פורום הריון ולידה (עמוד 535)

מתפללת איתך להריון תקין בבריאות בקלות ובידיים מלאות.

מבינה מאוד את החשש להיבדק.

ממש מבינה אותך לגבי החששות.

גם אני חוויתי דימום ברוב ההריונות שלי בכל הריון זה היה בדרגה שונה.

5 נגמרו בידים מלאות אבל עוד 3 ( לא רצוםים) לצערי הסתיימו בהפלות. כל ניסיון כזה הגביר אצלי את החרדה אבל כן יכולה להגעד לך שבהריון האחרון פשוט דיברתי עם ה בלי סוף הזכרתי חעצמי כל הזמן שכלום לא בידיים שלי ורק ה מחליט וממש עבדתי על עצמי.

החרדות לא נעלמו אבל הצלחתי להתמודד איתם.

מאחלת לך המשך תקין ובריא

והלוואי שגם אני אזכה להריון תקין ושלם בקרוב

בעזרת ה' בשורות טובות וידיים מלאות לכל מי שמצפה 🙏

@אני זה א בהריון הזה אני באמת מנסה לדבר איתו אבל אני לא יודעת איך

יותר מבקשת שיעזור לי כי רק הוא יכול להציל את המצב ואת הנפש שלי

אבל אני באמת הופכת לספיץ' לס ואין לי מילים

שיהיו בשורות טובות!

אבל עדיין לא הגעתי לגיל שצריך לעשות פאפ וכאלה. 

אז אני הולכת כל שבועיים שלוש -

הייתה המטומה בעבר

כבר לא קיימת

אבל הרופא אמר 'בגלל שהיה בסיכון אני צריכה להמשיך בדפוס הזה

(עכשיו בלי קשר התחיל קיצור צוואר גבולי, אז בכלל חזרתי אחר כבוד להיות בסיכון אמיתי חחח)

שבוע 7-8 לאו"ס ראשון, 
אחכ יש שקיפות וסקירה ראשונה. 
הרופאה אמרה לי להגיע בשבוע 18 אחרי הסקירה. 
אחכ יש סקירה שניה והעמסת סוכר, 
ואמרה לי להגיע אחרי העמסת סוכר. 
אחכ זה כבר בהערכת משקל. 

אז לרופא נשים עצמו זה בערך 4 פעמים בהריון. 
אבל במקביל יש את שאר הבדיקות שבודקות שהכל בסדר. כמובן שאם יש צורך/בעיה הולכת גם בנוסף. 

זה מה שהרופאה אומרת ואני מאד ממושמעת חחח

ובעקבות השרשור שלך חשבתי על זה שאני לא עושה בדיקות דם ושתן כל חודש 😳

רק  מעקב הזה וזהו

ופתאום ראיתי דוח שהרופאה כתבה ובין היתר היא כתבה בחרה לא לעשות בדיקות(מי שפיר סקירה וכ').

ביקור אחות תחילת הריון שבוע 5 הרגשתי ממש כאילו היא מצביעה עלי ואומרת לי את לא בסדר😅☺️

לא מצאתי פיתרון, ליבי איתך.... 

אולי תנסי למכור יד שניה במחיר מוזל?

יש גם קבוצות וואטסאפ ייעודיות לפי מעצבות..

ואז לפחות לא תרגישי את הבאסה שאת נתקעת איתה ותוכלי בסכום לקנות שמלה אחרת נוחה להריון 😉

לא הייתי רוצה לקנות כזו שמלה גם לא ביד 2

אם לא אמצא דרך כבר אוותר וזהו, כפרת עוונות

יש כאלה שאולי פחות מפריע להן הנצנצים..

אבל יכולה להבין מה את אומרת ❤️

פשוט לא רואה איך זה לא מפריע. זה כמויותתתת

כל הבית נצנצים, כל הגוף..

אז נראה לי פחות שייך.. אבל תודה! 

( למרות שגיליתי שלכמה אנשים בסביבתי זה כן מפריע 🥴)

אבל שוב, זה כמות היסטרית..לא רואה מי תהיה סבבה עם זה

ובלי קשר, אין לי כוח להתעסק עם למכור 

ואני אפילו אוהבת, יש נצנצים בכל איזור שהלכתי, כמו איזו פיה חחחח

הכיסוי זה באמת מבאס כי יש אחכ נצנצים בקרקפת

אבל שמלה לדעתי זה יפה, ובלי נצנצים זה יראה פשוט, לא?

