שרשור חדש
שלום לכולכםאדרת

בס"ד

במהלך חייהם של הזוגות הנשואים, צצות לפעמים שאלות, שלא קשורות דוקא לילדים, הריון, לידה, כלכלת הבית וכד',
אלא שאלות העולות בין לבין, ולא תמיד יש את מי לשאול ו/או במי להיעזר.
לכן, במיוחד עבורכם, הנשואים, נפתח הפורום החדש "משפחה", בו תוכלו להעלות את שאלותיכם לאנשים נשואים כמוכם, בתקוה לקבל מענה בהתאם.
שאלות הקשורות לנושאים משפחתיים, על זוגיות, על ההורים, על העתיד (וכן, גם על השוויגער...).

יש להשתדל שלא להעלות נושאים שהצניעות יפה להם...

                                                                                  בהצלחה,

                                                                                                               איילה ואלעד

יוקטנה, מתי את טסה לחו"ל?אנונימי (פותח)
והאם את תעזבי אותנו או שתנהלי אותנו משם?
את נוסעת?ירוק זית
שתסעי לשלום ותחזרי לשלום.
תודה יוקטנה
באמצע ספטמבריוקטנה
אני לוקחת מקלדת עברית ומקווה שיתאפשר לי לגלוש משם. האמת שאני מנסה להדחיק אז עוד לא בדקתי וסגרתי את כל הדברים האלה P:
למה את מנסה להדחיק?ירוק זית
האם זה מעבר למגורים?
חס וחלילה! :0יוקטנה
אני פשוט לא מסתדרת טוב עם שינויים, ואני גם מדמיינת כל מיני דברים מפחידים על הטיסה, ומדמיינת דברים רעים שיכולים לקרות בשהייה שם, וזה גם רק עם הבנות, והבנים נשארים עם בעלי וזה מעציב אותי... אבל אני יודעת שזה יהיה כיף גדול, ואני עושה מאמץ גדול לחשוב ככה!
תיהניירוק זית
סליחה על החטטנות רק דאגתי שלא נישאר לבד..אנונימי (פותח)אחרונה
כמעט מיואשתאנונימי (פותח)
הילדה שלי בת חודשיים וחצי לא נותנת לי לעשות כלום!! נראה לכם נורמלי שהיא לא מסוגלת להיות לבד אפילו דקה?? או אוכלת או על הידיים או ישנה? טני מיואשת...
הכי חשוב לא להתייאש!!!ירוק זית
מזדהה איתך,מחבקת אותך,מנסה לעזור.
קודם כל שתדעי,יש ילדים כאלה.אחת ל... אבל יש.
אפשר להקל ולפנות את הידיים על ידי תינוכיס או כל מינסה אחר.
מהניסיון שלי מדובר בתינוקות או שזקוקים ליותר מגע ותחושת ביטחון על ידי קירבה פיסית או שזה גזים.ואז השכבה קשה להם במיוחד על הגב.
וזה מוביל אותי לזה-איך היא כשאת מניחה אותה על הבטן?אם היא יותר רגועה אני הייתי הולכת על זה.
האם ניסית בעגלה לנדנד קצת או בסל קל?
הקבה סבלנות לפעמים הדברים האלה מסתדרים תוך מספר חודשים לפעמים יותר.אני אישית ממליצה להוריד קצת הילוך בדברים אחרים ולהקדיש לה יותר בהחזקה.המאמץ משתלם.
שולחת לך חיזוקים ועוד חיזוקים.
אולי נדנדה חשמלית, נסי להשיג אפילו מיד שניה.ריבק
זה מאוד מרגיע.
כשנולד בני הבכור, בעלי נדנד אותו הרבה בעגלה,
ותהה למה עוד לא המציאו מכשיר שינדנד את העגלה או המיטה?
סבלנותאופה
היא ממש קטנטונת!!!! רעש, המולה, אנשים שהיא לא מכירה (חוץ מאמא-אבא, זה בערך כל העולם בשבילה...), מקום שונה, קולות זרים, הכל הכל מפחיד אותה.

קחי את הזמן שלך ושלה, ותנוחי. ז ה נשמע לי מאוד נורמלי. זה אומר שהיא מבחינה בשינוים, מזהה את אמא וכולי.

טיפים להתמודדות: כשאת איתה, תהיי *איתה*. זה לא רק להחזיק אלא גם לתת תשומת לב. אז תשירי לה ותדברי אליה.
תמצאי זמן לנוח במשך היום.
תשיגי עזרה בניקיון וסידור הבית, כך שתוכלי להיות איתה ברוגע.
תשתמשי במנשא.
תמצאי זמן לעצמך כל יום. תפנקי את עצמך.
בתי היתה ככה בדיוק, ומצאתי שהשלמה עם הצורך שלהאנונימי (פותח)
מקלה עלי. אפילו לא הורדתי אותה מהמנשא כשנרדמה, כי אז היא היתה מתעוררת וזה היה עוד יותר מעצבן. אז מתקלחים בערב, כשאבא נמצא, שוטפים כלים בערב...
בגיל 4-5 חודשים בערך היא "בקעה מהביצה" והתחילה לגלות עניין בעולם, וכשהיא למדה לזחול היא הפכה לתינוקת הכי מאושרת ועצמאית בעולם.
היום אנחנו צריכים לקבוע אתה פגישה כדי לקבל חיבוק.
תודה רבהאנונימי (פותח)אחרונה
לכולם על העידוד והעצות.
חבל על החלב..מיכיה

כמה זמן אפשר לשמור בפריזר חלב אם קפוא?

יש לי חלב מלפני חודש ואני חוזרת לעבודה עוד חודש..

אומרים שכמה חודשים ,אבל שיהיה סגור הרמטיתריבק
אחרת זה מקבל טעם לואי.
חוץ מזה הכמות לא תספיק כי בעוד חודש הכמות שהתינוק יונק תגדל.
בהקפאה עמוקהאנונימי (פותח)
אפשר 3 חודשים
מקפיא-3 חודשים, הקפאה עמוקה-6-12אופה
זה בחלב טריאופה
תודה רבה!!מיכיהאחרונה
שלום.אשמח לייעוץ..מנגו

זה לא קשור להריון אבל אין פורום רק של נשואים אז רציתי להתייעץ- בעלי יוצא למילואים של חודש בעוד מס' שבועות ואני מפחדת לישון לבד בלילה.. עברנו מישוב קטן לעיר(בגלל הלימודים..) ואני מחויבת לעבודה כך שלנסוע להורים זו לא אופציה כל כך..(רחוק) כפי שעשיתי במילואים הקודמים. יש קצת חברות באזור אבל אתן יודעות איך זה...

איך מתגברים על הפחד?

מקווה בע"ה פעם הבאה להתייעץ בנושא הקשור לפורום..

תודה

למנגו...אנונימי (פותח)
אני ישנה עם אורת במטבח בשרותים ובקיצור חצי בית מואר וגם הטלביזיה דולקת עד השעות הקטנות של הלילה עד שאני קמה לכבות אותה..תתנחמי שבקיץ אין את הרעש של הרוחות מבחוץ וזה פחות נורא..בכל מקרה אחר כך שיש ילדים גדולים בבית אפילו בגילאי 7-8 זה כבר לא מזיז כל כך..למרות הכל לא ישנים טוב...תשלימי שינה שבעלך יחזור...
בהצלחה...
אולי תנסי להשיג בנות שרות או משהו כזהאנונימי (פותח)
שיסכימו לישון אצלך ובסוף תצ'פרי אותן. אני אישית עשיתי כזה דבר כשהייתי בת שרות דוקא באחד היישובים, והבושם שקיבלתי בסוף משמש אותי עד היום...
אפשר גם נערות (בתשלום)כמעט אמאאחרונה
אם תכתבי באיזו עיר את גרה, אולי מישהי מהפורום תוכל להפנות אותך למכרה/קרובה שמה.
כיצד לעבור את צום תשעה באב?.. קל צום?חנהלה

טיפים לעבור את הצום בהצלחה בע"ה?

מישהי כאן התנסתה בקלי-צום?

כדאי לקחת? בסדר לקחת בהריון? בהנקה?..

 

תשאלי את הרב שלך.יהודיה מא"יאחרונה
כי הפסיקה המקובלת היא שמי בהריון ומתקשה לצום עדי כדי כך שהיא לשכב במיטה פטורה מהצום. ולגבי נשים מניקות - הפסיקה המקובלת היא שמי שרואה שמתחיל להיות חסבר חלב לתינוק מותר לה לאכול ולשתות. אבל בכל מקרה שיש דעות שונות בענין, וכדאי לשאול את הרב הפוסק שלכם איך לנהוג.
אתם מוזמנותאנונימי (פותח)

אתן מוזמנות להצטרף לפורום החדש " גינון מהלב "

הפורום הוא לחובבי הקסם שבטבע ובאדמה. לא צריך להיות מקצועיים בשביל לאהוב את קסם הבריאה . . .           נשמח אם תשתפו אותנו אילו צמחים יש לכם בביתכם / גינתכם ( אפשר להוסיף תמונה ) ועוד כל מיני מחשבות ושאלות בנושא ...

