פתאום התחיל לעשות לי גרד בתחתונים?🙈
שמתי לב ששבוע עבר לי
ועכשיו חזר
ההבדל שמצאתי זה שאת הכביסה ההיא בעלי הכניס ולא וודאי לא שם ספריי
ועכשיו אני ויש הרבה ספריי
ודקה אחרי ששמתי התחיל לי גרד אני לא מוצאת שם הסבר אחר
ועכשיו ראיתי שמרוב גירוד נהיה לי שם שריטה קטנה מדממת😰
יש מה למרוח כדי שיעבור?
אצלנו יש מרכך כביסה לתינוקות שגורם ממש לרגישות בעור אצל כמה מבני הבית אצלנו
החומרים האלו ממש לא תמימים והגוף מגיב אליהם לא בטוב
לי הייתה תקוםה שאמא שלי החליפה אבקת כביסה וממש גרד לי באזור בית החזה..
ורק שם לא בשאר הגוף..
וזה ממש מהתחלה כל הדברים האלה?
עושה סדר..
ומזכיר שלא רק ט שהיצנעויות
אלא גם שיש דברים שחשוב להשקיע בלאכול אותם...
נגיד אכילת דגים בכמות מספקת ממ שמשפיעה על החוכמה של התינוק
ועוד ועוד...
יש לכן המלצה או דיס המלצה לשיש למטבח?
האיש שיש מאוד המליץ לנו על קוורץ של אנובה. ממה שקראתי באינטרנט הוא לא הכי איכותי...
גרניט לא בא בחשבון כפשוטו 😉
הפורום הזה פעיל אז אני שואלת פה, מסעדה חלבית טובה ומיוחדת באזור ירושלים והסביבה (מומלץ בהרים) כשרה להדרין ,
בבקשה תמליצו לי 
תמרה לפעמים ממש עמוס, הייתי בודקת אפשרות להזמין מקום מראש
אוכל ממש ממש טעים
מיקום נעים ויחסית שקט וירוק
לא ממש מסעדה אבל שמעתי הרבה המלצות-
הרים בייקרי בקריית ענבים
הייתי לפני כמה שנים טובות. מקווה שעדיין קיים.
וכדאי להזמין מקום מראשעטלף עיוורהראשונה עם מנות מעניינות ואחרות, הסגנון עצמו של המסעדה הוא וינטג' יש כאלה שלא אוהבים
לי זה הרגיש קסום🤭
פיקולינו מעולים רק שזה על כיכר המוזיקה ומגיעים לשם אומנים לנגן ולפעמים לשיר, יש פעמים שנשים מופיעות אז כדאי לקחת בחשבון אם זה מפריע ...
מתחילה תשיעי🥳🥳🥳
אין לי מושג אם יש לנו בן או בת🤭🤭
אבל בכ"ז יש לי שם של בת שאני מאוד מאוד אוהבת!
הוא משדר עוצמה/כוח/הארה ואני רוצה להוסיף לו עוד שם שמבטא את עמ"י או א"י. כמו בת-ציון, בת-עמי וכו'...
אבל אין לי רעיון🤷
אם הצירוף מתאים או לא זה תלוי רק בי🤷
אני מחפשת שמות שמבטאים את עמ"י / א"י.. כמו שלבנים יש את השם ישראל, ציון (תכלס מתאים גם לבת), עמיחי וכו'...
בלי קשר לשם הראשון.
זה לא היה לגמרי ברור מההתחלה שאת רוצה שם בלי קשר לצירוף.
את לא צריכה לכעוס עליהן שהן לא נענו לבקשה שלך...
סתם התגובה שלך היתה לא הכי נעימה לקריאה.
כי בטח את רוצה גם שצמד השמות ילך יחד.
אז די קשה לנחש מה השם שאת אוהבת.
מבינה שאת מעדיפה להשאיר אותו אצלך.
העיקר שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות
מציעה לך גם לחשוב על שמות לבנים
נראהצלי שהאחרות לא הבינו אותך. הן קלטו שהשם הראשון שבחרת הוא "בת", ואת מחפשת צירופים שיצטרפו אליו. אבל את התכוונת שמצאתם שם כלשהו, ואתם מחפשים שם שיצטרף אליו ב*סגנון" של "בת ציון", "בת עמי" וכו'.
בכל אופן, בהצלחה! מציעה לכם במקביל לחשוב גם על שמות יפים וחזקים לבנים
ממני שקנתה שמלה לברית ונולדה בת🤣
חחחח הצחקת אותי
איך אפשר להאתפק??? הסקרנותתתתתתת
ואל תדאגי.. קניתי את השמלה לחג שהיה קרוב ללידה ואמרתי שאחרי החג אשמור אותה לברית (בסוף גם לא הייתה ברית וגם השמלה פשוט לא הייתה לי נוחה ולא ישבה טוב על הגוף אז העפתי אותה😅)
נטע
נחלה
שבות/שובה
תחיה
מבשרת
רעיה (עמ"י והקב"ה- הדוד והרעיה)
עבריה
נחלה
שמות של אזורים בא"י כמו כרמל, ערבה, ירדן, תבור
מתואמתאחרונהובעברית לנל"ק - לידה נרתיקית לאחר קיסרי.
מכיוון שהייתי לחוצה שלא אצליח ללדת רגיל אחרי הקיסרי הראשון שלי, הדולה המליצה לי לקחת שמן נר הלילה. אולי זה באמת עזר, כי ילדתי רגיל 🤷♀️ מצד שני הלידה הייתה כואבת יותר מהלידות שלפני הקיסרי...
משהו כזה.. אבל לא בטוחה
אם קריטי לך תבדקי בגוגל
אני עצמי לא ניסיתי
כמו שכתבה ברונזה, מכין את הרחם
מרכך את הצוואר
לקחתי והייתה לידה ארוכה איומה של 30 שעות בחדר לידה
הפעם דווקא חושבת לנסות לא לוקחת
נראה איך יהיה
אבל לא זוכרת אפילו מה תפקידו, פשוט יש לי רשימה של סגולות🙈
יש לי חנות טבע ליד הבית של ניצת הדובדבן
אבדוק כמה עולה פה
אעדכן אותך
אין לי מושג מה התפקיד של זה
ב"ה ילדתי לידותטבעיות וטובות
לידות קלות ומהירות ב"ה.. גם אני הייתי בהלם מהמחיר בפעם האחרונה, ועדיין קניתי כי הלחיץ אותי ללדת בלי..
עשיתי השבוע בדיקות דם בבי''ח כחלק ממעקב הריון בסיכון.
איך רואים את התוצאות?
מקבלים הודעה מסודרת?
בבי''ח בלינסון
אפשר להכנס לתיק אישי.
לא יודעת איך זה בבלינסון
בהצלחה
ניסיתי לחפש כמה פעמים אתר וזה תמיד נתן לי את האתר של כללית. עכשיו מצאתי!
או רק עיבוד לידה?
ממליצות?
