פורום הריון ולידה (עמוד 5356)

בשביל ההריון הבא

חברות הויטמינים ממליצות בחום שתקחי

אם את לא מונעת ויש סיכוי להיכנס להריון..אז מומלץ לקחת.

ואין לי מושג מה התשובה,  

לי יש נאמנות לא מוסברת (ואולי כן??) למטרנה......

ותבדקי תאריך...

זה צריך להיות רותח??

חזק , תופעה מוכרת

פשוט הבת שלי לא מוכנה לטעום מטרנה

וחלבי אסור לנו..

אז סימילאק היה האופציה היחידה שב"ה עם כשרות מהודרת (כי זה צמחי ואין בזה חלב נוכרי)

והכיס נותר ריק ממזומנים..

רופא

יש בו חזיר... שימו לב שאין לו הכשר...

מאיפה את יודעת את זה...... ה'...

http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2394574&forum_id=16810

אבל תעשי טובה פעם הבאה לא לכתוב ככה דברים זה קשה מידי תחשבי עלינו .....

תודה שרית

דברי הרב יואל רבינוביץ':

מאמר רחב בנושא כתב א. אפרתי בתהודת כשרות 23  ובחלק מהדברים דעתי שונה מדעתו.

שני תחליפי החלב נוטרמיגן ופרג'סטימיל, מיועדים לתינוקות אשר אינם יכולים לצרוך את תחליפי החלב החלביים והצמחיים, מסיבות של אלרגיה או אי יכולת לעכל חלב פרה.

הנוטרמיגן וכן הפרג'סטימיל מכילים חלבון שמקורו מחלב פרה [קזאין] אשר עבר פירוק לחומצות אמינו שהן אבני הבנין של כל חלבון, ובכך פותר הוא בעיה לתינוקות שלא יכולים לצרוך תחליפי רגילים. פירוק זה נעשה במפעל ע''י אנזים  שמקורו מלבלב של חזירים, ומכאן שאלת כשרות המוצר. כמו כן מופרדים בתהליך הייצור מרכיבים נוספים מהחלב העשויים לגרום אלרגיה.

למרות השימוש באנזים טרף יש להתיר לתינוקות הצריכים תחליפים אלו מכל סיבה רפואית שהיא אף אם לא מדובר במצב של סכנה ח''ו אלא אף באי נעימות כגון תגובות אלרגיות , מהנימוקים הבאים:

א.האנזים נותן טעם לפגם - משיחה שקיימתי עם אחד מרבני הOU נאמר לי שניסו לתת לגוי לטעום את האנזים והטעם היה גרוע ביותר, ולכן לא נאסרת התערובת בעטיו בשום שלב.

ב. כמות האנזים מועטה מאוד [פחות מ0.5%] ולכן הוא   בטל בס'.  אך היות שהוא גם נ''ט לפגם אין שלב שבו התערובת נאסרת ואין מצב של חנ''נ כפי שכתב בעל המאמר הנ''ל.

ג. ביטול איסור ע''י גוי-אמנם ישנן דיעות המחמירות גם כאשר גוי ביטל איסור, לאוכלו לישראל, אך כאן מדובר באיסור פגום וכן לא היתה כוונה לבטלו, ובלא''ה במקום צורך ניתן להסתמך על המקילים.[הדיעות הובאו בדרכי תשובה סימן ק''ח ס''ק]

ד. לדברי הד''ר פבר שכתב מכתב בנושא במאמר הנ''ל כל שאריות האנזים מוצאות בתהליכי ההפרדה שנעשים במוצר בהמשך ולכן לא נותרות שאריות שלו בפועל, דבר המיקל הלכתית.[אפשר לסוחטו]

לכן מבחינה הלכתית האיסור בטל, והתערובת מותרת בשימוש.

המילים שלי בהודעה היו רק 'דברי הרב יואל רבינוביץ'' = השורה הראשונה בהודעה. מכאן והלאה הכול ציטוט. (שלא ישתמע חלילה שאני אמרתי 'דעתי שונה מדעתו' או שאני מכניסה ראשי בין שנים הרים...)

הסביר.

אלא שאין לו כשרות בכלל.

לכן- לאמהות שעניין הכשרות המהודרת גם על תמ"ל חשוב להן ( כפי ששירשור ציינה על עצמה)  זה בהחלט נועד לתינוקות שאין ברירה אלא לתת להם תחליף שאינו חלב ואינו סויה...

מניסיוננו הרב עם הנוטרמיגן לשתי בנותינו שהיו אלרגיות (אגב קיבלנו את זה כמרשם וזה עלה לנו בחצי מחיר 51 ש"ח במקום 102 בערך..) בעבר היה מופיע סימון של כשרות ולפני כמה זמן הוא פשוט נעלם מהקופסאות מבירור שעשינו ובהנחיית הרב שלנו התקשרנו לרבנות בהולנד (שם זה מיוצר) והרב שם הסביר לנו שהחברה נאלצה להוריד את הסימון של הכשרות מטעמי נוחיות וחיסכון כשהם מיצאים לכל העולם את אותה אריזה. כך שאין מה לחשוש. כשר אפילו לפסח...

וכשאין סימן כשרות- יש להתייחס כלא כשר עד שיוכח אחרת.

זה לא סותר לתת את זה לתינוק רגיש. בוודאי שכן אם צריך ( הוא הרי צריך להיות מוזן איכשהוא) אבל צריך לשים לב איך, עם מה , ואיזה עוד כלים יש בכיור.

ת או העדפה חסכונית אבל רבנות הולנד משגיחה. למה צריך להחמיר?? זה בסדר לחלוטין. חלבי רגיל...

שעשיתי אצלם בייביסיטר (ובחיים!!!!!!!!!! הם לא היו מכניסים הביתה אוכל לא כשר) והם השתמשו בזה, כמו בכל מטרנה רגילה, שטפו את זה בכיור רגיל והכל...

אם הרבנות אמרה שזה אותה כשרות, רק לא מציינים, זה הוכח אחרת...

לא הסברתי את עצמי

כמו שאחותו אמרה- אין לזה הכשר, מהסיבות שפורטו..

אתם מוזמנות להסתכל ברכיבים ממה זה מיוצר..

וכן, מתירים את זה לילדים אלרגיים שאין ברירה אחרת (כמו אחיינית שלי)..

פשוט, הורים- לא לטעום מזה.. (תודו שרציתם...)

לאחר שהחברה הסירה את הכשרות, כבר אין פיקוח כשרותי על המוצר ואי אפשר לומר בוודאות שהוא כשר כמו בשעה שהיתה עליו השגחה של אותה רבנות.

הם לא הסירו את הכשרות.

להסיר - זה אומר שכבר אין השגחה! מה שכן קרה - טכנית מאוד - הוא זה:

(ציטוט!):"בעבר היה מופיע סימון של כשרות ולפני כמה זמן הוא פשוט נעלם מהקופסאות מבירור שעשינו ובהנחיית הרב שלנו התקשרנו לרבנות בהולנד (שם זה מיוצר) והרב שם הסביר לנו שהחברה נאלצה להוריד את הסימון של הכשרות מטעמי נוחיות וחיסכון כשהם מיצאים לכל העולם את אותה אריזה. כך שאין מה לחשוש. כשר אפילו לפסח..."

שהם הורידו רק את הסימון ולא את ההשגחה עצמה, אבל הגעתי למסקנה שאז זה נשמע מוזר מאאאאד. עולה להם כסף שיהיו עוד שתי מילים על האריזה? ולמה הרבנות הראשית בישראל לא כותבת שיש לזה אישור, אם זה כשר? (הרבנות לא צריכה בשביל זה את החותמת על האריזה).

תכל'ס, נראה לי שזה לא מאוד משנה. ברור מהנאמר כאן שאם זה כשר, זה בדיעבד ולתינוקות (גם לדעת הרב רבינוביץ), וגם אם זה לא כשר מותר לכתחילה להאכיל בזה תינוקות שאין להם תזונה אחרת.

שמעתי על משפחות שדואגות לחכות שש שעות מהרגע שהתינוק\פעוט אכל בשרי, ועד שיקבל תמ"ל חלבי... (כמובן שהוא לא מורעב בינתיים, הוא מקבל צמחי). ושמעתי אפילו על משפחות שמלכתחילה נותנות תמ"ל צמחי, כדי שלא יצטרכו לחכות בין בשר לחלב... הזוי לגמרי, אם תשאלו אותי.

בכל מקרה, זו עוד סיבה טובה להיערך היטב להנקה ולהיאבק עליה אם צריך. אם זה יצליח או לא, זה כבר בידי שמיים.

פשוט שלה לא מוכן לאכול מטרנה....

זה מה שאני הייתי עושה, והקץ לספקות ולסבל

בהצלחה!

איזה מרגש!!

בשעה טובה

ואת ממש צודקת,

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

זה ממש משמח!!

ויוקטנה תודה על ההסבר המפורש והמקסים

עכשיו צריך למצוא פתרון....

הכל מתחיל בהורמון הנפלא והקסום שנקרא "אוקסיטוצין"! ההורמון הזה מופיע בשעת יחסים, בשעת לידה, ובשעת הנקה - ועל כן ניתן לו הכינוי היפה "הורמון האהבה" ההשפעה הפיזית שלו היא כיווץ הרחם ושחרור החלב, וההשפעה הנפשית שלו היא עליית רגשות של אמון ואהבה מתאים בדיוק לזמנים בהם הוא מופרש! נכון מקסים?

