איך גורמים לזמן לעבור מהר יותר? בכל הריון אני מרגישה שזה לעולם לא יגיע וכמובן זה מגיע בסוף אבל זה לא הופך את ההמתנה לקלה יותר בהריון שאחריו..
מישהי מבינה את השאלה שלי איך גורמים לזמן לעבור מהר יותר?
שאלה תמוההבלה
כן, יש לי שכנה כזאתזוג+2
שאלה מטרידה.עוז והדר!
בס"ד.
אז ככה,שלום לכולן.
אני צימחונית והבנתי שמי שצימחוני יהיו לילדים שלו קצת הרבה בעיות. לא הבנתי ממש מה. זאת הפעם הראשונה שאני שומעת על זה. ומאז אני מוטרדת. האם מישהי שמעה על זה?
ממש הודה לכן אם תעדכנו אותי.
ערב
נראה לי שזה בעיקר אמונות תפלותיוקטנה
כמה יפה שבהריון ובהנקה התינוק קודם לאימו ומקבל את כל מה שצריך, ככה שאם חסר משהו, חס וחלילה, אז מי שסובל זו האמא ולא התינוק. ואני ממש לא אומרת שמי שצמחוני חסר לו משהו. אני אפילו מאמינה שלהיפך, אורח חיים צמחוני בריא יותר מאורח חיים בשרי (אבל אני כבר לא אצליח להיות צמחונית, לצערי...).
כמו כל אמא, חשוב שתהיי עם היד על הדופק ותרגישי את עצמך - האם חסר לך משהו? האם את מרגישה "טוב"? אני מאמינה שמי שחסר לו, יכול להרגיש את זה בעצמו. אם את לא בטוחה, את יכולה לבקש בדיקות דם, כדי לוודא עתודות ברזל ו-B12 וכדומה. ושוב - לא בגלל ההריון, אלא בשביל עצמך! התינוק שלך יקבל כל מה שהוא צריך.
אני זוכרת שלפני כמה שנים היתה ידיעה חדשותית שתינוק של אמא צמחונית הגיע לחוסר ממשי בוויטמין B12. זה כל כך נדיר, שזו היתה ידיעה בחדשות
זה באמת ממש נדיר, ואני מאמינה שמי שנמצאת עם היד על הדופק, קשובה לעצמה, לא מגיעה למצב כזה. אני מאמינה שמי שחסר לה עד כדי כך, וגם הרבה פחות, יכולה להרגיש ולתקן (אם על ידי תזונה, ואם ע"י תוספים, לפי הצורך).
אני מכירה סיפור של אדם שנולד צמחוני להורים צמחונים, נישא לצמחונית, ומזה 12 שנה ששניהם טבעונאים (שזה "יותר גרוע" אפילו מטבעונים). יש להם ילדה בריאה (במיוחד) בת 8. מאיפה יש לה B12? היא נולדה לאמא שלא ראתה ביצה או חלב 4 שנים לפחות, ובשר או דגים עוד קודם לכן! אבל עובדה שכולם באמת בריאים במיוחד.
מאחלת בהצלחה בהריונות ובלידות ובהנקות.
כמו כל אמא, חשוב שתהיי עם היד על הדופק ותרגישי את עצמך - האם חסר לך משהו? האם את מרגישה "טוב"? אני מאמינה שמי שחסר לו, יכול להרגיש את זה בעצמו. אם את לא בטוחה, את יכולה לבקש בדיקות דם, כדי לוודא עתודות ברזל ו-B12 וכדומה. ושוב - לא בגלל ההריון, אלא בשביל עצמך! התינוק שלך יקבל כל מה שהוא צריך.
אני זוכרת שלפני כמה שנים היתה ידיעה חדשותית שתינוק של אמא צמחונית הגיע לחוסר ממשי בוויטמין B12. זה כל כך נדיר, שזו היתה ידיעה בחדשות
זה באמת ממש נדיר, ואני מאמינה שמי שנמצאת עם היד על הדופק, קשובה לעצמה, לא מגיעה למצב כזה. אני מאמינה שמי שחסר לה עד כדי כך, וגם הרבה פחות, יכולה להרגיש ולתקן (אם על ידי תזונה, ואם ע"י תוספים, לפי הצורך). אני מכירה סיפור של אדם שנולד צמחוני להורים צמחונים, נישא לצמחונית, ומזה 12 שנה ששניהם טבעונאים (שזה "יותר גרוע" אפילו מטבעונים). יש להם ילדה בריאה (במיוחד) בת 8. מאיפה יש לה B12? היא נולדה לאמא שלא ראתה ביצה או חלב 4 שנים לפחות, ובשר או דגים עוד קודם לכן! אבל עובדה שכולם באמת בריאים במיוחד.
