שרשור חדש
המלצהאנונימי (פותח)
אני ממליצה על ברזל של חברת הדס בהריון, גם טבעי וגם עוזר מאוד. ניסיתי המון אפשרויות וזה הכי טוב בינתיים (אין לי מניות בחברה..)
שירים בלידהאנונימי (פותח)

שלום לכולכן
אני בד"כ משתתפת סמויה ונהנית להיות כאן בפורום
יש לי סקר קטן לפרוייקט שאני עושה יש נשים ששרות בלידה 
האם אתן שרות בלידה?
אם כן, האם השירה בליווי דיסק?
אם כן, האם יש עדיפות לקול נשי בלידה?
ואילו שירים שרתם במהלך הלידה עצמה?
תודה על שיתוף פעולה

פרסום הנס- מצג עכוזאנונימי (פותח)
זה אומנם קרה לפני מספר חודשים אבל ראוי להתפרסם. הקטן שלי היה במצג עכוז עד שבוע 36. הלכתי למשהי שלמדה רפואה סינית ועשתה לי טיפול במוקסה. הביאה לי הביתה והמשכתי לעשות בבית. לאחר שבוע עשיתי שוב אולטראסאונד והוא התהפך. אם משהו צריך טלפון שלה, בשמחה אתן.
ברוך ה'אנונימי (פותח)אחרונה
זה קרה לי בשבוע 37 בלי ללכת לאף אחד והבנתי מהרופאים שזה קורה די הרבה אבל צריך כמובן עזרה מלמעלה.
בעקבות הדיונים על השפעת התערבות בלידה על הנקהקצת אחרת

הנה קישור למאמר בנושא (יתרונו: יש סימוכין, חסרונו: מוטה)

http://dvashmisela.co.il/htmls/article.aspx?C2004=12695&BSP=12692

ותודה לירוק זית שהפנתה אותי לאתר.

תודה רבהדבי חיהאחרונה
האם צפוי שינוי בסוג ובתדירות תנועות העובר בחודש..דבי חיה

תשיעי?

ב"ה נכנסתי לתשיעי ופתאום היום חל שינוי די דרסטי בתנועות. היום לעומת אתמול למשל: אתמול היו תנועות ממש חזקות שראו מבחוץ הרבה, לעומת היום שהיו אפילו כמה פעמים שהתחלתי לדאוג (אכלתי שוקולד ונשכבתי על צד שמאל, וגם אז לקח איזה רבע שעה עד שהתחיל לזוז ולהגיב ואפילו לא בחוזקה!!!) לאחר האכלת השוקולד היו כן תנועות חזקות אבל עדיין לא באותה תדירות וחוזקה...

בקיצור, מה אתן אומרות?

אם יש שינוי שמדאיג אותך, לכי לבדיקה. מה שבטוח.אופה
עם התקדמות ההריון, לתינוק יש פחות ופחות מקוםיוקטנה
וחופש להתנועע ברחם. השינוי בהחלט מורגש בעיקר בסוף ההריון.
עם זאת, כפי שיעצו לך לפני, בכל שינוי ***שגורם לך דאגה***, כדאי לפנות לבדיקה.
השינוי הוא לא דרסטי אלא תהליך שלוקח זמןאנונימי (פותח)
לכי להבדק!!!
אני מרגיעהדבי חיהאחרונה
היום קיבלתי מספיק בעיטות שהרגיעו אותי ב"ה!
אכן, אתמול זה היה קצת מוגזם אבל אולי כי עבדתי הרבה שעות "הרדמתי" את הבחור... אבל ב"ה היום נרגעתי! ותודה על העצות!
כהקדמה להעדרותייוקטנה

בשל הנסיעה לחו"ל, בעוד כ-10 ימים למשך שבועיים, יצאנו לטיול משפחתי דרומה עד אילת!

אני מבקרת כאן ממחשב של חברים המתגוררים בסנסנה (ליד באר שבע), שהגענו אליהם אתמול. הילדים שלי מתקשים בנסיעות ארוכות, אז אנחנו נוסעים ב"תשלומים".

מקווה להצליח לבקר שוב בכל יום! בינתיים אני רואה המון תמיכה וייעוץ נכון וישר מהלב, ואני רגועה ושמחה

יום טוב ושבוע טוב לכולן!

תהנו! איזה רעיון נפלא!דבי חיה
לא הבנתי מה הקשר בין אילת לחו"לשרבובאחרונה
אבל שיהיה לכם הכי כיף שבעולם!
תוסף תזונה להגברת חלברולי
יש למישהי מידע על תוסף מסוים שעזר? או המלצה?
כמה רעיונות מפי השמועהשומרונית
חילבה!! אני לא סובלת, אבל חמותי וכל הגיסות המניקות שלי אומרות שזה ממש עושה אצלן נפלאות- לפעמים תוך דקות ממש!! אם קשה לך עם הטעם והריח והמרקם כמוני- אפשר להשיג כדורי חילבה, רק אזהרה קטנה- זה יכול לגרום לריח גוף לא נעים.
יש גם מה שנקרא "קרעפט"- תערובת מזינה של כל מיני דברים טחונים- שקדים ואגוזים ופשתן וזרעוני חמניות וסרפד ועוד כל מיני שאני לא זוכרת.. מערבבים כף או שתיים בגביע לבן או בסלט ואוכלים.
וגם "שקדיה"- אני לא יודעת כמה זה עוזר אבל על האריזה כתוב במפורש שזה גם "להעשרת חלב אם לנשים מניקות".
אם את מחפשת משהו "תרופתי" יותר- יש תמציות צמחים שחמותי ממליצה עליהן לכל דבר שזז. זה נקרא "טיפות הרב", יש טיפות כמעט לכל מחלה שקיימת. הטיפות של ההנקה זה מס' 11.
(לכל ההריוניות- יש להם גם טיפות שלוקחים כל חודש תשיעי וזה אמור לגרום לפתיחה בקלות ולחסוך צירים מיותרים. עלי זה עבד מעולה! נכון שהרגשתי כל דקה ודקה בלידות ואני לא אתאר כמה כאב לי, אבל שתי הלידות שלי ביחד מגיעות לאורך של פחות מלידה ממוצעת אחת!)
מה אפשר לעשותיהודיה מא"י
דבר ראשון לשתות המון מים, אבל המון מים.
דבר נוסף לאכול שקדים ואגוזיםפ שעושים את החלב מזין יותר - לי האחות אמרה לאכול 15 שקדים ו-5 אגוזים ביום. זה מרגיש יקר, אבל אני חישבתי ומצאתי שזה עולה בערך 40 ש"ח לחודש, הרבה יותר זול ממטרנה.
חמאת בוטנים (עדיף טבעית)
קוואקר (כן, אפשר גם עוגיות)
וגם לי אמרו שחילבה עוזר, ושמעתי שגם שמרי בירה, אבל לא ניסיתי
ומה שהכי עוזר - להניק הרבה, אם יש לך כוח אז אפילו להיות קצת "מוצץ" לילד, כי זה מעודד יצירת חלב.
בהצלחה
יש כמה תוספים ששמעתי שעובדיםאני ירושלמית
'זבת חלב' על אחותי זה 'עבד' מקסים. אם זה מעניין אותך אני יכולה לברר לך איפה משיגים, 'מגה מילק' של חברת 'מנטה קליניק' אומרים שזה עוזר פלאים. עלי זה לא 'עבד'.למעשהעלי לא עבד שום דבר מכל מה שכתבו לך בהודעות הקודמות. (ניסתי: כדורי חילבה, כדורי אספסת (זה מה שנותנים לפרות )טיפות הרב, קרעפט, אגוזים, שקדים, אגוזי קליפורניה, מולסה, הרבה מים, אבקת חלבון, מגה מילק של מנטה קליניק ויש עוד כמה דברים ששכחתי, כך שניתן לומר שאצלנו ההנקה ממש לא היתה זולה... ושום דבר לא עזר!!!) כך שכנאה אני לא פונקציה. אבל תנסי, אומרים שלכל אחת יש משהו שעוזר לה... בהצלחה!
תודה לכולןרולי
תה שומר וקמומיל, אפשר לשתות גם קראנונימי (פותח)
בירה שחורה..מנטה
אבל בירה עושה גם כאבי בטן לתינוק!אנונימי (פותח)
בגלל שהיא תוססת?מנטה
או בגלל החומרים מהם היא עשויה?
אם המחשבה היא בגלל התסיסה, אז זה לא כ"כ הגיוני.. חומרי הגלם לחלב מגיעים הרי דרך הדם, גזים לא כלולים במשלוח הזה(:
לא יודעת בגלל מהאנונימי (פותח)אחרונה
רק יודעת שמנסיון שלי ושל חברות זה מגביר כאבי בטן לתינוק.
מחר אני חוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה -אני בדכאון.אנונימי (פותח)

אף אחד לא מכיר את בתי המקסימה כמוני..אפילו לא המטפלת הטובה ביותר..אין לי גם כח להתחיל לשלב עבודות בית עם עבודה בחוץ..פתאום זה נראה לי גדול מידי...אני אמנם חוזרת לעבוד חצי משרה..אבל המשרה העקרית היא בבית לא?

האם זה אומר שאסור לי להגיב יותר בפורום?

