פורום הריון ולידה (עמוד 5414)

אני ימנית ויותר נוח לי להניק בצד שמאל (מבחינת האחיזה)

אם זה כך גם אצלך אולי פשוט  מההתחלה הנקת יותר מהצד הזה כי היה יותר נוח וככה הגוף התרגל?

סתם השערה שעלתה לי.

תבקשי שיהיה לך את המפתח של הספריה /חדר יועצת / מורת שילוב בטוח יותר נוח משרותים

האמת חשבתי על זה שיכול להיות שאני מניקה יותר מצד שמאל ואז זה טבעי ששם יש יותר חלב ומאז אני משתדלת לשים לב לזה ולהניק אותה יותר מצד ימין כדי להרבות את החלב.

נראה לי שאני אגש למזכירה באמת לראות אם יש מקום יותר טוב מהשירותים...

 

תודה על העצות..

באמת גיליתי שהרבה יותר נוח לי להחזיק את הנסיכונת ביד שמאל. השרירי  ידיים של צד שמאל ממש התחזקו מאז הלידה . תודה רבה על התגובות, שמחה לגלות שאני נורמאלית...

אז תרגישי בחברה טובה...

סתם ככה, כשאמא שלי הייתה מנהלת, היא גילתה את אחת המורות שואבת בשירותים, מיד היא שלפה אותה משם, נתנה לה מפתחות של חדר יצירה ואמרה לה להשתמש בהם מתי שהיא רק רוצה. שווה לשאול- לפעמים הסביבה הרבה יותר נחמדה משחושבים.

בצד שיותר נח להניק מתחילים כל פעם את ההנקה באופן אוטומטי, ואז הוא מייצר יותר חלב.

בסופו של דבר גם השד עצמו נהיה יותר גדול באופן קבוע, כל עוד את מיניקה.

אם את רוצה להשוות בין הצדדים תקפידי להתחיל כל פעם מצד אחר

(ובתור התחלה להתחיל כל פעם מהצד שמייצר פחות עד שהכמויות יתאזנו)

 

ואגב, אני שמאלית, וגם לי יותר נח להניק בצד שמאל..

אולי בגלל שככה אפשר לגלוש בפורומים תוך כדי הנקה?

ומקבלים הרבה תמיכה ועידוד

סתם בגלל שבתכלס' זה מה שקורה שם, לא?

ונראה לי שעידוד ותמיכה מאוד עוזרים להתמודדות במצבים כאלה.

 

בהחלט אפשר גם פה...

במקרים הקלים יותר, בימים הפחות קשים, עיסוי ארוך עוזר מאוד לשיפור ההרגשה ולהגברת הידידותיות

אמא קטנה, את פשוט צודקת. חייבים להשקיע זמן ולהצליח לנוח/לישון לפעמים, לצורך העניין. הייתי פעם בשיעור שהמרצה הקדישה הרבה זמן לעניין כדי ל"הכניס" לנשים בראש את החשיבות, למשל בליל שבת, כשקורסים.... ממש עודדה לקחת בייבי סיטר לילדים אחרי הדלקת נרות וללכת לנוח! זה הבסיס והדלק של הנישואין. אפשר ממש להרגיש את זה.

 

מקנאה בך נשמע שאת שומעת ולומדת דברים ממש מעניינים בשיעורי התורה שאת נימצאת בהם איזה כיף שאת מעבירה לנו..

אני עסוקה בילדים, עבודה ולעזור לארגן כמה... אבל להצליח להגיע אליהם - לא הולך. אז הוספת לי נקיפות מצפון או אולי עודדת אותי שלא צריך להשתגע...

מה שבטוח שזה דבר מאוד טוב לכל אשה - תורם לעצמה, לבעל ולבית כולו. מנסיון!

הפתרון כנראה לא פשוט בכלל. אבל יש עם הרבה תכנון ומחשבה מראש.

תודה רבה

עצם ההזדהות היא לכשעצמה עוזרת

במיוחד בנושאים רגישים שכאלה שלא תמיד יש עם מי לדבר

ותודה על העצות ננסה ליישם ובע"ה יהיו ישועות!

מה שאני חושבת שעם הלבנים אין בעיה, רק עם אילו עם הטעמים צריך לבדוק.

אז מה שעשיתי זה פשוט להשתמש בכדורים שהם בדיוק כמו טאמס

(ולדעתי יותר טעימים..) של life אפשר למצוא בכל "סופר פראם"

בהצלחה.

במחלקת יולדות היינו עם מזגן 16 מעלות וכל מי שבא לבקר קפא!

השאלה מה קורה בהמשך, אחרי שנה.... נראה לי שעדיין חם לי יותר מכולם... מה דעתכן?

גם שילדי מגיעים לגיל הנ"ל אני מתלבטת בכך, והמטפלת המדהימה שלי מעודדת אותי לשלוח לה אוכל מוצק. וכך אני פחות נותנת את המטרנה (המזעזעת הזו לטעמי) וכאשר הפצפון איתי הוא יונק מלא. ב4 ילדי זה הלך מצויין.

תראי איך הוא מגיב למוצקים, ולפי זה תחליטי - לא?

פיגא כתבה כאן שבוע שעבר על מטרנה- שפוגעת בפלורה של המעי

מטרנה זה בריא לגמרי. את יכולה לראות על הקופסה בדיוק כמה ויטמינים ומינרלים חשובים יש בזה.

וגם כדאי שהילד יאכל פירות, בננה ותפוח, ומרק עוף טחון.

קדימה נשים יקרות, שתפו אותי, אני ממש זקוקה לעצות מנוסות...

את גם יכולה להיות בטוחה שהרוב בגדול לא מחובר כרגע...

שבת שלום!  

אולי תנסי למשוך אותו בלי שנת צהריים

ואז תנסי לארגן שיגרת שינה בשעה מוקדמת יותר, נגיד בשמונה\תשע בערך

ככה תצטרכי אולי לקום לאיזה הנקה בלילה אבל תהייה לו שינה ארוכה בתחילת הלילה

להנקת לילה אני לא הייתי ממש קמה אלא שמה לידי וממשיכה לנמנם תוך כדי.

האם ביום לא יותר קל להרדים אותו בהנקה, מאשר בנדנוד? אני מתלבטת מה יותר שורף קלוריות אצלך  

גם אני משכיבה על הבטן, ועוד הרבה אימהות. אם הלב שלך אומר לך שזה בסדר - אני מאמינה שזה הכי נכון. 

אני גיליתי, אצל התינוקות שלי, שחלק גדול מההנקות התכופות בערב זה פשוט מאוד פיפי. יש להם אינסטינקט מולד לחכות שאמא תיקח אותם לעשות פיפי וגם קקי, ואם לא אז הם מתאפקים הרבה, וזה מפריע להם לישון (תינוקות בריאים לא עושים מתוך שינה, אלא רק בין מחזורי שינה). 

האינסטיקנט נעלם בסביבות גיל 3-5 חודשים אצל רוב התינוקות, במידה ולא לוקחים אותם לעשות (אני לוקחת אותם, למשל, לעשות בכיור בלי החיתול). אני בטוחה ומבטיחה שיהיה עם הזמן יותר קל בערב  ואז הוא יישן רצוף 8 שעות משש בערב עד שתיים בלילה, ותבואי להתלונן שמשתיים הוא קם כל שעתיים  

כל אחת לפי הגוף שלה- לפעמים בזמן הנקה המחזור לא תמיד מסודר, זה די נפוץ.

 

מצד שני יש כאלהב שנכנסות להריון...

 

אני הייתי עושה בדיקת הריון רק כדי להירגע...