מאחלת בהצלחה בהריונות ובלידות ובהנקות.
תודה רבה.עוז והדר!
ליתר ביטחון אני אלך להיבדק שחס וחלילה לא יחסר כלום. תודה רבה רבה על הצומת הלב והעזרה.
יומקסים.
יומקסים.
מנסיון..אני ירושלמית
אמנם אני לא צמחונית במובן של תזונת בריאות מושלמת, אבל אינני אוכלת כמעט בשר וביצים, פשוט מתוך סלידה. דווקא אצלי היה מחסור רציני של ויטמין B12 וברזל בכל שלושת ההריונות. בהריון אחד נזקקתי לזריקות של B12 ולאחר הלידה השלישת נזקקתי לתוספת ברזל דרך הוריד כתחליף למנת דם.
לכן נראה לי כי יש ממש במה שנאמר, משום שכשהגעתי עם חוסר ברזל רציני ללידה, גער בי הרופא ואמר שהדבר עלול לעלות בחיי ובחיי התינוק גם יחד!
לכן כדאי שתתיעצי עם רופא הנשים שלך שתהיי במעקב קבוע(!) כל ההריון, משום שלקראת סוף ההריון כל החסרים מחמירים. הרבה בריאות ובשעטו"מ!
לכן נראה לי כי יש ממש במה שנאמר, משום שכשהגעתי עם חוסר ברזל רציני ללידה, גער בי הרופא ואמר שהדבר עלול לעלות בחיי ובחיי התינוק גם יחד!
לכן כדאי שתתיעצי עם רופא הנשים שלך שתהיי במעקב קבוע(!) כל ההריון, משום שלקראת סוף ההריון כל החסרים מחמירים. הרבה בריאות ובשעטו"מ!
אל תקלי בזה ראש!ביליאחרונה
לא שחס וחלילה אני מסכימה עם המשפט"יהיו לילדים שלו קצת הרבה בעיות" (מי אמר לך את המשפט המזעזע הזה?)
אבל!
לצימחונים יכול להיות חוסר רציני בB12! וזה בכלל לא נדיר אגב. גם לא צמחונים עלולים להתקל בכך מקושי גנטי בספיגת הויטמין הזה.
אז תעשי בבקשה בדיקות של B12 ומאגרי ברזל וחומצה פולית וכו'...
ע"מ שתראי מה מצבך.
אגב, המינימום של B12 ע"פ קופות החולים הוא נמוך מידי, צריך לדאוג שיהיה יותר מ300. ובבקשה תשתדלי לא להגיע למצב של זריקות B12 כי הן ממש מסוכנות. אם תראי שיש לך חוסר אשמח לעזור לך לראות איך מעלים את זה, אבל זה ברור שהכי טוב לקבל ויטמינים מהמזון ולא מתוספים.
אז בשר זה לא חובה, אבל כן גבינות והרבה וביצים.
בהצלחה!
גילוי נאות הכותבת בשיטת "קינגסטון קליניק".
אבל!
לצימחונים יכול להיות חוסר רציני בB12! וזה בכלל לא נדיר אגב. גם לא צמחונים עלולים להתקל בכך מקושי גנטי בספיגת הויטמין הזה.
אז תעשי בבקשה בדיקות של B12 ומאגרי ברזל וחומצה פולית וכו'...
ע"מ שתראי מה מצבך.
אגב, המינימום של B12 ע"פ קופות החולים הוא נמוך מידי, צריך לדאוג שיהיה יותר מ300. ובבקשה תשתדלי לא להגיע למצב של זריקות B12 כי הן ממש מסוכנות. אם תראי שיש לך חוסר אשמח לעזור לך לראות איך מעלים את זה, אבל זה ברור שהכי טוב לקבל ויטמינים מהמזון ולא מתוספים.
אז בשר זה לא חובה, אבל כן גבינות והרבה וביצים.
בהצלחה!
גילוי נאות הכותבת בשיטת "קינגסטון קליניק".
