פורום הריון ולידה (עמוד 5438)

נדמה לי שצריך להמתין בערך כ 3 חודשים, בין הפסקת הגלולות להריון חדש על מנת לתת לגוף להתנקות וכמובן לקחת גם חומצה פולית.

לדעתי צריך להיות במעקב כל הזמן עם הרופא. וכמובן בקשר לנושא הנ"ל.

למיטב ידעתי אין צורך להמתין אחרי הפסקת גלולות , הגלולות משפיעות על ההורמונים בגוף בזמן הנתון ולא  לאחר הפסקת הגלולות.

תמיד מומלץ לקחת חומצה פולית לפני הריון (ואפשר גם יחד עם גלולות)

בהצלחה

אם היא רוצה להיכנס להריון- יכול להיות שהזרימה תמנע ממנה את זה. בת דודה שלי לא הצליחה להיכנס להריון  והרופאים לא ידעו למה, עד שגילו שיש לה עוד חלב, וייבשו לה אותו והיא ישר נכנסה להריון שוב.

מצד שני- יכול להיות שממשיך לזרום לה כי כשיש לה גודש, היא מתקלחת במים חמים ואז זה מזרז את הזרימה. לפעמים לא רק שאיבה מעודדת זרימה.

בד"כ למחזור לוקח יותר זמן לחזור/ לחזור באופן סדיר בזמן הנקה, כמובן שישנה אופציה להריון חדש אבל הבדיקה הביתית בד"כ מספיקה והיא אמינה גם בהנקה. אם את לא רגועה ורוצה תשובה ודאית בקשי מהרופא בדיקת דם להריון- היא בדיקה אמינה ביותר אבל שוב, גם הבדיקה הביתית אמינה ונורמלי שמחזור לא סדיר בהנקה- הוא יכול להיות מושפע מיותר או פחות הנקה בתקופה כזאת או אחרת.

בשורות טובות.

שלום ירושלמית,

יכול להיות שאת חשה הכל ביחד, תני לעצמך את הזמן לעבד את החויה,,, לצערי, גם אני חוויתי הפלה, וחשתי את מה שאת מתארת, זו חוויה שמלווה אותי לכל החיים אך כיום לצידם ולא בתוכם ,

 ממאחלת לך שתזכי ב"ה לפרי בטן , והכי חשוב תקשיבי לרחשי הלב שלך ולרצונותיך הפנימיים

, ,אני מניחה שתחושותיך יתנו לך כוח והכוונה נכונה, היי בטוב בחודש האורים 

דקלה   

לא עברתי באופן אישי אך תמכתי באחותי שאחרי שנים של טיפולי פוריות נכנסה להריון ואחרי שכבר ראו דופק הפילה בשבוע 9 אח"כ היא נאלצה ללכת לבי"ח ולסיים שם את ההפלה שלטענתה חוותה שם צירים כואבים כמו של לידה...כמובן שהיא הייתה באבל ומדוכדכת האחות של קופ"ח טענה שזה מההורמונים אבל אחותי שרק מהמחשבה של עוד טיפולי פוריות ממש נכנסה לדכאון והחליטה פשוט לעשות הפסקה של חצי שנה בטיפולי.ם..

להפתעתה אחרי 5 שבועות קיבלה וסת ואחרי עוד 5 שבועות כבר גילתה שהיא שוב בהריון בלי טיפולים ובלי כדורים פשוט הריון ספונטני...הרופא טען שבגלל שאחרי הריון הגוף עדיין פורה קל יותר להכנס להריון...

היום שהיא חובקת בן מתוק בן שנה ומחכה לילד הבא : ) קל לה יותר להסתכל אחורה אבל זו הייתה תקופה קשה שבררוך ה' עם הרבה תמיכה מהמשפחה חלפה עברה לה..

שנשמע בשורות טובות...וגם אם קשה לעכל הכל לטובה...

יש לי ב"ה שלושה ילדים מקסימים ובריאים. ברוך ה'! הקטן כמעט בן שנתים, ועדיין ואפילו.. כל מה שכתבתי... תודה על העידוד!

אני עברתי הפלה בשבוע 6- אני לא יודעת אם אפילו אפשר לקרוא לזה הפלה כי רק כשהפלתי ידעתי שבכלל הייתי בהריון... (היה לי דימום שבהתחלה חשבתי שהוא מחזור ואחרי שבועיים וחצי שהוא לא נגמר ולא נגמר  הלכתי לרופא והוא שלח אותי לבדיקות שיבהירו אם מדובר בהריון שנופל או בהריון מחוץ לרחם...  בסוף התברר שזה הריון שנופל, אבל לקח לו המון זמן- כמעט כמו דימום שאחרי לידה!)

אחרי ההפלה הזו- לא הספקתי לקבל אפילו מחזור אחד, וכבר הייתי בהריון, עם הילד הכי מקסים בעולם... (טוב, חוץ מאחותו הגדולה)

ירושלמית יקרה, אני יודעת שאלו יכולות להשמע כמילים ריקות אבל נסי עכשיו לפנק את עצמך קצת כשי שלא תשקעי לדיכאון.  מוזיקה טובה, ספר, בושם לא יודעת משהו שעושה לך טוב ובעז"ה הקב"ה יברך אותכם בזרע בר קיימא בקרוב..

הכל בסדר.
את אחרי הפלה ,וזה טבעי בשלב הזה.
אני עברתי הפלה  גם ,אצלי העובר הפסיק להתפתח בשבוע ה-10 .ואחרי מס' שבועות  גילינו את זה באולטראסאונד.ואני עברתי גרידה בהרדמה.
אחרי זה בהחלט היתה לי תקופה של התקפי בכי,גם קשור לעניין,נגיד כשחשבתי על זה או כשניחמו אותי וגם סתם ככ בלי שום  קשר לכלום.
זה גם עיבוד האבדן,בכל זאת גופך הכיל  עובר עם כל מה שקשור לזה פיסית ונפשית,וכרגע את מתמודדת עם האין.
וגם ההורמונים שעדיין לא מאוזנים,ואני גם הרגשתי שזה קשור איכשהו לחומרי הרדמה  שהשפיעו  עלי,אבל אין לי סימוכין רפואיים לעניין הזה.לא שאלתי.
אחרי ההפלה  אני העדפתי לתת לעצמי זמן להתאושש  ולהתחזק ולחכות עד ההריון הבא.ובאמת נכנסתי שוב להריון  כ-10 חודשים אחרי.ויש לנו  בן נפלא ועוד אחד ועוד אחת.
קבלי חיבוק וחיזוק   ותדעי לתת לעצמך את הזמן שלו את זקוקה ,תאכלי טוב ואולי אפילו תקחי ברזל ותשני טוב.

לגבי הרטבת הלילה, היה כאן שרשור לא מזמן, תחפשי אחורה, אולי זה יעזור.