כמה עוזר? פרטוווו
מזה? טיפול רגשי בנושא ההריון או הלידה
מיועד בעיקר לנשים שעברו חוויות ממש לא נעימות או טראומות בהריונות - לידות קודמות.
לדוגמה אני הייתי במצב דומה לשלך בתחילת ההריון
לפני ההריון הבא ברור שהלחץ סביב ההריון שהיה ישפיע על התהליך
על הלחץ והחרדה בכל רגע מחדש לאבד את הילד
זה לגמרי ישפיע על הרצון
לכן אחשוב מליון פעם לפני שבאמת עושה את זה
או שאלך לטיפול לעיבוד לידה כדי להשתחרר מהטראומה שהייתה.
אני עשיתי עיבוד לידה בגלל חווית לידה, משערת שיש דבר כזה גם לעיבוד הריון.
לדעתי כל מטפלת רגשית יכולה לטפל בעניין.
ודיברו איתי על עיבוד לידה, לא הריון, כי עברתי לידה שקטה..
תוהה לעצמי מה יעזור לדבר על זה עם מישהי זרה, כבר דיברתי על זה עם כל העולם, לפרטי פרטים
בין לדבר על זה עם 100 נשים רנדומליות לבין מטפלת רגשית אחת טובה
זה לא העניין של לדבר
זה המינוף של הטראומה למקום בונה
אם שיחה עם חברות הייתה עוזרת, לא הייתי הולכת לפסיכולוגית בחיים 🤪
אם כי חשוב לציין שלא כל מי שחווה קושי בהריון או בלישה תחווה גם טראומה
יש כאלה שיחוו ויש כאלה שלא
אם את מרגישה שאת בטוב עם החוויה, שאת בהשלמה
שמה שעברת לא משפיע לך על ההתנהלות ולא מכניס אותך לחרדות - לא בטוח שאת צריכה טיפול
לא בגלל שאומרים לך את צריכה לעשות
תעשי אם את מרגישה שזה תוקע אותך, משהו כזה..
היה לי טבעי לשתף לפרטי פרטים כל בנאדם שני שדיברתי איתו, גם בלי שידע להגיד משהו ...
ודווקא יותר קשה לי לשתף אדם זר במטרה שיקשיב ויעזור, מרגיש מאולץ
כל דבר אפשר לעבד בטיפול רגשי טוב.
המושג "עיבוד לידה" נוצר כי לידה זה דבר שנשים רבות רוצות לעבד ופונות לטיפול.
אבל בסוף הכלים לעבודה נפשית של עיבוד חוויות הן דומים, ומטפלת טובה תדע לעשות את זה סביב כל נושא
אנח מרגישה שאני צריכה ללכת לטיפול בעקבות הלידה שלי וכל מה שאני עוברת מאז (תקציר- לידה מהירה מאוד, בלי שהספקתי לקחת אפידורל ואחרי הלידה הבת שלי אובחנה עם תסמונת דאון, ומאז אני בסוג של סחרחורת עם כל התורים שיש לה). רק שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, מה לחפש, וכו'.
אשמח אם מישהי תוכל לעשות לי סדר בנושא
חוויה כלכך מאתגרת.
מנהס לחשוב עלייך על כל התקופה האחרונה - מקווה שאת דואגת מתישהו גם לעצמך.
בעבר ראיתי פרסום בעיתון על כך שיש לעזר מציון מטפלות רגשיות עם התמחות בהורים לילדים עם מוגבלויות - אולי תרצי לנסות את זה?
הם כתבו שם גם על קבוצות תמיכה וכו'
זה הקישור לעמוד הרלוונטי
מרכזי מידע וייעוץ להורים ולאנשי מקצוע | עזר מציון
זה הטלפון
073-3956740
את יכולה באופן כללי ללכת לכל מטפלת מוסמכת טובה, אבל אולי דווקא אחת שמתמקצעת ספציפית בתחום תדע יותר להבין לכוון ולסייע.
תקשיבי אני קוראת על החוויה שלך, גם לידה סופר מהירה (שכבר בפני עצמה מהווה טראומה)
גם גילוי של תסמותקית מהממת
גם תחושות שלך
גם הסביבה
גם כל הבדיקות התורים הבירוקטיה - אמאלה קשה!!!!!!!!!!!!
מתואמתמהניסיון של ההורים שלי - באמת אמור להיות לכם עו"ס מלווה (אצלם זה היה מטעם המועצה). ובשלב מסוים זכור לי באמת שהם פנו לארגון שלווה.
בקהילה שלכם יודעים על המצב? בקהילה שלנו ידעו (ההורים שלי סיפרו בטפטופים), וממש עטפו אותנו ותמכו בנו. במשך חודשים המשכנו לקבל ארוחות כמו ליולדות, וגם הסיעו את אמא שלי לפעמים לתורים שהייתה צריכה עם התינוקת. מקווה שגם לכם יש קהילה תומכת ❤️
להורים של תסמותק בשנה הראשונה, וגם ליווי מדהים בהמשך.
הם נותנים מעטפת מושלמת של סיוע להורים מבחינה רגשית, כלכלית, מידע וקבוצת תמיכה, כמו כן סיוע לתינוקת מבחינת טיפולים,פיזיותרפיה וכד'
יום של כיף עם אמא פעם בשבוע כולל שחיה בבריכה (כן כן, עד גיל שנה וזה מדהים!!!)
ועוד ועוד
ממליצה לך מאד!!!!
חיבוק ענק!!!
יש לנו עוסית שמלווה אותנו מטעם המועצה, אבל עד עכשיו בעלי היה בעיקר בקשר איתה (והוא אומר שהיא לא הכי זמינה.. באסה), אני אבקש ממנו את הטלפון שלה.
הקהילה אצלנו יודעת, אמן לי כ"כ סיבה ורצון להסתיר, גם ככה זה בדיבור, לגבי המעונות לשנה הבאה. אבל זה כמובן לא תחליף למשהו מקצועי יותר.
כבר פנינו לשלווה. שמעתי על התכנית שלהם, לצערי זה לא כ"כ רלוונטי לנו, כי בעז"ה בספטמבר היא אמורה להיכנס למעון שיקומי. בינתיים אנחנו מגיעים לשם מידי פעם ליום טיפולים מרוכז. אני אמורה להיות שם עוד פעם אחת, אולי באמת אנסה לשאול אותם על זה משהו.
ושוב פעם תודה לכן. זה מחמם את הלב
ממליצה לך לפנות גם לעמותת תסמותקאמהלהאחרונהליו"ר העמותה יוסי בר ורעיתו- הורים ל3 ילדי תסמונת דאון מאומצים.
יש להם גם המון מידע, קבוצות תמיכה ועוד.
אולי שם תוכלי לקבל מענה שיתאים לך יותר
ילד מתוק עוד חודש בן 4.
כל השנה בגן היה חוזר גמור ומצידו היה לישון מיד. ברעיון, בפןעל לא היה מסכים להיכנס למיטה.
היינו מצליחים לסחוב אותו עד 6-6 וחצי ואז הולך לישון.
ואז קם בסביבות רבע ל6-6- גג 6 וחצי.