ירידות מיים...דבי חיה

את שתי הלידות שלי התחלתי עם ירידת מיים (רצינית ביותר!). מה לדעתכן?/בידע הרפואי שלכן הסיכוי שזה יקרה שוב?

בלידה הקודמת הייתי בלחץ שזה יקרה לי בעבודה (בבית ספר...) וכל הזמן אמרו לי: בגלל הלידה רהאשונה אין לך מה לפחד.... מזל שזה קרה בבית!!! (למרותש חברתי טוענת שעובדה שפעמיים זה קרה בבית, שהגוף לא יתן לזה לקרוה בחוץ, שטויות לדעתי!)

מה דעתכן? (לשים טיטול מהתחלת החודש התשיעי?

זה תמיד הפחד שלי כמורה,שזה יקרה לי בדיוק בכתה.ריבק
גם שתי הלידות הראשונות שלי התחילו בירידת מיםיוקטנה
השלישית התחילה בצירים, אבל תוך שעה, אולי, ירדו המים.
בלידה הרביעית התינוקת נולדה עם שק מי השפיר שלם סביב ראשה
הרופא שלי אמר שמי שהתחילה בירידת מים, באמת יש סיכוי גבוה יותר גם בלידות הבאות להתחיל בירידת מים.
דווקא גם אני חושבת שסיכוי סביר יותר שזה יקרה באווירה שקטה יותר מאשר בכיתה
קצת מרגיעה...דבי חיה
מה זה בכלל ירידת מיםשירק
חייב שזה יהיה?
מה אם זה קורה ליד אנשים זה ממש פדיחה
את שומעת "פּוּק".והרגלים שלך נשטפות במים חמים.ריבק
לפעמים יש ירידה של מעט מים, ולפעמים זה ממש הרבה.
אצל יוני, היתה לי ירידת מים ב1 בלילה מתוך שינה.
זה מאד מבהיל!! ,ומיד התחילו צירים חזקים, נסענו לבית חולים ועודבחדר הקבלה ילדתי על מיטה רגילה, בשעה 2 !!
המילדת אמרה- הלואי על כל בנות ישראל כזאת לידה.
באמת הלוואי.
שירק,מה שלומך?
ליוני הזה אף פעם לא היתה טיפת סבלנות..שירק
איך שאני מתגעגעת..
למה צריך לשמוע "פוק" ?
שלומי טוב ב"ה הבחילות פחות או יותר עברו,
עכשיו אני רעבה כל הזמן
כשיש לי קרקורים אז אני יודעת: וואו לא אכלתי כבר יותר משעה

ומה שלומך?


לא חייבים לשמוע "פוק"...דבי חיהאחרונה
אצלי ב-2 הפעמים הספקתי להגיע לשירותים אפילו, אבל לא יכולתי לצאת משם כמעט שעה....כל פעם שניסיתי היו זרמים חדשים, וכל הדרך לבית היולדות נסעתי עם מגבת ספוגה שהחלפתי כל הזמן, אבל לאט לאט זה פסק והספיקה תחבושת
פליטות פה(-:מנטה

התינוקי שלי פולט המון...

האחות בטיפת חלב אמרה שאם זו לא כמות מאוד גדולה ולא בקשת, אז זה אפילו דבר טוב כי זה מראה שיש לי הרבה חלב. (לא שהייתי צריכה את הסימן הזה... לא קשה לפספס "ארץ זבת חב ודבש"(-: )

השאלה היא, אם הוא פולט אחרי צד אחד, להמשיך ולתת לו עוד? אני לא רוצה 'להאביס' אותו ומצד שני לא רוצה שיישאר רעב, וגם לא רוצה גודש...

בשידור חי...מנטה
בעודי כותבת את ההודעה, פלט השמנמני כמות נכבדה מהארוחה... כבר אמרתי שאני נמצאת פה בהנקה... (שימו לב לשעה..(: )
זה פוחת בהדרגה החל מגיל שנה כשהתינו כבר יושב.ריבק
ירידה בכמויותאנונימי (פותח)
הבן שלי הפסיק לפלוט בגיל חצי שנה,
וזה באמת גם מה שאמרו לי שזה פוחת בסביבות גיל זה.
שאלה קטנה : מה זה אומר אם הוא פולט בקשת ובכמות יותר גדולה?
יונתן שלי היה מקיא לפחות פעם ביוםיוקטנה
את הארוחה, במשך כמה חודשים. זה היה מאוד לא נעים כשזה היה קורה!
הרופא חשד שיש ריפלוקס ושלח אותנו לבדיקה מאוד לא נעימה, ואני מתחרטת שעשינו אותה כי בלב שלי ידעתי שהכל בסדר איתו עו דקודם שראינו שהבדיקה חזרה תקינה.
עם הזמן זה הסתדר לו. עוד כמה שנים הוא היה יכול להשתעל שיעול קצת חזק יותר ופתאום להקיא, אבל עכשיו, בגיל 6, אני כבר לא מרגישה שיש הבדל בינו ובין שאר הילדים.
וואו! חיבת לשתף! תשמעו משהו מדהים!אני ירושלמית
גם בני הבכור(שהיום ב"ה גם הוא כבר בן שש)היה מקיא בקשת בהתחלה, עד גיל 3-4 חודשים, אולי פחות.. לא זוכרת. ב"ה ראינו שהכל בסדר איתו, מלבד זה שהיה נראה קצת תשוש לאחר ההקאה, ולכן לא עשינו מזה עסק. בנה הבכור של בת דודתי, נולד מעט לאחר הולדת בני,והנה גם הוא 'נהג' להקיא מדי פעם. היא דאגה וכן חפשה משמעות לעניין. רופא הילדים שלה אמר לה:

וכאן מגיע משפט המחץ:

"יש תופעה של הקאות אצל בנים בכורים בדוקא, שאין לנו('לרופאים') הסבר מדוע היא קורית. אך זו איננה בעיה".
ועכשיו אני שומעת ממך יוקטנה על עוד בן בכור שלקה בתופעה... מעניין לא?
גם הבן הבכור של ריבק היה לו את זהשירק
נכון , ילדי הבכור נהג להקיא בקשת!!ריבק
היתי מוצאת את הקאתו עד שני מטר מהמיטה !
הוא דוקא גדל יפה ולכן לא עשינו ניתוח ...
חיכינו לגיל שנה ואז היה היה שיפור משמעותי.
שירק ודאי זוכרת איך הלכנו איתו לכל ממקום עם סינר.
ואפילו באמצע שהסרטנו אותו- הוא פלט ללא סוף.
אתן אחיות?אני ירושלמית
כןשירק
הילד שלה כל פעם אחרי האוכל כשהיינו מחזיקים אותו ישר היינו מחכים לגרפץ הקבוע ולפליטה הקבועה
איזה קטע! מעניין!יוקטנה
גם שלי הייתה ככה וזה נגמר עם הזמן...אנונימי (פותח)
לא זוכרת באיזה גיל זה היה כשזה נגמר לה. אבל היום ב"ה היא כמעט ולא פולטת מה שבטוח לא בכמויות של אז.
צריך להבדיל בין פליטה להקאה. הקאה היא בכמויות גדולות ובקשת וזה אומר דרשני. ואל תדאגי אם את חושבת שאת לא תדעי להבדיל כשהוא יקיא לך (ח"ו) את תדעי בטוח שזו הקאה...
חוץ מהלכלוך שזה עושה זה לא נורא, וזה עובר. לדעתי אם הוא עולה במשקל יפה אל תפחיתי ואל תוסיפי.
יש גם דבר שנקרא ריפלוקס זו תופעה שאני לא יודעת להסביר כ"כ. אני אשלח לך קישור לזה ומאתר מניקות (אתר מומלץ!) ככה תראי עפ"י הסימנים אם זה זה.
קישור למאמר: פליטות וריפלוקס אצל תינוק יונק  אנונימי (פותח)
עולה במשקל?אנונימי (פותח)
גם שלי בת חודשים וחצי ופלטת בטירוף אבל הרופא אמר שכל עוד היא עולה במשקל אז זה בסדר כי גם אם יש לה ריפלוקס וזה לא מפריע לתזונה אז זה בסדר.
הפליטות נגמרו כשאני הפסקתי לאכול מוצרי חלבאנונימי (פותח)
אני מאד ממליצה לנסות. וככה גם ידעתי שהילדים שלי רגישים לחלב פרות
כדאי לבדוק אלרגיות!/רגישויותדבי חיהאחרונה
אצלנו זה ממש עבד ככה.. אבל לנחש שזה מחלב פרה זה לא תמיד מצליח... אצלי בית הגדולה "ניחשנו" חלב פרה (פשוט הפסקתי לאכול) ואז הפסיקו כל הליחות, וכשהפסקתי קמח חיטה היא הפסיקה "להקיא" (לפלוט היא לא הפסיקה אפ'פעם...לא עד היום כמובן) אם פעם אכלתי משהו עם חיטה (אפילו שזה היה פיצפוצי אורז ואחד המרכיבים האחרונים היו קמח חיטה...), מיד אח"כ היא ינקה, הרימה את הראש והקיאה 24 שעות רצוף!!!
בכ"א מיש מתעניינת על בדיקת אלרגיות אמינה הרבה יותר מאשר השיטה הרגילה אצל רופא, שתחפש אצל מאבחנות בשיטת אייפאק. מי שתרצה מידע ותר מפורט, אני יכולה לתת.
התארגנות לפני לידהאנונימי (פותח)

