פורום הריון ולידה (עמוד 542)

לק"י

היא אלרגית ומקבלת מנה מיוחדת, שהיא לא אוהבת. אז אני שולחת לה ארוחת צהריים מהבית.

המנה שלה במקרר כל היום בגן, ומנסים לחמם לה. חשבתי שיש מאכלים שאם הם יהיו חמימים או לפחות לא קרים מהמקרר, היא תאכל טוב יותר.

אז אם יש משהו לא יקר, אולי שווה לי לנסות.

אין להן שם מיקרוגל?

לק"י

למרות שאם המזגן עובד שם כל היום, אז כנראה שהוא יישאר בסדר.....

נראה לי שאין מיקרוגל. אחרת היו מחממים לה.

אני מקווה שיאשרו לה בהמשך מנות רגילות, כי התחלנו טיפול באלרגיה.

יחסכו לי הכנת אוכל.....

אני לא רואה מה ההבדל בין זה ללשמור בקופסא במצב חמים.

זה לא שהקופסא תשמור שזה לא יתקלקל

על האוכל בלי מקרר.

לכוויה

אז יכול להיות שיש להם מיקרוגל רק שאסור

לבן שלי הן היו מכניסות את הקופסאת אוכל לתוך הציידנית אוכל של המנות צהרון וככה גם שלו היה מתחמם

לק"י

אבל אני אציע להן.

גם היו מערבבים לה את האוכל מהבית עם המנה של הצהרון כדי לחמם.

אולי יהיה להן יותר קל להוציא מראש 

הילדים שלי שלא אוכלים בצהרון, אוכלים אוכל לא מבושל בצהריים וכשחוזרים אוכלים בבית ארוחה חמה.

זה אוכל של אלרגים. את האוכל הרגיל הילדים האחרים שלי אוכלים בדר"כ.

לק"י

למרות שנראה לי שהיא לגמרי חלק מהצוות, אבל הכי הגיוני לבקש ממנה להוציא שעה לפני.

תודה!!

לא חשבתי על זה😅

היא שם מתוקף הזכאות של הבת שלך!

אולי לשנה הבאה באמת נבקש ממנה לדאוג לזה. אם לא יהיה פתרון חמים אחר😅

אצלינו אמא של ילד קנתה בגן 3- וזה עובר איתו מגן לגן

יש ממש פשוטים וזולים

250 ואפילו פחות

בשביל לחמם מנה פעם ביום.

אבל תודה...אולי זה כן יכול להתאים.

ואם זה כך, אז תפקידה לחמם לה את האוכל ולדאוג לזה בצורה הראויה

לק"י

הסייעת שבצהרון מחממת לה בתוך מים חמים.

אבל לא יודעת כמה זה מחמם.

לקראת שנה הבאה באמת נחשוב מה אפשר לעשות.

לק"י

בשתיים נגמר הגן.

אולי אצליכם זה יום לימודים ארוך?

או שההורים משלמים כדי שתשאר?

או שיש הבדל בין העיריות.....

אבל אם היא רוצה להישאר בצהרון היא צריכה סייעת

לא יודעת אם ההורים משלמים אבל אם הם רוצים שהיא תישאר בצהרון הצהרון לכ יקבל אותה בלי סייעת לפי מה שהבנתי, בלי קשר לעיריה

זה כן מוזר כי אם בגן היא צריכה סייעת, המסגרת היא אותה מסגרת רק הגננות מתחלפות ממש הגיוני י שהרשת של הצהרונים לא תרצה לקחת אחריות בלי סייעת צמודה בדיוק כמו בעיריה

ויש ילדים אלרגיים שנשארים.

מה שכן, בגלל שהתקן הוא 6 שעות ביום, אז יש כאלה שמתחילות נגיד בשמונה וחצי והולכות בשתיים וחצי אחרי האוכל

"התנסיתן באוכל טרמיט?"

כל השאר לא שומרים על חום.

אבל אפשר להכניס את התרמוס לתיק מרופד שמוסיף עוד שכבה ואז האוכל כן נשמר חם

הקטנה שלי בת חודשיים ועדיין היום והלילה שלה לא מסודרים😑

3 שבועות זה אומר שהרגע ילדת, מזל טוב!🥳

זו לא הבעיה העיקרית שלי, הבעיה היא שהוא לא ישן בלי הנקה ומתעורר כשמגלה שהוא המיטה 🤦‍♀️

אני עוד יכולה להכיל את זה שהיום והלילה לא מסודרים.. 

לחזור לישון בגיל הזה, ולפעמים גם היום.

שמה לו מוצץ וחיתול בד ליד הראש באופן כזה שנוגע לו בראש וגם כאילו מחזיק את המוצץ

מאוד עוזר לו להירגע ולעצום שוב עיניים ולהיכנס לשינה עמוקה יותר.

צריך לעזור לו ללמוד להרדם ללא תלות בהנקה. ואני אומרת את זה מנסיון של חוויה דומה ומתסכלת שנגררנו איתה עד גיל חצי שנה פלוס.

ממליצה מאוד לגשת ליועצת שינה. יש מעולות דרך הקופה. 

עד גיל 6 שבועות התינוקות הם בערך כמו עוברים. צריכים להיות קרובים לאמא כמה שאפשר ואין כללים כמעט. 

צריכים להרגיש את הלב של האמא כדי להרדם.. וזה בסדר 

כל תינוק מה שהוא צריך

לק"י

אצלי הם גם הרבה אחרי נרדמים בהנקה.

אבל בגיל קטן, לא הייתי נלחמת בזה.

ערים ישנים ואוכלים- הכל בו זמנית וצמודי אמאה24/7

ואם להיות בוטה?

בגיל הזה תינוק לא צריך ללמוד כלום

זו האמא שצריכה ללמוד להסתגל למציאות החדשה

+ לשים שוקולדים קטנים בפנים או משהו מתוק אחר

+ פתק יפה

רעיון נוסף שובר כלשהו + שוקולד + פתק...

לק"י

מחפשת משהו צנוע וסימלי לאשה בת 50+-

וכתבתי ברכה לגננת על זה שהן הצמיחו וגידלו וטיפחו את הבת שלי.

