פורום הריון ולידה (עמוד 5299)

כשיוצאים צריך לשים לב שלא תהיה רעבה או צמאה

וטוב שיהיה מובייל קטן או משחק לדרך

וכמובן שאנחנו לוקחים לה כל מה שצריך,אוכל,מים,בגדים,חיתולים וכו,בבית היא כל הזמן איתנו אז למה שתרצה פיתאום אחרת

היא פשוט רגילה להיות איתנו כמעט כל הזמן בכל הבית וזה יוצא הרבה ידים וכמובן שהיא תעדיף ידים,מבחינתה היא צריכה סיבה לשבת בעגלה אחרת היא מתחילה לרטון.

לשים משחקים ולעמוד מולה לדבר ולהצחיק אותה.

"לטייל" בבית עם העגלה, ובכללי להראות לה שזה לא נורא.

שניכם והיא מתלווה אליו,כי היא תדרוש את תשומת הלב.בזמן הטיול לשתף אותה במה שרואים בדרך,לשאול אותה מה היא רואה,להרים אותה לכמה דקות כדי לראות מקרוב,להביא שמיכה גדולה ולשבת איתה ביחד וכולי.

כדי ש"תרגיש" אותנו יותר ואז באמת אנסה לשתף אותה כמו שאת מציעה(בדכ אנחנו הולכים,לקניון,חנויות)למרות שיותר נוח לנו עם העגלה, ליצור אוירה חיובית,אנחנו גם לא רוצים לעטוף אותה בצמר גפן שעושים רק מה שנעים ונוח אלא לחשוף אותה בהדרגה וללמד אותה להתמודד עם כל מיני מצבים

גם מנשא כחלק מהשיתוף הוא רעיון נפלא

היום בעלי לקח אותה  במנשא והיא חזרה הרבה יותר רגועה,נמשיך כך

וחצי שנה זה עדיין די קטן.

תקחי בחשבון שלהסתובב בחנויות בעגלה יכול להיות באמת מתיש ומשעמם בגיל הזה לדעתי.

כשאתם בבית גם אם היא לא על הידיים אבל יש כל הזמן איזה פעילות שלכם

בחנויות בד"כ את מצפה ממנה להיות די סטטית ולא להפריע. וגם הזמן שלנו בחנות עובר מהר. רק מסתכלים, רק משווים מחירים, רק מודדים וכו' אבל בישבילה זה הרבה זמן של "חוסר יחס" אליה.

מנשא זה רעיון מצויין לדעתי.

אגב, בגיל הפיצפוני שלה זה לא רק "רצון" להיות על הידיים, זה עדיין צורך ממשי נפשי בקרבה עור אל עור (או עם בגד באמצע..), ובמגע.

התנועות ופעימות הלב שלך עוד מזכירות לה את התקופה היפה ברחם המוגן...

מנשא זה נהדר, מעולה, חשוב וכו'. אל תחשבי שזה פינוק, כי זה לגמרי לא. (היינו מכינים שבת ושוטפים את הבית עם ילדה על הגב..תענוג!!)

כבד וקשה לי,אני אקח אותה עםך מנשא ועם העגלה אבל אני יותר מעדיפה עגלה 

התינוכיס, למרות שכולן משתמשות בו הוא ממש לא נוח.

יש מליון סוגים,ושווה לברר, למשל "בייבי ביורן" הוא יקר אבל מעולה לחודשים הראשונים. אני הייתי איתו עם תינוקת שמנה וכבדה יום שלם מהבוקר עד הערב ולא כאב לי כלום.

גם המנשא הכי טוב הוא עול על הגב, ואת צריכה את הגב שלך.

צריך להרגיל אותה בהדרגה לעגלה- גם היא תהנה בסופו של דבר מהמרחב ומיכולת התנועה שמוגבלת בידיים או במנשא.

אפשר להתחיל בסיבוב קצר, ביציאה למקום שהיא אוהבת- גן שעשועים או משהו בסגנון, וכמובן לשים לה משחק/מובייל, ולדבר איתה כל הזמן.

אני לא נגד להחזיק על הידיים אבל צריך בזה מידתיות- הכל במידה ובהתאם ליכולות של ההורים.

הכוחות שלך חשובים- בשבילך ובשבילה!

בהצלחה!

כן הגב שלי על הפנים כי יש לי עקמת וגם הרגלים אצלי לא אי אי לכן אני מעדיפה עגלה

יצאנו כמה פעמים לגן שעשועים אבל לא ניראה שזה ככ מענין אותה אלא שהיא מעדיפה להיות איתנו בשקט של הבית וגם הכניסה לבית אצלנו מדורגת ופשוט ניגמר לי הכוח לעלות ולרדת את כל המדרגות האלה כל פעם אז יוצא שאני נישארת איתה בבית וליציאות של פעם בכמה זמן לעיר אני מעדיפה עגלה.

אולי היא לא אוהבת כל הזמן לשכב בעגלה- משעמם לה

ואם תהיה קצת מוגבהת, אפילו בעזרת שמיכה דקה מקופלת, כך שתוכל לראות יותר- יהיה לה יותר נחמד?

