שרשור חדש
הכי חשוב מה שהאם מרגישה ומשדרתאנונימי (פותח)
שלום לכולם. הכי חשוב זה מה שיהיה לאם ולתינוק רגוע וקל יותר כי ברגע שהאם נינוחה וטוב לה יותר עם הנקה או תחליף דיינו השגנו את המטרה צריך לעשות כל מה שביכולתינו כדי להניק וזהו וכשזה לא מתאפשר אז להשלים עם זה.
מה כל כך רע באפידורל? תנו סיבות למה לסבולשירק
מי אמר ש"כל כך רע באפידורל"?אדרת
אני מכירה אישית מישהי, שיש לה ב"ה שבעה ילדים, (השמיני בדרך ב"ה),
והיא אמרה שאם לא היה קיים דבר כזה אפידורל, היא לא היתה מסוגלת ללדת כ"כ הרבה פעמים...
לפי דעתי, זו המצאה פשוט מעולה! (מנסיון...)
היכולת לעבודירוק זית
עם הגוף בשעת רצון זה פותח המון מקום להבנה מה הם הצרכים שלי עכשיו איפה הכוחות שלי ,וזה אחר כך משליך על החיים בכלל.
כאשר אישה נכונה לאתגר ומוכנה באמת להקשיב לעצמה ולמלא אחר צרכיה בשעת הצירים והלידה,מתחברת למקומות העוצמתיים שבה עובדת עם הגוף יש כאן חיבור אמיתי ונהדר של גוף ונפש כאחד. באותו מידה מקבלת את חולשותיה ומניפה אותם ומוצאת בתוכנה כוחות חבויים ומנהיגה את התהליך שעובר עליה, אזי יש תהליך נהדר רוחני ופיסי כאחד שנותן הבנות מאד עמוקות וממקם אותנו בתוך העצמה הנשית שיש בכל אחת מאיתנו.
להיות במקום שלהנהיג ולקבל בתוך תוכו את עצמה וללכת עם זה על מנת ליצור ולהתחבר עם הבריאה.
אני חושבת שהאפידורל הוא אחד ההמצאות הטובות שנותן עוד כלי שאשה יכולה להיעזר בה בשעת הצורך.אם זה נעשה מתוך התחברות פנימית והבנה עמוקה אז זה משיג את המטרה שבסופה האשה יוצאת באותה תחושה עילאית שהיא תוצאה של עבודה קשה וטובה.
לדעתי, הקטע הכי קשה בלידה הוא הייאוש התהומיאופה
ולא נראה לי שאפידורל עוזר לזה.
ממש לקראת סוף הלידה, ממש לפני שהתינוק נולד, מגיע זמן שבו את חושבת שזהו. אי אפשר ללדת וזה לא הולך לקרות והכאבים לעולם לא יגמרו ואיך בכלל אפשר ללדת ותמיד אשאר פה בחדר הלידה וכולי.
קשה לי להאמין שאפידורל עוזר בזה.

אפידורל מאריך את הלידה ויש הרבה טענות על שהוא הורס הנקה, כי זה מגיע לתינוק והוא לא יונק כמו שצריך בהתחלה. מאוד חשוב שהתינוק ילמד מיד לאחר הלידה איך לינוק.
לידות ארוכות יותר מגדילות את הסיכויים להתערבויות נוספות, במיוחד כשקשה לדחוף כי השרירים רפויים.

זה, רק שתדעי שזה לא כל כך פשוט למרות שהרבה בוחרות בזה. אפשר בהחלט ללדת בלי אפידורל. אני לא יודעת למה הוא נהיה כל כך פופולארי, אבל מעולם לא השתמשתי בו.
תדעי שיש לך אפשרות בלי אפידורל.
אפידורל לא עובר לתינוקכמעט אמא
בניגוד לטשטוש, לדוגמא. כך לפחות כתוב בבירור במדריך הישראלי להריון ולידה שאמור להיות ספר אמין.
בעניין היאוש - אם היאוש נובע מעייפות קיצונית וקושי לעמוד בסבל, אז אפידורל כן בהחלט יכול לעזור.
איך הם יודעים?אופה
סתם שאלה- איך טשטוש עובר ואפידורל לא???? יודעים שלפחות למחצית התינוקות בלידה עם אפידורל יש בעיות הנקה כי קשה להם לתפוס כמו שצריך ושאר דברים שקשורים לשרירים רפוים. הוא לא מקבל מנה שלימה, אבל להגיד שזה בכלל לא עובר נשמע לי תמוה מאוד. אולי הם כבר לא יודעים איך מתנהג תינוק בלי אפידורל ולכן לא יכולים להשוות.
רופאים טוענים שלמרות הבעיות וסיכונים שונים, היתרונות עולים על החסרונות בלקיחת אפידורל.
אני לא יודעת איזה יתרון יש חוץ מהקלה על הכאבים והכנה להרדמה שלא נצטרך.
בכל אופן, היאוש זה שלב של הלידה בלי קשר לכאב ועייפות.
זמן הייאוש, כבר פג האפידורל! אם הוא טרם פג,דבי חיה
היולדת לא תוכל ללחוץ.
יש ספר שנקרא "להיות לאם" של אביבה רפפורט, בהוצאת פלדהיים. היא מפרטת שם 12 שאלות הקשורות באפידורל ומשתדלת לתת תמונה מהימנה ומקיפה על כל ההיבטים של העניין. כמובן, כמו כל ספר שאמור להיות אובייקטיבי, אבל לדעתי בעוד שהמדריך הישראלי הוא ממש מייצג את המימסד הרפואי (דהיינו בעד כל ה"עזרים" וכו') הספר הזה ממש נותן תחושה של "נגד", וממש לא מומלץ. כמובן, תלוי בכושר הסבל ויותר מיזה בגישה, בידע שהיולדת באה ללדת.
נתקלתי לא מזמן ביולדת שבאה ללדת ממש מוכנה נפשית לעבור את השלבים הראשונים בהצלחה עד האפידורל. צפיתי בה מרחוק במיון יולדות, בעלה עשה לה מס'ז, היה לה שם כדור פיזיו וממש היה נראה שהיא שולטת במצב, נושמת לפי הכללים וכו'. אבל התסבר שהיא היתה בהיסטריה שמא יעברו הזמן שהיא יכולה לקבל אפידורל ואז היא תסבול. היא צעקה על כל מיילדת שעברה שם שיעבירו אותה כבר לחדר לידה כדי שתקבל אפידורל, אבל לצערה החדרים היו תפוסים כולם! אני שיבתי מהצד וממש הצטערתי בשבילה! היא לא שחבה שכשם שעברה יפה את הצירים עד כה, היא יכולה להמשיך ולשלוט במצב עד הלידה... הראש לה היה נעול על אפידורל!!!
בסוף, עד שהעבירו אותה, היא אכן לא יכלה לקבל וילדה בהצלחה ובשמחה!!!
אם האפידורל מגיע לתינוק את בבעיה גדולה מאוד.יהודיה מא"י
אפידורל זה הרדמה מקומית, לעומת טשטוש שהוא כללי.
אם האפידורל יוצא מהתחום של ההרדמה המקומית, זאת פשלה ענקית של המרדים, יכול להיות שהיו מקרים מעולם, אישית אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה.
ההרדמה המקומית היא היתרון של האפידורל (לא מגיע לתינוק, לא משפיע על כל הגוף) אבל גם החיסרון שלו - ההרדמה היא במקום כזה שכל טעות הכי קטנה יכולה להיות הרת אסון
מי שבוחרת לקחת אפידורל צריכה לדעת שיש סיכון, כפי שמי שבוחרת לא לקחת אפידורל צריך להיות מוכנה להתמודד עם הכאב
בלימודים שלי נאמר לי שהאפידורל כן עובר שילייהיוקטנה
והיום בכל מקרה פעמים רבות האפידורל מעורבב עם טשטוש, כדי להפחית את כמות חומר ההרדמה (שהוא חומר דומה להרדמה אצל רופא שיניים, אגב, ולכן "לא מסוכן"). זאת על מנת שהאישה תוכל לחוש מתי ואיך ללחוץ. והטשטוש, כאמור, עובר וגם משפיע.