עוד רעיונות- צנצנות עם שוקלדים, תודה שמילאת אותה בערכים ולמידה

כרבולית- תודה שעטפת אותה בחום ואהבה

מגנט מעוצב למקרר, שהוא לוח מחיק ואפשר לרשום שם תזכורות. זה הגיע עם טוש מחיק קטן.

המתנה הכי שימושית שקיבלתי!

חנות מתנות, ממה שאני יודעת אין לה עוד סניפים...

אבל בטח יהיו בעוד חנויות עם מתנות

סלט גדול

לחם שום

שקשוקה

אני ביררתי עם אחות של המטפלת של הבת שלי לגבי העדפות קריאה שלי

הבאתי לה ספר יחסית חדש (מהשנה האחרונה) של סופרת שהיא אוהבת

היא ממש התרגשה, כמה פעמים אחרי זה שפגשה אותי אמרה כמה המתנה מוצלחת

(כמובן זו מתנה שווה רק לחובבי קריאה)

אולי מישהו שמכיר יכול להגיד לך על תחביב אחר שלה..

דברים לבית-

הייתי הולכת לחנות ומחפשת משהו מוצלח

יש כל מיני קופסאות אחסון מזכוכית עם מכסים אטומים, נראה לי תמיד נחמד שיש עוד

תבניות אפייה מזכוכית עם מכסה אטום לאחסון במקרר

מגבות ידיים

לילדים -

נראה לי כל משחק מוצלח יכול להיות נחמד

יצא לי לקנות למטפלת משחק קופסא בסגנון 'משולשים' (משולשים שמסדרים על לוח לפי דגם ויוצרים תמונה), נראה לי גם היה מןצלח

מלבד בעלה והילדים...

בכל אופן, נתת רעיונות טובים.

עכשיו רק צריך למצוא את הכוח ללכת לחנויות... (או שאשלח את הבת שלי לקנות 🤔)

נראה לי משחק לילדים - סיכוי הכי טוב שתמצאי מייד בכל חנות צעצועים סטנדרטית

וגם יחסית קל להנחות מישהו אחר

כלי בית נגיד - לפעמים מוצאים דברים יותר מוצלחים ולפעמים פחות

וגם - בעלי נגיד לא היה מצליח למצא לבד כלי בית שיהיה מוצלח כמתנה,

משחק הוא היה יכול למצא לפי ההוראות שלי

באמת אבל

לא הצלחתי לישון בלילה

ומקודם הייתי בהצפה נוראית של בכי

כאישה רגישה מאוד שעכשיו היא גם אמא, אני מאוד מצליחה להבין אותך

נקרע לי הלב

איך שהוא סיפר אמרתי לו

למה סיפרת לי דבר כזה???

וואי

אחכ כמה הוא הצטער

במיוחד עם העניין שבעלה בכלל במילואים

והיא ניצולת נובה (אם זה נכון.. אחכ הבנתי שלא בטוח)

בעלי סיפר לי

הייתי באמצע לחתוך לי סלט ובכלל ארוחת ערב, הייתי מורעבת

סיפר לי....

בטותו רגע נעלם לי התאבון

קרסתי

נכנסתי למקלחת ובכיתי את חיי

גם כשיצאתי בכיתי עוד איזה רבע שעה בלי הפוגה....

וזהו.. ישר למיטה....

אלוקיםםםםם

כמה עוד??? מה נסגר?

זה פשוט לא אמיתי מה שקורה כאן

תרחם עלינו

פשוט כתבת אותי....

הבת שלי עוד יחסית קטנה, אבל אני גם במקום הזה. יותר במחשבה על העתיד. מה יהיה עוד כמה זמן? איך יהיה עוד הריון? איך יהיה כח? מול רצון מטורף.

אין לי תשובה. רק הזדהות. 

נ.ב. היה לך צירים שלא נגמרים בלידה או בהריון?

צרת רבים וכו'...

היו צירים מוקדמים משבוע 23 כל עשר דק' עד שילדתי בשבוע 41, עשו קיצור צוואר אבל בפועל לא הובילו ללידה ב''ה בשלב המוקדם

מה גרם לך לחשוב שהבא לא יהיה קשה?

מרגישה שאני באובר מודעות שמאוד משפיענ על קבלת ההחלטות שלי בנושא

עם עוד הריון עם שמירה+ קושי נפשי + מוגבלות פיזית וכל מה שזה מביא איתו שהוא לא מה שכתבתי. ויש עוד

גם אני הייתי לוקחת עכשיו תינוק ניובורן שלי בלי כל המסע, אבל זה לא אפשרי🤷

אני רואה שיש מי שמצליחה, וודאי, חלקן אפילו נלחמות כדי להצליח להיקלט. אני מניחה שהרצוןהוא פקטור ממשי. אני עוד לא שם נגיד. מקווה להיות מתישהו. 

אמנם בלי אשפוזים, אבל חולה 9 חודשים.

מה שמניע אותי זה פשוט הרצון לעוד ילד. אני יודעת שזה מה שאני אמורה לעבור כדי לקבל את הזכות לאוצר הזה. זה המסלול לעבור בדרך.

לדעתי למרות הקושי זה שווה. אם אני עושה שיקול שכלי קר של 9 חודשים קשים מאוד לעומת חיים של עוד ילד,  זה שווה.

לא פשוט, אבל שווה.

זו דעתי. אני יודעת שיש שיגידו שזה לא מספיק. 

לאחרונה היו לי רווחים גדולים יותר כדי להתאושש ולהגיע להריון הבא עם רצון, גוף יחסית בריא והקטן/נה שכבר לא תלויים בי כל כך.

אני זוכרת אחרי ההריון של אחד הילדים שהיה קשה ולא הצלחתי לתפקד כמעט בכלל שהרבה מאוד מהקושי שלי בנוסף לסבל הפיזי והכאבים שהגבילו אותי היה הקושי כלפי התדמית שנוצרה לי בעייני הסביבה (לדעתי)

הרגשתי עצלנית, בכיינית, חלשה, אישה שמפילה על בעלה את כל התפקוד בבית, נצלנית אפילו..

