את יכולה- להירדם ולבקש שיעירו אותך כשתגיעי לפתיחה של 10

כמדומני שאין יותר מידי מה לעשות חוץ מלשכב ולהיות מחוברת למוניטור רציף.

אפשר אולי לבקש להתחבר לאפידורל כשהפתיחה היא גדולה מספיק (מינימום 6) ומשם בד"כ הלידה רצה מהר יותר.

לידה קלה ובשו"ט!

כי זאת השיטה הקלה ביותר כשהאפידורל מתחיל לעכב צירים...

יש מצב שיש לך שליטה מסויימת ברגליים, ואז את פשוט מקפלת ומותחת, ומנענעת מצד לצד.

ואם אין לך שליטה, אז את יכולה להעזר במלווים/ות שלך:

את יכולה לשכב עם ברכיים מקופלות, ושיניעו לך אותן מצד לצד.

אפשר להרים לך את הרגליים לחזה.

אפשר לעזור לך להסתובב מצד אחד לצד שני, וגם אז לפתוח ולסגור את הברכיים.

אפשר לעזור לך להסתובב אפילו על שש (בהישענות על כריות), או על גב המיטה, ולהתנועע מעט קדימה ואחורה.

זה מצויין! עוזר מאוד לתינוק להתברג באגן ולהתקדם בתהליך הלידה.

אם יש לך טבעת על האצבע - איך יותר קל לשלוף אותה? לא במשיכה ישרה, אלא בסיבוב ונענוע, מצד לצד. ככה גם בלידה

אבל יודעת שמאוד מאוד לא אוהבים את זה בבית חולים,

כי זה משחרר פיטוצין טבעי בצורה לא מבוקרת,

ומילדות אומרות שזה יכול להיות חזק מדי

אז לשיקולך-

אני פשוט עברתי כמה לידות ארוכות מאוד,

ובלידה האחרונה מישהי לחשה לי באוזן על עיסוי פטמות,

נשמע הזוי...

אבל עובד בטירוף!

התינוקת שלי היתה במצוקה, ואיימו שאם אני לא מתקדמת ישר לניתוח

[(יש לך חצי שעה! כאילו שאם ילחיצו אותי זה יהיה יותר מהר)

אז מיד התחלתי בעיסוי,

משהו כזה קצת אגרסיבי- כמו יניקה חזקה,

ואיך שבדקו לי פתיחה עברתי מ-4 ל-6 תוך דקות.

אבל שוב...

יש לי חברה גניקולוגית שהזהירה אותי לעשות את זה רק עם מוניטור ובבית החולים...

מתי לקבל אפידורל, לא הייתי מחכה לפתיחה 6

שמא תפספס, לפעמים זה מתחיל לרוץ...

בהצלחה

לידה קלה ונעימה!

קודם כל כל חצי שעה לשנות תנוחה משכיבה על צד ימין לשכיבה על צד שמאל,להניח כרית בין הרגליים.

אם את מרגישה את הרגליים והצוות זורם איתך אפשר גם לעמוד על הברכיים ולהישען על המיטה/כדור.

אפשר לעשות לך במקביל רפלקסולוגיה,לדבר עם העובר דמיון מודרך ועוד.. אפשר גם לקחת הומופאטיה.

ממליצה לקחת אפידורל מפתיחה 5 ולא לפני ככה בדר"כ זה לא מעכב את הלידה ואת כבר אפקטיבית בצירי לחץ.

לידה קלה בע"ה בעיתו ובזמנו 

עם אפידורל חייבים להיות במיטה וחייבים להיות עם מוניטור.

את אמורה להרגיש רגלים ולהצליח להרים אותם ולכן את יכולה לעשות כמעט כל דבר שאת רוצה במיטה.

אני ממליצה- דבר ראשון לנוח לאגור כוח = הלידה ככה מתקדמת הכי מהר תני לגוף לעשות את שלו בלי מחסומים (התכווצויות מכאב)

אח"כ כל מה שרשמו לך נכון.

(ד.א. - קטטר לרוקן שלפוחית שתן מקדם מאוד את הלידה, את לא מרגישה צורך לעשות, קיבלת לפחות ליטר שלם ויותר ושלפוחית השתן תופסת את המקום של התינוק באגן, ואחרי לידה את המקום של הרחם)

זה פשוט בלתי אפשרי!

לא להרים כמעט רגל.

אז לעמוד על הברכיים? להתנועע? לעמוד שש?

או שאני מקבלת מנת ייתר או שאין לי מושג..

אני כמה שעות אחרי הלידה עדיין לא יכולה לעמוד לבד.

מוזר.. ננסה את הרעיונות שלכן בלידה הבעל"ט בעז"ה.

אם את מקבלת במשאבה שאת מוסיפה לעצמך, ברגע שאת לא מצליחה להרים רגל אל תוסיפי.

נכון שלעמוד על הרגלים יותר קשה אבל לנוע על הצד ימין שמאל אין בעיה.

בלידה הקודמת שלי לקחתי תומכת לידה (סטג'רית - בחינם), וברגע שלקחתי אפידורל היא התחילה לעשות לי עיסויים באצבעות של הרגליים, מיד הצירים קפצו והתארכו (לפי המונטור ראינו,) ותוך חצי שעה התינוקת היתה בחוץ מה שבלידה הקודמת - ארך שעות. בקיצור מומלץ מאוד!

אני לרוב לא מאלה שמפיצים עצומות, לא ממש מתחברת לזה, אבל עכשיו אני מרגישה שלא נותר לנו מה לעשות
אז גם אם את לא יולדת בבית
גם אם אתה גבר ולעולם לא תלד,
אנא חיתמו על העצומה, כי לכל אישה יש זכות להחליט איפה היא תלד וממשלה אין זכות להחליט בשבילנו:

הנה העצומה:
https://www.atzuma.co.il/freebirth

להלן הסיבה:
עדכון לגבי החוזר: אז למי ששמעה ולמי שעוד לא שמעה פרטים אלו עיקרי הדברים: במשרד הבריאות עומלים בימים אלו על טיוטה כמעט סופית אשר תוגש בעוד כעשרה ימים למנכ"ל משרד הבריאות. מדובר בהנחיות חדשות בנוגע ללידות בית. רוח המסמך כולו אינה מכירה באפשרות שלידת בית היא בחירה לגיטימית. המסמך פותח בהצהרה שהמקום הראוי ללדיה הוא בי"ח. המסמך דורש מכל אישה שרוצה לידת בית לעבור בהצלחה מספר בדיקות בהריון - מדובר בבדיקות שלא כל אישה רוצה לעבור , וגם בדיקת אולטרסאונד שבועיים לפני תל"מ להערכת משקל. בנוסף על יולדת בית לקבל מכתב מרופא המצהיר על בריאות פיזית וגם על בריאות נפשית. ההנחיות לגבי התנהלות בלידה מגבילות ביותר. למשל בפקיעת מים אחרי 6 שעות חובה להתפנות ההמלצה היא שכל יולדת תתפנה לבית חולים תוך 24 שעות אחרי הלידה. בשפה של המסמך אישה שבוחרת להישאר בבית הרי היא מסרבת פינוי. כלומר ההנחה היא שכולן אמורות ללדת לבי"ח או להגיע לבי"ח מיד אחרי הלידה... בנוסף תינוקות בריאים לחלוטין צריכים להתפנות לבי"ח אם הם שוקלים פחות מדי או יותר מדי בלי קשר למצבם הכללי. בגיבוש המסמך לא התייעצו לא עם מיילדות הבית ולא עם ציבור הנשים הבוחרות ללדת בבית

ועוד הודעה דומה:

"בעוד כמה ימים יוגש מסמך המלצות למנכ"ל משרד הבריאות, הדורש להקשות מאד על נשים המבקשות ללדת בבית. המסמך הדרקוני מנסה להכריח את "הנשים הסוררות" לעבור במהלך ההיריון בדיקות מיותרות כדי "להוכיח שהן בריאות" ועוד שאר הגבלות כמו התערבות בהחלטות של המיילדת, ההכרח להגיע לבית חולים מיד אחרי הלידה ועוד. למרבה הצער, האנשים שבוחשים בקלחת הזאת (נציגי בתי החולים שרוצים את הכסף?) התכוננו לעשות זאת מאחורי גבנו. מזל שמישהו שם הדליף את המסמך הסודי, שנכתב ללא התייעצות עם שום גורם הקשור למיילדות בית, לרופאים או פשוט לנשים שרוצות ללדת בבית, ובכך איפשר לעסק הזה להתפוצץ.
אנא השתתפו בפיצוץ ועצרו את הפארסה: https://www.atzuma.co.il/freebirth
 

זה לא לגמרי מדיוק

אכן, יש איזה משהו כזה (ואני אפילו לא זוכרת אם זה חיידק או טפיל או מה) בצואה של חתולים שחשיפה ראשונית אליו מסוכנת בהריון

אם החתול שלך הוא עסק חדש, ולפני כן לא חיית בבית עם חתולים, אז כן, כדאי שתזהרי, אפילו מאוד, וגם תקפידי לשטוף היטב ידיים אחרי כל מגע עם החתול

אבל את לא חדשה בתחום של גידול חתולים אין יותר מידי ממה לחשוש, את בוודאות כמעט מוחלטת כבר מחוסנת

רק בגלל שאני בהריון נלחצתי

בדיקת דם שלך לטוקסופלסמה חיובית - אין שום סכנה לא לך ולא לעובר.