וזה כמו מעגל קסמים: הרגשות הללו מובילים להפרשת ההורמון, וככל שרמתו עולה בגוף, כן מתחזקים הרגשות הללו  

(מחילה ממשתתפות הפורום - אם נראה שמה שכתבתי לא ראוי אפשר למחוק)

לפחות רק במקרים שמתאימים להם כמובן (קרי, לא בלידה ובהנקה...)...

כמו שאמרת - במקרים שמתאימים להם 

ומה עם שאר ההורמונים הנשיים?

ומה לגבי הטסטוסטרון הגברי - האם לנו כנשים הוא קיים בגוף באיזשהו מינון?

בס"ד

ירושלמית, את כבר לא מנהלת??

פיספסתי משהו???

בס"ד

חחח

לא שמתי לב שאני בפורום הזה...

איזו מצחיקה אני

[סוג של טמטמת.....]

של זירוז טבעי בסוף הריון..

שנגמר מהר

חבל שאני לא יכולה לבוא למעלה אדומים לצפות בך

שיהיה בהצלחה!!

עוד מעט יש חג ארוך..פסח!

באופן מפתיע - היה לי כוח! ונשארת במוצ"ש לראות את הריקודים בישיבה של בעלי עד כמעט 1, ואז חזרתי הביתה, הדלקתי דוד, גיהצתי לו חולצה ליום ראשון, והיה פשוט כיף!

גם ביום פורים עצמו - יחסית היה לי כוח!

והייתה ארוחה מרגשת כל כך...

מדהים החג הזה. מדהים!

הבת שלי פשוט מתוקה! אני משוגעת עליה!

ושתינו קמנו מצוננות... ..

יום טוב לכולן!

שמחה שנהנת..

לרגל יום הדולה,

כל מי שנעזרה/נעזרת/תעזר בעז"ה

מוזמנת לברך 

מי מתחילה?

היה טוב ב"ה..

אני גמורה מעייפות..אז בע"ה מחר.

את יכולה לאכול מה שבא לך..רק בהעמבה של 100 צריך להיות בצום.

התמיסה מאוד מתוקה לכן מומלץ להוסיף לימון ואפילו שתיים,שיהיה לך לימונדה מתוקה.

בהצלחה!

שדווקא חשוב לאכול לפני הבדיקה של ה-50 (הרגילה - זו שהוזמנת אליה). 

לפחות פרוסת לחם אחת  

בתיאבון! 

בס"ד

נגיד אני אוכל ארוחת בוקר שתכלול לחם חביתה ירקות ,

אפשר גם משו מתוק כמו שוקולד או שעדיף לא ?

אמנם מותר לך לאכול מה שאת רוצה, אבל כמובן לא להיסחף בטירוף עם הסוכר... ;)

מסעודה מדהימה!!!

איזה חג מדהים!!!

חוץ משירי יום כיפור לא היה כלום......

הילדים אכלו רק שטויות,

טוב נו..גם אנחנו קצת.

בעלי היה מסטול וחמוד,

והיה שמייח ב"ה.

היה לנו עדליאדע וסעודה מעולה עם שיכורים שנכנסים ויוצאים

ובערב עוד הלכנו לשבע ברכות של חברים

ביום השני ( אצלנו חוגגים יומיים או שלושה) היה שוק פורים ענק

ונסענו להורים של בעלי ואז לשלי והגענו עם לשון בחוץ אבל היה טוב לראות את כולם

בסוף לא התחפשנו 0אני ובעלי) אבל לשם שינוי לא הרד=גשתי עם זה רע ... היתה לי איזושהיא עענה שחורה מעל .... מכל הסיפור באיתמר .... אבל השתדלתי להדחיק אותה הצידה

בסך הכל תודה ה' היה טוב

ועכשיו לנקיונות....

גם לי היה דם בליחה פה ושם ועבר. אם זה הרבה - צריך לגשת לרופא . יתכן שצריך אנטיביוטיקה.

היה לי את זה גם בתחילת ההריון,

כדאי לבדוק- למרות שלא בטוח שייתנו לך אנטיביוטיקה בהריון (תלוי מי הרופא).

רפואה שלמה!

קורה לי המון אלא אם כן את מקיאה דם

אבל בשביל השקט שלך בפעם הבאה תשמרי את הטישו ותראי לרופא

רפואה שלימה

שרית

לא השתעלתי הרבה בכלל..

ואני גם לא מקיאה, אז בטח שלא מקיאה דם.

זה לא שאני חולה.

רק הליחה יוצאת ככה...

יש את הנוסחא משקל כפול 150 לחלק למס' הארוחות ביום..

ולכולכן,

שבת שלום ופורים שמח

בן ה9- צוללן

בת 7- ליצנית

בן ה - 5 למלך (עם חרבות ומגן אי אפשר בלי)

בת ה2.5 - נסיכה  /מלכת אסתר מה שתבחרו ...

בת 4 חודשים - לעכבר

ואני מקווה בשבילנו שאצליח להשיג את התחפושת קלאפתא(בעלי) והפיינמן .....

שבת שלום ק בשורות טובות ומבורכות

שרית

אבל הם מאוד שמחים לטחון כמויות אדירות של ממתקים, שלא מפסיקות להגיע כבר כל השבוע!!! הצילוווווווו!!!!! 

נשמע חמוד ביותר

וחג שמח לכולם!

בנות:

שירה, נעמה, שילת,הדר,תמר,יעל

בנים:

נהוראי,שילה,שלו,אמיתי,מלאכי

זה מה שעולה לי כרגע...מקווה שעזרתי(שמות שאני אוהבת)

בהצלחה ומזל טוב!

אני מאוד אוהבת לעזור בזה. אבל את צריכה לתת איזה כיוון ולו משהו: בטח יש לכם איזה שאיפות, חלומות ותקוות לילד/ה שיוולד. בטח יש איזשהו כיוון: על שם מישהו, עתיק או חדש, סמוך לחג או בחודש מסוים, אם חשוב לכם שהשם יכיל אחד משמותיו של ה', אותיות אהו"י, תחום או נושא שאתם מאוד אוהבים וקרובים אליו: טבע, צומח, חיות, מים, אור, אבנים טובות, מוסיקה, צבעים, תכונות, ונושאים משמעותיים יותר: צדיקים, חגים, חודשים, שמחה, מצוות, ארץ ישראל, עם ישראל, תורה, גאולה, בית מקדש, הקב"ה, ועוד. או איזה שמות בשום אופן לא.

יש?

תני לנו כיוון,את צריכה ללדת באיזור חג מסויים?

את אוהבים שמות דו מיניים?תנכיים,חדשים/מודרנים וכו'..

וסתם שמות שאני אוהבת..

לבנים:נעם,איתמר,איתן,אריאל,אליה,שחר

בנות:גפן,אוריה,נעם,טהל

אני צריכה ללדת ב"ה בסוף מאי בל"ג בעומר בערך

אני צריכה שם עם משמעות כמובן ושלא יהיה נפוץ מאוד כמו רוב בשמות הייתי רוצה שם גם עם משמעות וגם שם מיוחד

וזה קשה .

נחשונית ויפעת אני אוהבת גם חדשים אהל לא ריקניים כאילו בלי משמעות ודו מיניים גם לא. כי הבנתי לפי הדת שזה לא טוב לקרוא השמות שהם גם וגם. ואני מאוד אוהבת את השם אליה אבל לבת ושוב פעם אמרו לי לא לקרוא לבן בשם של בת .ולהן זה בכלל קשה אין לי כיוונים. והייתי רוצה שהשמות יכילו את שם ה'.

אז בגדול שם מודרני חדיש לא נפוץ מידי עם משמעות.

תודה לכן על העזרה!!!

 todoya לא יודעת אם כותבים את זה תודויה או תודהיה.

ועוד שם מקורי אתאליה - שזה כמו עתליה , שהיתה רשעית , אבל בארמית זה - ה' בא אלי.

בנים...לא זוכרת . אישית אני אוהבת שמות מסורתיים יואל משה , חיים..

אי"ה והכל יעבור בשלום , נקרא לקטנתי ליבי.

שמות לבנים:

קשור לל"ג בעומר, אייר, אש, אור, תורה:

שמעון, יוחאי, אלעזר, עקיבא, רועי, אלרועי, כוכבא, כוכב, עומר, אילן, מאיר, נהוראי, אור, אור, אייר, זיוי

קשור לתורת הסוד: זוהר, רז, רזאל, רזיאל, דניאל,

קשור לאר"י הקדוש: יצחק, אריה, ארי, אריאל, גור, גורי.

קשור לרבי נחמן: נחמן, נתן, נתנאל, נחל,

שמות לבנות:

קשור לל"ג בעומר, מדורה, אש, אור, חודש אייר, תורה: רחל, זוהרה, מעיין, עינת, נביעה, קשת, אירית, זיוה, זיויה, זיוי, רזיה, בינה, מאירה, מאיריה, ליאורה, אורית, דורית (קשור למדורה ולדור - 70 שנה)

שתי הערות חשובות:

1. חשוב להתייעץ עם רב לפני שמחליטים על השם אלה / אליה / אליהו, כי זה שם שעלול להיות כבד מדי, לא משנה לבן או בת, כי הוא מורכב משני שמות של ה' וזה כבד מדי על בנאדם אחד. כנ"ל על כל שם שמכיל יותר משם ה' אחד.

2. מאוד מומלץ לבחור שמות שמכילים את שם ה'. אבל אם מסיבה כלשהי זה לא מסתדר, טוב מאוד גם שם עם לפחות אחת מאותיות אהו"י, שהן אותיות שם ה'. מצד שני יש בתנ"ך ולרבים מאבותינו והצדיקים יש שמות בלי שם ה' ובלי שום אות אהו"י, למשל: רחל, נחמן, נתן ועוד.