תחושות מאוד קשות שאובייקטיבית לא חושבת שמישהו חשב עלי עד כדי כך דברים רעים ובטח שאף אחד לא אמר כלום וכולם עזרו כמיטב יכולתם.

הרבה מהכאב שלי היה נפשי. לא זכור לי שבכיתי מהכאבים כמו שבכיתי מהצער הנפשי ומההשוואה לאחרות שמתפקדות כרגיל.

כשכתבת 'לא רוצה להיות נטל' זה הזכיר לי את זה.

ואני חושבת שחלק מהשינוי שכן תלוי בך-

זו הנקודה הזו. את לא נטל. את כלי נושא ברכה.

את גיבורה, את אמיצה, מעטות עוברות את מה שאת עוברת כדי להביא חיים ואת ראויה לכל הערכה שיש בעולם על זה ש9 חודשים את רק נושאת בתוכך חיים על כל המשתמע מכך לגבייך.

אני חושבת שכמה שנשים עם הריונות מורכבים עוברות לכל הפחות מגיע להן להכיר בגדולה של המעשה שלהן וגם לשדר את זה הלאה- בעלי לא מסכן שהוא עוזר לי. אנחנו ביחד מביאים חיים. כנל לגבי הילדים- הם לא אומללים שאמא שלהם מושבתת. הם זכו שיש להם אמא שמוכנה להקריב ככ הרבה עבור כל אחד מהם כדי להביא אותו לעולם. הם יזכו לאח/ות חדשים בזכותך לחיים שלמים בעז"ה.

לפחות שהכאב הפיזי לא ישתלט על התודעה, לא יקטין את גדולת המעשה ולא יגרום לדימוי העצמי שלנו להתקבע כ'עצלנית' או שאר דימויים שליליים. 

תודה על זה, צודקת כ''כ...

בדיוק אתמול שאלתי את אמא שלי איך יש לה 7 ילדים?? היו לה הריונות ממש קשים, בעיקר בקטע של בחילות והקאות מטורפות, ולצערי ירשתי את זה ממנה

עכשיו בעיצומה של התקופה הקשה ובאמת לא יכולה לדמיין עוד הריון באופק.

זה קשוח ברמות, ותמיד נראה שלכולן מסביב הולך כלכך בקלות וכל שנה יולדות עוד ילד, ורק אני מפונקת, לא מתפקדת, צריכה עזרה של כל העולם..

מה שעוזר לי זה באמת לקחת זמן אחרי לידה עד שאני מרגישה מוכנה לעוד, וב"ה הקב"ה מזמן לנו אתגרים גם עם הכניסה להריון ובינתיים הרצון מתעצם והציפייה נותנת כח להתמודד עם הקושי שההריון מביא איתו.

ואני בעיקר בעיקר מזכירה לעצמי כל הזמן, שזה לתקופה מוגבלת!! וזה יעבור. והאוצר שיבוא בע"ה אחרי הסבל הזה ישתלם!

חיבוק גדול!

לדעתי רק פרטי.

רופא פרטי גם ביקש ממני לעשות הערכת משקל דווקא אצל טכנאית בבית חולים

ולא היה אפשרות..

עשיתי תור ישיר מול המזכירה בעלות של 350

זה היה בעין כרם..

את יכולה לשקר להגיד שנגיד קיבלץ חבלה ולכן את רוצה לנסוע למיון

הבעיה היא שבמיון לא עושים הערכת משקל

ככה מהניסיון שלי שהלכתי בהריון הזה יותר מידי פעמים

הם רק בודקים את השלייה כמות מים

מוודאים שיש תנועות וזהו

למרות שאמרתי להם שהעובר קצת קטן, עם זה לא בדקו הערכה 

אז הרופא אמר שבשבוע 37 אבוא למיון ויבצעו הערכת משקל. ואז הרופאים שם יחליטו מתי ואיך בכל מקרה זירוז זה רק ב38

אז יש סיכוי שעם כזה דבר יותר יאשרו?

אסביר את עצמי

בהריון הנוכחי עד כה לא עשו לי הערכה, כי לא באמת היה צורך

רק בדקו את הדברים האחרים

בהריון הקודם הגעתי לעין כרם בהפניית רופא בשבוע 39 לקבלת זירוז בגלל הערכה גבוהה

שם בבית חולים כמובן עשו הערכה כי זו סיבת ההפניה

השאלה איך תוכלי לקבל הפניה למיון כדי שלא תצטרכי לשלם על זה. 

רופא שהייתי אצלו דרך הקופה ועובד גם בבית חולים

רצה שאני אגיע למעקב בבית חולים.

אמרתי לו שידאג לי להפנייה למיון לאותו יום.

ביום שהייתי בבית חולים הוא היה שם ונתן לי הפניה בכתב יד. זה התקבל.

פעם אחרת הוא נתן לי הפנייה לאשפוז יום וקבעתי תור דרך זה.

יש לך אפשרות להגיע בזמן שהוא נמצא, והוא ידאג לך למה שצריך בדיוק?

תכתבי לרופא נשים את כל הפרטים ותבקשי הפניה

מה שאני עשיתי - שלחתי הודעה לרופא (מכבי) שרופא בבי"ח ביקש הערכת משקל, והוא בעצם גם שלח לי המלצה להערכת משקל בבי"ח ועם 2 הטפסים האלה ביקשתי טופס 17. במיון האמבולטרי (איפה שעושים מעקב הריון עודף), ביקשתי גם הערכת משקל ופשוט שלחו אותי.

ובפעם אחרת - היינו באמת אצל רופא מבי"ח ששם רציתי ללדת, והוא כתב במכתב שהוא רוצה הערכת משקל בבי"ח. הגעתי למיון האמבולטורי לפי מה שהוא אמר לי, והודעתי שם למזכירה שהרופא שלהם (הראיתי לה את הסיכום) ביקש הערכת משקל. וזהו. אפילו בלי טופס 17, כי במכבי משבוע 39 אפשר להגיע למיון בלי טופס 17, ומה שמחליטים במיון זה מה שמכבי ישלמו בסוף... 