בהצלחה!!!אנונימי (פותח)
קשה מאוד... בת כמה הקטנה? אני גם הייתי צריכה לחזור אך אני אחזור אחרי החגים. את שואבת? ספרי איך היה...
לדעתי כל אשה שילדה אי פעם שייכת לפורום...דבי חיה
בהצלחה! זה קטע ממש קשה לחזור, אבל מ-ת-ר-גל-ים! (זה לא אומר שזה טוב...)
אני זוכרת את עצמי כל פעם שחזרתי לעבודה, השארתי את התנוק התורן צל המטפלת ובכיתי כל הדרך אל העבודה, כשאני מחליטה ולהגיע ולהגיש מכתב פיטורין, או לפחות חל"ת עד שהילד יגדל....
מה לעשות שצורך הפרנסה הוא כ"כ הכרחי!!!
הרבה הצלחה וכוחות בשילוב...
אני מקווה ששאלת בצחוק!!!יוקטנה
הפורום שלנו הוא "השבט" של הנשים. כאן אנחנו כאילו יושבות עם הכביסה ליד הנהר (או בוררות את האורז או משהו כזה), ומקשקשות על הכל. נשים הרבה לפני, קצת לפני, אחרי, וגם הרבה אחרי לידה. כאן המקום לשתף בכל החוויות שלנו, ללמוד אחת מנסיונה של השניה, ולתת כתף כשצריך.
אז איך הולך לך בעבודה ולקטנה עם המטפלת? נשמח לשמוע!
תודה לכל המגיבות המחבקות...אנונימי (פותח)
שרדתי את היום הראשון אמנם אני בעבודה אך ליבי עם המטפלת...הייתי 5 חודשים מאושרים בביתאבל אנחנו באמת זקוקים לכסף..והאמת שאני גם זקוקה לצאת לציליוויזציה ולפגוש בני אדם מעל גיל 20..אמנם הייתי הרבה בגינה ועם חברות שילדו..אבל זה שונה שילד אחד על הצוואר ועוד אחת רבה עם החברה ובדיוק הקטנה צריכה לאכול..אבל למרות שכבר רציתי לחזור לא האמנתי עד כמה קשה זה יהיה..הגעגועים..ומי בכלל מכיר את הקטנה יותר טוב ממני? איך המטפלת תדע מה היא אוהבת ומה לא? והמצפון בכלל גומר אותי..אמנם כבר עברו כמה ימים ומתחילים להכנס לשגרה...הקטנה הולכת למטפלת בשמחה...
אבל אני מקווה שלי יהיה גם יותר קל בהמשך..
וגברת יוקטנה היקרה-ברור שלא עלה על דעתי לעזוב את הפורום זה מה שהחזיק אותי בשעות המשבר שהופיעו פה ושם..צרת רבים חצי נחמה לא???
כולנו תמיד רוצים לתת הכל לילדינויוקטנהאחרונה

אבל רוב הפעמים המציאות מתערבת ומפריעה

מקווה שההסתגלות שלך למצב החדש תהיה קלה ומהירה כמו של בתך (כך אני בטוחה!).

וכמובן, המון בהצלחה!

חברה שלימתנחלת לעד

נשואה שנה והיא לא בהריון...היא סיפרה לי שהם ממש מנסים..והיא לא יודעת מה קורה...אגב ההורים שלה אמא שלה נכנסה להריון איתה(שהיא הבכורנ) רק אחרי שהיא הייתה נשואה 4 שנים.ואמא של בעלה אחרי שנה וחצי כבר ילדה...היא מאוד בלחץ מה להגיד לה???

לעודד מאודנשארת חסויהאחרונה
לעודד ולשמח. העיקר לא להתייאש. יצא לי להכיר מקרוב מאוד זוגות שלקח להם שנים. ומאוד מאוד חשוב: לפנות מיד למכון פועה להתייעץ! לא לחכות אפילו שבוע אלא בלי בושות מייד לפנות אליהם!
ההנקה מרזה או משמינה?אנונימי (פותח)

נראה לי שעליתי על משהו, ואני צריכה עזרה ממניקות נוספות, כדי לבדוק אם ההשערה שלי נכונה.

אז ככה:אנחנו קבוצת נשים שיש לנו תינוקות בערך באותו גיל. כולנו מניקות. רובינו יורדות במשקל בעקבות ההנקה, אבל אחת מאיתנו- משמינה. כשדיברנו על נושא אחר בכלל, שמנו לב שכולנו מניקות צד אחד בכל פעם, ורק היא מניקה משני הצדדים בכל האכלה. בקיצור, חשבנו שאולי יש קשר בין צורת ההנקה  להשמנה/הרזיה, ואפילו יש לנו הסבר- ידוע שבתחילת ההאכלה- החלב הראשון שיוצא הוא יותר מימי (מכיל יותר מים) והחלב שיוצא בסוף הוא יותר שומני (אפשר לראות את זה כששואבים חלב), ולכן מי שמניקה "עד הסוף" "נפטרת" מיותר שומנים מאישה שמניקה משני הצדדים ובעצם התינוק מקבל חלב יותר מימי ופחות שומני.

איך זה נשמע לכן? ואיך זה אצלכן? אשמח לתגובות! תודה!

אצלי אין מספיק חלב לסעודה שלמה רק מצד אחדדבי חיה
ככה שאני לא יודעת!
אני בהחלט לא מרזה, ומניקה מצד אחדיוקטנה
אני מניקה מצד אחד ולא מרזה..אנונימי (פותח)
אני הנקתי משני הצדדיםחנהלה
ורזיתי...
נראה לי זה קשור לגנטיקה..
אין קשר!!אנונימי (פותח)
כמו בהריון, כל אישה ואופי הגוף שלה!
בהנקה כמו שאת שמה לב רעבים מאד. יתכן שהיא אוכלת יותר מהאחרות, יתכן שאתן בפעילות והיא מתעצלת וכו'
רק אל תדברו על כך בסביבתה....
אחר כך התברראנונימי (פותח)
שהיא בהריון... רק שזה היה ממש בהתחלה והיא לא רצתה לספר...

תודה בכל אופן לכל המשתתפות, וחבל באמת על התיאוריה...
ובקשר לגנטיקה- אמא שלי וסבתא שלי השמינו בהנקה, ואני וכל האחיות שלי מרזות בהנקה, אז קשה לי לקבל שזה רק גנטי.

שוב תודה!
קשור להשמנה ודיאטה-בנושא אחרמנגו
זה נכון שכשעושים דיאטה יותר קל להיכנס להריון? לאו דווקא מישהי שמנה אלא אפילו "רק" מלאה?
נכן.ruthi
נכון*ruthi
ככה הרופאים טוענים.
נכון מאודאנונימי (פותח)
2 מחברותי ניסו תקופה להכנס להריון אף אחת מהן לא הייתה שמנה..אולי עגלגלה ואחרי שרופא יעץ להן לרזות הן נכנסו להריון..זה פשוט עבד אצל שתיהן וכל אחת הולכן לרופא אחר...
מכירה מישהי כזו,יוקטנה
אבל זה היה עודף משקל רציני
אז אשמח לטיפים לדיאטה מוצלחת..מנגו
לא יזיק לי לרדת כמה קילו... ואולי בעקבות זאת..
תודה.
יש למישהי טיפים???? לא יכול להיות שלאף אחת אין...מנגו
הטיפ שלידבי חיה
שאצלי מאוד עבד: (כבר כתבתי למישהי): לרדת מכל הקמח הלבן והסוכר הלבן. לעבור לאפיה בקמח מלא (אפשר כמעט הכל ומתרגלים לטעם!!!) ולאפות ולאכול סוכר לבן. זה גם מונע נישנושים בחוץ.
אם את רוצה יותר מיזה, להוריד כל מוצרי קמח עם שמרים וכן סוכר לחלוטין!!! זה קיצוני יותר ומהיר יותר.
אבל כמו כל דיאטה, ברגע שמפסיקים הכל עולה מחדש! (לוקח זמן אמנם...)
הרעיון המרכזי והיחיד שעובד בדיאטה..אנונימי (פותח)אחרונה
הוא לסתום את הפה ולאכול הרבה פחות ממה שאת אוכלת עכשיו זאת אומרת אפשר לאכול הכל אבל במידה..(אבל אף פעם לא החזקתי מעמד)
היום נכנסתי לתשיעי - איזה פחד!אנונימי (פותח)
שיהיה בשעה טובה! גמאני היום!!!!!!!!!! איזה כיףףףףףדבי חיה
אני מתחילה שבוע 40, שיהיה בקלות ובהצלחה!!!אנונימי (פותח)אחרונה
לכל מי שלא מצליחה להניק - לא להיבהלפועה
ילדים גדלים מצוין גם בלי הנקה. אם את מצליחה ויש לך מספיק חלב - מה טוב, אם לא - אל תתני שיבלבלו לך את המוח. תמצאי את התחליף המתאים,והרגישי עם זה טוב. היונקים הם לא יותר בריאים, לא יותר חכמים, לא יותר רגועים.... 
תינוקות יונקים דווקא כן גדלים טוב יותריהודיה מא"י
ושלא יבלבלו לאף אחת את השכל אחרת. צריך להזכיר את אותם תינוקות שקיבלו רמדיה וכבר לא גדלים בכלל?
וידעתן שמי שלא יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולהביא לתינוק בבקבוק (לדוגמא פג) מותר לה לשאוב בשבת בגלל שלתת תחליף חלב זה ספק פיקוח נפש?
אם כי זה נכון שזה בכלל לא סוף העולם לתת תחליף חלב, למרות שמי שצריכה לתת תחליף חלב ולא משנה מאיזה סיבה כדי לא לתת רק סוג אחד של תחליף אלא לפחות שני סוגים שונים. חוץ מזה לדעת שעשית את הכי טוב שלך, ולשמוח שהיום מי שאין לה מספיק חלב, יש לה משהו אחר לתת, כי פעם זה לא היה ככה, ומי שלא היה מספיק חלב התינוק שלה היה נשאר רעב, אז ברוך ה' שהיום יש תחליפים.
וגם אל תתנו לאחות להלחיץ אותכן. אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן שבע מהחלב, אז גם אם הוא לא מתאים את עצמו לעקומת הגדילה אצל האחות, זה בסדר. רק אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן רעב, ושאתן לא מצליחות לעמוד בקצב, זה הזמן לתת תחליף חלב ולשמוח שיש תחליף.
איך את מוכיחה שהם גדלים יותר טוב??פועה
ליהודיה היקרהאדרת
התינוקות של רמדיה ניזוקו, ר"ל, בגלל פגם בייצור של התחליף, ולא בגלל שהם קיבלו תחליף חלב דוקא.
ובקשר ל"פיקוח נפש", זה כמובן תלוי באימהות שרוצות אך ורק להניק, אז מובן שמותר להן לשאוב בשבת. אבל זו לא חובה דאורייתא, כי אם היא רוצה לתת תחליף, אסור לה לשאוב.
ולגבי מספר הסוגים, אחות בטיפת חלב המליצה לי לתת תחליף אחד, ולא שניים, בגלל הרכיבים, שכנראה שונים משהו אחד מהשני.
זהו בדיוקיהודיה מא"י
שבתחליף חלב יכול להיות פגם ייצור, מה שבחלב שלך לא יכול לקרות.
שוב, בוודאי שמי שאין לה מספיק חלב, עדיף תחליף חלב מאשר כלום, אבל תחליף חלב טוב מאשר כלום, אבל הרבה פחות טוב מאשר חלב אם.
תינוקות שמקבלים תחליף חלב חולים יותר, סובלים יותר מאלרגיות, סובלים יותר מגזים ומדלקות אוזניים (שני האחרונים נכונים גם לתינוקות שאוכלים חלב שאוב מבקבוק)
נכון בסופו של דבר גם תינוקות שמקבלים תחליף חלב גדלים יפה מאוד, אבל זה לא הופך את התחליף חלב לטוב כמו חלב אם.
חלב אם מתאים גם במדיוק למה שהתינוק צריך. ידעתן שחלב אם של מי שילדה פג, שונה מחלב אם של מי שילדה תינוק רגיל? וגם אני אישית שמתי לב שכשחם יותר לדוגמא יש לי יותר חלב כדי לספק את הצורך של התינוק שלי שגדול יותר כשחם יותר.
העובדה שה יום זה נחשב לדבר המובן ביותר אומרת דרשני. מה, לכל האמהות הארץ אין מספיק חלב בשביל התינוקות שלהם?
מהנסיון היונקים לא יותר בריאים ממש לאפועה
זה לא אומר שמי שיש לה חלב לא כדאי שתניק.
אני מדברת נגד הלחץ החברתי הנורא שמפעילים על מי שלא מצליחה להניק.
רק מי שעברה את זה תבין אותי.
ואף על פי שההגיון אומר שילדים כאלו צריכים להיות בריאים או רגועים יותר. במציאות זה ממש ממש לא כך. ובדקתי את זה עם הרבה תינוקות וילדים.
מסכימה עם פועהאדרת
הילדים שלי ב"ה גדלו בריאים (חוץ מהקטנטונת שאושפזה בגיל חודש בערך, בגלל משהו מסוים, אבל בטח שזה לא היה קשור לתחליף חלב שקיבלה במקום חלב אם).
עלי לא הופעל לחץ חברתי, סתם הרגשתי לא הכי בנוח עם זה, בכל אופן, בשביל זה הומצאו התחליפים.
ברור מעל לכל ספק שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור הרך הנולד, אבל כשאי אפשר, מכל סיבה שהיא, אז יש תחליפים.
בין אם בהנקה או לאירוק זית
אז בבקשה לזכור להאכיל את הילדים כשהם על הידיים קרובים ללבכם שאפשר להסתכל עליהם באהבה ולחייך ולקבל תגובה וחיוך בחזרה.