אם את רוצה בכיוונים אחרים לגמרי, תגידי ונחשוב. שיהיה במזל טוב.

יש בעיה לקרוא בשם עם שם ה' שלא מהתנ"ך. כמו אוראל, ליאל, וכדומה... כך ש"חדיש" ו"עם שם ה'" לא אמור ללכת ביחד (אין הכוונה לשמות כמו טליה והודיה, שבהם האותיות הללו הן חלק מהמילה).

אני לא שמעתי על שתי הנקודות שנחשונית הזכירה (זה לא מוזכר בספר "קוראי שמו", כמדומני).

למיטב ידיעתי, המעלה הגדולה ביותר היא לקרוא לילד על שם צדיק או צדקת.

לפני החלטה על שם, כדאי לקרוא או לברר אצל רב על קוים כלליים שצריך לשים לב אליהם.

ובאופן כללי, אני חושבת שכדאי בכל מקרה לשאול רב על השם, כי יש שמות שעשויים להיות בעייתיים, לפי דעות מסויימות או לפי כל הדעות, ורובנו ממש לא מודעים לזה. אני למשל בחיים לא שמעתי על בעיה בשם אליהו.

ב"ה בסוף אני יסגר על כמה שמות ונגיש אותם לרב שלנו שנימצא כאן עכשיו והוא ייתן  את ההחלטה הסופית נקווה שבחודשיים הקרובים תגעי לי הארה עם איזה 2 שמות  

ושוב תודה

ואם למישהי יש עוד שמות או טיפים אני ישמח!

וממש אהבתי את השם הזה אתאליה שזקנת השבט אשמה למעלה.הוא מאוד מקורי ומעניין.

חמרות שקצת הלחחץ אותי שעם האיות השני היא הייתה רשעית...

שמות לא יתאימו לו /לה אני הריון אחד חשבתי וחשבתי ותאמיני כשראיתי את התינוק לא התחבר שום שם עד שבעלי הביא לי שם אחר שבכלל לא חשבתי עליו...

הייתי מציעה לך את שאלת הרב לדחות קצת לאחרי הלידה

בהצלחה

שרית

אל תקשיבי לאף אחד.

וכשיוולד, תסתכלי בעיניים שלו - ותדעי את שמו.

בדוק ומנוסה.

ושיהיה לך במזל טוב!

תודה ששיתפת אותנו..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

המון נחת ובריאות

סיפור מרגש!!! (לפני כמה זמן ילדת?)

בע"ה שתזכו לגדלה בנחת ושמחה

איזה סיפור יפה . בעלך נשמע צדיק ! מאחלת המון נחת , ושמחת גידול מתוקים

ואף פעם לא מאוחר להגיד מזל טוב

ושתזכו לגדלה

תודה על התגובות הכיפיות

ואהבה של אימא- ילדתי לפני חמישה חודשים. ברוך ה'!

מזל טוב שתראי ממנה המון אושר ונחת!!!

מה השם של הקטנה??

לא שקל לי כל יום שלישי, אבל הפעם...

-הצלחתי לאפות עם הילדים את העוגות למשלוחי מנות, למרות הכל?

-הלכתי לבת מצווה של שכנה אתמול בערב, למרות הכל??? ( ובכיתי שם)

-בשלתי מלא אוכל להמשך השבוע שלא יהיה ריק בבית בימים שאני עובדת...

-הסל כביסה שלי כל כך מרוקן שאפילו הבת שלי אמרה הבקר: "אמא , תראי איזה פלא, הסל כביסה שלנו כמעט כמעט ריק"!!! ( מצחיקולה שנונה שכמותה)

(ובמילים אחרות: הבית מתפקד למרות שהאמא לא ממש...)

-קמתי הבקר ופגשתי את כל ילדי: בריאים, שלמים ושמחים. ( אולי עכשיו כבר אדע להגיד את זה כל יום ג', חבל ששוכחים כל כך מהר, כמה שזה לא מובן מאליו...)

-הבת שלי הצליחה לישון הלילה רצוף ( לא, זו לא התינוקת, זו בת ה10 שכבר שני לילות לא ישנה כמו שצריך...)

סליחה על ה"כי טוב" העצוב הזה. זה הכי טוב שהצלחתי היום.

באמת ב"ה שהילדים שלנו בריאים!!!!!!!!

וכל הכבוד לך על העוגות..מה עם מתכון?!

מא----ד מסובך:

3/4 כוס שמן + 1וחצי כוס סוכר. למיקסר, לקבלת תערובת אוורירית.

להוסיף: 3 ביצים בזו אחר זו.

כפית תמצית וניל.

להוסיף לסירוגין את החומרים היבשים והנוזלים:

יבשים:  2וחצי כוסות קמח , 1/2 כוס קקאו ושקית אבקת אפיה.

נוזלים: 1וחצי כוסות מים ( או: 1 מים וחצי יין, או 1 מים וחצי מיץ תפוזים, או 2 קופסאות לבן- למי שרוצה חלבי)

להעביר לתבנית ואפות בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות.

אנסה ואני יעדכן אותך.

וכל הכבוד על המאמץ

אני מאמינה , שזה אפשרי , ויום אחד יהודה ושומרון יהיו מלאים ערים וכפרים ב"ה . אם רק לא יפריעו להם בממשלה . קורים שם דברים נהדרים.

סופסוף התחלתי לסדר קצת דברים , לנקות . מצאתי דולה מתחילה במחיר לא יקר , שב"ה תלווה אותי לבית החולים . זה מתקרב (עוד חודש וקצת) , אני מתקשה להאמין. אולי בהזדמנות זו , תעזרו לי להאמין , שזה אפשרי , ושאני אכן , מעל גיל 40 , אזכה להיות אמא ??? ואם ירצה ה' - אז למרות כל התחזיות השחורות של רופאים מסויימים - זה יהיה תינוק בריא , נורמלי??

נ.ב וגם אם חס וחלילה - אז ב"ה יבואו עוד ילדים - ובאשר לתינוק הזה אתן לו/לה את כל האהבה והטיפול הטוב שאפשר.

מקווה שזה היה בכל זאת פעמיים כי טוב

יהודה ושומרון יהיו מלאים ערים וכפרים יהודים . סליחה אם זה לא פוליטיקלי קורקט .

ברכה והצלחה

בקלות ובשמחה

בידיים מלאות

שרית

ב"ה - התחלתי שלישי.

כל כך רוצה שכבר יראו בטן!

עייפה -אבל זה טוב! ואני מקבלת את זה (או לפחות מנסה..) באהבה..

מתחדד לאור האסון כמה זה מדהים, כש2 חברות טובות מתארסות זו אחר זו.

שנזכה להקים עוד משפחות רבות רבות! זאת בניה של אמת, ממש בניה של נצח.

וכמובן שבשורה טובה להתחיל שלישי- גם אני בדיוק שם מחכה שההקאות יעברו קצת

ומקווה שהבן שלי לא יהיה עוד שפן ניסיון....

ועוד דבר, חברה מחו"ל שיש לה מחלה גנטית הגיעה לארץ ויוצאת עם מישהו ממש רציני 

תיקנו לנו את הטלפון...!! (באים לישוב שלנו רק בימי שלישי...)

בעלי עבר טסט..

ושבוע שעבר ביום שלישי היה לנו יום נישואין..

(לא היה לי איך לכתוב...)

יום טוב לכולן ובשורות טובות!

הבת שלי התנהגה היום יותר טוב משהיא התנהגה אתמול ושלשום! כל יום היא משתפרת!

מישהי אמרה לי היום שאני רזה מאוד (למותר לציין שאח"כ בחנתי שוב את התמונה כדי לראות על מה היא מדברת )..

עשינו קצת סדר בבית, ועכשיו יש רק עוד 70% בלאגן. יפה לנו.

אה, נפטרתי מהרבה דברים (יחסית) היום. כל הכבוד לי

שימחתי את אור היום הכחושה

כל הכבוד לך שנפטרת מדברים!!! זה צעד ממש חשוב בדרך למיגור הבלגן (הדרך נמשכת בכל מקרה, אני חושבת שהיא תסתיים אולי כשנצא לפנסיה).

וזה גם מצביע על שליטה שלך בחפצים שבחייך. את לא תלויה בהם.

אבל בהחלט א"א להגיד עליי שאני כחושה (מחמאות אחרות יתקבלו בברכה. תודה ).

ובנוגע לדברים- תראי, נפטרתי בעיקר מעלוני שבת ודפים למיחזור (ושקית זבל), אבל הייתה גם שקית לחנות יד-שניה, אז זה אכן ממגר בלאגן. או ערימות. או אבק

ותודה על ההערה האחרונה. רכשתי לעצמי את היכולת הזו פעם...

התחלתי חודש חמישי ובבת אחת יצאה הבטן... |סמיילי שמן|

בעלי במילואים (החלק הפחות טוב..) אבל אתמול קניתי מלא בגדי הריון... טוב, לא ממש מלא...

ישנתי לילה ברציפות  (אחרי שמשבת אני בחרדות אז לא ממש ישנתי...).

כיף לי בעבודה

ופורים עוד רגע ואני מאוד מאוד אוהבת את החג הזה...

ואני מקווה שהשבוע הקרוב יהיה יותר שמח....

חג שמייח

שמשהו השתנה בי.

אשמח מאוד לדבר על הדברים לעומק באישי,

אם יש לך צורך...

 קשה מאוד,אבדה גדולה.

כל כמה שנים הנבלות האלו רוצחים משפחה . אבל מחשבה שעלתה לי - זה שאם הכל אמת (ויש לציין שאני לא מהמאמינים  , ואני לא רוצה לזרוע פה הרהורי כפירה) אבל אם הכל אמת - אז הצדיקים האלו יפעלו בשמים וזה צריך להיות מורגש פה .