מאחר ואת כנראה לא ב 39, וגם לא יודעת על איזה ביח מדובר, ולא מכירה את מאוחדת בכלל, תבקשי הפניה/טופס 17 למיון... הכי קל יהיה מן הסתם ללכת לסניף כדי לדבר עם המזכירה, אבל למשל, אם יש הפניה מרופא למיון (בדכ זה הפניות ל24 שעות), נראה לי שזה גם מספיק (שוב, מה שיעשו במיון, זה כבר "בעיה" של המיון, והם יסדרו את זה עם הקופה).

אני גם הייתי במצב הזה, אומנם לא רופא פרטי אבל אמרו לי להגיע למחרת למיון פעם בשביל הערכת משקל, פעם אחרת היה להשלמת צלסטון (זריקה ללידה מוקדמת- שניתן לקבל גם בקופה אגב) והתקשרתי על הבוקר למוקד אחיות אמרתי שאני בהריון בסיכון וביקשו שאגיע למעקב במיון בבוקר ולכן צריכה הפנייה, ונתנה לי. פעם 1 עשה לי בעיות ולא ויתרתי. עם כל הכבוד אתם אחיות והם רופאים אז זה מה שהם ביקשו.

בהצלחה ובידיים מלאות 😊

אני במכבי אם זה משנה

(קופ"ח אחרת)

אני התחננתי לאחיות במוקד הטלפוני ולא נתנו לי הפנייה. אמרו שזה מוקד ייעוץ ושאפנה למרפאה שלי. כשאמרתי שהמרפאה שלי סגורה בכלל, אמרו לי שאפנה למרכז בריאות האישה הקרוב שפתוח. שעתיים הייתי בטלפונים ולא השגתי הפנייה למרות שזה היה הריון בסיכון וקיבלתי הנחיה להיבדק.

ופעם התקשרתי בלילה ואמרתי שהייתי במיון בערב ואמרו לי לחזור בבוקר אז אני מבקשת הפנייה חדשה. וגם אמרו לי לבקש מהמרפאה (למרות שניסיתי להסביר שעד שאשיג רופא וכו' זה לפחות שעה 9).

איך השגתי בסוף?

בפעם הראשונה דרך רופאת מיון של מרכז בריאות האישה (התקשרתי וביקשתי שרופאה תיתן הפנייה בעקבות המקרה שפירטתי, והיא חזרה אלי טלפונית ונתנה הפנייה).

בפעם אחרת נכנסתי לרופא במרפאה (היה רק רופא ילדים אפילו, אבל לא משנה...) והוא כתב בדיוק מה שאמרתי לו: "מבקשת הפניה למיון בעקבות המלצת רופא נשים".

ועוד אפשרות: לבוא בשעות שלא צריכים בהן הפניה בהריון. נראה לי 00-60 בבוקר. אפשר לבדוק באינטרנט בדיוק.

ואמרתי שאני צריכה הפנייה למיון לצורך מעקב הריון בסיכון. העבירו אותי לרפואה, היא שמעה את הפרטים על ההריון ונתנה לי בלי בעיה.

(אני בכללית)

אתן יודעות אולי אם אהיה בנתניה , ואגיד שיש לי צירים ואני רוצה להיבדק (מה שאכן  נכון)

יתנו לי הפניה ישר למיון שם , כיאין שם נמוקד נשים או שזה לא עובד ככה?

את יכולה להתקשר ולהגיד שיש לך צירים.

אם נותנים הפניה למיון זה לכל בתי החולים.

הבעיה היא בשעות הערב המכוני א''ס בבתי החולים סגורים, אז לא יעשו לך הערכת משקל.

אבל אל תסתבכי, פשוט תתקשרי למרפאה, תגידי שהרופא שלח אותך להערכת משקל בגלל הריון בסיכון ואיל להם תורים בכלל, ולכן את צריכה הפנייה למיון שיעשו לך שם הערכת משקל

הם יעשו לה תור בדחיפה למשהו

המרפאה שלי זו מרפאת מוקד

ועדיין כשלא היו תורים שלחו אותי למיון.

ואם היא במעקב בבי''ח, ובמכון של הבי''ח אין תורים, יגידו ללכת למיון.

(אני לא מדברת על א''ס רגיל, שאז בקלות ימצאו תור, אלא על הערכת משקל)

יותר ופחות.

דווקא האוכל שם היה מצוין.

כולה לילה אחד..

מקווה שיהיה בסדר

הם לא חידשו כבר הרבה שנים אז קצת מיושן. אבל נקי ומטופח

אוכל מצוין.

אנחנו כרגע ביחידה שהיא לא הבית שלנו כי משפצים

כרגע זה דירת סטודיו גדולה

אז היא ישנה באותו מרחב איתנו אבל לא רואה אותנו (שמנו כמה ארונות כדי ליצור לנו ׳חדר׳)

היא ישנה בלול קמפינג

אמורים לחזור בעז״ה שישי או ראשון כזה

זה יהיה לה מידי הרבה שינויים??

גם חזרה הביתה גם חזרה לחדר משלה וגם מיטה לדשה?

בהרגשה שלי היא קלילה אני לא חווה אותה כמתקשה עם שינויים השאלה היא כמה למתוח את זה

כן הייתי צריכה איזה חודש חודשיים להרגיל אותו לא לרדת מהמיטה, זה לא היה שלושה ימים כמו שאימהות אחרות מתארות, אבל מאז ומעולם ההשכבות שלו היו קשוחות, אם היא הולכת לישון בקלות אז בטח זה יהיה לך קל יותר.

בהצלחה!

הגיע הזמן להעביר,עדיף לך עכשיו אני לא סמוך ללידה ( חוסך את ההרמות להכניס ולהוציא מהמיטה..)

אני מעבירה בגיל צעיר יותר, אבל עכשיו זה זמן מצויין.

תתאפסו על הדירה ותארגנו לה מרחב משלה עם מיטת מעבר, יהיה לכם ולה זמן להתרגל לזה עד הלידה.

בהצלחה!

