שנשים שנוטלות גלולות בין הלידות (!, כלומר לא מגיל 15 ואיילך כמו שיש.. רח"ל) לא סובלות יותר מסרטן מאשר נשים שלא נטלו גלולות כלל.

מה זה להחמיר? לא להשתמש בהורמונים מעבר להוראות היצרן (במקרה הזה - שלושה שבועות ברצף), אפילו ש*חלק* מהרופאים לא רואים בזה בעיה.

בסד

אם אני כבר פה...

אני יודעת שיש רופאים/רבנים שאומרים לא לעשות הפסקה בין הגלולות/טבעות וכו' "ולהקל על החיים", אבל מה שזה עושה להורמונים- ירחם ה'. יש לי חברה שלא עשתה הפסקה בין הגלולות- לפי הנחיה- פשוט "חגגה" שנה שלמה בלי מחזור ובלי להיכנס להריון, אבל - לפי עדותה- מה שזה עשה לה מול ילדיה ובעלה- ישמור ה' ויציל. עצבנות ומתח שלא יתוארו. היא הגיעה לטיפול אצל איזה יועצת אחרי שהיא התפרקה, והיא אמרה לה שברור שזה בהשפעת הגלולות. אז.. נחמד- אבל לכל דבר יש מחיר.

ל"אנונימי" לפי מה ששאלת- אם אפשר טיפה "להאריך"- זה נשמע בסדר, אבל תני לגוף את ההפסקה שלו ואת הניקוי פעם בכמה זמן. זה ממש חשוב לדעתי. הקטנה....

לי היו גלולות שגרמו לדכדוך ומתח, והיו גלולות שלא גרמו לשום דבר...

הנוברינג ספציפית, דוקא ידועה כפחות פרובלמטית מכל הבחינות. ולי לדוג' ב"ה היא ממש מעולה! גם כשאני מחברת 2 טבעות.

אגב, להתייחס לכך שאקבל וסת אחת לחודש, כמצב אופטימלי.. גם לוקה בחוסר אמת... כמו שאני מכירה את עצמי, גם המצב של להיות אסורה כל חצי חודש,יגרום לי לבאסה כללית גדולה, לפחות כמו תופעת לוואי של גלולות.

בקיצור, צריך לנסות ולראות. לא לדקלם דיקלומים. 

עכשיו זה כבר מובן לי יותר לפי דברייך- אנונימית 2 ונראה לי שזה אכן מה שהרב התכוון.

דבר שני, שמעתי הרצאה של הרב בורשטיין שאמר שניתן לשים יחד שתי טבעות- והשאר לא הבנתי- האם זה למניעה כפולה או כדי להאריך את משך השארות הטבעת ברצף?!
(או שגם את זה לא הבנתי)

אשמח לתשובה,

תודה רבה לכן.

גם פה - הכוונה היא לשים שתי טבעות  אחת אחרי השניה, ולא שתיהן ביחד חס וחלילה !

ואם לוקחים ברצף יותר מ3 טבעות, יש סיכוי גבוה להתפרקות הרירית= דימומים, גם אם לא עושים את ההפסקה.

כך אמרה לי רופאת הנשים, מכון פועה, וגם הנסיון...

לי אישית 2-3 טבעות ברצף נראות לי פתרון מעולה לכל הכיוונים...

בהצלחה רבה !

הכל הגיוני, כל אחת והגוף שלה.

יש מי שמקבלת מחזור מיד אחרי לידה,(ואולי לא יודעת על זה כי נכנסה להריון) י

ש מי שמקבלת מחזור תוך כדי הנקה.

יש מי שמקבלת עם אמצעי מניעה.

ויש מי שלא מקבלת בכלל הרבה זמן בין אם מניקה בין אם אמצעי מניעה ובין אם הגוף מחליט שהוא צריך לחזור לעצמו ולהתאושש לפני שהוא מקבל מחזור.