ועוד משהו קצת מצמרר - אם לא היו מגרשים אותם מגוש קטיף , הם היו היום חיים.

קשה.

התחושות הקשות והפחד..אני מאמינה שאין אחת שלא עובר לה בראש כל התחושות וההרגשות.

ולגבי אמונה,לא הכל אנחנו רואים ולא על הכל כאן ועכשיו יש תשובה.

ואנחנו לא יודעים מה היה קורה אם..הם היו נשארים בגוש וכו'..

ואכן קשה,אסון גדול,ואבל כבד.

יקרה, אין לנו דרך לדעת את זה בוודאות. אולי כן, ואולי לא (וכן, זה נורא להגיד את זה ולחשוב על זה, אבל כך אני מאמינה).

חיבוק חזק. תשמרי על עצמך ועל הקטנטן שבפנים.

והמרכז זה לא א"י האמיתית?

זה לא הפורום המתאים אמנם, אבל מי שמחרף נפשו לגור במרכז עם מחירים בשמיים, מזג אויר זוועה ואויר מלא פיח ושכנים מעשנים ומוסיקה רועשת מכל הכיוונים (גם בשבת), וכשרואים אותך שואלים: מה, הגעתם מבני ברק?

החברים הכי קרובים שלנו גרים רבע שעה הליכה, אין לי ממי לבקש ביצה ועגבניה כשאני נתקעת באמצע בישול!

יש כאלה שמוסרים נפשם על קירוב יהודים בכל רגע שהם ברחוב ובאוטובוס ובסופר, ולא גרים במרכז כי זה נוח להם וקרוב לעבודה.

סתם מציק לי. הרבה אנשים פשוט לא יודעים איזה עבודת קודש עושים כל אלה שגרים במקום שהוא לא ישוב דתי.

שיש שעוזרים עם קירוב רחוקים ויש שעוזרים בלחזק  את אחיזתנו בארץ ישראל והיא מרגישה שהייתה שמחה לקחת חלק בזה ונבצר ממנה

ואני אישית (כמובן ע"פ דעת גדולים ) חיה בגישה התורנית שאומרת שא"י יותר חשוב מקירוב רחוקים כי מי שדבק בא"י  א"י תשפיע על כל החיים שלו אבל לא כל הרבנים סוברים כך ולכן כל אחד העיקר שיכוון את ליבו אל אבינו שבשמיים ויעשה מה שהוא מרגיש שהכי יקרב את הגאולה וכשיבוא משיח יתבהרו הדברים לאשורם וכולי תקווה שה' יאמר קץ לצרותיינו וימחה את זרע עמלק מתחת השמיים אמן !

וח"ו זה לא בא ממקום של יוהרה אלא הבהרה אף אחד פה לא חושב שחייך פשוטים להיפך ...

כי אני לא שמעתי על גישה תורנית שאומרת כך.

זה נשמע לי בערך כמו להגיד "שמירת שבת יותר חשובה מהנחת תפילין כי..."

שתיהן מצוות חשובות מאוד ואין סתירה. וצריך אנשים שיגורו גם כאן וגם שם.

אני באופן אישי לא שמעתי על רב שאומר דווקא לבחור בהתיישבות על פני קירוב. כל אחד צריך לקבל הוראה אישית, על פי כישוריו ויכולותיו ועל פי הצרכים בשטח.

יפנהאותך למה נראה לך שאכתוב בעלמא החיים שלנו הם לא בכאילו הם באמת ואם אדם בוחר בדרך במיוחד כזאת סביר להניח שיש לו על מי לסמוך ...

אני כותבת מתוך תמיהה לא ביקורת ח"ו

ויבוא משיח ויגיד לנו ...

כי כמו שאמרתי, מצוות יישוב הארץ לא פחות חשובה מקירוב רחוקים, כך שודאי שלגור ביש"ע זו מצווה גדולה, וכל מי שמקיים אותה - יכול לסמוך על רוב רובם של המנהיגים התורניים שיעודדו זאת.

אמנם אני לא אתאמץ עד כדי כך שאני אתקשר במיוחד לרב עוזי כדי לשאול על כך, אבל בכל אופן מעניין אותי לשמוע על הגישה הזאת, ואם יש לך הפניות לחומר של רבנים גדולים שאומרים כך, אשמח לקרוא.

להגיד מה יותר חשוב, כי שתי המצוות האלו חשובות מאוד. אנחנו לא עושים תחרות עם אף אחד מי עושה דברים יותר חשובים או למי יותר קשה במה שהוא עושה, אבל מאוד קשה לי עם זה שאנשים לא מבינים את זה, ומבטלים ברגע את מה שאחרים עושים בערים. אני מרגישה סוג של זלזול מצד אנשי יש"ע! זה מה שקשה לי. גם אם אתם חושבים אחרת וגם אם הרב שלכם אמר שעדיף לגור ביש"ע, אל תזלזלו (ואפילו תעריכו) את אלה שלא גרים שם כי הרב שלהם אמר אחרת.

(היה לי הרבה יותר כיף לגור בישוב נעים עם אויר ואוירה מאשר בעיר סואנת בלי אויר ובלי אוירה)

שלא בטוח שהייתי מצליחה לעמוד במקום שלכם אני עירוניסטית במקור אז יודעת מה זה אומר .... אשריכם

שרית

שיש באתר ארץ ישראל ממשיכים ובגאון שיעורים שלו ושל אחרים וגם את הספרים "קול התור" הוא הכבד וגם "אם הבנים שמחה " וגם את קובץ הספרים -תורת הגאולה :חזון לציון, מוסר היסוד, דורש  לציון הם ספרים קריאים וקלים אם יש לך רצון לעוד משהו תכתבי יש גם את האתר "קול הארץ" הוא די בהקמה אבל יש כמה שיעורים שם .... אם תרצי עוד אשאל את הרב עוזי - הוא ד"א החתן של הרב לוינגר .  

שרית

התכוונתי יותר אם יש מקור ממוקד, שמצביע על העדיפות של התיישבות על פני קירוב. אמנם לא למדתי בעיון את הספרים שהזכרת (גם אם ארצה, זה ייקח לי כמה שנים טובות ), אך מהיכרות רחוקה איתם לא התרשמתי שמוזכר בהם משהו כזה.

האינטרנט חוסם לי אתרים שהוא לא מכיר, כך שלא הצלחתי להיכנס לאתר של קול הארץ.

נכנסתי לא"י ממשיכים, אבל אני לא יודעת איך למצוא שם משהו שעונה על ההגדרה של השאלה הזאת.

בכל מקרה, הכרעה בשאלה כזאת צריכה להיות נתונה לגדולי הדור (או לכל אדם בנפרד). זה בעיקר מה שרציתי לדעת.

שיהיה לכולנו ברכה והצלחה ושנזכה לכוון ליבנו לאבינו שבשמיים

וה' יאסוף את כל ההשתדלויות של כולנו ויאמר לצרותיינו די ויביא משיח בקרוב ממש אמן!!

אני צריכה להסביר , אני בעצמי לא מאד אדוקה בדת , וגרה באזור שקט מאד , ושמאלני מאד . אז חשוב לי להדגיש את זה שיהודה ושומרון זה ארץ ישראל -  ...וקצת יותר . אבל בהחלט מי שגר בגוש דן ליבי ליבי לו (ובינינו , אני מאחלת לו , שתהיה לו הזכות לגור ביש"ע - וגם לעצמי - אם כי יש לי רגעים שבהם בא לי לעזוב את הארץ ולגור באיזה כפר שקט בסקנדינביה...- אבל אם לא שם - אז ביש"ע)

כן , לגור בגוש דן זו מסירות נפש. אני למשל , לא הייתי מסוגלת.

שמעתי על גרעינים תורניים בלוד למשל , וביפו ואני מניחה שיש אנשים פרטיים שלא במסגרת גרעין עושים קידוש שם שמיים . אני מעריצה מרחוק

עוד לא השתחררתי מהפיגוע הזה. לשמחתי אני לא צופה ב"אח הגדול" . לא ראיתי אפילו תכנית אחת - אבל ההרגשה שלי שהטלויזיה מטמטמת את האנשים - והם הופכים קהי חושים לאסונות האלו - וזו טרגדיה בפני עצמה .

אני כבר יומיים דיי מושבתת.

אי-אפשר להבין את גודל האסון

אין מילים שיספיקו כדי לנחם

וגם יכול לקראת עם כל אחד...

כנראה יעבור בעוד חודש - חודש וחצי.  ככה לפחות אני מקווה .(ליתר ביטחון כדאי אולי לשאול עוד רופא)

גם אצלי זה ככה, לא חשבתי אפילו לבדוק, זה נראה לי פשוט שהשרירים תפוסים מעומס לא רגיל

וגם בהריון הקודם זה היה.. עבר אחרי הלידה

וגם עכשיו זה לפעמים ממש חזקים שזה משתק אותי.

קרה לי כבר כמה פעמים שקמתי לאחד הילדים בלילה ופשוט נתקעתי, לא הצלחתי ללכת מרוב כאבים והערתי את בעלי שייגש לילד.

ממש לא הייתי מסוגלת לזוז..

זה כבר נשמע יותר רציני מסתם שרירים תפוסים..

אז אולי באמת כדאי ללכת לעוד רופא כדי לבדוק?

ובנתיים קבלי חיבוק ו

 סימפיוליזס,האיזור נפוח לך שם?אולי זה דליות..