).הקלה בלידהאנונימי (פותח)
שלום. לאחרונה שמעתי על עלי פטל שזה מקל על הכאב ועל אורך זמן הלידה. האם יש מישהי שהשתמשה בזה ? מכירה את זה? האם כל אחת יכולה להשתמש? אשמח לדעת (ואשמח לדעת על עוד דברים שיכולים לעזור ללדת לידה קלה עם פחות תפרים או בלי תפרים, אני יודעת שאין קסמים אבל מן הסתם יש דברים שיכולים לעזור./להקל..נכון?אני יודעת שיש הרבה נשים ששמחות ללדת בלי שום אמצעי אבל מן הסתם הן נשים שהלידות שלהם היו בלי הסתבכיות:לידות מכשרניות/ ניתוח אני כן עברתי דברים שכאלה ולכן אשמח לדעת...)
עלי פטל ושאר ירקות...אנונימי (פותח)
אני נטלתי תמצית עלי פטל בכל שלושת ההריונות שלי, שמעתי מכמה תומכות לידה שיש בעלי הפטל חומר שמחזק את שרירי הרחם ובכלל את כל המערכת ההורמנלית ולכן הצירים משפיעים על התקדמות הלידה בצורה יותר אפקטיבית. כמו"כ אמרה לי תומכת שכדאי ליטול מן התמצית גם שלושה שבועות לאחר הלידה , לקצר את משך הדימום. בשניים מן ההריונות הלכתי לרפלקסולגית לקראת הלידה, ואכן הלידה הראשונה שלי התקדמה יפה ביחס ללידה ראשונה, בשניה זה עבד פחות ובשלישית לא הלכתי וזו הייתה הלידה הממושכת והקשה מכל השלוש, כך שייתכן והרפלקסולגיה כן עזרה, מי יודע? נראה לי שפעם הבאה בעז"ה כן אלך שוב לרפלקסולגית.(גם גיסתי שילדה רק עם זרוז, פיתחה לידה פעילה בעקבות טיפולי רפלקסולגיה)
בנוסף נטלתי גם טיפות שמן פשתן שמנקות את הגוף וגורמות ליציאות מרובות ובכך מאפשרות לצירים להשפיע יותר על הרחם.
בקיצור יש דברים רבים שכנראה משהו מתוכם עובד.
הרבה הצלחה ולידה קלה!
בנוסף נטלתי גם טיפות שמן פשתן שמנקות את הגוף וגורמות ליציאות מרובות ובכך מאפשרות לצירים להשפיע יותר על הרחם.
בקיצור יש דברים רבים שכנראה משהו מתוכם עובד.
הרבה הצלחה ולידה קלה!
הכי עוזר- סדנא רוחנית של דבש מסלעאנונימי (פותח)
אני לא מקבלת אחוזים, שווה להכיר- סדנת דבש מסלע של עדה גיל.
זה פשוט מקל על הלידה, על הלפני ואחרי, בכלל טוב לחיים.
(אגב אני ילדתי בלי אפידורל ויש לי לידות ארוכות מאוד ולא קלות, אין כל כך קשר, לא התנסיתי ב"ה בניתוח או במכשירים, אבל קיבלתי את ההתנסות במקומות אחרים וההכנה הרוחנית מכינה אותך לכל סוג של לידה, לא רק ללידות כמו בסרטים)
שיהיה לך בשעה טובה ובשמחה.
זה פשוט מקל על הלידה, על הלפני ואחרי, בכלל טוב לחיים.
(אגב אני ילדתי בלי אפידורל ויש לי לידות ארוכות מאוד ולא קלות, אין כל כך קשר, לא התנסיתי ב"ה בניתוח או במכשירים, אבל קיבלתי את ההתנסות במקומות אחרים וההכנה הרוחנית מכינה אותך לכל סוג של לידה, לא רק ללידות כמו בסרטים)
שיהיה לך בשעה טובה ובשמחה.
מקלחות חמותאנונימי (פותח)
אני סובלת מלידות ארוכות וקשות, אך בלידה האחרונה קראתי על מקלחות חמות ממושכות ועשיתי את זה, התוצאה היתה מדהימה! הגעתי עם ירידת מים ופתיחה של 2 וביליתי בבית החולים פשוט במקלחת! הגעתי לפתיחה של שש במהירות ובלי להרגיש שום ציר! שווה לנסות אך צריך להיזהר למי שיש לחץ דם נמוך, לא מים חמים מידי ולהשאיר את הדלת לא נעולה למקרה של סחרחורת או התעלפות חלילה. כדי למנוע את זה צריך לשתות הרבה ולא לעשות מקלחת 1 הרבה זמן, אלא הרבה מקלחות קצרות - בהצלחה!
בהריון האחרון גם שתיתי מי פטל אולי גם זה עזר..