 

בהצלחה

ואם אכן את משתמשת וזהו בוודאות "סתם" איחור - אז דעי שמחזור בתקופת הנקה יכול לעשות כל מיני שטויות 

כי אם יש לך מחזור סימן שיש ביוץ ומכאן הדרך מאד קצרה להריון.

צריך לקחת בחשבון שהנקה לא תמיד מונעת  ויש נשים שחודש אחרי לידה כבר מקבלות מחזור...

ברור שכדאי לעשות בדיקה ואם את לא רוצה בדיקת דם - יש בדיקות שתן ביתיות שקונים בבתי מרקחת . ככה תדעי איפה את עומדת.

ואם לא מתאים לך להיות עכשיו בהריון (ואת באמת לא) אז אולי כדאי שתלכי לרב לשאול אם את יכולה לקחת אמצעים.

הרופא המומחה אמר לי שאחרי לידה לא מחייב שיש ביוץ גם אם יש מחזור..

האם זה קורה רק בשעות מסוימות של היום, למשל לפני שנת לילה?

אם כן, בהנקות האלה, שנקראות גם הנקות "צבר" היא ממלאת מצברים לקראת שנת לילה ארוכה, שכמו שכתבת היא ישנה טוב..

יתכן גם שהיא סקרנית מידי, בגיל הזה תינוקות מתחילים יותר להתעניין במה שסובב אותם וזה יותר מרתק אותם מאוכל . מצב כזה מתאפיין בארוחות קצרות- בהם יונקת רק כדי "להשתיק" את הרעב ואז חוזרת לענייניה, הארוחה לא הייתה מלאה ולכן יש הנקות תכופות יותר.

 

מה שאני עשיתי במצבים כאלה, כשזה כבר היה נראה לי מוגזם, היו פעמים שהבת שלי ינקה דקה-שתיים ולא רצתה עוד, כשעברו כמה שעות מהארוחה הקודמת, להכנס לחדר חשוך/ מוחשך מעט, בלי גירויים סביבה ולהצמיד אותה עד שתסכים לאכול (כמובן לא להכריח אם היא מתעקשת שלא) היו פעמים שזה עזר והיו פעמים ששום דבר לא היה עוזר ורק כשהייתה עייפה היא הייתה יונקת טוב.

אחרי כמה זמן (כבר לא זוכרת כמה), היא הפסיקה עם ההתנהגות הזו וחזרה לינוק כמו שצריך עם מרווחים נורמליים יותר.

היום אנחנו בבעיה הפוכה, אם היא רואה שאני מכינה אוכל (רגיל), היא לא תוותר לי עד שגם היא תקבל, והיא בת 10 חודשים.

 

אם זה המצב, בכל מקרה לא נראה לי שיעזור לתת לה מטרנה, במיוחד אם יש לך מספיק חלב. מטרנה באה כתחליף רק אם אין מספיק חלב, החלב שלך מכיל את כל מה שהיא צריכה והוא משביע לא פחות.

 

רק תשימי לב שחוץ מזה שההנקות תכופות, כל שאר הדברים תקינים- משקל, יציאות, רגועה בין הארוחות, דברים אלו מעידים שהיא מקבלת את כל מה שהיא זקוקה לו.

 

בהצלחה

מדוע את מעניינת להגדיל מירווחים בין הארוחות? האם יש לך צורך מיידי בזה, או שזו המחשבה של מה יהיה הלאה?

אם זה לא משהו מיידי- לדעתי- מע' העיכול מתעצמת לאט לאט , גם גדלה פיסית, וגם מתחזקת, וכך מאפשרת לתינוק בהדרגה, בקצב שנכון לגוף שלו  להתמודד עם ארוחות מרוכזות יותר. ואגב, זמן היניקה לאו דווקא מצביע על כמות מועטה, בבדיקות בב"ח שיבא מצאו גם תינוקות שאוכלים ב5 דק' cc180 (!!!)

אם זה כן ברמת הצורך המיידי- אין לי לצערי נסיון \עצות  - בהצלחה!

את יכולה לקבל את זה כמחמאה לחלב שלך

ככה הייתי עושה לבן שלי שהיה אוכל כל שעה שעתיים- לפני שינת צהריים טובה או לפני שנת הלילה, לשאוב חלב (אם יש לך הרבהה, ב"ה קל לשאוב) ואחרי ההנקה או לפני, תלוי מה האופי שלה, תתני לה 50 מ"ל חלב שאוב עם דייסת אורז או קוואקר(לגרבר יש דייסות שמותאמות גם לערבוב עם חלב אם) כככה הרווחת- גם החלב שלך, וגם כ"כ משביע וטוב שלא צריך להניק כל כמה שעות ספורות. אני התחלתי עם זה בגיל 5-6 חודשים. 

והכנתי את הדייסה יחסית סמיכה כדי שאפשר להאכיל בכפית כי הפינדרוקה לא הסתדרה עם בקבוקים.

(אמיתי כמובן, ולא מהדייסות המוכנות) שהוא לא נתקע בשום מקום. הוא מתפרק יופי בבטן. וחוץ מזה שבעיני זה לא סותר הנקה לזמן ארוך. כל אחת ומה שהאינטואיציה שלא אומרת לה, אבל אצלי למשל הבת שלי התחילה לאכול מוצקים כשהיא הייתה בת כמעט 5 חודשים ולא ויתרה על ההנקה עד גיל שנה. והיא אכלה המון!

גם- לי אישית נשמע כאילו החלב משביע אותה אבל כבר לא למספיק זמן. אם לי היה שכל בזמנו, הייתי מתחילה לתת לבת שלי מוצקים עוד לפני. כי באמת מרגע שכבר הקשבתי לעצה הזו של אמא שלי (לתת לה מוצקים, כי לכן היא לא רגועה) היא השתנתה פלאים. היא פתאום נרגעה והפסיקה לבקש לינוק בתכיפות כל כך גבוהה. יש תינוקות שצריכים אוכל מוצק בגיל מוקדם יותר מהשאר. כל אחד וקצב ההתפתחות שלו.

ואם בכל זאת לא מתאים לך- אולי תוכלי למרוח אותה על ידי אטרקציה מיוחדת לקראת (וחשוב- קצת לפני כדי שהיא עדיין תהיה רגועה) הזמן בו היא רוצה לאכול. כמו טיול בחוץ, או ביקור אצל חברה עם ילדים קטנים במזג אוויר גרוע. אולי זה יצליח להסיח את דעתה.

ובנוגע לשאלתך - ראשית תזכרי שהנקה זה לא רק אוכל. זה גם שתיה, וגם חיבוק, חום, אהבה, הרגעה ושלל דברים טובים. 

ועתה תשאלי את עצמך - בכל כמה זמן את שמה משהו בפה? ארוחה, קפה, מסטיק, מים, חטיף, סנדוויץ', ביס מהבישולים, ואפילו סיגריה (למעשנים)? אני מודה שלא יוצאת שעה במהלך היום, במהלכה לא הכנסתי משהו לפי. הרבה פעמים כוס מים, ובשאר הפעמים אוכל. 

נוכח העובדה הזו, אני מתקשה לצפות שתינוק (ועוד תינוק שלי ) יתאפק שעתיים ויותר בין הארוחות (אלא אם הוא ישן). 