בכל מקרה להימנע מלהרים כבד,

מתנוחות א-סמטריות,לא להרים רגל על רגל,לקום לאט,

לחצים בנרתיק-אפשר לשבת על אסלה או כדור פיזיו יכול להקל מאוד.

תרגישי טוב,בדר"כ הדבר ביחיד שעוזר זה אכן רק ללדת.

אבל חשבתי שזה בגלל הפטריה..

מה זה אומר דלויות ואיך מטפלים בזה?

קצת קשה לי להימנע מלהרים כבד, כי יש לי ילדים יחסית קטנים בבית...

מה לעשות חוץ מלנוח..וללדת.

ולגבי הילדים הקטנים,שישבו עליך כשאת יושבת,וכשאין ברירה אז להרים..

הסתייגות : תמיד כדאי  לבדוק את העצות שנותנים באינטרנט עם מישהו מבין עניין. דברים שעוזרים לסימפיוליזס מוזכרים באמצע הדף.

http://sites.google.com/site/barongali/tofaot

במבנה

ביקשתי מהרופא שלי שיבדוק כי כבר הייתי נואשת והוא אמר שזה ורידים נפוחים באמת כל מה שאמרו לך פה נשמע שזה מתאים אני רק יכולה לנחם אותך שקצת אחרי לידה לא תזכרי מה היה שם...

תעשי מקלחות זה מקל

ובאמת השתדלתי לא להרים אם אפשר ישבו לידי אפילו לא יכולתי עלי וב"ה זה עובר ...

שרית

יש לטפל בפטריה. עכשיו, כשאת בהריון, חשוב לטפל בצורה חיצונית, שלא תהיי בכמויות גדולות בזמן הלידה ולא תדביק את התינוק. יש כל מיני חומרים לשימוש חיצוני, טבעיים ולא, שניתן להשתמש בהם. הם מותרים (כולם) הבריון, כי לא חודרים שליה. במקביל חשוב לשמור על תזונה נטולת חלב ומוצריו וסוכר וקמח לבן.

ואחרי הלידה הייתי ממליצה לך לטפל בפטרייה בצורה יסודית. אז היא גם לא תחזור ותרגישי הרבה יותר טוב מכל הבחינות. גם יהיה לך קל יותר לטפל בתינוק, כי הרבה פעמים הפטריה גורמת לתחושת עייפות מתמדת.

לגבי התחושה, יכולות להיות מספר סיבות לכך. אני חושבת, שסביר ביותר, שמדובר בהצטברות הנוזלים באיזור בטן תחתונה כתוצאה מלחץ העובר. אם כן, זה יעבור אחרי הלידה. אם לא יעבור תוך חודש אחרי הלידה - תפני לבירור בדבר.

תרגישי טוב,

לידה קלה ותינוק בריא וצדיק לך!

יעל

יש תינוקות שמתחו שריר או גיד בלידה, ואז כואב להם (נגיד, הצוואר), והם לא יודעים לומר לנו.

אוסטאופת יודע לזהות את הדברים האלה, וגם לפתור אותם

(לדעתי זה רק פרטי, או לפעמים במסגרת ביטוח משלים. אבל אני הייתי הולכת על מישהו מומלץ, גם אם יש לי משלים)

תזכירי לי בן כמה הוא?

ממליצה לבדוק גם בביקום..

בהצלחה,בשורות טובות.

איך הם בודקים בביקום?

רציתי שניקח אותו לבדיקה, שמעתי על ביקום / מוח אחד / אייפאק וכאלה... אבל אנחנו לא יודעים עליהם כלום ובעלי לא אוהב את הרעיון... כי אנחנו לא יודעים מי אלה, מי מפקח עליהם ואם זה לא עבודה בעיניים וכו'.

הקדמה:

השיטה בנויה על אנרגיות שמרגישים בשריר מח אחד עושה טיפול וביקום זה מכשיר שעובד על שדרים חשמליים במקביל למה שיש לנו בגוף . פועל - זה פועל אני עכשיו בטיפול ארון ומייגע עם ילדה שרגישה כמעט להכל וזה גורם לה להתנפח ולפתח קוצר נשימה כל שבועיים וביקום עוזר לה גם מח אחד אבל הוא יותר ארוך ....

ביקום זה לא דבר זול צריך לקחת בחשבון.אבל בריאות היא מעל הכל וה' שולח עם כל ילד ולכל ילד את מה שהוא צריך .זה מה שאנחנו מאמינים ועושים

שאלת , ננסה לענות:

*זה ממש נשמע רגישות והפריחה אישית הייתי מייחסת לזה שזה אומר שהילד שלך רגיש מאוד למשהו שהוא כרעל בשבילו (לא מגזימה ) וההנקה קצת מפחיתה את זה .

*

ידוע הסיפור על אמא שלא היה לה כמעט חלב טיפות ממש אבל התעקשה להמשיך להניק ואח"כ לתת מטרנה חלבית,באיזה שהוא שלב הגיע לרופא שאמר לה שהילד שלה ניצל בנס כי הוא אלרגי לחלב והטיפות הצילו את חייו

*אפשר לחזק את הכבד שלו בביקום ואז יותר קל להם לעכל...

*כמובן לעשות בדיקת רגישות בביקום או מח אחד (אני עושה במח אחד ועוברת לביקום) אם את צריכה טלפונים תגידי אתן לך ...

*הרופאה שלי היא קונבנציונלית עם נגיעה במח אחד אמרה בלא לעשות בקופת חולים אלא במח אחד כי הם יותר מדוייקים

מעניין מה זה אייפאק.... משיהי יודעת ?.????

ברכה והצלחה

והמון שמחה

קצת הלחיצו אותי כל התרופות. ראיתי פה שלפטריה בלשון אפשר לשים איזו משחה שאפילו לא צריך מרשם בשבילה, זה נכון?

היא נתנה לי משהו תרופתי (ניסטטין רדי מיקס - תרחיף לפה). לא יודעת, אני לא ממש מעיזה לתת לו את זה.. זה מה זה מתסכל שאני כל כך משתדלת להניק ולא לתת לו בשום אופן דברים אחרים ובסוף יצאתי מהקופת חולים עם שקית שלמה של כל מני תכשירים כימיים :S

אוף.

רק נקודה אחת לגבי תרופות....... אז נכון שיש כאלה שמאווווד נחוצות...

אבל בכללי- הרופא חייב להוציא אותך מחדרו עם מרשם אחד לפחות.. אז תסנני מה שאת יכולה...

אמא שלך בטוח לא נתנה לך אפילו פעם אחת את התרופות האלה...

הייתי מנסה לעשות קצת סדר:

קודם כל - תינוקות בגיל הזה סובלים הרבה מכאבי בטן- גזים וגרפצים תקועים וכו.

כל מה שתארת נשמע ממש מתאים.

מה שיכול אולי לעזור זה: 

א. להתאזר בסבלנות- בדר"כ זה חולף סביב גיל 4 חודשים...

ב. אחרי כל ארוחה- ובמקרים קשים אחרי כל צד- ולפעמים גם תוך כדי, אם הוא מתפתל תוך כדי האוכל- לעשות הפסקת גרפס, ולא לוותר עד שהוא יוצא. להחזיק בתנוחה זקופה עם לחץ קל על הבטן. לפעמים אם את נעמדת ומחזיקה בעמידה- אז זה יוצא להם מהר יותר...

ג. לשתות המון ולבדוק רגישות שלו למזונות בשיטות שכבר הציעו פה. יש תינוקות ששינוי התזונה שלך יכול להועיל להם. (שלי לא...)

ד. אחרי כל ארוחה- לבדוק גם את הטיטול. יש תינוקות שממש ממש רגישים לכל דבר, ואם יש אפילו פיפי בטיטול- זה מציק להם מאוד והם נכנסים ללופ של בכי- כאבי בטן- טיטול- רעב וכו וזה לא נגמר...

לגבי שאר הדברים שכתבת:

התרופות שהרופאה נתנה נשמעים לי קצת...כאילו היא לא יכלה להתמודד עם הרעיון של לשלוח אותך בלי לתת כלום...אם את מרגישה שהן מיותרות- לכי עם ההרגשה שלך.

     פטריה בלשון- הרבה רופאים לא יודעים לאבחן ולכן לא הייתי סומכת על אבחנה שלה, אלא הולכת לרופא שמומחה לתחום או ליועצת הנקה מוסמכת.

     פריחה בפנים- מאוד הגיוני שאלה חצ'קונים של גיל חודש-3 חודשים- אצלי היו לכל הילדים בדיוק בגיל הזה וזו תופעה שכיחה מאוד. יש מי שקורא להם פצעי הנקה כי הצבע שלהם חלש בדר"כ ומתחזק אחרי ההנקות. אני קוראת להם חצ'קונים נגד עין הרע- כי בגיל הזה התינוק בדיוק מתחיל להיות יפהפה- וככה אף אחד לא אומר לך שהתינוק יפה ועושה לך עין הרע...

יכול להיות שזה בכל זאת משתלב עם איזו פריחה אלרגית. במקרה כזה ההמלצה הכי טובה אם את לא רוצה למרוח משחות מיותרות, זה קודם כל לנסות כשאת מקלחת אותו- לעשות לו אמבטיות ללא שום תכשיר- ללא שמן וגם ללא סבון!!! 

סבון יכול לגרום לגירוי של העור- גם סבון תינוקות. כל חומר כזה מכיל חומרים מזיקים ואלרגנים ולתינוקות רבים יש עור מאוד רגיש. נסי שבוע-שבועיים ללא כל חומר- רק מים. תראי- אולי זה יעזור. (לבן הקטן שלי החצ'קונים האלה באמת לא עברו ונראו לי רציניים יותר אז ניסיתי את השיטה הזו והמצב השתפר פלאים. רק עכשיו בגיל 8 חודשים התחלתי להוסיף קצת סבון למקלחת)

שיהיה המון בהצלחה ותנסי לישון בכל רגע פנוי...החודשים הראשונים עם תינוק כאוב הם קשים ומתישים...