בשתי מילים: אני אף פעם לא מחזירה טיטול. וגם לא נותנת חיזוקים לא חיוביים ולא שליליים, לא לתופעה של פיספוס וגם לא להצלחה. כי זה פשוט מנציח את הבעיה.

לגבי ההנקה: זה עניין של ביקוש והצע. ככל שתניקי יותר, כך יהיה יותר חלב. וההדגשה היא על יותר תכיפות ופחות על יניקות ארוכות יותר.

תמ"ל צריך להיות מוצא אחרון, לכן אם את רואה שזה לא משתפר שווה להתייעץ עם יועצת הנקה ואולי גם תזונאית, לראות מה את אוכלת. ותשתדלי לנוח זה גם תורם...

בהצלחה

על החיבוק...

לגבי ההרטבה- את פשוט מתעלמת לגמרי מהתופעה? לא אומרת לו כלום?

לגבי ההנקה- אני בקשר עם יועצת הנקה... לא חשבתי שיש קשר ישיר לתזונה... אתחיל לחשוב יותר בכיוון ולבדוק את האופציה מול הקופ"ח.

תודה רבה.

לדוגמא: "אני רואה שעשית פיפי, בוא נלך להחליף מכנסיים"

"עשית פיפי בשירותים, יישר כח"

וזהו, לא יותר מזה. פשוט לתאר את מה שאת רואה לבצע את הפעולה ולהמשיך הלאה.

יש מאחורי כל זה הגיון שאומר שאם הילד רואה התלהבות גדולה מזה שהוא מצליח לעשות בשירותים/לקום יבש, שזה משהו שממש חשוב לנו ולכן זה יכול לשמש בידיו ככלי להכעיס/להעניש וכו' אותנו.

זו עצה שקיבלתי ממשהי מקצועית בתחום הילדים. ולנו זהלקח המון חודשים עד שזה עזר, וצריך המון סבלנות, אבל זה עזר וזה מה שחשוב. מציעה לך שוב לחפש את השרשור שהיה פה לאחרונה (בעצם אולי זה היה בפורום משפחה או הורות), יש שם יותר פירוט וגם עוד גישות שונות, ותבחרי מה שמתאים לך ולמשפחתך...

עוד דבר שאמרו לי כשהנקתי ששקדיה מגביר אבל לא ניסיתי את זה ....

לגבי ההרטבה אני חושבת שזה לא נורא שילד בגיל 3 שנים מרטיב בלילה. הילד הגדול שלי היה עד גיל שלוש וחצי עם טיטול כל הזמן (חוץ מבגן)ובטיפת חלב אמרו לי שזה נראה כמו משחקי כוח ולהתעלם מזה... אבל אם אין לכם בעיה לקלח כל בוקר אולי כדאי להשאיר את המצב כמו שהוא ולראות אם זה יעבור מעצמו

שלום לך קודם כל שיהיה בשעה טובה ובשורות טובות

ישנם נקודות לחיצה שמזרזים לידה שיכולים להביא לירידת מים ופעילות רחמית

אלו נקודות שעובדות על המרידיאנים בקיצור....שיאצו ורפלקסולוגיה יכולים לעזור אם את מעוניינת אשלח לך במסר בהצלחה

"טיפות הרב"...  טיפות מס' 52, לפי הצורך- כמה פעמים ביום, ואם זה דחוף אפשר גם כל חצי שעה...

אם את רוצה שאכתוב לך איפה משיגים תכתבי לי במסר"ש.

אצלי זה עבד יותר מדי טוב... (לא בכוונה). אחרי 3 שעות הייתי עם תינוק בידים

מאחלת לך רק טוב

אבל גם אם תהיה אכזבה אין כהתרת הספקות.

מאוד מבינה.

גם לי היו לפני ההריון הנוכחי מס' מחזורים, שהתלוו להם בחילות וסחרחורות ותקוות גדולות..ודכאונות בהתאם.

אבל בסוף כשנקלטתי, זה היה כ"כ ברור מהיום הראשון להריון (כן כן, יום אחרי שנקלטתי)

התחילו כאבי ראש, בחילות וחולשה מטורפים פי שתיים ממה שהיה בחודשים שלפני...

מאחלת לך שהחודש הזה יהיה האחרון להמתנה.

אם יש פתרון כ"כ מקל אז למה לסבול
יש נשים שדווקא רוצות לסבול כי הן טוענות שזה חוויה
אבל בלי לזלזל ח"ו בנשים היקרות אני אומרת שמי שנהנה לסבול הוא פשוט מזוכיסט

שני שליש מהאחיינים שלי נולדו עם אפידורל ושום דבר לא קרה להם, הם בריאים וחזקים ומפותחים ב"ה ככל הילדים, וחווית הלידה של האמהות שלהם היתה נעימה ורגועה.

יחד עם זאת, אני ממליצה לך לא להסתמך על אפידורל בהכנה הנפשית שלך לקראת הלידה, אלא כן להתכונן ללידה רגילה וכואבת מאד, וזה משום שלא תמיד יש מספיק זמן לתת אפידורל ולפעמים מכל מיני סיבות זה נמנע,
ואם לא מתכוננים מראש לאפשרות ללדת בלי אפידורל הכאבים יהיו הרבה יותר בלתי נסבלים משום שלא התכוננת נפשית אליהם.

לא היו לי תופעות לואי לאפידורל,

ילדתי עם חיוך,ושלוה,והיה נפלא.

בלידות ללא אפידורל,את לא לגמרי נהנית להחזיק את התינוק שנולד, את עסוקה בעצמך ובכאביך.

ידעתי איך צריך להיות בכל שלב לפי איך שהגוף הנחה אותי ולא שלא כאב אבל לרגע לא סבלתי, שמחתי וידעתי שעוד מעט תהיה הקלה ושמחה גדולה- סבל זה בראש!

כמובן שיש לאפידורל יתרונות... קודם כל הוא משכך כאבים מצויין, אבל חוץ מזה- ישנו אחוז מסויים שבו האישה מקבלת את האפידורל בזמן טוב (שלא ניתן להגדרה מאוד מדויקת) אבל בד"כ זה אחרי שהתהליך מתבסס ללידה פעילה (בערך פתיחה 4 ס"מ), הוא יכול לשחרר את האישה ולהרפות את השרירים ובכך להאיץ אותה ולהגיע לפתיחה מלאה מהר יותר.

בשלב הלחיצות- אפידורל מאוד לא מומלץ! הוא גורם לכך שהיולדת לא תדע ממש מתי ללחוץ או בכלל לא תרגיש דחף (או חלש מאוד- שלא גורם ללחוץ ספונטני), ובכך ללחיצות מונחות ע"י המיילדת שמוגבלות בזמן (ע"י ביה"ח) ז"א אם תוך זמן מסויים התינוק לא יצא אז ילכו ללידה מכשירנית/ ניתוח, וכמובן לנזקים הרבה יותר גדולים לרצפת האגן ולסיכוי לחתך החיץ.