והאפידורל משפיע לרעה על התינוק עוד לפני שהוא הוזרק: האישה מקבלת כמות נוזלים גדולה מאוד (על מנת להקטין את השפעת הנתק הסימפטטי שמגיע עם האפידורל), וזה גורם לכמות חמצן קטנה יותר להגיע לתינוק. מכאן ועד לירידות דופק הדרך קצרה, ומאחר והרופאים לא יכולים לדעת בוודאות ממה הן נובעות, הדרך ללידה מכשירנית קצרה יותר.
מעבר לזה,אנונימי (פותח)
אפידורל הוא ממש סם. אז למה הרואין לא ואפידורל כן??????
עצה טובה ליאושאנונימי (פותח)
לבקש מהמיילדת/המלווה/הדולה וכו' שכשמגיעים לרגע שמרגישים שזהו, לעולם הוא לא יצא ואין כח לכלום, ואני דוחפת ודוחפת וזה לא עוזר,(בד"כ זה הרגע שבו הראש כבר ממש בחוץ, בסוף) לשלוח יד ולגעת בראש של התינוק שמבצבץ.
אני לחצתי שעות בלידה שניה שהיתה אחרי ניתוח והרגשתי שגם הפעם הולכים לניתוח כי לא הגיוני שהוא עוד לא יצא. הדולה העלתה את הרעיון. פחדתי בהתחלה מעצם המחשבה אבל היא דחפה לי את היד בכח ו...וואו!!!! לא להאמין איזו הרגשה מדהימה!!! זה נתן לי כוחות בלתי נתנים להסבר בכלל! בלחיצה אחת או שתיים הוא גלש החוצה, ובשמחה עצומה!!! ובצרחות "הוא יצא, הוא יצא"!! שווה לנסות!!!
ל"אופה"אדרת
כפי שכתבתי בתחילה, על אותה מישהי שעומדת ללדת בקרוב את הלידה השמינית שלה.
שבע פעמים היא כבר לקחה אפידורל, ושבע פעמים ב"ה הניקה כמו שצריך.
אני בטוחה שגם הפעם היא תקח.
אם לא היה אפידורל היו פחות יהודים...אנונימי (פותח)
בלי אפידורל ספק אם הייתי ממשיכה אחרי הראשונה..חשבתי להיות אמיצה וקשובה לגוף שלי..והגוף שלי החליט שהוא זקוק לאפידורל...בסוף כמעט שפיספסתי את המועד ואחרי האפידורל קרה לי נס...נהנתי מכל רגע בלידה זכיתי לא להיות מטושטשת מכאבים שבכורתי יצאה לאוויר העולם התרגשתי עד דמעות וכמובן שטפחתי לי על הכתף ואמרתי לעצמי " עשיתי את זה" מאז כבר בציר הראשון אני מבקשת אפידורל ומחכה בקוצר רוח לחווית הלידה..
איזה מצחיקות אתן....אופה
הרי שתיכן מדברות על מקרים שבהם אין השוואה בין אפידורל ללידה בלי.
ואמאלה- אחרי הצירים, הלידה עצמה, הקטע של הלחיצות והדחיפות החוצה, למעט חלק קטן ממש בסוף, ל א כ ו א ב.
אז זהו שתדעו. וכאבי צירים לא ממשיכים מעבר לאותו רגע של הכאב. ברגע שנגמרו הצירים אז זהו, הם נגמרו.
ועובדה שלפחות מחצית מהתינוקות בלידה עם אפידורל מתקשים בהנקה מאוד, וזה שלאמא אחת מצליח מאוד, אז יופי לה אבל זה לא מעיד על הכלל.

אם לאישה יש סיכוי גדול יותר לעבור ניתוח קיסרי מאשר לא להיות עם אפידורל זה אומר דרשני.
רציתי להראות שיש אפשרות בלי ושורדים את זה יפה מאוד.
אני לא מבינה למה מפחידים כל כך נשים בהריון ראשון ובכלל. מי שרוצה לקחת- שיבושם לה, אבל למה להפוך את זה לענין שמי שלא לוקחת יש לה איזו בעיה ואיזה טירוף לא לקחת.

יש אלטרנטיבה לאפידורל.
ללא אפידורלאנונימי (פותח)
ילדתי שתי לידות עם אפידורל את השלישית ללא. חוויה שאין כמותה. לא למהר לקחת! לחשוב קצת.
תודה על התגובותשירק
אני בכל אופן יתעקש על אפידורל
לכל אלה שרואות בכאבי הלידה "חוויה" אני מזכירה שזה בעצם עונש

לילה טוב
לאופהכמעט אמא
אני מאוד מסכימה איתך שאפשר ללדת בלי אפידורל. זה אפילו מומלץ. אבל מה שאני הרגשתי - בניגוד אלייך - זה שמי שכן בוחרת לקחת אפידורל צריכה להתגונן במידה מסוימת ולהתמודד עם תחושות אשמה שהן לא במקומן. כאילו שאם ילדת עם אפידורל את חלשה או שטות כזו.
קראתי ושמעתי שיש קשר בין אפידורל למונואנונימי (פותח)
מונו=מחלת הנשיקה
אפשר לראות את זה טוב בריכוזים חרדיים שבהם הנשים לוקחות אפידורל בלידות ויולדות הרבה וצפוץ והגוף נשאר חלשלוש, מלא בחומרים זרים ולא ברורים (כדוגמת האפידורל הידוע) ואז חלשים ועייפים ומקבלים את אותה מחלת נשיקה שהחיידקים שלה מצויים באוויר ונדבקים בגוף חלש שלא מסוגל להתמודד
הנה דוגמא להסקת מסקנות לא מדעית...אני ירושלמית
דבר שמאפיין לצערי, הרבה מאלה שדוגלים בשיטות טבעיות...
מעבר לזהאנונימי (פותח)
אפידורל הוא חומר שהגוף לא מזהה ושולח אותו אוטומטית לכבד ואז נוצר שם עומס שגורם להרבה דברים רעים. החומר מצטבר גם ברקמה של התא, בדופן, ואי אפשר לדעת מתי זה ישתחרר ואיך...
לא כואב????!שומרונית
אצלי זה לא עבד.. הקטע של הלחיצות היה הכי כואב מכל הלידה!! (בשתי הלידות שלי, וילדתי בלי אפידורל..)
למה לא?יוקטנה
כי זו התערבות בתהליך הלידה, ולכל התערבות יש סיכונים וסיבוכים אפשריים (גם אם בסיכוי מאוד נמוך). בנוסף, כל התערבות גוררת הרבה פעמים התערבויות נוספות, על סיכוניהם וסיבוכיהם האפשריים.
לא אשמה, לא תחרות, לא סיירת צנחנים ולא קשקושים ;)
תראו מי שמדבראדרת
בס"ד

מקרה אמיתי. אתמול פורסם בעיתון, שגברים מעדיפים שנשותיהן תלדנה ללא אפידורל.
ולנו רק נשאר לומר: מה אתה אומר.......
גברים מעדיפים ללא אפידורלריבק
מנסיוני שקבלתי אפידורל רק בלידה שישית,
בעלי די התעצבן שהלידה לא מתקדמת כמו תמיד שעתיים, אלא לקחה 7 שעות!
למרות שמאוד נהניתי ללא סבל, היה מתח, בעלי כמעט התפוצץ.
אמרתי לו- אם אתה אצל רופא שיניים, וצריך לעשות טיפול שורש, האם תעדיף ללא הרדמה וזה יקח זמן קצר? או לקבל הרדמה וזה יקח כמה שעות?
רק אז הוא הבין אותי.
מי שואל את הגבריםשירק
למה הם נקרעים שהם יכולים להביע דעה?
ריבקאדרת
זה שבעלך היה עצבני, זה לא קשור לאפידורל בכלל!
אני לקחתי אפידורל וב"ה ילדתי תוך שעתיים בערך.
ויש נשים רחמנא ליצלן, שלא לוקחות, ונאלצות לסבול יותר זמן...
ומה שאמרת לו בקשר לרופא שיניים - יישר כוחך!!!
דווקא בעלי רצה מאד שאקח אפידורלאני ירושלמית
ושיפסיק לכאוב לי כבר. הוא אמר שעדיף 6 שעות בלי סבל, מאשר שעה עם סבל. אני העדפתי לנסות בלי...
לידות אפידורליות מסתימות ביותר סיבוכיםיערית נ
בגלל חוסר היכולת של האישה להיות בשליטה ואז התינוק נתקע ויש הרבה לידות מכשירניות וניתוחים קיסריים בסופו של דבר.
האמת היא שהרופאים מאוד אוהבים נשים שקטות שנונות להם לעשות את העבודה במקום שהן תעבודנה.

זה נכון ומוכח מדעיתאנונימי (פותח)
יעריתאדרת
בטח שרופאים אוהבים נשים שקטות שנותנות להם לעשות את העבודה,
בשביל זה הם מקבלים משכורת...
ובקשר לסיבוכים ל"ע, וניתוחים ר"ל, זה הכל תלוי בחסדי ה'.
בין עם אפידורל, בין בלי אפידורל, צריך הרבה סייעתא דשמיא.
ובכל זאת זה מוכח מדעיתאנונימי (פותח)אחרונה
וזה הגיוני.. אני לא שוללת אפידורל אבל זו עובדה. אני התנסיתי בלידות עם אפידורל ולידה ללא.
סקר: בהמשך לשירשור על מעלות ההנקהאני ירושלמית

עלתה במוחי השאלה האה: האם כל האמהות שמניקות ב'להט' בשל העובדה שזה המזון הטוב ביותר לתינוקן(ואין ספק שהוא כך)ממשיכות להזין את ילדן בתזונה הטובה והבריאה ביותר, גם כשהילד אוכל מוצק.

 זאת אומרת , כמה אמהות שהניקו אכן דואגות לתזונה הבריאה ביותר- רק קמח מלא , בלי סוכר לבן, ללא חטיפים, הרבה פירות וירקות, ללא מזון מתועש, בלא שומן טרנס וכו'? הרי כולנו מודעות לעובדה שזו התזונה הנכונה ביותר, לא פחות מאשר ההנקה לתינוק. אז מעניין כמה באמת מקפידות על כך והאם יש קשר לזה שהנקת או לא?