הייתה לי שכנה כזו בעבר, שביקשו באופן קבוע דברים, נדיר שהחזירו.. אני מדבר איתך גם על דברים סגורים (חלב חבילת אורז.. כזה..) וכשקלטתי את זה.. אמרתי שאין לי מיותר, מצטערת.. וככה חוזר חלילה עד היא קלטה ובשיא חוצפתה גם נעלבה אבל אותי זה כבר לא עניין... יש גבול..

ממליצה לך בחום להגיד בצורה נעימה שאין לך מיותר או שאת בדיוק צריכה את זה עכשיו או מה שזה לא יהיה.. להעביר לה את המסר... לא צריך להיות קיצוני ולחסום.. 

ועדיין יוצרת איתי קשר רק כשהיא צריכה משהו -להתייעץ לגבי הילדים והכל זה דחוף כאלו הפכה אוצי לאשת מקצוע הפרטית שלה למרות שהיא יכולה לפנות לאיש מקצוע אחר שזמין .

באמת שניסיתי להיות טובה ודיברתי איתה בעבר כשהיא עוד הייתה גרה פה וביקשתי ממנה ואמרתי תקשיבי כל מה שיש לי בבית שלכם באמת אתן מהלב אבל מפריע לי שבעלך מתקתק אצלי בבית בשעות הזויות או ילו בשעות שיש סופר ואמרה כן כן ועדיין המשיכו עם זה כם שאמרתי שזה לא נעים לי שהוא בא שלא נעים לי לדבר איתו שאני בבית לפעמים לא צנועה או שהילדים ישנים והוא מתקתק חזק ומעיר אותם ואני מרגישה רע עם עצמי שאני מציבה גבולות עם עצמי. 

שמי גבולות במקום שמתאים לך. אם את לא אוהבת לייעץ או לדבר איתה פשוט תגידי את האמת שאני מאוד עסוקה. וממה שאני יודעת עדיף לשלם כסף על שעת יעוץ לאשת מקצוע כזה וכזה.

דבר ראשון את חייבת לעצמך לראות אותך ולאהוב אותך. ורק אחר כך לזולת. אם את מרגישה מנוצלת תקדישי עם עצמך חשיבה למה מתאים לך בקשר הזה. או האם מתאים לך הקשר הזה באופן כללי. ולפי זה תעבירי את הגבולות שלך הלאה.

אם את רוצה להיות כנה תשתפי גם מה זה גרם לך להרגיש שלא התייחסו לזה שילדת, או למה פחות מתאים לך הקשר.

אבל אני במקומך ממש לא הייתי פותחת את הדלת בשעות כאלו..

לפעמים דופקים לי דקה לפני שבת כל מיני ילדים חמודים שרוצים לאסוף צדקה

ולי לפעמים לא מתאים(: אז פשוט לא פותחת, בלי שום מצפון

כי קודם כל אני עושה חסד עם המשפחה שלי, ואז עם העולם

ומאוד קשובה לעצמי למה שיכולה ורוצה לתת ולמה שכרגע לא מתאים

(באופן אישי אנחנו קומה ראשונה של בניין מאוד גדול אז כל שניה דופקים לצדקה, ויש אנשים שלא מרפיםם, בשעות מסוימות לדעתי זה ממש חסר טאקט!)

בכל מקרה אני ממש מאמינה שהחסד צריך להיות קודם כל עם עצמנו, ולשים לב ממש איפה עובר הגבול🤍

חד משמעית

כשהדברים הבסיסיים רחוקים, זה קשה בעיניי. במיוחד עם רכב אחד

אבל זה תלוי כמה חברות משמעותי לך לעומת החסרון לבעלך

וגם, האם אלו האופציות היחידות באמת

את לא תדעי עד שתעברי.

מניסיון של שנים בשכירות.

עדיף את המוכר והבטוח.

ובלי קשר בחרתי באופציה א כי ישוב בלי מכולת בלי קופת חולים, אלו שירותים בסיסיים שאדם צריך.

אנחנו לא בימי חומה ומגדל. 

כי לפי שאר הפרמטרים באמת נראה שעדיף לכם אופציה א...

השאלה זה כמה זה חסר לך? כמה זה משמעותי לך?

וחוץ מעניין המקווה, למה לבעלך יהיה פחות טוב?

מציק לי יותר בשבתות במיוחד הארוכות בקיץ...

לגבי בעלי הרכב צמוד אלי. הוא יצטרך להץמודד עם המרחק מהאוטובוס לבית (איזה 15-20 דקות ברגל)

זה לא הגיוני לבעלך להגיע כל יום ליישוב ליד למקווה וגם ללכת 15-20 דק לאוטובוס לפחות פעמיין ביום זה מוגזם.

אני הייתי הולכת על אופציה א למרות שהיא ממש מבאסת.

כתבת ששבתות קשה לך מבחינה חברתית. אולי יותר לארח/ להתארח אם זה אפשרי.

וחיבוק אנחנו גם היינו ועדיין בסרט הזה של מעבר דירה...

אם זה משהו כמו חמש דקות נסיעה אז לדעתי ממש סבבה להיות בלי מכולת וקופ"ח וכו', זה בסוף נגיש. 

גם רבע שעה הליכה לא נשמע לי משהו נורא כל כך, אני הולכת עשר דקות לאוטובוס וממש סבבה לי עם זה.

אבל בסוף זה צריך להיות החלטה של בעלך אם כל החסרונות של היישוב הקרוב רלוונטיים יותר אליו ופחות אלייך

כשהבן שלי היה סביב גיל שנה.

ההשכבות שלו היו סיוטטט

הוא רק ראה את הלול והתחיל לצרוח.

אז עברנו להשכיב אותו במיטה התחתונה של מיטת היירייזר.

הייתי שמה משהו צמוד למיטה שלא יתגלגל לרצפה.

ולפעמים הייתי שמה שמיכות לרפד את הרצפה.

מאוד מהר למד את הגבולות של המיטה.

פעמיים.

פעם אחת כי הייתי בשמירת הריון וככה הפעוטה יכלה לעלות ולרדת לבד מהמיטה. פעם שניה עם פעוט שלא הסכים בשום אופן לשכב בלול, כולל צרחות אימים במשך שעתיים למרות שהיינו צמודים אליו.