בס"ד

האם אתן קונות בגדים לתינוק או התינוקת מארגנות לפני הלידה? או שרק אחרי? יום טוב גלית

התארגנותירוק זית
לא קונה כלום לפני ,לקראת הלידה.הכל מסתדר אחרי.
יש לנו מנהג נחמד לי ולבעלי.בעלי קונה את הבגד הראשון שהתינוקי לובש -אחרי שנולד כמובן.ככה מאז ילדינו הראשון.
לידה קלה!
את יכולה לעשות הזמנהאנונימי (פותח)
של בגדים שאת רוצה בחנות לבגדי תינוקות, ואפילו לא לשלם עליה (כמדומני שזה הסידור) ואחרי הלידה את מתקשרת ומכינים לך את זה או שאפילו מביאים לך הביתה. האם זו לידה ראשונה?
לארגן בעקיפיןמנטה
אפשר שהאנשים הקרובים יארגנו "בשושו" וישאירו את הדברים אצלהם עד הלידה בעז"ה.
ככה יש ביטחון כשהולכים ללדת ש"משהו כבר דאג לחלק מהסידורים לפחות", ואת לא עברת על החטא החמור של ארגון לפני הלידה(-: למרות שזה לא כל כך נורא לתזז אותם ואת הבעל גם אחרי הלידה... ממילא יש בלי סוף סידורים לעשות, לא יורגש אם יתווספו עוד כמה...
זו באמת דילמהדבי חיה
לפעמים יולדים בחמישי בצהריים/ערב ומשתחררים במוצ"ש! מאוד קשה להתארגן, או בכלל אחותי שילדה ביום שישי בצהריים והשתחררה בראשון בבוקר... צריך לתזמן אנשים מהמשפחה הקרובה שיקנו ברגע שצריך!
אני מתארגנת כפי שלימדה אותי אימי וסבתי, וכו..ריבק
אמי לפני הלידה היתה מוציאה את כל הבגדים הקטנטנים, גופיות רגליות וחיתולים,סדיניות..., מכניסה לגיגית ויוצקת כמה קומקומי מים רותחים, שכל החידקים יושמדו, כמובן עם אבקה עדינה לתינוקות.
כביסה ביד כמו בשנות הארבעים.
אני מכינה ה-כ-לכמעט אמא
אנחנו גרים בישוב, בלי רכב והיה נראה לי מיותר לגמרי להלחץ אחרי הלידה. אני גם שונאת להתקע בלי דברים (גם לפני החתונה קניתי כמעט כל מה שהיה צריך לבית). אז לא קניתי מלתחה, אבל דאגתי לכמה חליפות, גופיות וכו'. את כל הציוד - אמבטיה, עגלה, כסא תינוק - קנינו והבאנו הביתה מראש. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה כי אחרי הלידה לא היה לי כח לצאת לשום מקום.
לצערי אני מכירה אישית מישהי שקנתה לפני הלידה...אנונימי (פותח)
סליחה ברח ההמשך...אנונימי (פותח)
לצערי אני מכירה מישהי שקנתה לפני הלידה את הדברים הגדולים אבל לא זכתה לחזור עם תינוק הביתה....עדיף לחכות עד הלידה לראות שהכל בסדר...
לחזור הביתה שיש חדר מסודר לתינוק שלא מגיע מקשה מאד...כעבור שנה נןלדה ילדה מקסימה אבל האמא לא הייתה מסוגלת להשתמש בדברים שקנתה ונתנה לחברות...
תודה על כל התגובות!!!אנונימי (פותח)אחרונה
בס"ד