הכי חשוב שילד יאכל את כל אבות המזון, מגוון.ריבק
איך אפשר לא להשתמש בסוכר לבן? ומי אמר שחייבים קמח מלא?
אם הילד אוכל ירקות, פרות, בשרי או דגים כמה פעמים בשבוע, ביצה ומוצרי חלב,אז זה בסדר.
ממתקים אצלינו הם-ביסקוויט או במבה, לפעמים חתיכת חלבה.
בשבת עוגה, רוגלך קנויים,
פעם קנינו המון ופלים של 4 ב10 ובמבה ללא ויטמינים, אפילו ביסלי- היום הם לא נמצאים בכלל בביתנו.
רבקה, קמח מלא 'חייבים' בערך כמו ש'חייבים' להניק...אני ירושלמית
תני סיבהריבק
זה די ברור לא?אני ירושלמית
כמו שהקב"ה ברא את חלב האם כמזון הטבעי לתינוק, וכבר מכך ניתן ללמוד שהוא טוב יותר מכל התחליפים והחיקויים, כך ברור שככל שהמזון טבעי יותר ופחות מעובד, קרוב יותר לצורה שבה הקב"ה ברא אותו. והרי שהוא בריא יותר ומועיל לאדם בכל הצורות והאופנים- בריאות הגוף והנפש. קמח וסוכר לבן הינם מוצרים מזוקקים ומעובדים וחסקרים את כל המאפיינים שהקב"ה שם בהם, על מנת להפוך אותם למזון בריא וראוי לעיכול אדם. כשמזקקים את החיטה מקליפתה הופכים את הקמח לחסר ערך מבחינה תזונתית ואפילו למזיק. זה הוא חד סוכר לכל דבר.
הנה לכן העובדה שהיחצ"נות לגבי ההנקה עובדת מאד. אפשר לקרוא לזה לחץ. לגבי ההנקה יש קונצנזוס רחב(וטוב שכך) שהיא דרך האכלת התינוקות הטובה ביותר. אבל לגבי תזונה של הילד והאדם עד 120- פתאום זה לא כ"כ ברור, וזה סתם 'שיגעון' של טיבעונים וכו'.
דענה שהמזון שאדם צורך מילדותו ועד זקנה ושיבה- יש לו חשיבות לא פחות ואולי הרבה יותר מאשר אם הוא ינק או לא. מהסיבה הפשוטה- תחליפי החלב אמנם אינם תואמים את חלב האם באופן מושלם, אך לפחות אינם מכילים חומרים מסוכנים לבריאות, כל רכיב שבהם נבדק ונמדד בפלס.
אבל תחליפי המזון התעשייתיים מכילים לרוב חומרים שבטווח הארוך ממש מזיקים לבריאות!
זה לא דוקא בשביל מרכיב החלב אלא לחום שהתינוק צריךריבק
כמובן שהחלב בריא, אבל הענקת תשומת הלב שנלוית לזה היא החשובה
טוב, ברור שהענקת החום אפשרית גם בהאכלה מבקבוק.אני ירושלמית
ואפילו יותר..אנונימי (פותח)
רק בהאכלה מבקבוק ניתן ליצור קשר עין עם התנוק..לשיר לו לדבר איתו..זה יתרון שאין בהנקה..
כמובן שמשתדלים...אנונימי (פותח)אחרונה
שלום נשים יקרות...אני...=)
אני לא בהריון ואף לא נשואה אבל יש לי שאלה ומשום מה נראה לי שמכל הפורומים כאן הכי מתאים לשאול-
אני מרגישה בזמן האחרון ממש חלשה ועייפה, אבל ממש!! ומאוד קשה לי לתפקד ככה... זה קורה לי מדי פעם, יש לי תקופות כאלו של עייפות וחולשה (ואפילו ירידה במשקל)... אני כל הזמן תוהה לעצמי מה יהיה כשיהיו לי בעז"ה ילדים, אני ממש רוצה להתחזק ולהתחסן, השאלה היא איך??
עשיתי מלא בדיקות דם ותמיד הכל תקין!
יש מאכלים מסויימים\ דברים טבעיים למיניהם שיכולים לעזור לחיזוק ולעירנות?
אשמח ממש לשמוע טיפים ועצות מניסיונכן... נמאס לי להיות חלשה!!
תודה רבה!!
לא בטוחה שזה עוזרananas
אבל אני חושבת שלקטע החשיבתי פסיכולוגי יש פה עניין גדול. כשאת צריכה לעשות משהו, אז תרגישי שיש לך כוחות. חוצמזה, כשיש בעל, הוא בד"כ תומך, מפרגן ועוזר. ובד"כ לא אכפת לו שיהיה אוכל קנוי, וילדים בכלל אוהבים אוכל פשוט. אפילו כשאת נשואה את יכולה לאפשר לעצמך לנוח, אם את מרגישה שצריך.
שיהיה בהצלחה!
בדקת b12?אנונימי (פותח)
כשלי חסר ברזל או b12 אז אני חלשה מאוד.
ובכלל, יש הרבה דברים מחזקים:
בירותצים- לאכול לפחות אחת ביום
אומגה 3 -כדורים או כל מאכל שמכיל
ירקות ופירות והרבה!
שתייה
תערובת "קרעפט"- תערובת טבעית של שומשום, אגוזים, פשתן, שקדים וכו' שטחונים יחד (קונים בחנויות טבע) מוסיפים אותה לסלט, יוגורט, סלט פרות וכו' והיא ממש מוסיפה כוח. 7 כפות קרעפט ליום היא מנת חלבון יומית למבוגר!!!
האם בדקת תיפקודי בלוטת התריס?אנונימי (פותח)אחרונה
מאוד יכולת להיות שתיפקודי בלוטת התריס שלך לא תקינים (ככה זה היה גם אצלי) אז תבדקי את זה בדיקת דם פשוטה של :TSH
כותבת גם כאן,שגם אתם תהנו..יפעת1

עשיתי לבעלי הפתעה,מומלץ לכווווולם!!

במצפה יריחו נפתחה בריכה,ואפשר להשכיר לשעה,שעתיים רק לזוגות/משפחה/חברות וכו'..

אז הלכנו בעלי ואני והיה פשוט כיף!!

מתי יוצא לדתיים להיות בבריכה ביחד ולבד..

תענוג,לפרטים רעות 0523003572

ולא אני לא מקבלת אחוזים,הלוואי והייתי מקבלת..

רק רציתי לשתף,שיהיה שבוע טוב

כמה זה עולה?נשארת חסויהאחרונה
לידות אפידורליות נגמרות ביותר סיבוכיםיערית נ
בגלל חוסר היכולת של האישה להיות בשליטה ואז התינוק נתקע ויש הרבה לידות מכשירניות וניתוחים קיסריים בסופו של דבר.
האמת היא שהרופאים מאוד אוהבים נשים שקטות שנונות להם לעשות את העבודה במקום שהן תעבודנה.
מוצץ אחד?מנטה

נראה לכן שזה בעייתי להשתמש בכמה סוגי מוצצים?

סתם חשבתי על זה שאולי מבחינת הביטחון של התינוק והצורך שלו בקביעות, אולי זה יוצר אצלו בלבול? במיוחד לאור העובדה שהוא בוחן את העולם דרך הפה...

אם הבנתי את שאלתך נכוןאדרת
בס"ד

אז לפי דעתי (כך אמרו לי, בכל אופן), חשוב שהתינוק לא יתרגל דוקא למוצץ אחד, כי אז, אם המוצץ ילך לאיבוד למשל, יהיה לתינוק קשה מאוד לעבור למוצץ אחר, או אם נוסעים לאיזה מקום ושוכחים את המוצץ בבית.
לכן רצוי מדי פעם להחליף לו מוצץ. או לתת לו פעם מוצץ אחד ופעם אחר.
מנסיון-אנונימי (פותח)אחרונה
לא כדאי מוצץ אחד ילד מתרגל ואחר כך זה מאוד קשה.
איך מתכוננים ללידה?בלה

יש לי הרגשה שהרגע יגיע ואני פשוט אשאר לא מוכנה!

מהרבה בחינות!

הבית שלי מבולגן, אין לי אוכל מוכן קפוא בפריזר אין לי חשק לדברים האלה עכשיו ואחרי הלידה בטוח לא יהיה לי חשק..

בנוסף הבנות שלי מתחילות ללכת לגן עוד שבוע וגם אני אמורה להתחיל ללמד בתיכון כמה שעות בשבוע ואז לצאת לחופשת לידה ואח"כ לחזור..\

אין לי מושג איך אני עושה את כל זה ואיך להתכונן אני פשוט מרגישה שאני לא חושבת ברור!!!

אני צריכה ללדת עוד 3 שבועות תעשו איתי חסד ותעזרו לי לעשות סדר בראש!!