לא לעשות קיצורי דרך בכל מיני פטנטים להאכלה למיניהם.



גידול נעים וטוב לכולנו.
מנסיון של תנוקות יונקים כן בריאים יותר אבל...אנונימי (פותח)
שלושה ילדים הנקתי בלי בעיה עם שני הקטנים זה פשות לא הלך!
נורא רציתי , מאוד השתדלתי , נחתי ,אכלתי כראוי , בעלי עודד ועזר מסביב (זה כדאי לו , זול יותר) ובכל זאת לא היה מספיק חלב , הילדים לא היו רגועים אז צריך רצון טוב ופרה טובה - ואם זה לא הולך יש מספיק תחליפים מצויינים . חשוב יותר רגיעה ושמחה ברך הנולד.
מצטרפת בחום לפועה! גם אני הרגשתי את הלחץאני ירושלמית
כשכל אחת בסביבה (!)הרגישה צורך דחוף להתעדכן האם התינוק שלי (שאין לה כל קשר רגשי אליו אגב...) יונק או לא... ובאמת לא היה לי מספיק חלב, בשל חסרים גדולים שקורים לי בכל ההריונות. הרגשתי כ"כ לא נעים להגיד שאינני מניקה... ובכלל מההתערבות בתחום האינטימי הזה.. בעיני לפחות... ואכן ב"ה לפי ראות עיני בסביבתי , אין כל הבדל ביון תינוקות יונקים לאלו שצורכים תחליף חלב. ב"ה. לא בבריואת לא באלרגיה לא בדלקות אוזניים לא במחלות חורף ווירוסים ב"ה!ה' דואג לתינוקות שאמם לא יכולה להניקם..
אני מסכימה שהלחץ לא במקוםיהודיה מא"י
כי הרי מי שאין לה מספיק חלב זאת לא אשמתה, ובטח שעדיף תחליף חלב מכלום.
אבל הבעיה שאני רואה היא דווקא הפוכה - מתן לגטימציה מוגזם לתחליף חלב, עד כדי כך שגם בלי שום סיבה מוצדקת (ויש עוד סיבות חוץ מחוסר בחלב) לתת בקבוק נחשב לדבר הכי מובן מאליו. יותר מכך יש לחץ על נשים מצד הצוותים הרפואיים לתת בקבוק.
זה מתחיל בבית חולים כשהאחיות ממהרות לדחוף בקבוק כנגד כל קושי ראשוני הקטן ביותר של תחילת ההנקה. (וזה בהחלט פוגע בהנקה אח"כ, כמו שאמרה המדריכת הנקה בבית חולים בו ילדתי לאחת מהנשים שדווקא רצתה להניק אבל לא היה לה כוח ולכן היא גם נתנה בקבוק - 'למה שתתאמץ אם היא יודעת שאח"כ היא תקבל בקבוק?') זכורים לי היטב דבריה של אחות במחלקת תינוקות כשהגעתי בשעת לילה להאכיל את התינוק שלי. היא דיברה על כך שתחליף חלב עדיף על הנקה וכראיה לכך הרתאה על כך שהתינוקות שקיבלו תחילף חלב ישנו, בזמן שאלו שרק ינקו לא. מזכיר לי את הסיפור על המטפלת שהרדימה תינוקות ליד ברז גז פתוח.
זה ממשיך בטיפת חלב כשאחות נלחצת מכך שהתינוק לא עולה בדיוק לפי עקומת הגדילה. דרך אגב אני שמעתי (ואני לא בטוחה שזה נכון אבל ככה שמעתי) שעקומת הגדילה נבנתה לפי תינוקות שאוכלים מבקבוק ולא לפי תינוקות יונקים.
אני אומרת את כל זה כי חשוב כן לדעת שחלב אם בריא יותר, ולפעמים הצוות הרפואי גורם לנשים להפסיק להניק סתם
דרך אגב את ההבדל בין תינוק שיונק ותינוק שאוכל תחליף חלב לא בהכרח תוכלי לראות סתם ככה, כי (להוציא תינוקות רגישים) ב"ה התחליפים היום טובים מאוד, וההבדל בדר"כ הוא לא מאוד גדול.
ולמי שזה מאוד מאוד חשוב להיהודיה מא"י
וצריכה בכל זאת לתת תחליף.
אני יודעת שאפשר להשיג עזר להנקה שהוא בצורה של שקית עם צינורית. ממלאים את השקית בתחליף חלב, ומצמידים את קצה הצינורית לפטמה. התינוק יונק ומקבל חלב אם ביחד עם התחליף חלב. זה פשוט לתת תחליף חלב אבל להרגיש כאילו את מניקה (כולל הקשר הקרוב לתינוק).
וךפעמים זה גם יכול לפתור את הבעיה של המחסור בחלב כי זה מעודד יצירת חלב.
ולכל אלו שמתלוננות על הלחץ החברתי להנקה - ההודעה הזאת יועדה לאלו שמאוד רוצות להניק ומאוכזבות מכך שהן לא יכולות.
לא צריך להילחץ אבלאנונימי (פותח)
גם לא להיות שאננים לנסות מה שאפשר כי זה מאוד מאוד חשוב!!!
האם יצא פעם סקר רציני שמוכיח שיונקים בריאים יותר..פועה
עבר עריכה על ידי פועה בתאריך כ"ו אב תשס"ח 07:54
בהחלט, רבים.אופה
קישור לקישורים באנגליתאופה
פה יש ממש פירוט של המחקרים (תמונת שער לא צנועה): http://www.paho.org/english/ad/fch/bob-main.htm

הרבה קישורים:
http://www.kellymom.com/bf/start/prepare/bf-benefits.html

חוץ מזה, זאת המלצת משרד הבריאות להניק ללא תוספות עד גיל 6 חודשים.

למי שיש טראומות או בעיות עם הענין, ליבי עליה, אבל מפה ועד להגיד שזה לא חשוב הדרך ארוכה.
כן, תינוקות בהחלט יכולים לשרוד גם בלי, כמו שאפשר לאכול רק קמח לבן ולצרוך הרבה סוכר ושומן ולהיות בסדר. יש גם כאלו שאוכלים חטיפים, ממתקים ושטויות כל הזמן ואין להם עששת והם בריאים.
אבל זה לא אומר שנכון וטוב לעשות כך. ולא, אני לא צמחונית או משהו כזה.