פשוט ביגלל שנולדה מאוד מאוד קטנה היא גודלת בקצב מואץ ביותר ולמעשה היא כבר רוצה לזחול אבל רק בסוף החודש היא תהיה בת חצי שנה,אנחנו מאוד משתדלים להעסיק ולגוון,לשבת איתה על השטיח,להיות איתה בחוץ,מישחקים ושירים אבל בתכלס היא כבר רוצה לזחול ולא מענין אותה כלום ומרבית הזמן היא נמצאת איתנו בקשר עין ודיבור.

רוצה לזחול- שתזחל...

הפוך אז תעודדי אותה בכיוון הזה אם את רואה שהיא כבר בשלה.

ורק כדוגמה- הילדים שלי התחילו לזחול בגיל 5 חודשים והגדול כבר התיישב ונעמד בגיל חצי שנה. ואחרי חודש התחיל ללכת עם להחזיק.

הקטן בגיל 7 חודשים... ובגיל 10 חודשיים הלך בלי כלום!!!!

אנחנו מאוד מעודדים אותה,יש לה שטיח מיוחד וצעצועים מעודדי זחילה אבל היא הרי רק מתחילה חצי שנה אז תגידו לי אתם מה עושים עם ילד שמקדים את זמנו?

פשוט מקדימים יחד איתו...

וחוץ מזה - בעגלה היא יושבת? בגיל חצי שנה כבר מותר כמעט להושיב אותם (לא 90 מעלות אבל קרוב...) ואז יהיה לה הרבה יותר מעניין..

מבחינתה מיצתה את הענין,היא יותר ממוכנה לזחילה מנטלית אבל הפיזי לא משיג את זה אז היא מין תקועה באמצע כזה ואנחנו איתה....

היא רוצה את ההורים שלה.

 היא מבינה, שהורים שלה חשובים מכל שאר עולם, ורוצה להיות חשובה להורים שלה יותר מכל העולם.\

למה שהיא תרצה לצאת? לא טוב לה בבית?..

היא חכמה(יצאה כמו אבא שלה נו)אבל מרבה חכמה מרבה כאבי ראש,אנחנו לא עומדים בקצב שלה,הרבה מאחוריה עם הלשון בחוץ ובבקשה תאמיני לי שהיא מרגישה כל שניה כמה היא חשובה להורים שלה

נשמע שהיא הילדה הראשונה שלכם, מה שאומר שהכל הכל הכל חדש. כל חוויה שלכם איתה היא חדשה לגמרי. כל התפתחות שלה, אפילו קטנטונת מרגשת אותכם ותמיד נראה לכם שהיא כבר כזאת ענקית...

אני צודקת?

אני ממש הייתי ככה עם הראשונה. בגיל שמונה חודשים היא הייתה בוגרת לגמרי מבחינתי. עד עכשיו, היא בת 3 וחצי אני מרגישה שלא משנה מה יהיה, היא תמיד תהיה הגדולה, ובאיזשהוא מקום, לא תמיד מודע,יהיו לנו ציפיות ממנה.

מוכר לך?

אם כן, אז רק רציתי לומר משהו כללי. אפילו לא ברור לי איך לנסח את זה. אולי "הכל עובר". אבל זה לא מדויק. הכל עובר במובן שכשיש קושי, שקשור לגיל ולשלב ההתפתחות בדרך כלל, עם הילד הראשון זה נראה לנו כאילו זה ממלא בצורה מסוימת את כל העולם. עם הילד השני כבר זוכרים שהכל עובר.

לא שזה נותן לך פתרון מעשי, זה רק נותן קצת פרופורציה- עכשיו את במצב לא פשוט עם הקושי בעגלה, קחי בחשבון שעוד שבועיים כבר יש מצב שתשכחי מהקושי הזה... אולי לא, אבל אולי כן, והקושי הזה יתגמד, מקווה שאני מצליחה להעביר מה שאני מנסה..

גם בהרגשה הזאת, ש"היא כבר "גדולה", בת חצי שנה". תדמייני שהיא הילדה התשיעית שלך, ואז תרגישי כמה היא בעצם פיצית...פיצפונת...וכל החיים לפניה ללמוד כללים, התנהגויות, התמודדויות... היא בסך הכל בת חצי שנה...

אז בסופו של דבר מה רציתי? רק לעודד אותך, מזוית ראיה קצת אחרת. שהכל עובר, וכל קושי נפתר בסופו של דבר, לפעמים מעצמו ולפעמים עם עזרה מכם, והעיקר שב"ה היא מתפתחת וגדלה ואתם מבסוטים ממנה. 

זו ילדה שנולדה מאוד קטנה בלידה מא ד קשה ככ קטנה שלהחזיק אותה ביד היה ממש כמו להחזיק חבילה קטנה,ביכלל לא ידענו מה יהיה איתה ותוך  כמה חודשים היא השלימה את החוסרים בבום של התפתחות מואצת מאוד אבל מאוד אז מצד אחד אנחנו באמת שמחים לראות שהיא התגברה על המשבר הראשוני הזה ומתפתחת יפה אבל גם ברור שאם היתה נולדת בזמנה היתה מתפתחת בקצב הרבה יותר מתון אז זה מאוד מתסכל לראות אותה מתוסכלת.