 

רגיעהאנונימי (פותח)
זה ידוע שברגע שנרגעים, מתחילים לחשוב צלול ובריא יותר,
זו הרי לא לידה ראשונה שלך ואת יודעת למה לצפות,
אבל אני חושבת שאת יכולה להרשות לעצמך להיות יותר באיזי,
ולתת לאנשים לעזור לך,
אם זה בעזרה ושמירה על הבנות,
אם זה בהבאת והכנת אוכל לך ולמשפחתך,
אם זה בהכנת שעורים פחות מפוצצים ויותר סטנדרטים שיתנו לך יותר זמן לדברים אחרים...
לדעתי פשוט להירגע ולא לצפות שהכל יהייה מושלם כמו תמיד.
תודה חמודה:]בלה
המילים שלך הרגיעו אותי{זמנית לפחות:]}
אפשר גם עיצות מעשיות?
נכון שזו לידה 3 בעז"ה אבל נמחק לי הזכרון או אולי אני פשוט עייפה מידי ולא יודעת על מה לשים דגש כרגע.
סדר בראש... (הלוואי!)דבי חיה
ברגע זה אני יושבת על אי בודד (בתוך הבלגן שלי הכוונה) ומרגישה בדיוק כמוך.. (אמנם יש לי יותר שבועות לצבור עוד בלגן, אבל רק המחשבה ללמד... עושה לי "פריחה"!)
בכ"א מה שאני חושבת שאני ממליצה לך זה, דבר ראשון כמו שאמרו: להירגע!
הרי ללדת מאפשרים בבתי יולדות גם אם אין אוכל בפריזר...
אני הייתי עושה רשימה כזאת. תצרי לך טבלה עם 4 עמודות: דחוף וחשוב, לא חשוב ודחוף, לא דחוף וחשוב, לא דחוף ולא חשוב,ותמלאי אותה במשך יום או יותר. אל תהססי לרשום את כל מהש עולה לך בראש. חלק מהלחץ זה שתשכחי לעשות דברים חשובים...
בכ"א אח"כ תסמני לך את הדברים שהכי דחופים וחשובים ואי אפשר בלעדיהם! (למשל, לנסוע ללדת וכאילו...) או תמספרי מ-1-3... תשמרי את הרשימה במקום ידוע ואני מקווה שזה יעזור לך לשים אתה כל בפרופורציות נכונות.
אני לא יודעת אם התכוונת לכזאת תגובה "שיכלית", אבל לפעמים כשרגש גובר עלינו ואנחנו מאבדים את הצפון.. זאת אולי שיטה. (עלי היא עובדת מעולה...)
בכ"א שיהיה לך בהצלחה! ובקלות!
רשימות מאוד עוזרות לסדר בראש לפחותאם הבנים12
הכוונה היתהבלה
שנשים ייכתבו איך הן מכינות את עצמן ואת הבית וכך נוכל להחכים אחת מהשנייה
הכנה ללידה:רעיונות (פשוטים)דבי חיה
א. כמובן, להכין את עצמי: תרגילי נשימה, חשיבה חיובית וכו',
ב. להכין את התיק: הכי חשוב. לקנות מה שצריך, ובעיקר רשימה מה להכניס ברגע האחרון.
ג. להכין את הילדים: אופציות מה לעשות איתם
נמשיך אח"כ בעז"ה
איך מכינים ילדה בת 7,שלישית בין חמישה בניםריבק
שאמא עומדת ללדת עוד בן?
מגיע לה יחס של נסיכהשירק
בתור הבת הנדירה
שהיא כזאת מתוקה והכי דומה לך מכולם
בכל אופן עדיין אפשר לקוות לבת כבר היו מקרים של טעויות
וגם אם לא עכשיו אז בעז"ה בפעם הבאה..

בטח,בטח,אבל איך גורמים לה לא להתאכזב?ריבק
לא יודעת אם אפשר יוקטנה
אבל לתמוך בה וברגשות שלה אפשר
"את בטח מאוד מאוכזבת"; כדי שהיא תדע שזה בסדר שהיא מרגישה ככה, ושלא תרגיש, חלילה, אשמה על הרגשות השליליים לקראת האח החדש!
"בטח את ממש מחכה כבר לתינוקת קטנה! גם אנחנו רוצים כבר עוד נסיכונת!"; כדי שהיא תדע שגם אתם מרגישים כמוה, וזה בסדר, ואין מה להתבייש!
נכון אולי להראות לה שגם אתםבלה
"מתאכזבים" קצת כדי לתת לה את ההרגשה שזה בסדר להתאכזב ולייקר את המעמד של בנות בעיניה.
משתדלים מאודאנונימי (פותח)
לנצל כל רגע פנוי
לערוך רשימה זה תמיד טוב
לישון טוב
ללכת לטיפול שיאצו משחרר (זה מדהים!)
להרגע
לחשוב טוב וחיובי ואפילו לדמיין לידה מדהימה
לדעת שגם תוכניות הן בסיס לשינויים ובעולם שלנו הכל לא צפוי וצריך לזרום עם הבלטמי"ם...
להפנים שהכל מאת ה'!!!
מה זה בלטמי"ם?בלה
השאלה אם כדאי להשקיע עכשיו בבית שיהיה מסודר פיקס
או לעשות את זה אח"כ בחופשת לידה
אני לא יודעת מתי אני אהיה יותר עייפה..
בלטמי"ם=בלתי מתוכנניםאנונימי (פותח)
זה מושג צבאי.
סליחה! הייתי צריכה לכתוב עם ת'
לדעתי, הכי חשובאנונימי (פותח)אחרונה
לדעת שלא משנה מה יקרה, הכל יחכה לך גם אחרי הלידה. שום דבר לא בורח לשום מקום. אנחנו עושות השתדלות (עם ה-מ-ו-ן עזרה מהבעל) ומה שמספיקים מספיקים.
לא יקרה כלום אם תשאר קצת כביסה פה ושם והארונות לא יהיו מסודרים.
חשוב יותר באמת להשקיע בעצמך רוחנית, מחשבתית וגם פיזית לקראת הלידה. למשל: להשאיר ת'ילדים עם בייבי סיטר וללכת לשיאצו או שיעור טוב
למה לא?!
איך להתחזק בחודש תשיעי?אנונימי (פותח)
המשך..אנונימי (פותח)
אני מתחילה חודש תשיעי עכשיו, ומרגישה חלשה מאד פיזית ונפשית,
איך ניתן להתחזק קצת ולעבוד את החודש הקרוב עם 6 ילדים, בצורה סבירה?
אני גיליתי שילדים מאד אוהבים שמשחקים איתם יחד,אנונימי (פותח)
אבל ממש יחד, זאת אומרת לשבת איתם על הריצפה ולשחק ולצחוק ולדבר יחד, זה ממש כיף, מה גם שהרצפה יותר קרה ותעזור לכם פחות לסבול מהחום. אם קשה לך לשבת על הרצפה אז אולי עם פוף או שרפרף.
לקרר את הבית עד כמה שניתן, לתת לילדים לצפות בקלטת מוזיקלית בעוד את נחה או משהו כזה...
לטייל בערב כשיותר קריר בחוץ.
פעילויות לילדים:
פלסטלינה, יצירות דבק, גבס, צבעים[מים, גואש,],בריכה קטנה אם יש לך גינה, להכין עוגיות יחד[תכיני את הבצק, ותני לילדים ליצור את הצורות שהם רוצים]ועוד...
בהצלחה רבה ושיהיה בשעה טובה
כ"כ מבינה אותך... תנשמי עמוק ותגידי לעצמךבילי
שאת הולכת לעבור את זה כמו גדולה.
ואם יש אפשרות אז לארגן עזרה עזרה ועזרה.
אם אפשר כספית, אז גם עזרה בכסף. את חייבת לפרגן לעצמך עזרה.

וגם איכשהו תנסי למלא מצברים, לצאת עם חברה טובה למסעדה, לצאת עם הבעל לטיול, לקרוא ספר טוב, לראות סרט...

ואגב: מה מצב הB12 וההמוגלובין שלך?
ולדאוג לעצמך לאוכל כמו שצריך, זה חשוב לך ועוד יותר לעובר.