ארגנו את החדר שלא יהיו דברים מסוכנים נגישים (עד כמה שאפשר. תמיד פחדתי שיום אחד הם יטפסו על ארון והוא יפול עליהם). בשבועות הראשונים שמנו בובה גדולה על הרצפה מתחת לפתח של המעקה, כדי שאם יתגלגלו לא יקבלו מכה. שניהם למדו תוך ימים ספורים להשאר בתחום המיטה בשינה.

כשהם קמו הם תמיד באו אלינו דבר ראשון, אז לא היו בעיות.

מרדים פרטי- בתוספת תשלום כמובן.

אבל לא יודעת איך זה בניתוח. (שערי צדק ד"ר פלוטקין)

אז מה שהיא אמרה.

מי זאת? מותר לשאול? לא שרלוונטי כרגע...

איזה מבאס שעדיין ההתאוששות כללית. 

לא נראה לי שהרופא היה יכול לבחור...אבל לא ניסיתי לבקש..

הייתי בטרום ניתוח כמה ימים לפני והרופאה שהיתה שם אמרה לי, אוי אני לא יכולה להיות בניתוח שלך, רופאה x משובצת... (והרופאה המלווה נמצאת בניתוחים של כל אותו יום), זאת המחויבות שלה...

והוא זה שבחר את המרדימה, אבל יכול להיות שזה תלוי מי נמצא במשמרת ומתוכם הוא בוחר את מי שהוא רוצה.

לא שאלתי כי זה לא עניין אותי האמת

אבל זאת היתה לגמרי בחירה שלו ולא מי שיצא בטעות.

ילדתי בשעצ

אני משערת שבבי"ח כמו עין כרם יש סבירות גבוהה שיש כמה מרדימים וכמה סטאז'רים כל משמרת.

סביר להניח (אם כי לא ב100%) שלפחות חלקם זה נשים.

לא בטוח שזה אפשרי אבל אם כן, אפשר לסמוך על זה בסבירות גבוהה יחסית.

ואם במקרה את מכירה/ יש לך אפשרות לברר על מרדימות וסטאז'ריות בעין כרם אולי יש לך אפשרות לשאול אותן מתי הן עובדות בשבוע הרלוונטי

אבל אולי כן...

אנסה לברר באמת באילו ימים נמצאות יותר נשים בצוות (אם אפשר לדעת את זה מראש, בכלל... נראה לי שמשמרות זה דבר שנקבע שבוע מראש).

(ולא שיש לי הרבה טווח בחירה של ימים... התאריך יוצא בחגים )

משמרות נקבעות מקסימום חודש מראש, אין לך מה לברר עכשיו, רק בשבוע- שבועיים שלפני הניתוח

זה לא טאבו.הגיוני שכואב אחרי לידה .זה נורמלי למרות שבאמת מבאס

ויש אפשרות להקלה .אם תכתבי נוכל לנסות לעזור 

החום מחליש את הכאבים של התכווצות הרחם

אני אישית גם שמתי בקבוק חם בזמן צירים עם זירוז, אבל את זה כבר לא אמליץ כי לא יודעת אם מסוכן

לק"י

מסויימת שאמורה לצאת, או לפחות לא רק.

זה כמו פצע ברחם שצריך להחלים. ולכן יש נשים שאחרי מאמץ, יש להן יותר דימום.

ומנוחה- גורמת לדימום להגמר מהר יותר.

מוזמנת לשתף פה.

בטוחה שתמצאי הזדהות ושותפות לכל כאב שתתארי.

תדעי לך שכולן חוות קושי כזה או אחר

וכן אני גם זוכרת את הסטירת לחי אחרי הלידה הקודמת והראשונה

מקווה שתרגישי טוב בקרוב!! המון המון כוחות ומלא נחת 

שממש מקל ומעלים את הכאב של ההתכווצויות

שתדעו! זה תערובת תבררו אצל דולות שמתעסקות עם ארומותרפיה או סתם מישהי שמתעסקת בארומוטרפיה

וגם דיקור סיני (למשל בשעצ ביקשתי שתבוא למחלקה והגיעה!) 

לגבי כאבים בזמן הנקה, קחי כמה שאת צריכה משככי כאבים, בקבוק חם על הבטן. הנקה- אם לא הולך- לכי ליועצת הנקה, לפעמים אפשר לפתור בעיות ממש בקלות! לאט לאט הכל מסתדר. העייפות, העומס, הכאבים ושוכחים מכל הקושי הזה עד הלידה הבאה;)

פה אפשר לכתוב הכלללל

ליבי איתך מזדהה

סוגי הברזל שניסיתי אז לא הועילו (בהיריון אחר כך גיליתי את האקטיפרין, שכן עזר), וגם סדרה של עירויי ברזל העלו לי את ההמוגלובין מ-8.6 ל-9.2... גיליתי את זה בעצם רק ביום הלידה.

ב"ה העובר היה בסדר גמור, ונולד תינוק מתוק ובריא

אחרי הלידה קיבלתי עוד עירוי או שניים והפעם זה כן השפיע ב"ה.

אז מעודדת אותך שזו אמנם תקופה קשה מנשוא (ומקווה שלא נותר לך עוד הרבה זמן...) אבל לפחות היא כנראה לא תשאיר משקעים - לא לך ולא לעובר.

❤️❤️❤️

אמצע חודש שישי נשאר לי עוד זמן...🫣

והרגעת אותי ממש לגבי התינוק שנולד בריא ומצוין

כל הזמן אני בחרדות שחוסר ברזל שלי משפיע עליו מקווה ממש שזה שטויות

והרופאה אמרה שאחרי הבדיקת דם היום יחליטו אם צריך עוד אחד

בהריון הקודם גם קיבלתי 2 ולא העלה מי יודע מה..

לכן לא בניתי על זה אבל כן בסתר ליבי קיוויתי לנס כי ממש השתדלתי כל התקופה הזאת לקחת ברזל מומלץ שמעלה..

מבאס ברמות 

אני בזמנו קיבלתי חמישה עירויים, נדמה לי...

בכל אופן, מסתבר עכשיו שאת צריכה עוד מקווה שגם הרופאה תבין את זה...