שמת לב שמה שהעלית עכשיו זו נקודה אחרת לגמרי ממה שכתבת בהתחלה?

בעצם זה שורש התסכול, לאו דווקא זה שקשה לצאת איתה. אני צודקת?

אני תוהה האם תמיד היא תקדים את זמנה

אבל אחרים לא?

אני הרגשתי מהחודש השני שכולם יודעים, אבל כנראה שלא כולם באמת כל כך שמים לב

בהצלחה ותרגישו טוב

בתחילת הריון הבטן מתנפחת מהורמונים,ואם זה הריון חוזר יש מצב שיוצאת הבטן בשלב מוקדם.

אפשר בערך משבוע 9 ומעלה, הרופאה שלי אמרה שזה משתנה מאחת לאחת, אם את רזה אז יהיה יותר קל לראות מוקדם יותר!

הייתי ממש מרוצה מזה שלא עשיתי פנימי, אפילו שחיכיתי די הרבה.. זה היה שווה את זה!

בהצלחה!

אבל גם פנימי הוא לא נורא בכלל...

גילוי היריון זה תמיד פנימי, שקיפות עורפית יש רופאים שעושים פנימי, הרוב עושים חיצוני...

ב3 הריונות עשיתי חיצוני...

פשוט צריך להגיע בשבוע 8 והלאה...

בהריון הזה הגעתי בשבוע 11

(כי חשבתי שהפלתי) והרופא בדק חיצוני - וראה שק היריון....

אבל בהיריון הקודם דווקא בשבוע שמיני לא הצליחו לראות חיצונית ועשו לי וואגינאלי...

לי גם בשבועות 12,13 וגם בבדיקת חלבון עוברי ואפילו בסקירה ראשונה עשו ואגינלי.. 

כשבסקירה שנייה עשו לי חיצוני נורא התרגשתי..

ואני לא שמנה או מלאה...

יש מצב שזה קשור לתאומים?

או שזה תמיד יהיה ככה?

שקיפות ולא חלבון עוברי... 

זה לא כרגיל? שהולכים לרופא והוא מעריך?
למה צריך הפנייה?...

אוי ווי.. אני מתקשרת מהר להזמין תור..

וצריך הפניה כי יש טכנאים (לפחות במכבי) שזאת ההתמחות שלהם ולקראת סוף ההריון עושים הערכה מדוייקת יותר. זה לפחות מה שאני יודעת... בטח יפעת תדע יותר ממני..

(ולהפך - נתונים מהימנים יותר) אלא שאת עלולה כבר ללדת... רוצים שבכל מקרה וגם אם הלידה תקדים - תספיקי להיבדק לפני.

וגם בסוף תשיעי...

ויש בתי חולים שזה חלק מהפרוצדורה שלהם כשמגיעים ללדת עושים הערכת משקל...

אני עשיתי בשני ההיריונות בשבוע 37.

אף פעם לא היה לי כשהייתי בהיריון. היה לי לאחר לידה ראשונה כשהנקתי ועוד לא ידעתי מימיני ומשמאלי. חשבתי שזה נורמלי בהנקה. אח"כ התברר לי שהיו לי מלא סדקים וזאת הייתה פטריה. 

אני הייתי בודקת. למה לסבול? נשמע ממש לא נעים.

רפואה שלמה!

בדיוק מה שהיה לי בפעם הקודמת וגם עכשיו. זה נובע ממבנה של הפה של התינוק - משהו שפשוט צריך לחכות שהוא יגדל וזה יעבור מעצמו. (ככה איבחנה היועצת הנקה)

לא נשמע רגישות אלא חמור יותר.

כל נגיעה קטנה כואבת?

נראה לי שהייתי בודקת.

רגישות בפטמות (שבוע 22) ועדין יש. שאלתי את הגיסות שלי והן אמרו שאצלן זה גם ככה. ברגע שיש רגישות הן יודעות שזה הריון. בכל מגע קטן הרגשתי כאב חד. במיוחד בחורף, בקור, שהפטמות מזדקרות הן היו פשוט שורפות לי. עכשיו יש קצת שיפור אבל עדין, לפעמים במקלחת, זרם קטן מהדוש בא לי ישירות לפטמה וזה כמו חץ כואב.. אין הרבה מה לעשות. בחורף נעזרתי בשמן שקדים כדי לרכך אותן וזה ממש הקל. עכשיו משתדלת לא להיות במקומות  עם מזגן על קור גבוה ותמיד יש לי בתיק צעיף לשים עלי (מצניעות) וגם שתהיה עלי עוד שכבה שתגן... 

בכל מקרה, זה הולך ונרגע...

לא נעים אבל עובר בהמשך.

ותודה על התגובות!

ואצלי זה היה בכל ההריונות...

זה יעבור באיזשהו שלב...

אצלי עוזר לשים חזיה מרופדת- לחצוץ קצת יותר...

ואם לא עוזר אז אפילו פדים של הנקה יכולים לעזור.