לדעתי חשוב לבוא בגישה פתוחה לכאן או לכאן, כי כאשר מתחילים הצירים לכל אחד זה ברמה שונה ולכל אחת יש רמת סבל שונה מהשניה לכן זה לא מדד.

ברגע שבאים סגורים על דבר מסויים קשה לשבור אתזה, לד'ג אם את סגורה לא לקחת אפידורל

אפילו שיהיה לך קשה מאוד אפילו שתסבלי,יהיה לך קשה י להשלים עם זה "שאת תקחי אפידורל"!!!!!!!!!!!!!

וכך גם הפוך.

ישנם כמה דברים טובים ורעים זה תלוי תמיד על איזה צד את מסתכלת!!!

האפידורל גורם למנוחת נפש להרגעת הצירים עד מצב שלא מרגישים כלל,וכך סוברים שכאשר האישה רגועה ושלווה המקום נפתח במהרה יותר!!! יש לה זמן לישון לפני כל הלחיצות הקשות וכמובן לעבור את חווית הלידה בשמחה...(אפשר גם לשמוע מוזיקה)לעכל את המצב.

כאשר האישה מרוכזת בכאב העז היא סוגרת את המקום ולא נותנת לו אפשרות להיפתח.

אם את תהיה מסוגלת לגשת במחשבה של נחת ורוגע בלי לחץ את מוזמנת להחליט אותו רגע לא לקחת.

אך מנסיון לא טוב להיסגר על שום דבר!!!!

יש הפתעות בחיים שבחיים לא נוכל לדעת עד שנגיע לרגע!!!!!

שיהיה בהצלחה רבה...

וכאב לי מאוד, אבל ההכנה הרוחנית והפיזית ללידה ממש שינו לי את החויה של הלידה השניה.

בראשונה הצירים היו סיוט...לקחתי אפידוראל מיד כשיכולתי, וגמרתי בניתוח...

בשניה התכוננתי היטב ללידה טבעית, ועברתי צירים כואבים אך משמחים ומעצימים...עד שהגעתי לבי"ח-ואבדתי שם שליטה (שבבית היתה מצוינת!!!) וכבר הייתי בפתיחה 8 כשהגעתי לשם. ושוב נשברתי ולקחתי אפידוראל,

ושוב גמרתי בניתוח...

בלידה הקרובה, בע"ה אני לוקחת רופא פרטי, בשביל לנסות שוב לידה ואגינלית, וכדי שיעזור לי להשאר בשליטה בזמן הצירים, כי כבר הוכחתי שכשאני שולטת בתהליך- הכל מצוין. הבעיה מתחילה כשמשכיבים אותי בניגוד לרצוני ומשתלטים לי על הלידה.

הצירים הם מעצימים ונפלאים, אך בהחלט לא הייתי מגדירה אותם מענגים....

התרופות, וביניהן התרופות לשיכוך כאבים כמו האפידורל ,מביאות הרבה ברכה ולא צריך לפסול אותן על הסף.

מזכיר לי את המאבק בחיסונים שהמציאות הוכיחה איזו ברכה הם הביאו לעולם.

כמובן שהכול צריך להיות בשיקול דעת ובלי הגזמה.

ברוך ה' ילדתי כבר 8 פעמים 8 ילדים נפלאים.

הלידות שלי אינן קלות כלל וכלל, הן ממושכות, כואבות אבל בסוף הכל נפלא וזה בזכות האפידורל שלקחתי בכל הלידות

שמתי לב שכאשר נתנו לי את האפידורל הלידה התקדמה יותר טוב, וכששאלתי למה זה כך? הרי אומרים שאפידורל מעקב את הלידה, הסבירו לי שמרוב כאב אני לחוצה ולא 'נותנת' לגוף לעשות את שלו ולהתקדם, ולכן זה עוזר.

אני ממליצה בכל פה על האפידורל, אף פעם לא היו לי תופעות לואי (נדמה לי שיש לי נסיון עשיר), הילדים כולם נולדו ערניים, מאושרים ורגועים - אחרי הבכי הראשון הם הסתכלו מסביב והיו רגועים בידיים שלי ולי היה את הכח לתת להם תשומת לב ולא רק לעצמי, להניק אותם ולהינות מהם - והכי חשוב להיות מאושרת.

שיהיה לך בהצלחה, במה שתבחרי רק תזכרי שלכל החלטה ולכל בית חולים קחי איתך את הקב"ה ותסמכי עליו שהוא יתן לך ויעזור לך על הצד הטוב ביותר.

שמגיב אחרת לכל מצב.

אולי כל אחת יכולה ללמוד מהנסיון שלה אבל גם זה לא כי ה"נסיון"

מראה שגם אצל אותה יולדת הלידות יכולות להיות שונות לחלוטין...

עם אפידורל כמובן, ופשוט לא יכולה להבין מי שבוחרת במודע ללדת בלי אפידורל. היתה לי לידה חלומית, רגועה, לא סבלתי לרגע לא מהצירים לפני ולא מצירי הלחץ. ונראה לי שיותר קשה לסבול מכאבים בלידה מאשר מהתופעות לוואי שאולי יש סיכוי שייגרמו חלילה.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ובקלות בכל החלטה.

כאשר ילדתי בלי אפידורל הרגשתי שאני זקוקה לכלים אחרים שיעזרו לי לעבור את הלידה, ובחודשים שלפני הלידה עברתי הכנה אישית נפשית וגופנית ללידה, שמאוד הקלה עלי והפכה את הלידה לחוויה מקוננת. החל מחשיבה חיובית על הלידה (השתחררות מהפחד, והתחברות לתחושות שהגוף משדר) וכלה בתרגילים ותנועות שמפחיתים את הכאב ומזרזים את תהליך הלידה.

ספר שמאוד עזר לי: "לידה פעילה" של ג'נט בלקסאס

וההכנה ללידה של 'ימימה'  שווה לנסות ושיהיה בהצלחה ובשמחה.

יש מאמר מעולה באינטרנט של ד"ר חנה קטן ובעלה-הרב. היא רופאת נשים מפורסמת, מוכרת ונחמדה.

היא כותבת מאמר מקיף הממליץ למה כן (כן!!!!) כדאי לקחת אפידורל ואיך אין שום סיכון ממשי באפידורל.

תחפשי את זה...כדאי לך לקרוא.

ומנסיוני האישי,זה ממש חלק מהגאולה-שנשים סוף סוף מפסיקות לסבול מהלידות.

היו לי  לידות רגועות מלאות שמחה אמונה ושלווה.וכך יכולתי לקבל את בנותי לאוויר העולם.