מאוד מבינה ומרחמת עליך. איזה כיף זה כשכל הכאבים חולפים והכי נפלא זה כשהם סופסוף ישנים לילה...

הייתה אצלי יועצת הנקה לכמה שעות טובות, שקלנו אותו לפני ואחרי האוכל, היא ראתה איך אני מניקה ואיך הוא יונק, הסתכלה לו על הלשון לראות אם זו פטרייה, בדקה את הצבע והמרקם של הצואה בטיטול, הסתכלה על הפריחה וגם על התרופות שהרופאה נתנה וכו'.

אז ככה:

1. הוא אכל יפה והיא אמרה שב"ה יש מספיק חלב ושאני לא אתן לאף אחד להגיד שאין לי =) (כי כל מי ששומעת שהוא בוכה אומרת שכנראה אין לי חלב. כולל הרופאה..).

2. היא אמרה שכנראה הוא מתפתל בהנקה כי יוצא לו הרבה חלב והוא לא מצליח לווסת אותו נכון (כי לפעמים הוא פתאום משתעל באמצע היניקה). אבל היא אמרה שיכול להיות שזה קצת ריפלוקס, אבל לא חמור.

3. בהתחלה היא ממש לא ראתה פטריה בלשון, עד שהסתכלנו באור אחר והיא ראתה משהו.. ניסינו להוריד את זה וזה לא ירד... אז היא אמרה לי איך לטפל (ושאני אלך לרופא אחר ואבקש מרשם אחר, כי אני לא רוצה את מה שקיבלתי מהרופאה).

4. אחרי בירור קצר הסתבר שאולי בעלי היה אלרגי לחלב פרה, לכן אני שוב מפסיקה לאכול מוצרי חלב ונראה אם הפריחה תרד וגם כאבי הבטן... היא אמרה לחכות שלושה שבועות לפחות בשביל לראות שינוי :S

בקיצור, היא אמרה שיכול להיות שבלילה כשהכל מציק לו - פריחה מגרדת, פטריה, כאבי בטן ןעייפות... הוא כבר נהייה עצבני ובוכה בלי הפסקה...

לא יודעת.. נקווה שיעבור מהר..

מה יהיה על הלימודים שלי אני לא יודעת... :S לא מצליחה לחזור ככה..

בכל מקרה, תודה לכולכן! אתן עוזרות המון... 

בס"ד

אני מכירה תינוק שהיום הוא כבר לא כ"כ תינוק... שצרח בלי הפסקה במשך תקופה ארוכה אמא שלו התחרפנה.. לא ידעה כבר מה לעשות הרופאים אמרו לה גזים, שינים וכל מה שאומרים... האמא התעקשה... היא אמרה שזה כבר לא נורמלי... עד שרופא אחד החליט לבדוק לו אחרי חודשים של בכי ת'אוזניים וגילה שיש לו שם מוגלה או משו ובגלל זה הוא צורח!!!

לכי תעשי בדיקה שיגרתית אצל רופא... אם לא עשית?! הרבה פעמים אנחנו חושבים דברים... נגיד היה שבוע שהבן שלי לא הפסיק לבכות ולצרוח... והיה נודניק ואמרנו שינים שינים... עד שנהיה לו חום לקחנו אותו לרופא והוא אמר שיש לו דלקת אוזנים בטירוף והטיפות לא יעזרו וכבר צריך אנטיביוטיקה... אם ילד לא רגוע כמה ימים לדעתי זאת נורה אדומה... לילה שלם? ועוד כל היום אחרי זה? אם הוא אחרי חיסון זה הגיוני... אבל אם לא קדם לזה שום דבר... זה מצריך בדיקה... כמו אוזנים... לדעתי...

יום מקסים.. מקווה שהועלתי...

לא הייתי מוכנה לתת תרופות (והתברר שצדקתי כי הילדה נשארה רגישה לכימיקלאלים גם לאחר מכן). 

בהשגחה פרטית הגעתי לדיאטנית "פלא" (גב' מתוקה הורביץ מעזרה ומרפא). אחרי ששיניתי את הדיאטה שלי, התינוקת הבוכה תמיד, ומתפתלת מכאב הפכה לרגועה לגמרי. השתמשתי באותה דיאטה עם 7 התינוקות הבאים, ואצל כולם, הבכי היחיד שלהם היה אם לא תפסתי בזמן שהיו עייפים או רעבים (דבר שכמעט ולא קרה, כי לומדים להכיר את הסימנים האלה כשאין כאבים אחרים שמבלבלים אותנו). 

הקושי היחיד עם הפתרון שלי הוא שלחלק מהנשים קשה מאד לשנות דיאטה. במקרה שלי, כל המשפחה אסירת טובה לבת הזו שהכריחה אותנו לעבור לסגנון אחר.  היום ה"ילדה הזו" בת עשרים מקסימה ועדיין מאד מכירה טובה על מה שעשינו בשבילה בעניין הזה. בנוסף, הרווחתי שכל התינוקות אחריה היו רק תענוג, ב"ה!

בשינוי דיאטה צריך לתת 3 ימים שלימים עד שרואים אם יש שינוי.  (כי לוקח שמן עד שהאוכל המפריע יוצא מחלב האם, ועוד זמן עד שהוא יוצא מהמערכת של התינוק.

מאז עזרתי ללא מעט חברות וזה עזר ממש.

בהצלחה!

אשלח במסר אחר, כי זה ארוך...

נכון שלא קל לשנות את סגנון האכילה, אבל לי זו היתה הצלה ממש. אשמח אם זה יעזור לאחרות.

אמנם אני מדברת מניסיון אישי, אבל כשבדקתי בעניין, הדברים תאמו למה שכותבים במקומות אחרים לגבי אוכל בזמן ההנקה.

מדובר באוכל שהאם אוכלת, ומגיע לתינוק דרך החלב.

אגב, בדרך כלל, השלב הזה עובר עד גיל 4-6 חודשים (אבל אצלינו ואחרים שרגישים במיוחד, זה יכול להמשיך יותר זמן).

לוקח 3 ימים לראות הבדל בהתנהגות התינוק (כי האוכל הקודם צריך לצאת מהחלב-24 שעות, וגם מהמערכת של התינוק-עוד 48 שעות). בינתיים, ובכל מקרה של טעות, שתיית מים מדללת את החלב.

קודם דברים נוחים ומעשירים את החלב:

טחינה (רצוי אורגנית מלאה אם יש חנות מזון טבעי נגישה)

שקדיה, או שקדים.

דברים שבד"כ לא מפריעים לתינוק, אא"כ יש לו אלרגיה לגלוטן או לפריט זה (וזה די נדיר):

מיני דגן: קמח,  אורז, גריסי פנינה, בורגול, דוחן –  כאשר שיבולת שועל אלרגני לעומת האחרים.

פירות וירקות שהיינו נותנים לתינוק: תפוחי אדמה, גזר, מלפפונים, קישואים, תפוחים (מכל הסוגים), בננות, אגסים

טופו (למי שאין אלרגיה לסויה). דג סלמון. (מצאתי שבחלק מהדגים יש כנראה משהו נוסף לדג שמציק להם.)

הדברים המציקים לרוב התינוקות (הרגישים), )וכדאי להימנע מהם אם התינוק בוכה ללא סיבה לכאורה):

חצילים, מלונים, תרד, בצל (לצערי בכל צורה שהיא, כולל מתוגן), כרוב, קולרבי, כרובית, ברוקלי, פלפלים (בכל הצבעים, גם מתוק וגם חריף, וכן התבלין), פירות אלרגניים, כגון תות, אוכמניות, מנגו, ותבלינים חריפים מכל הסוגים (עשבי תיבול בסדר)

חומוס, עדשים, כל סוגי הפולים (החמין/צ'ולנט טעים גם עם גריסים, תפו"א, בשר ושום)

יש אפשרות לאכול את הקטניות בלי להפריע לתינוק אם משרים אותם 30 שעות, ומחליפים את המים לפני שמבשלים אותם. (זה מוריד את החלק שקשה מאד לעיכול.)

כימיקאלים, כמובן לא טובים לאף אחד. זה כולל כל סוגי השתיה הלא טבעית.

כל הדברים האלה גורמים גזים, ובגוף הזעיר של התינוק הכאב חזק.

אם אין אלרגיה ידועה במשפחה, אפשר לאכול מעט עגבניות או פרות הדר, אבל רסק עגבניות ומיץ הדרים בכמות גדולה יחסית מפריעים.

דווקא צריך לאכול משהו כל יום עם ויטמין C, (למשל קיווי, או מעט מהדברים היותר קשים לתינוק-חלק מפרי הדר, למשל.)

הדברים המציקים לתינוקות מסוימים אלרגניים:

אצל חלק לא קטן מהתינוקות הרגישים, יש אלרגיה לחלב ודברי חלב. (אצלי זה כלל אפילו מוצרי עיזים אורגניים.)

ולחלק קטן, אלרגיה לביצים, עוף והודו (אלרגיה עוברת במשפחה, ממך או מבעלך, אבל לא לכל הילדים)

אצלינו התברר שהתינוקת שלנו היתה רגישה גם לחומרים משמרים  וצבעי מאכל (כאבי בטן וראש). 

השלב של הבכי, בס"ד יעבור בכל מקרה, אבל צריך לזכור שבכיינות, או צרחנות אצל תינוק לא אומר כלום לגבי האופי שלו, אלא לגבי הכאב שהוא חש.