את רואה שכתוב שם "חלב טרי מפוסטר הומוגני" (בעיקר חשובה המילה האחרונה)?

אם לא כתוב, כנראה שלא עשו לו במפעל תהליך של הימגון, אז קורה הדבר שאמור לקרות לחלב באופן טבעי - השומן צף למעלה

תערבבי בתנועות סיבוביות עדינות. לא לנער, חלילה, שלא ייפגעו הרכיבים החיים שבחלב.

לא חקרתי את הענין...
אך גם אני "סובלת" מזה לאחרונה.
 

אני תוהה לעצמי אם זה יכול לקרות גם במבחנים.
(בהריון של הגדולה לא היה לי בעיה כזו במבחנים)

נראה לי זה יותר קורה עם שליפה מהתת מודע (ששם יושבים כמו שכתבת: שמות של אנשים,מקומות..)
ולגבי שליפה מהמודע, יכול להיות שהטמטמת פחות שולט שם.
 

ושוב לא חקרתי זאת. אבל אולי בספר המוח הנשי מדברים שם על זה...
| מישהי פה קראה את הספר?!|

כן, מתייחסים לזה (קצת) ב"מוח הנשי", היא אומרת שמאחר והמוח מקצה עכשיו הרבה יותר תאים ואנרגיה להתמקדות פנימית- באישה, בגוף שלה, בהרגשות שלה, בכל מה שעובר על התינוק וכו' אז פחות יש אנרגיה להתעסקות בדברים אחרים וכל מה שלא קשור לתינוק\הריון\לידה מקבל חשיבות משנה.

(זה מזיכרוני הרעוע.. העותק שלי כרגע אצל יפעת..)

מה שכן- תמיד כדאי לקחת אומגה 3, זה משפר את הפעילות המוחית. 

כי חוסר בB12 יכול לגרום לבעיות שכאלו, וחוסר שכזה גם נפוץ בהריון.

זה בדיקת דם? אני גם ככה צריכה לבקש הפניה מהרופאה שלי, אז להגיד לה שתתן גם לB12, או שזה אוטומטי בספירה?

ואם יש חוסר באמת- איך מעלים אותו? כדורים? או שיש אוכל שמכיל הרבה מזה?

וצריך לבקש, זה לא כלול בדר"כ בספירת דם

ואם חסר אפשר כדורים או זריקות. ועדיף זריקות, במיוחד עם יש חוסר של ממש

וחסר זה פחות מ200, למרות שקופ"ח מאוחדת וכללית מגדירים חסר כפחות מ150.

ולמעשה לפי מה שהבנתי שאפילו מעל 200, אבל מתחת ל400 כדאי לקחת כדורים.

רק בריאות

זה לעיתים גם קשור. בתקווה שהכל 100% ובהצלחה!

איך לא חשבתי על זה...

1. מה שאת מרגישה צורך בו.. חלוק נוח להנקה, כפכפים, ספריי אלוורה למקרה תפרים, ספר\אמפי עם שירים, שמפו\מרכך עם ריח של בית, בגדים לשחרור כי בעלך לא באמת ידע מה להביא לך.. תכלס יש מצב שיגידו לך שאלה דברים קריטים, ויש כאלה שיגידו שזה מיותר לחלוטין.. תקחי כל מה שעושה לך טוב [ונכנס בתיק..]

2. לא מכירה את הר הצופים..

3. דווקא יש בכל סופר- לכל חברה יש כמה גדלים שמסומנים בטיפות כאלה [של לילי נראלי, ויש של עוד חברות] -אז ה5 טיפות מלאות זה "לילה", והם טובים גם לאחרי לידה. וחוץ מזה ראיתי עוד משו גם בסופר רגיל שממש כתוב "ללילה ודימום אחרי לידה" משו כזה. תבדקי..

ב"ה

לגבי שאלה 1)20120531215219.docx

לגבי 2) אני  מאוד נהנתי בשע"צ בפעם האחרונה. ולא חושבת להלחיף אותם..

3) נראה לי אפשר להשתמש בפדים הגדולים של הלילה של אולוויז' (הכחולים)
או שתחפשי בבתי מרקחת. סופרים גדולים. (רמי לוי אולי)

ב"הצלחה!!

ילדתי לפני שנה בהר הצופים-תחתונים לא ביקשתי אז אני לא יודעת, אבל פדים היו בשפע ואפילו הביאו לי צידה לדרך!

אם יש משהו שאני שונאת אחרי לידות זה את ה"פדים-טיטולים" האלו והדימום המטורף והבלתי פוסק כשגם ככה את תפורה כולך והכל כ"כ רגיש....

אם יש משהו שמרתיע אותי בלידה זה רק זה.....

מדהים איך שכחתי מזה... רק עכשיו כשקראתי את השאלה שלך נזכרתי.. בעעעע.

מה שאת חושבת שתצטרכי-בגדים,מוצרי הגינה,איזה ספר או שנים,מסמכים\

אני מודה שפשוט דחפתי לי נייר טואלט  כי בכמויות שמדמם לי פדים יגמרו נורא מהר וחבל לי על הכסף

יש בתלפיות.

איפה קונים נעלי צעד ראשון?