הרבה בהצלחה!
מצטרפת בחום לבילי!אני ירושלמית
מילות המפתח הן: מנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
בלי ספק זה לא קל כשיש לך ב"ה ששה ילדים בבית, ועכשיו כבר חופש...
אבל, אני מקוה שהם בקיטנות לפחות לעת עתה. אם את גרה במקום שמאפשר זאת, אז תנסי לתת להם להיות בחוץ כמה שיותר(בשעות אחה"צ כשהשמש כבר לא קופחת) שיוציאו מרץ וככה לפחות בערב תוכלי ל נננננווווחחחח....
קשה ללדת בקיץ! החום פשוט מחרפן בחודשים האחרונים!
אבל לפחות בעז"ה אחרי הלידה, את לא צריכה לדאוג כ"כ לחמם את החדר של הינוקא ולאמבט אותו ליד תנור ולעטוף אותו באלף שכבות כשיוצאים...וכו' וכו'....
שיהיה לך בהצלחה רבה! כולנו איתך שיעבור בעז"ה בקלות ובבריאות לך ולתינוק!
תודהאנונימי (פותח)
B12 גבולי כבר לפני 10 חודשים - אני לוקחת כדור כבר 10 חודשים.
המוגלובין 9.8 - אני לקוחת 2 פוריק הריון ביום.
תתפללי שתלדי כמה שיותר מוקדם...אנונימי (פותח)
מה אומר הרופא?דבי חיה
תשקלי לקחת אולי ויטמינים אחרים, אולי הם לא נספגים בגוף!!!
התחזקות בחודש התשיעיאנונימי (פותח)
אני מאמינה גדולה בכוחו של שיאצו לעזור לנשים בכל ההריון ובלידה. אפשר להתחיל ללכת לטיפולים גם בחודש התשיעי וזה משפר משמעותית את ההרגשה הכללית ואת מצב הכוחות. חשוב להקפיד ללכת למישהו שמתמחה בשיאצו בהריון ולידה ולא לכל מטפל.
תרגישו טוב
לורן
איזה סוג טיפול זה? אני בחודש שמיניאנונימי (פותח)
שיאצו תענוג!!!אנונימי (פותח)
בהריון שלישי גיליתי אותו.
הטיפול כ"כ מרגיע וטוב שסוף סוף ישנתי טוב בלילה
כאבי הרגליים עברו כלא היו וגם השרירים התפוסים והכאבים בגב.
מן רוגע כזה מדהים!
לפני הלידה אפשר שהמטפל/ת ילחצו גם במקומות שמעודדים פתיחה של הגוף והמקומות הרלוונטיים - מצויין כהכנה ללידה נפשית ופיזית!
חיזוק בחודש תשיעי!!!אנונימי (פותח)
בס"ד
גם אני כמוך ממש מתחילה היום בשעה טובה חודש תשיעי, בקשר לברזל שמעתי רופא שאמר שהברזל נספג טוב יותר לאחר ארוחה בשרית לדוגמא לאחר פירות עם ויטמין סי גם לי ירד הברזל אז בתקופה האחרונה שמתי לב לנטול את הברזל אחרי ארוחה בשרית ולא חלבית כי כך זה לא נספג ולא שווה כ"כ כמובן גם ירקות ירוקים פטרוזיליה ועוד, טחינה גולמית שמכינים בבית, בהחלט משפר את מצב ההמוגלובין ומאזן הכוחות שיהיה לך בשעה טוב ולידה קלה
שמעת על תה סרפד?אנונימי (פותח)אחרונה
שמעתי שאם שותים כוס מהתה הזה במהלך החודשים האחרונים אז הברזל עולה פלאים!
שמעתי על מישהי שהעלתה ברזל ל14תוך שבועיים!
יותר טוב מכל כדור
מדברים גם על הנקה?אנונימי (פותח)
אני רוצה לפרסם בעיה שהיתה לי וזה בדרך לפתרון ב"ה. ממש חשוב שיותר נשים תדענה-לגבי לשון קשורה/קצרה.
בשמחה גדולה ורבה!יוקטנה
לשון קשורה והקשר לעוד בעיות רבות חוץ מהנקהרולי
לשתי בנותי לשון קשורה. אצל הראשונה יועצת הנקה אמרה שפשוט צריך לחכות והכאב שנגרם בעקבות כך יעבור, מה שבסופו שלך דבר הוביל להפסקת ההנקה מרוב כאב בלתי נסבל. אצל השניה (בת 6 שבועות) נפגשתי השבוע עם יועצת הנקה אחרת שאמרה לי שיש טיפול לבעיה ע"י חתך קטן ולא כואב שמבוצע ברקמה שמחברת את הלשון לפה. הלכנו לד"ר רועי פורר בירושלים ותוך כמה שניות הכל היה מאחורינו. לפי ד"ר פורר יש לכך השלכות רבות ויותר קריטיות מאשר חוסר ההצלחה לינוק. מצרפת קישור לאתר שלוhttp://roeefurer.blogspot.com/
אנא הפיצו וגם מבוגרים וילדים יכולים לבצע את ניתוק הלשון.
בהצלחה
אבייתר זה בעלי...רולי
הבת הגדולהירוק זית
האם ביצעתם את הניתוחון גם אם הגדולה?
איזו עוד השלכות יש כתוצאה מהעניין הזה של לשון קשורה?

שיהיה בהצלחה עם ההנקה!!!
לירוק זיתרולי
אני באמת שוקלת לבצע את הניתוק גם לגדולה בגחלל ההשלכות שעכשיו אני מודעת להם: בעיות נשימה, סינוסים, דלקות אזניים, בעיות עיכול ועוד את יכולה לקרוא את המאמר שהפניתי אליו.
תעשו ותצליחוירוק זית
הייתי אצלו עם שני הקטנים, אבל מאוחר מדייוקטנה
אני מצטרפת להמלצה - הוא פשוט מקסים! לא לוקח כסף על ייעוץ ובדיקה, אלא רק על ניתוק, ככה שלמרות שהגעתי עם שני ילדים ועם הרבה שאלות, והוא הקדיש לי הרבה זמן (ואחר כך גם ענה לי בסבלנות בטלפון על שאלה ששכחתי לשאול בפגישה), הוא לא לקח כסף.
גם אני סבלתי מכאבים בתחילת כל הנקה למשך כמה שבועות, אבל כנראה שהילדים שלי למדו להסתדר ולינוק למרות הבעיה. גם הדיבור שלהם לא נפגע, אבל נראה שנצטרך להוציא כמה אלפי שיניים על יישור השיניים שלהם, למרבה הצער.
ד"ר פורר אמר שבגיל מאוחר יותר מכה חודשים, צריך לעשות את זה תחת טשטוש, ולכן אלא אם יש צורך ממשי, הוא לא ממליץ.
בלידה הבאה אני אצלו אחרי שעתיים! תודה על השיתוף בנושא החשוב.
גם לבן שלי היה לשון קשורהיפעת1
וברוך ה' אמרו לי בהר הצופים לפני ששיחררו אותי,ומכל ההורמונים ישר התחלתי לבכות כי פחדתי שזה יכאב לו,
ברוך ה' לא היה בעיות בהנקה ובגיל חודש הלכנו לפרופסר יודסין והגוזל אפילו לא בכה..
זה עניין של 2 שניות,וזה לא כואב להם (זה כמו לגזור ציפורניים) רק כשהם פחות מגיל 4 ח'..
וכמו שאמרו לשון קשורה יכולה לעשות בעיות בדיבור וכו'..
לי אמרו שרק אם יש בעיות בהנקהאנונימי (פותח)אחרונה
צריך לגזור, אף אחד לא הזכיר בעיות בדיבור- ילדתי בהר הצופים..
צביעת פאה בהריוןדבי חיה

האם ידוע למישהי, האם מותר לצבוע פאה בהריון? (כלומר, לי...) שמעתי שלאשה לא רצוי לצבוע את השיער של עצמה (אולי זה לא נכון?!) אבל מה באשר לצביעת פאה והסכנה של שאיפת החומר?

מחכה לתשובה דחופה!

תודה

לא יודעת לגבי פאה, אבל לגבי צבעי שיעריוקטנה
אין הוראה שלא לצבוע שיער, בכל שלב בהריון.
אם את בכל זאת חוששת, יש צבעי שיער מיוחדים בחנויות טבע, שעשוייים מחומרים יותר ידידותיים. ערכה עולה 60-70 ש"ח, במקום 30-40 ערכה רגילה בפארם.
תודה!דבי חיה
לא לנשום עמוק ריח של מי חמצן. לאוורר את החדרריבקאחרונה
הפסקת הנקהירוק זית

מה אתן חושבות על זה?

אני מכירה מישהי  שהפסיקה את ההנקה לילד שלה בגיל שנתיים וחצי.

בטיסה הוא לא ינק בגלל הסיטואציה והוא לא ביקש.ויןם אחרי שהם נחתו הוא ביקש לינוק והיא אמרה לו הזה נסע במטוס בי-בי.ובזה היא סיימה את העניין.כשהיא סיפרה לי את זה אני אמרתי לה שלדעתי זה עלול ליצור חוסר אמון אצל הילד,כאילו מישהו חטף לו את זה וגם אשליות שכאשר הוא יגדל הוא יבין ששיקרו לו.לדעתה אין בזה שום דבר רע  והעיקר שהפסיק לינוק.

מה דעתכן?

האם יש למישהי תגובה?ירוק זית
אם הוא לא ביקש בטיסהיוקטנה
אז יכול להיות שהוא כבר היה בקטע של גמילה. יכול להיות שאמא שלו הרגישה שהוא כבר ממש בשל, ולכן אני חושבת שלא כל כך משנה איך זה נעשה (אם כי ייתכן בהחלט שהייתי בוחרת סיפור קצת פחות הזוי D.
נשמע לי טראומטי לו ואנוכי מצידהאופה
היא הניקה לטובתו או לטובתה? אני מבינה את הרצון להפסיק הנקה בגיל כזה, אבל זה לא רק שהיא מניקה- יש צד אחר לענין והוא, שהילד יונק. הוא נהנה ממשהו, בעידודה של אמא, ואז היא לוקחת את זה ממנו בלי להודיע מראש.
נשמע לי מאוד טראומטי. אני לא יודעת בקשר לאשליות, אבל לחשוב שאמא יכולה יום בהיר אחד לקחת לו משהו אהוב, בלי להזהיר מראש, נשמע לי לא טוב. בנוסף, היתה טיסה, ואלא אם כן מדובר בטיסה לאילת או לגולן, אז לא רק שהסביבה והשפה השתנו לו פתאום, אלא גם מקור לנחמה, בטחון ואהבה נלקח ממנו.

למה היא לא הכינה אותו מראש? הוא גדול מספיק לדבר על זה וגם אם הוא קטן מכדי לנסח מה מפריע לו, שיחה תעזור ותבנה אמון.
מאוד אנוכי מצדה לא לחשוב על מה שההנקה נותנת לו. שוב, לא בגלל שהפסיקה, אלא בגלל הצורה של הגמילה.

