בעקבות הדיונים על השפעת התערבות בלידה על הנקהקצת אחרת
הנה קישור למאמר בנושא (יתרונו: יש סימוכין, חסרונו: מוטה)
http://dvashmisela.co.il/htmls/article.aspx?C2004=12695&BSP=12692
ותודה לירוק זית שהפנתה אותי לאתר.
תודה רבהדבי חיהאחרונה
האם צפוי שינוי בסוג ובתדירות תנועות העובר בחודש..דבי חיה
תשיעי?
ב"ה נכנסתי לתשיעי ופתאום היום חל שינוי די דרסטי בתנועות. היום לעומת אתמול למשל: אתמול היו תנועות ממש חזקות שראו מבחוץ הרבה, לעומת היום שהיו אפילו כמה פעמים שהתחלתי לדאוג (אכלתי שוקולד ונשכבתי על צד שמאל, וגם אז לקח איזה רבע שעה עד שהתחיל לזוז ולהגיב ואפילו לא בחוזקה!!!) לאחר האכלת השוקולד היו כן תנועות חזקות אבל עדיין לא באותה תדירות וחוזקה...
בקיצור, מה אתן אומרות?
אם יש שינוי שמדאיג אותך, לכי לבדיקה. מה שבטוח.אופה
עם התקדמות ההריון, לתינוק יש פחות ופחות מקוםיוקטנה
עם זאת, כפי שיעצו לך לפני, בכל שינוי ***שגורם לך דאגה***, כדאי לפנות לבדיקה.
אני מרגיעהדבי חיהאחרונה
אכן, אתמול זה היה קצת מוגזם אבל אולי כי עבדתי הרבה שעות "הרדמתי" את הבחור... אבל ב"ה היום נרגעתי! ותודה על העצות!
כהקדמה להעדרותייוקטנה
בשל הנסיעה לחו"ל, בעוד כ-10 ימים למשך שבועיים, יצאנו לטיול משפחתי דרומה עד אילת!
אני מבקרת כאן ממחשב של חברים המתגוררים בסנסנה (ליד באר שבע), שהגענו אליהם אתמול. הילדים שלי מתקשים בנסיעות ארוכות, אז אנחנו נוסעים ב"תשלומים".
מקווה להצליח לבקר שוב בכל יום! בינתיים אני רואה המון תמיכה וייעוץ נכון וישר מהלב, ואני רגועה ושמחה
יום טוב ושבוע טוב לכולן!
תהנו! איזה רעיון נפלא!דבי חיה
לא הבנתי מה הקשר בין אילת לחו"לשרבובאחרונה
תוסף תזונה להגברת חלברולי
כמה רעיונות מפי השמועהשומרונית
יש גם מה שנקרא "קרעפט"- תערובת מזינה של כל מיני דברים טחונים- שקדים ואגוזים ופשתן וזרעוני חמניות וסרפד ועוד כל מיני שאני לא זוכרת.. מערבבים כף או שתיים בגביע לבן או בסלט ואוכלים.
וגם "שקדיה"- אני לא יודעת כמה זה עוזר אבל על האריזה כתוב במפורש שזה גם "להעשרת חלב אם לנשים מניקות".
אם את מחפשת משהו "תרופתי" יותר- יש תמציות צמחים שחמותי ממליצה עליהן לכל דבר שזז. זה נקרא "טיפות הרב", יש טיפות כמעט לכל מחלה שקיימת. הטיפות של ההנקה זה מס' 11.
(לכל ההריוניות- יש להם גם טיפות שלוקחים כל חודש תשיעי וזה אמור לגרום לפתיחה בקלות ולחסוך צירים מיותרים. עלי זה עבד מעולה! נכון שהרגשתי כל דקה ודקה בלידות ואני לא אתאר כמה כאב לי, אבל שתי הלידות שלי ביחד מגיעות לאורך של פחות מלידה ממוצעת אחת!)
מה אפשר לעשותיהודיה מא"י
דבר נוסף לאכול שקדים ואגוזיםפ שעושים את החלב מזין יותר - לי האחות אמרה לאכול 15 שקדים ו-5 אגוזים ביום. זה מרגיש יקר, אבל אני חישבתי ומצאתי שזה עולה בערך 40 ש"ח לחודש, הרבה יותר זול ממטרנה.
חמאת בוטנים (עדיף טבעית)
קוואקר (כן, אפשר גם עוגיות)
וגם לי אמרו שחילבה עוזר, ושמעתי שגם שמרי בירה, אבל לא ניסיתי
ומה שהכי עוזר - להניק הרבה, אם יש לך כוח אז אפילו להיות קצת "מוצץ" לילד, כי זה מעודד יצירת חלב.
בהצלחה
יש כמה תוספים ששמעתי שעובדיםאני ירושלמית
)טיפות הרב, קרעפט, אגוזים, שקדים, אגוזי קליפורניה, מולסה, הרבה מים, אבקת חלבון, מגה מילק של מנטה קליניק ויש עוד כמה דברים ששכחתי, כך שניתן לומר שאצלנו ההנקה ממש לא היתה זולה... ושום דבר לא עזר!!!) כך שכנאה אני לא פונקציה.
אבל תנסי, אומרים שלכל אחת יש משהו שעוזר לה... בהצלחה!תודה לכולןרולי
בירה שחורה..מנטה
בגלל שהיא תוססת?מנטה
אם המחשבה היא בגלל התסיסה, אז זה לא כ"כ הגיוני.. חומרי הגלם לחלב מגיעים הרי דרך הדם, גזים לא כלולים במשלוח הזה(:
מחר אני חוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה -אני בדכאון.אנונימי (פותח)
אף אחד לא מכיר את בתי המקסימה כמוני..אפילו לא המטפלת הטובה ביותר..אין לי גם כח להתחיל לשלב עבודות בית עם עבודה בחוץ..פתאום זה נראה לי גדול מידי...אני אמנם חוזרת לעבוד חצי משרה..אבל המשרה העקרית היא בבית לא?
האם זה אומר שאסור לי להגיב יותר בפורום?
לדעתי כל אשה שילדה אי פעם שייכת לפורום...דבי חיה
אני זוכרת את עצמי כל פעם שחזרתי לעבודה, השארתי את התנוק התורן צל המטפלת ובכיתי כל הדרך אל העבודה, כשאני מחליטה ולהגיע ולהגיש מכתב פיטורין, או לפחות חל"ת עד שהילד יגדל....
מה לעשות שצורך הפרנסה הוא כ"כ הכרחי!!!
הרבה הצלחה וכוחות בשילוב...
אני מקווה ששאלת בצחוק!!!יוקטנה
אז איך הולך לך בעבודה ולקטנה עם המטפלת? נשמח לשמוע!