אני חושבת שברגע שהבנתי את העובדה הזו, היה הרבה יותר קל לי להבין את התינוקות, והתאמת הציפיות הקלה עלי את ההנקות התכופות. עם הילדים, התחלתי אפילו לחבב את העובדה שיש לי כזה "ג'וקר" מנצח לכל בעיה כמעט 

מסכימה איתך שהנקה זה לא רק אוכל, אבל זה הדבר הראשון. (הבת שלי למשל לא הסכימה לינוק אף פעם כשהיא לא היתה רעבה).ולעניין האוכל אצלי-  בד"כ לא עוברת  אצלי שעה בלי שפתחתי את המקרר.. אבל לדעתי זה חלק מהקלקול שלנו כמבוגרים. אצל התינוקות המודעות לגוף הרבה יותר גבוהה! הם מפסיקים לאכל כשהם שבעים, מתעוררים כשכבר לא עייפים וכו.' הייתי שמחה לאכל רק כשהייתי רעבה ולהפסיק בדיוק כששבעתי... לכן אני חושבת שצריך להקשיב טוב לתינוק, וכל אמא מכירה את שלה, ואם ילדך רוצה לינוק כל שעתיים, וזאת הדרישה שלו, אז זה הצורך שלו. וצריך לזכור שהם גודלים ומשתנים כ"כ מהר...

אבל תינוקות מכפילים את משקלם פעמיים בשנה הראשונה לחייהם, וגם בשנה השניה הם ממשיכים לגדול בקצב שלא יחזור בכל חייהם. וכמו כשבונים בית, גם בגוף ובמח שלהם כדאי להשקיע את החומרים הטובים ביותר שיוצקו ביסודות שישמשו אותם עד 120 בע"ה.

הבנות שלי ושלך אותו גיל ומשקל, ושלי רק עכשיו ירדה לפעם בשעה וחצי שעתיים , בהתחלה בעלי צחק שבבי"ח אמרו כל 3 ש' 20 דק', ואצלינו היה כל 20 דק' 3 ש'...האם את\בעלך גדולים? - בעלי ענק- כמעט 2 מ', ואולי בשביל גנטיקה כזאת צריך לאכול יותר.

לא מבינה איך תינוק בן חודש אוכל 150cc כל 3 שעות, זה כ"כ הרבה זמן- אפילו בשבילי...

היא היתה יונקת 5 דק' וכל שעתיים- שעתיים וחצי. ולמה הייתי בשוק כי הגדול היה יונק בנחת חצי שעה לפעמים יותר (מאיפה הייתה לי הסבלנות אין לי מושג) וכל 3-4 שעות.

כשחשבתי על זה הבנתי שעדיף כל שעתיים 5 דק' מאשר 3-4 שעות למשך חצי שעה.

 

מה גם שישנה יחסית בלילה הרבה 5-6 שעות רצופות אז הבנתי שבסופו של דבר היא אוכלת את 8 הארוחות שלה רק מצמצמת אותם על פני שעות הערות שלה. (עדיף לא?!)

בעז"ה

 

אני מצטרפת לכל מה שיוקטנה כתבה, ומוסיפה, תזכורת קטנה.  כשהרופאים, לפני מאה שנה שכנעו אמהות שהנקה איננו מדעי, שאי אפשר לכמת (מלשון כמות) את החלב שהתינוק מקבל, ולכן האשה המודרנית חייבת לעבור להזנה ע"י אבקה זו או אחרת...  היה ברור שהתינוק יקבל בקבוק וגם מוצץ. 

 

תינוק אינו מקבל רק תזונה מהשד, הוא מקבל את האפשרות למצוץ!  להזכירכן, תינוק\ת חייב\ת למצוץ בדיוק כשם שהוא\היא חייב\ת לנשום!!!  חלק מהזמן שהם "יונקים" הם בעצם מוצצים.  וזה מ-ע-ו-ל-ה!!!!  כך הם מודיעים לגוף שלנו כמה חלב הם צריכים ואילו תכונות החלב צריך להכיל (עוד קצת ויטמין A, יש מספיק סידן, תודה אמא, אולי אפשר עוג B12? וכו').  בהנקה הבאה, זאת אומרת בעוד שעתיים, החלב מוכן ומזומן בהתאמה מלאה לצרכי התינוק!!!

 

וחוץ מזה, מי קבע שהנקה כל שעתיים זה מוגזם?!?!?  זה השגרה אצל הרבה מאוד תינוקות!!! אבל לא כל האמהות מדווחות...  אני מכירה הרבה כאלה (ולא את שלי, שלי ינקו באופן תכוף יותר...).

 

אשריך שאת יודעת שהנקה בלבדית טובה לתינוקך (ולא, עדיף בלי קוואקר...)!

 

אגב, הסיבה שהתינוקות רעבים אחרי שעתיים היא כי החלב של אימם כל כך מתאים להם, שהחלב מתאכל מהר ואז התינוק רעב שוב, בדיוק כמו שהוא תוכנת בבריאתו.  כשנותנים תחליף זה או אחר (או קוואקר, דייסה וכו') אנו סותמים את מערכת העיכול שלו, כפשוטו.  והוכח כבר (למי שמתענינת, אני יכולה להשתדל להביא מקור למחקר), שבקבוק אחד של תחליף חלב אם משנה את הפלורה במערכת העיכול של התינוק למשך 24 שעות.  זאת אומרת, שאם התינוק מקבל "רק" בקבוק אחד מהאבקות האלה ביממה, מערכת העיכול שלו לא נהנית משפע הטוב שחלב אם יכולה להשפיע

 

עדיף ללכת לפי כיוון הקטנה, להניק כל שעתיים בנחת, ולהודות שאין מדובר בהנקה כל שעה...

אשמח אם יש לך לינק לעניין הפלורה ותמ"ל- מדי פעם אני רוצה להסביר למישהי, וזה עזר מצויין, תודה

ואולי היא פשוט נהנת להתפנק?

הבת שלי ג"כ עושה לי את זה ולמדתי להנות מזה כשהבנתי שזה פשוט סוג של פינוק ורצון להרגיש אותי קרוב, היא עושה את זה יותר כאשר הבן הגדול חוזר מהגן..

לנו קרה בדיוק אותו הדבר, רק בגיל 8 חודשים, רק שאצלי זה היה כל חצי שעה... אחרי כמה זמן הודעתי שנמאס לי והיא עוברת לחדר השני ושאני מפסיקה להניק אותה בלילה. התחלתי לתת לה אוכל משביע לפני השינה- דייסת קוואקר (לא מהדייסות לתינוקות, קוואקר אמיתי) עם פירות טריים/ יבשים מרוסקים (הכי הכי קל להכנה ומשביע ביותר!) ומאז בעלי ניגש אליה בלילה. לקח לה שניים שלושה לילות להתרגל לרעיון. כל פעם שהיא התעוררה, הוא ניגש אליה והסביר לה שעכשיו לילה וזה זמן לישון. נשאר איתה קצת (ואגב, גם היא לא סבלה מוצץ) ויצא. עד לפעם הבאה... וכמו שכתבתי, אחרי בערך שלושה לילות היא ישנה (כמו תינוקת...) לילה שלם!!! ועד היום, בגיל שנתיים וחצי, היא ישנה לילות (טפו טפו).

בעיניי, לא משנה מה הפיתרון המוצע, העיקר הוא להחליט ולהיות עקביים. בהצלחה!

הספר של הלוחשת פשוט גרם לי להנות להיות אמא ולא להרגיש ביאוס מכל מה שהתנגש עם רצונותי וחרותי האישית. מומלץ בחם

הבת שלי בת כמעט 7 חודשיםולי נמאס להתעורר כל 3 שעות עברתי לסימילאק אחרי המקלחת והיא ישנה 6 שעות רצוף קמה לעוד קצת וחוזרת לעוד 5 שעות  כמובן שיש לילות שה' יעזור אני לא מבינה מה היא רוצה אבל בגדול ויתרתי על הנקה בלילה...