ואז זה גלגל, קם מוקדם, עיייף, הולך לישון מוקדם, קם מוקדם....
ניסינו, היו ימים שישן ב7 וחצי-8
גם אז קם ב6 וכל הסיפןר אותו דבר.
עשינו בדיקות דם במאי, היה תקין.
הבעיה העיקרית בעייפות הזאת מבחינתי היא ההתנהגות שלו, בבית הוא לא מפסיק לבכות על כל דבר כל הבוקר.
ובגן, הוא משתולל, מרביץ, לא מקשיב.
וכששואלת מה קרה הוא עונה שהיה עייף.
הוא כמובן לא מסכים לנסות לנוח בצד בגן.
עכשיו בקייטנה אותו סרט.
ולי מתחילה להיגמר הסבלנות וכבר אין כח.
מה עושים?
לא באלי ששנה הבאה הסרט הזה יחזור על עצמו.
לא העייפות כל הבוקר, לא ההתנהגות בגן, ןלא העייפות וההתנהגות אחרי הגן עד השינה.
אנסה בעז"ה. תודה!פה לקצתלהכין את האוכל
לסיים את ההכנות
ולהיות נחמדה לאורחים
אמן כן יהי רצון🙏🏻
תפילה זה הכי חשוב
הם נהנו מאוד
(פיצות ביס ברכתן מזונות , מעשה בית )
(פסטה מוקרמת , סלט חסה עם עגבניות וגרעינים-גרעיני דלעת וגרעיני חמנייה ותיבול קל)
וקינוחיםםםם סוף הדרך
(בלינצס עם קצפת ושקדים טחונים, עוגת שמרים)
והתגברתי על עצמי מאוד.
ושטפתי כלים ללא דיחוי שזה נהדר ברוך ה'
אוכל כלבבי
מזילה פה ריר באמצע הלילה חחחח
ברוך ה'
היתה לי סיעתא דשמייא
מקנאה בך...
אולי השם נותן לך
מה שכרגע מחסיר ממני?
נראה לי זאת הייתה דרך להחמיא על האירוח המוצלח ולא כוונה של צרות עין.
שה' ירחיב לך ולכל עמ"י, וכל שתבקשי לו יהי!
שכבר תהיה לנו גאולה שלמה ומשיח
על הדרך שפשוט פנית לה' וביקשת עזרה.
גורם לי להערצה...
בכל אופן ברור שכל אחד ומסלול חייו...
לא מקנאה באף אחד באופן כללי...
אבל תודה על המחמאה!נפש חיה.במקום לחלק את הבצק לשני חלקים
לקחתי חתיכות בגודל אגוז בערך (אולי קצת יותר) והנחתי בצד.
יצאו לי כ 20 עיגולים קטנים
בינתיים העיגולים תפחו בתוך הקערה
ואז: יצרתי צורת פיתה (גודל "ביס")
הנחתי על מחבת בערך 4 "פיתות"
כשהתחיל להיאפות:
הפכתי לצד השני , מרחתי רוטב
שמתי תוספת וכיסיתי
כשהגבינה נמסה
הוצאתי לתבנית
כשהתקררו סידרתי בכלי הגשה.
געגועיי.
שמים מחוץ למקרר וזה שומר על החום?
לק"י
היא אלרגית ומקבלת מנה מיוחדת, שהיא לא אוהבת. אז אני שולחת לה ארוחת צהריים מהבית.
המנה שלה במקרר כל היום בגן, ומנסים לחמם לה. חשבתי שיש מאכלים שאם הם יהיו חמימים או לפחות לא קרים מהמקרר, היא תאכל טוב יותר.
אז אם יש משהו לא יקר, אולי שווה לי לנסות.
אין להן שם מיקרוגל?
לק"י
למרות שאם המזגן עובד שם כל היום, אז כנראה שהוא יישאר בסדר.....
נראה לי שאין מיקרוגל. אחרת היו מחממים לה.
אני מקווה שיאשרו לה בהמשך מנות רגילות, כי התחלנו טיפול באלרגיה.
יחסכו לי הכנת אוכל.....
אני לא רואה מה ההבדל בין זה ללשמור בקופסא במצב חמים.
זה לא שהקופסא תשמור שזה לא יתקלקל
על האוכל בלי מקרר.
לכוויה
אז יכול להיות שיש להם מיקרוגל רק שאסור
לבן שלי הן היו מכניסות את הקופסאת אוכל לתוך הציידנית אוכל של המנות צהרון וככה גם שלו היה מתחמם
לק"י
אבל אני אציע להן.
גם היו מערבבים לה את האוכל מהבית עם המנה של הצהרון כדי לחמם.
אולי יהיה להן יותר קל להוציא מראש
הילדים שלי שלא אוכלים בצהרון, אוכלים אוכל לא מבושל בצהריים וכשחוזרים אוכלים בבית ארוחה חמה.
זה אוכל של אלרגים. את האוכל הרגיל הילדים האחרים שלי אוכלים בדר"כ.
לק"י
למרות שנראה לי שהיא לגמרי חלק מהצוות, אבל הכי הגיוני לבקש ממנה להוציא שעה לפני.
תודה!!
לא חשבתי על זה😅
היא שם מתוקף הזכאות של הבת שלך!
אולי לשנה הבאה באמת נבקש ממנה לדאוג לזה. אם לא יהיה פתרון חמים אחר😅
אצלינו אמא של ילד קנתה בגן 3- וזה עובר איתו מגן לגן
יש ממש פשוטים וזולים
250 ואפילו פחות
בשביל לחמם מנה פעם ביום.
אבל תודה...אולי זה כן יכול להתאים.
ואם זה כך, אז תפקידה לחמם לה את האוכל ולדאוג לזה בצורה הראויה
לק"י
הסייעת שבצהרון מחממת לה בתוך מים חמים.
אבל לא יודעת כמה זה מחמם.
לקראת שנה הבאה באמת נחשוב מה אפשר לעשות.
לק"י
בשתיים נגמר הגן.
אולי אצליכם זה יום לימודים ארוך?
או שההורים משלמים כדי שתשאר?
או שיש הבדל בין העיריות.....
אבל אם היא רוצה להישאר בצהרון היא צריכה סייעת
לא יודעת אם ההורים משלמים אבל אם הם רוצים שהיא תישאר בצהרון הצהרון לכ יקבל אותה בלי סייעת לפי מה שהבנתי, בלי קשר לעיריה
זה כן מוזר כי אם בגן היא צריכה סייעת, המסגרת היא אותה מסגרת רק הגננות מתחלפות ממש הגיוני י שהרשת של הצהרונים לא תרצה לקחת אחריות בלי סייעת צמודה בדיוק כמו בעיריה
ויש ילדים אלרגיים שנשארים.
מה שכן, בגלל שהתקן הוא 6 שעות ביום, אז יש כאלה שמתחילות נגיד בשמונה וחצי והולכות בשתיים וחצי אחרי האוכל
"התנסיתן באוכל טרמיט?"