תודה לכל המגיבות המחבקות...אנונימי (פותח)
אבל אני מקווה שלי יהיה גם יותר קל בהמשך..
וגברת יוקטנה היקרה-ברור שלא עלה על דעתי לעזוב את הפורום זה מה שהחזיק אותי בשעות המשבר שהופיעו פה ושם..צרת רבים חצי נחמה לא???
כולנו תמיד רוצים לתת הכל לילדינויוקטנהאחרונה
אבל רוב הפעמים המציאות מתערבת ומפריעה 
מקווה שההסתגלות שלך למצב החדש תהיה קלה ומהירה כמו של בתך (כך אני בטוחה!).
וכמובן, המון בהצלחה!
חברה שלימתנחלת לעד
נשואה שנה והיא לא בהריון...היא סיפרה לי שהם ממש מנסים..והיא לא יודעת מה קורה...אגב ההורים שלה אמא שלה נכנסה להריון איתה(שהיא הבכורנ) רק אחרי שהיא הייתה נשואה 4 שנים.ואמא של בעלה אחרי שנה וחצי כבר ילדה...היא מאוד בלחץ מה להגיד לה???
לעודד מאודנשארת חסויהאחרונה
ההנקה מרזה או משמינה?אנונימי (פותח)
נראה לי שעליתי על משהו, ואני צריכה עזרה ממניקות נוספות, כדי לבדוק אם ההשערה שלי נכונה.
אז ככה:אנחנו קבוצת נשים שיש לנו תינוקות בערך באותו גיל. כולנו מניקות. רובינו יורדות במשקל בעקבות ההנקה, אבל אחת מאיתנו- משמינה. כשדיברנו על נושא אחר בכלל, שמנו לב שכולנו מניקות צד אחד בכל פעם, ורק היא מניקה משני הצדדים בכל האכלה. בקיצור, חשבנו שאולי יש קשר בין צורת ההנקה להשמנה/הרזיה, ואפילו יש לנו הסבר- ידוע שבתחילת ההאכלה- החלב הראשון שיוצא הוא יותר מימי (מכיל יותר מים) והחלב שיוצא בסוף הוא יותר שומני (אפשר לראות את זה כששואבים חלב), ולכן מי שמניקה "עד הסוף" "נפטרת" מיותר שומנים מאישה שמניקה משני הצדדים ובעצם התינוק מקבל חלב יותר מימי ופחות שומני.
איך זה נשמע לכן? ואיך זה אצלכן? אשמח לתגובות! תודה!
אצלי אין מספיק חלב לסעודה שלמה רק מצד אחדדבי חיה
אני בהחלט לא מרזה, ומניקה מצד אחדיוקטנה
אני הנקתי משני הצדדיםחנהלה
נראה לי זה קשור לגנטיקה..
קשור להשמנה ודיאטה-בנושא אחרמנגו
נכן.ruthi
נכון*ruthi
מכירה מישהי כזו,יוקטנה
אז אשמח לטיפים לדיאטה מוצלחת..מנגו
תודה.
יש למישהי טיפים???? לא יכול להיות שלאף אחת אין...מנגו
הטיפ שלידבי חיה
אם את רוצה יותר מיזה, להוריד כל מוצרי קמח עם שמרים וכן סוכר לחלוטין!!! זה קיצוני יותר ומהיר יותר.
אבל כמו כל דיאטה, ברגע שמפסיקים הכל עולה מחדש! (לוקח זמן אמנם...)
שיהיה בשעה טובה! גמאני היום!!!!!!!!!! איזה כיףףףףףדבי חיה
לכל מי שלא מצליחה להניק - לא להיבהלפועה
תינוקות יונקים דווקא כן גדלים טוב יותריהודיה מא"י
וידעתן שמי שלא יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולהביא לתינוק בבקבוק (לדוגמא פג) מותר לה לשאוב בשבת בגלל שלתת תחליף חלב זה ספק פיקוח נפש?
אם כי זה נכון שזה בכלל לא סוף העולם לתת תחליף חלב, למרות שמי שצריכה לתת תחליף חלב ולא משנה מאיזה סיבה כדי לא לתת רק סוג אחד של תחליף אלא לפחות שני סוגים שונים. חוץ מזה לדעת שעשית את הכי טוב שלך, ולשמוח שהיום מי שאין לה מספיק חלב, יש לה משהו אחר לתת, כי פעם זה לא היה ככה, ומי שלא היה מספיק חלב התינוק שלה היה נשאר רעב, אז ברוך ה' שהיום יש תחליפים.
וגם אל תתנו לאחות להלחיץ אותכן. אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן שבע מהחלב, אז גם אם הוא לא מתאים את עצמו לעקומת הגדילה אצל האחות, זה בסדר. רק אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן רעב, ושאתן לא מצליחות לעמוד בקצב, זה הזמן לתת תחליף חלב ולשמוח שיש תחליף.
איך את מוכיחה שהם גדלים יותר טוב??פועה
ליהודיה היקרהאדרת
ובקשר ל"פיקוח נפש", זה כמובן תלוי באימהות שרוצות אך ורק להניק, אז מובן שמותר להן לשאוב בשבת. אבל זו לא חובה דאורייתא, כי אם היא רוצה לתת תחליף, אסור לה לשאוב.
ולגבי מספר הסוגים, אחות בטיפת חלב המליצה לי לתת תחליף אחד, ולא שניים, בגלל הרכיבים, שכנראה שונים משהו אחד מהשני.
זהו בדיוקיהודיה מא"י
שוב, בוודאי שמי שאין לה מספיק חלב, עדיף תחליף חלב מאשר כלום, אבל תחליף חלב טוב מאשר כלום, אבל הרבה פחות טוב מאשר חלב אם.
תינוקות שמקבלים תחליף חלב חולים יותר, סובלים יותר מאלרגיות, סובלים יותר מגזים ומדלקות אוזניים (שני האחרונים נכונים גם לתינוקות שאוכלים חלב שאוב מבקבוק)
נכון בסופו של דבר גם תינוקות שמקבלים תחליף חלב גדלים יפה מאוד, אבל זה לא הופך את התחליף חלב לטוב כמו חלב אם.
חלב אם מתאים גם במדיוק למה שהתינוק צריך. ידעתן שחלב אם של מי שילדה פג, שונה מחלב אם של מי שילדה תינוק רגיל? וגם אני אישית שמתי לב שכשחם יותר לדוגמא יש לי יותר חלב כדי לספק את הצורך של התינוק שלי שגדול יותר כשחם יותר.
העובדה שה יום זה נחשב לדבר המובן ביותר אומרת דרשני. מה, לכל האמהות הארץ אין מספיק חלב בשביל התינוקות שלהם?