הוא באמת היה בסדר עם זה ולא פתאום לא ישן בלילה או נודניק וכדומה? אולי היא לא שמה לב לאותות מצוקה.
תראי היא הניקה בשנתיים יותר מרוב האמהות בישראליוקטנהאחרונה
ואני חושבת שלהנקה, כמו לטנגו, צריך שניים. כל עוד כולם רוצים - יופי. אבל כשלאחד הצדדים זה כבר לא מתאים, פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה להפסיק.
יכול להיות שבתור אמא שלו היא הרגישה שזו הדרך הכי נכונה בשבילו. אני מאוד סומכת על האינסטינקט האימהי.
Hi i'm shank......!אנונימי (פותח)
Hi to all,
I'm a new member to this forum and still someone who tries to lean hebrew. So I hopt you can help me.

Thanks ,
shankrac12@gmail.com
It's pregnancy and birth forumיוקטנהאחרונה
are you sure you're in the right place?
נר לפטריהאנונימי (פותח)
משהיא יודעת האם נרות לטיפול בפטריה בנרתיק עלולים לגרום לדימום?
נראה לי לשאול רופא, לא?נשארת חסויה
אני כרגע סיימתי טיפולאנונימי (פותח)
אין שום דימום!! רק הפרשה לבנה של הנר. כדאי ללכת עם תחתון כותנה ולשים פד-יומי (יש בצבע שחור)
איפה משיגים בצבע שחור???? דחוףאנונימי (פותח)
בכל סופר פארם או ניו פארםאנונימי (פותח)
אז למה אני לא מוצאת?ruthi
בחיים לא ראיתי פד שחור! באמת יש?יוקטנה
או שהתכוונת שיש נרות בכל פארם?
יש ויש!רולי
יש מגני תחתון שחורים בכל פארמים למיניהם...אנונימי (פותח)אחרונה
טיפול בגורם לפטריהאנונימי (פותח)
בנרתיק הוא המעשה הרצוי.
אני מציעה טיפול קינסיולוגי.

פרטים נוספים טל

052-3302523
שאלה  לא נעימה....אני ירושלמית
האם גם אתן סובלות מצלוליטיס לאחר הלידות? זה מסב לי כ"כ עוגמת נפש ומבוכה, שאינני מעזה 'לדרוך' בבריכה וזה מאד חבל לי... (דרך אגב אני ממש ממש לא שמנה או מלאה אפילו)
יש בגד ים חדש וצנוע, כמו שמלה שמכסה כמעט הכלאופה
בעיקר רציתי לדעת, האם רק אני סובלת מזה?אני ירושלמית
והאם יש משהו שיכול לעזור באמת.. ולא רק להסתיר? אנא תשובתכן!
מכירהירוק זית
אני סובלת מזה מאז הלידה הראשונה.
אני חושבת שיש שמנים שכאשר מורחים אותם אז זה עוזר ומוסיף אלסטיות לעור.אבל אין לי מושג בזה.אף פעם לא טיפלתי בזה.
אחותי אומרתכמעט אמא
שיש סבון על בסיס אצות ים שמוריד שומנים ושזה עובד מתוך נסיונה האישי.
אה. אז לא רק את.אופה
תודה על תגובתך ירוק זית!אני ירושלמית
 כתבתי זאת בשלאני ירושלמית
מקרה שהיה לי פעם, הרגשתי רע עם עצמי בשל עובדה מסוימת והרגשתי שרק אני כזו... וחברה אמרה לי"את נורמלית בעיה שיש לך, מסתבר שיש לעוד הרבה בעולם אבל כולם מסתירים.." מאז אני מגלה שזה נכון יותר ויתר... אז החלטתי לנסות לבקש תמיכה...
מה זה צלוליטים?אנונימי (פותח)
זה המצבאני ירושלמית
שבו העור, בעיקר בירכים נהיה כזה גבשושי ולא מתוח יפה מהצטברות של שומנים מתחת לעור.
בעיקר כתוצאה משינויים הורמונליים בהריונות ולידות.
שלא תדעי!
אם את ירושלמית, אפשר להבין שזה מפריע לך יותר.ריבק
אולי אני טועה אבל מהסתכלות שלי, שמתי לב שהירושלמים דואגים ביותר מ"מה יגידו".אני כותבת עכשיו דברים שלכאורה אינם שיכים לבעיה שלך.

אצל חמותי אני רואה במיוחד, שהמראה החיצוני והבגדים ,הכל צריך להיות מושלם. ללא קמט,והכל צריך להיות אופנתי.ומה יגידו השכנים...
כשאני באה לחמותי אני עושה תיקונים, מצחצחת לכולם נעלים,אם הן משופשפות היא טוענת שצריך לזרוק כבר, אני זורקת נעלים רק כשנקרעות.לא חבל?

כאילו שלשכנים אכפת איך אתה נראה? מה אתה לובש?כמובן אם אתה לא יוצא דופן ...
ואם תלכי לבריכה עם חולצה על הבגד ים שמגיעה מעל לברכים, מה כבר יראו? תוך שניה את נכנסת לבריכה ,ובתוך המים לא רואים כלום. לא חבל שבשביל מה יגידו תפסידי שחייה?
חוץ מלך ולבעלך לאף אחד לא מפריע אם יש לך צלוליטיס, להיפך עוד נשים עם בעיה כזו ירגישו in
מוכר מידי...אנונימי (פותח)
אניקניתי בגד ים מכנס של גברים ואיתו מעל הבגד ים שלי אני נכנסת למיים...זה גם מחמיר מלידה ללידה...אני גם לא שמנה אבל גם לא שלד מה שמפריע לי זה בעיקר הצלוליטיס..אמרו לי שעוד לא המציאו תרופת פלא ושאין הרבה מה לעשות עם זה... : (
פתרון (לא בדקתי אבל זה נשמע טוב)שומרוניתאחרונה
קראתי מאמר באתר של הכללית על הצלוליטיס, זה היה די מזמן ולא הצלחתי להגיע אליו שוב אז אני אכתוב מה שאני זוכרת, שזה די פשוט:
הדרך להעלים צלוליטיס היא פשוט לעסות אותו, אבל לא עיסוי עדין וכיפי אלא ממש בכוח והרבה זמן, ז'תומרת- למשל באמבטיה להשתמש בליפה בלי רחמים. היה כתוב שם שזו הדרך היחידה ובעצם כל התכשירים נגד צלוליטיס מבוססים על אותו רעיון, על כולם כתוב שצריך לעסות אותם לתוך העור הרבה זמן וכו', ככה שבעצם מה שעושה את העבודה זה לא התכשיר אלא המסאז'.
מה שקורה הוא שהמסאז' הזה מפזר את השומן בצורה אחידה וככה אין את כל המראה הצלוליטי האופייני.
לא ניסיתי את זה בעצמי (סתם מעצלנות) ואני לא יכולה לומר אם זה עובד. אבל נראה לי ששוה לפחות לנסות..
בשבילכן נשים יקרותאנונימי (פותח)
תפילת שחרית של האשה - חובה



ברך אלוקים את היום

  שאדע לנצל אותו עד תום

  שהאוכל יצא טעים

  ובכביסה לא יהיו כתמים

  שלא אזלול ואוכל נכון

  ושארוץ 40 דקות על ההליכון

  שאשתה יום יום 8 כוסות של מים

  שאנוח איזו שעה בצהריים

  שאצליח להתמיד בדיאטה

  ושלא אפסיד את "אודטה"

  שהפן יהיה וישאר יפה

  שיישאר לי זמן גם לבית קפה

  שבעלי לא יבלבל לי את המוח

  ושלא יגמר לי בסוף היום הכוח...

  שהילדים לא יריבו

  ואליי סוף סוף יקשיבו

  שלא אשכח את אסיפת ההורים

  ושיגידו רק דברים טובים המורים

  שאצלצל לשאול לשלומה של חמותי

  אפילו שהיא קנתה לי טבעת מזהב לא אמיתי

  שלא אגהץ יותר מידי את הויזה

  כי אחרת בעלי יחטוף עלי קריזה

  שאהיה תמיד רגועה

  ושלא יהיו פקקי תנועה

  שהבוס יעלה לי את השכר

  ויגיד לי "קחי לך חופש מחר"

  שאלוהים ישמור על כולנו

  ושירחיק כל רעה מאיתנו

  שלא אעשה מכל פירור סיפור

  שיהיה לי אחלה יום בקיצור

  ב  א  ה  ב  ה
הריון שני - יסוריי מצפוןכמעט אמא

טוב, התלבטתי מאוד אם לכתוב את ההודעה הזאת, כי זה כל כך אישי...

אני ב"ה בהריון שני, מאוד שמחה ומודה לקב"ה. אבל...

בהריון הראשון (שחיכיתי לו בכליון עיניים) הייתי כל יום וכל דקה מתלהבת מחדש. הלכתי בעננים במשך תשעה חודשים רצופים ועד היום אני בעננים מזה שזכיתי שיוולד לי ילד בריא ומקסים. הקדשתי לעובר המון תשומת לב. בהריון הזה אני הרבה פחות חושבת במודע על התינוק. אני אוהבת אותו וכמעט בוכה משמחה באולטרסאונד וכל כך מאושרת שזכיתי בעוד ילד, אבל יש לי יסוריי מצפון שאני לא כל כך מתייחסת אליו. הגדול שלי מתוק ומעסיק אותי כל הזמן. אני מרגישה כאילו זה בא על חשבון הקטנצ'יק (בטח כשיוולד ידע לדרוש את מקומו (. בהריון הראשון הייתי מודעת כל שניה ושניה לעובדה המפליאה הזו שאני בהריון ועכשיו זה שונה...