אולי זה פחות ממה שיוצא אצלי..

אבל לי זה ממש מפריע ללבוש אותה כך, כך שאני מעדיפה כבר בלי.. 

''פעם ראשונה שזה קורה''...

את מוזמנת לעשות החזר פעם ראשונה...

התעצבנתי לקרוא את זה! 

כ"כ התעצבנתי

ממש עבודת המידות מבחינתי

רשמתי לה שפרנסה מאת ה' וזהו.. כפרת עוונות. 

באסה ❤️

מאחלת לך שתחליטי החלטות נכונות בשבילך,

ובשביל הילדים שלך!!!

לא פשוט בכלל

אני לא יודעת מה לייעץ אבל לפחות אקפיץ את השרשור

חיבוק יקרה!

אז רק להגיד שקראתי

יש בעצם הסבר או נקודת הנחה איפה כן הבעיה?

מה הבן זוג שלך אומר/רוצה?

שאני כואבת את כאבך ממש❤️

אנחנו הרבה פעמים חיות את החוסר כי בדמיון יש מציאות שלמה ואידאלית, שמכסה על הקיים, ואנחנו מחכות שהמציאות תגיע אלינו ו'תקרה' לנו

אבל הרבה פעמים יש סבך רציני מתחת לפני השטח. וזה בסדר לחלום ולהשתוקק לתיקון. זה הכי נורמלי ותקין שיש. מי לא רוצה זוגיות טובה ואוהבת..?

השאלה היא מה אנחנו עושות למען זה והאם אנחנו מצליחות לראות גם את העבודה שלנו.

גם די ברור שהנוכחות שלו מקשה עלייך. הוא מסמל את המצב שבו את נמצאת ולפעמים נראה לנו שאם נעלים את ה'בעיה' (הבעל) - הבעיה תיפתר. כשלמעשה זה לרוב לא הפתרון. (לפעמים כן וצריך להתגרש)  אלא השם מדבר איתנו דרך הסובבים אותנו ודרך הקשיים שלנו כדי שניפגש עם דברים שצריכים אצלנו תיקון. (וכמובן גם בבן הזוג)

כדי לדעת מה צריך לתקן, צריך לחזור אחורה להתחלה ולבחון האם לפני שהכל דעך, היה את התשוקה והאהבה. לפעמים זה לא היה חזק מספיק ונוכח בחיים שלנו כי לא הספקנו לבנות את זה ונזרקנו למים של חיי משפחה, הריון ועבודה שמאוד שוחקים. לא מתחזקים מספיק כי זה מובן מאליו, מקימים משפחה ואז מתעוררות בעיות כי הצורך עולה מתוך הפניות הנפשית ומבינים כמה זה חסר לנו

לפעמים זה באמת היה, אבל עומס החיים ושינויים שעוברים עלינו,ותקשורת שדועכת, יוצרים מציאות של ריחוק גדול.

צריך להבין בדיוק איפה אתם עומדים כדי לדעת איך 'לתקוף' את הבעיה ומאיפה לגשת אליה. אבל בכל זאת חשוב לי לומר - לא משנה איפה אתם עומדים בין האופציות - כשמדברים בשפה של הלב, שהיא לא מאשימה אלא רוצה לבנות ומראה פגיעות ורצון לתקן ולהתקרב - התהליך יכול לקרות ויכולה לצאת שמחה גדולה. אבל בשביל זה צריך להניח את כלי המלחמה בצד, להסתכל על הטוב שבקיים, לחפש בזכוכית מגדלת את הטוב שנסתר מעינינו, ולעזור לעצמנו להוציא עוד הרבה טוב אחד כלפי השנייה - מתוך נתינה ועין טובה, והבעת צרכים רגשיים בצורה נכונה.

אני מאמינה לך שאת כבויה. בעיות שלום בית מעיבות על הנפש מאוד ולוקחות המון אנרגיות. הצורך להרגיש אהובה ונחשקת מצד בעלך היא גזרת הכתוב - ' ואל אישך תשוקתך..'  וייתכן והנכון לך הוא להתגרש, אני לא יכולה לדעת באמת מה קורה ביניהם מקריאה של פוסט אחד, אבל זוגיות טובה היא ריקוד של שניים. וכל פעם מישהו אחר מוביל. וצריך הרבה תעצומות נפש כדי להוביל. לצאת ממעגל ה- 'אני רוצה שיבוא ממנו', ו'למה הכל עליי/ רק אני מוותרת/ מה אני אשמה שהוא כזה..' זה לצאת מתוך עצמנו למען מטרה גדולה, שהיא בסוף בסוף - חוזרת להיטיב איתנו בגדול. בכח שזוגיות טובה נותנת.