ההמלצה לקחת ברזל במרחק ממוצרי חלב/ביצים/קפאין/דגנים מלא

וכדי לעזור לו להספג ההמלצה לקחת את הכדור יחד עם ויטמין c

ולכן ברזל אני לוקחת לפני השינה אחרי שלא אכלתי איזה שעה, ואחרי שלקחתי אותו אני אוכלת פרי או 2

היה לי המוגלובין 9, עלה לקראת הלידה ל11

חודש אחרי הלידה הגיע ל15!

הגיוני שאין תוצאות אחרי שבועיים

תנסי...

אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, תמרים. 

היה לי הריון שהברזל עה מ10 ל12 רק בזכות אגוזי מלך. 

וגם לאכול דגנים מלאים וכד'- התזונה משפיעה!

אני אחרי עירוי (8 פעמיים של עירוי כפול) והברזל עלה ל10 והרופאה היתה ממש מבסותית כי העיקר לדבריה זה המאגרים..

חוץ מזה, הבנתי שבדיקת דם מראה רק אחרי 3 שבועות אז אולי עוד יעלה.. (עכשו הברזל שלי שוב ירד אבל נמשוך ככה..)😅

ויצא לי פעמיים לעשות העמסה של 100

זה לא כזה נורא בעיני

השתיה עצמה בסדר אבל אחכ הרגשתי נורא ואיום בלשון המעטה..

לא רוצה לדמיין איך זה ב100

אחרי העמסת סוכר של 50 אפשר להמשיך בפעילות רגילה של המשך היום או שבדרך כלל לא מרגישים טוב?

כבר לא זוכרת מההריונות הקודמים

היום לא והיה ממש טעות, חזרתי לעצמי רק שעתיים אחרי שנגמרה הבדיקה

כנראה שזה אינדיבידואלי

עשיתי היום

יחסית עבר בסדר

אבל משהו בזה השאיר אותי מותשתתתתת

חזרתי הביתה וצנחתי לשינה של שעתיים+

באוטובוס לשדעתי גרוע בהרבה לנסוע, התחושות באוטובוז לא נעימות.

באוטו אני שמה את החגורה של  הבטן על הרגל יותר, ככה היא לא לוחצת ישירות על הבטן.

וכן, אני נשענת טיפטיפה יותא אחורה כי צריך מקום לכל האושר הזה..

לגבי צום - אין לנו שום היסטוריה של סכרת במשפחה

הרופא שלי (פרופ אוריאל אלחלל) אמר לי שדווקא עדיף להיות בצום וככה עשיתי

גם לנו אין היסטוריה של סכרת.. כנראה אסכולות שונות..

תודה על המידע.

אשמח לעוד רעיונות יצירתיים לגבי הנסיעה ברכב.

ואוטובוס זה לא אפשרי בעיקר כי העבודה שלי מחייבת נסיעה כמה פעמים במהלך היום ואוטובוס יכפיל את הזמנים.

מה גם שאין אוטובוסים לכל המקומות..

לא מתמצאת בתהליך הזה

ממש ממש מעצבן

המון הצלחה!!!

גם ככה אנחנו עכשיו באמצע מעבר דירה שלא נגמר,

יושבת בעבודה ופשוט בא לי לבכות

ופתאום עכשיו בהעמסת סוכר קפץ.

מה אמורים לעשות הלאה?

לחכות לתור הקרוב אצל הרופאה?

ליצור קשר עם המרפאה ולבקש העמסה של 100?

הבנתי שאפשר לבקש הפניה גם מרופא משפחה,

עדיף?

ככה אני כבר בשישי יהיה אחרי ה100

מבינה ממש את ההרגשה שלך

זוכרת את ההלם והדיכאון כשראיתי את התוצאה..

רק יכולה לעודד שעוד יש תקווה..

לי יצא בהעמסה של ה50 תוצאה של 185!!

וההעמסה של ה100 יצאה תקינה לגמרי בכל הערכים

נולדה תינוקת במשקל 3 ק"ג, ככה שברור שלא התפספסה סכרת...

מקווה שגם לך יצא תקין!

גם לי בהריון הראשון יצא 170 שהעמסה של ה50 ותקין לגמרי בהעמסה של ה100

הרופא שלי המליץ לי למדוד מידי פעם רק כדי להיות עם יד על הדופק אבל לא הוגדרתי עם סוכרת

תודה,

אני בדיוק עכשיו מנסה להשיג הפניה להעמסת סוכר 100,

אני רעבה ומתחילה לחשוב פעמיים לפני שאני אוכלת

אני דווקא חשבתי שצריך להקפיד לאכול כל שעתיים ולא לתת לגוף לצום

סוג של ההפך מדיאטה

אבל כן להמנע מפחמימות ריקות וסוכר לבן

כולל ארוחות ביניים אבל חא אוכלים דברין שמעלים את הסוכר

אני גם התחלתי ככה אבל זה מאוד אינדיבידואלי מה מעלה את הסוכר לכל אחד.

לדוגמה לחם מלא אני אוכלת, אבל פסטה פתיתים אורז כרגיל. כן משתדלת להפחית בכמות.

סוכר הפחתתי לגמרי.

תחליף סוכר מותר.

דבש וסילאן בבישול לדוגמה זו כמות קטנה אז בסדר.

פירות לי אישית זה בסדר..

בקיצור גם אני נלחצתי.. היום ב"ה הכל בסדר ולגמרי התרגלתי. והייתי מכורה למתוק ברמות!! ממש הרגשתי גמילה. בסוף מתרגלים.. 

ומכל מה שראיתי באינטרנט..

ברור שכל אחת צריכה להתייעץ עם הצוות הרפואי שלה

לאכול פתיתים/אורז לא מלא, ועוד בכמות רגילה לא ראיתי בשום מקום שזה הנחיה כללית אפשרית בסכרת הריון

בפועל המטרה שהסוכר לא יעלה.

אם ראיתי שמנה עם אורז לא מעלה לך סוכר את בסדר.

גם אני הקפדתי הרבה יותר בהתחלה, ברגע שראיתי שאין חריגות שחררתי מעט.