ואפילו....בלידה שהיתה קשה עם הבן- למרות הכאבים והקושי, והסבל התינוקי שלי הוא עדיין ילד מלא שמחה

וכוחות ולא נראה לי שהוא ככ זוכר משהו...

בהצלחה!!!

יכול להיות שתהיהי לידה ארוכה ותהיי שעות רבות עם צירים אז עם כל חסרונות האפידורל, התינוק שיוולד יצטרך אותך ואת כוחותיך אז כדאי לקחת ולהישאר עם כוחות

מצד שני תזרמי, יכול להיות ואני מאחלת לך שתלדי מהר כך שבכלל לא תצטרכי אפידורל

יכול להיות שתפתיעי את עצמך ולך הצירים יהיו נסבלים ושוב לא יהיה מקום לאפידורל.

הכיני עצמך ללידה טבעית ואיך יש לשתף פעולה בצורה מירבית בלידה על מנת שילך בקלות

ואז תבואי בגישה שבע"ה הכל יסתדר אבל אם תרגישי שקה מידי אל תהססי אין מצווה לסבול.

אי אפשר להחליט מראש לפחות לא בלידה ראשונה , כי אי אפשר לצפות לא את התפתחות הלידה ולא את הכאב המצופה וזמנו.

מה שחשוב לזכור שציר אינו כאב אלא לחץ העוזר לתינוק לצאת, ההבדל שמכאב רוצים לברוח ולהיפטר ולחץ לידה מחפשים איך לעזור וללדת, ציר זה כואב אבל כאב זמני נקודתי שחולף ולא חלילה מחלה ממושכת.

העיקר בבריאות ואושר.

למה בלי? כי אם אפשר בלי אז למה עם?

למה לקחת את סיכון האפידורל ותופעות הלואי שאפשר גם בלי?

נכון יש נשים שלא יכולות בלי, אבל במציאות יש גם ההיפך.

חשוב שתדעי שיש מספיק נשים שאני מכירה שילדו בלי, בפרט אלה שלוקחות איתן דולה-תומכת לידה.

אני מציינת זאת לשם איזון החיים הם לא שחור לבן ולכן גם לקיחת אפידורל לעולם לא היה מוחלט האמת היא יחסית

ולכם חשוב לא להחליט מראש אלא לזרום עם המצב.

כמובן לבוא עם הרבה ידע בנושא.

בהצלחה.

שלום קרן!

לדעתי מאד חשוב שהחוויה שעוברת האישה בחדר הלידה תהיה בשורה התחתונה חוויה חיובית!
אני מכירה לא מעט נשים שסבלו מאד מהצירים ולא לקחו אפידורל ואח"כ פחדו מאד להרות שוב, לחלקן זה לקח אפילו 5 שנים להתאושש...

לדעתי זה חבל.

אני הלכתי לחדר לידה (ילדתי בשערי צדק) בהחלטה שאני מנסה ללדת בלי אפידורל ואם קשה לי מידי - אני לוקחת.
וככה היה, רק צריך לזכור שמאז שמבקשים עד שמקבלים יכולה לעבור אפילו שעה וחצי (כמו במקרה שלי)  ויהיו שלבים שכבר לא יתנו לך בכלל...

לי לא היו שום תופעות לוואי מהאפידורל, הרגשתי מצויין, (אני היום בדיוק שנה אחרי) ויתר הלידה עברה הרבה יותר בקלות, ומבחינתי עכשיו בכיף להיות בהריון שוב וללדת שוב, זו היתה חוויה חיובית ומרגשת, במקום להיות עסוקה בכאבים, הייתי עסוקה בציפיה לתינוק -  בעיני זה יותר טוב...

תחשבי על זה....

יום נעים

רק רוצה להעיר שאני ילדתי עם אפידורל וממש לא היתה לי חוויה חיובית

סבלתי מאד (לא ממש מהצירים שכבר לא הרגשתי אותם) אלא מכל המיכשור וההתערבות בתהליך, ומכל מפל ההתערבויות שזה הביא ומכל הפלישה לגוף שלי שזה גרר.

ודוקא בגלל שלקחתי אפידורל אני פוחדת מאד מהלידה הבאה.

לא היו לי תופעות לוואי קשות אבל בהחלט היו לי כאבי גב במקום הזריקה.

כך שלא צריך להציג את זה כמתכון לחויה חיובית ונפלאה.

האפידורל אכן מקצר פעמים רבות את השלב הראשון (מצירים ועד פתיחה מלאה של צוואר הרחם), אך מאריך את השלב השני (מפתיחה מלאה עד יציאת הוולד) ומעלה את הסיכון לצורך בניתוח קיסרי או בלידה מכשירנית. הסיבה היא כי השרירים ברצפת האגן מתרפים ללא הכאב, והעובר עלול שלא לעשות את תנועות ההתברגות והסיבוב בתוך האגן אותן הוא צריך לבצע לקראת הלידה.

לכל אחת מאיתנו סף כאב שונה, וגם מאוד שונה הגישה ללידה. לכן - רצוי לא להחליט מראש אלא לחכות ללידה עצמה, לנסות לדחות את האפידורל כמה שיותר, ולהחליט במקום. לדחות - כיוון שככל שהאפידורל ניתן בפתיחה גדולה יותר הסיכון ללידה בקיסרי או מכשירנית - יורד. ואם "פספסת" וכבר אומרים לך שמאוחר מידי לתת אפידורל - תשמחי שב"ה הלידה התקדמה יפה ועוד מעט זה נגמר.

הגישה ללידה - הצירים הכי כואבים בשכיבה על הגב. הרבה יותר קל לשאת את הצירים כשאת בתנוחות אחרות בהן את משתמשת בכח הכובד כדי לעזור ללידה להתקדם, ומאפשרת תנועתיות במפרקי אגן הירכיים שיאפשרו את מעבר התינוק. רצוי מאוד ללכת לקורס הכנה ללידה שמלמד איך להתמודד עם הצירים והלידה, וגם להבין שכל ציר וציר הוא התכווצות של הרחם המקדמת אותך לקראת הרגע המדהים של היותך לאם.

ב"ה עברתי 5 לידות טבעיות ומדהימות בשערי צדק, עם מיילדות שאיפשרו לי לא לשכב בלידה, וזכיתי לחוות בצורה מלאה את חווית הלידה - תחושת מעבר התינוק ביציאה היא אחת התחושות הנפלאות בחיים בעיני (לא שזה לא כואב, אך זה נס גלוי). כשאת מגיעה עם ידע, ומבקשת בצורה נעימה, ניתן להשיג שת"פ ועזרה מהמילדות ולזכות בלידה טבעית - עם הבטיחות של בי"ח.

זכרי - גם אם את מחליטה לנסות ללא אפידורל, וילדת בסוף עם - זה לא כשלון. העיקר הוא ילד בריא ואמא בריאה ומאושרת. 