לדעתי זה לא כזה נורא כמובן שתעשי מה שאתמרגישה,הסימילאק יושב להם כמו בטון ולכן מחזיק יותר זמן ומאז שאני ישנה בלילה יותר רגועה ופחות עצבנית ב"ה יותר מתפקדת...

תמיד עוברים את השלב הקשה הזה, ואז או מתאזנים עם מוצץ, או אבא שקם לפרקים, או לתת לשתות מים...אבל התקופה הקשה בטוח עוברת. אני דבקתי בהנקה וזה עבר, והיום, לקראת הלידה, אני חושבת לעצמי ששמחה תמיד ממש צודקת- למה צריך אמא סמרטוט? הרי בגיל הזה כבר מומלץ להם אוכל, אז מה הבעיה בקצת בקבוק שיקל על הענין?

הילד לועס בקבוק. הוא לא ממש אוהב גם כשהוא ממש רעב הוא אוכל רק כדי לא לרעוב, קצת ומפסיק (וזה עוד חלב שלי לא ניסיתי תחליף שזה גם טעם אחר....) מוצקים התחלתי אבל זה לא ממש ארוחה הוא אוכל קצת ומפסיק.

אולי אני יתחיל להקים באמת את בעלי....

מקווה שהלילה יהיה שפוי יותר

וגם בקבוק ומוצץ הם לא בסטייל שלו, התחלנו לתת לו לשתות דייסה בכוס (רגילה)  - זה עבד!

 

 להגיד לך שהוא כבר ישן לילה? לא ממש, אבל הוא התחיל להיות בכיוון...

 

מקווה איתך שהלילה יהיה שפוי יותר...

 

(אגב, אולי תנסי סוגים שונים של בקבוקים? למרות שלא תמיד זה עובד, אנחנו קנינו לפני שנתיים לבת שלנו כמעט את כל סוגי הבקבוקים והמוצצים, אך לשווא...לפחות עכשיו עם האפרוח הנוכחי, לא הינו צריכים לקנות כדי לנסות, הכל היה שמור בארון...)

 

 

עם הבת שלי עוד ריחמתי עליה והיא המשיכה לשגע אותי עם הבקבוק גם אחרי שסיימתי עם ההנקות עד שבעלי ריחם עלי ואמר לי די! שני לילות סיוט כשנתנו לה רק מים בבקבוק ואחרי זה היא כבר לא קמה. אצל שני האחרים זה כבר היה יותר פשוט כשכבר ידענו מראש שזה עובד. רק היה צריך להחליט ולדעת שזה ייקח זמן (למרות שלמיטב זכרוני זה לא ארך יותר משני לילות מורטי עצבים). הם קמו, גילו שזה מים, ומאחר שלא ויתרנו הם הפסיקו לקום.

 

סתם, פשוט אני בטוחה שתוככלי לענות על זה עם נסיון.

מה שאמרת על הלופ של כל 45 דקות- אני בטוחה במאה אחוז שהיו בעיות רציניות לבן שלי לעבור את רף ה-20 דקות כשהיה קטן. רק עלינו הוא היה מסוגל לישון יותר מ-20 דקות. הוא היה ישן כמה פעמים ביום- אבל רק ל20 דקות כל פעם... ואז בלילה היה ישן עליי.

אז ככה- זה היה 4 חודשים... וזה פשוט לא עבר. והיה סיוט אמיתי ומזעזע... עד שפתאום, לאט לאט (זה לקח זמן, עד גיל די מאוחר הוא לא ישן נורמלי) הוא הצליח לישון יותר. אין לי מושג מה היה לו, אבל זה לא משהו מקומי שהציק- זה היה מצב מתמשך- מלידה עד גיל 4 חודשים! מה זה יכול להיות? יכול להיות קשר שהוא עבר לישון על הבטן בערך בסביבות הגיל הזה?

לפי מה שנראה לי הוא פשוט התקשה 'להתרגל' לעולם... והיתה לו רמת עוררות גבוהה בגלל זה... לכן הוא היה מתעורר לאחר 20 דק'...כשהוא פתאום שם לב שהוא לבד בעצם... מפחיד.... אבל כשהוא היה עליכם הוא חש בטוח יותר ולכן הצליח לישון ברצף... רוב התינוקות מצליחים להסתגל לעולם 'הקשוח' הזה לאחר 3-4 חודשי ניסיון... וכנראה זה מה שקרה לנסיך שלכם...

ברצף.... החלטתי לנסות לתת עוד כמה ימים ולוודא שזה בטוח לא שיניים או כאבים שונים. אם זה סתם פינוק נראה לי הוא יעבור לטיפולו המסור החם והאוהב של בעלי היקר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

משום מה עם הגדול אחרי כמה לילות אצלו הילד למד לישון. רק שהוא היה הרבה יותר גדול (בן שנה) ולכן אני לא ממהרת לעשות את זה.

לגבי מוצקים - אתן לא יודעות כמה אני מנסה. הג'ינג'י  שלי אוכל כמה כפיות קטנות וסוגר את פיו בחוזקה (אמא עד כאן אל תגזימי...)

ובקבוקים?....

ה' יעזור

עכשיו עם אוונט שלא כ"כ הולך. איזה בקבוק הכי קרוב ודומה לאא? מישהי יודעת?

כיסינו את הבקבוק, כולל הפטמה, בחיתול בד ("טטרה"), כך שהתינוק הסרבן החזיק בפה פטמה עטופה בבד, ושתה דרך הבד. כך הוא למד לאכול מבקבוק! המגע של הפה הזכיר לו הנקה, וכך הוא הבין שמדובר באוכל, ולא במכשיר עינויים  אולי יעבוד גם אצלכם?

פלייטקס (או איך שלא קוראים לו, משהו דומה)

או את  בי -פרי?

 

אצלי שניהם לא עזרו, אבל יכולתי להגיד לפחות שניסיתי...    

הוא עשוי מסיליקון רך ויש לו צורה מצויינת.זה בהחלט רחוק מלהיות מכשיר עינויים. והיום יש בקבוק חדש שדומה בול למקור. לא זוכרת איזו חברה, סורי.

תמיד כשבעלי מטפל בילדים כשלי כבר אין כח... אני מזכירה לעצמי שאבא שלי לא היה כמעט מעורב בגידול שלנו כילדים... ואני חושבת שגדלתי עם 'חסך אבא'.זה נכס לילדים כשיש להם אבא מעורב.

דבר שני ואולי ראשון חיבוק לתמיכה! זה מצב מאד קשה!!

בקבוק של B  FREE אצלנו עבד... אבל תנסי קודם אאנט עם חיתול כמו שכתבה יוקטנה כי זה פשוט יותר זול...

הרבה הרבה הצלחה!

ולשים מתחת לבית השחי כשהיא על הבטן?

כיום ממליצים לשים על הבטן, כי כבר לא נהוג לשאת תינוקות במנשא.

תינוק במנשא מפעיל כל העת את השרירים של חגורת הכתפיים והצוואר, בתגובה לתנועות של האמא.

ובמנשא על אמא, לרובם הרבה יותר כיף מאשר על הבטן על הרצפה 

אולי תשאילי כל מיני מנשאים מכל מיני חברות, עד שתדעי מה הכי נח לך? נראה לי שעל הידיים השרירים שלה יסתדרו, ושלך יסתיידו

לפחות אני אדע שהיא 'עושה משהו מועיל בזמן הזה'(מסורת מבית סבתא לניצול הזמן...)