במקרה ובדיקת  דם לטוקסופלסמה שלילית, אכן יש להיזהר: לשמור על הגיינה בצורה מאד קפדנית (כלומר, מיד אחרי שאת מחליפה לחתולה שלך את החול לשטוף ידיים עם סבון) ואם יש אפשרות, אז שבעלך יחליף לה.

אולי יש לך פטריה?

איך יודעים אם יש פטריה? 

שלושה שבועות אחרי הלידה הייתי אצל הרופא כי כאב לי בעת מתן שתן

היו לי גם גרודים וכל המקום כאב הוא אמר שיש לי דלקת מקומית וכמה שריטות מכל ההתעסקות שם בזמן הלידה(קטטר, המילדת שימנה הרבה וכו)

הוא לא אמר כלום על פטריה.

יכול להיות שמאז התפתח משהו?

איך זה נהיה?

נידבקים ממישהו?

איך מטפלים בזה?

תודה יפעת שענית
(והרבה מזל טוב!)

יש נרות שמחדירים לנרתיק,תוך יום כבר יש הקלה..

יש לך הרבה הפרשות?זאת גם דרך לזהות פטריה..

ותבדקי גם שהדלקת עברה אולי בגלל זה עין מציק לך.

חיבוק וברוכה הבאה..תודה. 

וכן שאריות מהתפרים- גם בזה אפשר לטפל.

בכל מקרה- הייתי הולכת לרופאת נשים שתראה מה קורה שם.

אם היא תגיד שמבחינה רפואית הכל תקין שם אפילו שהתפרים מציקים ושלרפואה הקונבנציונלית אין מה לעשות עם זה,

אפשר ללכת לאוסטיאופתית של רצפת האגן.

מזה אוסטיאופתית?

על דולה בטוח אין,על הכנה ללידה תלוי איזה איזור ואם יש להם מטעם הקופה..

על מלונית יש החזרים רק מילד רביעי ומעלה.

תבררי מול מכבי.

אלא אם כן את הולכת לקורס שלהם ואז העלות מסובסדת.אבל תבררי שזה באזור מגורים שלך. שאני בררתי בהריון האחרון (לפני 4 חודשים). היה קורס בצ'קפוסט ואני גרה בצפת . אבל יש לך לידך בקשת קורס של דבש מסלע והוא שווה כל שקל! תבררי...

וזה היה פשוט מלחיץ! פתאום מתוך שינה לא הצלחתי להרגיש את היד אז התחלתי לצרוח ואז בעלי אמר שאני פשוט ימתח את האצבעות וזה עבר אני לא יודעת אם זה קשור לבלוטת תריס אבל אני גם עם אלטרוקסין ואם יש לך בעיה אז זתקחי מהר כדורים חובהבהריון.

אברר לך אם זה קשור לבלוטת התריס.

שלי היה לי אותו  דבר  ומישהי פה אמרה לי לבדוק את בלוטת התריס...

לכן חשבתי,

התקשר אלי הרופא שיש לי בעיה בבולטת התריס...

נלחצתי,

ואז בעלי, ה' יברך אותו שיש לו סבלנות לקרוא מאמרים משעממים ברפואה,

קרא שזו יכולה להיות תופעה נורמלית בתחילת הריון (טרימסטר ראשון)

מה שאני ממש מקווה...

אבל בכל אופן עד עכשיו לא היתה לי בעיה בבלוטת התריס (עקבתי אחורה על בדיקות הדם שלי)

וכן היו נרדמות לי הידיים.

זה גם יכול להיות כשהעובר משנה תנוחה ולוחץ על עמוד השדרה- ועל מערכת העצבים

ואז יכולות להיות הרדמויות.

זה ממש נשמע לי מה שקרה ליראת.

בכל אופן בדיקת דם פשוטה יכולה לגלות אם יש בעיה בבלוטת התריס.

וכמו שהרופא אמר לי היום-

אני לא רוצה להלחיץ (כאילו שאתה לא!) אבל כדאי לבדוק בלי להתעכב.

צריך לקבוע תור דחוף לאנדוקרינולוג שיגיד לך כמה מינון את צריכה וכו' וכו'...

חיכיתי להודעה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

כמה בסוף הנסיכה נולדה??

ב"ה

מתי היא ילדה?

תזכו לגדלה בנחת ושמחה רק שמחות!

שירשור - רוצים סיפור לידה

הרבה שמחה בריאות ונחת!

 וחיבוק גדול

עם הנקה..רק בגיל 3 ח' בערך אני מתחילה להפריד ומשכיבה על הבטן עם מוצץ. בגיל חודש הם עוד כ"כ קטנטנים..

מה שאני בדר"כ עושה איך שהיא קמה משינה אני מניקה,מרימה לגרפס,מחליפה טיטול,ומציעה צד שני אם היא רוצה בבקה אם לא אני יודעת שבכי הבא זה עייפת,ואפשר להשכיב בעריסה עם מוצץ.

בהצלחה!

אני גם עושה ככה- החלפה באמצע הנקה.. ויש מצב שהוא לא צריך צד שני? ההנקה לפעמים לוקחת 10 דקות מצד אחד ואפלו פחות.. יש מצב זה מספיק? הוא יכול להגיע ככה לחלב האחורי?? כי אני תמיד לא סגורה על זה שהוא באמת שבע..  

ומה עם הרגלים? זה לא שזה מרגיל אותם ככה ובגיל 3 חודשים זה קשה ומורכב יותר? 

חוצמזה, איך מרגילים למוצץ? הוא לא לוקח ממש.. איך מלמדים אותו לקחת מוצץ?

ממש תודה.. באמת צריכה הכוונה.. 

שמספיק להם צד אחד.. בהתחלה ההנקה מאוד ארוכה וסביב גיל חודש וחצי היא באמת מתקצרת. בדר"כ יש באמצע קפיצת גדילה.

מה שאני עושה עם המוצץ אני מניחה על הבטן ושמה מוצץ בפה ועם היד של התינוק אני תומכת במוצץ,ובהתחלה זה קשה כי זה נופל הרבה וכל פעם צריך להחזיר.. אח"כ הם לומדים להחזיר לבד.

בגי 3 ח' אני מניקה לפני השינה ואז כשהם מתנתקים מניחה על הבטן עם מוצץ.. ואני מתחילה בהדרגה קודם כל מפסיקה ממנוחת בוקר וצהריים ואז מהערב,בלילה אני פשוט מניקה בישיבה ומחזירה לעריסה.

התינוקת שלי בת 7 חודשים ונרדמת לרוב בהנקה.

בהתחלה , לקראת הערב היא היתה יונקת המון , אפילו כל 10 20 דקות ואז ישנה חלק גדול מהלילה.

עכשיו היא מתעוררת באמצע הלילה ,המון פעמים.

אם את תשתי הרבה תה שומר - זה טוב נגד גזים.

אולי בכל זאת עזרתי?

ההתלבטות עולה אם הוא ערני אחרי האוכל, משחק, בוהה.. ואז בוכה מעייפות- לפעמים צורח.. אני לא יכולה לשמוע אותו ונותנת לו פטמה ואח"כ מרגישה ייסורי מצפון.. עירסול ונידנוד לא מרגיעים את הבכי.. רק על הידיים..

אולי אני רגישה מדי לבכי שלו?! אבל יכול להיות אחרת???

זה לא משחק ילדים להיות אמא.. קשה משחשבתי..

השאיפה העיקרית שלהם בחיים - זה לחזור לישון.