נראה לי שבכל זאת אקנה זו לא לידה ראשונה ולתזז את כל העולם לא נראה לי אז המון תודה לכם ותחזיקו לי אצבעות!!!
סתם מתוך סקרנותכמעט אמא
מה מקובל אצלכן - האם ומתי מודיעים על נסיעה ללידה ולמי מודיעים? בטח בלידות מאוחרות חייבים להודיע למישהו, כדי לארגן את הילדים. בלידה הקודמת שלי (ראשונה) התלבטנו בזה. בסוף ילדתי בשבת וזה היה מצוין!
למי שמתחשק...אנונימי (פותח)
אני ב-2 הלידות נסעתי בשבת, את הגדול השארנו אצל שכנים, וזה היה לי הכי כיף- לא חייבת דו"ח לאף אחד. הבשורה יוצאת לאור עם התינוק... אבל זה נורא תלוי בך. אני באמת לא יודעת איך הייתי מרגישה אם זה היה יום חול...
נסיעה לביה"חירוק זית
כל פעם היה סידור אחר.רוב הפעמים השארתי אצל חברים בישוב.ופעם אחת כשנסענו בלילה השארנו את הילדים ישנים בבית -היה לנו סידור ען זוג צעיר שלא היו להם אז ילדים- והם באו אלינו לישון עם הילדים שלנו בלילה.ולמחרת הילדים הלכו לחברים אחרי הגן(כן,מה לעשות ,יש לידות ארוכות לפעמים).
עכשיו יש לנו ילדים גדולים ב"ה אז ב2 לידות הם נשארו עם הילדים בבית(בפעם השניה היתה בשבת).
אני אישית מעולםלא הודעתי להורים לפני הלידה שנסענו -בשביל מה להלחיץ(הם אנשים לחוצים גם ככה) ובטח שלא רציתי אף אחד מהם נוכח בלידה חוץ מבעלי היקר. אל תשכחי שאת המנהיגה של הלידה שלך. אם קשה לך עם זה אני יכולה לנסות לעזור לך.את כותבת על הפעם האחרונה שילדת בשבת ושהיה מצויין-אז אני מסיקה שאת מפחדת מהעלבויות של ההורים?או של מישהו אחר? תאמיני לי -זה לא צריך להיות בראש מעייניך במקרה הזה ואת לא צריכה לחכות לנס כדי לקחת אחריות על אושרך והחוויה שאת הולכת לעבור.חשוב מאד שזה יהיה בשלוות נפש-שרק את יכולה ליצור אותה בכוחותיך הטמונים בך.תגלי את כוחותיך אלה .מאחלת לך הרבה הצלחה.אני מוכנה לעזור לך אם תרצי
שיהיה במזל טוב
לירוק זיתכמעט אמא
את צודקת לחלוטין. העלתי את הנושא, כי דיברתי עם חברה שלי והיא סיפרה לי שהמשפחה של בעלה נעלבה שלא סיפרו להם על הנסיעה ללידה... אמא שלה היתה איתה, אז יצא שצד אחד כן ידע וצד שני לא. בלידה שלי נסעתי רק עם בעלי וזה היה טוב לי מאוד, אבל אני תוהה מה יקרה אם בלידה הבאה ארצה להזמין את אמי... איך אפשר להסביר לבעל בעדינות שאמנם לאמא שלך את מוכנה לספר, אבל להורים שלו עוד לא? זה נשמע מעליב.
למי להודיע?ירוק זית
הבנתי את שאלתך והיא באמת מאד הגיונית.
אבל קודם כל בואי נעשה קצת סדר.
קודם כל את כותבת שבפעם הקודמת נסעת רק עם בעלך והיה לך טוב מאד.
ואולי הפעם תרצי זאת שוב?תחשבי מה זה נתן לך,לכם לזוגיות החוויה המשותפת הזו. איך זה בנה אתכם.
עכשיו תחשבי על הפעם הבאה ,מהן ציפיותיך מהלידה הזו העומדת להתרחש?
כדאי לחשוב -האם בכלל תרצי לשלב את אימך בחוויה או לא.אם לא אז אין בכלל מה לחשוב על העניין ובא ליון גואל .
אם את מגיעה להחלטה שאת כן רוצה את אימך איתכם או כל אחד אחר.קודם כל כדאי לשתף את בעלך.לא להודיע אלא לשתף ,תראי מה הן תחושותיו לגבי העניין .באם אתם מחליטים ביחד שזה מתאים,אז לדעתי האפשרות הבאה היא הטובה ביותר.
בעלך או איתך או בלעדיך ילך לדבר עם אימו מבעוד מועד ויספר לה בפתיחות שאתם משתפים את אימך בלידה בגלל הקשר אם בת שיש לכן.אל תשכחי שכאשר יש קשר קרוב בין אם לביתה אז זה יכול להיות חוויה נפלאה לשתיכן כנשים לעבור את הלידה ביחד וזה מאד יכול לתרום לכן כנשים.אבלהרגש של חמותך כלפיך לא צריכה להשתנות מכיוון שאין כאן עניין נגדה אלא עניין בין בת לאם ,ועניין זה הוא טבעי ביותר. כך שאולי חמותך עלולה לקנא(לדעתי רגש זה הוא יותר מדויק מאשר להיעלב)אבל בסופו של דבר היא תקבל את זה .כמובן כדאי לשבח אותה כאם וסבתא ולתת לה הרגשה שהיא רצויה מאד וכמובן גם נשיקה בסוף יכול לרכך .אבל לדעתי השיתוף שתשתפו אותה לפני לגבי העניין גם ירכך את הרגשתה כי זה נותן לה את היחס שאתם נותנים לה גם מקום.
כמובן ישנה גם את האפשרות שמלכתחילה היא תבין את העניין והכל ילך בצורה יפה וגם זה יכול לקרב ביניכן.המקום שאתם נותנים לה.בהצלחה ולידה קלה כלידה של תרנגולת.
באמתכמעט אמא
נוח לי מאוד לנסוע רק עם בעלי. אמא שלו גם בטח תבין אם ארצה שאמי תצטרף, אצלם מקובל מאוד שהבת נוסעת עם האמא ללדת. מקווה שלט יהיו הפתעות...
אז הנה לך.ירוק זית
ההחלטה בידיכם.
שיהיה בשעה טובה ורק עם הפתעות טובות.
שבת שלום.שמחה בשבילכם.
מודיעה לבעלי...אופה
שמתי את הגדול אצל חברה טובה שיודעת לא להגיד לאף אחד.
אני לא רוצה להלחיץ אחרים, לא רוצה להלחיץ את עצמי (במחשבות על זה שאנשים מחכים לעדכונים), ולא רוצה אף אחד שם, לא בלידה ולא מיד אחרי. אני צריכה זמן לעצמי גם אחרי הלידה, להיות עם התינוק ולא לארח אנשים, ועוד סיבות שלא אפרט כאן...
במיוחד טוב לא להגיד כשהלידה מתחילה ביום שישי ונגמרת בשבת. למה להדאיג?
הודעתי מראש שאני לא מודיעה לפני שהתינוק נולד ועם הזמן והלידות אני צוברת גם בטחון עצמי לא להתבייש!
למה לא לספר?אנונימי (פותח)
אני מספרת לכולם (מי שער באותה שעה) אני גם מתקשרת לחברות מהחדר לידה מרוב שיעמום, כי אני לוקחת אפידורל, בסוף ההפתעה היא אם זה בן או בת, כי את זה אני לא שואלת..
חויות מנסיעה ללדת בשבת...דבי חיה
אני נסעתי בשבת בבוקר, והיות אונו גרים בשכונה קטנה ומבודדת וכולם יודעים מי נמצא בשבת ומי לא, וכן שכנים שראו אותנו נוסעים מהחלון..
בקיצור, אחותי שמרה על הגדולה ומיד במוצ"ש היא שומעת נקישות בדלת, ולהפתעתה על המדרגות בגובה 2 קומות שכנים מכל הבניינים שואלים: מה ילדתי???
היא היתה צריכה לאכזב אותם שטרם.....
(גם לי היתה לידה ארוכה), אז ככה שלא כל נסיעה בשבת פותרת את המתעניינים... (רק ההורים שלי לא ידעו היום והם גרים רחוק, היא עידכנה אותם מדי בצאת השבת והם מיד יצאו לדרך... אמא שלי הגיעה "לתפירה"!!!! (ב"ה)
ויווי, זה מצחיק כמה אנשים שונים!כמעט אמא
ראי תגובתי לאופה.
אולי אעשה כמוך -כמעט אמא
הכי טוב להודיע מראש, כמה חודשים לפני כן, כדי שלכולם יהיה זמן לעכל ולהסתגל. אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת - אני במשך חודשים אחרי הלידה לא רציתי לראות אף אחד ולשמוע אף אחד (שלא לדבר על זה שלא רציתי שכל מיני קרובים רחוקים ימשמשו את הילד ויגידו לי מה לעשות איתו - מצטערת שאני מגעילה, ככה הרגשתי). אפילו יש לי חברה או שתיים שכנראה קצת נעלבו/דאגו מההתעלמות הממושכת. מה לעשות, ליולדת יש זכויות...
התגובה לאופהכמעט אמא
האמת, הנושא נורא הלחיץ אותי בהריוןאופה
בעלי דווקא לא הבין למה אני לא רוצה שהוא יודיע להורים שלו (אכפת להם יותר), ושהם בטח ירצו לחכות בחוץ וכולי. היו כמה פעמים של הוצאת עצבים, אבל בסופו של דבר הוא אמר להם שאפשר לבוא לא מיד אחרי הלידה. ילדתי בלילה והם באו למחרת אחה''צ, כך שהיה בסדר מבחינתי.

בכל אופן, ממש תרגישי בנוח להגיד לא לביקורים. חשוב יותר לשמור כוחות לתינוק החדש, הבעל והבכור/ה. מי שרוצה לבקר אותך כדי ש*את* תרגישי טוב, יכבד את בקשתך.
עוד רעיון טוב- להתפלל הרבה לה' לפני שמסבירים בצורה יפה את הענין. ה' שומר על נשים בהריון.
זה עובד גם עם מישושי בטן לא רצויים............... (וזה כבר נושא לשרשור חדש... איכס...)
הבהרה- גם להורים שלי לא הודעתיאופה
גם אמא שלי לא היתה מספרת לפני הלידה, כך שהיא ממש מבינה.
אוי, הקטע עם מישושי הבטן...כמעט אמא
אני מצטערת, כשזה קורה למישהו אחר זה אפילו מצחיק (: אין לי מושג איך הייתי מגיבה אם מישהו היה עושה לי את זה...
לפני ההריון הראשון חיכינו תקופה לא קצרה לנס המיוחל והיו כמה נשים מבוגרות (מהמשפחה המורחבת, שאני בקושי מכירה) שהניחו את היד על הבטן שלי והצביעו לשמים כל פעם שנפגשנו. זה היה מצחיק מרוב שזה היה מחריד. באמת.
טוב, הגזמתיכמעט אמא
זה לא קרה כל פעם, רק מספר פעמים ובסה"כ שתי נשים.
נו זה עזר, לא? D: סתם... סתם...יוקטנה
נו....אנונימי (פותח)
ואולי יוקטנה כתבה זאת מחופשה שהייתה באוסטרליה???
דיכי, יש דרך להגיד דברים,
ולדעתי זאת לא אחת מהם!!!
וואלהאופה
אני בחו''ל ומזל שלא הגבתי ביום שישיאופה
איזה עליהום היו עושים.

מה שבאמת מטריד זה שזה אומר לי שאף אחד לא מסנן את התגובות בשבת אבל נותנים להן להתפרסם...
האמת שסתם שכחתייוקטנה
שהחלטתי לא לכתוב כאן בשבת! התנצלויותי הכנות!
את כאילו לא דתיה?אנונימי (פותח)
כן יוקטנהאחרונה
מי מכירה תופעה של בצקת בקרסול של רגל אחת,ריבק

ואילו הקרסול השני נשאר בגודל טבעי.?

זה נותן תחושה של מן מפלצת. טוב שלא התנפחה לי לחי אחת.

אם זה קרסול ימין מיד לבדוקאופה
קרסול שמאל, אם אין כאבים זה פחות נורא, אבל תראי לרופאה בביקור הבא.
בכל אופן, יש סיכוים טובים שהרסול השני ידביק את הפער...
זה דוקא קרסול שמאל, אבל מה ההבדל בסיכון?ריבק
אולי תנוחישירק
תרגישי טוב
מצאתי לך קצת חומרשירק
נפיחות שמופיעה בהריון, כמעט לכל אחת, ברגליים, קרסוליים ולעיתים גם בידיים. מופיעה בעיקר בחודשי ההריון האחרונים, ונעלמת כמעט תמיד אחרי ההריון, לאחר שהגוף נפטר מכל עודפי הנוזלים שאגר בזמן ההריון.

הבעיה נובעת משילוב בין הצטברות נוזלים בגוף והאטה של מחזור הדם.