הייתה בעיה דומה, עד שגילינו הודות לאמא שלי שזה בגלל שכל השרירים בצוואר ובכתפיים היו מתוחים. הסתבר שזה נבע מכך שהיא הייתה במצג עכוז ברחם, וכנראה שעוד בזמן ההתהוות של השרירים האלו הם התכווצו. היא גם לא יכלה לסובב לגמרי את הראש לכיוון אחד. לקחנו אותה לאוסטיאופת והכל בא על מקומו בשלום. ודרך אגב, הוא גם טיפל לה בפרקי הירכיים כי היא הייתה צריכה רצועות. באולטראסאנד חוזר גילו שהכל בסדר הודות לטיפול שלו.

אז אני יודעת שזו לא תופעה כל כך שכיחה, אבל כדאי שזה יהיה במודעות למקרה שכל שאר העצות לא יועילו חלילה.

שהפירוש של זה הוא מרפא שריר ועצם. זה נעשה ע"י מערכת העצבים ולפיכך הריפוי בשיטה מתמקד בעיקר בראש ובעמוד השדרה.

נשמע באמת לא נעים! אני חושבת שאולי יועצת הנקה תוכל לעזור גם בזה. 

שאני הרגלתי אותו. הוא יונק כל 3 שעות וכבר ישן לילה שלם בין 10-12 שעות. הוא אוכל 5 ארוחות ביום.

 

נראה לי אבל שזה לא העניין כי הגוף צריך לווסת את עצמו לפי הכמויות והשעות ואני חושבת שהוא מפשל...

 

הבן הגדול שלי גם אכל בתדירות הזאת בגיל הזה ולא זכורה לי בעיה כזאת (להפך... הייתי בלחץ שאין לי מספיק)

מוזר.

אולי תלכי לישון עם משהו קריר שקצת יכווץ את הכלי דם ויאט את זרימת החלב?

ואולי באמת כדאי לשאול יועצת הנקה כמה זמן נורמלי שלוקח לגוף לווסת את רמות הפרולקטין

אז הילד כנראה אוכל בארוחה אחת כמות של שתי ארוחות או יותר, בלי עין הרע, וההשערה שלי היא שה"בקבוק" פשוט לא מתאים לשאת כמויות כאלה של חלב ;) אבל עם הזמן הגוף כבר מייצר את הארוחה תוך כדי האכילה ממש, כך שבין הארוחות לא אמורים להיות כמויות הסטריות של חלב. זה קורה בגיל 4-5 חודשים בממוצע (ואז את רואה שרשורים נוסח: "נגמר לי החלב!!!", כי האמהות לא רגילות להסתובב בלי תחושה של מליאות אוה - עכשיו חזרתי להודעה שלך וראיתי שאת יודעת בדיוק על מה אני מדברת ).

בכל אופן, בינתיים, ההצעה שלי היא פשוט להציע לו לינוק כשההרגשה שלך לא נוחה, וזה יסתדר וך יום, לדעתי. תראי מה יותר נח ומתאים לך

דליפות ויאללה- רק תאכל ותוריד ממני לחץץץץץץץץץץץץץץ.......

כל חברותי קראו לי תנובה/פרה ומה לא.

אני חושבת שבסביבות 5-6 חוד' זה התמתן קצת.

עד סוף ההנקה (שנה וחודשיים) זה היה נורמלי.

ועכשיו אני נזכרת שעוד בהריון היו לי דליפות מחודש שמיני בעיקר כשאכלתי/ שתיתי

 

אה- יתרון- לא הייתי צריכה לשאוב, פשוט לשים בקבוק והופ- הוא מתמלא..

 

עם השניה זה כבר היה יותר נורמלי ברמות מדהימות שכבר נלחצתי- מה אין חלב???

וב"ה היה טוב.

ויהיה טוב.

בהחלט צרות של עשירים (ופרנסה לחברות פדי ההנקה...)

תודה  לכולם על העידוד וחמסה עלינו- לגבי הפדים להנקה-

 

קניתי פדים רב פעמיים מכותנה אורגנית, הם כייפים, נוחים וזולים יחסית (ולא מסריחים!) מומלץ בחום!

פשוט מעולים!!!!!!!!!!!!

יש את של מדלה

היא ברחה לדודה שלה להתחבא..בואו נאמר כך הלכו לה החיים

 

 

נראה לי מינימום שבוע של היסטריה בעקבות סיפור כזה אם הייתי עכשיו בסוף הריון!

דודה של אבא שלי (הוא היום בן 60, אז זה אומר שלא היו אולטראסאונדים וכדומיהם אז) נסעה עם בעלה במונית לבית החולים כדי ללדת. באמצע הנסיעה התחילה הלידה. בעלה יילד אותה והתעלף, אלא שהתברר שיש עובר נוסף... או אז שינס נהג המונית מותניו ויילד את הילד השני...  לאם, לאב ולתאומים המאושרים שלום...

זה יכול לעזור לך לעשות את ההחלטה. וחוץ מזהשמעתי שיש רופאה בירושלים שעושה את החיסונים אחד אחד, במקום את כולם ביחד- דבר שמאוד מועיל לתינוק, ופחות אלים למערכת החיסונית. יש דרכי אמצע, לא חייב לבחור דווקא בכן לחסן או לא לחסן.

עכשיו לדחות אותם קצת או עד סוף החורף...

היא גם עושה הרצאות על חיסונים היא בגישה שלא לחסן בזמן ולהפריד את החיסונים היא גם נותנת חיסונים מופרדים במרפאה הפרטית שלה רק שאין לי את הטלפון שלה אם לשהו כאן יש אני אשמח .

 

בכל אופן לגבי חיסונים יש דעות לכל צדוכל אמא בהתאם ליכולתה  אם את רוצה מידע בנושא  את יכולה להסתכל באתר של אירגון חסון .

אני יודעת שכבר היה פה וויכוח גדול על חיסונים, אבל רק רציתי להגיד פה משהו. חיסונים זה לא "כל אמא תראה מה שהיא חושבת ותעשה ככה". חיסונים זה יכול להיות עניין של חיים או מוות, כאשר הסיכויים לחיים יכולים להיות הרבה יותר גדולים אם עושים חיסונים ואם עושים אותם בדרך נכונה. אגב, החיים או מוות, זה לאו דווקא של הילד שלכן ספציפי. תחשבו על זה.

השאלה פה (שדווקא לא עוררה כלום...) זה מה קורה עכשיו עם השפעת הזאת....כי בארץ אפ'אחד לא מתייחס לקשר בינהם בכלל ולדעתי הלא0מקצועית זה חמור.

אני פשוט יודעת שישר יהיו אלה שיקפצו ויגידו לך שחיסונים בכלל זה דבר נורא ואיום ומזעזע... אז בכל מקרה, מה שרציתי להגיד זה שהחיסון הזה הוא לא כמו החיסונים האחרים. הוא חדש מאוד ומלא בתופעות לוואי, וגם- היום כבר מדברים על זה שהשפעת הזו מסוכנת בדיוק כמו כל שאר השפעות... רק שהיא תוקפת אנשים אחרים. בכל מקרה, אני לא מתכוונת לחסן את בני נגדה, וגם אני לא מתכוונת להתחסן. בקשר לחיסונים אחרים- עניין אחר.

מקורה ממקסיקו ומכאן בא השם "שפעת מקסיקו"

יש שם שפע של מידע על חיסונים.

לדעתי, כל אם צריכה לחרוש מידע זה לפני שהיא הולכת לסכן את ילדיה בחיסונים

תשמעי,מה שיכתבו לך כאן יצא כל אחת מליבה, השאלה מה מתאים לך.