כלומר,

הילד הולך כבר די טוב,

אבל יחף.

איפה קונים את הנעליים הראשונות? ומה הטוח מחירים הנורמאלי?

גם צעד ראשון.

יש את אלפנטן. גם לפאפאיה יש. פעם קניתי לקטנה נעליים של חברת bibi נדמה לי והם היו ממש רכות ונעימות.

מה שכן זה באמת עסק די יקר. נראה לי יכול להיות איזה 100-200 ככה. אבל אני לא ממש מעודכנת.

הקטע זה שזה אמור להיות נעליים עם סוליה כמה שיותר רכה ומתקפלת.

דובי - ברחוב מלכי ישראל

נעלי גרוסמן - גם ברחוב מלכי ישראל

ב"ה

אם הנעל שהיא נועלת כעת היא מידה 20.
אני יכולה לקנות לה נעל באותה מידה מבלי לקחת אותה איתי ולמדוד?!
או שזה מאוד קרטי?!

תודה רבה!!

נעליים כסופות מתוקות חבל"ז נעלי בובה כאלו, היה אותם גם בוורוד. היה במבצע 50 ש"ח אבל ברגיל הן עולות 100..

צריך לבקש אותן..

מזל טוב! וכדאי לך לקחת אותה איתך....

מנסיון - זה מאוד משתנה בין חברות

אולי אם זו אותה חברה אז לא

עדיין- לא הייתי קונה בלי למדוד

(אולי תקחי את הנעל שהיא לובשת ותשווי אם אין לך ברירה?)

הרווחת אותם ביושר!!!! ככה אני מנחמת את עצמי ב"ה שזכינו!!

זוחל\יושב?

יכול לגרום להפלה, ח"ו  ויכול לגרום לדימום לאחר הלידה, ח"ו.

למרות זאת, במקרים מיוחדים נותנים  אותו - כשהוא רע במיעוטו.

השאלה היא, מה הסיבה שקיבלת המלצה לרספירין?

בגלל ה "עבר" הרפואי שלה.

האם מדובר בהפלות חוזרות?

אם אכן כך- היום מקובל לתת אספירין כנוגד קרישה גם בלי בדיקת הדם לתפקודי קרישה וראו שיש בזה הצלה להרבה הריונות שנופלים בשלב צעיר מאד.

יתכן סוג של קרישיות יתר שטרם הצליחו לזהות.

כמובן שזה מחייב מעקב מתאים גם אחרי לידה, אבל קודם נעבור את שלב הקליטה להריון...

הכי מומלץ שערי צדק.

אח"כ ביקור חולים ועין כרם.

אם זה פגים והראשון עכוז אז מומלץ הר הצופים שם הפגיה הכי טובה.

אם הראשון ראש והשני עכוז שזה יכול להשתנות כל הזמן אז המלצה כמו בהתחלה..בהצלחה!

מה שראיתי שהכי טוב.

זה כמובן רופא פרטי.

אם העובר הראשון במצג עכוז כל בתי החולים ישלחו לקיסרי.

אם העובר הראשון במצג ראש הסיכויים הכי טובים ללידה וגינאלית זה בשערי צדק בפרטי עם דר' גנסקי או פלוטקין.

אח"כ ביקור חולים עם דר' שווד או פולק.{ששם אאל"ט זה בחדר ניתוח מתבצע הלידה הרגילה.} ואם השני אח"כ במצג עכזו/רגליים וכו' הרופא מכניס את היד ומוציא את התינוק.

בלידת תאומים רוצים שהאישה תקבל אפידורל לכל פרוצדורה וכמובן ניטור רציף ל 2 העוברים אחד חיצוני והשני פנימי.

הר הצופים ששם הפגיה הכי טובה בירושלים,אבל בדר"כ ממהרים לנתח.

אפשר לדעת איפה את מקבלת? את עושה פגישת הכנה ללידה?

אפשר בלי אפידורל וניטור רציף? בלי ניטור פנימי? אפשר לשנות תנוחות?

אם אני לא לוקחת רופא פרטי?

עכשיו אני לא רק בלחץ , אני גם מתה מפחד.

לא להילחץ,

זה טבעי כל הפחדים והחששות.ובע"ה ידע=כח,אפשר בלי אפידורל אם את מגיעה בפתיחה ממש גדולה כבר ללידה. ניטור חייבים זה חלק מהפרוטוקולים.אפשר להיות עם מוניטור על המיטה בעמידת 6.

הכנה ללידה עם תאומים מתחילים בין שבוע 24-28 שאם תתפתח לידה מוקדמת תהיי מוכנה,אני מכינה ללידה בירושלים. ומלווה בירושלים ובמרכז.

יש שם נשים עם ניסיון מלידת תאומים, והרבה רצון לעזור.

ילדה בלידה רגילה ,ניראה לי בלי אפידורל,אבל לא בטוחה.אולי תתקשרי לחדרי לידה עצמם ותשאלי מה הנהלים אצלהם.

תפילה תעזור,גם לרוגע וגם בפועל בע"ה.

שיהיה בקלות ובבריאות.

עם דולה,

המצג של הראשון היה ראש.