מהנסיון היונקים לא יותר בריאים ממש לאפועה
אני מדברת נגד הלחץ החברתי הנורא שמפעילים על מי שלא מצליחה להניק.
רק מי שעברה את זה תבין אותי.
ואף על פי שההגיון אומר שילדים כאלו צריכים להיות בריאים או רגועים יותר. במציאות זה ממש ממש לא כך. ובדקתי את זה עם הרבה תינוקות וילדים.
מסכימה עם פועהאדרת
עלי לא הופעל לחץ חברתי, סתם הרגשתי לא הכי בנוח עם זה, בכל אופן, בשביל זה הומצאו התחליפים.
ברור מעל לכל ספק שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור הרך הנולד, אבל כשאי אפשר, מכל סיבה שהיא, אז יש תחליפים.
בין אם בהנקה או לאירוק זית
לא לעשות קיצורי דרך בכל מיני פטנטים להאכלה למיניהם.
גידול נעים וטוב לכולנו.
מנסיון של תנוקות יונקים כן בריאים יותר אבל...אנונימי (פותח)
נורא רציתי , מאוד השתדלתי , נחתי ,אכלתי כראוי , בעלי עודד ועזר מסביב (זה כדאי לו , זול יותר) ובכל זאת לא היה מספיק חלב , הילדים לא היו רגועים אז צריך רצון טוב ופרה טובה - ואם זה לא הולך יש מספיק תחליפים מצויינים . חשוב יותר רגיעה ושמחה ברך הנולד.
מצטרפת בחום לפועה! גם אני הרגשתי את הלחץאני ירושלמית
אני מסכימה שהלחץ לא במקוםיהודיה מא"י
אבל הבעיה שאני רואה היא דווקא הפוכה - מתן לגטימציה מוגזם לתחליף חלב, עד כדי כך שגם בלי שום סיבה מוצדקת (ויש עוד סיבות חוץ מחוסר בחלב) לתת בקבוק נחשב לדבר הכי מובן מאליו. יותר מכך יש לחץ על נשים מצד הצוותים הרפואיים לתת בקבוק.
זה מתחיל בבית חולים כשהאחיות ממהרות לדחוף בקבוק כנגד כל קושי ראשוני הקטן ביותר של תחילת ההנקה. (וזה בהחלט פוגע בהנקה אח"כ, כמו שאמרה המדריכת הנקה בבית חולים בו ילדתי לאחת מהנשים שדווקא רצתה להניק אבל לא היה לה כוח ולכן היא גם נתנה בקבוק - 'למה שתתאמץ אם היא יודעת שאח"כ היא תקבל בקבוק?') זכורים לי היטב דבריה של אחות במחלקת תינוקות כשהגעתי בשעת לילה להאכיל את התינוק שלי. היא דיברה על כך שתחליף חלב עדיף על הנקה וכראיה לכך הרתאה על כך שהתינוקות שקיבלו תחילף חלב ישנו, בזמן שאלו שרק ינקו לא. מזכיר לי את הסיפור על המטפלת שהרדימה תינוקות ליד ברז גז פתוח.
זה ממשיך בטיפת חלב כשאחות נלחצת מכך שהתינוק לא עולה בדיוק לפי עקומת הגדילה. דרך אגב אני שמעתי (ואני לא בטוחה שזה נכון אבל ככה שמעתי) שעקומת הגדילה נבנתה לפי תינוקות שאוכלים מבקבוק ולא לפי תינוקות יונקים.
אני אומרת את כל זה כי חשוב כן לדעת שחלב אם בריא יותר, ולפעמים הצוות הרפואי גורם לנשים להפסיק להניק סתם
דרך אגב את ההבדל בין תינוק שיונק ותינוק שאוכל תחליף חלב לא בהכרח תוכלי לראות סתם ככה, כי (להוציא תינוקות רגישים) ב"ה התחליפים היום טובים מאוד, וההבדל בדר"כ הוא לא מאוד גדול.
ולמי שזה מאוד מאוד חשוב להיהודיה מא"י
אני יודעת שאפשר להשיג עזר להנקה שהוא בצורה של שקית עם צינורית. ממלאים את השקית בתחליף חלב, ומצמידים את קצה הצינורית לפטמה. התינוק יונק ומקבל חלב אם ביחד עם התחליף חלב. זה פשוט לתת תחליף חלב אבל להרגיש כאילו את מניקה (כולל הקשר הקרוב לתינוק).
וךפעמים זה גם יכול לפתור את הבעיה של המחסור בחלב כי זה מעודד יצירת חלב.
ולכל אלו שמתלוננות על הלחץ החברתי להנקה - ההודעה הזאת יועדה לאלו שמאוד רוצות להניק ומאוכזבות מכך שהן לא יכולות.
האם יצא פעם סקר רציני שמוכיח שיונקים בריאים יותר..פועה
בהחלט, רבים.אופה
קישור לקישורים באנגליתאופה
הרבה קישורים:
http://www.kellymom.com/bf/start/prepare/bf-benefits.html
חוץ מזה, זאת המלצת משרד הבריאות להניק ללא תוספות עד גיל 6 חודשים.
למי שיש טראומות או בעיות עם הענין, ליבי עליה, אבל מפה ועד להגיד שזה לא חשוב הדרך ארוכה.
כן, תינוקות בהחלט יכולים לשרוד גם בלי, כמו שאפשר לאכול רק קמח לבן ולצרוך הרבה סוכר ושומן ולהיות בסדר. יש גם כאלו שאוכלים חטיפים, ממתקים ושטויות כל הזמן ואין להם עששת והם בריאים.
אבל זה לא אומר שנכון וטוב לעשות כך. ולא, אני לא צמחונית או משהו כזה.
להנקה יש גם יתרונות לאמא מבחינה בריאותית ולא רק הקשר לתינוק.
לחץ להנקה..אנונימי (פותח)
מצטערת שיצא ארוך אבל זה נושא כאוב אצלי כל הלחץ להנקה הלא נורמאלי הזה...
אז הנקה זה טוב אבל לא לכל אחד ולא בכח..
להניק זה להעניק אבל לכל הענקה גבולאנונימי (פותח)
ערב טוב ושההנקה אצלכם תבא תמיד ממקום של הענקה!
101 סיבות למה כדאי להניק!בילי
אנחנו מכירות את כל ה"סיבות" האלה אבל במציאותפועה
כל אחד רוצה את הכי טוב עבור ילדיויוקטנה
אני יודעת שהכי טוב לילדים שתהיה להם אמא סבלנית כל היום, אבל קורה לא פעם שאני חסרת סבלנות, כועסת וצועקת.
אז לא הצלחתי. אני לא מייסרת את עצמי, כי מי שלא עושה לא טועה. כמובן, אני מנסה לבדוק: למה זה קרה? איך אולי הייתי מצליחה למנוע? אני בודקת, וממשיכה הלאה.