יש את אלו שיכתבו לך - מה פתאום? איזה הרגלים אלו? מסוג האמהות שמרגילות את הילדים לכללים יותר ברורים (לפעמים גם נוקשים- זה החסרון) והדרך(/אופי) הזו כמובן נוגעת לעוד תחומים.

ויהיו בנות, לרוב היותר 'טבעיות' וזורמות עם החיים בכלל, שיכתבו שהיא קטנה בכלל ואין מה לדבר, אם לא כאלו שיספרו שהן שמות את הקטנים במנשא ושולפות בכל רגע שרוצים...

אז נכון החיים לא שחור לבן, בעצמי דוגמא, שאינני מהטבעיות בע"מ אך נמשכת נפשית יותר לטענה שבגיל כזה נותנים לפי דרישה גם אם לא ממש אוכלים.

את צריכה לחשוב לאיזה כיוון יותר מתאים לך, לאופי, להרגלי החיים. כי מה שיהיה טוב לאמא יגרום גם טוב לקטנה.

 

ובקשר לאוכל, אם את מקפידה לנוח, לאכול טוב, אין סיבה שיהיה חוסר, אולי היא בקפיצת גדילה מוקדמת...

ואולי היה לה יותר קל לקחת מבקבוק, כי זה נוח יותר והנקה זה יותר מאמץ, ולא בטוח שהיתה רעבה מאוד.

 

בהצלחה. הרבה כוחות ושמחה בגידול

וזה לא היה נורא בכלל, כי מאוד נהננו מההנקה, והייתי איתו בבית עד די מאוחר, וגם כשיצאתי, כשחזרתי הוא היה מאזן את עצמו ונדבק אליי קצת יותר מהרגיל. אז קודם כל- את לא לבד. ודבר שני- נראה לי שאם שלי נגמל מהמוצץ שלו (לבד לבד!!! זה פשוט נהיה פחות מושך אחרי שאוכלים אוכל אמיתי) כולם יגמלו... אל תדאגי כרגע לאחר כך, נראה לי שהיא קטנה מדי בשביל דאגות כאלה- היא ממש פיצפונת!

(ותתקנו אותי אם למישהי יש מקרה שונה...)

אומנם לא היו הרבה תגובות

אבל אלו שכן... עודדתן אותי מאד מאד!

יש כל כך הרבה שאלות ותהיות ומחמד שיש את מי לשתף...

ודווקא יש לי מה לומר, כמו תמיד

בקשר להרדמות בהנקה - עם הראשונים ניסיתי להימנע מזה, ובהמשך זו הפכה להיות האפשרות הכי נוחה עבורי. כשהם עייפים אני פשוט מנסה מדי פעם להניק, עד שהם באמת נרדמים. אני עצמי נחה בשכיבה לידם בהרדמה, או קוראת עיתון, או גולשת במחשב. גם לאמא מגיע לנוח

ממה ששמעתי וראיתי - תינוק לומד להירדם במהירות בדרכים שונות אצל מטפלים שונים. אם זו הדאגה - את יכולה להסיר אותה מלבך. כל מטפל מוצא את הדרך שלו, ואפילו די מהר.

בקשר לכאבי בטן, אני ממליצה לנסות את שיטת הקסם שלי. הרבה משפחות שניסו חזרו עם דיווחי הצלחה (אם כי אני מודה ששתי אימהות, אחת כאן ואחת בוואינט, לא כל כך הסתדרו איתה). הנה הקישור:

בהצלחה!

אבל היא עושה די הרבה גם ככה!!!

 

אז לא נראה לי שזו הבעיה....

 

וגם עכשיו בחורף זה קצת מסובך... אבל ננסה.

 

תודה בכ"א!!!

חלב האם מכיל גם הורמון שקרוי אוקסיטוצין, הורמון זה מרגיע את התינוק- וככה ברא אותנו בורא עולם- שאנחנו מחזיקות את הפתרון לכל הצרות של הקטנים- היניקה גם מזינה האוכל, גם באהבה ומגע, חום אנושי- אוקסיטוצין להרגעה, וגם מפעילה שרירי טבעתיים ( בשפתיים) שמשפיעים על תנועת השרירים הטבעתיים במעיים ועוזרים לשחרר שם עניינים- ב"ה - פעולה כ"כ פשוטה, שעונה על כ"כ הרבה צרכים! אשרינו!

היא היתה לוקחת בגדול!  אמנם קטנה אבל כנראה שיש לה פוטנציאל גדול.

אז המתחת זו לא הבעיה, זה מוגן, אולי יותר משהו בכיוון של וילון אמבטיה מסביב?

כל כך מצחיק לי שאני מסתבכת עם דבר כזה אלמנטרי, כאילו אין לי נסיון בהחתלה של תינוקות.

 

מישהו יודע לאן נעלמו לי הסמיילים? הם ממש חסרים לי פה!

לפני שאת מחליפה טיטול תרימי לה את הרגלים - הצמדת הברכים לבטן ואז הי תוציא הכל ואח"כ תחליפי לה בנחת.

אני תמיד עושה ככה  תמיד יש עוד קצת שיוצא...

היא באמת מוציאה עוד קצת ומפסיקה ואז אני ממתינה  וכשאני חושבת שהיא סיימה אני מהר מחליפה לה ובדיוק בשניה הקריטית שיד אחת מחזיקה לה את הרגליים והיד השניה מחליקה את הטיטול מתחתיה, היא עושה את השפריץ הגדול!

בקיצור: כמה שאני מנסה להתחכם היא מתחכמת יותר...  כבר בגילה המופלג של שלושה שבועות!  ילדה מחוננת...

הנקי מתחת לישבן, עוד לפני שאני פותחת את המלוכלך, ואז כשהיא מסימת את ענייניה  אני שולפת את המלוכלך והיא נשארת על הנקי. אבל כל הזמן יש טיטול מתחתיה.

מתחתיה יש טיטול חדש ומשטח ואין חשש בכיוון הזה.  זאת ממש לא הבעיה. 

הבעיה היא שכל מה שממול על הכוונת.  גם אם אני מחזיקה את הטיטול ממול יש את השניה שבה זה חשוף.

הורס אותי איך שהיא מתזמנת בכל פעם...  אני כבר לא יכולה לספור כמה פעמים נאלצתי להחליף לעצמי בגדים בגלל קליעה כזו.  אולי כדאי שאלבש חליפת מגן???  (כאן מתאים סמיילי)

אבל אני זוכרת שגם הבכורה שלי היתה מוכשרת בעניין הזה באופן יוצא דופן,

וזה עבר בסוף אחרי תקופה לא כל כך ארוכה.

לא יודעת אם זה מספיק מעודד כרגע..

 

אולי באמת תלבשי לפני זה איזה סינור מפלסטיק (כזה שלא קשה לנקות אחרי זה)

או שקית זבל?

ואהבתי את הרעיון של התפקיד העתידי...

אני לא יודעת מי קובע את הנושאים שבכותרות בעמוד הראשי של הפורומים אבל אם בבמקרה הוא היה חושב לשים שירשור כזה בכותרת, איך הוא היה מנסח את הנושא?

מטעמי צנזורה אני חוסכת לכם את התשובות שלי...

נראה לי שאני זקוקה דחוף לכמה שעות שינה כי אני מתחילה לכתוב שטויות. 

אני מקווה שגם הבת שלי חושבת ככה...

הקטנטנה שלי יונקת בלבד

וכל פעם שאני מחליפה לה

הריח עושה לי טוב....

ממש מתענגת

וממש צוחקת על עצמי מהרעיון

 

אולי בגלל שטיטולי הגדולות ... גועל נפש 

גם אני ככה ובעלי לא מבין על מה אני מדברת....