בהריון האחרון גם שתיתי מי פטל אולי גם זה עזר..
גם לי מאוד עזרו המקלחותבלה
אם היו נותנים לי להשאר שם הלידה היתה נראית אחרת
בנוגע לקרעים תפרים וכד'אנונימי (פותח)
עיסוי פרינאום (או איך שכותבים את זה) יש כמה שמנים שבעזרתם אפשר לעשות מתיחות (זה הרי שריר...) לאיזור "ההוא"...
צריך לעשות כמה דקות כל יום, או את לעצמך או שבעלך (וכן, זה כנראה לא ממש צנוע, אבל יותר מעשי).
לפני הלידה הראשונה עשיתי ועבר בשלום לפני הלידה השניה לא עשיתי והיו לי חבל על הזמן קרעים... כנראה שזה עוזר, לא?
צריך לעשות כמה דקות כל יום, או את לעצמך או שבעלך (וכן, זה כנראה לא ממש צנוע, אבל יותר מעשי).
לפני הלידה הראשונה עשיתי ועבר בשלום לפני הלידה השניה לא עשיתי והיו לי חבל על הזמן קרעים... כנראה שזה עוזר, לא?
בקשר לתפרים..יפעת1
יש מכשיר שנקרא אפי-נו זה נראה כמו מודד לחץ דם את הבלון מכניסים לנרתיק ומנפחים זה יכול להגיע עד 10 ס"מ כמו גודל ראש של תינוק.
אני אישית הצלחתי עד 5 ס"'מ..
וברוך ה' ילדתי בלי תפרים משקל 3.800
אפשר להתחיל עם המכשיר משבוע 37..
בקשר לעיסוי גם עשיתי ואז התחיל לי דלקת בדרכי השתן אז הפסקתי..
וכמובן ששתיתי תה פטל..אז האמת אין לי מושג מה עזר לי,אבל הכי חשוב זה סיעתא דשמיא ולהתפלל ללידה קלה,מהירה טבעית ובלי תפרים..
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
אני אישית הצלחתי עד 5 ס"'מ..
וברוך ה' ילדתי בלי תפרים משקל 3.800
אפשר להתחיל עם המכשיר משבוע 37..
בקשר לעיסוי גם עשיתי ואז התחיל לי דלקת בדרכי השתן אז הפסקתי..
וכמובן ששתיתי תה פטל..אז האמת אין לי מושג מה עזר לי,אבל הכי חשוב זה סיעתא דשמיא ולהתפלל ללידה קלה,מהירה טבעית ובלי תפרים..
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
קישור לסרט "העסק של להיוולד"יוקטנה
אודות המצב בארצות הברית. אין מיילדות כמעט, ואחוז הקיסרי ממריא לשמיים (למעלה מרבע מהלידות!). במקרים רבים קיסרי מתוכנן "סתם".
אמנם המצב אצלנו טוב עדיין, אבל הסרט חשוב ומעניין (ובאנגלית :-/...).
למי שיש זמן, עניין, וכח.
(שכחתי - הסרטון מומלץ לנשים בלבד.)
(וגם לגברים לא דתיים 
)
טיסה והריון - שיתוף בלבטיםיוקטנה
עלי לטוס לחו"ל בעוד כ-3 חודשים.
בינתיים אני לא בהריון, אבל מקווה להיות בהקדם
אז נכון שאומרים שאין מניעה רפואית לטוס בהריון, אבל אני יודעת שיש יותר קרינה ככל שעולים באטמוספירה (אין את הסינון של כל עומק האטמוספירה כי נמצאים בגובה ולא על פני האדמה), ובכל זאת זה מטריד אותי, גם כי אם יהיה הריון, הוא יהיה צעיר, ועל כן רגיש יותר להשפעות שליליות.
ובכל זאת, למנוע הריון שרוצים זה לא עיין פשוט
אוף... אני מקווה שפשוט לא יהיה הריון עד החזרה לארץ!!!
בינתיים אני לא בהריון, אבל מקווה להיות בהקדם
אז נכון שאומרים שאין מניעה רפואית לטוס בהריון, אבל אני יודעת שיש יותר קרינה ככל שעולים באטמוספירה (אין את הסינון של כל עומק האטמוספירה כי נמצאים בגובה ולא על פני האדמה), ובכל זאת זה מטריד אותי, גם כי אם יהיה הריון, הוא יהיה צעיר, ועל כן רגיש יותר להשפעות שליליות.