אבל אני גם לא אומרת לעצמי: "לא נורא, יותר טוב אמא שצועקת מדי פעם!" או "לא נורא! זה טוב להם!". כי אני יודעת שלא - זה לא טוב! טעיתי, נכשלתי, ואני לוקחת אחריות. וממשיכה הלאה.
אנחנו רק בני אדם, ובני אדם לא תמיד מצליחים לעשות את הכי טוב - אפילו בשביל הילדים שלנו! אבל גם כשאנחנו לא מצליחים, חשוב לראות ולהכיר בכך שלא הצלחנו הפעם. אם נכיר בכך, אולי נצליח להפיק לקחים וללמוד מהנסיון, ובפעם הבאה כן נצליח!
עצימת עיניים (כמו רגשות אשמה רייקים מתוכן ותוחלת) איננה מביאה שום תועלת - לא להווה, ולא לעתיד.
הטוב ביותראנונימי (פותח)
גם לך שבי בכיף עם האוצר היקר ביד ותני לו את כולך בהצלחה לכולם ושחלילה לא נטעה ולא נשגה סך הכל הילדים שלנו זה החיים שלנו.....
הנקה בריאה רק אם שני הצדדים מרוצים- ולא - מטרנה!אנונימי (פותח)
אמא נינוחה , לא פצועה וסובלת , יכולה להניק .
ברגע שההנקה אינה נוחה לששני הצדדים עדיף להזין מבקבוק ולחייך אל הילד מאשר להניק בפרצוף חמוץ .
מעבר לכן/לא הרגשיאנונימי (פותח)
היום יותר ויותר שומעים על זה. תינוק עם לשון קשורה בהרבה מהמקרים לא מצליח לינוק טוב וזה גורר שורה של חוויות לא נעימות. סתם אז אם רואים שיש פצעים/סדקים/גודש/תינוק שלא אוכל שווה לשאול יועצת הנקה אם יש לילד לשון קשורה ואם כן לנתקה.התהליך של הניתוק דבר פשוט יחסית ולא כ"כ נורא הילד בוכה כמו בחיסון ונרגע מהר. וכדי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם.בהמשך לניתוק חייבים להעזר ביועצת[טובה] שתעזור לילד ללמוד לינוק טוב. כי בהרבה מהמקרים הוא לא יידע למרות הניתוק. ויש עוד הרבה להרחיב.
נראה לי שאם הייתי עושה סקר קטן הייתי מגלה שהתומכות הנלהבות עד כדי קיצוניות בהנקה הן אלו שילדיהן אוכלים בקלות והכל זורם טוב... רק עוד משהו-אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו-לא מאחלת לכן.
יום טוב
אני דווקא תומכת נלהבת וההנקה לא היתה לי קלה בכלליהודיה מא"יאחרונה
שבוע 39אנונימי (פותח)
בס"ד
שלום לכולם!!!
איך נרגעים מהלחץ מתחילה שבוע 39 ב"ה לידה רביעית ועדיין כן אפידורל לא אפידורל האמת שבשתי הלידות האחרונות לא מתוך בחירה לא הספקתי לקבל ונשארה טראומה זה כאב והחולשה הנוראית אח"כ, מה נראה לכן? קצת עדוד לא יזיק לי, תחזיקו לי אצבעות שעת השין בעזרת השם מתקרבת, חודש טוב לכולן ולידה הכי קלה למי שעומדת לפני, גלית
תנוחי ואל תעשי יותר ממה שממש חייב. תנוחי הרבה.אופה
לכי להבריק את הבית כאילו ערב פסח.ruthi
לידה קלה, וספרי לנו עליה ועלייך ועל החברה'דבי חיה
מאחלת לך שתעברי את זה בקלות והפעם ללא טראומות מיותרות!!!
הכנה נפשית ורוחניתמיכיהאחרונה
בכל מקרה , שיהיה בקלות ובשמחה : )
גמילה מהנקה..חנהלה
כבר כתבתי פה מספר פעמים ועדיין לא נושעתי...
אולי הפעם אשמע עצות מעניינות או סתם עידוד זה גם עוזר!!
הבן שלי בן שנתיים וחודש בערך ועדיין יונק.אני ב"ה בהריון חודש 5.
היניקה שלו זה בעיקר בלילה כי ככה הוא נרדם. הוא ישן איתי במיטה כך שמתי שבא לו הוא מתעורר ויונק תוך כדי שינה. העניין הוא שזה יכול להגיע לזמן רב. הוא יכול שעה גם לשכב ולינוק. פעם זה לא כ"כ הפריע לי וישנתי איתו אבל עכשיו יש מצבים בלילה שזה ממש מחרפן אותי ואני ממש מתעצבנת. זה גם מציק לי פיזית ואני לא מצליחה להירדם.. אני מנסה מדי פעם להפסיק אותו ומשתדלת לא להתעצבן עליו כי זו לא אשמתו. אני זאת שאמורה לחנך אותו.. אבל נגיד אתמול בלילה כשהפסקתי אותו הוא כנראה התעצבן מכך ולא רצה לחזור לישון.. גם לא לינוק.. (נראה לי זה כבר לא ממש מספק אותו מבחינת אוכל. למרות שלא אוכל הרבה במשך היום) ואז חשבתי שאולי הוא רעב כי הוא לא אוכל כזה טוב אז נתתי לו לאכול באמצע הלילה וכך חגגנו לנו איזה שעה כשאח"כ גם עברנו לטיול בחוץ בשעות הלפנות בוקר כדי שירדם...
טוב, זה לא היה לילה טיפוסי. אולי זה היה לכבוד התחלת השנה.. בכל אופן.
אותי זה כבר די משגע ההנקה אבל אני לא מוצאת את הדרך להפסיק.
הבאנו לו מיטה חדשה מההורים שלי- מיטת מעבר כזאת. כי חשבתי שזה חסר ערך להרגיל אותו עכשיו למיטת תינוק.. עשינו מזה טררם גדול והוא אוהב את המיטה אך לא ממש ישן בה..
סליחה על ההשתפכות פשוט אני בהתלבטויוית האלה כמה ימים ואשמח לכל עצה שהיא.
עליך להיות נחושה להפסיק ורגועהאם הבנים12
בהצלחה
כ"כ מבינה אותך! [חיבוק]שומרונית
גם אצלי הוא היה נרדם רק ביניקה, הייתי מניחה אותו במיטה שלו ובאמצע הלילה הוא היה מתעורר, עובר אלי למיטה ויונק עד הבוקר אבל לי זה ממש הפריע להירדם שוב והייתי שוכבת במיטה ומשתגעת..