ולפעמים טיפול זוגי לא מצליח לעזור

לא שיתפת בעמדה של בעלך בעניין ואיך זהמהצד שלו אז אני כותבת לך מזווית של הקריאה של מה שכתבת ויכול להיות שלא רלוונטי למצבך כמובן

מהיכרות, תהליך של גירושין הוא באמת מתיש. ועולה הרבה כסף. אבל זו לא סיבה להימנע ממנו אם יש צורך. מצד שני - רק את יודעת בפנים אם עוד יש דברים שלא ניסית לעשות וכמה את מוכנה לעשות ולנסות כדי לשמור על הבית.

שולחת חיבוק

הצורך של האישה במילה טובה, בחיזור, במחמאה.

הנסיון שאת מתארת קשה מאוד!

יש לי חברות שמספרות על  קשיים שלהן עם הבעלים והקושי הזה הכי קשה.

יש להן בעלים שעובדים קשה, מפרנסים טוב, עוזרים עם הילדים,אבל כל עוד חסר היחס, כל זה לא שווה להן.

ויש הפוך, בעלים שבקושי מצליחים לפרנס, בקושי עוזרים בבית וילדים, אבל "על הפשעים תכסה אהבה ", כל עוד האישה מקבלת מילה טובה, יחס טוב, זה מפצה על הכל כביכול.

אין לי עצות, חוץ מתפילה.

להתפלל על הבעל, שיראה כמה הדבר הזה חסר לך.

שיראה לו מה זה אישה וכמה היא צריכה כבוד.

שיהיה לו את השכל להוריד מהלחץ והעומס בחיים שלא נותן לו פנאי להשקיע בזוגיות שדבר כל כך חשוב.

וגם להתפלל שה' יאיר בלב שלך את המעלות שיש בבעל, שיבעיר בלב שלך אהבה וחמלה כלפיו, שבכל זאת הוא לא מלאך, אבל יש בו נקודות טובות שכל כך אהבת כשרק הכרתם.

ה' חיבר בינכם ורק הוא יכול שוב לחדש את הכל. ישועת ה' כהרף עין! אל תתיאשי!

כבר יצא לי לכתוב פה, שאנחנו חיים בתקופה שבה אישה יכולה להסתדר בלי גבר בחייה ולחיות חיים מספקים ומהנים, וגם להיפך. לכן אם אנחנו נכנסים לזוגיות, אנחנו רוצים לקבל ממנה את הערך המוסף של חיים עם האיש אשר אהבת, תשוקה, חיבור.

והאמת שאנחנו גם משתנים כל הזמן, ולכן כל פעם צריכים לרצות את זה ולבחור בזה מחדש.

מעניין אותי (רטורית, אני יודעת שלא תעני) אם האיש שלך מכיר את הרעיון הזה שאת רוצה להתגרש. הוא מודע לזה?

אם גם הוא מיואש מהזוגיות, גם בשבילו היא עול, אז אולי זה לא יהיה כל כך מייגע להיפרד.

ואולי הוא דוקא אוהב, בדרכו שלו, ואיכשהו מספיק טוב לו המצב כרגע. ואז אולי מה שצריך זה להגיד לו שזו מחשבה מאוד רצינית אצלך. לפעמים רק כשמבינים שעומדים לאבד משהו שנתפס קצת כמובן מאליו, פתאום נותנים לו את הכבוד הראוי לו.

ואולי הוא לא זה ולא זה, הוא טיפוס אחר עם בעיות משל עצמו, ואז בעיני למרות מה שזה יסחט ממך שוה לגשת לגירושין, את ראויה למישהו טוב יותר בחייך בע"ה בבוא העת. תקיפי את עצמך באנשים שהם דורשי טובתך, תסתערי על האתגר הזה (בחוכמה, להתייעץ עם אנשי מקצוע עם לב טוב לאורך הדרך) ואל תוותרי על עצמך ועל השמחה שלך.

ואם שום דבר פה לא שייך ולא מנחם אותך, אז סליחה, ובכל מקרה אני איתך... שה' ישלח לך חוכמה להחלטות האלה, ולהתנהלות איתן. חיבוק גדול🤍

יש לך קישורים?