(אצל ה-6 שלי, בכל אופן)

נגיד הם התעוררו בשביל לאכול/לעשות קקי/פיפי/החיתול הציק/היו צמאים/חלמו משהו וסידרת את הבעיה ההיא - עכשיו כל מה שהם רוצים זה לחזור לישון - ומהר! ומה יותר מהר מאשר להניק?

(בדרך כלל. אם לא ככה, אז תנסי טיול נחמד במנשא)

שהתקופה הראשונה הקשה תעבור מהר!

או תה שומר (קניתי גרגירי שומר וחלטתי אותם..)

למלכה שלי זה עשה פלאים

מה עוד?

בעיני את צודקת בהחלטהב שלך לא להרדים בהנקה, אבל חודש ושבוע הוא באמת עוד כ"כ קטן..

אולי תמשיכי להרדים אותו בהנקה עד גיל חודשיים ואז לבחון שוב את המצב?

תנוחה של בטן לבטן .כן גם היא הייתה ככה עם גזים וזה מה שהרגיע אותה ,היום היא בת 4 חודשים ועדיין  נרדמת ככה,,מפונת קטנה.אל תדאגי הגזים עוברים אחרי שלושה חודשים זה נראה כמו נצח אבל עובר מהר.ואין לזה שום תרופה ,אני אומרת לך מניסיון .סבלנו במשך שלושה חודשים,אבל עכשיו ב"ה טפו טפו טפו,אנחנו אחרי וזה ממש כיף לראות ילדה חייכנית ומצחיקה שעושה לנו פרצופיםודרך אגב הפסקתי כמעט את ההנקה כי כשהיא הייתה יונקת היא הייתה אח"כ צורחת שחבל על הזמן. עברתי למטרנה ,היא נרגעה ואני נרגעתי.אני הייתי יודעת כמה היא אכלה ומתי היא צריכה לאכול ושהבכי בין לבין הוא לא מרעב...היום היא יונקת בערך 3 פעמים ביום ושתיים בלילה .

אני מחליפה טיטול לאחר ההנקה וזה מעיר אותה ואחר כך אני שמה מוצץ ומנדנדת את העגלה או העריסה.

הם נרדמים מיד וגם מתרגלים להרדם ע"י תזוזת העגלה או העריסה. מה שטוב בזה שתמיד את יכולה להרדים אותו כך אם את בחוץ וגם בעלך יוכל להרדים אותו.

תעשי לו סדר יום - (כן גם בגיל חודש) אוכל, זמן ערות, שינה ושוב כשהוא מתעורר ישר תניקי תחליפי תקלחי ובהמשך שימי לו משחק או ספר להתבונן ואחר כך תרדימי ע"י מוצץ וניענוע העגלה או הלול.

אם את צריכה לצאת והוא ישן תוכלי להניק אותו תוך כדי שינה ולהחזיר אותו לישון וכך הוא יישן יותר זמן ותספיקי כבר לחזור.

תנסי זה עוזר פלאות וגם כשהוא יבכה תדעי למה אם זה בגלל שהוא עייף או רעב.

אני עוטפת אותו בשמיכה נעימה כמו עוטפים אחרי הלידה בבי"ח- מומיה כזאת.. שמתי מוצץ- ותוך שניונת.. נרדם המלאך! אמנם זה על הידיים אבל אולי לאט לאט הוא ילמד שהעטיפה הזאת מתקשרת לשינה.. אני מקווה לפחות! אני גם לא יודעת כמה זה יעבוד, אבל בנתיים (יום אחד) זה עבד.. 

אני משתמשת בגרפווטר לא יודעת אם זה הכי עוזר, אבל מפחדת לנסות לראות מה יקרה בלי- אז ממשיכה עם זה.. 

התחלתי לאכול שומר אמשיך גם עם התה- כל דבר שיוכל להקל.. שמחה לדעת ממנוסות שהתיסכול מהכאב הזה נגמר בסוף.. זה ממש נראה נצח! והוא באמת מתפתל בהנקה גם אבל גם כשניסיתי מבקבוק זה לא היה יותר טוב, אז אמשיך להניק כרגיל- תודה יראת!

וסגול- איך אני אמורה לקבוע לו סדר יום לא הבנתי .. הוא ער.. משחק ואז כבר מגיעה זמן ארוחה נוספת- מה? להרדים אותו בכח? כאילו גם אם הוא לא בוכה שהוא רוצה- או לא נראה עייף? ולפעמים הוא מתעורר מקקי בטיטול אז בכלל הסדר משתבש- כי אני עושה לו רפלקסולוגיה לשיחרור וקצת לחיצות בבטן ורק אח"כ מאכילה (חצי שעה אח"כ לפחות) כי את כל אלו אי אפשר לעשות אחרי האוכל.. 

ממש תודה לכן יקירותיי... מקל מאד לדעת שיש מבינות.. ומנוסות.. 

אז אם הוא מבוכה זה אומר שהוא עייף לא שהוא רעב כי הוא אכל לפני כן בדרך כלל את תראי שהוא ירדם לך בתחילת ההנקה ולא יאכל ארוחה שלמה. ואז זה אומר שהוא התרגל להירדם עם הנקה ולכן תרדימי אותו ורק לאחר שהוא יתעורר תאכילי אותו שוב

מגיל 3-4 חודשים. וגם אז - צריך לזכור שהצרכים והקצב חיים של הילד משתנים כל כך מהר משבוע לשבוע כך שסדר יום מסוייים מתאים עכשיו אבל בעוד שלושה שבועות כבר לא יהיה רלוונטי...

הקטנה שלנו בת חודשים וחצי, וגם היא כממובן נרדמת בהנקה אבל לא תמיד אז יש לנו "סל" תנוחות שהיא אוהבת להירדם בהם, בעיקר כי הן גם עוזרות לה לשחרר גזים, אנחנו כל פעם מנסים את מה שהלב שלנו אומר לנו ואם זה לא מתאים עוברים לתנוחה אחרת:

1. כמו במנשא אבל בלי- כמו שאמרו קודם, בטן לבטן ולכווץ לה את הרגלים קצת (כמו צפרדע) עם שמיכה חמה ועוטפת.

2.כמו במנשא אבל בלי 2- עם הפנים החוצה, עוטפים אותה בשמיכה ואוחזים בה ביד אחת מתחת לבית השחי (היא נשענת על היד והראש קצת נוטה למטה) כמה דקות של הליכה היא ישנה.

3. ראש בשקע המרפק- משקיבים אותה על הבטן כאשר הראש שלה בשקע המרפק וכף היד לוחצת בקלות על הבטן- זה תנוחה שעוזרת לה מאוד עם הגזים וגם מרדימה אותה.

4.על הירך- שהיא היתה יותר קטנה היא ממש אהבה את התנוחה הזאת: יושבים בישיבה מזרחית או חצי מזרחית (רק רגל אחת מקופלת) ומשכיבים אותה על הירך כאשר הראש על ברך  המוגבהת והגוף נוטה למטה לירך.

5. תנוחת הלב- מסתבר שהתנוחה הכי טובה זה כאשר אנחנו זורמים עם עצמנו ומניחים אותה איך שהלב שלנו אומר באותו הרגע - בדרך כלל זה בדיוק מה שהיא צריכה גם אם זה תנוחה חדשה או מומצאת במיוחד בשבילה...

לגבי הגזים אנחנו עושים לה הרבה עיסיים ורפסולוגיה ומקלחת מאוד עוזרת ומרגיעה אותה, ואני ממש משתדלת להוריד מהתפריט מה שנראה לי שגורם לה גזים.

בהצלחה גדולה ותנהנו ממנה.

ואחרי המון שירשורים פה בעניין, הבנתי שאין עם זה שום בעיה, והיום אני רואה שבאמת, כשהבת שלי לא עייפה כשאני מניקה אותה, היא לא נרדמת עם ההנקה, אבל נרדמת בקלות לבד חצי שעה-שעה אחר כך - כשהיא באמת עייפה. ובאמת שלא עשיתי כמעט כלום כדי "ללמד" אותה להרדם לבד. זה בא לה מעצמה עם הגיל...

באמת שכל ההפחדות על להרגיל לישון עם הנקה הן סתם סתם סתם. ואם זה נעים לך ולתינוק שלך - אז למה לא? הרי יש לו עוד כל כך הרבה שנים ללכת לישון לבד - כשהוא זה שצריך לחמם את עצמו, ולהתגבר לבד על מחשבות מעיקות, אז למה לא לתת לו עכשיו להרדם בצורה הכייפית ביותר שיש???

תחשבי על עצמך כמה נעים לך להרדם כשבעלך לידך מאשר כשאת לבד במיטה...