הפתרון שמצאנו היה להעביר את אחריות ההרדמה שלו לאבא, שעם כל הרצון הטוב- להניק הוא לא יכול. אני באמת לא יודעת איך הוא עשה את זה, כנראה שהוא הרבה יותר נחוש ממני והילד הבין שאצלו אין משחקים.. כמה לילות אחרי שאבא התחיל להשכיב אותו הוא הבין שזהו זה ומאז הוא הולך לישון עם בקבוק.
כשהוא היה מתעורר בלילה- שוב, בהתחלה אבא שלו קם ואח"כ אני הייתי קמה ומכינה לו מטרנה, והוא היה חוזר לישון עם הבקבוק. לקח לי כמה שבועות לגמול אותו גם מזה.. היום ב"ה הוא הולך לישון עם חיבוקי ונשיקה מאמא ועם "הניגון שבלב" בטייפ, ולא משמיע ציוץ עד הבוקר!! (הבעיה היחידה שהחיבוקי שלו לוקח לפעמים המון זמן...)
זה יקח כמה ימים קשים (מאוד!!) ואולי יותר, אבל אם הוא יבין שאתם נחושים ואתם לא עומדים להיכנע-בסוף זה יעבוד..
זה נורא קשה, מנסיון, אבל יש משפט חזק שבעלי אמר לי פעם כשנמאס לי לנדנד את המיטה של הגדולה עד שתירדם:
בסופו של דבר, המשחק הוא מי נשבר ראשון! וזה אמור להיות הילד ולא ההורים שלו..
מצטרפת להצעה לצרף את הבעל למשחקיוקטנהאחרונה
אצלנו זה לוקח הרבה זמן - אני לא רוצה להשלות. זה כבר בערך חודשיים, והיא עדיין מתעוררת פעמיים בערך בכל לילה וקוראת לו (היא לפחות כבר רגילה שהוא מגיע...). היא גם מתעוררת מוקדם (בערך ב-6), ולא חוזרת לישון. בעלי נשאר איתה, למזלי הגדול!
מההודעה שכתבת באמת נשמע שכבר קשה לך מאוד. אני חושבת שבדומה לפרסומת של החומוס, צריך להיות: "הנקה עושים ברצון, או שלא עושים". יש כאן שני שותפים, ושניהם צריכים להנות מההנקה.
מאחלת הצלחה בדרך החדשה לך וליונק, וגם בהריון כמובן!
התכווצויות די חזקות - אמצע שמיני!דבי חיה
הגיוני? תקין?לא להתייחס? (כמובן שאני יודעת בטוח שאילו לא צירים בכלל....) אבל הם לפעמים כ"כ חזקות!
וחוצמיזה רציתי לשאול בעניין, האם זה הגיוני שביחד עם ההתכווצות מרגישים לחץ בחזה ואת הדופק פועם יותר בחוזקה?
אולי לא שתית מספיק?אני ירושלמית
מה עם לחץ דם?יוקטנה
אם את בטוחה שהכל תקין, אני ממליצה לנצל את ההתכווצויות להכנה ללידה:
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l
לחץ הדם שלי אפילו נמוך טיפה....דבי חיה
ותודה על הלינק! באמת צריך להתחיל להתכונן!!!
מה זה אע"ז??? (ותרגישי טוב!)יוקטנה
אז על זה...אני ירושלמית
אני כבר לא זוכרת..דבי חיה
תודה!
אולי צירי בריקסטון היקס,צירים מדומיםריבק
בעיקר במאמצים, התכופפות, וגם סתם ככה!!!דבי חיה
וואי וואי, מרגישה כמוך, כנראה אנחנו באותו השבוע.ריבק
אל תדאגי, זה הכל טבעי....
תגידי,איך את מצליחה לנעול נעלים? להסתובב מצד לצד בשכיבה?
האם גם את מתעוררת לפנות בוקר ולא מצליחה לישון יותר?
ואיך הבעיטות האלו ,גם את עוצרת נשימה?
ואיך מעכלים שאני עומדת ללדת, כשעוד לא עיכלתי את זה שאני בהריון?
לילה טוב!
אהבתי את השאלות..כידבי חיה
בקשר לנעליים, הילדים מוציאים את הנעליים מהמגרה ואני מביאה את הרגל לאף כדי לנעול אותם... אבל הם עם סקוצ', ואם הם נפתחים באמצע הדרך אני בבעיה...
להתהפך במיטה זה קצת מוגבל.... ובכלל, איך את יכולה לשבת על כסא? הבטן נתקעת לי בגרון!
בבעיטות שותף הילד שלי, שכל הזמן בא לברר אם התנוק ער או ישן, ועם מה הוא בועט בדיוק...
מעניין באיזה שבוע את.
אני כאילו מעכלת שאני עוד מעט צריכה ללדת(לא כ"כ מעט, זאת האמת. כשצריך ללמד כל החודש התשיעי ואין בו בכלל חופשים וחגים, זה נראה לי ארוךךךךךךךך), אבל אני בטוחה שזה לא ממש עיכול....
בכ"א הייתי שמחה לטיפים איך מחזיקים מעמד פשוט פיזית! לעמוד וללמד 5 שעות ביום, לא פשוט בכלל!!! לא יכולה לשבת בכלל, אז האופציה השניה היא לעמוד ולטייל בכיתה, ואז לחטוף כאלו כאבי גב...
האמת שבעבודה, הזמן חולף מהר כל כך,ריבק
יותר טוב מאשר בבית ,וגםריבק
חוץ מזה לא נורא. רק חודש נשאר לי, אחרי זה נתפנק בבית בעז"ה עם תינוק קטן,
ויהיה לי בוקר פנוי מוקדש לתינוק ולבית, וארוחה חמה בצהרים מונחת כבר על השולחן, בלי להזיע ולמהר כבר להכין אילתורים.
והלואי שהמדינה תתן איזה 16 שבועות ככה רגוע.
וחוץ מזה -האם את באופק החדש?
לא.אני באופק הישן נושן!דבי חיהאחרונה
והמדינה שלנו לא יכולה לפרגן אפילו את 14 השבועות החדשים... וכבר מאיימים לחזור ל-12 המקומצנים!
גמילה ממטרנהאנונימי (פותח)
שלום לכולן.
בתי בת שנה ותשעה. אני גומלת אותה כעת מבקבוקי המטרנה בבוקר ובערב...(אצלנו הבקבוק בבוקר הוא הכי משמעותי...) רציתי לשאול,מה אפשר לתת לה על הבוקר במקום הבקבוק? (עד שהיא אוכלת בגן זה כבר בערך 10...צריך משהו עד אז...)