Amazon.com

וזה סט ניקיון-

https://www.amazon.com/-/he/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%98%D7%90-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/dp/B07PBXRJ7G/ref=pd_ci_mcx_mh_mcx_views_0?pd_rd_w=ECZWc&content-id=amzn1.sym.8b590b55-908d-4829-9f90-4c8752768e8b%3Aamzn1.symc.40e6a10e-cbc4-4fa5-81e3-4435ff64d03b&pf_rd_p=8b590b55-908d-4829-9f90-4c8752768e8b&pf_rd_r=ZXNTBM52601R6E44X2C4&pd_rd_wg=JpiZn&pd_rd_r=585f898b-2d82-41f8-aaf3-44deeaef6845&pd_rd_i=B07PBXRJ7G&th=1

יש לי גם את הערכת איפור שלהם, אבל מאמינה שאת הגבר שלך זה פחות יעניין🤭 וגם זה מתאים לגיל גדול יותר.

לא הזמנתי מהלינקין האלה, זה סתם מה שקפץ לי עכשיו

איזה מתוקי הנקיון הלוואי שזה יצליח להאהיב עליו את המלאכה לנצח

וכן, איפור בעז"ה להבאות בתור😍

יש לנו כזה פירות לחתוך לשתיים ומידי פעם הוא מביא לבובה לאכול

מתלבטת כמה זה יעניין אותו מטבח

יש כאלה שפחות מתחברים..כשיש לו שדרוגים כאלה כמו כלי מטבח שונים זה ממש כיף לבשל ארוחה לחמם במיקרו וכאלה

עוד רעיונות

לגו דופלו

פליימוביל 123

רכבת מעץ כזה שמרכיבים לה את המסלול אם את מבינה מה שאני מתכוונת

אולי פליימוביל באמת..

עשיתי חיפוש על מליסה ודאג רואה שיש באלי אקספרס

אמין? כי מחירים בריצפה

אלא מפלסטיק ואז זה מבאס כי הרבה מהקטע של מליסה ודאג זה האיכות והעץ.

יש לי אולי קישור לסט ניקיון מוצלח מעליאקספרס אם מעניין אותך. יכולה לחפש

מתאים לגיל שנה ו 10 כבר, נכון?

איזה חברה מומלץ לקנות?

עם איזה סוג כדאי להתחיל?

הילד שלי כל היום משחק עם זה.

קנינו לו כי הוא מאוד אוהב את האותיות וממש מזהה (הלם אמיתי, הילדון בן שנתיים!!) אז הוא בכלל אוהב את זה

מה שכן, אם הרכבת לא איכותית זה לא שווה את זה

כי זה נהרס וגם קשה להרכיב אותה

הסבתות אמנם כרגע לא בקטע של לפנק

אבל אנחנו נדאג לפנק ויש פה אחלה רעיונות 

יש רכבת דופלו (קצת יקר אבל ממש שווה)

ויש גם רכבת של  איקאה, שהיא גם שווה.

ואז אפשר לשדרג בכל פעם עם חלק אחר וה ממש נחמד 

Amazon.com

של פישר פרייס, עולה עכשיו רק 100 שח עם משלוח חינם לארץ. שווה ממש.

או שזה פשוט כי ככה ממליצים מסביב?

אבל לרוב גם אם הוא נרדם בהנקה (ולאחרונה זה פחות קורה), ברגע שאני מנסה להעביר אותו למיטה שלו הוא מתעורר בצרחות וצריך להרדים אותו מהתחלה.

אז זה נורא נחמד כשגם אני רוצה לישון. אבל כשאני רוצה שהוא ילך לישון בשבע בערב ושיהיה לי זמן לעשות עוד דברים- זה פחות מוצלח.

לק"י

איזה קשוח זה להעביר ילדים שמתעוררים....

בגיל הזה באמת עוד ישנו לידי. את שני הגדולים העברנו בסביבות גיל שנה וחצי למיטה רגילה, כי היה לי נוח להניק אותם בשכיבה בלי להצטרך להעביר אותם אחר כך.

זה תהליך שלוקח זמן. כדאי לקנות סיר קטן, ולשים אותו במקום מרכזי או במסדרון. לעודד אותו אחרי הארוחות או בזמנים אחרים לעשות, לספר לו סיפור כשהוא יושב או לתת לו עיסוק אחר בזמן הישיבה.