כל השאר לא שומרים על חום.
אבל אפשר להכניס את התרמוס לתיק מרופד שמוסיף עוד שכבה ואז האוכל כן נשמר חם
תינוק בן 3 שבועות שיונק טוב ותוך כדי נרדם ואיך שמניחה במיטה מתעורר אחרי פחות מ5 דקות ומתחיל לצרוח (נראה שמגזים ועייפות יחד)
מנסה להרגיע עם מוצץ אך זה לא עוזר ברוב הפעמים (כשזה קורה ישן ממש טוב)
מתייאשת ומביאה הנקה שוב פעם למרות שרק הרגע ינק (יותר מחצי שעה, ברוב לי שגם סתם מוצץ) קראתי שאם מאכילים יותר מידי יכול ליצור יותר כאבי בטן..
בקיצור מוצאת את עצמי בלוף שחוזר על עצמו. לא מצליחה לעשות כלום.. בלילה ישן טוב אחרי מקלחת אסל כשקם ומביאה לו לאכול ולמיטה קם שוב פעם וחוזר חלילה עד שלפנות בוקר נרדם..
יש עוד ילדים בבית שינקו בעבר, ולא חוויתי את זה ככה אולי בגלל שעבר זמן מאז הילד הקודם..
כבר שכחתי איך לעשות לו סדר יום של שינה, אוכל פעילות וטיטול מרוב שרוב הזמן זה המצב..
אשמח לתובנות.. אתמול התחלתי להביא לו סימיקול, כרגע לא רואה שיפור ניכר.. למרות שכן מצליח להוציא גזים יותר בקלות.. עושה לו תרגילים עם הרגלים ועיסוי בטן אך עדין לא עוזר...
פחות מעוניינת להוריד אוכל מהתפריט היומיומי שלי כי גם ככה אני בקושי אוכלת.. עם פחות תאבון ויותר עייפות
הקטנה שלי בת חודשיים ועדיין היום והלילה שלה לא מסודרים😑
3 שבועות זה אומר שהרגע ילדת, מזל טוב!🥳
זו לא הבעיה העיקרית שלי, הבעיה היא שהוא לא ישן בלי הנקה ומתעורר כשמגלה שהוא המיטה 🤦♀️
אני עוד יכולה להכיל את זה שהיום והלילה לא מסודרים..
לחזור לישון בגיל הזה, ולפעמים גם היום.
שמה לו מוצץ וחיתול בד ליד הראש באופן כזה שנוגע לו בראש וגם כאילו מחזיק את המוצץ
מאוד עוזר לו להירגע ולעצום שוב עיניים ולהיכנס לשינה עמוקה יותר.
צריך לעזור לו ללמוד להרדם ללא תלות בהנקה. ואני אומרת את זה מנסיון של חוויה דומה ומתסכלת שנגררנו איתה עד גיל חצי שנה פלוס.
ממליצה מאוד לגשת ליועצת שינה. יש מעולות דרך הקופה.
עד גיל 6 שבועות התינוקות הם בערך כמו עוברים. צריכים להיות קרובים לאמא כמה שאפשר ואין כללים כמעט.
צריכים להרגיש את הלב של האמא כדי להרדם.. וזה בסדר
כל תינוק מה שהוא צריך
לק"י
אצלי הם גם הרבה אחרי נרדמים בהנקה.
אבל בגיל קטן, לא הייתי נלחמת בזה.
ערים ישנים ואוכלים- הכל בו זמנית וצמודי אמאה24/7
ואם להיות בוטה?
בגיל הזה תינוק לא צריך ללמוד כלום
זו האמא שצריכה ללמוד להסתגל למציאות החדשה
לא מאמינה שגם אני שואלת את זה... (כי בדרך כלל אני בעד מתנה קבוצתית)
בכל אופן, אני רוצה לתת מתנה למטפלת של הבת שלי לקראת סוף השנה. אין לי מושג אם יש התארגנות קבוצתית או לא, ואני בקושי מכירה את ההורים שם. (גם אין קבוצת ווטסאפ או משהו - רובם, גם המטפלת, משפחות חרדיות.)
היא ממש מתוקה, המטפלת, ואני באמת רוצה להודות לה. חוץ מזה היא גם עוברת דירה לשכונה אחרת, אז זה שלא שאפגוש אותה שוב...
אז אפשר משהו שקשור למעבר הדירה או משהו בשביל הבית והילדים (יש לה ילדים מגיל שנה עד גיל עשר בערך), או משהו למשפחתון שלה (אם כי אני לא יודעת אם ואיך היא תפתח משפחתון בשנה הבאה, לרגל זה שהיא עוברת דירה).
אשמח לרעיונות. תודה
+ לשים שוקולדים קטנים בפנים או משהו מתוק אחר
+ פתק יפה
רעיון נוסף שובר כלשהו + שוקולד + פתק...
לק"י
מחפשת משהו צנוע וסימלי לאשה בת 50+-
וכתבתי ברכה לגננת על זה שהן הצמיחו וגידלו וטיפחו את הבת שלי.
עוד רעיונות- צנצנות עם שוקלדים, תודה שמילאת אותה בערכים ולמידה
כרבולית- תודה שעטפת אותה בחום ואהבה
מגנט מעוצב למקרר, שהוא לוח מחיק ואפשר לרשום שם תזכורות. זה הגיע עם טוש מחיק קטן.
המתנה הכי שימושית שקיבלתי!
אין לי הסברחנות מתנות, ממה שאני יודעת אין לה עוד סניפים...
אבל בטח יהיו בעוד חנויות עם מתנות
סלט גדול
לחם שום
שקשוקה
אני ביררתי עם אחות של המטפלת של הבת שלי לגבי העדפות קריאה שלי
הבאתי לה ספר יחסית חדש (מהשנה האחרונה) של סופרת שהיא אוהבת
היא ממש התרגשה, כמה פעמים אחרי זה שפגשה אותי אמרה כמה המתנה מוצלחת
(כמובן זו מתנה שווה רק לחובבי קריאה)
אולי מישהו שמכיר יכול להגיד לך על תחביב אחר שלה..
דברים לבית-
הייתי הולכת לחנות ומחפשת משהו מוצלח
יש כל מיני קופסאות אחסון מזכוכית עם מכסים אטומים, נראה לי תמיד נחמד שיש עוד
תבניות אפייה מזכוכית עם מכסה אטום לאחסון במקרר
מגבות ידיים
לילדים -
נראה לי כל משחק מוצלח יכול להיות נחמד
יצא לי לקנות למטפלת משחק קופסא בסגנון 'משולשים' (משולשים שמסדרים על לוח לפי דגם ויוצרים תמונה), נראה לי גם היה מןצלח
מלבד בעלה והילדים...
בכל אופן, נתת רעיונות טובים.