ושאלה נוספת: מה עושים כשהילדה לא מוכנה בשום אופן לצחצח את שיניה? אני חוששת לבריאותן...כבר יש לה הרבה שיניים,והאחות אמרה לנו שזה חשוב להקפיד על נקיונן...
תודה מראש...
רעיוןבלה
*קצת יותר גדולהבלה
קורנפלקס עם חלב (או מטרנה), דייסת קווקראנונימי (פותח)
לגבי השיניים - אצלנו עבדה טבלה שתלינו נמוך על המקרר והדבקנו כל פעם מדבקה, ואחר כך הילדה כבר התרגלה. כמו כן טוב להשוויץ לפני אבא, סבא, סבתא - תראו איך היא מצחצחת יפה, פותחת פה גדול. ההתלהבות שלהם תסיח את הדעת בשביל 20 השניות הנחוצות. אפשר גם לעשות תחרות ציחצוח מול אבא וכד', זה נותן הרבה מוטיבציה כשרואים את ההורים מצחצחים שיניים. ואפשר גם לשיר שירים מצחיקים וכשנגמר השיר נגמר הציחצוח, או לספור עד 20. עם הילד השני זה כבר הרבה יותר קל, כי הוא כבר רוצה לצחצח כמו האח הגדול.
אל תוותרו, לא בעניין השיניים ולא על ארוחת הבוקר.הרגלים טובים לכל החיים.
בקשר לציחצוח שיניים...מתוקה שכזאתאחרונה
שלום לכולםתמיד מתפללת
אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כעלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.
כאלו*תמיד מתפללת
הקפצהתמיד מתפללת
ליוקטנה- כדאי לנעוץ את ההודעה !!!יונהאחרונה
שבוע טוב
חודש טוב
שנה טובה !!! ( ואוו,כבר ??)
איך מתמודדים?אנונימי (פותח)
שלום לכולן, זו הפעם הראשונה שלי כאן. יש לי שאלה שאני לא יודעת אם היא כ"כ קשורה אליכן אך אנסה בכל זאת...
אני נשואה כבר 8 חודשים ורציתי לדעת כיצד מתמודדים עם האכזבות האלו כל חודש שלא נכנסים להריון?
השבוע, בפעם הראשונה מזה 12 שנה, איחר לי המחזור וכבר היינו בטוחים שזה הריון, כמובן שהתחלנו לחשוב, לשמוח, לחשוש, לתכנן... ואז ביצעתי בדיקה שיצאה שלילית. חשבנו שיש עוד סיכוי, אולי מוקדם עדיין לזהות (כך רשום על הערכה) ואז הגיעו לי התכווצויות חזקות בצד ימין של הבטן ולאחר מכן ראיתי את הדם הנוראי הזה שוב.
אמנם לא היה תינוק באמת אך אני מרגישה אובדן נוראי.... מה עושים? איך מתחזקים מזה שוב ולא נכנסים לדכאון?
אני יודעת שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה אך בכל זאת קשה לי...
אשמח לכל טיפ אפשרי... תודה.
את יכולה להגיע אלינו- זוג צעיר לנצח.תמיד מתפללת
ועכשיו רציני- מתוקונת, תנצלי כל שניה של זוג צעיר! זה זמן שלא חוזר!! אל תבזבזו את זה לא על תקוות ולא על אכזבות. צאו לאכול ביחד, לטייל, דברו ביחד וכמה שיותר, על עצמכם, בלי קשר לילדים שעוד יהיו. בתקווה שהכל תקין ונורמלי אצל שניכם- לא תספיקו לדאוג יותר מדי ותמצאו את עצמכם הורים, אם חלילה לא הכל תקין- יהיה לכם מספיק זמן לדאוג. חבל לבזבז את הזמן הבראשיתי הזה של בנית הבית החדש על לקוות כל חודש ולהתאכזב מחדש.
מה גם שלחץ לא ממש עוזר. אולי מפריע.
ואם יש לך עוד שאלות יותר ספציפיות את יכולה לפנות אלי במסר.
רק שמונה חודשים ואת כבר דואגת? עוד לא הזמן לדאוג!אנונימי (פותח)
עם הראשונה שלי חיכיתי יותר משנה ואחר כך חצי שנה , ואחר כך כמעט 4 שנים
הכל תקין אצל שנינו .
שיהיה בשמחה ובהצלחה בזמנו ובעיתו.
חבל לך להיות לחוצהשירק
אף פעם לא היינו מודאגים למרות כל הלחץ מהמשפחה מסביב
כי הבנו הזמן הזה הוא הכי נפלא - הוא כמו ירח דבש שמתארך ומתארך
עם כל הכיף בילדים הרי יש גם קושי ואין כל כך זמן לזוגיות
לכן אני סבורה שמלכתחילה עדיף להביא ילד בערך שנתיים אחרי הנישואים זה הזמן הכי מתאים.
למי התכוונת המשפחה מסביב?ריבק
וואו איזו אמונה ואיזה ביטחון!יוקטנה
מזדההאנונימי (פותח)
מאחלת לך נחת ושימלא ה' כל משאלות ליבך לטובה.
תוספת..אנונימי (פותח)
ולדעתי דווקא ילד, עם כל הקושי שזה גורם לזוגיות, מחזק את הקשר בין בני הזוג.
בעלי בן 28שירק
אנחנו התחתנו רק אחרי 3 חודשי היכרות ולכן יצא לנו טוב ככה
אולי את ובעלך הכרתם תקופה ארוכה מספיק ככה שמדובר במקרה אחר
אבל 8 חודשים זה עדיין קצת בשביל לדאוג
את כמובן יכולה ללכת לרופא ולקבל הורמונים אבל זה יכול לשגע אותך גם מבחינה נפשית וגם גופנית, אז הכי בריא לחכות שזה יבוא טבעי כמו שקרה ב"ה אצלי אחרי שנתיים וחצי.
לריבק - אמא של בעלי הייתה כבר ממש הרוסה מאיתנו וגם אמא לקחה אותנו כמו עוד איזה צרה והחלנו לקבל סגולות כל מיני דברים לאכול ולשתות ולומר.
עוד פעם החיד"א?ריבק
קשה לחכות!יוקטנהאחרונה
את אומרת שאת מרגישה אובדן ולדעתי את ממש מדייקת! בכל חודש את מאבדת את התינוק שקיווית לו וציפית לו והתחלת כבר להתכונן לקראת הגעתו...
חשוב לי לומר שלזוג בריא לוקח שישה חודשים בממוצע - אפשר פחות וגם יותר - להיכנס להריון. אחרי שנתיים של נסיונות בלי טיפולים, חלילה, 95% מהזוגות יהיו בהריון.