כמו  שכתבתי מצאנו שיטה להרדים אותו, ממש נסיך קטן.. אנחנו עוטפים אותו טוב ומערסלים.. 

העניין הוא שהוא נרדם רק בידיים וזה יכול לקחת חצי שעה לפעמים (ויותר) גם באמצע הלילה, וזה גומר עלינו.. מצד שני כשאני מנסה בעריסה בנידנוד הוא בוכה, וזה גומר עלי לא פחחות.. 

אני חחוששת שהילדונצ'יק פוחד לישון.. גם במשך היום הוא ישן מעט מאד.. ואם נרדם אצלנו ידיים ולא מספיק חזק אז מתעורר מהר מאד.  גם כשהוא גמור מעייפות הוא לא נרדם לבד.. זה מתסכל.. יש מצב הוא מפחד לישון?

הוא כזה מתוקי.. אבל אני עייפה מלהרים אותו כל פעם לחצי שעה של הירדמות (והכי מבאס זה שהוא מתעורר בסוף איך ששמתי אותו בעריסה.. )

לא יודעת אם יש תשובות.. פשוט צריכה עידוד..

הכי קל בהנקה, ואם לא, אז במנשא בתנועה.

הם מתוכננים להיות תלויים על אמא איזה שנה-שנתיים, ככה... ולכן הם נרדמים הכי בקלות ביניקה או בתנועה.

פשוט לערסל וזה בסדר??? כאילו זה טבעי והגיוני?? 

אז למה משגעים אותי שאני מרגילה לידיים??? אוף.. נמאס לי להקשיב לאנשים ולקרוא ספרים.. 

המציאות ממש לא דומה לסיפרים הדמיוניים שמספרים לי.. 

תודה, יוקטנה.. הרגעת אותי מעט.. (עד ההילחצות הבאה שתבוא מאיז יציאה של דודה כלשהי..

אצלנו, אחרי שעברה לו האלרגיה והכול נרגע... נשאר הרגל נפלא - הוא נרדם רק על הידיים... ורק אם מי שמחזיק אותו עומד..... והוא כבר התחיל להיות כבד, זה לא עסק =)

אבל לא הייתה לי אף שיטה אחרת... והייתי כל כך מאושרת שהילד כבר לא סובל מכאבי בטן (מהאלרגיה) שהייתי מוכנה להכול!

ואז היינו אצל המשפחה של בעלי, וחמותי ראתה אותי באה להרדים אותו - ולוקחת אותו על הידיים ומטיילת... אז היא ביקשה לנסות להרדים אותו בעגלה - והסכמתי...

היא הניחה אותו בעגלה, והוא הביט בה בסקרנות - כי הוא לא הבין מה קורה... והיא שרה לו, ואמרה קריאת שמע בקול... וטיילה איתו בחדר וכו'... וחוץ מפעם אחת שהוא בכה והיא נאלצה להרים אותו ולהחזיר אותו מיד לעגלה - חוץ מזה הכול עבר בשלום!!! הוא פשוט נרדם, לראשונה, בלי ידיים...

ואז החלטנו שאם זה קרה אסור לפספס את ההזדמנות, כי אחרי שהוא כבר ראה שזה אפשרי - הוא יהיה יותר פתוח ;)

באמת ניסינו.. לא היה הכי קל בהתחלה... הוא היה קצת מתבכיין - אז היינו מוציאים אותו ומחזירים.. ובסוף זה הצליח (בשלב הבא לאט לאט הרגלתי אותו גם להירדם בלי נדנוד, זה היה בלי ציוץ של בכי!!! אם תרצי עצות, דברי איתי...)

למה אני מספרת לך את כל זה? כי אולי הוא לא מוכן שא-ת-ם תניחו אותו ותרדימו אותו בנדנוד... אבל אם יש מישהו שיכול לבצע את הפעם הראשונה - עם המון רגישות כמובן - אז אולי זו יכולה להיות נקודת תפנית טובה כמו שקרה אצלנו

ב"הצלחה רב"ה! 

אחרי הרבה שנים למדתי מה לענות :

" אני מעריכה שעד גיל 15 זה יעבור לו , עוד לא ראיתי ילד בן 15 שמוכן שירדימו אותו על הידיים , כך שאני מעריכה שבשנים הקרובות הילד יתרגל גם בלעדיי...."

רוב הפעמים הן בהלם וצוחקות...

ואגב, אני מרגישה שלעיתים , כל הסביבה כל כך לחוצה על מה יהיה כש... שאנחנו מונעים מהילד את מה שהוא צריך עכשיו , עד למצב אבסורדי שמגיל שנה אסור שהילד יירדם בבגדיו כי מה יהיה כשהוא יתחתן ....

להרפות מהלחץ מה יהיה פעם , בנתיים את מסוגלת להעניק לו את מה שהוא צריך ואם הצורך שלו יתמלא ויהיה רווי , אז סביר להניח שהילד ייפרד יותר בקלות מההרגל הלכאורה לא טוב

"אני רואה שאת ממש דואגת לי! תודה!"

הן באמת דואגות לנו

אהבה של אמא- באיזה גיל זה היה בערך? ומזותומרת לא הכי קל בהתחלה? אשמח להכנה מוקדמת כלשהי...

לפעמים אני מנסה בעריסה בלי ידיים, וזה עבד בלי ידיים, אבל רק איזה פעמיים.. 

אני לא מסוגלת לשמוע את הבכי שלו וישר מרימה לחיבוק חזק ומרדים.. 

וכן, אני באמת צכה לאמץ לעצמי תשובה קבועה לדודות... ואולי באמת לגחך על העניין.. 

תודה. וב"הצלחה לכולנו במשימת החיים- גידול וחינוך ילדים.. (זה ממש קשה)

בסביבות גיל 4 חודשים פחות או יותר...

גיל חודש זה עוד ממש פיצי... נראה לי שכרגע תזרמי איתו...

בכל מקרה, שמעתי הרבה המלצות על הספר "הלוחשת לתינוקות", אולי כדאי לך לראות הצעות שם...

את תראי שהתינוק שלך יעבור כל כך הרבה שינויים בשנה-שנתיים הקרובות, וכל פעם יתעורר צורך חדש.

ובאמת בגיל הזה היא צריכים, ממש צריכים אותנו קרוב אליהם. אז אני במהלך היום בגיל הזה הייתי סוחבת אותה במנשא בכל זמן השינה שלה (וזה יכל להיות יותר משעתיים!). וככה הייתי יכולה לעשות מלא דברים ולהיות בטוחה שהיא לא תתעורר אחרי 10 דקות. ככל שהיא גדלה ניסיתי יותר פעמים להעביר אותה לעריסה ומתי שהוא זה פשוט עבד. ומאז היא שינתה הרגלי שינה והרדמות כל כך הרבה פעמים...

כשהתינוקי שלך קצת יותר יגדל, תתחילי להיות ערה, (אבל רק ערה ולא לחוצה) להרגלים לא טובים. ושוב, בלי פאניקה - אם ילד צריך עכשיו תשומת לב, אז נותנים לו ולא מתעלמים רק בשביל "לא להרגיל". ואם רואים שהוא כרגע מסוגל גם בלי היחס הקרוב שלנו - אז לנסות להעסיק אותו במשהו אחר. וכו'...

מחכה לעידכונים

אני עם פתיחה 4 כבר מתתי מכאבים, והתחננתי לאפידורל..

לא חשוב שהוא הגיע רק שעה אח"כ...

אני אלך עכשיו לראות מה התקדם, זה כבר כואב מידי

לידה קלה,טבעית,מהירה ובלי תפרים..

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים.

שיהיה בשעה טובה! עכשיו זה באמת קרוב!!

בהצלחה!!

ויהי נועם ה' עליכם!!

וכמובן תשלחי בע"ה מישהו לעדכן...

מגיע לה שירשור בנפרד

האם את עדיין סובלת?

איזה סוג של דקירות?

כל כמה זמן?

למשך כמה זמן?

האם יש לך איזשהי הפרשה/דימום?

האם ניסית לנוח? לשכב?

לשתות הרבה?

כאילו מישהו חותך.כל כמה דקות.זה הפסיק טיפה אבל עדיין קיים

אין הפרשות מיוחדות........

ניסיתי לנוח וזה עזר אבל עדיין צץ מידי פעם

גם לי זה קורה מידי פעם והרופאה אמרה לי שזה העובר פשוט קופץ לו בפנים לכיוון הנרתיק ..

התחלת להרגיש תנועות?