להנקה יש גם יתרונות לאמא מבחינה בריאותית ולא רק הקשר לתינוק.
לחץ להנקה..אנונימי (פותח)
בגל הלחץ שמופעל על האמהות להניק עוד בבי"ח החלטתי להניק את בכורתי ויהי מה..לצערי זה היה כרוך בסבל רב..הפטמות היו פצועות..היה גודש למשך תקופות ארוכות..הזמנתי מספר יועצות הנקה לביתי..אבל כלום לא עזר הנקתי בדם יזע ודמעות..התפללתי בתוך ליבי שהקטנה לא תתעורר שלא אצטרך להניק..לא אהבתי אותה ולא התחברתי אליה..פשוט רציתי שתישן כמה שיותר... היום אני כועסת על עצמי שהפסדתי 3 חודשים מחייה של בתי.. בשאר הלידות החלטתי מראש שלא להניק..החיבור היה מידי..נקשרתי נהדר בהאכלה מבקבוק הילדים שלי הם לא יודעים מה זה וירוס או מחלה (טפו, טפו, טפו) מעולם לא קיבלו אנטיביוטיקה..לא סבלו מגזים..לא פחות חכמים ולא פחות מתוקים..
מצטערת שיצא ארוך אבל זה נושא כאוב אצלי כל הלחץ להנקה הלא נורמאלי הזה...
אז הנקה זה טוב אבל לא לכל אחד ולא בכח..
בטח שלא בכוח אבלאנונימי (פותח)
לא כדאי לצאת בהצהרות שאין הבדל בין הנקה לפורמולה. זה מוכח שיש הבדל. בכוח בטח שלא כדאי צריך אמא רגועה כדי שהתינוק יהיה רגוע. זה הכי בריא!!
להניק זה להעניק אבל לכל הענקה גבולאנונימי (פותח)
כאם לחמישה ועוד אחד בדרך חשוב לי לאמר שהנקה נותנת המון הן לאמא הן לתינוק. זהו גם כלי הרגעה טבעי ויעיל שניתן להגמל ממנו בקלות יחסית כאשר מגיע הזמן המתאים. עם כל ילד הנקתי בצורה שונה ובהתאם לנסבות(אם אחד הילדים אף שאבתי במשך כמעט שנה) תוכלו להגיד יש גבול וזה נכון אבל לכל אחת הגבול הוא אישי וכך צריך להיות.הנקה צריכה לבא ממקום של חיבור ורצון ולא מתוך כורח ,עצבות לחץ ועצבים. כי כאשר היא באה משם התינוק מרגיש וזה משפיע עליו אפילו יותר ממזון לא אידיאלי כי הנפש היא זו שנפגעת. לכן תנו כמה דקות לחשיבה מה המניעים של כל אחת למה שכתבה ואז תראו למי מתאים או לא מתאים להניק (דרך אגב מי שבאמת רוצה ומוכנה להשקיע יכולה למצא את הדרך להניק בכל מקרה)
ערב טוב ושההנקה אצלכם תבא תמיד ממקום של הענקה!
101 סיבות למה כדאי להניק!בילי
אנחנו מכירות את כל ה"סיבות" האלה אבל במציאותפועה
חוץ מהטענות שזה עולה יותר כסף לא נוכחנו שהן נכונות. וכמובן תמיד הנימוק החזק " סרטן סרטן" וזה בדיוק מה שטעתתי תפסיקו להבהיל ולהיבהל.
כל אחד רוצה את הכי טוב עבור ילדיויוקטנה
ואף אחד לא מצליח לתת את הטוב ביותר כל הזמן.
אני יודעת שהכי טוב לילדים שתהיה להם אמא סבלנית כל היום, אבל קורה לא פעם שאני חסרת סבלנות, כועסת וצועקת.
אז לא הצלחתי. אני לא מייסרת את עצמי, כי מי שלא עושה לא טועה. כמובן, אני מנסה לבדוק: למה זה קרה? איך אולי הייתי מצליחה למנוע? אני בודקת, וממשיכה הלאה.
אבל אני גם לא אומרת לעצמי: "לא נורא, יותר טוב אמא שצועקת מדי פעם!" או "לא נורא! זה טוב להם!". כי אני יודעת שלא - זה לא טוב! טעיתי, נכשלתי, ואני לוקחת אחריות. וממשיכה הלאה.
אנחנו רק בני אדם, ובני אדם לא תמיד מצליחים לעשות את הכי טוב - אפילו בשביל הילדים שלנו! אבל גם כשאנחנו לא מצליחים, חשוב לראות ולהכיר בכך שלא הצלחנו הפעם. אם נכיר בכך, אולי נצליח להפיק לקחים וללמוד מהנסיון, ובפעם הבאה כן נצליח!
עצימת עיניים (כמו רגשות אשמה רייקים מתוכן ותוחלת) איננה מביאה שום תועלת - לא להווה, ולא לעתיד.
הטוב ביותראנונימי (פותח)
כולנו רוצים לתת לילד את הטוב ביותר. נצלו את זמן ההנקה להפוגה למנוחה הילד מרגיש אמא רגועה ואם מידי פעם זה יהיה בקבוק לא קרה כלום אבל תנו עם חום ואהבה ללא עם שמיכה שתחזיק את הבקבוק תנו לילד את הזמן שלו לפחות כשהוא אוכל זה זמן איכות שאי אפשר לוותר עליו ולא כדאי לוותר עליו.
גם לך שבי בכיף עם האוצר היקר ביד ותני לו את כולך בהצלחה לכולם ושחלילה לא נטעה ולא נשגה סך הכל הילדים שלנו זה החיים שלנו.....
הנקה בריאה רק אם שני הצדדים מרוצים- ולא - מטרנה!אנונימי (פותח)
רק הנקה המספקת את צורכי התינוק - כלומר התינוק יונק , עולה יפה במשקל ורגוע למשך כשעתיים שלוש בין הנקה להנקה .
אמא נינוחה , לא פצועה וסובלת , יכולה להניק .
ברגע שההנקה אינה נוחה לששני הצדדים עדיף להזין מבקבוק ולחייך אל הילד מאשר להניק בפרצוף חמוץ .
מעבר לכן/לא הרגשיאנונימי (פותח)
סתם למי שתיכנס לפורום וכולה דם ויזע בהנקה. ועוד לא שמעה את המושג- לשון קשורה.
היום יותר ויותר שומעים על זה. תינוק עם לשון קשורה בהרבה מהמקרים לא מצליח לינוק טוב וזה גורר שורה של חוויות לא נעימות. סתם אז אם רואים שיש פצעים/סדקים/גודש/תינוק שלא אוכל שווה לשאול יועצת הנקה אם יש לילד לשון קשורה ואם כן לנתקה.התהליך של הניתוק דבר פשוט יחסית ולא כ"כ נורא הילד בוכה כמו בחיסון ונרגע מהר. וכדי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם.בהמשך לניתוק חייבים להעזר ביועצת[טובה] שתעזור לילד ללמוד לינוק טוב. כי בהרבה מהמקרים הוא לא יידע למרות הניתוק. ויש עוד הרבה להרחיב.
נראה לי שאם הייתי עושה סקר קטן הייתי מגלה שהתומכות הנלהבות עד כדי קיצוניות בהנקה הן אלו שילדיהן אוכלים בקלות והכל זורם טוב... רק עוד משהו-אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו-לא מאחלת לכן.
יום טוב
אני דווקא תומכת נלהבת וההנקה לא היתה לי קלה בכלליהודיה מא"יאחרונה
מצטערת לקלקל לך את התאוריה
שבוע 39אנונימי (פותח)

בס"ד

 

שלום לכולם!!!

איך נרגעים מהלחץ מתחילה שבוע 39 ב"ה לידה רביעית ועדיין כן אפידורל לא אפידורל האמת שבשתי הלידות האחרונות לא מתוך בחירה לא הספקתי לקבל ונשארה טראומה זה כאב והחולשה הנוראית אח"כ, מה נראה לכן? קצת עדוד לא יזיק לי, תחזיקו לי אצבעות שעת השין בעזרת השם מתקרבת, חודש טוב לכולן ולידה הכי קלה למי שעומדת לפני, גלית

 

תנוחי ואל תעשי יותר ממה שממש חייב. תנוחי הרבה.אופה
לכי להבריק את הבית כאילו ערב פסח.ruthi
לידה קלה, וספרי לנו עליה ועלייך ועל החברה'דבי חיה
את חושבת שהחולשה זה בגלל שלא קיבלת אפידורל? כל לידה מחלישה מאוד, אפילו אם היא קצרה ו"קלה" לכאורה...
מאחלת לך שתעברי את זה בקלות והפעם ללא טראומות מיותרות!!!
הכנה נפשית ורוחניתמיכיהאחרונה
גם אני בלידה השניה ,ב"ה, לא הספקתי אפידורל כי הלידה היתה מאוד מהירה .אבל נשארה לי טרואמה מעוצמת הכאב -לא הייתי מוכנה לו ולא ידעתי איך להתמודד איתה. ועכשיו ,בלידה השלישית,הכי פחדתי מהלידה ולכן נסיתי לברר על שיטות ודרכי התמודדות עם הצירים ללא אפידורל -בקיצור איך לעבור את הלידה כחויה ולא רק לחכות שזה יגמר כבר.. וב"ה הלידה היתה כמעט זהה ללידה השניה(מבחינת משך הזמן וההתקדמות המהירה)אבל הפעם הגעתי מוכנה והרגשתי שאני שולטת ומנהלת את הלידה והיא היתה מצוינת..
בכל מקרה , שיהיה בקלות ובשמחה : )
גמילה מהנקה..חנהלה

כבר כתבתי פה מספר פעמים ועדיין לא נושעתי...

אולי הפעם אשמע עצות מעניינות או סתם עידוד זה גם עוזר!!

הבן שלי בן שנתיים וחודש בערך ועדיין יונק.אני ב"ה בהריון חודש 5.

היניקה שלו זה בעיקר בלילה כי ככה הוא נרדם. הוא ישן איתי במיטה כך שמתי שבא לו הוא מתעורר ויונק תוך כדי שינה. העניין הוא שזה יכול להגיע לזמן רב. הוא יכול שעה גם לשכב ולינוק. פעם זה לא כ"כ הפריע לי וישנתי איתו אבל עכשיו יש מצבים בלילה שזה ממש מחרפן אותי ואני ממש מתעצבנת. זה גם מציק לי פיזית ואני לא מצליחה להירדם.. אני מנסה מדי פעם להפסיק אותו ומשתדלת לא להתעצבן עליו כי זו לא אשמתו. אני זאת שאמורה לחנך אותו.. אבל נגיד אתמול בלילה כשהפסקתי אותו הוא כנראה התעצבן מכך ולא רצה לחזור לישון.. גם לא לינוק.. (נראה לי זה כבר לא ממש מספק אותו מבחינת אוכל. למרות שלא אוכל הרבה במשך היום) ואז חשבתי שאולי הוא רעב כי הוא לא אוכל כזה טוב אז נתתי לו לאכול באמצע הלילה וכך חגגנו לנו איזה שעה כשאח"כ גם עברנו לטיול בחוץ בשעות הלפנות בוקר כדי שירדם...