אפשר לתגמל אותו כל פעם שיושב.

את הטיטול כדאי להוריד בזמן קבועים או להוריד לגמרי, שזה לא יבלבל אותו.

לגבי הלילה, יש כאלה שמצליחים להיגמל גם בלילה, נרא. לי תתחילי קודם ביום.

תתכונני עם בגדי החלפה זמינים, כי בהתחלה יהיו פספוסים. וזה לא נורא, ככה הוא לומד

שכחתי.אשמח לקווים מנחים להתחלת תהליך כמו שצריך.אצלי קצת יותר קטן שנתיים ושבע חודשים .

גם  עולה לגן עירייה

או שעדיף לחכות לחופש מהמעון באוגוסט בערך ולעשות ברצף כי קשה באמת להתחיל ככה כשהן במעון עד ארבע ולא נשלח אותם עם תחתונים בימים הראשונים כשבטוח יפספסו מליון פעמים

@חרותיק נראלי

שיש לה מדריך גמילה שעבד אצלנו מצויין

אז קודם כל אני לא מומחית בכלל אבל רק משתפת איך עשינו אצלנו.

קודם כל כבר חצי שנה לפני שהתחלנו רשמית נתתי לו לשבת בשירותים ולימדתי אותו מה זה פיפי ומה זה קקי.

כל פעם שעשה בשירותים קיבל עדש.

ולא הורדנו טיטול, היה יושב עושה ומחזירים טיטול.

אבל שיכיר ויידע מה זה כל דבר.

בשתן זה עבד מעולה ביציאות הוא פחד ולא כל כך עשה אבל כשהחלפנו לו טיטול אמרנו לו מה זה שיכיר.

בפסח הורדנו את הטיטול, דיברנו על זה קודם שבפסח נוריד את הטיטול והוא יעשה בשירותים.

(נ.ב. אני לא כ"כ השתמשתי במחמאה גדול. שהוא גדול ועושה בשירותים כי ילדתי בת קצת קודם ואמר כמה פעמים שהוא רוצה להיות קטן כמו התינוקת.

השתמשנו בכל מיני מילים אחרות: אתה אלוף, אתה גיבור, אתה כמו X Y Z שעושים בשירותים וכו')

קנינו כל מיני הפתעות זולות שיקבל כשעושה בשירותים.

בהתחלה לקחנו אותו כל 40 דק' עד שעה והושבנו בשירותים

בדר"כ די מיד הוא עשה.

הרבה פעמים הוא התנגד ללכת לשירותים והיינו צריכים קצת או הרבה לשכנע שילך.

בכמה פעמים הראשונות שעשה בשירותים התקשרנו לסבתות לספר להם איזה אלוף הוא שעשה בשירותים

מאוד דיבר אליו.

כמובן שהיו לא מעט פספוסים, בעיקר כששכחנו לקחת אותו.

לאט לאט למד גם ללכת מידי פעם מעצמו.

עכשיו חודש אחרי, בבית הוא גמול, כמעט ולא מפספס. עדיין מזכירים לו ולוקחים מידי פעם אבל מלא פעמים הולך מעצמו.

בגן לא מסכים בכלל ללכת לשירותים והוא עם תחתון טיטול. אני מקווה שעוד כמה שבועות נעשה ניסיון חוזר בגן גם (ואם לא ילך אז מצידי שהניסיון הבא יהיה רק בגן עיריה שנה הבאה)

דרך אגב באמצע התהליך כשכמעט נשברתי מישהי נתנה לי ספרון שנקרא: הדרך הקלה לגמילה מחיתוולים. שכתבה בתיה אליאך

עזר לי מאוד. ממש ממליצה.

וגם יש דבר כזה דיכאון הריון.

את יכולה לבקש מהאחות למלא שאלון אם בא לך להיות בטוחה.

כשאת כבר פוגשת אנשם כן נחמד לך? יש דברים שאת מצפה להם? אם כן תנסי לשבץ אותם יותר בשבוע, ולהתנתק מדברים שקשים ואת לא חייבת לדעת עליהם כמו חדשות (את הדבריפ החשוביפ כבר תשמעי...)

כן תנסי למצוא לך נקודות אור בשבוע שגם יוצרות ציפיה, אבל גם - אם את עייפה או עצובה תני לעצמך מקום.. 