מישהי מבינה למה אני מתכוונת? הלוואי שכן!

רק תדמייני מה יקרה לך בהריון השישיאנונימי (פותח)
כמעט תשכחי שאת בהריון, זה נורמלי לחלוטין, אם כי יש לפעמים עוברים שדורשים תשומת לב בתוקף רב בכל מיני אופנים ואי אפשר להתעלם מהם..
אין מה לעשות, זה הריון שני. ככה זה.אופה
רק אל תשכחי לדאוג לבריאותך- ארוחות מסודרות ומנוחה.אופה
נורמלי מאוד...דבי חיה
אני שומעת את זה מנשים ככל שההריון מתקדם במספרו שהן כמעט הולכות ללדת בהיסח הדעת... ב"ה זה בריא מאוד! סה"כ העובר שבפנים בינתיים לומד תורה ומצד שני נהנה לשמוע את החיים המתרחשים מחוץ לעולמו, כדי להיות חלק מיזה כשיצא בעז"ה!
אני למשל כ"כ לא התרגלתי לעבודה (אפילו שחיכיתי וכו') שאני מנסה לפעמים לעבור במקומות שהייתי רגילה לעבור בקלות, ופתאום נתקלת בבטן וקצת בהלם! מה מפריע לי לעבור? אז ב"ה שמה ש"מפריע" לך להתרכז בהריון אילו החיים הרגילים, הזורמים והטובים.. תהני בינתיים מהזמן להעניק לגדול את מלא הצומי, כי תיכף.........
לא נראה לי שזו בעיהananas
וזה נראה ממש טבעי שכשמספר ההריון יותר גדול יש לך יותר טרדות על הראש. העיקר שכשהוא יוולד תתני לו מספיק צומי, וזו לא נראית לי הבעיה פה...
האמת, אני לא כזה מאמינה בכל הקטע של תשומת לב לעובר וכו'. אני חסידת השיטה של אמא נינוחה ורגועה. העיקר שאני שלמה עם עצמי, ואז גם הילד יבין את זה ויהיה לו טוב. אבל זו כבר דעתי האישית
שיו, איזה הודעה רגשנית! הורמונים... אבל תודה לכולןכמעט אמא
מזדההאנונימי (פותח)אחרונה
גם אני הרגשתי כך בהריון השני אבל כמו שאת אומרת אח"כ זה הפוך, את כל היום עם הקטן/קטנה והגדול נשאר קצת מוזנח וזה עוד יותר קשה כי עם הגדול יש יותר תקשורת ויותר מה לעשות ועם הקטן רק להניק וכו'.
בהצלחה
איך עוזרים לחברה אחרי לידה?כמעט אמא
יש לי חברה שגרה קרוב מאוד להוריה ועומדת ללדת. הייתי רוצה לעזור לה, אבל אין לי רעיון במה. בטח אמא שלה מבשלת לה והאחיות שלה שומרות על הגדול. אנחנו לא בקשר מספיק קרוב שארגיש בנוח לקפוץ יום אחד לעשות ספונג'ה ספונטי. מה אתן אומרות?
תרימי טלפוןירוק זית
או שתקפצי אליה,ותציעי לה את עזרתך במה שהיא צריכה.גם אם לא תעזרי לה ישירות אחרי הלידה בזכות משפחה חמה ותומכת ביקור הקדשת זמן חברי (כשמתאים לה)תמיד משמח,וגם עזרה אחרי השבועיים \חודש הראשונים גם כן עוזר,כמו כן אפשר אחרי חודש או משהו כזה להזמין לארוחת שבת .שיהיה בשעה טובה.
אולי משהו למקפיא, שיהיה לה למתישהו?יוקטנהאחרונה
סליחה על הבורות: מה זה לידה טבעית?דבי חיה

אני קוראת כל מיני כתבות, פורומים וכאילו על לידות, ושואלת את עצמי מדוע לידה ללא התערבות אמרוה להיות מכונה בשם: לידה טבעית? כלומר, לידה רגילה היא עם אפידורל/זירוז/טשטוש וכדומה? כלומר, ללדת כמו שה' ברא אותנו, בצורה הרגילה והנורמלית היא "טבעית"?????..

הבהרתי את עצמי בשאלה? כלומר, עצם הכניסה לחדר לידה בבית רפואה כבר מקטלגת את הלידה כמאורע רפואי, ואם האשה רוצה להיות "טבעית" עליה להילחם על כך, איזה עולם הפוך!!!!!!!! (אני כבר ממש מבינה את כל לידות הבית, אם רק יכולתי....)

טוב, סתם זה היה מהגיגי ליבי התמה (שלא יראה שלא ילדתי או נכחתי בלידות, אבל זה פשוט משגע כבר!

מה עורר אותי עכשיו פתאום? אני מצטטת מסיפור לידה שאני קוראת באתר דולה:

"אמרתי לאחיות (שהתחלפו כבר פעם שלישית) שאני מעוניינת בלידה טבעית ללא אפידורל. האחיות אמרו שחדרי הלידה תפוסים כרגע, והן יודיעו לי ברגע שיתפנה מקום וגם בישרו לי, שיש לי מזל, כי יש במשמרת 2 מיילדות המתמחות בלידות טבעיות. "

כלומר, מה יודעות יתר המיילדות לעשות? לשגר לחדר ניתוח כמה שיותר? לתקוע אפידורל וללכת?

ממש - עולם הפוך!

את צודקת. גם אני תוהה...אופה
כתבת יפה!יוקטנה
לידה טבעיתיהודיה מא"י
מה לעשות ולאורך ההיסטוריה הנורמה המקובלת ללידה הפכה להיות כפי שאנחנו מכירים היום, בשכיבה על מיטה, מחוברת לכל מיני מכשירים, עם אפידורל וכו'... (דרך אגב אומרים שהכל התחיל בלואי ה14 שרצה לראות נשים יולדות ולכן השכיבו את הנשים כדי שהוא יוכל לשבת בנחת על כיסא ולהסתכל, אבל אם זה אמת או אגדה אני לא יודעת)
כנגד זה התחילה בשנים האחרונות מגמה של 'לידה טבעית'. ואני דווקא חושבת שזאת הגדרה נכונה מאוד - לידה שהיא כפי שבטבע שלנו, עם מינימום התערבות חיצונית, וזאת לעומת הלידה המקובלת היום שהיא לא טבעית. ושלא תבינו לא נכון, אני לא שוללת לגמרי את הלידה השניה, וצריך גם לא לשכוח שלפני ש"המציאו" את כל ההתערבויות הרפואיות האלו אחוז המיתות בלידה (גם נשים וגם תינוקות) היתה גבוהה בהרבה מהיום. כך שכל דבר צריך לקחת בפרופורציה.
ואם שאלת על המיילדות שמתמחות בלידה טבעית - אלו מיילדות שיש להם ידע בדרכי התמודדות עם כאבים שמתאימות ללידה הטבעית, והרבה פעמים הן גם יודעות לעשות מסאז' או רפסולוגיה ושאר ירקות. חוץ מזה אלו מיילדות שבדר"כ מגלה יותר הזדהות אם הגישה וממילא הן פתוחות יותר לקבל כל מיני רעיות (וגם תנוחות) בניגוד לאותה מיילדת שמישהי סיפרה עליה פה שלא נתנה לה ללידת בחצי ישיבה
אחוז התמותה ירד בגלל סטריליזציהדבי חיהאחרונה
לדעתי ולא בגלל התערבויות!!! כך לדעתי... ברור שכל הרפואה הקדמה וברור שיש מיקרים שיש צורך בכל הנ"ל... אבל כל התהליך והגישה מובילים להסתבכויות לפעמים. (ואגב, זאת היתה אני והמיילדת ההיא...)
123 נסיוןאנונימי (פותח)
יום שישי, שליש ראשוןאנונימי (פותח)
ילדים, בחילות, עייפות... איך אפשר לבשל לשבת? אני לא מסוגלת אפילו להתקרב לאוכל, וממילא אני עייפה מדי
נו, איך קוראים לו, ברח לי השם שלו...אינקו
אה. נזכרתי.
בעל.
לעשות את המינימוםאנונימי (פותח)
להיעזר בביביסיטר ולקנות מוכן מה שאפשר... קח שרדנו אנו... ולזכור שיש לזה סוף...
חחחחחחחחחחחחחחחחחחדבי חיהאחרונה
תודה בנות!אנונימי (פותח)
אני פשוט לא מצליחה לעשות כלום. איזו טעות היתה לקנות עוף טרי. הייתי פשוט צריכה לקנות עוף בגריל. טוב מטעויות לומדים.
בעלי הלך לטייל, אבל הוא יקצר ויחזור ויבשל. מה לעשות שאני מרגישה לא נעים שהוא מטפל בי ובבית ובילדים יום ולילה כבר שבועות ואת הסוף לא רואים אפילו לטייל בשקט יום אחד הוא לא יכול.
בסוף זה עובר : )אנונימי (פותח)
שליש שני תרגישי יותר טוב בעז"ה..בנתיים מותר להעזר בבעל...זה חלק מהתפקיד לא?
אני נשואה  חמישה חודשיםאנונימי (פותח)