אני ממליצה, למרות החששות והתחושות הלא נעימות, שלא לרוץ לסחרור בדיקות הפוריות. לא מנסיון, אבלמקריאה ידוע לי שמדובר בתהליך מאוד לא נעים לשני בני הזוג, שמכניס גם למתחים ביחסים, נוסף על כל מה שיש שם ממילא (ולמי אין? ובעצם, אם אין, אז למה להכניס?).
אני ממליצה לך לשלוח מסר לכותבת "תמיד מתפללת" (Forum/lmf_profile.aspx/25008), שהיא המנהלת של הפורום הסגור של זוגות המחכים להריון. אני מקווה שתמיכה של עוד אנשים שמרגישים את אותם תחושות, תעזור להעביר את הזמן (שאני מאחלת שיהיה קצר!).
לא להתייאש ולנסותאנונימי (פותח)
בתור אחת שזה הילד השני שלה , בקודם הוא לא הסכים לינוק כלל וישבתי ושאבתי כל פעם (וגם לא היה לי כמות מי יודע מה ) אבל אני חושבת שצריך לנסות אפילו קצת אפילו בהתחלה זה כל כך חשוב .
בילד הזה אני אומנם עדין שואבת כדי לדעת את הכמות שאני נותנת וכמה אני צריכה תוספת ...
לומדים להנות והכי חשוב לא להתייאש , גם אם לא מצליחים בהתחלה או בילד ראשון לא להפסיק לנסות בילדים הבאים .
רק שמחה !!!!!!!!!!!!!!
פעם אמרה לי מישהי : כמו שכל אחת יכולה ללדתפועה
יש שאין להן חלב בכלל.
יש שצריכות לעשות מאמצים אדירים כדי שיהיה להן קצת חלב ,
ויש שמניקות בקלות.
אויש ענק!!!תמיד מתפללת
המדובר, אגב, באחוזים דומיםיוקטנה
מעניין!
גם במצבי חסר רציני של הגוף בבברזל , ויטמין B12אני ירושלמיתאחרונה
מה כל כך רע באפידורל? תנו סיבות למה לסבולשירק
מי אמר ש"כל כך רע באפידורל"?אדרת
והיא אמרה שאם לא היה קיים דבר כזה אפידורל, היא לא היתה מסוגלת ללדת כ"כ הרבה פעמים...
לפי דעתי, זו המצאה פשוט מעולה! (מנסיון...)

היכולת לעבודירוק זית
כאשר אישה נכונה לאתגר ומוכנה באמת להקשיב לעצמה ולמלא אחר צרכיה בשעת הצירים והלידה,מתחברת למקומות העוצמתיים שבה עובדת עם הגוף יש כאן חיבור אמיתי ונהדר של גוף ונפש כאחד. באותו מידה מקבלת את חולשותיה ומניפה אותם ומוצאת בתוכנה כוחות חבויים ומנהיגה את התהליך שעובר עליה, אזי יש תהליך נהדר רוחני ופיסי כאחד שנותן הבנות מאד עמוקות וממקם אותנו בתוך העצמה הנשית שיש בכל אחת מאיתנו.
להיות במקום שלהנהיג ולקבל בתוך תוכו את עצמה וללכת עם זה על מנת ליצור ולהתחבר עם הבריאה.
אני חושבת שהאפידורל הוא אחד ההמצאות הטובות שנותן עוד כלי שאשה יכולה להיעזר בה בשעת הצורך.אם זה נעשה מתוך התחברות פנימית והבנה עמוקה אז זה משיג את המטרה שבסופה האשה יוצאת באותה תחושה עילאית שהיא תוצאה של עבודה קשה וטובה.
לדעתי, הקטע הכי קשה בלידה הוא הייאוש התהומיאופה
ממש לקראת סוף הלידה, ממש לפני שהתינוק נולד, מגיע זמן שבו את חושבת שזהו. אי אפשר ללדת וזה לא הולך לקרות והכאבים לעולם לא יגמרו ואיך בכלל אפשר ללדת ותמיד אשאר פה בחדר הלידה וכולי.
קשה לי להאמין שאפידורל עוזר בזה.
אפידורל מאריך את הלידה ויש הרבה טענות על שהוא הורס הנקה, כי זה מגיע לתינוק והוא לא יונק כמו שצריך בהתחלה. מאוד חשוב שהתינוק ילמד מיד לאחר הלידה איך לינוק.
לידות ארוכות יותר מגדילות את הסיכויים להתערבויות נוספות, במיוחד כשקשה לדחוף כי השרירים רפויים.
זה, רק שתדעי שזה לא כל כך פשוט למרות שהרבה בוחרות בזה. אפשר בהחלט ללדת בלי אפידורל. אני לא יודעת למה הוא נהיה כל כך פופולארי, אבל מעולם לא השתמשתי בו.
תדעי שיש לך אפשרות בלי אפידורל.
אפידורל לא עובר לתינוקכמעט אמא
בעניין היאוש - אם היאוש נובע מעייפות קיצונית וקושי לעמוד בסבל, אז אפידורל כן בהחלט יכול לעזור.
איך הם יודעים?אופה
רופאים טוענים שלמרות הבעיות וסיכונים שונים, היתרונות עולים על החסרונות בלקיחת אפידורל.
אני לא יודעת איזה יתרון יש חוץ מהקלה על הכאבים והכנה להרדמה שלא נצטרך.
בכל אופן, היאוש זה שלב של הלידה בלי קשר לכאב ועייפות.
זמן הייאוש, כבר פג האפידורל! אם הוא טרם פג,דבי חיה
יש ספר שנקרא "להיות לאם" של אביבה רפפורט, בהוצאת פלדהיים. היא מפרטת שם 12 שאלות הקשורות באפידורל ומשתדלת לתת תמונה מהימנה ומקיפה על כל ההיבטים של העניין. כמובן, כמו כל ספר שאמור להיות אובייקטיבי, אבל לדעתי בעוד שהמדריך הישראלי הוא ממש מייצג את המימסד הרפואי (דהיינו בעד כל ה"עזרים" וכו') הספר הזה ממש נותן תחושה של "נגד", וממש לא מומלץ. כמובן, תלוי בכושר הסבל ויותר מיזה בגישה, בידע שהיולדת באה ללדת.
נתקלתי לא מזמן ביולדת שבאה ללדת ממש מוכנה נפשית לעבור את השלבים הראשונים בהצלחה עד האפידורל. צפיתי בה מרחוק במיון יולדות, בעלה עשה לה מס'ז, היה לה שם כדור פיזיו וממש היה נראה שהיא שולטת במצב, נושמת לפי הכללים וכו'. אבל התסבר שהיא היתה בהיסטריה שמא יעברו הזמן שהיא יכולה לקבל אפידורל ואז היא תסבול. היא צעקה על כל מיילדת שעברה שם שיעבירו אותה כבר לחדר לידה כדי שתקבל אפידורל, אבל לצערה החדרים היו תפוסים כולם! אני שיבתי מהצד וממש הצטערתי בשבילה! היא לא שחבה שכשם שעברה יפה את הצירים עד כה, היא יכולה להמשיך ולשלוט במצב עד הלידה... הראש לה היה נעול על אפידורל!!!