ויש לזה גם הסבר פיזיולוגי

בדיכאון יש חוסרים הורמונליים וגם בהריון יש הרבה מאוד שינויים הורמונליים

אז מאוד הגיוני שבהריון יש תחושות של דיכאון.

זה לא כ"כ משנה אם את בדיכאון בלי קשר להריון או סובלת מדכדוך בעקבות ההריון.

אם קשה לך ואת לא מצליחה להתמודד עם התחושות לבד, כדאי מאוד לפנות לעזרה מקצועית.

ממני שסבלה בהריון מדיכאון ושולחת לך הרבה מאוד כוחות!!

ניסית לאחר את ההשכבות? 6 נשמע לי מוקדם.

והייתי מרדימה אותם יחד

הצמודים שלי עם הפרש של שנה וחודשיים, מגיל ממש קטן הרדמתי יחד ועד היום זה ככה

בזמןשהם עוד ערים אפשר לתת תשומת לב במקום להילחם, ולקבוע שנגיד ב7 וחצי 8 הולכים לישון. שניהם.

ממש חימם את הלב

אני באמת מפורקת

כן נסינו ב7 וחצי אבל הקטנה הייתה ככ עייפה ונודניקית

שזה פשוט לא היה שייך והגדול היה ערני לחלוטין.

קודם כל כל לידה משנה את המאזן במשפחה והכל הרבה יותר קיצוני אצל הילדים. אז זה הכי מובן בעולם ועוד מעט יתרגלו למציאות החדשה

נשמע ששש וחצי זה יכול להיות מוקדם מדי לשינה. הייתי מתחילה יותר לקראת שבע וחצי

עושה ממש סדר בשינה

בצורה ברורה כל אחד ישן במיטה שלו

הקטנה - צריכה להיות בלול. היא עדיין לא בגיל של מיטה.

גם אם היא בוכה לא לוותר על זה. למצוא פתרונות אחרים כמו- אני יכולה לשבת ליד המיטה. אבל אין אופציה לישון מחוץ למיטה .

להתחיל את השינה בסיפור נחמד ושמע ישראל.

כשסיימתם להישאר לידם ובשקט. לא לאפשר שיח על כלום.

תגידי להם שאם הם מדברים/ יוצאים מהמיטה את הולכת.

להיות ברורה

בסוף הם ירדמו! 

תודה על התגובה. לא מובן מאליו שאת מקדישה לי זמן והכי רוצה לעזור..

הבעיה הקטנה באמת עייפה בשש וחצי.. נופלת המון מגרדת בעיניים בוכה מכל דבר..

ואני קצת מפחדת לעשות שינוי כזה לגדול אחאי הלידה

כי מגיל קטן לצערי הרגלנו אותו לישון במיטה שלנו

ואני מפחדת שהוא ירגיש שאנחנו "זורקים אותו" אחרי הלידה

אני כן משתדלת לעשות זמן אישי לכל אחד לפחות 3 פעמים בשבוע אבל לא תמיד זה קורה ואני כן מרגישה שבלילה כל אחד רוצה אותי לבד אבל בלי הפסקה..

הוא לא מוצדק

אפשר לעשות שינויים ןעדיין להרעיף אהבה גם בתוך השינוי. הרי הוא לא ישן במיטה שלכם לנצח, נכון?

לגבי הזמן אישי בהשכבות - אני אמא ' רק' ל2, וזה נראה לי בלתי מושג האמת. אני עשיתי כאמור מבצע 1+1, וזה מאוד הקל עליי. זמן איכות אפשר לעשות בזמנים אחרים. וגם בהשכבה אפשר לתת תשומת לב, לא חייב אחד על אחד לאורך זמן כי את נגמרת.. מילא אם זה החה לך טוב..

אני חושבת שהמצפון ורגשות האשם יושבים עלייך חזק ומונעים ממך לעשות שינוי וחבל. ילדים יכולים להרגיש אהבה בכל מיני דרכים, גם אם עושים שינויים. הם לא קרבן של המציאות הזו שנולד להם אח ואז צריך לשמור עליהם מפני נזק שייגרם, הם זכו בעוד אח ויש שינויים שמגיעים עם זה.

וחיבוק ענק! זה קשה ככ

כשהבן שלי היה במעון וזה מה שהיה ישן לא היה מה לנסות להשכיב אותו לפני 21.30

זה היה סיוט וזאת אחת הסיבות שאת הבת שלי לא שלחתי למעון. חייבת את השקט שלי בערב.