בס"ד

אני נשואה חמישה חודשים אוהבת כ"כ את בעלי אבל עדין לא נכנסתי להריון ואני כ"כ מבואסת מזה אני מאמינה שה' ישלח מתי שהוא ירצה אבל זה קצת גורם לי ליהיות עצבנית ולהוציא את זה על בעלי .מה גם שכל פעם שאני שומעת שבנות בהריון במיוחד אלה שהתחתנו לפני יש לי צביטה בלב.. אשמח לקבל עזרה

להיות רגועים ומאוחדיםאנונימי (פותח)
קודם כל כדי להיכנס להריון חייבים להיות רגועים ונינוחים. אין לי מקור מוסמך, אבל לחץ יכול מאוד להפריע..
חוצמזה, בחברה שלנו, לצערי הרב, יש המון לחץ מהעניין. מהרגע שמתחתנים והלאה ישר כולם- כולל כולם- מסתכלים לך על הבטן ואז גם אם את אפילו לא צופה תינוק בזמן הקרוב את מובכת ונכנסת להיסטריות. אני לא רוצה חלילה לשלול את הרגשתך כשאת שומעת על אחרות, אבל חשוב מאוד להאמין שהכל בעיתו ובמיוחד- לא מה יש אצל אחרים, את ורק את חשובה.
בקשר לבעלך- הוא בעלך! ואתם חבים להיות מאוחדים וביחד בכל הענין. לרצות ביחד ולתמוך אחד בשני בעת האכזבות, לא עלינו. דברי איתו בנחת, על כוס קפה ותסבירי לו בדיוק את הרגשתך. יכול להיות שמתוך הנחת שבעז"ה תבוא עליכם מתוך שיחה, סבלנות ופתיחות יהיה איזשהו שיפור.
וכמובן- תרבי בתפילות! אני מוצאת את זמן הדלקת נרות שבת כזמן טוב לתחנונים לפני ריבונו של עולם.

מאחלת לך רק טוב ושיגשים הקב"ה כל משאלות ליבך לטובה.
בהצלחה!!
קחי את זה בכיף!!!!!שירק
חמישה חודשים זה ממש כלום
אפילו לא גרם של דאגה
תהני מהזמן הזה שיש לכם את כל הזמן שבעולם
תצאו תבלו תעמיקו את הקשר זה נהדר

אני באופן כללי סבורה שטוב מלכתחילה איזה שנה שנתיים בלי,
וממש חבל להיות עצובה מזה
כי בעזרת ה' יהיה לך הרבה ילדים

לדעתי רק אחרי 2-3 שנים כדאי ללכת לרופא לראות אם אין בעייה
עוד תתגעגעי לימים של זוג צעיר בלי עול של ילדים.ריבק
נצלי את השנה הראשונה לחזק את הקשר, לאכול יחד ,לטייל בלי דאגות,
להנות מהחיים,
מה בוער? הרי היום גם במקרים של בעיה, אפשר לטפל ולהביא ילדים.
אז תני לעצמך את הזמן להנות כמה שיותר כשאתם לבד.
כמובן שילדים זה שמחה, וזה מיוחד,אבל כל בנין נבנה מתשתית טובה.
מצטרפת לריבקה! למרות שאני מבינה אותך מאד...אני ירושלמית
כי גם אני טיפוס לחוץ... ורוצה לראות 'שהכל ב"ה בסדר' ;) אבל ב"ה הכל באמת בסדר אצלך, וזה נ ו ר מ ל י שלוקח זמן להכנס להריון...
מצתרפת גם!ירוק זית
תנצלו את הזמן לבנות את הזוגיות.
אני לא יודעת בני כמה אתם וכמה הלחץ שלכם גדול,אבל אם אתם נמצאים במצב הזה אז תנסו לראות את הדברים החיוביים שזה יוצר כרגע.
גם הרוגע יכול רק לעזור להריון להיקלט ,יותר מאשר לחץ נפשי.
בהצלחה!
גם אני הרגשתי כך...אם הבנים12
דבר ראשון - אני ממש מסכימה עם ריבק שכדאי לנצל את הזמן הזה לחיזוק הקשר עם הבעל מתוך שמחה וחויות יפות טיולים, שבתות בבית בכיף וכו'.
דבר שני - יש 3 זמנים של עת רצון לנשים: בברכת הפרשת חלה, הדלקת נרות וטבילה תנצלי את הזמנים הללו לתפילות גם על חברות אחרות שיפקדו ויתחתנו וכמובן גם עליכם זה מאוד יחזק ובעז"ה תתבשרו בשורות טובות!
הכי טוב להיות עסוקים בדברים אחריםאנונימי (פותח)
בלימודים, עבודה מעשי חסד וכו'. לא לשקוע במחשבות על זה וכו', הישועה תמיד מגיעה בהיסח הדעת..
זאת עצה מעולה!!!דבי חיה
אני רק ממליצה לך, אם את כ"כ לחוצה לעניין, לבדוק באופן כללי שהכל בסדר. כלומר, אם המחזור בא בתדירות רגילה (תבדקי באתרים כמה זה הגיוני) וכל היתר זורם כתיקונו, אין צורך להתחליל לדאוג אפילו טיפה. בטח שלא ללכת לרופאים כי זה ממש מכניס ללחץ למערכת יחסים סבוכה בכל העניין הזה. רק אם יש בעיה שיודעים אותה מראש, כמו מחזור קצר מאוד או לא קיים, אז אין סיבה לחכות!
אני מאחלת לך שתהיי עסוקה בדברים טובים, שתבני עם הבית עם בעלך בנחת - זה הזמן הכי חשוב לבניית הזוגיות!!! ובעז"ה תיוושעי בקרוב.
להודותאנונימי (פותח)
את צריכה להודות לאלוקים שהכיר לך את בעלך!
להודות שאתם נשואים! באהבה!
אלוקים בודק אם את יודעת להעריך את מה שהוא נותן לך!
אגב: גם על זה את צריכה להודות כי הריון מיידי יכול להעיב על הזוגיות
שנשמע בשורות טובות
סבלנות...אנונימי (פותח)
שתדעי לך שכשהגוף במצב לחץ קשה לו לקלוט הריון את חייבת להשתחרר...
שיו אני זוכרת כמה קשה לחכות להריון!יוקטנה
אפילו בפעם השניה והשלישית... בעצם בכל פעם שרציתי כבר, היה לי קשה לחכות. כבר אחרי חודש אחד התחלתי לחשוב מחשבות לא ראליות של "אולי יש בעיה" (כן, גם אחרי שכבר היו לי ילדים בריאים! ). אז חודש, ועוד חודש, ועוד חודש... זה כל כך קשה!
אולי תנסי למצוא דרך לספר לבעלך על הרגשות הקשים שיש בך. תגידי לו: "אני עצובה"; "אני מאוכזבת"; "קשה לי לחכות עוד ועוד"; "אני פוחדת"... קראתי פעם בספר רעיון נחמד, שהגוף שלנו הוא כמו סיר לחץ מבחינת הרגשות, ואם אנחנו לא משחררים במידה את הרגשות הקשים, הם נבנים ונאספים ונאגרים בתוכנו, עד שפתאום בום! הם יוצאים החוצה בלי וויסות, בבת אחת, במקום ובדרך שלא ציפינו ולא רצינו (לדוגמא, בצורה לא נעימה על הבעל...). אולי אם תמצאי את הדרך לפרוק את הרגשות הקשים (ואולי בכלל לא בשיחה עם הבעל, אלא בכתיבת שיר, סיפור, בלוג, ציור... בדרך שלך!) לא תגיעי למצבים היותר קשים?
ואני מאחלת שהבשורה המשמחת תגיע מאוד-מאוד בקרוב!

(לזוג בריא לוקח שישה חודשים בממוצע - אפשר פחות וגם יותר - להיכנס להריון. אחרי שנתיים של נסיונות בלי טיפולים, חלילה, 95% מהזוגות יהיו בהריון. אני מקווה שלפחות מפלס החששות לא גבוה מדי!)
יוקטנה, אני איתך!ananas
ממש תיארת את הרגשות שלי בצורה מדויקת. כ"כ קשה לחכות להריון שממש רוצים! זה נראה שהזמן לא זז בכלל, ואני בחיים לא אכנס להריון. אז צריך לסמוך על הקב"ה (תפילות מאוד עוזרות, בעיקר אישיות, לא מהסידור).
לצלע החסרה- אני יודעת שזה קשה, אבל תהני לפחות מהמקווה חינם שיש לך...
חוץ מעידוד אין לי מה להציע...
לצלע החסרה...אנונימי (פותח)אחרונה
לקח לי שנה וחצי להכנס להריון אחרי שנישואים ללא טיפולים כלשהם..מכיוון שהתחתנתי יחסית צעירה (לפני גיל 20) שמחתי כל חודש על ההזדמנות של להיות לבד עם בעלי . עד היום אני מתרפקת על השנים המדהימות האלה...אחרי הלידה הראשונה בכל פעם שהפסקתי גלולות נכנסתי תוך חודשיים שלושה להריון . כך שאין חוקים..אבל אני מבינה לליבך ואני וחברותיי נוהגות לעשות הפרשת חלה משותפת של מעל 40 נשים עבור נשים שרוצות פרי בטן אם תשלחי לי במסר אישי את הפרטים נוכל לעשות זאת עבורך...יש לנו נסיון מוצלח במיוחד עד היום כל מי שהפרשנו עבורה זכתה להחזיק תינוק...