טוב, זה לא היה לילה טיפוסי. אולי זה היה לכבוד התחלת השנה.. בכל אופן.

אותי זה כבר די משגע ההנקה אבל אני לא מוצאת את הדרך להפסיק.

הבאנו לו מיטה חדשה מההורים שלי- מיטת מעבר כזאת. כי חשבתי שזה חסר ערך להרגיל אותו עכשיו למיטת תינוק.. עשינו מזה טררם גדול והוא אוהב את המיטה אך לא ממש ישן בה..

סליחה על ההשתפכות פשוט אני בהתלבטויוית האלה כמה ימים ואשמח לכל עצה שהיא.

עליך להיות נחושה להפסיק ורגועהאם הבנים12
להחליט שזה וזהו, לומר לו שהוא כבר גדול ויותר אין לאמא חלב לתת לך. כשהוא רוצה בלילה לינוק לתת לו מים במקום, זה יכול לקחת שבוע או קצת יותר אבל כדאי להשקיע בזה כמה לילות כדי שתוכלי לישון. זה יהיה גם לטובתו אבל חייבים לדבר ולהסביר לו.

בהצלחה
כ"כ מבינה אותך! [חיבוק]שומרונית
לרגע כמעט חשבתי שאני כתבתי את זה.. עברתי כמעט אתו דבר עם הבן הקטן שלי, רק שהוא בן שנה וחצי ואני (לצערי הגדול) לא בהריון.. גם זה עצבן אותי כי עם כל הנקה בחדשים האחרונים הרגשתי מן "רק בגלל זה אני לא יכולה להיכנס להריון!" ותוסיפי לזה את כל מה שאת תיארת על הלילות.. היה לי ממש מתבקש להפסיק רק שלא ידעתי איך! כל ערב הייתי אומרת "OK היום בלי הנקה" אבל אחרי כמה דקות של צרחות בלי שיהיה לי מושג ירוק מה כן לעשות, הייתי נשברת..
גם אצלי הוא היה נרדם רק ביניקה, הייתי מניחה אותו במיטה שלו ובאמצע הלילה הוא היה מתעורר, עובר אלי למיטה ויונק עד הבוקר אבל לי זה ממש הפריע להירדם שוב והייתי שוכבת במיטה ומשתגעת..
הפתרון שמצאנו היה להעביר את אחריות ההרדמה שלו לאבא, שעם כל הרצון הטוב- להניק הוא לא יכול. אני באמת לא יודעת איך הוא עשה את זה, כנראה שהוא הרבה יותר נחוש ממני והילד הבין שאצלו אין משחקים.. כמה לילות אחרי שאבא התחיל להשכיב אותו הוא הבין שזהו זה ומאז הוא הולך לישון עם בקבוק.
כשהוא היה מתעורר בלילה- שוב, בהתחלה אבא שלו קם ואח"כ אני הייתי קמה ומכינה לו מטרנה, והוא היה חוזר לישון עם הבקבוק. לקח לי כמה שבועות לגמול אותו גם מזה.. היום ב"ה הוא הולך לישון עם חיבוקי ונשיקה מאמא ועם "הניגון שבלב" בטייפ, ולא משמיע ציוץ עד הבוקר!! (הבעיה היחידה שהחיבוקי שלו לוקח לפעמים המון זמן...)
זה יקח כמה ימים קשים (מאוד!!) ואולי יותר, אבל אם הוא יבין שאתם נחושים ואתם לא עומדים להיכנע-בסוף זה יעבוד..
זה נורא קשה, מנסיון, אבל יש משפט חזק שבעלי אמר לי פעם כשנמאס לי לנדנד את המיטה של הגדולה עד שתירדם:
בסופו של דבר, המשחק הוא מי נשבר ראשון! וזה אמור להיות הילד ולא ההורים שלו..
מצטרפת להצעה לצרף את הבעל למשחקיוקטנהאחרונה
אצלנו לבעלי נמאס מהביקורים הליליים, ומאז רק הוא ניגש לרחלי (שנה ו-8) בלילה, ונשאר איתה עד שהיא נרדמת.
אצלנו זה לוקח הרבה זמן - אני לא רוצה להשלות. זה כבר בערך חודשיים, והיא עדיין מתעוררת פעמיים בערך בכל לילה וקוראת לו (היא לפחות כבר רגילה שהוא מגיע...). היא גם מתעוררת מוקדם (בערך ב-6), ולא חוזרת לישון. בעלי נשאר איתה, למזלי הגדול!
מההודעה שכתבת באמת נשמע שכבר קשה לך מאוד. אני חושבת שבדומה לפרסומת של החומוס, צריך להיות: "הנקה עושים ברצון, או שלא עושים". יש כאן שני שותפים, ושניהם צריכים להנות מההנקה.
מאחלת הצלחה בדרך החדשה לך וליונק, וגם בהריון כמובן!
התכווצויות די חזקות - אמצע שמיני!דבי חיה

הגיוני? תקין?לא להתייחס? (כמובן שאני יודעת בטוח שאילו לא צירים בכלל....) אבל הם לפעמים כ"כ חזקות!

וחוצמיזה רציתי לשאול בעניין, האם זה הגיוני שביחד עם ההתכווצות מרגישים לחץ בחזה ואת הדופק פועם יותר בחוזקה?

אולי לא שתית מספיק?אני ירושלמית
אם זה לא עובר, אני הייתי הולכת להבדק במוניטור על הבוקר. ואם זה שום דבר, אבל מפריע, אז אצלי המים עוזרים בצורה מדהימה. פשוט להכנס לאמבטיה, עם ספר טוב... ו... רק לא להרדם בבקשה!
מה עם לחץ דם?יוקטנה
מדאיג מה שכתבת על הלחץ בחזה. כאבים ברום הבטן עלולים להצביע על תסמונת יתר לחץ דם בהריון ("רעלת הריון"), וחשוב לבדוק ולשלול!
אם את בטוחה שהכל תקין, אני ממליצה לנצל את ההתכווצויות להכנה ללידה:
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l
לחץ הדם שלי אפילו נמוך טיפה....דבי חיה
כך שאע"ז אני לא דואגת ב"ה. אבל יתכן אכן שלא שתיתי מספיק! אני אעהש ניסיון היום ונראה.
ותודה על הלינק! באמת צריך להתחיל להתכונן!!!
מה זה אע"ז??? (ותרגישי טוב!)יוקטנה
אז על זה...אני ירושלמית
אני כבר לא זוכרת..דבי חיה
חלק מהאותיות כנראה טעות הקלדה...
תודה!
אולי צירי בריקסטון היקס,צירים מדומיםריבק
ולחץ בחזה ,כשאת שוכבת? זה יכול להיות מעליית נפח הד בגוף וחסר ברזל.
בעיקר במאמצים, התכופפות, וגם סתם ככה!!!דבי חיה
וואי וואי, מרגישה כמוך, כנראה אנחנו באותו השבוע.ריבק
נראה לי שזה הלחץ של הראש,כמו אשכולית שם מונחת.
אל תדאגי, זה הכל טבעי....
תגידי,איך את מצליחה לנעול נעלים? להסתובב מצד לצד בשכיבה?
האם גם את מתעוררת לפנות בוקר ולא מצליחה לישון יותר?
ואיך הבעיטות האלו ,גם את עוצרת נשימה?
ואיך מעכלים שאני עומדת ללדת, כשעוד לא עיכלתי את זה שאני בהריון?
לילה טוב!

אהבתי את השאלות..כידבי חיה
באמת, מי שאפילו חודש לפני לא מבינה!
בקשר לנעליים, הילדים מוציאים את הנעליים מהמגרה ואני מביאה את הרגל לאף כדי לנעול אותם... אבל הם עם סקוצ', ואם הם נפתחים באמצע הדרך אני בבעיה...
להתהפך במיטה זה קצת מוגבל.... ובכלל, איך את יכולה לשבת על כסא? הבטן נתקעת לי בגרון!
בבעיטות שותף הילד שלי, שכל הזמן בא לברר אם התנוק ער או ישן, ועם מה הוא בועט בדיוק...
מעניין באיזה שבוע את.
אני כאילו מעכלת שאני עוד מעט צריכה ללדת(לא כ"כ מעט, זאת האמת. כשצריך ללמד כל החודש התשיעי ואין בו בכלל חופשים וחגים, זה נראה לי ארוךךךךךךךך), אבל אני בטוחה שזה לא ממש עיכול....
בכ"א הייתי שמחה לטיפים איך מחזיקים מעמד פשוט פיזית! לעמוד וללמד 5 שעות ביום, לא פשוט בכלל!!! לא יכולה לשבת בכלל, אז האופציה השניה היא לעמוד ולטייל בכיתה, ואז לחטוף כאלו כאבי גב...
האמת שבעבודה, הזמן חולף מהר כל כך,ריבק
יותר טוב מאשר בבית ,וגםריבק
אני חוזרת מהעבודה עיפה, אז בצהרים יש סיכוי להרדם טוב.כמובן לא ליותר מ40 דקות..
חוץ מזה לא נורא. רק חודש נשאר לי, אחרי זה נתפנק בבית בעז"ה עם תינוק קטן,
ויהיה לי בוקר פנוי מוקדש לתינוק ולבית, וארוחה חמה בצהרים מונחת כבר על השולחן, בלי להזיע ולמהר כבר להכין אילתורים.
והלואי שהמדינה תתן איזה 16 שבועות ככה רגוע.
וחוץ מזה -האם את באופק החדש?
לא.אני באופק הישן נושן!דבי חיהאחרונה
אני דווקא נפלתי שדודה בצהריים לאיזה שעתיים וחצי! מזל שהילדים טיפלו בעצמם בשקט! (כשקמתי הרגשתי כמו דוב שקם משינת החורף במערה!)
והמדינה שלנו לא יכולה לפרגן אפילו את 14 השבועות החדשים... וכבר מאיימים לחזור ל-12 המקומצנים!
גמילה ממטרנהאנונימי (פותח)

שלום לכולן.