אם כן יתכן וזה העובר.

וגם שווה לבדוק אם אין דלקת בדרכי השתן.

זה מה שהרופאה שלי עשתה לי.

עשיתי בדיקה בדרכי השתן ויצא בסדר

הרגשתי את זה כבר פעם, אבל אני מפחדת שאולי אני מפספסת משהו.איך אלך להבדק אם התור לרופאה שלי הוא רק בעוד חודש?? מלחיץ

ככה זה בכללית,

במוקדי הבריאות לאישה יש מיון לנשים,

אפשר לבוא, לדבר עם האחות,

ואם זה רציני היא תכניס אותך לרופא.

לרופאה שלי יש גם שעות ביקור לחירום על הבוקר.

לא יודעת איך זה בקופות אחרות, בטח לא שונה מאוד

תרגישי טוב ושיעבור בקלות

אני לא רופאה,

אבל מה שבטוח מתוך ניסיוני בצירים מוקדמים,

זה שמה שהרופאים תמיד אומרים

זה לנוח לנוח לנוח ולשתות לשתות לשתות

יש הרבה תופעות משונות בהריון ללא הסבר,

כל מיני כאבים שבאים והולכים.

ממש...

מה שצריך זה להיות עם יד על הדופק

אם זה נרגע עם מנוחה- כמובן להמשיך ולנוח.

את יכולה להתקשר למוקד קופ"ח- אני יודעת שאצל כללית לדוג' יש מענה של אחיות 24 שעות ביממה

ואם לא עובר/מחמיר אז ללכת לבדוק- אולי יש לך דלקת הנרתיק? אולי פטריה? אולי דלקת בדרכי השתן? זה מאוד נפוץ בהריון ולפעמים התחושה של מיקום הכאב קצת משלה בהריון.

תקשיבי לעצמך, והכי חשוב-

בהריון אין דבר כזה פאדיחה

אם תלכי לרופא ויגידו לך כלום, תגידי תודה לה' תשמחי

וגם בפעם הבאה תטריחי את עצמך שוב,

כי עדיף לא לקחת סיכון בהריון ...

(למרות שעל פניו שאם הכאב שכך אז לא נשמע מסוכן)

ב"ה

ובכלל את כותבת נהדר!
אולי תוצאי ספר??

אבל אני לא מכירה מניסיון.

עשיתי עד הלידה  ולא מיוחד להריון [היו ממש דברים בודדים שהמדריכה אמרה לי לא לעשות]

מעניין, מה המדריכה אמרה לך לא לעשות?

.(כל פעם מישהי אומרת לי משהו אחר...)

ויוצאים המומים וכואבים משיעורי יוגה

ב"ה

אני בתחילת ההריון(שבוע 6-7) 
האם כפיפות בטן והליכות של 20-30ד' ביום כמה פעמים בשבוע זה בסיידר?? 

זה לא מזיק להריון, חלילה, אבל זה גורם נזק עצום לרצפת האגן, ובמיוחד שיש גם הריון שמאתגר אותה

מי שלא רוצה לעשות פיפי במכנסיים בגיל 40 - מוטב שתמנע מהתרגיל האיום הזה!

א. יש התעמלות מיוחדת לנשים בהריון, בסטודיו C. התעמלתי שם בהריון הקודם. עובדים בעיקר על סוגרים ושרירי בטן. מצוין. מעט יקר.

ב. עכשיו אני מתעמלת בסטודיו רגיל, ופשוט מיידעת את המדריכה קודם שאני בהריון.

ג. יש רופאים שיגידו שזה פשוט עוול לא להתעמל בהריון,

כי אז איך מגיעים ללידה? איזה כוחות?

אם כבר לידה,...אז פעם שלחו אותי להסתובב לפני לידה, ואני הבנתי את המשימה כפשוטה, ועליתי וירדתי את כל מדרגות ביה"ח, ובגלל שלא הייתי בכושר, נתפסו לי כל הרגליים, כאבים זוועה. לא בטוח שזה קשור, אבל זו הלידה שהיה לי הכי קשה ללחוץ ולדחוף בסוף...

מה שצריך כשעושים כפיפות בטן- זה כל פעם לפני תרגיל, לאסוף את הסוגרים לכווץ הכל, ואז להתכופף.

אבל יש גם רופאים שמרנים שאומרים-

למה לקחת סיכון?? (חברה שלי..."עזבי, את במילא משמינה רצח!")

אבל בעלי תמיד צוחק ואומר- מה את חושבת? שכל הנשים שרוצות להפיל הצליחו לעשות את זה ע"י כפיפות בטן??

הסיכון הוא לצניחת רחם (ואת זה מונעים ע"י החזקת שרירי האגן)

איזה עוד סיכון את מכירה?

אם כי אני מניחה שגם לזה החזקת השרירים עוזרת במשהו...

בס"ד

הבת שלי שקרובה ל5 חודשים התהפכה היום פעם ראשונה מהגב לבטן איזו מצחיקה היא...

ותודה ליראת על העצה עם ה-פוך, כי ברגע שעשיתי את זה ושמתי אותה על הריצפה ככה, היא המתינה איזה 10 דק' רבע שעה והתהפכה...

ב"ה!!!

והבן שלי בן שנה ו-9 עשה בשבת קקי בשירותים פעם ראשונה מרצונו!
איזה נחמד...

מה העצה של יראת לגבי הפוך ,

הבת שלי בת 5 חודשים עוד לא מתהפכת , איך מגרים אותה?

תניחי אותהעל הפוך כשהיא על הבטן ושימי לפניה צעצועים מעניינים, את יכולה גם לשכב לידה שהיא תסתכל עליך אוו על הילדים אם יש לך. אצלי זה עובד יופי היא  שניה על הבטן ואופס היא כבר על הגב...ואז כולם מוחאים לה כפיים והיא מצחקקת ושובהופכים אותה, עד שהיא מתעייפת ... מתרגלים כל יום 10 דקות כמה פעמים ביום מתי שהם רגועים.

תודה ,

ובחורף את מחממת קודם ?

בדר"כ קודם הם מתהפכים מהבטן לגב או הפוך ?

אני שמה אותה על פוך על השטיח. קודם מתהפכים מהבטן לגב

בס"ד

למרות שבדרך כלל ה הפוך קודם הם מתהפכים מהבטן לגב...

תודה!

בטבע היא לא היתה שורדת שניה בלעדייך.

תנסי להסביר לה שהיא לא בטבע.

(בצחוק. אי אפשר להסביר לה את זה.)

את פשוט צריכה להאמין לה שהיא מאמינה בכל ליבה שהיא בסכנת חיים בלעדייך.

תארי לך שאת היית אחוזת אימה מכיוון שאת הולכת למות. לא היית רוצה שמישהו שאת אוהבת, גדול וחזק וחם ואוהב, יהיה איתך וישמור עליך?

אני מספרת לילדים שלי מגיל אפס את סדר היום שלהם ושלי וכשאני צריכה ללכת אני עושה להם הכנה כמה וכמה פעמים וככה הם לא בוכים כשאני עוזבת אותם - כמובן שאת צריכה להגיד הכל באור חיובי: "אמא הולכת, אמא חייבת ללכת ואת נשארת עם אבא/דודה/מטפלת/סבתא ויהיה לך כייף ויתנו לך לאכול וישחקו איתך ואח"כ אמא תחזור ותהיה איתך" ולחזור על המילים יהיה לך כייף וטוב כמה פעמים.

היתה פעם אחת שהלכתי במהירות בלי להגיד בגיל 3.5 חודשים והבן צרח בלי הפסקה. ותמיד הוא היה נשאר רגוע כי הוא יודע שאמא הולכת ואח"כ היא חוזרת והיא תמיד משאירה אותו ביידים טובות.

את צריכה לשדר לה שהיא נשארת ביידים טובות ושיהיה לה טוב ואח"כ אמא חוזרת. ולא להרגיש אשמה ולהגיד איזה מסכנה ומצטערת שאני עוזבת וכו' וכו' הילדים מרגישים הכל!!!!!

הקרבה אליך היא צורך התפתחותי בגילאים הללו (חיוני מאוד להתפתחות תקינה של המח).

תני לה כמה שיותר מגע וקרבה כשאת איתה, ואז אולי יהיה לה יותר קל כשאת לא בסביבה

מנשא יכול להיות לכן נחמד. אני ממליצה על מנשא "יאמו", ככה היא יכולה להיות על הגב שלך, ממש כמו תיק! נח מאוד לעבודות היום (ונחמד בטיולים).