כן. תתני להם לבכות ולצרוח, אחרי השכבה נעימה מצידכם, ק"ש, שיר, חיבוק ונשיקה.

אמא יוצאת, הדלת סגורה, יש אור קטן ולא יוצאים מהמיטה.

כל הילדים שלי עברו את זה (בגיל שנה אומנם) וכולם ב"ה בריאים בנפשם. ההשכבות הן שמחות, אם מתאים לי להישאר אני איתם כמה שאני רוצה ויש זמן פינוק עם אמא במיטות. ואם לא מתאים, אז אחרי ישנים לבד.

שמעבר עם הצרחות יקרה מתישהו אלא אם את רוצה להרדים בליטופים גם ילד בן שמונה (מכירה גם כאלה) אבל את המנהיגה, את לוקחת החלטות. אם זה מציש אותך וגורם להורות שלך להיות חסרת סבלנות ועל הקצה מבחינת כוחות תסמכי על הילד שלך שיש לו מספיק כוחות נפש להתמודד.

כמו שאמרו- יש הרבה דרכים לפנק. את יכולה להיות הרבה יותר פנויה בשבילם אם יהיה לך ערב פנוי. זה יבוא לטובת כולם בסוף גם אם הדרך לא נעימה. 

עברנו כל כך הרבה עם השינה של הגדול שלי

אין לי כל כך הרבה טיפים כי כל העצות שעזרו אצלנו עזרו לזמן מוגבל מאוד.

אבל אשתף שהבן שלי בן שנתיים וחצי מראש מתחילים להשכיב משמונה וחצי והלאה.

היום הלך לישון בתשע.

כי ראינו שאם משכיבים בשבע וחצי אז ההשכבה לוקחת שעה  וחצי

ואם משכיבים בתשע היא לוקחת רבע שעה.

אז מעדיפים שיהיה ער ויסתובב.

תתעודדי ששנה הבאה בגן כבר לא ישכיבו אותו לישון ואז אולי השינה תתאזן.

לגבי הקטנה,

יש מצב להפריד בין ההשכבות?

כלומר להשכיב רק אותה בשש שבע ואח"כ את הגדול?

אה ועוד טיפ, הבן שלי שנאאא את המיטת תינוק (לול)

היה רואה וישר מתחיל לבכות שעות.

ומתישהו בערך בגיל שנה העברתי אותו שיישן במיטה רגילה נפתחת.

הייתי משכיבה על המיטה התחתונה כדי שגם אם חס וחלילה ייפול זה יהיה מגובה קטן

זה היה לי שווה העיקר שההשכבה תהפוך להיות יותר רגועה ונעימה.

זאת ממש היתה נקודת מפנה. גם אח"כ ההשכבות לקחו מלא זמן אבל לפחות רגועות ובלי צרחות.

היתה לי נשירת שיער פסיכית באחד ההריונות.

עשיתי בדיקות דם מקיפות והיו הרבה חוסרים.

התחלתי לקחת והנשירה לאט לאט פסקה.

אלא על המעקב אחרי התור האחרון עם הרופאת נשים..

היא אמרה לי שאין לי מה לבוא אליה... רק לא זכרתי אם היא התכוונה שאני צריכה לגשת 2 בשבוע למרפאה או למיון נשים...

קובעים תור יום לפני למוניטור אצל האחיות

אולטרסאונד ורופא- נכנסים בין התורים

אלא אם כן את מרגישה שינוי בתנועות או משהו חריג אחר. ואז את הולכת למיון נשים של הקופה.

ברגע שהגעת לשבוע 40

אם אין סימנים ללידה, אז ללכת למעקב הריון עודף פעמיים בשבוע בבית חולים ולא במיון של הקופה.

זה מה שאמרו לי לפני כמה שבועות. 

אמרה להתחיל מעקב הריון עודף משבוע 39

אולי זאת הנחיה חדשה של כללית

הרופא שם הפניה  לבדיקות כלליות תקופתיות .

אכנס עוד מעט לאתר לראות 

אולי העייפות כבר קודם

אבל כאבי בחזה וכאבי מחזור היה לפני האיחור גם

סליחה שמאנונימי... אם אתנתק אאבד את השרשור

עכשיו מבינה שאולי התכוונה לשרשור הזה

חושבת שרק בשינה

וקרה לי גם לא רק בבית..