עכשיו רק צריך למצוא את הכוח ללכת לחנויות... (או שאשלח את הבת שלי לקנות 🤔)
נראה לי משחק לילדים - סיכוי הכי טוב שתמצאי מייד בכל חנות צעצועים סטנדרטית
וגם יחסית קל להנחות מישהו אחר
כלי בית נגיד - לפעמים מוצאים דברים יותר מוצלחים ולפעמים פחות
וגם - בעלי נגיד לא היה מצליח למצא לבד כלי בית שיהיה מוצלח כמתנה,
משחק הוא היה יכול למצא לפי ההוראות שלי
על מקרה מהסוג של הרצליה. כל כך אחרת מאשר המקרים עליהם שמעתי לפני האמהות.
מאד קשה לי לעבוד היום.
באמת אבל
לא הצלחתי לישון בלילה
ומקודם הייתי בהצפה נוראית של בכי
כאישה רגישה מאוד שעכשיו היא גם אמא, אני מאוד מצליחה להבין אותך
נקרע לי הלב
איך שהוא סיפר אמרתי לו
למה סיפרת לי דבר כזה???
וואי
אחכ כמה הוא הצטער
במיוחד עם העניין שבעלה בכלל במילואים
והיא ניצולת נובה (אם זה נכון.. אחכ הבנתי שלא בטוח)
בעלי סיפר לי
הייתי באמצע לחתוך לי סלט ובכלל ארוחת ערב, הייתי מורעבת
סיפר לי....
בטותו רגע נעלם לי התאבון
קרסתי
נכנסתי למקלחת ובכיתי את חיי
גם כשיצאתי בכיתי עוד איזה רבע שעה בלי הפוגה....
וזהו.. ישר למיטה....
אלוקיםםםםם
כמה עוד??? מה נסגר?
זה פשוט לא אמיתי מה שקורה כאן
תרחם עלינו
בעקרון אני לא נוהגת לדרוך במטבח😅
אבל עכשיו שהילדים בלי צהרון אני מרגישה שדווקא בא לי לפחות ארוחה אחת חמה ביום וגם מחפשת רעיונות לארוחה השניה
בגדול אני לא יודעת לבשל אז זה צריך להיות פשוט ומאמינה שאני אלמד ואסתדר ואולי מי יודע אפילו יום אחד אני יאהב לבשל
ואם יש לכן רעיונות גם לעוגות או עוגיות קלות שילדים אוהבים וכיף לנשנש אשמח!
ב''ה יש לנו 2 ילדים בבית, אחרי הריונות מאוד קשים פיזית. שמירת הריון ארוכה בשניהם, אשפוזים, כאבים קשים, צירים שלא נגמרים וכו'. היום הייתי אצל מומחית להתייעצות לפני שאנחנו מחליטים אם רוצים להפסיק מניעה.
בהתחשב בבעיה הספציפית שלי ככה ייראו כל ההריונות שלי אלא אם כן יתרחש איזה נס.......
אני ממש קרועה בין 2 הרגשות של פחד מול רצון. הקטן שלי כבר לא מאוד קטן ואני ממש רוצה עוד תינוק אם אפשר רק בלי הריון הייתי רצה אל זה עכשיו! גם בעלי כבר רוצה, מבחינתו הזמן בשל והרצון קיים אבל הוא רוצה שאני ארגיש שגם אצלי יהיו הרגשות דומות. הוא זוכר מה עברתי ולא לוחץ עלי להחליט, מבחינתו מתי שטוב לי.
אבל מחשבה על הריון כמו אלה שעברתי כ''כ מפחידה אותי! אין לי כוח לסבל הזה, למעמסה על הזוגיות, על הילדים שכבר יש, על הסביבה. לא רוצה להיות נטל. לא רוצה לכאוב כל היום. לא רוצה לפחד על חיי העובר כל דקה ושניה.
בא לי לשמוע מאלה שעברו הריונות קשים. הרצון בסוף מנצח את הפחד? איך עושים את זה?🥺
פשוט כתבת אותי....
הבת שלי עוד יחסית קטנה, אבל אני גם במקום הזה. יותר במחשבה על העתיד. מה יהיה עוד כמה זמן? איך יהיה עוד הריון? איך יהיה כח? מול רצון מטורף.
אין לי תשובה. רק הזדהות.
נ.ב. היה לך צירים שלא נגמרים בלידה או בהריון?
צרת רבים וכו'...
היו צירים מוקדמים משבוע 23 כל עשר דק' עד שילדתי בשבוע 41, עשו קיצור צוואר אבל בפועל לא הובילו ללידה ב''ה בשלב המוקדם
מה גרם לך לחשוב שהבא לא יהיה קשה?
מרגישה שאני באובר מודעות שמאוד משפיענ על קבלת ההחלטות שלי בנושא
המקוריתעם עוד הריון עם שמירה+ קושי נפשי + מוגבלות פיזית וכל מה שזה מביא איתו שהוא לא מה שכתבתי. ויש עוד
גם אני הייתי לוקחת עכשיו תינוק ניובורן שלי בלי כל המסע, אבל זה לא אפשרי🤷
אני רואה שיש מי שמצליחה, וודאי, חלקן אפילו נלחמות כדי להצליח להיקלט. אני מניחה שהרצוןהוא פקטור ממשי. אני עוד לא שם נגיד. מקווה להיות מתישהו.
אמנם בלי אשפוזים, אבל חולה 9 חודשים.
מה שמניע אותי זה פשוט הרצון לעוד ילד. אני יודעת שזה מה שאני אמורה לעבור כדי לקבל את הזכות לאוצר הזה. זה המסלול לעבור בדרך.
לדעתי למרות הקושי זה שווה. אם אני עושה שיקול שכלי קר של 9 חודשים קשים מאוד לעומת חיים של עוד ילד, זה שווה.
לא פשוט, אבל שווה.
זו דעתי. אני יודעת שיש שיגידו שזה לא מספיק.
לאחרונה היו לי רווחים גדולים יותר כדי להתאושש ולהגיע להריון הבא עם רצון, גוף יחסית בריא והקטן/נה שכבר לא תלויים בי כל כך.
אני זוכרת אחרי ההריון של אחד הילדים שהיה קשה ולא הצלחתי לתפקד כמעט בכלל שהרבה מאוד מהקושי שלי בנוסף לסבל הפיזי והכאבים שהגבילו אותי היה הקושי כלפי התדמית שנוצרה לי בעייני הסביבה (לדעתי)
הרגשתי עצלנית, בכיינית, חלשה, אישה שמפילה על בעלה את כל התפקוד בבית, נצלנית אפילו..
תחושות מאוד קשות שאובייקטיבית לא חושבת שמישהו חשב עלי עד כדי כך דברים רעים ובטח שאף אחד לא אמר כלום וכולם עזרו כמיטב יכולתם.
הרבה מהכאב שלי היה נפשי. לא זכור לי שבכיתי מהכאבים כמו שבכיתי מהצער הנפשי ומההשוואה לאחרות שמתפקדות כרגיל.
כשכתבת 'לא רוצה להיות נטל' זה הזכיר לי את זה.
ואני חושבת שחלק מהשינוי שכן תלוי בך-
זו הנקודה הזו. את לא נטל. את כלי נושא ברכה.