אתן מסכימות איתי שיש הרבה שישורים בפורום הסגור שמתאימים מאוד (!) לפורום הפתוח ומשום מה מעלים אותם בפורום הסגור?

 

(ואני לא מדברת על שרשורי "חמות" שדווקא הפורום הסגור, אפילו שמיועד לנושאים שהצניעות יפה להם, מאוד מתאים, כי שם יש פחות סיכוי שיכירו או יזהו...)

 

אני מרגישה שזו מן כפיות טובה כלשהי כלפי הפורום הזה,הפתוח, שמתוכו צמח הפורום הסגור!

 

לדעתי, צריך לתת על זה יותר את הדעת...

האם זה מצדיק את חוסר הצניעות הזה שכאן??

בפורום הסגור, מטעמי נוחות ותחושה של אינטימיות- מועלים הרבה נושאים "פרווה" גם כן, אז מה??

הרבה יותר גרוע, בעיני, הוא שכאן נפרצו כל הסכרים, ואין בלמים על הנושאים המועלים, אל תשכחו- זהו פורום שכל אחד יכול להיכנס אליו!!

ואם תסתכלי ב"שרשורי ההסטוריה" של הקמת הפורום הסגור דווקא תראי כי הייתי ממצדדיו! עוד לפני שהוקם בכלל!

ואני מאוד מודה ומעריכה את הנשים היקרות שהסכימו לקבל על עצמן מבצע לא פשוט של הקמת הפורום עם כל הקשיים בכרוכים בכך.

מצד שני, אני מרגישה שהפורום הפתוח מתחיל לדעוך בעוד בסגור מעלים באופן קבוע נושאים כדוגמת "מזג האויר" . שתביני, אין לי בעיה שמידי פעם מישהי מעלה כאלו נושאים, סה"כ באמת יותר חופשי ונח להתקשקש בכיף עם נשים בלבד, ולי אישית ממש כיף להיכנס לפורום הסגור אני מרגישה כאילו אני יוצאת עם חברות קרובות לגן המשחקים לשיחת נשים (רק ללא הילדים...)   

 

אבל, שוב, העלתי את הנושא הזה בדרך אגב, כי הוא ממש כאב לי! וגם נראה לי קצת לא פייר כלפי מנהלת הפורום הפתוח, שסה"כ נתנה במה בכיף לכל נושא הפורום הסגור (למרות דעותיה השונות בנושא).

 

אז לסיכום, לא באתי לסתור את דבריך, אך באתי לברר באותו נושא משהו שנראה לי לא הוגן. וכשפתחת את השרשור, היה נראה לי שייך לשים דגש גם על צד שקצת הוזנח לאחרונה, זהו.

כדאי לעבור על שרשורים בפורום הסגור ולראות כמה מהם היו מתאימים בוודאות מוחלטת לפורום הפתוח וחבל שלא העלו אותם כאן.

תמיד אהבתי את הרעיון של הפורום הסגור - וכל פורום אחר שבעולם! אני מכורה לפורומים, ומבחינתי כמה שיותר - יותר טוב! שכולם יהנו כמוני  

גם אין לי בעיה שיעלו כל נושא בפורום הסגור - גם כאלה ש"כאילו" היו יכולים להעלות כאן. מי אני שאשפוט? פעם מישהי ביקשה ממני להוריד מהפורום "שלי" הודעה שלה בנושא נשירת שיער מטעמי צניעות. מודה ומתוודה - לא היה עולה על דעתי שיש בעיה עם ההודעה הזו! אז אני שמחה שיש את הפורום הסגור, כך שגם אישה שגבולות הצניעות שלה רחוקים אפילו מהדמיון שלי, יכולה להעלות את השאלות שמטרידות אותה, ולקבל מענה ותמיכה. זה דבר כל כך גדול! כל כך נהדר!

חשוב לי לומר שאין לי כל חשש לשלומו של פורום ההריון. זה פורום שתמיד תהיה בו תנועה, מטבעו. בנוסף, מוכח שככל שיש יותר פורומים, כן גוברת התנועה בכל הפורומים. מכיוון שכל פורום חדש מושך גולשים חדשים, ואותם גולשים חדשים, בסופו של דבר גולשים גם לפורומים השכנים. זה קורה בכל אתר. בטח גם אתן שמתן לב שכמות הפורומים ב"מועדפים" שלכן הולכת וגדלה עם הזמן

נחמד לשמוע שדעתך נשארה יציבה ואיתנה... כל הכבוד!    ;)

 

לא יודעת, זה מפריע לי....

 

 

ראשית, תודה שהעלית את הנושא. באמת מזמן לא חזרנו ובדקנו את הנושא, וכדאי לשוב אליו מדי פעם ולבחון את רגשותינו.

ובכן - הנה דעתי:

אנחנו בפורום בנושא הריון ולידה, ועל כן יש לצפות למצוא כאן שרשורים רבים שעוסקים בנושאים הללו, וגם בנושא ההנקה, החשוב והקרוב ללבי כל כך. האתר הנהדר של ערוץ 7 בחר לארח אותנו כאן, ואני מודה ושמחה על כך מאוד. אני גאה לקחת חלק (גם אם צנוע וקטן) באתר החשוב הזה.

לגבי נערים בני 10 - ובכן - יש להם הורים! אני לא חושבת שזו אחריותי לדאוג לחינוכם של ילדים של אחרים. בבית האישי שלי המחשב נמצא במקום בולט, כך שאני מעיפה בו מבט בהזדמנויות רבות כאשר הילדים גולשים.

האם כל הנשים שגולשות באתר ורוצות לשוחח אודות הנושאים הללו צריכות להפסיד, בגלל ילד שאולי קיים והוריו המזניחים? ;) זוהי הרגשתי האישית.

הפורום הסגור הוא רעיון נהדר, שזכה לביצוע נהדר עוד יותר! תפקידו, לדעתי, לתת מענה לנשים, ולא לאותם ילדים עלומי שם שכן-או-לא מסתכלים בפורום. נשים מוזמנות להעלות כל נושא, כאן או שם, לפי הרגשתן האישית. לכל אישה הגבולות שלה, וזה נהדר שלכל אחת יש מענה.

חשוב לזכור שלפורום הזה (כמו לפורומים רבים אחרים) יש "קוראות שקטות" (נוסף על אותם ילדים בני 10 ;)): נשים שרק קוראות ומחכימות, אבל לא משתפות. מהסיבה הזו אני שמחה על כל נושא עולה לדיון: כאבים בהנקה, פטריה, ומיחוש כזה או אחר של ההריון. מכל שרשור כזה נשים מוסיפות ידע, שאני מקווה שבמקרה הצורך ישמש אותן או את חברותיהן.

לאינטרנט יש הרבה יתרונות, וגם הרבה חסרונות. אני חושבת שאחריות אישית מאפשרת לנו להינות ממרב היתרונות, ולהימנע ממרב החסרונות. אחריות אישית: אני כלפי עצמי, וכלפי בני ביתי שיאנם בוגרים דיים להיות אחראיים על עצמם.

בכלל כבר עיינתי בכמה מההודעות האחרונות, ואם הצנזורה תמשיך, אז כבר לא יישאר פורום הריון ולידה...

פעם אני העלתי את הנושא, ודברנו על צניעות, אבל נראה לי שהקו ממש התיישר, ועכשיו הכל ממש קשור ללידות ושות' 

במיוחד לאור העובדה שאני רוב הזמן מספיקה רק לקרוא...ונחמד לגלות שמישו דואג לאינטרסים שלי..  