אני באתי בגשה של ננסה בלי , ונראה... בלי התחייבות.

בלידה הראשונה אחרי 24 שעות של צירים, מתוכם 18 שעות של צירים כל 3-5 דקות, כבר לקחתי. הייתי מותשת , עייפה ולא עזרו המקלחות והקפיצות... האפידורל ממש קידם את הפתיחה,אבל הראש היה גבוה מידי ומסובב ולא עזר הזרוז כך שבסוף היה ואקום בתוך חדר ניתוח... לא אטרקציה,אבל עדיף לעבור דבר כזה עם אפידורל..

הלידה השניה,3 שעות בסה"כ בבית החולים. אחרי שעתיים התלבטתי אם לקחת אפידורל כי חששתי שיהיה כואב בהמשך (עד אז זה היה בהחלט נסבל) האחות אמרה שנבדוק אם התקדם ולפי זה נחליט. היה פתיחה של 8...בקעו את המים,פתיחה מלאה, ועוד רבע שעה של לחיצות (שהרגשתי וידעתי איפה ללחוץ ומתי..) וזהו. היא היתה בחוץ. בהחלט נסבל ולא מצריך אפידורל. וההתאוששות הרבה יותר מהירה.

(אחרי הלידה הראשונה היו לי מלא טחורים ובריחת שתן.. דברים שלא היו בלידה השניה ואני חושבת שהם מהאפידורל) 

בקיצור, תראי איך הולך. יכול להיות שיהיה לך נסבל, אז עדיף בלי. אבל ברגע שמרגישים שכבר די, אז לוקחים, ושלמים עם ההחלטה.

אם לא יהיה דופק לצערינו, אין ברירה אלא להוציא.. (פשוט, מנסיון). לדעתי ומנסיוני האופציה של הפלה יזומה היא הכי טובה. לעבור את זה טבעי זה כאבי תופת!!!! אני שעברתי לידות של 13 שעות בלי אפידורל, וטיפולי שיניים כואבים, יכולה להגיד לך שזה כאבים שלא שיערום אבותינו!!! לא בפרופורציה לצירים או לכל כאב אחר שאת מכירה. (מקווה שאת לא מכירה). גרידה (שגם אני רעדתי ממנה..) היא פעולה פשוטה של רבע שעה. אומנם בהרדמה מלאה, וזה ה\קטע הכי לא נעים פה.. (אח"כ לא מרגישים טוב, יש כאבי מאוד בגרון ובכל השרירים, אבל נסבלים. תוך יומיים שלושה הכל עובר). אני עברתי את השטפונות הטיבעיים כשאני ממתינה לרופא שיתפנה לעשות לי גרידה. זה לא היה מצב נעים בכלל!!! היו לי כאלו שטפונות של דימום שכמעט הגעתי לחוסר הכרה (והכל במחלקה.) לסיכום, אני מאחלת לך שהכל יתהפך לטובה, ואם זה הריון לא תקין, טוב שהוא הסתיים ככה ובזמן כזה... (אני יודעת את התיכנונים והאכזבות...אין מה להגיד, זה לא פשוט בכלל).

אבל אין לך מה לפחד להישאר להיות בלילה לבד. אני לא חושבת שיכול לקרות משהו חריג תוך כמה דקות. גם אם מתחיל דימום טבעי, בד"כ זה לא ברמה של מסוכנות. כמובן, כדאי שיהיה לך תמיד אנשים שאפשר להזעיק...

מאחלת לך רק בסשו"ט!!!! (ותדעי שאחרי הפלה נכנסים להריון מאוד מהר, ככה אומרים)

אני מצטערת לשמוע על מה שקורה איתך.

נראה לי הגיוני לחכות שבוע ולראות אם יש דופק, לפעמים יש הפתעות.

החכיון להפלה טבעית יכולה להיות מאוד מתישה נפשית אבל בהחלט יותר טבעית. אני רק יודעת שגרידה שכזו היא הרדמה די קצרה והתהליך עצמו הוא מהיר ומאפשר יציאה הביתה כבר באותו יום.

הלואי ונתבשר שהכל הסתדר.

בהצלחה לורן

לפעמים קשה בשבוע צעיר כ"כ לשמוע דופק.

באמת, אולי יש כאן טעות.

אני ממליצה לך ללכת שוב לרופא מומחה עם ציוד אולטרסאונד ברמה טובה.

ירושלמית יקרה,
אני כל כך מצטערת לקרא את מה שעובר עליך עכשיו.
אני מבינה את תחושותיך (גם אני עברתי הפלה ).
קודם כל תתחזקי השבוע הזה שאת ממתינה לידיעה   נוספת לגבי גורל הריון זה ותזכרי
שכל מה שה' עושה לטובה הוא.
חוץ מזה אני רוצה לשלוח לך משפטים שאת יכולה להגיד לעצמך   גם כדי לחזק אותך וגם,אם את  עוברת  את ההפלה שליבך וגופך יהיו  באותו המקום מבחינה רגשית.
זה יעזור לך להתחזק גם גופית וגם רוחנית.
אני שולחת לך במסר"ש

גם אני עברתי הפלה טבעית בשליש ראשון, ועם כל הכאב הרב (זה היה הריון ראשון שציפינו לו זמן רב) מה שעזר לנו ביותר הוא הידיעה שאחוז גבוה מאוד ממקרי ההפלות הטבעיות בשלב זה נובע מחוסר או עודף כרומוזומלי - זאת אומרת שהקב"ה ריחם עלי ועלייך ועל התינוקות לנו, ומנע מהם להיוולד לחיי סבל קשים להם ולמשפחה. ב"ה מאז נולדו לנו ילדים בריאים.

תתפללי ל-ה' שיעשה את הטוב, ושאם זה תינוק בריא הלוואי ובשבוע הבא תשמעו דופק ובע"ה תגמרי בשלום את ההריון ותזכי לתינוק ברא ושלם, אך אם נגזר אחרת מלמעלה, אגרי כוחות והודי ל-ה' גם על כך.

שיהיה טוב אמיתי.

עברתי אתמול גרידה במעייני הישועה, לאחר שהתייעצתי עם רופאה בכירה שאמרה שלדעתה אין מה לחכות כי גם בציפיה יש סיכונים, ובכל מקרה רבים הסיכויים שאאלץ לעבור 'גרידת ניקוי' גם אם תהיה הפלה טבעית, כי בשלב הזה הרבה פעמים נשאר  בסוף משהו שצריך להוציא.

טוב אז ה' עשה איתי חסד ועם כל הכאב זה עבר הכי קל שאפשר, תודה לה'!