בתי בת שנה ותשעה. אני גומלת אותה כעת מבקבוקי המטרנה בבוקר ובערב...(אצלנו הבקבוק בבוקר הוא הכי משמעותי...) רציתי לשאול,מה אפשר לתת לה על הבוקר במקום הבקבוק? (עד שהיא אוכלת בגן זה כבר בערך 10...צריך משהו עד אז...)

ושאלה נוספת: מה עושים כשהילדה לא מוכנה בשום אופן לצחצח את שיניה? אני חוששת לבריאותן...כבר יש לה הרבה שיניים,והאחות אמרה לנו שזה חשוב להקפיד על נקיונן...

תודה מראש...

רעיוןבלה
ללכת איתה לקנות כוס מיוחדת ויפה של ילדים ולהגיד שמהיום שותים בכוס ולא בבקבוק אצלי זה עבד מצוין אבל נראה לי לי שהילדה היתה קצת יותר מוקדם . בכל אופן עדיף לגמול כי אם לא מפרידים אותם מהבקבוק הוא נדבק אליהם להרבה זמן.
*קצת יותר גדולהבלה
קורנפלקס עם חלב (או מטרנה), דייסת קווקראנונימי (פותח)
זה עוזר אם אבא או אמא יושבים אתם ואוכלים את אותו האוכל. לקנות קערה מיוחדת, לעשות עניין... אפשר גם לתת לדרך קופסא קטנה עם דגנים, בייגלה, פירות או ירקות חתוכים.ֿ
לגבי השיניים - אצלנו עבדה טבלה שתלינו נמוך על המקרר והדבקנו כל פעם מדבקה, ואחר כך הילדה כבר התרגלה. כמו כן טוב להשוויץ לפני אבא, סבא, סבתא - תראו איך היא מצחצחת יפה, פותחת פה גדול. ההתלהבות שלהם תסיח את הדעת בשביל 20 השניות הנחוצות. אפשר גם לעשות תחרות ציחצוח מול אבא וכד', זה נותן הרבה מוטיבציה כשרואים את ההורים מצחצחים שיניים. ואפשר גם לשיר שירים מצחיקים וכשנגמר השיר נגמר הציחצוח, או לספור עד 20. עם הילד השני זה כבר הרבה יותר קל, כי הוא כבר רוצה לצחצח כמו האח הגדול.
אל תוותרו, לא בעניין השיניים ולא על ארוחת הבוקר.הרגלים טובים לכל החיים.
תודה רבה על הרעיונות...אנונימי (פותח)
כדאי לתת מטרנה..אנונימי (פותח)
כדאי להמשיך עם המטרנה מכוס או צלחת..קיבלנו המלצה מרופא יש בזה הרבה דברים מזינים..ואפילו עד גיל 5 בקערת קורנפלקס...
בקשר לציחצוח שיניים...מתוקה שכזאתאחרונה
זה היה אצלנו עם אחותי ככה, אז הפכנו את זה למשחק, קוראים לזה "ציח ציח", כל אחת מחזיקה את המברשת שינים של השנייה ומצחצחת לשנייה... (באותו זמן כאילו..זה הופך ץזה לאטרקציה...בהצלחה!)
שלום לכולםתמיד מתפללת

אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כעלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.

כאלו*תמיד מתפללת
במשפט אחד- הפורום מיועד לזוגות שעוברים או עברו טיפולי פוריות.
יישר כוחאנונימי (פותח)
ליוקטנה- כדאי לנעוץ את ההודעה !!!יונהאחרונה
(אם את לא יודעת איך,תשאלי את admin)
שבוע טוב
חודש טוב
שנה טובה !!! ( ואוו,כבר ??)

איך מתמודדים?אנונימי (פותח)

שלום לכולן, זו הפעם הראשונה שלי כאן. יש לי שאלה שאני לא יודעת אם היא כ"כ קשורה אליכן אך אנסה בכל זאת...

אני נשואה כבר 8 חודשים ורציתי לדעת כיצד מתמודדים עם האכזבות האלו כל חודש שלא נכנסים להריון?

השבוע, בפעם הראשונה מזה 12 שנה, איחר לי המחזור וכבר היינו בטוחים שזה הריון, כמובן שהתחלנו לחשוב, לשמוח, לחשוש, לתכנן... ואז ביצעתי בדיקה שיצאה שלילית. חשבנו שיש עוד סיכוי, אולי מוקדם עדיין לזהות (כך רשום על הערכה) ואז הגיעו לי התכווצויות חזקות בצד ימין של הבטן ולאחר מכן ראיתי את הדם הנוראי הזה שוב.

אמנם לא היה תינוק באמת אך אני מרגישה אובדן נוראי.... מה עושים? איך מתחזקים מזה שוב ולא נכנסים לדכאון?

אני יודעת שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה אך בכל זאת קשה לי...

אשמח לכל טיפ אפשרי... תודה.

את יכולה להגיע אלינו- זוג צעיר לנצח.תמיד מתפללת
תתעודדי על בטוח.
ועכשיו רציני- מתוקונת, תנצלי כל שניה של זוג צעיר! זה זמן שלא חוזר!! אל תבזבזו את זה לא על תקוות ולא על אכזבות. צאו לאכול ביחד, לטייל, דברו ביחד וכמה שיותר, על עצמכם, בלי קשר לילדים שעוד יהיו. בתקווה שהכל תקין ונורמלי אצל שניכם- לא תספיקו לדאוג יותר מדי ותמצאו את עצמכם הורים, אם חלילה לא הכל תקין- יהיה לכם מספיק זמן לדאוג. חבל לבזבז את הזמן הבראשיתי הזה של בנית הבית החדש על לקוות כל חודש ולהתאכזב מחדש.
מה גם שלחץ לא ממש עוזר. אולי מפריע.
ואם יש לך עוד שאלות יותר ספציפיות את יכולה לפנות אלי במסר.
רק שמונה חודשים ואת כבר דואגת? עוד לא הזמן לדאוג!אנונימי (פותח)
גם אני קמציעה לך להנות מהזמן הזוגי הזה . לחזק ולתחזק את הקשר בשמחה בלי לדאוג .מותר לרצות ולהתפלל ויום אחד זה יופיע .
עם הראשונה שלי חיכיתי יותר משנה ואחר כך חצי שנה , ואחר כך כמעט 4 שנים
הכל תקין אצל שנינו .
שיהיה בשמחה ובהצלחה בזמנו ובעיתו.
חבל לך להיות לחוצהשירק
בעלי ואני נשואים כבר שנתיים וחצי ועכשיו ב"ה אני בהריון.
אף פעם לא היינו מודאגים למרות כל הלחץ מהמשפחה מסביב
כי הבנו הזמן הזה הוא הכי נפלא - הוא כמו ירח דבש שמתארך ומתארך
עם כל הכיף בילדים הרי יש גם קושי ואין כל כך זמן לזוגיות
לכן אני סבורה שמלכתחילה עדיף להביא ילד בערך שנתיים אחרי הנישואים זה הזמן הכי מתאים.
למי התכוונת המשפחה מסביב?ריבק
בוינה תעני בכנות
וואו איזו אמונה ואיזה ביטחון!יוקטנה
מזדההאנונימי (פותח)
כולן כותבות לך כמה כיף לך שיש לך זמן לזוגיות עם בעלך והאמת שאותי זה קצת מקומם כי על כמיהה להריון ולילד לא מוותרים כל כך מהר ובטח שלא בכזאת קלות של "לא נורא- את מרוויחה זוגיות..". גם לי אחרי החתונה היה לחץ כזה להריון, ב"ה נכנסתי די מהר.. אבל אני מזדהה עם הרגשתך ואפילו שהדברים על שקט וזוגיות נכונים, יש צורך חשוב לתת מקום לרגשות הללו של הכמיהה להריון. להיות רגועים ונינוחים כי הלחץ מפריע ואף יכול לעכב והכי חשוב לרצות ביחד ולהיות ביחד בתקופות הלא פשוטות!
מאחלת לך נחת ושימלא ה' כל משאלות ליבך לטובה.
תוספת..אנונימי (פותח)
קודם כל תודה לכולכן על העידוד... רציתי רק להוסיף שאני לא ילדה בת 20, אני כבר בת 24 ובעלי בן 30 ובגילאים כאלה הכמיהה לילד היא פי כמה וכמה יותר... וכמה שזה נכון שחשוב לטפח את הקשר, עדיין השנים הכי יפות "מתבזבזות" ...
ולדעתי דווקא ילד, עם כל הקושי שזה גורם לזוגיות, מחזק את הקשר בין בני הזוג.
בעלי בן 28שירק
אני אמנם צעירה ממנו ב-5 שנים
אנחנו התחתנו רק אחרי 3 חודשי היכרות ולכן יצא לנו טוב ככה
אולי את ובעלך הכרתם תקופה ארוכה מספיק ככה שמדובר במקרה אחר
אבל 8 חודשים זה עדיין קצת בשביל לדאוג
את כמובן יכולה ללכת לרופא ולקבל הורמונים אבל זה יכול לשגע אותך גם מבחינה נפשית וגם גופנית, אז הכי בריא לחכות שזה יבוא טבעי כמו שקרה ב"ה אצלי אחרי שנתיים וחצי.

לריבק - אמא של בעלי הייתה כבר ממש הרוסה מאיתנו וגם אמא לקחה אותנו כמו עוד איזה צרה והחלנו לקבל סגולות כל מיני דברים לאכול ולשתות ולומר.