בהצלחה בהנקה ובחינוך, ושתזכו לבנות בית נאמן בישראל!

אחרי ניסיונות של כל מני דברים ואחרי ילדה אחת שצרחה בלי סוף ( הנסיכה הבכורה )

החלטתי לנסות את הדיאטה אצלנו רגישים גם לבשר גםלמוצרי חלב וגם לסויה - ומסתבר שגם אני .

אני הרווחתי כי גם אני הרגשתי טוב ...

כאב בטן, פריחה מגרדת וכד' הם גורמים נפוצים לצרחות - אצלי בעיקר אצל הבנים. הבכור שלי היה צורח בכל זמן שהיה ער ושום דבר לא עזר. בגיל שלשה חדשים זה עבר לבד. גרפ ווטר וכד' מקלים מאד על כאבי הבטן ומרגיעים את התינוק

נורמלי פירושו שיש הרבה מקרים של התופעה.  נורמלי אינו פירושו טוב, מועיל או רצוי.  סליחה על הדוגמא, אבל בזמן השואה היה נורמלי שיהודים יעונו, יורעבו, יירצחו וכו'.  נורמלי, כן;  טוב ורצוי, לא ולא.

תינוק אינו אוהב לצרוח.  הוא לא רוצה להעניש אותנו ולכן הוא צורח.  הוא מדבר בשפה היחידה שיש לו להביע כאב עצום - בכי וצרחות.

האמא הנבונה יודע להקשיב ולחפש פתרון.

העובדה שהפתרון אולי יגיע אחרי 3 חדשים, ואולי לא, איננה פותרת אותנו מלחפש פתרון קודם.  התינוק אינו אסיר שנשפט למאסר כולל עינויים.  הוא תינוק, בן של מלך!  מגיע לו חיים נעימים ושלווים.  אני, האמא, אחראית לספק לו א זכותו הבסיסית הזו.

תינוק צורח מעיד על  - 

*  אוכל שהוא אוכל שאינו מתאים לו (תינוק שזוכה לינוק - אוכל שאמא שלו אוכלת)

*  אנרגיות שדורשות איזון (אפשר ביקום, איפק, מח אחד, קרניו סקרל ואולי יש עוד, אפשר להמליץ על מטפל\ת בהתאם לאיזור הנוח לאמא)

*  בעיה רפואית (אזניים, או כל חלק אחר בגוף)

*  אם מדובר בריפלוקס - מדובר באלרגיה!!!!

     תמיד, תמיד, תמיד ריפלוקס הוא אלרגיה, ואפ האמא תדע תמה התינוק אלרגי, ותמנע מלאכול את אותם הדברים, הריפלוקס ייעלם לגמרי!!!

*  פטריה יכולה לשגע תינוק - הפתרון הוא גם דיאטה וגם תרופה.  התרופה היא גם לאמא וגם לתינוק. 

העובדה שהתינוק אינו דובר עברית רהוטה אינה תירוץ להמשיך את  הסבל שלו בתירוץ (העלוב) ש"זה יעבור"  .

גם אם זה יעבור, אז מה????

אף אחת מאיתנו אינה רוצה להתנדב ל"קיטנת כאבי תופת ועינויים"  גם אם יגידו לנו שזה זמני, וזה יעבור.

באיזו רשות אנו מרשות לעצמינו לעשות זאת לתינוק חסר ישע?????

חוסר ידיעה אינה פוטרת מקיום החוק.

חוסר ידיעה אינה פוטרת ממציאת פתרון בזמן המהיר ביותר!!!!

אשמח לעזור בהצעות (לדוגמא - פתרון לפטריה שבאמת עובד)   02-628-6207,

בהצלחה עם ריפוי הקטנציק,

פיגא 

אמהות צעירות תינוק לא בוכה סתם נסו לעזור לו!

אגב לגבי אלרגיה נכון מאוד מה שכתבת לביתי היה רפלוקס + אסטמה של העור ובדיקת אלרגיה גלתה שהיא אלרגית לחלב ביצים וסויה, גם ההמנעות שלי (או הפחתה) ממוצרים אלו בתרופת ההנקה שפרה את המצב.

נכון רופאים רבים נוטים לבטל אפשרות של רפלוקס בגלל עליה טובה במשקל התינוק אולם מניסיון זה לא תמיד נכון.

ביתי ,היום בת 6 היתה תינוקת מאוד לא רגועה (זו הגדרה עדינה לימים ולילות ללא שינה, צרחות אימים במהלך ולאחר הנקה ואי נוחות מתמדת שאילצה אותי להרים אותה רוב היום על הידיים), בגיל 3 שב' החלטתי שזה לא נורמלי  (כל היום רק ישבתי והנקתי אותה ובכ"ז  היתה בוכה לאחר ההנקה) הגעתי לרופא והוא ביטל את תחושתי " זו את שלא רגועה לא היא" בגיל חודשי + לאחר שבת שבה ישנה רק 20 דק' הזמנתי רופא הביתה, והוא טען שהוא חושש לדלקת אוניים והפנה אותי למיון... במיון שללו דלקת אוזנים ובדקו אותה ולאחר סדרת בדיקות שהסתיימה ב2 בלילה והתינוקת נרדמה, אמרו לי שאין כלום והיא דווקא "תינוקת רגועה..."

לבסוף חשבתי שאולי משהו לא בסדר בחלב וניסיתי לתת לה מטרנה והיא הקיאה הכל וראית י גם נק' דם בקיא, הלכתי לרופא ושאלתי אולי היא אלרגית, תוך כדי הביקור התינוקת השתעלה והרופא שאל אם היא תמיד משתעלת עניתי שכן ואז הוא שאל עוד מס' שאלות ולבסוף אמר שנראה לו שמדובר ברפלוקס הוא נתן  לי סירופ לתת לילדה פעמיים ביום, ושבועיים אח"כ בגיל חודשיים וחצי הילדה ישנה פעם ראשונה שעתיים וחצי רצוף!!!

אומנם מאז עדיין נשארה לא ככ רגועה אך אין ספק שהיה שיפור ניכר כפי שציינתי היא התחילה לישון מס' פעמים ביום וגם קיבתי הדרכה לגבי  הריפלוקס כמו למשל שצריך אחר הנקה  להחזיק אותה 90 מעלות (ז"א זקופה ול א בשכיבה) כדי שהאוכל לא יעלה (יש לזה את האפקט של צרבת קשה אצל מבוגרים, ולכן הבכי לאחר האכלה), יש תחליף חלב מיוחד לתינוקות שסובלים מזה, אך ביתי כבר התרגלה להנקה, בנוסף השתדלתי להמנע ממוצרי חלב ובעיקר חלב נוזלי

וזה גם שיפר את המצב.

התובנה שלי תינוקות בגילאים הלל (חודשים ראשונים) אינם בוכים סתם, הם לא מפונקים, או שזה "אופי" וכו' וכו' הם סובלים וצריך לברר למה גם אם אין תשובות מהרופא לכי  לרופא אחר עד שתמצאי מה מציק לתינוק...

ול2 אחיינים לא הייתי מעלה על דעתי

אתן ממש שליחות נאמנות

 תודה שרית

לאמהות לתינוקות הבוכים ללא סיבה,

זה קשה, זה מתסכל, זה מעייף. כבר יש כאבים בגב ובשורשי כפות הידיים-קוראים לזה בשפה מקצועית colic.

שתיים משלוש בנותינו היו תינוקות כאלה.

כמו שאת כותבת מנסים הכל ושום דבר לא עוזר ובכל זאת כמה טיפים:

-יש תינוקות שנרגעים מקולות של ויברציות או זמזומים, הבכורה שלי היתה נרגעת כשהייתי מפעילה את המשאבה החשמלית, בנסיעות באוטו או כאשר מכונת הכביסה היתה מופעלת.  אפשר גם לנסות את שואב האבק.

(פעם, חזרתי הביתה, בעלי שמר על בתי, ונדהמתי שהיה שקט בבית, היא שכבה בעגלה ערה אך שקטה והאזינה איתו לשיעור של הרב אבינר משהו בקול שלו הרגיע אותה- אפשר להבין למה).

יש תינוקות שאוהבים את הנדנדות, בתי הבכורה בלתה שעות על גבי שעות בנדנדה (אני פיזיותרפיסטית, ללא יסורי מצפון על השעות הרבות שהיא בלתה בתנוחה כל כך לא בריאה לגב שלה) יש בריאות גב ויש שפיות.

-הרבה פעמים עצם זה שמישהו אחר מנסה להרגיע עוזר, ידיים אחרות, פחות מותסכלות- התינוק מרגיש את זה- זה עוזר, תנצלו את ההזדמנות, זה לא מעיד על כישורי האמהות שלך.

-מותר לקחת הפסקה, תניחי את התינוק במקום בטוח, תכנסי לחדר, תשכבי על המיטה ל 5-10 דקות קחי כמה נשימות עמוקות (הוא יצווח בין אם תחזיקי אותו ובין אם לא אבל השניות שבהן את נרגעת הם הרווח של שניכם).

-זה עובר בסביבות 3-4 חודשים ואז יש תינוק מתוק, מדהים, סקרן ושמח שאפשר להרגילו לסדר יום (רצוי, להתחיל בגיל 4 חודשים ולא לפני, עד גיל זה הם זקוקים להחזקה ולתמיכה, אך מגיל 4 חודשים אפשר לעזור להם למצוא דרכים להרגיע את עצמם,כי אלה תינוקות שרגילים להיות על הידיים כל היום מאז לידתם וכדאי להפסיק את ההרגל כי כבר מותר). אחרי זה אפשר להצטרף לאמהות האחרות שתמיד כל כך קינאתי בהן שמסתובבות בשאנטי בקניון או יושבות בבתי קפה ולהתחיל להנות מהיצורים המדהימים שלנו.