הבצקת נפוצה בעיקר במזג אויר חם, לאחר יום של עמידה ממושכת על הרגליים,

עודף הנוזלים שהצטבר בגוף בזמן ההריון בדרך כלל מופרש החוצה בשבוע הראשון שאחרי הלידה.

במקרה שאצבעות הידיים מתנפחות יש להוריד מיד טבעות לפני שאי אפשר יהיה להסירן.
מניעה:

* שתיה מרובה (לפחות 6 כוסות ביום)
* המנעי מעמידה או מישיבה ממושכת
* המנעי מלבישת בגדים הדוקים- אולי תלכי בלי גרביים?

להקלה:
* מומלץ לשתות חליטה מעלי סרפד - כ4 כוסות ביום
* אחרי מקלחות חמות לעשות שטיפה של מים קרים לרגליים, ניתן לעשות אמבטיה מרעננת. להשרות כמה ענפים של רוזמרין במים רותחים לערבב עם מים נעימים ולטבול את הרגליים. להגברת האפקט ניתן להוסיף כפית של מלח אנגלי (מגנזיום סולפאט) שקונים בבית מרקחת.
* לכי לישון כשהרגליים מורמות על כריות
* נוחי בשכיבה עם הרגליים למעלה כמה פעמים ביום
* השתמשי במלח שולחן במקום במלח רגיל.
* תרגילים כמו שכיבה על הגב כשהרגליים מושענות ישרות על הקיר בפיסוק קל יכולים לסייע בפיזור הנוזלים.
* לקשור עלי כרוב סביב המקום. אם את מאמינה לסוג הזה של העצות..

מומלץ לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן מפני שחלבון בשתן+ל"ד גבוה+בצקות = מעלה את הסיכון לרעלת הריון.
לא מחייב,לא להיבהל אבל כדאי לבדוק.
גם טיפים להתכווצויות רגלייםשירק

-נשימה טובה, יציבה והשתרשות - להעמיד כף רגל על מקום קר, קרח או קור על הרצפה

-ישיבה ברגליים ישרות בפישוק. בשאיפה להביא כפות רגליים לעבר הגוף, בנשיפה החוצה.

-לצייר מעגלים עם כפות הרגליים פנימה והחוצה
בימין חוששים יותר לזרימת דם לא טובהאופהאחרונה
לכל המניקות בשנתן ולכל הנותנות בקבוק באמצע הלילה..אני ירושלמית

גם אני הייתי בסרט הזה.. הבן שלי קם כל שעתיים עד גיל6-7 חודשים ואח"כ ישן עם בקבוק כשמדי פעם הוא נותן מציצה. בקיצור היום הוא כבן ארבע ואבוי! כבר יש לו חורים בשיניים.

רופאת השיניים (לילדים) אמרה שבוודאות, זה ממציצת מזון בלילה! היא אומרת שזה גורם לעששת ילדים, וחבל!

לכן השאלה האם לתת בקבוק/הנקה באמצע הלילה בגיל שהתינוק גדול וכבר מצמיח שיניים, היא לא רק עניין השינה, אלא גם השיניים! שימו לב!

 

מצטרפת לירושלמית..אנונימי (פותח)
בתי האמצעית נהגה לאכול בקבוק עד גיל שנתיים באמצע הלילה אחר כך בעוונותינו העברנו אותה לתה..ובגיל 3 כבר עברה סתימה ראשונה ומאז היו עוד כמה..לעומת שאר האחים שבגיל חודשיים כבר ישנו לילות שלמים ויש להם שיני ללא רבב... אמנם יש את עיניין הגנטיקה אבל בוודאי שיש השפעה על אכילה בשעות הלילה...
הבן שלי לא שתה בקבוק בלילה והוא בן שלוש וחצי ובעלדבי חיה
חורים!
יש הרבה גנטיקה לעניין הזה של חורים בשיניים חוצממציצת בקבוק, זה גם סידן בגוף וכו'
בטוח שגם הנקה זה בעיה?נשארת חסויה
על בקבוק ידעתי אבל עד היום לא שמעתי שיש בעיה להניק מתוך שינה.
עם הנקה באמת אין בעיה כי השיניים לא בעסק יוקטנה
החלב מגיע לחלק האחורי של הלשון, ומשם מיד לבטן.
ליוקטנה את בטוחה?אני ירושלמית
כי מה שמזיק זו רמת החומציות בפה שעולה כתוצאה מהתפרקות סוכר החלב. גם תינוקות יונקים 'מחזיקים' לפעמים מעט חלב בפה, בפרט אם הם מנמנים תוך כדי...
את צודקת מאוד - טרחתי וחיפשתייוקטנה
ומצאתי שגם הנקה בשינה עלולה לתרום למצב של עששת.
בלילה יש פחות רוק שעוזר לנו להילחם בחיידקי העששת, והחיידקים חוגגים.
תודה!
וזה משנה באיזה גיל?נשארת חסויה
לתינוק שעדיין לא התחילו לצמוח לו שיניים זה גם מזיק?
לא - עד כאן D:יוקטנה
ירושלימת צודקתאנונימי (פותח)
עברתי למים בבקבוק!!!
למה מים?נשארת חסויה
אם הילד רעב שיאכל. אבל סתם מים בלי צמא, רק בשביל לסתום את התאבון, רק מכביד על הכליות וממלא את החיתולים.
אולי הוא צמא?כמעט אמאאחרונה
יש דבר כזה - תינוק שצמא באמצע הלילה? אני צמאה לפעמים כשאני מתעוררת בלילה.
שלום לכולכן!מנטה

ב"ה ילדתי לפני חודשיים את בני בכורי.

הפורום הזה מלווה אותי עוד מתקופת ההריון, ועד עכשיו

(בהנקה באמצע הלילה כדי לא להירדם וכד' ) - כצופה מהצד.

וזהו! החלטתי "להיחשף" ולהגיד תודה על רגעים נחמדים, על המידע והעניין.

 

הרבה נחת מכל הצאצאים מבחוץ ומבפנים!

מזל טובאנונימי (פותח)
מזל טוב! איזה כיף לשמוע יוקטנה
שיהיה באושר ובנחת!
הרבה פעמים באמת אין מה לכתוב.נשארת חסויה
אז אני מעדיפה לשתוק
מזל טוב! הרבה נחת והרבה הצלחה בגידול! (ובהנקה)דבי חיה
ברוכה הבאה מנטה!כמעט אמא
נשמח לשמוע ממך על הלידה וחוויות מבית חולים כשיתחשק לך.
תודה! איזה כיף שהגבתן!מנטה
אני חושבת שכל אשה רק מחכה שיגידו לה "ספרי חוויות מהלידה", לא?
ילדתי בתל השומר (ואני שמחה על כך), לידה ארוווווכה ומפרכת.. כיאה ללידה ראשונה משך זמן הצירים היה ארוך מאוד ולא קידם לידה, (מ6 בבוקר ועד 5 בבוקר שלמחרת צירים סדירים וכואבים ופתיחה של... 1 וחצי..)
כשסוף סוף הגעתי לפתיחה של 3 (למחיאות הכפיים של צוות המשמרת שביקר בחדר) רציתי אפידורל, אבל המרדים היה בניתוחים דחופים! מזל שהקב"ה המציא את האפידורל הטבעי- מקלחת. זה היה המקסימום שהיה אפשר לעשות כי רציתי לדחות כמה שיותר לקיחת טשטוש. בסופו של דבר כשכבר הסכמתי לטשטוש מרב ייאוש- לא היה בו צורך, התחילו צירי לחץ וב"ה ילדתי את בני בלידה טבעית לגמרי (מה שהתברר בסוף כנס ממש, כיוון שהתינוקי שלי היה במצוקה בגלל חבל הטבור שנכרך סביבו ואני יכולתי בלי האפידורל ללחוץ בכל העצמה ולהוציא אותו אחרי 5 צירים בלי וואקום, כפי שחשב הרופא שנצטרך בהתחלה.) ב"ה!!