עוד פעם החיד"א?ריבק
קשה לחכות!יוקטנהאחרונה
תמיד קשה לחכות להריון - גם בפעם השניה והשלישית... בעצם בכל פעם שרציתי כבר, היה לי קשה לחכות. כבר אחרי חודש אחד התחלתי לחשוב מחשבות לא ראליות של "אולי יש בעיה" (כן, גם אחרי שכבר היו לי ילדים בריאים! ). אז חודש, ועוד חודש, ועוד חודש... זה כל כך קשה!
את אומרת שאת מרגישה אובדן ולדעתי את ממש מדייקת! בכל חודש את מאבדת את התינוק שקיווית לו וציפית לו והתחלת כבר להתכונן לקראת הגעתו...
חשוב לי לומר שלזוג בריא לוקח שישה חודשים בממוצע - אפשר פחות וגם יותר - להיכנס להריון. אחרי שנתיים של נסיונות בלי טיפולים, חלילה, 95% מהזוגות יהיו בהריון.
אני ממליצה, למרות החששות והתחושות הלא נעימות, שלא לרוץ לסחרור בדיקות הפוריות. לא מנסיון, אבלמקריאה ידוע לי שמדובר בתהליך מאוד לא נעים לשני בני הזוג, שמכניס גם למתחים ביחסים, נוסף על כל מה שיש שם ממילא (ולמי אין? ובעצם, אם אין, אז למה להכניס?).
אני ממליצה לך לשלוח מסר לכותבת "תמיד מתפללת" (Forum/lmf_profile.aspx/25008), שהיא המנהלת של הפורום הסגור של זוגות המחכים להריון. אני מקווה שתמיכה של עוד אנשים שמרגישים את אותם תחושות, תעזור להעביר את הזמן (שאני מאחלת שיהיה קצר!).
לא להתייאש ולנסותאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי פועה בתאריך כ"ז אב תשס"ח 13:21

בתור אחת שזה הילד השני שלה , בקודם הוא לא הסכים לינוק כלל וישבתי ושאבתי כל פעם (וגם לא היה לי כמות מי יודע מה ) אבל אני חושבת שצריך לנסות אפילו קצת אפילו בהתחלה זה כל כך חשוב .

בילד הזה אני אומנם עדין שואבת כדי לדעת את הכמות שאני נותנת וכמה אני צריכה תוספת ...

לומדים להנות והכי חשוב לא להתייאש , גם אם לא מצליחים בהתחלה או בילד ראשון לא להפסיק לנסות בילדים הבאים .

רק שמחה !!!!!!!!!!!!!! 

פעם אמרה לי מישהי : כמו שכל אחת יכולה ללדתפועה
כל אחת יכולה להניק. שמעתן? כל אחת יכולה ללדת?? וכמה מאמצים וכמה שנים עוברות על אלו שמתקשות ללדת?? וכמה נשים אחרי כל המאמצים, לצערנו, לא יולדות? בדיוק כך עם ההנקה.

יש שאין להן חלב בכלל.
יש שצריכות לעשות מאמצים אדירים כדי שיהיה להן קצת חלב ,
ויש שמניקות בקלות.
אויש ענק!!!תמיד מתפללת
המדובר, אגב, באחוזים דומיםיוקטנה
כלומר, כ-5% צריכים טיפולי פוריות, וכ-3% מהנשים אינן יכולות פיזיולוגית לייצר מספיק חלב להנקה (בדרך כלל בעיה הורמונלית, או בעקבות ניתוח להקטנת השד).
מעניין!
גם במצבי חסר רציני של הגוף בבברזל , ויטמין B12אני ירושלמיתאחרונה
עלול להיווצר מצב של חוסר חלב רציני.
הכי חשוב מה שהאם מרגישה ומשדרתאנונימי (פותח)
שלום לכולם. הכי חשוב זה מה שיהיה לאם ולתינוק רגוע וקל יותר כי ברגע שהאם נינוחה וטוב לה יותר עם הנקה או תחליף דיינו השגנו את המטרה צריך לעשות כל מה שביכולתינו כדי להניק וזהו וכשזה לא מתאפשר אז להשלים עם זה.
מה כל כך רע באפידורל? תנו סיבות למה לסבולשירק
מי אמר ש"כל כך רע באפידורל"?אדרת
אני מכירה אישית מישהי, שיש לה ב"ה שבעה ילדים, (השמיני בדרך ב"ה),
והיא אמרה שאם לא היה קיים דבר כזה אפידורל, היא לא היתה מסוגלת ללדת כ"כ הרבה פעמים...
לפי דעתי, זו המצאה פשוט מעולה! (מנסיון...)
היכולת לעבודירוק זית
עם הגוף בשעת רצון זה פותח המון מקום להבנה מה הם הצרכים שלי עכשיו איפה הכוחות שלי ,וזה אחר כך משליך על החיים בכלל.
כאשר אישה נכונה לאתגר ומוכנה באמת להקשיב לעצמה ולמלא אחר צרכיה בשעת הצירים והלידה,מתחברת למקומות העוצמתיים שבה עובדת עם הגוף יש כאן חיבור אמיתי ונהדר של גוף ונפש כאחד. באותו מידה מקבלת את חולשותיה ומניפה אותם ומוצאת בתוכנה כוחות חבויים ומנהיגה את התהליך שעובר עליה, אזי יש תהליך נהדר רוחני ופיסי כאחד שנותן הבנות מאד עמוקות וממקם אותנו בתוך העצמה הנשית שיש בכל אחת מאיתנו.
להיות במקום שלהנהיג ולקבל בתוך תוכו את עצמה וללכת עם זה על מנת ליצור ולהתחבר עם הבריאה.
אני חושבת שהאפידורל הוא אחד ההמצאות הטובות שנותן עוד כלי שאשה יכולה להיעזר בה בשעת הצורך.אם זה נעשה מתוך התחברות פנימית והבנה עמוקה אז זה משיג את המטרה שבסופה האשה יוצאת באותה תחושה עילאית שהיא תוצאה של עבודה קשה וטובה.
לדעתי, הקטע הכי קשה בלידה הוא הייאוש התהומיאופה
ולא נראה לי שאפידורל עוזר לזה.
ממש לקראת סוף הלידה, ממש לפני שהתינוק נולד, מגיע זמן שבו את חושבת שזהו. אי אפשר ללדת וזה לא הולך לקרות והכאבים לעולם לא יגמרו ואיך בכלל אפשר ללדת ותמיד אשאר פה בחדר הלידה וכולי.
קשה לי להאמין שאפידורל עוזר בזה.

אפידורל מאריך את הלידה ויש הרבה טענות על שהוא הורס הנקה, כי זה מגיע לתינוק והוא לא יונק כמו שצריך בהתחלה. מאוד חשוב שהתינוק ילמד מיד לאחר הלידה איך לינוק.
לידות ארוכות יותר מגדילות את הסיכויים להתערבויות נוספות, במיוחד כשקשה לדחוף כי השרירים רפויים.

זה, רק שתדעי שזה לא כל כך פשוט למרות שהרבה בוחרות בזה. אפשר בהחלט ללדת בלי אפידורל. אני לא יודעת למה הוא נהיה כל כך פופולארי, אבל מעולם לא השתמשתי בו.
תדעי שיש לך אפשרות בלי אפידורל.
אפידורל לא עובר לתינוקכמעט אמא
בניגוד לטשטוש, לדוגמא. כך לפחות כתוב בבירור במדריך הישראלי להריון ולידה שאמור להיות ספר אמין.
בעניין היאוש - אם היאוש נובע מעייפות קיצונית וקושי לעמוד בסבל, אז אפידורל כן בהחלט יכול לעזור.
איך הם יודעים?אופה
סתם שאלה- איך טשטוש עובר ואפידורל לא???? יודעים שלפחות למחצית התינוקות בלידה עם אפידורל יש בעיות הנקה כי קשה להם לתפוס כמו שצריך ושאר דברים שקשורים לשרירים רפוים. הוא לא מקבל מנה שלימה, אבל להגיד שזה בכלל לא עובר נשמע לי תמוה מאוד. אולי הם כבר לא יודעים איך מתנהג תינוק בלי אפידורל ולכן לא יכולים להשוות.
רופאים טוענים שלמרות הבעיות וסיכונים שונים, היתרונות עולים על החסרונות בלקיחת אפידורל.
אני לא יודעת איזה יתרון יש חוץ מהקלה על הכאבים והכנה להרדמה שלא נצטרך.
בכל אופן, היאוש זה שלב של הלידה בלי קשר לכאב ועייפות.
זמן הייאוש, כבר פג האפידורל! אם הוא טרם פג,דבי חיה
היולדת לא תוכל ללחוץ.
יש ספר שנקרא "להיות לאם" של אביבה רפפורט, בהוצאת פלדהיים. היא מפרטת שם 12 שאלות הקשורות באפידורל ומשתדלת לתת תמונה מהימנה ומקיפה על כל ההיבטים של העניין. כמובן, כמו כל ספר שאמור להיות אובייקטיבי, אבל לדעתי בעוד שהמדריך הישראלי הוא ממש מייצג את המימסד הרפואי (דהיינו בעד כל ה"עזרים" וכו') הספר הזה ממש נותן תחושה של "נגד", וממש לא מומלץ. כמובן, תלוי בכושר הסבל ויותר מיזה בגישה, בידע שהיולדת באה ללדת.
נתקלתי לא מזמן ביולדת שבאה ללדת ממש מוכנה נפשית לעבור את השלבים הראשונים בהצלחה עד האפידורל. צפיתי בה מרחוק במיון יולדות, בעלה עשה לה מס'ז, היה לה שם כדור פיזיו וממש היה נראה שהיא שולטת במצב, נושמת לפי הכללים וכו'. אבל התסבר שהיא היתה בהיסטריה שמא יעברו הזמן שהיא יכולה לקבל אפידורל ואז היא תסבול. היא צעקה על כל מיילדת שעברה שם שיעבירו אותה כבר לחדר לידה כדי שתקבל אפידורל, אבל לצערה החדרים היו תפוסים כולם! אני שיבתי מהצד וממש הצטערתי בשבילה! היא לא שחבה שכשם שעברה יפה את הצירים עד כה, היא יכולה להמשיך ולשלוט במצב עד הלידה... הראש לה היה נעול על אפידורל!!!
בסוף, עד שהעבירו אותה, היא אכן לא יכלה לקבל וילדה בהצלחה ובשמחה!!!
אם האפידורל מגיע לתינוק את בבעיה גדולה מאוד.יהודיה מא"י
אפידורל זה הרדמה מקומית, לעומת טשטוש שהוא כללי.
אם האפידורל יוצא מהתחום של ההרדמה המקומית, זאת פשלה ענקית של המרדים, יכול להיות שהיו מקרים מעולם, אישית אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה.
ההרדמה המקומית היא היתרון של האפידורל (לא מגיע לתינוק, לא משפיע על כל הגוף) אבל גם החיסרון שלו - ההרדמה היא במקום כזה שכל טעות הכי קטנה יכולה להיות הרת אסון
מי שבוחרת לקחת אפידורל צריכה לדעת שיש סיכון, כפי שמי שבוחרת לא לקחת אפידורל צריך להיות מוכנה להתמודד עם הכאב
בלימודים שלי נאמר לי שהאפידורל כן עובר שילייהיוקטנה
והיום בכל מקרה פעמים רבות האפידורל מעורבב עם טשטוש, כדי להפחית את כמות חומר ההרדמה (שהוא חומר דומה להרדמה אצל רופא שיניים, אגב, ולכן "לא מסוכן"). זאת על מנת שהאישה תוכל לחוש מתי ואיך ללחוץ. והטשטוש, כאמור, עובר וגם משפיע.