ובאמת מאז הפורום הסגור אני מגיעה להכל יותר...

 

וחוצמזה שלדעתי הדיונים פה ברמת העיניניים. לא נראה לי שגם ילד מחפש שטויות במיוחד יתענין בדיונים הנשיים האלה. (מי היה מאמין שזה יענין אותי אי פעם...)

 

אבל  mp6 את  בהחלט צודקת שצריך כל הזמן לשים לב!!! וטוב שמדי פעם לרענן את המודעות.

ב"ה לא נוטלת כלום, וגם לפעמים זה עובר לבד (או אחרי מריחות של הממליס או ארניקה...).... זהו. נקווה שיעבור!

אז בכ"ז לא להזניח את עצמך, למרות הקטנה והעיסוקים האינסופיים מסביב:

אולי לדאוג לטיפולי מסג? להזרים את הדם?

אם לא בתקציב...אז לפחות לבצע הליכות?

 

אל תזניחי את עצמך...נכון שברוב המקרים הגוף שלנו מרפא את עצמו לבד, אבל צריך להשקיע בו קצת כשהוא נותן לנו כ"כ הרבה...

מסכימים שעדיף לתת לילד ללכת יחף כמה שיותר זמן. אבל מכיוון שהחורף משחר לפתחנו () אולי כדאי לשקול את זה שוב. למרות שתמיד אפשר לקנות גרביים עם נוגדי החלקה.

ביתנו דווקא התחילה ללכת באביב. התחלנו עם הנעליים כבר בתחילת הקיץ כי נכנסו לה אינספור קוצים לרגליים, המסכנה...

מאחלת שתלך בדרכים ישרות ושתרוץ תמיד לדברי מצווה מתוך שמחה!

וכמה שיותר זמן יותר טוב.

הבעיה היא שעכשיו חורף..

ברגע שנהיה קר מדי ללכת יחפים

וגרביים זה נורא מחליק (גם אלה עם הנקודות שאמורות להיות נגד החלקה לא ממש עוזרות, בטח בכזה שלב)

אז אין ברירה אלא להתחיל עם נעליים..

 

ואז הכי טוב כמה שיותר רכות.

יש כאלה מבדים שונים, שזה נפלא לבית, אבל לא למדרכה רטובה בחוץ.

לבחוץ יש כל מיני שעשויות מעור רך כזה. זה ממש רך ומעיך- לא קשה כמו נעל.

 

ואם כבר נעל צעד ראשון- לבדוק שהסוליה לא קשה מדי (אפשר לקפל אותה באמצע לשניים בקלות)

 

בהצלחה (: איזה שלב מרגש ומשמח

ולכולן על ההתרגשות איתי! טל, הברכה שלך ממש יפה.

נראה לי אני באמת אלך לקנות לה עכשיו... חורף והיא רוצה ללכת בחוץ!

וכמובן נעזרתי עם העצות!

אגב, אתן מכירות את חברת bibi? זה מה שקניתי.. מעניין אם היא מומלצת!

אם זה רך כמו מוצץ אז זה בטח בסדר...

 

אוי, איך שאני אוהבת את הנעליים הקטנטנות האלה של תינוקות! תהנו...

אני חיפשתי נעליים לבן שלי, ומאד המליצו על bibi לצעד ראשון, הסוליה מאד רכה וגמישה.

 

ועם הbibi הזה הזכרת לי, שכשהיינו בחנות, ביקשתי כל מיני דגמים, פסיפלורה, פפאיה, bibi, עד שהגעתי למה שאהבתי והיה יפה עליו. בסוף שאלתי את הבחור, בן שנתיים, מה אתה בוחר? והוא צועק בקולי קולות "ביבי!!!" הוא פשוט הקשיב כל הזמן... איך צחקנו...

בסוף בחרנו חברת פסיפלורה, וכל בוקר הוא מבקש "לורה"...

העיצוב רחב מאוד (לאיזור האצבעות) מוגן עם פלסטיק להגנה נפילות. ממש רואים חשיבה! עכשיו פאפיה חיקו אותם והוציאו דגמים דומים.זה מה שהעלה המחקרון שלי בחנות נעליים.

 

שלום מישי,

עצירות אחרי הלידה זו תופעה בהחלט מוכרת.

עקרונית זה לא קשור לתפרים, אבל לפעמים כן קשור בדרך הפסיכולוגית: אם אישה פוחדת שבגלל התפרים יכאב לה, הפחד הזה יגרום לה לעצירות. שימי לב: פחד יכול להיות גם בלתי מודע!

ניתן לטפל בזה ואת מוזמנת לפנות אלי להדרכה אישית.

גמר חתימה טובה, יעל

לי כבר עכשיו בהריון יש טחורים, אני מרגישה במישוש, ומכיוון שסבלתי מעצירויות אחרי הלידות הקודמות (ודרך אגב..כמה חודשים אחרי...) אני מתה מפחד מזה.שלא יקרה שוב.

את משתדלת לשתות הרבה? ולאכול סיבים?

יש לי הצעה לשמן מעולה לטחורים שאני רוכשת בישוב שלי  ממשהי שמכינה אותו (קרית-ארבע) את תרצי תחזרי אלי לתגובה עם מספר טלפון ואני אפנה אותך אליה, בשמחה ובהצלחה

שבעז"ה לא תגיעי למצב של טחורים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מחזיקה לך אצבעות

גם שזיפים מיובשים עושים נפלאות. לעצירות קלה אני אוכלת 4 שזיפים מיובשים ברצף. לעצירות קשה כדאי לאכול לפחות 6 ברצף.

וכדי שיהיה גם טעים- תדאגי שהם יהיו טריים

הרבה הרבה מים, כמה שיותר, גם לשתות הרבה וגם לשטוף הרבה את המקום.

שלום!

לאחר הרבה  שנים של עצירויות (ללא קשר ללידה) מצאתי שני תכשירים שמאוד עזרו לי-

כדורי אילוי שמוכרים בחנויות טבע ותרופה שנקראת אגיולקס (כמו תה צמחים לבליעה) וקונים אותו בבתי מרקחת רגיל.

הם עוזרים מאוד! שווה לנסות.

בהצלחה

יש רופא ברמת אביב שיש לו פתרון לשטיפות פנימיות עדינות שמסלקות חומרי פסולת מהגוף. קוראים לו ד"ר ראול רודריגז.

במקרים כאלה אני נותנת דיאטה מיוחדת שגם תסלק את כל הפסולת וגם תפתור לך בעיית עצירות בעתיד.

גמר חתימה טובה,

יעל

סבלתי שנים מעצירויות

שהתגברו אחרי הלידות, ובהריונות (יכולתי להגיע ל-3 שבועות בלי אף יציאה!)

 

עד שבהיריון השני התחלתי אורח חיים לפי שיטת קינגסטון קליניק.

לפי שיטה זו ב-3 שעות ראשונות של הבוקר אוכלים רק פירות, לאחר מכן יוגורט ולקראת הצוהריים סלט + לחם חי וגבינה.

 

מאז בכל בוקר אני עושה כמו שצריך, חוץ משבתות וחגים שבהם הסדר יום משתבש לי..

 

מה שהכי חשוב זה להקפיד רק על פירות על הבוקר. השאר עוזר אבל פחות.

 

שיהיה בהצלחה!

בסופו של דבר הזעקתי את בעלי שיקנה לי שזיפים מיובשים,

 

וכנראה שזה ממש עזר,

 

כי איך שהם היו בבית, בלי שנגעתי בהם אפילו-- כבר לא היתה עצירות...

 

הכל בראש, אה?