הגעתי למעייני הישועה, היה שם צוות פשוט נהדר! אנושי מתחשב ורגיש! כולם מהמזכירה ועד לאחיות. כולל הרופאים בחדר הניתוח שיצאו מגדרם כדי להרגיע אותי (הייתי בחרדה מטורפת). ב"ה עשה את הטיפול פרופ' אלסנר שהוא נחשב לטוב ביותר בביה"ח בתחום. ואני מקוה שה' יעזור הלאה ושלא ישארו שום עקבות פיזיים לטיפול.

עכשיו אני בבית ב"ה. מתאוששת ומעכלת... קשה. אבל עם זאת חסד ה'!

ואני כבר חושבת מה יהיה בעזרת ה' עם ההריון הבא? איך יהיה ומתי ומה וכו'... טוב, ה' יעזור כי מפתח חיה ביד ה'.

ולכולכן תודה תודה על התמיכה! זה עזר לי מאד באותו הלילה עם כל החרדות והדיכאון... בשורות טובות!

זהו, העיקר שאת בסדר.נשמע שרווח לך  שהכל כבר מאחוריך.
מאחלת התאוששות מהירה וטובה ושלמה,ותמשיכו הלאה לבשורות טובות .
שבת שלום.

ירושלמית יקרה,

ב"ה את אחרי זה...

יהי רצון שתזכו לזרע בר קיימא בקרוב!!!!

ושבפעם הבאה יהיה לך בקלות והמון שמחה.

בטח בזמן שהתינוק ער, איך יתפתח? מילא לא בידיים אבל תקוע בסלקל? סוג של כליאה.

גם בזמן שינה הרבה יותר נעים בעגלה או במיטה מקום בו יכול לשכב בנוח ולא בחצי ישיבה .

בכלל התינוק מתפתח פיזית הכי הרבה כשהוא על הרצפה/שטיח בידיים מקבל חום ואהבה שזה מאוד מאוד חשוב אבל זה התפתחות נפשית ולא פיזית

בסל קל התינוק נמצא כי זה נוח לנו לא לו.

לכן ביום היא ישנה בסלקל או בטרמפולינה. בלילה היא לידי, או יותר נכון, אני לידה...

הזוית בסל קל היא די גבוהה יחסית וזה לא כמו בידיים שאז את תופסת אותו מכל הצדדים והוא לא צריך להפעיל שרירים להחזיק את עצמו.

קראתי פעם גם שבגלל שזה סגור בצדדים וזה גב קשיח זה גורם לתינוק לנסות כאילו להתיישר ולהתרומם קצת וזה לא בריא בכלל לגב שלו(מה שאין בטרמפולינה).

תנוחת התינוק בסל קל היא מאוד פסיבית ומעודדת אסימטריה. בחודשים הראשונים ראשו של התינוק נוטה ליפול לאחד הצדדים, ולעיתים עלול להתפתח טורטיקוליס (הטית ראש הצידה) נרכש משהות מרובה בתנוחה זו. בהמשך, עם הפיכת תנועות התינוק לאקטיביות ונשלטות יותר, הוא מנסה ליזום הרמת ראש קדימה ממנח זה ומפתח מאוד את שרירי הבטן - ללא אפשרות לעבודה מקבילה על שרירי הגב ומיישרי הצוואר. התוצאה (ויצא לי לראות רבים כאלה במסגרת תפקידי בהתפתחות הילד) היא של ילד עם חוסר איזון בין כח קבוצות השרירים המיישרים והמכופפים.

בנסיעה - כמובן - הילד צריך להיות רק חגור בסל קל. אך בבית עדיף מאוד שישכב בעירנות כמה שיותר על הבטן, וגם על הגב או הצדדים. לתינוק המרבה לפלוט או הסובל מרפלוקס - ניתן להניח בסלקל לזמן קצר אחרי האוכל, אך אחר כך לשנות את תנוחתו. לעיתים תינוקות אלו מרגישים טוב אחרי האוכל גם בשכיבה על הבטן על משטח משופע כשהראש למעלה (ניתן לשים ספר טלפונים מתחת המזרון במיטת התינוק- לשים לב שהמעקה עדיין מספיק גבוה למנוע נפילה.

בהצלחה.

כמה מוכר.. גם אני הייתי קמה לשלוליות אחרי הלידות.. נראה לי שאין מה לעשות חוץ מלישון עם חזייה ורפידות, ולהתנחם שבסוף הגוף באמת מווסת את עצמו וזה עובר.

(זוכרת עדיין את ההרגשה המטרידה והמעצבנת של הטפטוף מהצד השני תוך כדי הנקה.. בסוף הכל עובר!! רק סבלנות!! וב"ה שיש לך הרבה חלב!)

התינוקת בת 9 חודשים

והטפטוף לא נגמר... (ב"ה זה טוב....)

אבל מפריע מאוד במיוחד כאשר אנחנו מקיימים יחסים

זה באמת גיל   גדול לתופעה  הזו.
אולי תנסי לשאוב לפני שאת נכנסת למיטה.
יש סיכוי שזה יכול למנוע את הגודש והטיפטוף הזה.

ב"ה

שכנתי לחדר, אחרי הלידה הראשונה (השלישי שלה) הסבירה לי את נפלאות המגבת.  מקפלים מגבת בגודל סביר (אבל לא מוגזם) לשלוש.  מכניסים מתחת לשדיים ועוטפים עם המגבת כלפי מעלה.  המגבת סופגת נהדר.  גם ביום וגם בלילה. 

יש מפות שולחן שהן פלסטיק נעים יחסית (לא עושה רעשים חזקים מדי) למעלה ובד פלאנל רך מלמטה.  אם הופכים את המפה ומשתמשים בה כסדין, הנזק מקומי, ואינו חודר מזרנים.  אם גם מוסיפים מגבת לשכב עליה, אולי יהיה פחות לא נעים.

ובכל זאת, אשריך שהשפע נמצא במעונך.

כל כך מוכר- אתמולל שמעתי על פתרון מצחיק, טרם ניסיתי...

לגזור תחתוני רשת (אלה של אחרי הלידה) בקו שמפריד בין הרגליים- ז"א ליצור טבעת רחבה שאותה לובשים כמו חזיה קלה ומניחים את הפדים בלילה שלא יזוזו...

דבר נוסף שאני הייתי עושה- לקנות את הפדים עם המדבקה להדביק לחולצה בזמן השינה ובזמן ההנקות לסדר למקום שלא יטפטף (זה למי שמטפטפת רק בזמן ההנקות) או לשים חיתול בד ליד הכרית ובזמן ההנקה להחזיק אותו בצד השני המטפטף.

לפרוס מגבת עבה ולכבס אותה במקום את הסדין כל פעם.

ב"ה

ראשית, אם לתינוק יונק יש פטריה בפה, גם לאמא יש.  לא קיים מצב שזה רק אצלי או רק אצלו.  לכן, הטיפול ח-י-י-ב להיות לשניכם, אחרת אין ריפוי. 