זהו זה על קצה המזלג תודה ששאלת!
איזה סיפור מרגש!כמעט אמא
ממש חסדי ה' איך לפעמים דברים מסתדרים בדיוק ההפך ממה שרצינו (:
ב"ה! סיפור באמת מרגש!יוקטנה
כל הכבוד שהצלחת להגיע ללידה טבעית אחרי התחלה כל כך ארוכה ומתישה. איזה כוחות!
הרבה פעמים יש התחלה כזו כאשר התינוק לא יושב בזווית הנכונה באגן. במקרים כאלה הצירים כואבים מאוד בגב התחתון - זה היה אצלך? אני שואלת סתם מסקרנות. את לא חייבת לענות...
בנוסף - כשליש מהתינוקות נולדים עם חבל הטבור כרוך מסביב לצווארם לפחות פעם אחת (ולפעמים פעמיים ושלוש וגם יותר!). רק במקרים מאוד-מאוד נדירים יש בכך סכנה. שניים מתוך ארבעת ילדי נולדו עם חבל טבור כרוך פעם אחת. האם המוניטור הראה על מצוקה? האם חשת שהוא במצוקה? (אני סומכת יותר על תחושה של אמא...).
סליחה על החקירה - אני אוהבת סיפורי לידה! תדעו להיזהר, כולכן, בעתיד ;)
מזל טוב! רוב אושר וגידול בנחת!אם הבנים12
את באמת אוהבת? (כמו כולנו?!O)דבי חיה
אז ככה..מנטה
האמת היא שמתחלית הצירים הראש היה מאוד מבוסס ומאוד למטה והייתה מחיקה כמעט מלאה, עיקר הכאב היה דווקא בבטן, אח"כ הצטרף גם בגב, אבל אני לא יודעת אם זה היה בגלל התשישות הכוללת של הגוף או תוצאה ישירה של הצירים.
לגבי חבל התבור- כשבועיים לפני הלידה הייתי באמת במעקב בגלל האטות בדופק, ופה נכנס נס נוסף שאותו לא פירטתי- כשבאנו לבית החולים בהתחלה (אחרי 6 שעות של צירים סדירים וארוכים) שלחו אותנו הביתה. ביליתי בבית עוד 7 שעות וכשחזרנו לבית החולים כשכבר לא יכולתי לשאת יותר את הכאבים לבד, רצו עוד פעם להחזיר אותנו כי כלום לא התקדם. פתאום, אחרי שטופס השחרור כבר היה בידינו הרופאה אמרה שהיא רוצה לחבר אותי שוב למוניטור כיוון שאני כמעט בשבוע 42 כדי להיות שקטים ובטוחים שהכל בסדר. המוניטור הראה על האטות חוזרות בדופק ואני נשארתי מחוברת אליו 4 שעות כשההאטות חזרו על עצמן שוב ושוב. אני לא הרגשתי שהעובר במצוקה יחד עם הצירים כי לא הצלחתי בכלל להרגיש את התנועות שלו תוך כדי, חוץ מפעמים ספורות (אני לא רוצה לחשוב על זה שאולי הוא באמת לא זז ולכן לא הרגשתי אותו!!) גם לא ניתן היה לחזות את זה מלכתחילא בגלל שגם בזמן המעקב הוא היה מאוד מאוד פעיל..
בקשר לזה יש לי שאלה- לא מזמן שאלה אותי חברה אם "השתוללות" של העובר יכולה גם כן להצביע על בעיה. מה אתן אומרות?
כל שינוי בתנועות עשוי להצביע על בעיהיוקטנה
אבל אלה דברים שנורא קשה לתת להם "הוראות הפעלה", כי אין שני תינוקות והריונות זהים. בגלל זה אני פשוט אומרת לסמוך על האינסטינקט האימהי. וככל שסומכים עליו יותר, ככה הוא משתפר ומשתכלל, לדעתי.
יכול להיות שאם לא הרגשת שהוא במצוקה, הוא פשוט לא היה במצוקה, לא? אתן יודעות - עשו מחקר מספרי על תוצאות של עשרות אלפי לידות, שמשווה בין לידה עם מוניטור רציף לעומת לסירוגין - כמה דקות בכל שעה.
מצאו שלא היתה עלייה בתמותת תינוקות (כלומר, המוניטור לא מציל תינוקות ממוות בלידה), לא היתה עלייה במקרים של שיתוק מוחין (ולכן חושבים שהפגיעה המוחית נוצרת מבעיה כבר בהריון ולא בלידה). כן היתה עליה משמעותית במספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות (כלומר: יותר מוניטור=יותר וואקום וניתוחים) נכון עצוב?
לא חושבת!דבי חיהאחרונה
בטח היא אכלה איזה גלידה טעימה או שמעה מוזיקה צוהלת...
מחפשת לעבודת מחקר במסגרת הלימודים נשים שילדואנונימי (פותח)

עם מוסיקה. עם זה עזר להן וכו' . מי שתהיה מוכנה להשתתף אז אשלח לה את השאלון למלא. השאלון הוא אנונימי. זה יעזור לי מאד. אשמח גם לעדכן את התוצאות אם תרצו. אני מאמינה שמוסיקה יכולה לעזור להרבה נשים בלידה רק צריך להביא למודעות

תודה ותזכו למצוות

אני יכולה לעזור לךיהודיה מא"י
תשלחי לי מסר אישי
בעלי שר לי, זה כלול במחקר?אנונימי (פותח)
אצלי הכל שקטירוק זית
חוץ מהאופרה שאני שרה.
את שרה בלידה?אנונימי (פותח)
אם שרת יחד איתו אז כןאנונימי (פותח)
המחקר כולל מוסיקה וקול בלידה ככלי תמיכה
תודה על הנכונות
טוב אני חייבת לשים קישור לסרטוןיוקטנה
אישה בלידה שרה את מזמור תהילים י"ג - באנגלית.
לגבי צניעות - הבטן שלה והזרועות חשופים (היא לבושה במעין חזית-סטרפלס).
זה הסרטון לידה האהוב עלי, אפילו שבכלל לא רואים שם את הלידה, אלא רק אותה שרה בזמן הצירים. אני רואה בו המון עוצמה.
http://video.google.com/videoplay?docid=-3497747740963379444
מדהים!אנונימי (פותח)
תוך כמה זמן לדעתכן אפשר ללמד את הבעל לנגן??? : )
פחחח!!!יוקטנהאחרונה
אם תצליחי, אז אני לוקחת אותו אחר כך ללידות שלי ;)
איך מונעים עווית ברגליים.ריבק

בלילות ,אם אני מעזה ליישר את הרגלים, ואפילו מתיחה קטנה- מתקשים לי השרירים שמעל הקרסול מאחור.

כאבי תופת! ,אני צריכה לדפוק כמה פעמים על השרירים כדי שיתרככו.

בזמן האחרון זה קורה לי כמעט כל לילה, זה הפך להיות סיוט. יש למישהי פתרון ?

 

מוכר וכואאאבבב!אני ירושלמית
אמרו לי שזה נובע מחסר בסידן ותוספת סידן יכולה לעזור... מי יודע?
גם אני שמעתי כך, אבל רופא אמר לי בעבר שתוספת סידןריבק
בכדורים בהריון מסוכנת ,כי היא גורמת להסתידות השליה, וכך לא עובר מספיק מזון לתינוק.
ממה זה קורה וגם פתרון לבעיהיהודיה מא"י
לפי מה שלי אמרו זה נגרם כתוצאה מעומס יתר על שרירי הרגלים בזמן ההריון - בזמן ההריון בגלל העליה במשקל וגם בגלל שינוי צורת הגוף והיציבה מופעל עומס גדול יותר על שרירים שלא רגילים לעבוד קשה כ"כ וזה גורם להם להמתח הרבה יותר בקלות.
שני פתרונות אני מצאתי לבעיה - לחמם את השריר ברגע שזה קורה בעזרת שיפשוף או אפילו להניח בהשג יד בקבוק חם עטוף בכמה מגבות (כדי שישאר חם כל הלילה) ומיד כשזה קורה להניח אותו על הרגל. ואם אפשר אז לבקש מבעלך שיעזור לך לשחרר את השריר בברגע שזה קורה. ופתרון בדיוק הפוך שגם הוא עובד - להניח מיד כשזה קורה את כף הרגל על הריצפה הקרה או לגעת בה בקיר הקר, זה עובר מיד. פתרון של דולות רק שימי לב שאת יכולה לעשות את זה בצורה שלא תדרוש אקרובטיקה מיוחדת כי אחרת השריר רק יתפס חזק יותר.
ולא לדאוג לאט לאט תלמדי להמנע מתנועות שגורמות לכך וזה פשוט יפסיק.
ממש מוכר- ופיתרוןאנונימי (פותח)
פשוט להעמד על הרגל(על רגל אחת) ולהפעיל את מלא הלחץ שאת יכולה.
זוהי פעולת מתיחה שממש משחררת את השריר.
אצלי בהריונות זה קורה המון, ואני מוצאת את עצמי , לפעמים כמה פעמים בלילה,קמה בקפיצה מהמיטה.
זהו כנראה עוד סימפטוםשלא מוותרים לנו עליו, כמו הבחילות, הצרבת ושות'
חיזקי ואימצי
לפעמים בהריוןיוקטנה
נוצר מצב שמדלדל מאגר המגנזיום, והציפוי מגנזיום של העצבים נשחק.
כדאי לצרוך מוצרי מזון עשירים במגנזיום. אני יודעת שבננות הן עשירות במגנזיום, אבל זה לא מתאים לעונה. אולי נשנושי בננה-מיובשת כזו? "בננה צ'יפס" קוראים לזה. אני אחפש משהו שמתאים לעונה ברשת כשיהיה לי זמן.
ובאמת, כשזה קורה, להביא את כף הרגל לכיוון הראש שלך. כלומר, ההיפך מ"על קצות האצבעות". אפשר לעשות את זה גם בשכיבה, על הקיר, או באמת להזדקף ולעמוד, רגל שטוחה.
תודה לכולן, אנסה את עצותיכן.ריבק
אולי תוכלי לפרט עוד על מאכלים עשירים במגנזיום?כמעט אמא
הנה מצאתי כמה דברים:יוקטנה
מתוך הקישור: http://www.naturemed.co.il/tosfey/tosfey_05_13.html
"...בחוסר של מגנזיום יש כיווץ של שריר בלי הרפיה. זה יכול התבטא למשל בכיווצי שרירים ברגליים. למגנזיום מעורבות בהעברת פולסים חשמליים והרפייה של שרירים..."
"...מקורות מגנזיום במזון:
ירקות ירוקים (המגנזיום מצטבר בפיגמנט הירוק של צמחים), קטניות, אגוזים, שקדים, דגנים מלאים, בננות, שוקולד מריר (תשוקה נקודתית לשוקולד יכולה להעיד על חסר במגנזיום), חומץ תפוחים. ויטמין B6 הוא אחד הויטמינים היעילים לפעילות מגנזיום. הוא מעביר את המינרל דרך ממברנת התאים..."