אני לוקחת אותה לכל מקום עם הקנגרו והיא כל הזמן עלי. אולי בגלל זה היא ככה בוכה?

סה"כ זה באמת גיל צעיר, שבו הם צריכים את אמא כל הזמן.

חלק מסכימים "לוותר" לפעמים (אינ קוראת להם "תינוקות של אחרים", והם גם אלה שנרדמים לבד, ישנים כל הלילה, אוכלים הכל, ו... הבנת את הרעיון... ).

כל הכבוד שאת קשובה לה ונותנת לה את מה שצריך, אפילו שזה אולי יותר מהממוצע

מכירה מישהי , שהתינוקת שלה היתה ככה מגיל חודש. אני ממש זוכרת את זה , כי היינו קרובות. לא רצתה בידיים של אף אחד כולל אחיות וסבתא.

הילדים שלי עד גיל שנה פלוס לא קולטים שאני הולכת...

רק כשאני חוזרת הם מתרפקים.

וכשהם גדלים ומתחילים להבין הם צורחים...

אבל בדר"כ הם מפסיקים כשאני מחוץ לטווח שמיעה 

וכשהם גדלים מספיק להבין שאפשר להשיג את אמא בטלפון

הם דורשים להתקשר אלי ובוכים לי בטלפון!

בגלל שהיא כל הזמן עלי ואיתי.אז שמתי אותה אתמול אצל המטפלת והיא הסתכלה עלי בפרצוף כאילו עוד שנייה היא הולכת לפרוץ בבכי,אז ברחתי משם לפני שאני יתחרט ויקח אותנה חזרה ... הלכתי ללימודים.היא מתחילה לזהות פרצופים .אם מרימים אותה ןהיא לא מכירה היא בוכה ממש...אפילו שאני לידה והיא רואה אותי

את כן חייבת להקשיב -לעצמך!!! 

אשרייך, זכית.

אני הייתי ממש בלחץ רק מלקרוא את הסיפור.

ה' יזכה אותך להיות שותפה בעוד הרבה שמחות ורק בשמחות.

הייתה לי יולדת במצב כזה והיא אמרה שזה כאבי תופת יותר מהלידה..

הייתה לך יולדת ממש גיבורה.

ואת כמובן עושה עבודת קודש.

משהו אחד ישר ,קפץ" לי - למה יש מרדם אחד שכשהוא בחדר ניתוח כל הנשים צריכות להתענות עד שהוא יגיע אם בכלל??? למה לא מחזיקים מרדים אחר לחדר ניתוח? זה פשוט נורא להגיד ליולדת שסובלת שהיא צריכה לחכות כי הוא בחדר ניתוח

את צריכה להבין שיש חוסר במרדים בארץ ובחדרי לידה בפרט!

במשך היום בד"כ יש שני מרדימים ובלילה אחד.

ואם הגעת לחדר לידה ויש עוד 4 יולדות שרוצות כמוך אפידורל? את צריכה לחכות בתור-הם הגיעו לפניך, נכון שהמיילדת עושה סדר עדיפיות ולפי ניסיון מרגישה מי פחות דחופה אבל כל פרוצדורת האפידורל לוקחת 40 דקות לפחות אז אפילו אם יש עוד אחת לפני לא תמיד תספיקי אם את בלידה חוזרת וממש מתקדמת.

את צריכה להבין שכמו בחיים לא הכל כאן ועכשיו ולהכין את עצמך בראש שאולי לא תספיקי כדי שלא תהיה לך אכזבה מהלידה- הילדים מרגישים את זה אח"כ.

(והיתה לי משמרת, בלילה שהפעילו מרדים כונן כי היו 6 ניתוחים אחד אחרי השני כל פעם שנים במקביל ואף אחת לא קיבלה אפידורל, מה סדר עדיפויות? יולדת מדממת או אפידורל? תינוק במצוקה שחייבים קיסרי או אפידורל?)

בתור יולדת את צריכה להבין שאין לנו מטרה שתסבלי, נשמח לעזור לך הכי מהר שאפשר ודרך הטובה ביותר א-ב-ל את לא הייחידה בחדר לידה בד"כ (אלא אם כן את יולדת ביוספטל-באילת)

אני חושבת שכדאי שכל אישה בהריון, לא משנה מה עמדותיה, תכין את עצמה לאפשרות של לידה בלי אפידורל.

ויותר מזה - שכל אישה בהריון, לא משנה מה עמדותיה, תכין את עצמה (ממש תתכונן ותלמד) לאפשרות של לידה בבית.

אפידורל בלידה ממש קשה (תינוק קרוב ל5 קילו) ולידה אחרת חיכיתי סובלת מאוד לאפידורל כדי שיבקעו לי את המים(סרבתי עד למתן האפידוראל).

האם החוסר וא בתקנים? או מכך שאין מרדימים בכלל ?  אם היו היו מחזיקים יותר?

שאלונת?

איך מ-4 היא קפצה לפתיחה מלאה,פתאום היתה כבר בלידה תוך רגע?

בסוף שאלתי את הרופא והוא הפנה אותנו ל"צריבה", אבל זה נשמע בעעעעההההה אז לא עשינו. אחרי שבועיים זה הפסיק לגמרי (גיל 5 חודשים, כאמור).

לנו רופא אמר,פשוט להפסיק עם האלכוהול.והוא צדק  : )

בשני ההיריונות שלי חזרתי למשקל המקורי שלי רק בשבוע 20, אחרי שירדתי 5 ק"ג מההקאות והחולשה של ההתחלה...

בהצלחה!

זה קשור?

הגודל שלו בקושי,

בטן שרואים זה מה שהרחם דוחף, כנראה אצלך אין לו מה לדחוף.

הרחם מעט יותר גדול אולי בגודל של מלון כשרובו בתוך האגן ורק מתחיל לצאת כלפי מעלה ודוחף את מערכת העיכול על כל אבריה.

אז אם אין לך הרבה ממערכת העיכול אז אין הרבה מה לדחוף ואין הרבה מה לראות...

תהני מזה.

(ומאז היא לא חזרה, אבל זה נושא אחר )

ולי יצאה בהיריון ראשון בשבוע 24 אולי.

אני בשבוע 39 עם בטן של שישי...

וברוך ה' הרופא אומר שהכל בסדר....

ב"ה

אין מה לדאוג.
ואפילו זה משמח כך את מרגישה יותר קלה עם עצמך לאורך זמן.
יש כאלה שמגיעות לחודש שישי-שביעי וכבר מתחילות להתעייף מהבטן.

אני גם התברכתי בזה בהריון, הלוואי בכל ההריונות כך!

מזה הדבר הזה?

בסביבות חודש 7 הכל מתפרץ החוצה.

אני בחודש שביעי לבשתי לחג את השמלת אירוסין שלי...

בע"ה הכל בסדר ולרוב זה בהתאם למימדים..

ואז עשו אולטראסאונד בסוף ההריון והערכת משקל והיא באמת נולדה פיצפונית ילדתי בשבוע 38.5 במשקל 2620

בשבוע 37 הוא היה 2.400

ואני נולדתי ככה!!! עכשיו כבר עברו שבועיים הוא בטח איזה 2.800

ועוד לא רואים את הסוף 

משהו כמו שבוע 41 העריכו שהוא 3.000-3.200
בסוף ילדתי בשבוע 42+3 במשקל 2950.

כך שתמיד הכל פתוח..
העיקר שתצאו בריאים את והוא!

בס"ד

בשבוע 38 הייתה 3.600

ילדתי בשבוע 41+3 3.200

אני בכל הריון אוכלת שאלות כמו: "יש לך שניים, נכון??"

"נו, את כבר ממש בסוף, לא?" - לא, אני רק בשישי!!!

"וואו את ממש גדולה!!" (תודה, עד לרגע זה לא הרגשתי את כל המשקל על עצם הזנב שלי..)

זה כיף, זה הריון קליל יותר

ואני כבר משישי ממש גדולה, בקושי נסחבת ולא יכולה לשכב ב-180 מעלות, רק עם הרבה כריות.

קשה מאוד לשבת רגל על רגל, להתכופף או להושיב עלי את אחת הבנות שלי..

צחוק צחוק אבל עדיף בטן קטנה!

טרנד אופנתי: בטן הריונית מסיליקון

יותר ויותר נשים סיניות בוחרות להסתובב עם בטן הריונית מזוייפת שמעניקה להן מראה הריוני אמיתי למדי. "מדובר בהצהרה אופנתית", מציינים בעלי החנויות, אך אי אפשר להתעלם מכך שבחברה הסינית, אישה בהריון נחשבת למושא הערצה, כליל היופי והשלמות; בקרוב אצלנו?