שנית, הטיפול הכי יעיל משלב גם משחה (צר לי לאכזב) וגם דיאטה לאמא.  אני מניחה שהתינוק יונק.  אם מדובר בתינוק שאינו יונק, הטיפול אחר.

יש להמשיך בטיפול 10 ימים לאחר שכל הסימנים עברו לגמרי (כן, עשרה ימים), אחרת הפטריה עלולה לחזור באופן חזק יותר.

משחה דאקטרין אורל ג'ל - למרוך עליך ועל התינוק 4 פעמים ביום, אחרי הנקה (כדי שהמשחה לא תבלע מיידית).

בנוסף - תזונה!!!!

אסור: שמרים - לאכול רק מצה או לחם על בסיס שאור (כגון של דוקטור מרק).  אגב, שאור נלחם בפטריה (השמרים מחזקים פטריה)

אסור: סוכר - ולא משנה איזה צבע! 

בדוחק: פירות - לא יותר מ- 2-3 ביום.

אסור: חלבי

א-ב-ל  מותר ביוגורט, יוגורט עם אסידופוליס.  כי בחלב יש הרבה אנטיביוטיקה, והפטריה מאוד אוהבת אנטיביוטיקה (הרבה פעמים פטריה מתחילה אחרי טיפול באנטיביוטיקה).  האסידופוליס נלחם בפטריה.

חובה: או 1 כוס אורז חום מבושל 3 פעמים ביום

        או ויטמין B במינון הכי נמוך שיש בחנות, 3 פעמים ביום.

       בדרך כלל פטריה תוקפת כשויטמין B נמוך, ולכן צריך להגביר צריכה של הויטמין.

חובה: או ביוגורט 1, פעמיים ביום

         או כדור\כפית אסידופוליס, פעמיים ביום

אם יש בקבוקים או מוצצים - לזרוק הכל!

אחר כך, לקנות חדש, הכי זול.  כל יום, להרתיח מים, להוריד מהאש, ולהכניס פטמות ומוצצים למים למשך 10 דקות (פלסטיק קשיח -בקבוק - לא סופח פטריה, רק הרך, הסיליקון)

אחרי שבוע, לזרוק הכל ולקנות חדש. כעת, להרתיח מים ולשים פטמות ומוצצים למשך 10 דקות כל יום, עם גמר הטיפול.

***ככל שמקפידים יותר, הפטריה נעלמת מהר יותר ***

ככל שמתחילים בטיפול מהר יותר, הריפוי מהיר יותר (שבועיים בממוצע, ולא חדשיים)

ר-פ-ו-א-ה   ש-ל-מ-ה !!! 

אצל אחותי אמר לה הרופא בטיפת חלב שיש לה פטריה בפה ונתן לה משחה שהיא הקיאה ממנה.

אז אחותי הלכה לרופאה אחרת להחליף ממשחה לטיפות או משהו אחר והרופאה אמרה לה שזה בכלל לא פטריה אלא שאריות חלב והראתה לה איך היא מגרדת את זה והכל ירד כמו כלום.

המסקנה תבדקי טוב שזו פטריה לפני שתרעילי את הילדה.............

הסיבה שחשבתי שזו פטריה שקצת כואב לי בהנקה לפעמים. ואכן, היא כנרהא נולדה עם זה כי קיבלתי המון אנטיביוטיקה לפני הלידה (כי הייתי עם ירידת מיים יומיים...)

אני באמת מנסה בדרך טבעית: מחטאה את הלשון וכט' עם צמר גפן טבול במי סודה לשתיה (היא מתלקלקת מיזה, איכס!!!) ואני מנקה את עצמי בחומץ. נעבור לחומץ תפוחים כהמלצת יוקטנה. וחוצמיזה, נמנעת מסוכר (כמעט לגמרי, לא מקפידה על לחם שיש בו סוכר, או בכלל שמרים, עוד לא הגעתי לשלב הזה) וכן חלבי.. וכם לוקחת אסידופלוס ולפעמים  נותנת לתנוקת גם... בקיצור, מקווה שזה יעבור מהר!!!

תודה לכולן על כל העצות ועל ההזדהות! נדווח בהמשך על השיפור בעז"ה.

פעמיים ביום -וזה חולף אחרי פעמיים בלבד!

אז זה ממש לא טוב- שמן נבט חיטה הוא מזון מצויין לפטריות והן פורחות ומשגשגות ממנו!

לגבי שמן בכלל לא ידוע לי שזה עוזר אבל בטוח שלא שמן נבט חיטה.

ובשבילו החום והטעם,עם הריח של אמא, זה הכי נפלא.

למה למנוע ממנו?

אולי תקראי עיתון או ספר בזמן הזה?

עם בקבוק יותר מתסכל :לשפוך כל הזמן חצאי בקבוקים ,ולשטוף,ולקום בלילה להכין דיסה.

לנפץ מיתוסים, וליצור לעצמך סביבה תומכת- ללמד את הבעל, האמא או השכנה הקרובה, לדאוג לשמוע דברים טובים על הנקה ולא מחלישים.

יש כמה אתרים מצויינים שיכולים לעזור לך- בעיקר "מניקות"- אתר ההנקה העברי הראשון (ככה קוראים לו...) ופורום ייעוץ הנקה ותמיכה בהנקה של תפוז- מצויינים.

ישר כח, ב"ה לי ההנקה היתה מאוד קלה כל פעם וזה גורם לי להתרגש לשמוע על נשים שמשקיעות בהנקה וזה לא פשוט להן.

כשאת מניקה יש שעות ביום שאת ח י י ב ת לשבת ולא לעשות כלום...

את יכולה גם לקרוא משהו תוך כדי ההנקה.

ואולי תמצאי חברות מניקות שאפשר לשבת יחד עם הילדים, זה עוזר מאד להרגשה.

דרך אגב, בן כמה התינוק שלך?

אני באמת מקווה שאני אתאהב בזה מתישהו.  זה קצת מעודד אותי מה שכתבת.אם הוא היה יושן נורמאלי זה היה יותר קל אבל הוא מצונן עכשיו וזה עושה את הכל הרבה יותר קשה. אני פשוט מאוד עייפה.

אני הייתי צופה בגילמור גירלס כל הנקה, וזה מאוד הרגיע אותי, ולכן גם הקטנטן היה רגוע. סתם לידע כללי- הייתה לי לידה מאוד קשה, ומאוד מאוד רציתי להניק, אבל היו לי סדקים ממש גדולים והוא היה פולט דם ואני בכיתי כל הנקה מרוב כאבים. ב"ה אחרי כמה זמן זה נגמר, ופתאום זה בא ביתר קלות, כשהבנתי שיש המון דברים שאפשר לעשות תוך כדי- אפילו לישון! אם מניקים בשכיבה זה עוד יותר קל (רק לדאוג שהוא לא יחליק מהמיטה.) ככה גם הייתי ממש נחה שעה שעתים. בנוסף, השבוע הוא בן שנה, ואני עדיין מניקה אותו! הוא כ"כ נהנה מזה עכשיו, זה מה שעושה לו את היום!