המון הצלחה,

בברכת בריאות ובשורות טובות

פורים שמח

אומנם הנחמה המרכזית היא שאכן תופעת קוליק אצל תינוקות פשוט חולפת לאחר מס' חודשים ועם הבשלת מערכות הגוף. בטח את נואשת לטפל.

תשאלי את הרופא אם אפשר לתת טיפות פרוביוטיקה. זו הגישה החדשה לטיפול בקוליק. זה אמור לעזור.

(את יכולה לקרוא על זה באתר של "ביוגאיה").

כמה שקשה-חשוב לנסות ולהיות רגועה. ניסיתם לצאת לטיול רגלי באויר הנעים? או אולי מישהו יכול להחליף אותך לחצי שעה ותלכי לסיבוב?

בהצלחה-ואל יאוש

עודדת אותי מאוד! במיוחד בפסקה האחרונה... =)

למעשה זאת ממש התנהגות קלאסית והגיונית לתינוק בגיל הזה.

תינוקות לעיתים קרובות מאוד יודעים מתי יש טעם לבכות ומתי לא.

כל זמן שלא היית, היית חסרה לו, אבל איך הוא יספר לך שאת חסרה לו אם את לא שם?

אז כשחזרת הוא סיפר לך שהיית חסרה, ושהוא לא רוצה שתלכי שוב.

ואיך הוא יעשה את זה אם הוא לא יודע לדבר? יבכה!

גם הקטן (גדול יותר) שלי ככה הייתי משאירים אותו (יותר קרוב לגיל שנה, אבל אותו עיקרון) אצל ההורים של בעלי, והוא היה משחק ורגוע, אבל איך שהייתי נכנסת בדלת הוא היה עוזב את מה שהוא עשה ורץ אלי בבכי.

תחשבי על זה כמחמאה, זה רק מראה כמה שהיית חסרה לו לפצפון, וכמה שהוא אוהב אותך.

הנה סופסוף אמא שלי חזרה..לא שהיה לו רע בלעדיך,אבל בכל זאת אין כמו אמא

איזה משאבה זאת?

הוא קטן מדי בשביל זה... לא??

המשאבה של אמדה..

ככל שהוא יותר חסר אונים (כלומר, צעיר בגיל), כך הוא יזדקק לאמו יותר (להגנה, הזנה, וכן הלאה). על כן, הוא יותר ירגיש בחסרונה. גם אני חושבת שזה היה בכי של הקלה ופריקה  

א. תפילות. תמיד אחרי שאני מתפללת על תזונה של הבת שלי - כלומר שיהיה שפע חלב - אז במידי יוצא לי יותר חלב!

ב. הרפיה בזמן שאת שואבת. תעצמי עיניים תרגעי ותחשבי רק על התינוק שלך.

ג. וכמובן - את תמיד יכולה לסחוט עם היד לתוך המשאבה. או לעשות עיסויים לשד בין לבין.

את כל זה.... מה שכן, סביר להניח שלא התפללתי מספיק... 

תודה (:

תינוק הוא אדם שלם.  יש לו תחושות, יש לו מודעות, יש לו אישיות.

אם נחסום את פיו של אדם בוגר, נדע שעדיין יש לו רגשות, גם אם הוא אינו מסוגל לדבר.

למה, למה, למה, למה יש מחשבה מוטעית שמפני שהתינוק אינו מסוגל לתקשר בשפה תקינה ( = לדבר) אז הוא אינו חש?!? 

תינוק אינו בובה אמיתית!!!!!!  כזה שסבתא קנתה לנו כשהיינו קטנות, שאם נותנים לה בקבוק עם מים, נהיה רטוב למטה...

הוכח, בניסויים מענינים, שתינוק בן יומו מסוגל להבדיל בין הקול של גבר לקולה של אישה ובין קולה של "סתם" אישה לבין קולה של אימו.

אז למה להתפעל כשתינוק בן חדשיים שם לב שאימו שמניקה אותו נעלמה, כאילו, חלילה בלעה אותה האדמה?!?!?!?

ניתן לשוחח, להסביר דברים - בכל נושא - עם תינוק!  בכל גיל, גם בגיל 10 דקות!!!

להסתכל להם בעיניים, ולדבר, על כל נושא בעולם שאת רוצה שהם ידעו.

לסיכום - הפשוש הסביר לך כמה הוא התגעגע, כמה היית חסרה לו, וכמה הוא לא רוצה שתיעלמי לו שוב לעולם.

אגב, יש לי שכנה שבכל פעם שיצאה מהבית, היתה ניגשת לקטן\ה, מסתכלת לו\ה בעיניים, ואומרת לו\ה שאמא צריכה לצאת עכשיו, ש______  ישמור עליו, ושבעזרת ה' אמא תשוב בעוד _______  זמן.  גם אם התינוק היה בן שבוע.

הוא בן אדם!!!  נא לכבד אותו!!!

תודה רבה!

בנושא שאיבה, יש כמויות שונות שזמינות בהתאם לשעה ביום, בערב יש פחות.  אם אנחנו לחוצות, החלב לא יזרום...  אם התינוק ינק ואז שאבת 50 מ"ל מכל צד, זה נשמע טוב!  כמעט כל משאבה יכולה להיות טובה, אבל זה כמו שידוך.  מה שמתאים לי, לאו דוקא מתאים לך.

מכיוון שאמרת שהמשאבה כן עבדה בשבילך, אולי צריך להקפיד על מתן מספיק זמן לשאוב ועל רוגע בזמן השאיבה.  ואולי כדאי לשתות משהו מזין יותר ממים - מרק או מיץ.

בהצלחה!

אני מכבדת מאוד את הקטנצ'יק! חחח גם אני מסבירה לו ומדברת איתו וכו' וכו'... אבל אותי לימדו באוניברסיטה על מחקרים אחרים, וזה מה שאני מכירה.

אותי לימדו שתינוק עד גיל 3 חודשים לא מבדיל בין המטפלים שלו, לא אכפת לו מי מטפל בו וכשהוא מחייך בגיל הזה - הוא מחייך לכולם... ולא רק לאימא ואבא.

וזה באמת נראה כך...

עובדה שהוא לא בוכה כשהוא רואה אותי הולכת, זה קורה רק בגיל מאוחר יותר... אז מפליא אותי שהוא בכה כשחזרתי...

אני לא חושבת שתינוקות הם גלמים בלי רגשות... חס ושלום.. פשוט אני מניחה שלוקח להם זמן ללמוד את העולם...

תודה על התשובה, גם בעניין השאיבה

מן הסתם לכל מחקר, אולי, יש את המחקר המוכיח ההפך, אבל יצא לי, מזמן להניק תינוקת של חברה.

התינוקת היתה בת 3 חדשים, ואמא שלה השאירה לה חלב שאוב בבקבוק.  אלא שהקטנה לא רצתה בקבוק, אז הסבתא קראה לי (כפי שסיכמנו עם האמא).

לא אשכח את  המבט של הקטנה כשהצעתי לה לינוק!  המבט שלה אמר לי "גברת, אני אולי גוועת בברעב, אבל את לא אמא שלי.  אז אני אנק עד שהרעב יעבור, אבל אל תחשבי שאנחנו חברות , או מכרות או אפילו סתם ידידות.  אני במצב של פיקוח נפש, אז באופן חד פעמי אני מסכימה לינוק ממך.  זהו!!!"  כל זמן ההנקה היא הסתכלה עלי במבט מאוד לא ידידותי.  וזו היתה תינוקת שהכרתי, היינו אז שכנות, אבל אמא זו אמא.

מעניין אותי לדעת אם המחקרים נעשו על תינוקות שינקו באופן בלעדי או עם תינוקות מוזנים מבקבוק (גם אם בבבקבוק יש חלב אם...).

ואולי התינוקות היהודיים חכמים יותר (זה ודאי) ולכן הם מבדילים והתינוקות האחרים (שאותם חקרו) אינם יהודים???

עד כאן הרהוריי לערב זה...

לילה טוב!

אף אחד לא חושב שתינוקות לא מרגישים!

נניח לרגע את המחקרים והקשקושים. מנסיוני כאמא, אני חושבת שאהבה של אמא צודקת. בן החודשיים הממוצע עוד צעיר מכדי לזהות ולבטא את הזיהוי שלו באופן כה עוצמתי. שלושה חודשים - כבר הרבה יותר הגיוני.

אמנם אני מאמינה שגם תינוק בן אפס קולט ומבדיל באמצעות הקול, הריח ולעתים המראה, ויודע מתי זו אמא ומתי לא. אלא שהידע הזה הוא לא במודע אצלו, ונדיר שהוא יבטא (בגיל אפס) את הצורך שלו באמא דווקא.

המחקרים מראים שתינוק מזהה את הקול של אמא שלו כבר ביום הלידה. 

באמת נשמע לך הגיוני שהתינוק שלך לא מכיר את אמא שלו? מצחיק... 

זה גרם לך לקלקול קיבה, זה הכל. ב"ה, לא חטפת סלמונלה.

ותרגעי. הכול כבר עבר והכול יהיה בסדר.

תרגישי טוב..ואל תדאגי!

נשמע ממש לא טעים בכלל  

עבר-עבר. מקווה שתרגישי טוב מהר  

(לא נראה לי שיש טעם להכנס לסרטים)

באמת עבר .הגיע הזמן להחליף דיסק  וצריך באמת להרגע.