את גיבורה, את אמיצה, מעטות עוברות את מה שאת עוברת כדי להביא חיים ואת ראויה לכל הערכה שיש בעולם על זה ש9 חודשים את רק נושאת בתוכך חיים על כל המשתמע מכך לגבייך.
אני חושבת שכמה שנשים עם הריונות מורכבים עוברות לכל הפחות מגיע להן להכיר בגדולה של המעשה שלהן וגם לשדר את זה הלאה- בעלי לא מסכן שהוא עוזר לי. אנחנו ביחד מביאים חיים. כנל לגבי הילדים- הם לא אומללים שאמא שלהם מושבתת. הם זכו שיש להם אמא שמוכנה להקריב ככ הרבה עבור כל אחד מהם כדי להביא אותו לעולם. הם יזכו לאח/ות חדשים בזכותך לחיים שלמים בעז"ה.
לפחות שהכאב הפיזי לא ישתלט על התודעה, לא יקטין את גדולת המעשה ולא יגרום לדימוי העצמי שלנו להתקבע כ'עצלנית' או שאר דימויים שליליים.
תודה על זה, צודקת כ''כ...
בדיוק אתמול שאלתי את אמא שלי איך יש לה 7 ילדים?? היו לה הריונות ממש קשים, בעיקר בקטע של בחילות והקאות מטורפות, ולצערי ירשתי את זה ממנה
עכשיו בעיצומה של התקופה הקשה ובאמת לא יכולה לדמיין עוד הריון באופק.
זה קשוח ברמות, ותמיד נראה שלכולן מסביב הולך כלכך בקלות וכל שנה יולדות עוד ילד, ורק אני מפונקת, לא מתפקדת, צריכה עזרה של כל העולם..
מה שעוזר לי זה באמת לקחת זמן אחרי לידה עד שאני מרגישה מוכנה לעוד, וב"ה הקב"ה מזמן לנו אתגרים גם עם הכניסה להריון ובינתיים הרצון מתעצם והציפייה נותנת כח להתמודד עם הקושי שההריון מביא איתו.
ואני בעיקר בעיקר מזכירה לעצמי כל הזמן, שזה לתקופה מוגבלת!! וזה יעבור. והאוצר שיבוא בע"ה אחרי הסבל הזה ישתלם!
חיבוק גדול!
רופא של בית החולים שהלכתי אליו פרטי
ביקש ממני לבוא השבוע להערכת משקל עם הפניה למיון,
איך אני מבקשת את זה מה קופה מספיק במילדות היבריידי
או ללכת לבית אגד? (אני במאוחדת ירושלים)
לדעתי רק פרטי.
רופא פרטי גם ביקש ממני לעשות הערכת משקל דווקא אצל טכנאית בבית חולים
ולא היה אפשרות..
עשיתי תור ישיר מול המזכירה בעלות של 350
זה היה בעין כרם..
את יכולה לשקר להגיד שנגיד קיבלץ חבלה ולכן את רוצה לנסוע למיון
הבעיה היא שבמיון לא עושים הערכת משקל
ככה מהניסיון שלי שהלכתי בהריון הזה יותר מידי פעמים
הם רק בודקים את השלייה כמות מים
מוודאים שיש תנועות וזהו
למרות שאמרתי להם שהעובר קצת קטן, עם זה לא בדקו הערכה
אז הרופא אמר שבשבוע 37 אבוא למיון ויבצעו הערכת משקל. ואז הרופאים שם יחליטו מתי ואיך בכל מקרה זירוז זה רק ב38
אז יש סיכוי שעם כזה דבר יותר יאשרו?
אסביר את עצמי
בהריון הנוכחי עד כה לא עשו לי הערכה, כי לא באמת היה צורך
רק בדקו את הדברים האחרים
בהריון הקודם הגעתי לעין כרם בהפניית רופא בשבוע 39 לקבלת זירוז בגלל הערכה גבוהה
שם בבית חולים כמובן עשו הערכה כי זו סיבת ההפניה
השאלה איך תוכלי לקבל הפניה למיון כדי שלא תצטרכי לשלם על זה.
רופא שהייתי אצלו דרך הקופה ועובד גם בבית חולים
רצה שאני אגיע למעקב בבית חולים.
אמרתי לו שידאג לי להפנייה למיון לאותו יום.
ביום שהייתי בבית חולים הוא היה שם ונתן לי הפניה בכתב יד. זה התקבל.
פעם אחרת הוא נתן לי הפנייה לאשפוז יום וקבעתי תור דרך זה.
יש לך אפשרות להגיע בזמן שהוא נמצא, והוא ידאג לך למה שצריך בדיוק?
תכתבי לרופא נשים את כל הפרטים ותבקשי הפניה
מה שאני עשיתי - שלחתי הודעה לרופא (מכבי) שרופא בבי"ח ביקש הערכת משקל, והוא בעצם גם שלח לי המלצה להערכת משקל בבי"ח ועם 2 הטפסים האלה ביקשתי טופס 17. במיון האמבולטרי (איפה שעושים מעקב הריון עודף), ביקשתי גם הערכת משקל ופשוט שלחו אותי.
ובפעם אחרת - היינו באמת אצל רופא מבי"ח ששם רציתי ללדת, והוא כתב במכתב שהוא רוצה הערכת משקל בבי"ח. הגעתי למיון האמבולטורי לפי מה שהוא אמר לי, והודעתי שם למזכירה שהרופא שלהם (הראיתי לה את הסיכום) ביקש הערכת משקל. וזהו. אפילו בלי טופס 17, כי במכבי משבוע 39 אפשר להגיע למיון בלי טופס 17, ומה שמחליטים במיון זה מה שמכבי ישלמו בסוף...
מאחר ואת כנראה לא ב 39, וגם לא יודעת על איזה ביח מדובר, ולא מכירה את מאוחדת בכלל, תבקשי הפניה/טופס 17 למיון... הכי קל יהיה מן הסתם ללכת לסניף כדי לדבר עם המזכירה, אבל למשל, אם יש הפניה מרופא למיון (בדכ זה הפניות ל24 שעות), נראה לי שזה גם מספיק (שוב, מה שיעשו במיון, זה כבר "בעיה" של המיון, והם יסדרו את זה עם הקופה).
אני גם הייתי במצב הזה, אומנם לא רופא פרטי אבל אמרו לי להגיע למחרת למיון פעם בשביל הערכת משקל, פעם אחרת היה להשלמת צלסטון (זריקה ללידה מוקדמת- שניתן לקבל גם בקופה אגב) והתקשרתי על הבוקר למוקד אחיות אמרתי שאני בהריון בסיכון וביקשו שאגיע למעקב במיון בבוקר ולכן צריכה הפנייה, ונתנה לי. פעם 1 עשה לי בעיות ולא ויתרתי. עם כל הכבוד אתם אחיות והם רופאים אז זה מה שהם ביקשו.