והאפידורל משפיע לרעה על התינוק עוד לפני שהוא הוזרק: האישה מקבלת כמות נוזלים גדולה מאוד (על מנת להקטין את השפעת הנתק הסימפטטי שמגיע עם האפידורל), וזה גורם לכמות חמצן קטנה יותר להגיע לתינוק. מכאן ועד לירידות דופק הדרך קצרה, ומאחר והרופאים לא יכולים לדעת בוודאות ממה הן נובעות, הדרך ללידה מכשירנית קצרה יותר.
מעבר לזה,אנונימי (פותח)
אפידורל הוא ממש סם. אז למה הרואין לא ואפידורל כן??????
עצה טובה ליאושאנונימי (פותח)
לבקש מהמיילדת/המלווה/הדולה וכו' שכשמגיעים לרגע שמרגישים שזהו, לעולם הוא לא יצא ואין כח לכלום, ואני דוחפת ודוחפת וזה לא עוזר,(בד"כ זה הרגע שבו הראש כבר ממש בחוץ, בסוף) לשלוח יד ולגעת בראש של התינוק שמבצבץ.
אני לחצתי שעות בלידה שניה שהיתה אחרי ניתוח והרגשתי שגם הפעם הולכים לניתוח כי לא הגיוני שהוא עוד לא יצא. הדולה העלתה את הרעיון. פחדתי בהתחלה מעצם המחשבה אבל היא דחפה לי את היד בכח ו...וואו!!!! לא להאמין איזו הרגשה מדהימה!!! זה נתן לי כוחות בלתי נתנים להסבר בכלל! בלחיצה אחת או שתיים הוא גלש החוצה, ובשמחה עצומה!!! ובצרחות "הוא יצא, הוא יצא"!! שווה לנסות!!!
ל"אופה"אדרת
כפי שכתבתי בתחילה, על אותה מישהי שעומדת ללדת בקרוב את הלידה השמינית שלה.
שבע פעמים היא כבר לקחה אפידורל, ושבע פעמים ב"ה הניקה כמו שצריך.
אני בטוחה שגם הפעם היא תקח.
אם לא היה אפידורל היו פחות יהודים...אנונימי (פותח)
בלי אפידורל ספק אם הייתי ממשיכה אחרי הראשונה..חשבתי להיות אמיצה וקשובה לגוף שלי..והגוף שלי החליט שהוא זקוק לאפידורל...בסוף כמעט שפיספסתי את המועד ואחרי האפידורל קרה לי נס...נהנתי מכל רגע בלידה זכיתי לא להיות מטושטשת מכאבים שבכורתי יצאה לאוויר העולם התרגשתי עד דמעות וכמובן שטפחתי לי על הכתף ואמרתי לעצמי " עשיתי את זה" מאז כבר בציר הראשון אני מבקשת אפידורל ומחכה בקוצר רוח לחווית הלידה..
איזה מצחיקות אתן....אופה
הרי שתיכן מדברות על מקרים שבהם אין השוואה בין אפידורל ללידה בלי.
ואמאלה- אחרי הצירים, הלידה עצמה, הקטע של הלחיצות והדחיפות החוצה, למעט חלק קטן ממש בסוף, ל א כ ו א ב.
אז זהו שתדעו. וכאבי צירים לא ממשיכים מעבר לאותו רגע של הכאב. ברגע שנגמרו הצירים אז זהו, הם נגמרו.
ועובדה שלפחות מחצית מהתינוקות בלידה עם אפידורל מתקשים בהנקה מאוד, וזה שלאמא אחת מצליח מאוד, אז יופי לה אבל זה לא מעיד על הכלל.

אם לאישה יש סיכוי גדול יותר לעבור ניתוח קיסרי מאשר לא להיות עם אפידורל זה אומר דרשני.
רציתי להראות שיש אפשרות בלי ושורדים את זה יפה מאוד.
אני לא מבינה למה מפחידים כל כך נשים בהריון ראשון ובכלל. מי שרוצה לקחת- שיבושם לה, אבל למה להפוך את זה לענין שמי שלא לוקחת יש לה איזו בעיה ואיזה טירוף לא לקחת.

יש אלטרנטיבה לאפידורל.
ללא אפידורלאנונימי (פותח)
ילדתי שתי לידות עם אפידורל את השלישית ללא. חוויה שאין כמותה. לא למהר לקחת! לחשוב קצת.
תודה על התגובותשירק
אני בכל אופן יתעקש על אפידורל
לכל אלה שרואות בכאבי הלידה "חוויה" אני מזכירה שזה בעצם עונש

לילה טוב
לאופהכמעט אמא
אני מאוד מסכימה איתך שאפשר ללדת בלי אפידורל. זה אפילו מומלץ. אבל מה שאני הרגשתי - בניגוד אלייך - זה שמי שכן בוחרת לקחת אפידורל צריכה להתגונן במידה מסוימת ולהתמודד עם תחושות אשמה שהן לא במקומן. כאילו שאם ילדת עם אפידורל את חלשה או שטות כזו.
קראתי ושמעתי שיש קשר בין אפידורל למונואנונימי (פותח)
מונו=מחלת הנשיקה
אפשר לראות את זה טוב בריכוזים חרדיים שבהם הנשים לוקחות אפידורל בלידות ויולדות הרבה וצפוץ והגוף נשאר חלשלוש, מלא בחומרים זרים ולא ברורים (כדוגמת האפידורל הידוע) ואז חלשים ועייפים ומקבלים את אותה מחלת נשיקה שהחיידקים שלה מצויים באוויר ונדבקים בגוף חלש שלא מסוגל להתמודד
הנה דוגמא להסקת מסקנות לא מדעית...אני ירושלמית
דבר שמאפיין לצערי, הרבה מאלה שדוגלים בשיטות טבעיות...
מעבר לזהאנונימי (פותח)
אפידורל הוא חומר שהגוף לא מזהה ושולח אותו אוטומטית לכבד ואז נוצר שם עומס שגורם להרבה דברים רעים. החומר מצטבר גם ברקמה של התא, בדופן, ואי אפשר לדעת מתי זה ישתחרר ואיך...
לא כואב????!שומרונית
אצלי זה לא עבד.. הקטע של הלחיצות היה הכי כואב מכל הלידה!! (בשתי הלידות שלי, וילדתי בלי אפידורל..)
למה לא?יוקטנה
כי זו התערבות בתהליך הלידה, ולכל התערבות יש סיכונים וסיבוכים אפשריים (גם אם בסיכוי מאוד נמוך). בנוסף, כל התערבות גוררת הרבה פעמים התערבויות נוספות, על סיכוניהם וסיבוכיהם האפשריים.
לא אשמה, לא תחרות, לא סיירת צנחנים ולא קשקושים ;)
תראו מי שמדבראדרת
בס"ד

מקרה אמיתי. אתמול פורסם בעיתון, שגברים מעדיפים שנשותיהן תלדנה ללא אפידורל.
ולנו רק נשאר לומר: מה אתה אומר.......
גברים מעדיפים ללא אפידורלריבק
מנסיוני שקבלתי אפידורל רק בלידה שישית,
בעלי די התעצבן שהלידה לא מתקדמת כמו תמיד שעתיים, אלא לקחה 7 שעות!
למרות שמאוד נהניתי ללא סבל, היה מתח, בעלי כמעט התפוצץ.
אמרתי לו- אם אתה אצל רופא שיניים, וצריך לעשות טיפול שורש, האם תעדיף ללא הרדמה וזה יקח זמן קצר? או לקבל הרדמה וזה יקח כמה שעות?
רק אז הוא הבין אותי.
מי שואל את הגבריםשירק
למה הם נקרעים שהם יכולים להביע דעה?
ריבקאדרת
זה שבעלך היה עצבני, זה לא קשור לאפידורל בכלל!
אני לקחתי אפידורל וב"ה ילדתי תוך שעתיים בערך.
ויש נשים רחמנא ליצלן, שלא לוקחות, ונאלצות לסבול יותר זמן...
ומה שאמרת לו בקשר לרופא שיניים - יישר כוחך!!!
דווקא בעלי רצה מאד שאקח אפידורלאני ירושלמית
ושיפסיק לכאוב לי כבר. הוא אמר שעדיף 6 שעות בלי סבל, מאשר שעה עם סבל. אני העדפתי לנסות בלי...
לידות אפידורליות מסתימות ביותר סיבוכיםיערית נ
בגלל חוסר היכולת של האישה להיות בשליטה ואז התינוק נתקע ויש הרבה לידות מכשירניות וניתוחים קיסריים בסופו של דבר.
האמת היא שהרופאים מאוד אוהבים נשים שקטות שנונות להם לעשות את העבודה במקום שהן תעבודנה.

זה נכון ומוכח מדעיתאנונימי (פותח)
יעריתאדרת
בטח שרופאים אוהבים נשים שקטות שנותנות להם לעשות את העבודה,
בשביל זה הם מקבלים משכורת...
ובקשר לסיבוכים ל"ע, וניתוחים ר"ל, זה הכל תלוי בחסדי ה'.
בין עם אפידורל, בין בלי אפידורל, צריך הרבה סייעתא דשמיא.
ובכל זאת זה מוכח מדעיתאנונימי (פותח)אחרונה
וזה הגיוני.. אני לא שוללת אפידורל אבל זו עובדה. אני התנסיתי בלידות עם אפידורל ולידה ללא.