אפילו בפעם השניה והשלישית... בעצם בכל פעם שרציתי כבר, היה לי קשה לחכות. כבר אחרי חודש אחד התחלתי לחשוב מחשבות לא ראליות של "אולי יש בעיה" (כן, גם אחרי שכבר היו לי ילדים בריאים!

). אז חודש, ועוד חודש, ועוד חודש... זה כל כך קשה!
אולי תנסי למצוא דרך לספר לבעלך על הרגשות הקשים שיש בך. תגידי לו: "אני עצובה"; "אני מאוכזבת"; "קשה לי לחכות עוד ועוד"; "אני פוחדת"... קראתי פעם בספר רעיון נחמד, שהגוף שלנו הוא כמו סיר לחץ מבחינת הרגשות, ואם אנחנו לא משחררים במידה את הרגשות הקשים, הם נבנים ונאספים ונאגרים בתוכנו, עד שפתאום
בום! הם יוצאים החוצה בלי וויסות, בבת אחת, במקום ובדרך שלא ציפינו ולא רצינו (לדוגמא, בצורה לא נעימה על הבעל...). אולי אם תמצאי את הדרך לפרוק את הרגשות הקשים (ואולי בכלל לא בשיחה עם הבעל, אלא בכתיבת שיר, סיפור, בלוג, ציור... בדרך שלך!) לא תגיעי למצבים היותר קשים?
ואני מאחלת שהבשורה המשמחת תגיע מאוד-מאוד בקרוב!
(לזוג
בריא לוקח שישה חודשים בממוצע - אפשר פחות וגם
יותר - להיכנס להריון. אחרי שנתיים של נסיונות בלי טיפולים, חלילה, 95% מהזוגות יהיו בהריון. אני מקווה שלפחות מפלס החששות לא גבוה מדי!)