ילדה בזמן האחרון ממש

אם את רוצה עוד פרטים אז את מוזמנת בפרטי

שיהיה בשעה טובה!

באותו מצב כשלך, אלא שכרגע העובר הראשון שלי במצג עכוז... מאוד מקווה שיתהפך.

בכל אופן, לפי מה שהבנתי (וזה מה שאני הולכת לעשות) - כדאי לקחת רופא פרטי, ובמקרה הצורך הוא יכול גם לנתח. אני רוצה רופאה (דווקא) פרטית בשביל השקט הנפשי שלי, שאדע שיש מישהי שאחראית על כל התהליך, בלי הסתבכויות מיותרות ובלי הסתובבויות מיותרות בחדר הלידה של אנשים בלתי רצויים... אלא שזה יקר (כ-9000 ש"ח), ואני מאוד מקווה שיש לך את האפשרות לכך.

ודרך אגב (ניצלו"ש) - מה הסיכויים להתהפכות עוברים תאומים בשבוע 31 עד הלידה?  

לראשון כבר קשה יותר אבל עדיין יש סיכוי.

בשורות טובות בע"ה.

ילדתי בליאדו והיתה שם אשה על ידי שהיתה אחרי לידה של שני זוגות תאומים בקיסרי והפעם גם היא ילדה תאומים, והיא אמרה שהרופא היחיד בארץ שהסכים לנסות לילד אותה רגיל עובד בלניאדו. אני לא זוכרת את שמו אבל שווה לך לברר

בעזרת ה' יתברך אני מתכוונת ללדת בירושלים. איני לא אשלם לרופא פרטי , תודה על העצה. אני לא יכולה לחשוב על ניטור רציף  (שלא לדבר על פנימי) וגם אפידורל מלחיץ אותי .  מה אני עושה?

ת יכולה לקחת את דר' שיפטן או ברדה בבית.

בבית זה שיפטן זה 4.500  וברדה גג 6000 ש"ח.

אף אחד לא יוכל לחייב אותך לניטור או אפידורל אם לא תרצי.

אם זה יהיה חכם מצדך לסרב אני לא יודעת, לא מכירה את הנתונים בעניין. אבל בכל מקרה זו זכותך.

מזמינה אותך שוב להיכנס לפורום לידה פעילה בתפוז - יש שם ידעניות גדולות, וודאי תקבלי עצות טובות.

בהצלחה יקירה.

הרופאים בכלל לא לחצו על קייסרי ההפך,אמרו שמומלץ לנסות בלידה רגילה,למה להתערב ללא צורך?

הראשון נולד רגיל והשני היה במצוקה אז עברתי גם קיסרי,ולא אני לא הצטערתי ולא הייתי מאוכזבת מעצמי,ההפך כלכך שמחתי שעברתי הכל בשלום,ולילדים היה שלום,הם נולדו בתאריך המשוער פחות יומים,היום הם בני 8 וחצי ב"ה ,אז קודם תנסי להיות רגועה להתפלל ולקוות רק לטוב,וגם אם לא הולך כמו שחשבת,העיקר שיהיה בבריאות איתנה לך ולקטנים

תאומים בלידה רגילה.

מבחינתי לידה רגילה = להסתובב בחדר , ניטור לא רציף , בלי אפידורל ,  שינוי תנוחות ,לידה נרתיקית.

ברור שאם מתעוררת בעיה אז עוברים לניתוח  (כמו כל לידה).

שמאפשר גם ניטור רציף, וגם להסתובב.

אני לא מאמינה שאיזשהו בית חולים יאפשר לך להיות בלי ניטור רציף בלידת תאומים, לכן נראה לי שכדאי לחפש איך הלידה תהיה טובה למרות הניטור הרציף.

מצד שני נראה לי שעין כרם יחסית עם היד קלה על הסכין  \-:

קודם כל חשוב שידעו מה מצב העוברים שלך כל הזמן. כנראה שהם לא סתם מתעקשים על ניטור רציף וכבר היו הרבה מקרים...

אז לפעמים צריך לוותר על כמה חלומות בשביל זה.

הרי בתכל'ס את רוצה שמהלידה הזו יצאו 2 ילדים בריאים ואמא בריאה!!

חס ושלום לא עלינו קרובת משפחתי מאד לא רצתה קיסרי ולא כל כך הקשיבה להוראות הרופאים אלא לדולות וכל הרצונות הטבעיים. התוצאה הייתה לידת ילד מת.

ואת זה אני כותבת כשההריון שלי בסיכון ואני משתגעת כדי שלא יהיה קיסרי. 

והיא כבר הייתה אחרי אחד.

היא רק לא רצתה להתאשפז לניטור והשגחה כדי שלא ימהרו לקיסרי (מה שהרופאים ידם קלה בהריונות בסיכון ואחרי קיסרי לצערינו)

וניסתה לזרז את הלידה באמצעים טבעיים בבית

אין בלידת עובר מת אף אחד שאשם .

לא האמא ולא הבחירות שלה. ואני מדברת מנסיון!

לידה שקטה (ככה מכנים את זה ) היא מאת ה' יתברך וזה לא בידים של אף אחד!!! 