אני חיכיתי לרגע שבו לא אצטרך להניק אותו כל הזמן (עד גיל חצי שנה הוא לא אכל שום דבר אחר, אף פעם), ועכשיו זה הזמן איכות הכי כיפי שלנו ביחד, הוא אפילו מוחא לי כפיים תוך כדי או כשהוא גומר...

מה שאת מתארת זה אכן לא פשוט.

אבל כל מה שסיפרת לא מחייב שיחזור על עצמו שוב! את חייבת להתחיל ל"עבוד" על מנת שהלידה הבאה תהיה טובה יותר. תקראי ספרים שמאמינים ביכולת האישה ללדת. תחליטי שאת שומעת וקוראת רק סיפורי לידה טובים, תקיפי את עצמך באנשים תומכים, כל ערב תעשי דמיון מודרך ותדמייני לעצמך את לידת החלומות שאת רוצה...והכי חשוב תדאגי לליווי טוב בע"ה בלידה הבאה (דולה יכולה לעזור... או מיילדת פרטית, אבל זה כבר לא ניתן בכל מקום ועולה יותר).

וכל הזמן תזכרי שהכל משמים, ולא הכל נתון בידך, את עושה את ההשתדלות והקב"ה יעשה את השאר...

בהצלחה רבה!

אתן די מרגיעות, אבל... אני עדין חוששת ולחוצה... מעדיפה לא לחשוב על זה, אבל כמה שזה מתקרב, זה בראש שלי יותר...

בקשר לאפידורל - טוענים שזה די שכיח שזה מוריד לעובר את הדופק.

אם זה היה לטובתי שלקחתי? כן ולא. לא - כי זה הוריד תדופק. כן - אני לא רוצה לדמין ואקום בלי אפידורל, אבל אולי בלי האפידורל היה נחסך הואקום?...

בלידה הראשונה לא רציתי אפידורל בכלל, עד שכלו כל הקיצין.

עכשיו, אני רק רוצה אפידורל. אבל גם לא. מבינות? הדמיון המודרך, אני בטבעי אופטימית, ומנסה גם עכשיו, אבל הלחץ מלחיץ אותי... ואני מרגישה שאין לי כוחות להילחם בכאב כשאני נזכרת בצירי לחץ שהיו לי. לוידת מה להרגיש.

באמת שאין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים! ובעז"ה שיהיה בקלות!

נשמע שהגוף שלך מדהים!! ויודע ללדת מציון!!! התקדמת יפה מאוד והתמודדת עם כאבים מאוד חזקים להרבה זמן.

האפידורל מוריד דופק לפעמים בחדר לידה ולכן המרדימים מבקשים שתקבלי ליטר נוזלים בוריד לפני קבלת האפידורל. לרוב וממש ברוב המקרים הדופק מסתדר די מהר. (הירידה בדופק הוא כתוצאה מירידה בלחץ דם האמהי הרבה פעמים). אם תצטרכי אפידורל (אם תספיקי אפידרול) תקחי ואם תסתדרי אז את לא תקחי. ופה אני רוצה לומר לך שלהוציא תינוק בלידה שניה זה לא בר השואה ללהוציא ילד בלידה ראשונה. את מסוגלת ואת מסוגלת מהר. אני ממש משוכנעת בזה.

בענין הקרעים- כל הכבוד על ההחלמה המרשימה מאוד שלך. אני ממליצה לשתות תה פטל (לא קשור לקרעים ) להביא שמן שקדים ללידה ולברר לגבי לקיחת ויטאמין C לפני הלידה. אני לא יודעת על זה מספיק רק שמעתי וראיתי אצל חברה כמה זה עזר לה. וכמובן הרבה אמונה בפריניאום שלך שהוא מסוגל להפתח בקלות לכמה שצריך. תזכרי שהקרעים שלך היו בזמן ואקום  ולפעמים זה מחמיר את מצב הקרעים לא תמיד אבל לפעמים. תראי גם איך טיפלת בעצמך אחרי הקרעים מצאת רפואה אלטרנטיבית שעזרה לך והכל בסדר עכשיו- אשריך.

רופא פרטי לא יעזור לך לדעתי כל מה שקרה יכל לקרות גם עם רופא פרטי או מיילדת פרטית או דולה - שהיא לא סמכות רפואית בכלל. נשמע שאמא שלך היתה מלווה מציונת!! איך היה לבעלך? הוא הצליח גם להיות שם?

באפגר 8 לא עשו לו החיאה אלה עם זה היה האפגר השני. לפעמים אחרי לידה אנחנו מגרים את התינוק על ידי שפשוף הגב או רגלים ואולי נתנו חמצן סביבתי.. קורה הרבה, אומנם מפחיד אך לא מסוכן ואם החזירו לך מיד אז כנראה הוא עבר את המעבר בסדר.

מאחלת ומתפללת שיהיה לך לידה טובה עם בריאות לך ולתינוקך שיהיה חויה מדהימה.

מחכה לשמוע כבר...

לורן

את מדהימה!

באמת שאת מרגיעה אותי!!!

נתת לי הרבה כוחות להמשך. אני חייבת לומר לך, שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני חושבת שכל יום אקרא את הדברים שלך, ובעז"ה תהיה לי לידה כמו שאת מאחלת.

תודה תודה!

שאלת אם בעלי היה גם.

בעלי היה איתי כל הזמן, עד הרגע של הואקום, שאז הוציאו אותו, וגם את אמא שלי...

את ה"מזל טוב, בן!" הוא שמע מבחוץ... אבל הוא היה הראשון שהחזיק אותו! כי אני הייתי בתפירה...

לא זרזו את הלידה!

הלידה התקדמה מצוין, קיבלתי אפידורל. ואז הדופק של העובר ירד. והיתה פתיחה 10 ומחיקה מלאה, ולכן הייתי צריכה ללחוץ, ושלא הלך, הוחלט ואקום.

תודה יוקטנה, אני בכל אופן מעדיפה שהלידה תהיה מהירה, יותר מהקצב שלי... העיקר לגמור מהר...

מצוין לעור רגיש ויבש -מחליף את הסבון..

למכורה לריח של סבון תינוקות כמוני היה קשה לוותר על הריח אבל כבר היה בלתי אפשרי להמשיך להשתמש בסבון רגיל...

לא יודעת משהו שם היה אגרסיבי מידי (אולי הששששששששששש..)

לגבי העיטוף של התינוק, אני מכירה את זה וזה באמת עובד פלאים... (אגב, התנאי הוא שהתינוק מכיר את זה מגיל צעיר, נראה לי עד חודש ולא שמתחילים בגיל חצי שנה ומנסים שזה יעבוד).