בהצלחה ובידיים מלאות 😊
אני במכבי אם זה משנה
(קופ"ח אחרת)
אני התחננתי לאחיות במוקד הטלפוני ולא נתנו לי הפנייה. אמרו שזה מוקד ייעוץ ושאפנה למרפאה שלי. כשאמרתי שהמרפאה שלי סגורה בכלל, אמרו לי שאפנה למרכז בריאות האישה הקרוב שפתוח. שעתיים הייתי בטלפונים ולא השגתי הפנייה למרות שזה היה הריון בסיכון וקיבלתי הנחיה להיבדק.
ופעם התקשרתי בלילה ואמרתי שהייתי במיון בערב ואמרו לי לחזור בבוקר אז אני מבקשת הפנייה חדשה. וגם אמרו לי לבקש מהמרפאה (למרות שניסיתי להסביר שעד שאשיג רופא וכו' זה לפחות שעה 9).
איך השגתי בסוף?
בפעם הראשונה דרך רופאת מיון של מרכז בריאות האישה (התקשרתי וביקשתי שרופאה תיתן הפנייה בעקבות המקרה שפירטתי, והיא חזרה אלי טלפונית ונתנה הפנייה).
בפעם אחרת נכנסתי לרופא במרפאה (היה רק רופא ילדים אפילו, אבל לא משנה...) והוא כתב בדיוק מה שאמרתי לו: "מבקשת הפניה למיון בעקבות המלצת רופא נשים".
ועוד אפשרות: לבוא בשעות שלא צריכים בהן הפניה בהריון. נראה לי 00-60 בבוקר. אפשר לבדוק באינטרנט בדיוק.
ואמרתי שאני צריכה הפנייה למיון לצורך מעקב הריון בסיכון. העבירו אותי לרפואה, היא שמעה את הפרטים על ההריון ונתנה לי בלי בעיה.
(אני בכללית)
אתן יודעות אולי אם אהיה בנתניה , ואגיד שיש לי צירים ואני רוצה להיבדק (מה שאכן נכון)
יתנו לי הפניה ישר למיון שם , כיאין שם נמוקד נשים או שזה לא עובד ככה?
את יכולה להתקשר ולהגיד שיש לך צירים.
אם נותנים הפניה למיון זה לכל בתי החולים.
הבעיה היא בשעות הערב המכוני א''ס בבתי החולים סגורים, אז לא יעשו לך הערכת משקל.
אבל אל תסתבכי, פשוט תתקשרי למרפאה, תגידי שהרופא שלח אותך להערכת משקל בגלל הריון בסיכון ואיל להם תורים בכלל, ולכן את צריכה הפנייה למיון שיעשו לך שם הערכת משקל
הם יעשו לה תור בדחיפה למשהו
המרפאה שלי זו מרפאת מוקד
ועדיין כשלא היו תורים שלחו אותי למיון.
ואם היא במעקב בבי''ח, ובמכון של הבי''ח אין תורים, יגידו ללכת למיון.
(אני לא מדברת על א''ס רגיל, שאז בקלות ימצאו תור, אלא על הערכת משקל)
מחיר סבבה יחסית
לא רוצה ליפול על מלון מגעיל זה הפחד לשי
יותר ופחות.
דווקא האוכל שם היה מצוין.
כולה לילה אחד..
מקווה שיהיה בסדר
הם לא חידשו כבר הרבה שנים אז קצת מיושן. אבל נקי ומטופח
אוכל מצוין.
שאלתי לפני כמה חודשים והסיטואציה השתנתה😂
אז עכשיו היא בת שנה ו10
בדרך כלל ישנה לילה שלם חמסה חמסה
אני צתחילה בעז״ה השבוע חודש שישי
המיטה שהיא ישנה בה עכשיו אמורה להיות של התינוקת (כי מורידים לה דופן וזה מתחברת, ככה עשיתי גם עם הגדולה אחרי הלידה)
השאלה היא מתי להעביר אותה?
שמעתי שעדיף לא כזה שבוע לפני הלידה כדי שלא תקגיש שלוקחים לה בשביל התינוקת…
אנחנו כרגע ביחידה שהיא לא הבית שלנו כי משפצים
כרגע זה דירת סטודיו גדולה
אז היא ישנה באותו מרחב איתנו אבל לא רואה אותנו (שמנו כמה ארונות כדי ליצור לנו ׳חדר׳)
היא ישנה בלול קמפינג
אמורים לחזור בעז״ה שישי או ראשון כזה
זה יהיה לה מידי הרבה שינויים??
גם חזרה הביתה גם חזרה לחדר משלה וגם מיטה לדשה?
בהרגשה שלי היא קלילה אני לא חווה אותה כמתקשה עם שינויים השאלה היא כמה למתוח את זה
כן הייתי צריכה איזה חודש חודשיים להרגיל אותו לא לרדת מהמיטה, זה לא היה שלושה ימים כמו שאימהות אחרות מתארות, אבל מאז ומעולם ההשכבות שלו היו קשוחות, אם היא הולכת לישון בקלות אז בטח זה יהיה לך קל יותר.
בהצלחה!
הגיע הזמן להעביר,עדיף לך עכשיו אני לא סמוך ללידה ( חוסך את ההרמות להכניס ולהוציא מהמיטה..)
אני מעבירה בגיל צעיר יותר, אבל עכשיו זה זמן מצויין.
תתאפסו על הדירה ותארגנו לה מרחב משלה עם מיטת מעבר, יהיה לכם ולה זמן להתרגל לזה עד הלידה.
בהצלחה!
כשאני מנסה לשים לזה סטופ.
הייתה לי שכנה דלת מול דלת ואני אגיד את זה בזהירות הבית שלנו היה מכולת עבורם כל בו שלהם בכל שעה ביום גם בשעה 22 בלילה ולא משהו דחוף בכלל . היו יכולים לדפוק לי בדלת על שטויות בשעות הזויות ועדיין נעננו בשמחה על כל דבר שביקשו מאיתנו )אמן נזכה לתת תמיד.
הבעיה מתחילה בזה שהרגשתי שהם מנצלים אותנו אבל השתקתי את זה ואז הם עברו דירה והם פשוט הלכו בלי לומר להתראות בלי לומר תודה על השכנות בלי כלום כאלו ברחו . נעלבתי לא אשקר .
השיא היה שילדתי לפני מס חודשים והם עדיין יוצרים איתנו קשר רק כשהם צריכים משהו . טלפונים בשעות הלילה המאוחרות להתייעצויות וכאלה ובאמת שנתתי לזה הזדמנות אבל פתאום קלטתי שרוב השיחות זה רק כשהם צריכים משהו ולא קיבלתי אף טלפון על לשאול לשלומי ומה עם התינוק ולקשר חברי .
החלטתי עם עצמי שאני עושה לזה סטופ שאני לא אתן שינצלו אותי ושאהי רוצה סביבי חברים אמיציים וטובים ולא נצלנים . חסמתי אותה בווצפ ועכשיו אני מרגישה רע עם זה .