אני יכולה לספר לך עשרות סיפורי לידה שקטה ובכולם לא היה באמת דרך למנוע את הפטירה.

ה' נותן פיקדון ומחליט מתי לקחת אותו!!!

ולסיום סליחה שאני בוטה: קרובת המשפחה שלך לא צריכה את משפטי האשמה שלך יש לה מספיק משל עצמה.

כשבמרפאת הריון אומרים לך בשבוע 42 שמצב מי השפיר לא נראה טוב והדופק לא מלהיב וכדאי ללכת לבית חולים לניטור ומעקב צמוד.

אז חלה עלייך חובת המינימום ללכת לבית חולים ולא ללכת לעוד יומיים הביתה לנסות שיטות זירוז טבעיות.

נכון שלידת עובר מת היא מאת ד' יתברך!! גם פרנסה היא מאיתו יתברך!!

אף על פי כן את לא רשאית לא לעשות כלום ולחכות שתבוא פרנסה.

קרובת המשפחה שלי לא צריכה את משפטי האשמה שלי. בוודאי!! אם היא היתה מסתובבת פה לא הייתי כותבת אותם.

אני חושבת שהיא הייתה שמחה אם הסיפור שלה היה עוזר למישהי לסדר את סדר העדיפויות הנכון. קודם כל עובר בריא ושלם והכי טוב בלידה טבעית ורגילה !!

לא מוצאים שנים ביחד בו זמנית, תמיד יש ראשון ושני.

בעיקרון אם שניהם מצג ראש את יכולה ללדת בלידה רגילה. אין שום סיבה שבעולם שתלדי בניתוח..אכן היית עם מוניטור צמוד ובלי לקום, אבל תאמיני לי שלא ממש תרצי לקום, זו נחשבת לידה בסיכון כך שיש בחדר לידה מיילדות, רופא נשים, רופא ילדים , ואת יכולה לקחת גם דולה.

את חייבת להיות מנוטרת כדי לדעת מה המצב שלהם בכל רגע נתון, ואם אחד לא במצוקה. אצלי השני היה במצוקה ולכן נתנו זירוז בשני. אני מכירה מישהי שהתחילה לידה רגילה ופתאום הראשון היתהפך למצג- רגל!! והיא הובהלה לניתוח. אז את מבינה לבד שכדאי להיות מנוטרת. תשכחי מלידה טבעית וכל מיני חירטוטים, זה לידת תאומים שגם ככה היא בסיכון. וכמובן אל תעזי לחשוב על לידת בית.

כמו שאמרו לך הכי טוב זה עם רופא פרטי. אבל אפשר גם בלי אני הזמנתי רופא ובסוף הוא לא הגיע וילדתי מצויין גם ככה ברוך השם. העיקר שיהיה במזל טוב וכמובן לא לפחד כלל. אין מימה.

על לידת בית לא חלמתי. אבל במצג רגל אפשר ללדת לידה נרתיקית .

מהנסיון שלי, רופאים גברים המליצו לי על ניתוח למרות שבעצם לא היה שום צורך, ורופאות נשים המליצו על לידה רגילה. כמו שאמרתי לך אם שניהם במצג ראש, רוב הסיכויים שכך יישארו ותוכלי ללדת לידה רגילה. בעיני זה טיפשי להריץ אישה עם תאומים לקיסרי אם אין סיבה. קיסרי זה ניתוח בטן מורכב ומסוכן , אם שניהם ראש הוא גם מיותר בהחלט. אני קמתי מייד אחרי הלידה (מייד!!) הלכתי לבד, התקלחתי לבד והסתדרתי ברוך השם מצויין. למיטב ידיעתי שערי צדק לא יריצו אותך לניתוח מיותר. לכי עליהם ובשעה טובה בעזרת השם!

לפעמים בתאום השני מאפשרים כשהרופא מכניס את היד ומוציא דרך הרגלים.

הסכנה בתינוק רגיל או תאום ראשון שצוואר הרחם לא נפתח מספיק וכבר הרגל יורדת ואח"כ חבל הטבור או שהצוואר יסגר על התינוק באמצע הלידה.

לא ממש נעים לקרוא ככה

או לרסק עם כף

גם אני מסתובבת עם אותן תחושות...הלידות ה7-8 שלי היו חוויה בלתי נשכחת. אמנם לא בבית, אבל טבעיות לחלוטין, עצמתיות ומרגשות.

גם אני מתעתדת ללמוד לימודי דולה בשנה הבאה.איפה את לומדת?יש לך תובנות שאת יכולה לשתף?

בהצלחה רבה.

אבל זה ספר עם תמונות ממש,אבל ממש לא צנועות!

אצלי הוא מושאל כמה שיותר, וכשלא, הוא מוחבא היטב היטב.

התכשירים די מיותרים.

מספיק לסרק טוב טוב (עדיף בזמן מקלחת עם המרכך) במשך שבוע-10 ימים.

כי אם ביום הראשון לא שלית את כולם יתכנו ביצים שיבקעו אחרי 10 ימים.