בסוף, עד שהעבירו אותה, היא אכן לא יכלה לקבל וילדה בהצלחה ובשמחה!!!
אם האפידורל מגיע לתינוק את בבעיה גדולה מאוד.יהודיה מא"י
אם האפידורל יוצא מהתחום של ההרדמה המקומית, זאת פשלה ענקית של המרדים, יכול להיות שהיו מקרים מעולם, אישית אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה.
ההרדמה המקומית היא היתרון של האפידורל (לא מגיע לתינוק, לא משפיע על כל הגוף) אבל גם החיסרון שלו - ההרדמה היא במקום כזה שכל טעות הכי קטנה יכולה להיות הרת אסון
מי שבוחרת לקחת אפידורל צריכה לדעת שיש סיכון, כפי שמי שבוחרת לא לקחת אפידורל צריך להיות מוכנה להתמודד עם הכאב
בלימודים שלי נאמר לי שהאפידורל כן עובר שילייהיוקטנה
והאפידורל משפיע לרעה על התינוק עוד לפני שהוא הוזרק: האישה מקבלת כמות נוזלים גדולה מאוד (על מנת להקטין את השפעת הנתק הסימפטטי שמגיע עם האפידורל), וזה גורם לכמות חמצן קטנה יותר להגיע לתינוק. מכאן ועד לירידות דופק הדרך קצרה, ומאחר והרופאים לא יכולים לדעת בוודאות ממה הן נובעות, הדרך ללידה מכשירנית קצרה יותר.
עצה טובה ליאושאנונימי (פותח)
אני לחצתי שעות בלידה שניה שהיתה אחרי ניתוח והרגשתי שגם הפעם הולכים לניתוח כי לא הגיוני שהוא עוד לא יצא. הדולה העלתה את הרעיון. פחדתי בהתחלה מעצם המחשבה אבל היא דחפה לי את היד בכח ו...וואו!!!! לא להאמין איזו הרגשה מדהימה!!! זה נתן לי כוחות בלתי נתנים להסבר בכלל! בלחיצה אחת או שתיים הוא גלש החוצה, ובשמחה עצומה!!! ובצרחות "הוא יצא, הוא יצא"!! שווה לנסות!!!
ל"אופה"אדרת
שבע פעמים היא כבר לקחה אפידורל, ושבע פעמים ב"ה הניקה כמו שצריך.
אני בטוחה שגם הפעם היא תקח.
אם לא היה אפידורל היו פחות יהודים...אנונימי (פותח)
איזה מצחיקות אתן....אופה
ואמאלה- אחרי הצירים, הלידה עצמה, הקטע של הלחיצות והדחיפות החוצה, למעט חלק קטן ממש בסוף, ל א כ ו א ב.
אז זהו שתדעו. וכאבי צירים לא ממשיכים מעבר לאותו רגע של הכאב. ברגע שנגמרו הצירים אז זהו, הם נגמרו.
ועובדה שלפחות מחצית מהתינוקות בלידה עם אפידורל מתקשים בהנקה מאוד, וזה שלאמא אחת מצליח מאוד, אז יופי לה אבל זה לא מעיד על הכלל.
אם לאישה יש סיכוי גדול יותר לעבור ניתוח קיסרי מאשר לא להיות עם אפידורל זה אומר דרשני.
רציתי להראות שיש אפשרות בלי ושורדים את זה יפה מאוד.
אני לא מבינה למה מפחידים כל כך נשים בהריון ראשון ובכלל. מי שרוצה לקחת- שיבושם לה, אבל למה להפוך את זה לענין שמי שלא לוקחת יש לה איזו בעיה ואיזה טירוף לא לקחת.
יש אלטרנטיבה לאפידורל.
תודה על התגובותשירק
לכל אלה שרואות בכאבי הלידה "חוויה" אני מזכירה שזה בעצם עונש
לילה טוב
לאופהכמעט אמא
קראתי ושמעתי שיש קשר בין אפידורל למונואנונימי (פותח)
אפשר לראות את זה טוב בריכוזים חרדיים שבהם הנשים לוקחות אפידורל בלידות ויולדות הרבה וצפוץ והגוף נשאר חלשלוש, מלא בחומרים זרים ולא ברורים (כדוגמת האפידורל הידוע) ואז חלשים ועייפים ומקבלים את אותה מחלת נשיקה שהחיידקים שלה מצויים באוויר ונדבקים בגוף חלש שלא מסוגל להתמודד
הנה דוגמא להסקת מסקנות לא מדעית...אני ירושלמית
לא כואב????!שומרונית
למה לא?יוקטנה
לא אשמה, לא תחרות, לא סיירת צנחנים ולא קשקושים ;)
תראו מי שמדבראדרת
מקרה אמיתי. אתמול פורסם בעיתון, שגברים מעדיפים שנשותיהן תלדנה ללא אפידורל.
ולנו רק נשאר לומר: מה אתה אומר.......
גברים מעדיפים ללא אפידורלריבק
בעלי די התעצבן שהלידה לא מתקדמת כמו תמיד שעתיים, אלא לקחה 7 שעות!
למרות שמאוד נהניתי ללא סבל, היה מתח, בעלי כמעט התפוצץ.
אמרתי לו- אם אתה אצל רופא שיניים, וצריך לעשות טיפול שורש, האם תעדיף ללא הרדמה וזה יקח זמן קצר? או לקבל הרדמה וזה יקח כמה שעות?
רק אז הוא הבין אותי.
מי שואל את הגבריםשירק
ריבקאדרת
אני לקחתי אפידורל וב"ה ילדתי תוך שעתיים בערך.
ויש נשים רחמנא ליצלן, שלא לוקחות, ונאלצות לסבול יותר זמן...
ומה שאמרת לו בקשר לרופא שיניים - יישר כוחך!!!
דווקא בעלי רצה מאד שאקח אפידורלאני ירושלמית
לידות אפידורליות מסתימות ביותר סיבוכיםיערית נ
האמת היא שהרופאים מאוד אוהבים נשים שקטות שנונות להם לעשות את העבודה במקום שהן תעבודנה.
יעריתאדרת
בשביל זה הם מקבלים משכורת...
ובקשר לסיבוכים ל"ע, וניתוחים ר"ל, זה הכל תלוי בחסדי ה'.
בין עם אפידורל, בין בלי אפידורל, צריך הרבה סייעתא דשמיא.