ברוקולי, ארוגולה (העלים האלה נדמה לי), ארטישוק, אפונה ירוקה, אספרגוס




אהההה ,שוקולד .סופסופ אומרים שהוא גם טוב.ריבק
אין לי מושג אבל הלוואי שתרגישי טובשירק
מי טוניק ושוופס ביטר לימון - משקאות שמכילים חיניןאנונימי (פותח)
כן כן, אותו חומר שלקחו החלוצים בפ"ת... זו התרופה הכי ידועה להתכווצויות האלה. לא בצחוק, רופאה אמרה לי את זה
מתוך פורום רפואיאנונימי (פותח)
מי טוניק (מכילים כינין) - יש לשתות כוס בערב ובכל פעם שחשים בהתכווצויות.
תודה רבה לכל עצותיכן.ריבק
משום מה עברו עלי שני לילות ללא התכווצויות אלו.
איפה קונים מי טוניק? והאם זה לא סמים?
זה סוג של משקה קל מוגז, אפשר לקנות בחנות משקאותאנונימי (פותח)אחרונה
כדור פיזיואנונימי (פותח)

שלום לכולם

אני בשבוע 31 ומעוניינת לדעת איפה קונים כדור פיזיו לשימוש ביתי כמובן

ואיך אני אמורה לדעת מה הגודל שמתאים לי

תודה

אפרת

 

כדור פיזיואנונימי (פותח)
קונים את הכדור בחנויות למוצרי ספורט (כמו מגה ספורט וכדו').
הגודל המומלץ הוא קוטר 65. אלא אם כן את מאוד גבוהה או מאוד נמוכה או מאוד גבוהה.(אפשר להתייעץ בחנות).
אני קניתי ב 80 ש"ח. בהצלחה!
יש למישהי  הוראות כתובות  לפעילות על כדור פיזריבק
שמתאימים להריון -כמובן.
חיפשתי ולא מצאתי.
תודה רבהאנונימי (פותח)אחרונה
הפסקת הנקהאנונימי (פותח)
יש למשהי מושג איך מפסיקים לגמרי את ההנקה בשלבים האחרונים שלה? אני כבר בערך שבועיים מניקה רק פעם ביום ועכשיו לא הנקתי בכלל כבר שלושה ימים ונראה לי שתכף יתחיל לי גודש ואני לא רוצה להניק את הגודש, כי אז הגוף שלי ימשיך לייצר חלב ויווצר מן מעגל כזה... יש אולי דרך טבעית לייבש את החלב? (לא גלולות)
שלושה ימים...ירוק זית
ולא היה לך גודש עד עכשיו?אז לדעתי גם לא יהיה לך.
בדרך כלל גודש מופיע כבר כשמפספסים הנקה אחת או שתיים בגילאים הגדולים יותר.
בן כמה הילד?
בן 10 חודשיםאנונימי (פותח)
אין לי גודש, אבל יש לי מלאות כזאת וזה רק מתגבר כל יום ולכן אני רוצה לטפל בזה לפני שיהיה לי גודש. עשיתי את הגמילה מאוד הדרגתית ולכן לא היה לי בכלל גודש.
כמה עצותירוק זית
תמיד ממליצים על כרוב כדבר טוב נגד גודש -ממש לעטוף את השד עם עלי כרוב וזה מייבש.
דבר שני מקלחות חמות ולעסות את השד במיוחד במקומות שמרגישים את המלאות .יתכן שקצת חלב יצא וזה בעצמו ירגיע את השד.
תה נענע עוזר לייבוש החלב(תמיד מזהירים נשים מניקות לא לשתות יותר מדי מזה אם בכלל.בטח יש עוד סוגי תה אבל אני לא מכירה.
אולי משאבת חלב-אבל לשאוב קצת רק כשמרגישים מלאות וזה כדי למנוע דלקת בגלל גודש.
אני מאמינה שעצם הפסקת ההנקה והירידה בצריכת החלב יחליש את התפוקה ובעז"ה לא תסבלי יותר מדי.
לי יש ניסיון עם ילדים יותר גדולים שהפסיקו לינוק ולא סבלתי בכלל מגודש כשהם הפסיקו-גם כשזה קרה בבת אחת.
אם אחשוב על עוד פטנטים אכתוב שוב.
בהצלחה.והמשך גידול נעים.
מצטרפת לעצת השאיבה הקלה..דבי חיה
לי ההתחיל גודש אפילו כשהפסקתי בגיל שנתיים וחודשיים! (זה היה מוקדם לגבי ונאלצתי להפסיק כי הייתי צריכה לטוס...) בכ"א התחיל גודש ויועצת הנקה המליצה לשאוב ממש קצת (לי זה היה נראה שיתחיל את המעגל מחדש, אבל לא...שאבתי ממש טיפה! זה שיחרר לי את הגודש וכל החלב נעלם...
(אגב, איך מוסיפים פה אייקונים?)
הפסקת הנקה..חנהלה
מצאתי מישהי שהפסיקה הנקה בגיל מבוגר...
אז אשמח לטיפים. הבן שלי בן שנתיים ואני מעוניינת להפסיק אך אין לי מושג כיצד???
אשמח לתת כמה עצות, מנסיוני כמניקה "בגיל ההתבגרות"דבי חיה
המשך להתחלת ההודעה הקודמתדבי חיה
את ביתי הבכורה הנקתי עד גיל שנתיים ועשרה. כשהחלטתי שהז מספיק פשוט הפסקתי לתת לה (זה היה ראש השנה, היינו אצל חמותי עם הרבה תעסוקה, ככה שהיא לא שמה לב!) היא היתה שותה קצת מבקבוק מיץ וחלב סויה. רק אחרי שבועיים היא קלטה!!! ואז כמובן היה מאוחר מידי, היא קצת עשתה הפגנות אבל זה עבר לה מהר! (ב"ה!) מה שלי קרה זה שהייתי ממש בדכאון שלושה ימים ולא הבנתי למה אני נוטה לבכות ולהתרגש מכל דבר.. עד שקישרתי את ההורמונים לכל זה!
אצל השני שלי, הפסקתי בשנתיים וחודשיים. האמת, פעם אחת ניסיתי לפני שנתיים, אבל זה פשוט לא עבד. מרחתי כל מיני דברים (קפה שחור, פפריקה חריפה וכו', באל אחרי שהתחיל למצוץ, ירק וצעק עבר הטעם הרע והוא המשיך לינוק!) הוא היה יונק מיליון פעם ביום וזה כבר שיגע את כולם! (גם בלילה היה לפעמים מחובר "און ליין"), בקצור, כשהייתי חייבת פשוט שמתי פלסטר והסברתי לו שיש לי פצעים וזה מאדו כואב. למזלי הוא ריחם עליי וכל פעם היה בא לדוק אם יש לי עוד פלסטר, ואם עדיין זה כואב לי, וככה ויתר על העניין!
הטעות בפעם הראשונה היתה שהכחשתי את הנסיון ההפסקה, וכל הסמן רק רציתי שהכוא מעצמו יפסיק. אבל כשהייתי נחושה בדעתי הסברתי לו שמפסיקים לינוק וזה היה יותר יעיל. עוד מסקנה היתה: בפעם הנכשלת, הרחקתי אותו ממני הרבה (כל פעם בקישתי מבעלי לקחת אותו ולהרגיעו.) אח"כ הבנתי שאני לא יכולה לקחת ממנו גם את ההנקה וגם את ה"אמא". אז הייתי מרדימה אותו בחיבוקים, וכהה לא הרחקתי אותו ממני, ולדתעי זה היה יותר חכם... הוא מש נפרד מיזה ממש בקלות וזהו...
לי היהג ודש מועט כפי שכבר סיפרתי... מי שרוצה יכולה לחפש (אני לא אמשיך עם המגילות, למי שהגיעה עד הלום..)
את ממש מהממת.זה נשמע שלא יאמן.ריבק
אני הנקתי הכי הרבה עד גיל שנה וחודשיים, ואז הרגשתי שאין לי יותר,
ושאני חייבת כבר חופש מזה, לצאת מהבית בלי להיות בלחץ, וליסוע לאירועים משפחתיים לבד. בלי עגלות...
כל הכבוד לך על הסבלנות.
תאמיני לי, זה היה בכיף(בד"כ)דבי חיה
אי אפשר להכחיש את העידוד המשפחתי, אמא שלי הניקה עד גיל 3 (אני דווקא דחפתי אותה בגיל שמונה חודשים ולא רציתי יותר...) ואחיותי מניקות עד שהן בחודש חמישי של הילד הבא...
ועדיין זה חסר לי! לפעמים ה"קטן" בן הרבע לארבע מפתרע וחסר לי איזו הנקה להרגיע אותו אוטומטית...
תודה בכ"א!
גמילה מהנקהחנהלה
אז ככה.. הבן שלי נרדם בהנקה כך שיוצא שהוא יונק באמצע היום כשחוזר מהמעון לשנת צהריים ולפעמים גם כשהוא מתעורר ובלילה, אך בלילה זה אומר בערך כל הלילה.. הוא ישן איתי ומתעורר משהו כמו כל שעה כדי לינוק ולהרדם חזרה. אני כבר די מיציתי את העניין. זה די משגע אותי הקטע של הלילה.. הבעיה היא שאני לא יודעת איך להפסיק.. ניסיתי ביומיים האחרונים לקחת בקבוק מים למיטה ולנסות לדחוף לו את זה במקום לפני יומיים זה עבד עד בערך 4 בבוקר ואז כבר זה לא עניין אותו והלילה זה לא ממש הלך..רק מידי פעם.. בכל אופן אני קצת חסרת אונים בנידון (טוב שאני רואה שאיני היחידה בעסק)..אי גם תוהה לעצמי האם להעביר אותו למיטה שלו (שהוא ישן בה רק כשהיה קטן...)או לנסות לגמול קודם מהנקה ואז מהמיטה שלי..האם זה ילך?
כתבתי קצת מבולבל מהרהורי ליבי וכל מי שיש לה עצות אשמח ביותר!
הקטע של למרוח משהו שיהיה לו טעם מגעיל- אני שמעתי על זה אבל לא מסוגלת!
ותודה על השיתוף!
אולי זה רעיון להעביר אותו למיטה..דבי חיהאחרונה
אבל תדעי שזו ממש משימה ותקחי את זה לעצמך של לפחותש ובעיים טרוטי עיניים, ככה זה אצלי, כשאני מחליטה על משימה כזו. זה כל הלילה שוב ושוב להחזיר לשם (ולא להתפתות לישון לידו כל הלילה!!!)
וחוצמיזה אם לפעמים הוא מסכים לבקבוק במקום זה גם טוב! בצורה מדורגת תיגמלי אותו...
מאחלת לך הרבה סבלנות והרבה הצלחה!
עוד על שנת לילהאנונימי (פותח)