אני ממשיכה בד"כ שבועיים ואח"כ יום כן יום לא עד שהראש נקי בטוח ואז לסטנדרט הרגיל.

אין צורך בתכשירים הם ממש מיותרים.

מה שלא מיותר- שמפו/מרכך שמכיל שמן רוזמרין בשימוש יומיומי מאז- הילדים לא נדבקים לי במעון בכלל!!

כינים  !!!   כינים  !!!    מה   עושים  ???

כל חודשיים מתחיל מחזור חדש של חיי הכינים  . מהטלת הביצה ועד בקיעתה עוברים כ- 10 ימים .מהבקיעה עד לבגרות עוברים כשבועיים . אורך חיי הכינה הבוגרת כחודש כשבכל לילה היא מסוגלת להטיל 5 - 10 ביצים . כינים שבקעו מההטלה של הלילה הראשון מתחילות את מחזור ההטלה שלהן כעבור כ שלושה שבועות . התיאור הזה נותן לכן  רעיון על היקף הבעיה .  

אנו פותחים בסדרת  " טיפים " מעשיים ועדכוני ידע כלליים , בנושא הכאוב של

התמודדות עם המכה השלישית   . כמובן שהכל בחינם וללא שום התחייבות .ככל שיותר הורים יחשפו לסדרת הטיפים / עדכוני ידע הללו הסיכוי למגר את 

 השקץ שלפני השערה יהיה גבוה יותר .

זו הסיבה שהחלטנו לפנות אליכם במטרה לעזור לנו להפיץ את הידע הזה .

בקשתנו היא : אנא העבירו ( לחיצה על העבר ) את המכתב הנוכחי לחבריכם מכריכם ובקשו מהם ללחוץ על הקישור המצורף או להביע את הסכמתם  לקבלת  הטיפים  באמצעות כל דרך אחרת ( 02-5861007 ,

 noy16@zahav.net.il ) .

כמובן שלפני כן נשמח אם אתם תביעו את הסכמתכם לקבל את  סדרת הטיפים .

במידה ואתם/ן מעבירים/ות  את הבקשה הלאה נסו להדגיש שכל מי שמקבל /ת את הבקשה רצוי שיעביר/תעביר  אותה   למכרים- חברים . כך שמכסימום אנשים יחשפו לטיפים הללו .

קיץ  נעים

והעיקר קיץ ללא כינים

יורם

                                                                                                                                                             נמאס  מכינים ?

                                                                                                                                                             הקליקו כאן

                                                                                                                                                            ושלחו את המייל שנפתח

בחזרה , כדי לקבל סדרת

                                                                                                                                                    טיפים כיצד להתמודד עם

                                                                                                                                                           הבעיה .

הרבה הרבה נחת.

אני ממליצה לך לשתות הרבה מים ולאכול שזיפים זה מאד יעזור לך שלא יהיה לך עצירות...

היא בסה"כ בראש. כי זה מפחיד להתפנות כי הכל עוד רגיש שם וכואב. גם אני הייתי ככה ואפילו לפני השיחרור שהאחות שאלה עם התפניתי אמרתי לה שכן כי פחדתי שהיא לא תשחרר אותי אם אני יגיד שלא .אז רק שתדעי שזה נורמלי לפחד. אבל גם אל תפחדי שזה יכאב לך . אני הייתי עם עצירות כמעט שבוע אחרי הלידה .אבל אז אמא שלי תפסה אותי, הכניסה אותי לשרותים לא לפני שאכלתי כל מיני דברים רכים מעדנים וכו', ואמרה לי את לא יוצאת עד שאת לא מתפנה, זה מסוכן וככול ששומרים את זה יותר בבטן זה יותר כואב. גם המתיזן בשרותים מאוד עוזר אם יש לך תנסי אם לא שווה לקנות. זה במיוחד טוב אחרי לידה ככה את שוטפת את האיזור כל פעם.

לי בהכנה ללידה אמרו "אל תצאי מבית החולים בלי שהיית בשירותים!!" גם אם מפחיד כי כואב, וגם אם מפחדים שהאיזור יפגע והתפרים יפתחו. זה לא יקרה! כ"כ חשוב, אחרת זה יכול להיות מסוכן ח"ו... מקווה שיעבור מהר!

מעניין שברוב המקרים הסיבה פסיכולוגית ונובעת מפחד בלתי מבוסס ולרוב גם לא מודה.

עוד סיבה - מתח. אין טבעי מזה, במיוחד אחרי לידה ראשונה.

סיבה נוספת - שתייה לא מספקת. אישה אחרי הלידה מאבדת המון מים: בדימום,עם חלב וכו'. מצד שני, היא נורא עייפה ולא תמיד מספיקה לשתות. וזה גרוע מאד. צריך לשתות  לפחות כוס מים כל שעה+לפני ההנקה+אם מרגישה צורך.

וכמובן, לאכול מזון בריא.

עברתי מספר  ניתוחים קיסריים אחריהם קשה להתפנות . אני מצטיידת מראש במיצוי של שזיפים מיובשים קצת מגעיל אבל עושה את העבודה. 3-4 כוסות ביום בזמן הארוחות. וכמובן הרבה מים.  בהצלחה