מלבד סוכר ממש שזה בהחלט בעייתי. 

זה שדבש וסילאן מתפרק בגוף לסוכר, כנל פירות, שיש בהם סוכר (סוכר פירות שהוא יעני אבל אבל עדיין הגוף מפרק כסוכר)

עוד משהו שהבנתי מקריאה באנטרנט- אם את לא מודדת בצורה רציפה (עם מד קבוע שמחובר כל הזמן לגוף) אז יכול להיות שברגע שבדקתי הסוכר היה בסדר אבל כמה דקות קודם או כמה דקות אח"כ כן תהיה/הייתה קפיצה של סוכר אבל לא תדעי את זה לא קרה בשניה של הבדיקה, ולכן יש דברים שאסור גם אם בבדיקה הנקודתית זה עובר לך

אני כותבת את זה לא אישית לך, אלא, בכלל, להבין 

עד כדי כך, לא שמעתי.

דבש וסילאן בכמות של כף שתיים לסיר עווף נגיד זה זניח.

וברור שזה סוכר. על כך לא התווכחתי.

רק אוירת שלפעמים השד נשנע נורא אבל הוא לא כ"כ.

צריך לראות לכל אחת מה קריטי.

זה מעודד שיש מקום שאפשר לפרוק,

בחמישי אני יעשה את הבדיקה של ה100 (עד שהוצאתי הפניה סיפור בפני עצמו)

מקווה ממש שתצא תקין

בנתיים מסבירה לבעלי מה זה אומר סכרת הריון

(עדכנתי אותו שיצאה לי תוצאה של סוכר גבוה וצריך עוד בדיקה

והוא כזה "מקסימום זה עוד כדור, לא?" 😶 )

לגיסתי היה, וזה גרם לה לאכול סופר מסודר וממש בריא

לעומת זאת אני ב''ה בלי סכרת ואוכלת בלי שום חשבון

(יותר נכון, לא אוכלת בכלל אז אין חשבון לעשות)

לדעת שאחרי לידה יהיה יותר קל להוריד,

זה כאילו להתחיל את הדיאטה שגם ככה מתוכננת אחרי ללידה כבר מההריון.

בהריון השני היה חשש לסוכרת, הייתי גבולית

והתחלתי להקפיד ממש, ובאמת עליתי ממש מעט, 8 קילו

אכלתי הרבה סלט ירקות , לחם קל/מלא (לא זוכרת) שמיועד לסוכרתיים, דייסות קוואקר שהבנתי שמורידה סוכר, אפילו חילבה של תימנים חחחחח כל מה שאמרו לי עשיתי

את עושה את זה לטובתך ןטובתו של תינוקי

לא נעים לומר,

אבל אחרי שראיתי בתחילת ההריון שאני פשוט לא יודעת לדאוג לעצמי - ממש התפללתי שייצא גבוה..

יצא שלילי

אחרי הכל, עדיין לא דואגת לעצמי

נגיד עכשיו בדרך להכין ארוחת בוקר

(האמת אכלתי 2 גמבות ושייק פירות, אז בדרך להכין ארוחת צהריים ואין לי כח לזוז!!!!!!)

אחותי כשהיתה עם סכרת הריון - כמה חודשים (בסוף ההריון) לא עלתה במשקל

והעובר עלה מצוין ותקין!

כלומר היתה פה סוג של ירידה במשקל בהריון עצמו - הרי היא אמורה לעלות והיא לא עולה...

והיתה נראית מהמם בסוף ההריון וכמובן אחרי הלידה

לא סותר שזה קשה ומתסכל ומותר להתבאס...

מקווה שיצא לך תקין בעז"ה!

אני עכשיו עם וזה ממש טוב כי לעצמי אני לא דואגת בכלל. כשמדובר על טובתו של העובר, זה כבר משהו אחר ואין ברירה.. כאלה אנחנו, אמהות. דואגות קודם לילדים..

ב50 יצא שהיא סוכרתית.. את לא חייבת להתכונן כבר מעכשו לסכרת, רק לקחת את זה כאופציה שאולי..

ותבדקי אם בכלל עושים 100 ביום חמישי כי נראלי שבגלל שעושים כמה בדיקות את האחרונה שולחים למחרת ובשישי אין מעבדה שזה לא פוריות..

בצום- 70

60 דק'- 164

120 דק'- 148

180 דק'- 133

בגדול הכל בתוך הטווח והשתיים האחרוניים קצת גבוהים,

זה נקרא תקין?

אני לא זוכרת בדיוק את הטווחים אבל אם זה מחוץ לטווח זה סכרת.. אם זה בתוך הטווח אבל גבולי אז אולי יגידו לך לעקוב שזה לא הופך לסכרת..

אין לי ניסיון כי אני מיד הוגדרתי עם סכרת..

יש לי תור רק בראשון הבא לרופאה,

נראה מה היא תגיד

הרגעת אותי 🙂

לו גם במבה בגיל הזה. הם אוהבים בדרכ

טיפת חלב אמרו לנו שחובה לתת מים אחרי טעימות אפילו קטנות

וגם חם אז שותה מים 

עד עכשין הבנתי שזה ממש לא בסדר לתת מים בהנקה מלאה, כי זה משנה את מאזן המלחים בגוף או משהו כזה

שמחה לשמוע שיש עוד דעות, זה ממש מרגיע, כי הוא ככ רוצה

(היה חולה והקיא מלא ולא הסכים כמעט לינוק אבל גילה את המים ומאז ממש רוצה כשרואה בקבוקים של גדולים)

זה קשור יותר לגיל התינוק,

לניובורן בהחלט אסור לתת מים, בין אם הוא על הנקה או אוכל תמ"ל.

בגיל שבעה חודשים, כשהוא כבר ממילא מנשנש - ואולי אוכל יותר או פחות מלח וכו', והגוף יותר יודע לווסת את עצמו, זה בסדר ואפילו נצרך בימים חמים או אם אוכל יותר מוצקים ( כמובן שבמידה, לא לתת לו באופן קבוע' לשבוע' מבקבוק מלא במים כמה פעמים ביום באופן קבוע)