בהמשך לשרשור שהעלתה אני מאמין..

הבן הקטן שלי בן שנה וחצי (עוד מעט) ועדיין לא ישן לילה.

ז'תומרת, (כתבתי גם בתגובה לאני מאמין) כל זמן שהוא ינק, שזה אומר עד לפני חודש בערך, הוא היה מתעורר ועובר אלי למיטה ושנינו היינו ממשיכים לישון בשלווה עד הבוקר, ככה שזה לא הפריע לי.

עכשיו כשהוא מתעורר, הוא רוצה דיסה וזה אומר שאני צריכה לקום מהמיטה,ללכת למטבח, לחמם מים, להכין דיסה, להביא לו ולהשכיב אותו עם הבקבוק (כל הזמן הזה הוא עומד במיטה ובוכה "דיסה דיסה" או שאני לוקחת אותו איתי למטבח). הוא שותה ונרדם מיד, אבל אני כבר הספקתי להתעורר ולוקח לי המון זמן להרדם בחזרה למרות העייפות.

ברור לי שזה סתם הרגל לא טוב ולא רעב, כי ניסינו להשכיב אותו לישון עם בקבוק, הוא שתה לפני השינה אבל עדין המשיך לקום באמצע הלילה. ניסינו גם להשאיר לו בקבוק מלא במיטה כדי שיקח אותו בעצמו ולא יעיר אותי, אבל זה לא עבד..

יש למישהי דרך איך להפסיק את ההרגל הזה? אני עייפה...

אין לי בעיה כזו בד"כאנונימי (פותח)
אבל אני יודעת שככל שילד אוכל יותר ביום כך הוא ישן יותר בלילה. ולא מדובר דוקא על אכילה לפני השינה, אלא במשך כל היום. תנסי לפטם אותו ותראי אם זה עוזר.
הייתי עוברת לבקבוק מים.אנונימי (פותח)
זה א נשמה לי רעב אלא הרגל.
אני לבן שלי בן כמעט שלוש עדיין קמה למלא לו בקבוק לפחות פעם בלילה.
מים עדיף-גם כי לא צריך להתחיל להכין...
וגם נותן לו מענהלצורך או הרגל שלו..
ביומיים הראשונים אולי יהיה לו קשה, שווה להשאר לידו ולחזק אותו, שזה מה יש...(אני לא יכולה לעזוב ילד בוכה לגמרי...)
ומהר מאוד הוא יתרגל.
בהצלחה
גמילה איטיתאנונימי (פותח)
דבר ראשון תוודאי שהוא לא באמת רעב, תנסי להגדיל את כמות הארוחות שלו במהלך היום ואם זה באמת סתם עניין של הרגל אז תנסי לגמול אותו לאט לאט מהדיסה ע"י כך שתדללי לו את הדיסה בהדרגה- כל פעם יותר מים- פחות דיסה, עד שבסוף הוא יקבל רק מים ואז הגיוני מאוד שהוא יבין שלא שווה לו לקום באמצע הלילה בשביל מים... שמעתי את העצה הזאת ואני עכשיו מנסה ליישם אותה- נראה איך ילך...
זה לא הדייסהאנונימי (פותח)
תודה לכולן על העצות. הקימה היא כנראה לא מרעב וגם לא בשביל הדיסה, אלא בגלל הרגל: קרה פעם שנתקענו בלי דייסה וניסינו לתת לו במקום מיץ או מים- וזה עבד מעולה! השאלה היא לא איך לגמול מהדיסה אלא בכלל מההרגל של הקימה בלילה בשביל בקבוק.
סבלנותאנונימי (פותח)אחרונה
זה פשוט עובר...
גם הבן שלי קם בדיוק כך!אני ירושלמית
עד כמעט לגיל 3! וזה היה לבקבוק עם מים בלבד, שהוא אימץ לעצמו כתחליף מוצץ. אני זוכרת שכשנולד הקטן הבא אחריו הייתי קמה לסירוגין לזה ולזה... הוא היה מתעצל להרים את הבקבוק שנפל לו... זה היה מעייף!

לבסוף בעלי גמל אותו מבקבוק, (אני לא מסוגלת לגמול... כואב לי הלב..)
. זה היה בערב פסח ובעלי החליט שלא הגיוני שנקנה בקבוק לפסח לילד כ"כ גדול (זה בקבוק יקר) ומה גם שזה הרגל ממש מגונה שהורס לו את השיניים(מוציא אותן החוצה..) בקיצור הבטיח לו פרס אם יישן שבוע בלי הבקבוק... וזה עבד! אגב גם אצל הגדול בעלי גמל אותו מהמוצץ בבום. עם הבטחות וכו'... וזה עבד! מה שכן הם ממשיכים לישון עם השמיכה הנלווית המיוחדת שלהם...'סמרטוטי' כזה... מאז השינה שלו רציפה וב"ה אין שום בעיה!
זו היתה תגובה להריון תאומים ..... סליחהאנונימי (פותח)
תאומיםאנונימי (פותח)

גם לי היתה אותה "בעיה" רק אצלי אלו ששאלו היו כאלה שהיה להם תאומים והיה נראה להם משהו חשוד אז להם פשוט החזרתי בשאלה כמו "תאומים"??????? או שצחקתי או שאמרתי "נראה כמו תאומים......" או "הלוואי..." בקיצור לא חסר דרכים  לענות בצורה לא ישירה וגם הרווחת שלא שיקרת,  ודבר שני את לא חייבת לאף אחד תשובה. אצלי זה היה הפתעה גמורה לכולם וזה היה כיף. בהצלחה.........