כתבה שראיתי דרך הפייסבוק, מי שרוצה זה הכישור לכתבה(מאתר 9 חודשים)
http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-663f3805f513431006.htm

תסלחו לי באמת ... כל היולדות בצורה טבעית למיניהן...

איזה בית חולים זה שהפרוצדורות שלו כ"כ ארוכות לקבל אפידורל? אני תמיד קיבלתי הכל במקביל- מוניטור,

עירוי (בדיקות דם בד"כ יש לי בתוקף בגלל צירים מוקדמים) וורופא שנכנס תוך כדי, מעיף מבט קצרצר במוניטור, והופה, המרדים כבר בא...

אני שואלת מפחד, כי לא נראה לי שהייתי שמחה  בלדיה הקרבה ללדת במקום כזה.

ואל תתנו לי הרצאות על לידה טבעית, ניסיתי, תודה, זה יותר כיף לי ללדת כשאני שמחה, רגועה, בקלות ובאהבה.

ללידות הבאות שלי?

הלואי על כל המיילדות כמוך

מותר לשאול באיזה בי"ח?

הכל נעשה במקביל: מחוברת למוניטור ותוך עשרים דקות כבר נשלוחת הבדיקות דם (דחוף) ומריצים נוזלים ובא הרופא.

אבל בסיפור הנ"ל אפילו 20 דקות לא עברו עד שהיא התקדמה כ"כ.

הלואי שתלכי למקום שאין הרבה לידות ואין הרבה יולדות שרוצות אפידורל כדי שתגידי מרדים והופ הוא כבר אצלך בחדר וחוצמזה שתגיעי בפתיחה שהמרדים יסכים לעשות לך אפידורל, כי כבר היתה לנו השבוע לידה שהמחט היתה בפנים בגב והראש היה כמעט בחוץ( - סכנת נפשות לאמא)

בהדסה עין כרם,

שנחשב בית חולים עמוס למדי (שיצא לי להיות כמה פעמים במסדרון)

ותמיד קיבלתי אפידורל בזמן, ללא עיכובים.

ברור שבתור מיילדת זה לא אשמתך ואחריותך,

אבל את צריכה להבין שאין שום טעם להעביר לידה בצרחות וכאבים אם אפשר שלא,

מדוע כל הלידות שאת מספרת הן כאלה? של לידה מתוך בהילות?

מדוע את לא יכולה לספר על לידה נעימה של יולדת שמגיעה בשמחה, אפילו בקושי חווה כאבים, ויולדת את התינוק

תוך כדי שירה/לימוד עם בעלה/המלווה?

מדוע להפחיד בנות שזו הפעם הראשונה שלהן ללידה?

הרי עם כל הכבוד, אף אחת לא יכולה ממש להתכונן, כי אתה אף פעם לא יודע מה יקרה,

אז למה לא לדמיין משהו טוב, שמח ורגוע?

למה חייבים לחשוב שאולי דווקא לך לא יספיקו לתת /שיהיה סיבוך? להפחיד זה לא עוזר להתכונן...

עדיף להגיע רגועה ושמחה . 

אני זוכרת בשתי הלידות שלי שמיד כשנכנסתי למיון נשים לקבלה, שאלו אותי: את רוצה אפידורל?

נשמע כאילו יש להם עודף מהאילחוש האפידורלי

(יבורך מי שהמציא את זה!)

דיברתי על לידה חוזרת ולא על לידה ראשונה! מי שתסיק מכאן על לידה ראשונה חבל לה.

כל לידה אצל כל אחת ובין כל אחת לשניה שונה לחלוטין אי אפשר אף פעם לעשות השוואות! אני שיתפתי אותך במה שאני חוותי באותו לילה במקרה זה היה די מקביל.

ואני אגלה לך סוד: חוק הסריות עובד חזק בחדר לידה. 

בע"ה אשתף גם בלידות אחרות אולי יותר מתאימות לך...

אני רואה כ"כ הרבה דברים אבל לא עם כולם אני חוזרת עם רשמים שאני חייבת לכתוב ואח"כ לשתף אתכם אם אתן רוצות. יש דברים שנראים אחרת לגמרי על הדף את צריכה לקרוא אותם בלי שיפוטיות ולנסות להבין את הרגשות של מי שם.

ולי יותר כיף ללדת כשאני עצובה, מעוצבנת, בקושי ובשנאה. לכן אני לא לוקחת אפידורל...

(הבקשה להישאר בשאלה שלך ולא להיגרר לוויכוח עקרוני לגיטימית, אבל שמת לב באיזו תוקפנות את מנסחת אותה?)

סה"כ ניסיתי להבהיר שיש אולי כאלו שלא נעים להן לקרוא סיפורים כאלו,

מה תוקפני בלומר שזה נשמע מפחיד?

המשפט שהגבתי אליו והפניתי את תשומת לבך לתוקפנות שבה הוא מנוסח הוא זה:

"ואל תתנו לי הרצאות על לידה טבעית, ניסיתי, תודה, זה יותר כיף לי ללדת כשאני שמחה, רגועה, בקלות ובאהבה."

נסי בבקשה לקרוא אותו ולהחליף לידה טבעית בערך שחשוב לך בחיים, אולי תביני מה מרגישה מי שקוראת אותו (ולא התכוונה כלל להיכנס איתך לוויכוח, אגב, כי השאלה שלך היתה לגיטימית לגמרי).

גם עם אפידורל בעיני זה לא פחות טבעי,

אבל כך מבדילים במקומנו בין לידה עם אפידורל לבין בלי...

גם לי לא ברור למה.

והסתכלתי על התגובה למעלה, באמת אפשר לקרוא את זה בצורה צינית,

אבל באמת  באמת שכל מה השתכוונתי שלא יכנסו לויכוח כל המצדדות בלידה בלי אפידורל,

כי זה ממש לא העניין - כן או לא אפידורל,

אצלי זה פשוט תמיד כן....

למה יש עיכובים בנתב"ג? ממש לא בסדר למרוט ככה את הסבלנות של הנוסעים.

ואל תתנו לי הרצאות על שחשוב להישאר בארץ, תודה, זה יותר כיף לי לחיות במקום שבו אני שמחה, רגועה, בביטחון ובפרנסה טובה.

את מבינה שלא הייתה לי שום בעיה עם ההודעה עד שהגעתי למשפט האחרון...

אם יש עיכובים אז זה בסדר? לא נורא, או שאפשר אחרת?

בתי חולים מקבלים אלפי שקלים בשביל כל יולדת! בעיני אפידורל זה תנאים מינימליים. הרי הכל שאלה של תקציב, גם כמה מרדימים יהיו בבתי החולים, והאם יש אחד שהוא רק של חדר לידה, תלוי בתקציב...

אז למה לא לנסות לשפר?

כקוראת מהצד, יש לי בעיה עם אותו משפט שציטטתי. רק איתו. כדי שתביני למה הוא פוגע בי אני מציעה לך לחשוב שהיית נתקלת במשפט הזה, ואיך היית מרגישה: "אל תתנו לי הרצאות על שחשוב להישאר בארץ, תודה, זה יותר כיף לי לחיות במקום שבו אני שמחה, רגועה, בביטחון ובפרנסה טובה."

אני מאמינה שלא התכוונת לפגוע. ממליצה לחפש פשוט ניסוחים יותר נעימים. אפשר למשל "ובואו לא ניכנס לדיון על כן או לא אפידורל..." או "מבחינתי ללדת בלי אפידורל זו לא אופציה. מבקשת לא לגלוש לדיון על הבחירה הזאת" או -- סומכת עלייך שתוכלי למצוא עוד הרבה דרכים להעביר את אותו המסר בלי לפגוע במי שבוחרת אחרת ממך.

ב.אני חס וחלילה לא מזלזלת ביולדות בלי אפידורל,

רק מעריכה מאוד

כי אוהו יודעת מה הן עוברות...

נכון יש לידות כאלו באהבה ובשמחה ובשיא הרוגע

בת דודה שלי בלידה הראשונה שלי אמרה לי-

מה ...תכנסי לאמבטיה, אני לא מרגישה שם כלום!

ו...זאת היתה הפעם האחרונה בעז"ה שילדתי עם מים כמשכך כאבים

אבל כמובן כמובן שכל אחת ומה שטוב לה[

מה שיוצר לה לידה טובה ומוצלחת

 ואצלי, מה לעשות?באמת זה קורה הכי טוב

רק עם אפידורל...