הייתה לי שכנה כזו בעבר, שביקשו באופן קבוע דברים, נדיר שהחזירו.. אני מדבר איתך גם על דברים סגורים (חלב חבילת אורז.. כזה..) וכשקלטתי את זה.. אמרתי שאין לי מיותר, מצטערת.. וככה חוזר חלילה עד היא קלטה ובשיא חוצפתה גם נעלבה אבל אותי זה כבר לא עניין... יש גבול..
ממליצה לך בחום להגיד בצורה נעימה שאין לך מיותר או שאת בדיוק צריכה את זה עכשיו או מה שזה לא יהיה.. להעביר לה את המסר... לא צריך להיות קיצוני ולחסום..
ועדיין יוצרת איתי קשר רק כשהיא צריכה משהו -להתייעץ לגבי הילדים והכל זה דחוף כאלו הפכה אוצי לאשת מקצוע הפרטית שלה למרות שהיא יכולה לפנות לאיש מקצוע אחר שזמין .
באמת שניסיתי להיות טובה ודיברתי איתה בעבר כשהיא עוד הייתה גרה פה וביקשתי ממנה ואמרתי תקשיבי כל מה שיש לי בבית שלכם באמת אתן מהלב אבל מפריע לי שבעלך מתקתק אצלי בבית בשעות הזויות או ילו בשעות שיש סופר ואמרה כן כן ועדיין המשיכו עם זה כם שאמרתי שזה לא נעים לי שהוא בא שלא נעים לי לדבר איתו שאני בבית לפעמים לא צנועה או שהילדים ישנים והוא מתקתק חזק ומעיר אותם ואני מרגישה רע עם עצמי שאני מציבה גבולות עם עצמי.
שמי גבולות במקום שמתאים לך. אם את לא אוהבת לייעץ או לדבר איתה פשוט תגידי את האמת שאני מאוד עסוקה. וממה שאני יודעת עדיף לשלם כסף על שעת יעוץ לאשת מקצוע כזה וכזה.
דבר ראשון את חייבת לעצמך לראות אותך ולאהוב אותך. ורק אחר כך לזולת. אם את מרגישה מנוצלת תקדישי עם עצמך חשיבה למה מתאים לך בקשר הזה. או האם מתאים לך הקשר הזה באופן כללי. ולפי זה תעבירי את הגבולות שלך הלאה.
אם את רוצה להיות כנה תשתפי גם מה זה גרם לך להרגיש שלא התייחסו לזה שילדת, או למה פחות מתאים לך הקשר.
אבל אני במקומך ממש לא הייתי פותחת את הדלת בשעות כאלו..
לפעמים דופקים לי דקה לפני שבת כל מיני ילדים חמודים שרוצים לאסוף צדקה
ולי לפעמים לא מתאים(: אז פשוט לא פותחת, בלי שום מצפון
כי קודם כל אני עושה חסד עם המשפחה שלי, ואז עם העולם
ומאוד קשובה לעצמי למה שיכולה ורוצה לתת ולמה שכרגע לא מתאים
(באופן אישי אנחנו קומה ראשונה של בניין מאוד גדול אז כל שניה דופקים לצדקה, ויש אנשים שלא מרפיםם, בשעות מסוימות לדעתי זה ממש חסר טאקט!)
בכל מקרה אני ממש מאמינה שהחסד צריך להיות קודם כל עם עצמנו, ולשים לב ממש איפה עובר הגבול🤍
צריכים (יותר נכון אני רוצה ממש) לעבור דירה.
לא טוב לי בדירה הנוכחית ממלא סיבות...
יש כרגע 2 אופציות-
1. דירה ביישוב שאנחנו גרים עכשיו, מיקום מרכזי ממש מול הגנים ליד בית כנסת ומקווה יישוב מאוד נח יש בו סופר בית מרקחת קופ"ח מלא בתי כנסת מקווה נשים וגברים הבנות רשומות בו למסגרות לשנה הבאה...
חסרונות: קצת יותר יקר, 2 קומות (מדרגות בתוך הבית), אין אמבטיה רק מקלחון, המשכירה גרה ממש בדלת ליד ומדובר באלמנה מבוגרת, המרפסת פתוחה לרחוב... ויש שטח שלנו אבל הוא לא מגודר נפרד
2. דירה ביישוב קרוב, הדירה עצמה מתוקה מאוד! באמת דירה מאוד חמימה ונעימה שבנויה טוב. חסרונות: היישוב שם בלי מכולת בלי קופח בלי מקווה גברים (ממש מציק לבעלי שטובל כמעט כל יום) התחב"צ לא נכנסת לתוך היישוב והיחידה ממוקמת ממש בקצה למעלה. לי זה פחות משנה כי אני עם רכב צמוד אבל לבעלי זה מבאס...
המשכירים חמודים מאוד! גרים בקומה מעל ויש יחידה נוספת שצמודה אבל ממש יש פרטיות
ביישוב הנוכחי לבעלי מאוד מאוד טוב לי פחות. אין לי כל כך חברות ביישוב אין פה קהילה ביישוב השני לי כנראה יהיו יותר חברות לבעלי יהיה פחות טוב
מה הייתן בוחרות?
חד משמעית
כשהדברים הבסיסיים רחוקים, זה קשה בעיניי. במיוחד עם רכב אחד
אבל זה תלוי כמה חברות משמעותי לך לעומת החסרון לבעלך
וגם, האם אלו האופציות היחידות באמת
את לא תדעי עד שתעברי.
מניסיון של שנים בשכירות.
עדיף את המוכר והבטוח.
ובלי קשר בחרתי באופציה א כי ישוב בלי מכולת בלי קופת חולים, אלו שירותים בסיסיים שאדם צריך.
אנחנו לא בימי חומה ומגדל.
כי לפי שאר הפרמטרים באמת נראה שעדיף לכם אופציה א...
השאלה זה כמה זה חסר לך? כמה זה משמעותי לך?
וחוץ מעניין המקווה, למה לבעלך יהיה פחות טוב?
מציק לי יותר בשבתות במיוחד הארוכות בקיץ...
לגבי בעלי הרכב צמוד אלי. הוא יצטרך להץמודד עם המרחק מהאוטובוס לבית (איזה 15-20 דקות ברגל)
זה לא הגיוני לבעלך להגיע כל יום ליישוב ליד למקווה וגם ללכת 15-20 דק לאוטובוס לפחות פעמיין ביום זה מוגזם.
אני הייתי הולכת על אופציה א למרות שהיא ממש מבאסת.
כתבת ששבתות קשה לך מבחינה חברתית. אולי יותר לארח/ להתארח אם זה אפשרי.
וחיבוק אנחנו גם היינו ועדיין בסרט הזה של מעבר דירה...
אם זה משהו כמו חמש דקות נסיעה אז לדעתי ממש סבבה להיות בלי מכולת וקופ"ח וכו', זה בסוף נגיש.
גם רבע שעה הליכה לא נשמע לי משהו נורא כל כך, אני הולכת עשר דקות לאוטובוס וממש סבבה לי עם זה.
אבל בסוף זה צריך להיות החלטה של בעלך אם כל החסרונות של היישוב הקרוב רלוונטיים יותר אליו ופחות אלייך