אבל לא 5 חודשיים אחרי, חודש-חודשיים אחרי

אבל הייתי מזיעה ורטובה בכל הגוף.

את מזיעה בכל הגוף?

ובאמת הלילה היה חם..

ההרגשה שזה היה רק שם אבל אולי היה בעוד מקומות..לא יודעת.. זה היה באמצע הלילה וכבר לא זוכרת.. בכל מקרה תודה

של קרמה או ג'ילט (לא חייבים בשביל זה סופר-פארם, בדרך כלל יש בסופר ליד המדף של השמפואים)

מקציפים טוב טוב על האיזור שאת רוצה להוריד ואז מעבירים את הסכין בכיוון של צמיחת השיער.

מהניסיון שלי הג'ל עושה את זה יותר חלק ופחות קיצוני.

זה צומח מהר, לאט לאט תכניסי את זה לשגרת המקלחת שלך...

וגם, יש סכיני גילוח צרים יותר שמתאימים לקיפולים של המפשעה. אישית אני לא אוהבת, אבל תדעי שזה אופציה 

לגרד שם כל יום כל היום

גירויים אדמומיות וצמיחה נוראית

מפשעה זה רק לייזר או שעווה

כואב אבל שווה את זה 

כל גילוח לפני לייזר הוא סיוט

אז לגלח קבוע? נשמע הזוי...

הייתי עושה לייזר אבל לא הספקתי לסיים לפני ההריון ועכשיו נתקעתי:/

ממש מפריע שם כשיש שיער אז אני מגלחת. איך עם שעווה??? נשמע לי כואב אימים!

....

לשחרר.

השיער יצמח,

בהתחלה קוצני אח"כ יתארך ויתרכך.

אחריי ההריון ואחריי הנקה לכי על לייזר-

שינה לי את החיים.. ליטרלי.....

סליחה על הניצלוש

אני בדיוק אחרי לידה וחשבתי לחזור ללייזר אבל אני מניקה ולא חשבתי שיש בעיה 

זה רק המכונים עצמם מחמירים ולא עושים.

במכון שאני עושה אמרו שהם עושים רגיל בלי בטן ומפשעות...

בכללי ממש ממש ממליצה על לייזר!

חוסך המון

לי יש צמיחה אחרי כל הריון.. זה מה שיש..

לכן כל פעם אחרי הריון הולכת לכמה טיפולים עד ההריון הבא..

לא סיימתי לפני, בהתחלה גילחתי קצת וזה נוראי אז התייאשתי ונחכה לאחרי כדי להמשיך עם הלייזר

זה חלק וכיף

זה נותן שקט לאורך שנים

אם את לא בהריון או מניקה מציעה שתשקלי שוב.

אותי מרתיע רק לחשוב על לגלח שם....

אפשר לנסות שם עם קרם מסיר שיער של veet?

פוחדת לנסות..

אצלי לא שינה הרבה את הדימום, רק במחזורים הראשונים אחר כך היה די רגיל

באופן עקבי עשה לי הכתמות ביומיים שלושה שלפני הווסת ולפעמים גם בשבעה נקיים אבל נדיר

מה שכן- התקנתי יותר מפעם אחת ובכל פעם זה היה שונה מבחינת כמות הכתמים. כך שכנראה ההתקן זה לא הפרמטר היחיד שמשנה

המחזור היה חזק יותר. לפעמים היו כתמים גם לפניו. הצלחתי לרוב להיטהר רגיל או יום אחרי אבל עם הקלות ועצימת עיניים.

לא היו לי עוד התקנים אז אין לי נקודה להשוואה. אני כן שמעתי שתלו בו תקוות כי בתאוריה זה נשמע הגיוני אבל שבפועל הוא לא שונה בהרבה מאחרים. אולי מכון פועה אמרו? לא סגורה על זה. 

מכירה מטפלת שלוקחץ 150-200 ש''ח במקום 300-400 לזוגות בטיםולי פוריות

היא עושה את זה כשליחות

מטפלת מעולה

בעלת תואר בפסיכולוגיה (נראה לי גם תואר שני אבל לא בטוחה)

איזה מקסימה ממש

היינו אצלה בטיפול שנתיים - אחת הטובות, עבורנו.

אם מתאים לך באזור ירושלים אשלח לך את המספר בפרטי 

תבררי באיזור המגורים שלך

תחנות ציבוריות לטיפול זוגי ומשפחתי - האגודה ליעוץ זוגי ומשפחתי