יש לי נטיה לכתוב  דברים מהלב

בלי לשים לב  לפעמים לניסוח

וילדים שצורחים  בחדר השני

לפעמים זה קורה לי...

מאוד מעריכה את זה שאת מוכנה להתנצל.

אני חושבת שזה מקסים, אבל לי אישית זה עושה רע.

ן rinrin אני חושבת שהסיפור היה יפה, ונעים לראות איך הצד השני מנסה להבין את היולדת ולהכיל אותה.

גם אצלי, אני מכירה שאפידורל זו המתנה מסויימת, ככה זה. אין ברירה- בדיקות דם ונוזלים . אוי לו לבית החולים שיעיז לתת אפידורל בלי 2 הנ"ל- זה יכול לגרום סכנה ממשית ליולדת.

נראה לי שאפנה אליך באישי....

אני עונה כשאני לא במשמרת ולא ישנה אחרי...

אם לא..זה הזמן.

ותזכרי שאת עדיין אחרי לידה.

נסי לשכב לנוח כמה שיותר,ולא להרים כבד.

איך בדיוק זה עובד? יש תרגילים שאפשר לעשות?

אבל תקבעי עכשיו תור..קשה להשיג תורים פנויים.

את יכולה לבנתיים לנסות את שיטת פאולה..תחפשי בגוגל. 

ב"ה

קופאות החולים שותפות לכך?

כשהיתתי עומדת בתור בסופר או בזמן שהייתי עושה סלט

את מתכוונת שעלייך לבצע מעקב הריון עודף, ואכן הוא מתבצע בבית יולדות אחרי התל"מ.

שם סביר שיגבר עליך הלחץ לזרוז.

את צריכה לשאול את עצמך האם יש סיבה באמת להפעיל זרוז, פרט לענייני סטטיסטיקה (היקף ראש וכדומה).

זו לא לידה ראשונה, את לא קטנטונת, את והתינוק מרגישים היטב (כך אני מבינה), וגם השילייה נראית סביר יחסית לשבוע.

תקשיבי ללב שלך!

אני הגעתי למכבי עד שבוע 41...

שלא יקשקשו לך..

וקטן עליך כזה גודל לא?

והרופא טען שהמשקל בכלל לא נכון.

מדובר בכלל ב- 4.150!!!!

אני מוזמנת להערכת משקל של מומחה ביום ראשון ולוועדה (ואו איזו חשובה!!) אם לפנות לקיסרי בהתאם לממצאים..

בינתיים בלעתי חבילת שוקולד, אז הוא ישמין ויגדל עוד קצת

מה כבר יכול לקרות??

תגידי בחפיסת שוקולד שלך, מוחבאת מנת אופטימיות?

תגלי לי איפה קונים כאלו שוקולדים שווים??

עד משקל 4.500 אין שום בעיה ללדת רגיל..

ואגלה לך סוד..יש גם כאלו שיולדות גדולים יותר בלידה רגילה..

ובהערכות משקל יש סטיות מטורפות כפי ששמת לב,אחד אומר 3.800 שני 4.150 ב"ה הכי כיף גדולים מנסיון.

תהיי אסרטיבית..המון בהצלחה!

חיבוק גדול..מוזמנת להתקשר מתי שבא לך להתייעצות וחיזוקים!

גם אני ילדתי אחרי שבוע 40 (41+5)

ולא נתנו לי לעשות בדיקת מעקב הריון עודף בקופה (אני בכללית)

והלכתי למעייני הישועה ושם נתנו לי הארכה של שבועיים, שאם עד אז לא אלד, יתנו לי זירוז.

תנסי פעם אחת ללכת לקופה שלך ומקווה שאם יראו אותך שם יבדקו אותך כבר..

בהצלחה ובשורות טובות!

בתחילת תשיעי 3.300, נכנסתי לסרטים של ילד 4 ק"ג, ובסוף הוא נולד "רק" 3.400... יש סטיה של 10%, שזה המווווון!! בהצלחה!

יש סטייה ללמעלה וללמטה.

והרופא אמר שבמקרה שלנו נראה לו שהסטיה ללמעלה......

לא נורא, כבר השלמתי עם זה.

אני רק מחפשת מישהי שתסכים ללדת במקומי..

יש מתנדבות?

אבל לא ממש ללדת, רק את השניה בדיוק שהתינוק יוצא...וששמים אותו עליי...[ואם כבר, אני אשאיר אותו אצלי!!!]

כרגע אני לא במכבי, אבל הייתי לפני 5 שנים. אז עשיתי מעקב הריון עודף במוקד של הקופה. שלא ינפנפו אותך! דרך אגב, ילדתי בשבוע 42 ואני מכירה מישהי שילדה בשבוע 44 (לא בהריון ראשון) תינוק בריא ושלם.

ב"ה אתמול הייתי בהערכה בבלניאדו אצל מומחה אחרי שאמרו לי שהעובר במשקל 4.200 עם היקף

ראש שמחייב חתך חיץ.

ולא בטוח שייתנו לי ללדת רגיל אם לא אלד עד אמצע שבוע 40.

אתמול ב"ה אחרי הערכה מדובר בעוברון במשקל 3.800 זה עדיין גדול,

אבל נשמע בהחלט פצפון לעומת 4.200 

וקיבלתי את הסכמתם ללדת בעז"ה רגיל.

אומנם ההיקף ראש מעט גדול 9.36 ס"מ

אבל אני מאמינה שיהיה בסדר בעזרתו יתברך.

תודה לכל התגובות, המסרים והעידודים.

כל שנותר לי כעת זה לחכות לצירים המיוחלים.

ואגב, שאלה קטנטונת-

אמרו לי שיש לי ריבוי מי שפיר וזה מה שהופך אותי מסתם אישה בהריון לאישה בהריון של תאומים..

מה זה אומר תכל'ס? זה פחות כואב בצירים? זה יותר טוב, פחות טוב?

תודה

ב"ה שהכל בסדר..

קטן עליך! את מסוגלת..

בע"ה לידה קלה...

"לא בטוח שייתנו לי..."; "קיבלתי את הסכמתם..."

נראה לך???

הם נתנו לך חוות דעת רפואית מסויימת (את בהחלט יכולה לקבל חוות דעת רפואית שונה, ואם תרצי אפנה אותך לאנשים המתאימים).

את יכולה לקבל את דעתם, או לחלוק עליה.

ובסופו של דבר את מחליטה, מודיעה להם על החלטתך, והם מקבלים אותה (כמובן), ויהיה מי שיתפוס את הג'מוס הצעיר כשהוא יגלוש החוצה, בסופו של דבר, בשעה שאת (או הוא) תחליטי.

ריבוי מי שפיר.

ברור לך שלא לכל הריון יש את אותה כמות מים.

יש טווח מסויים, ואת כנראה נוטה יותר לכיוון מסויים של הטווח.

ריבוי עדיף על חוסר - זה דבר ראשון.

דבר שני - חשוב מאוד שלא יבקעו לך את שק מי השפיר. תקפידי לומר לכל מי שרוצה להכניס יד (סליחה), שאסור לו לפקוע לך את המים, כי יש ריבוי. בגלל הריבוי, עולה הסיכוי של צניחת חבל טבור, חלילה, או של כניסה של התינוק לתעלת הלידה במצג שפחות נח ללידה להתקדם. כמובן, לא להיכנס לסרטים... במקום לפחד - להיזהר. זה הכל!

(ייתכן שזה גם מעיד על כך שהשילייה שלך צעירה ותוססת, ושוב תלדי אחרי 40, שזה כבר לא חדשות )

(ואם הלידה מתחילה בירידת מים לפני הצירים, תישכבי או תתישבי, למשך זמן מה, עד שראש העובר יירד למטה)

(לא לשכוח שטפטוף ימשיך כל הזמן, כי המים מוסיפים להיווצר כל הזמן.)

מכבי לא מקבלים, אך בית חולים נקבלים. תלכי לשם.

לא, זה בכלל לא טיפשי לברר אם התינוק שלך מרגיש טוב ואם אין בעיות בשליה או בכמות המים, ח"ו. ובשביל בירור כל-כך חשוב לא חבל לנסוע רחוק ולאבד חצי יום. כי זה באמת חשוב.

תרגישי טוב ואל תפחדי.

ואת לא נטושה: יקבלו אותך בבית חולים, יעשו לך את כל הבדיקות שצריך. וכאן בפורום יום ולילה תמיד יש בנות נהדרות שיענו לך ויתמכו בך!