ובכל זאת, למנוע הריון שרוצים זה לא עיין פשוט
אוף... אני מקווה שפשוט לא יהיה הריון עד החזרה לארץ!!!טסתי בהריון כמה פעמים וב"ה הכל בסדר.רק תבקשי מהבעלניריתושית
שיעשה לך מסג' ברגליים כל כמה זמן...
מבינה את החשש...אופה
עד כמה שידוע לי החשש של הרופאים הוא בעיקר מהלחץ האטמוספרי. מטוסים גדולים לא צריכים להוות בעיה כי יש ויסות טוב של הלחץ. הכי חוששים בשליש הראשון של ההריון ולקראת הסוף.
בכל אופן, תקפידי לקום ולהסתובב כל שעה-שעתיים, ולעשות תרגילים לזרועות ולידיים כשאת יושבת. בעיות של קרישי דם, ל''ע, מסוכנות לכל אחד ובוודאי לאשה בהריון.
טסתי בהריון והיה סיוט.
בכל אופן, תקפידי לקום ולהסתובב כל שעה-שעתיים, ולעשות תרגילים לזרועות ולידיים כשאת יושבת. בעיות של קרישי דם, ל''ע, מסוכנות לכל אחד ובוודאי לאשה בהריון.
טסתי בהריון והיה סיוט.
תודה על התמיכה ועל השיתוף!יוקטנה
אני טסה עם אחותי ועם שתי הבנות. החלטתי שאני פשוט מקווה לא להיות בהריון עד אז, עד כמה שזה מעצבן לקוות לזה...
סליחה על ההודעה הקודמתאנונימי (פותח)אחרונה
מישהו השתלט לי...
בכל אופן, לדעתי כדאי לשאול רופא,
גיסתי בהריון חודש שני ורצתה לטוס סה"כ לאילת,
כמובן שהיא מסוג הלחוצות,
הריון ראשון, מתוכנן בצורה מפליאה
והיא שאלה רופא והוא המליץ לה לא לטוס בחודשים הראשונים
אני הייתי סומכת עלייה שהיא בדקה הכי טוב שיש,
אבל...
בנוסף אני טסתי בחודש רביעי לצרפת,
והכיף הגדול היה גם בטיסה זו.
אגב הילדה היום בת שנתיים בסדר ומדהימה.
בכל אופן, לדעתי כדאי לשאול רופא,
גיסתי בהריון חודש שני ורצתה לטוס סה"כ לאילת,
כמובן שהיא מסוג הלחוצות,
הריון ראשון, מתוכנן בצורה מפליאה
והיא שאלה רופא והוא המליץ לה לא לטוס בחודשים הראשונים
אני הייתי סומכת עלייה שהיא בדקה הכי טוב שיש,
אבל...
בנוסף אני טסתי בחודש רביעי לצרפת,
והכיף הגדול היה גם בטיסה זו.
אגב הילדה היום בת שנתיים בסדר ומדהימה.
איזו נחת כל הגברים המקסימים שמגיעים לפורום...יוקטנהאחרונה
אפידורלאנונימי (פותח)
שלום לכולן שמי סימה.
אם ל-2 ואחד בדרך, הייתי רוצה לדעת מה אתן חושבות על שימוש באפידורל.
האם באמת צריכים לסבול בלידה עד כדי עינוי רק בכדי לא לקחת אפידורל או שעדיף לעבור את הלידה בהנאה, בחוויה והמשך הלידות הבאות.
אני אחת שיודעת שאם אני אתענה כ"כ בלידה לא בטוח שאצליח להביא את עצמי לעוד הריון ולידה, האם גם לכן יש מה לספר בנושא אשמח לדעת.
אני לא רואה את הלידה כ"סבל", נכון זה כואבבילי
אבל זה כאב עם משמעות. ואם לומדים ומתכוננים לפני אפשר גם להפוך את הכאב ליותר ידידותי, לכן זו סיבה ראשונה למה אני חושבת שלא צריך לקחת אפידורל.
סיבה שניה היא שלאפידורל יש תופעות לוואי (גם אם לא מספרים לנו עליהן)
כגון כאבי ראש וגב אחרי לידה וכו'...
והמשמעותי ביותר בעיני זה שאפידורל מאריך סטטיסטית את משך הלידה ועוד יותר גרוע עלול למשוך אחריו מפל התערבויות (הראשון זה האפידורל), כגון זירוז, ואקום ואפילו קיסרי.
המטרה שלי היא לא להפחיד אלא ליידע בעובדות, שלא תמיד הצוות הרפואי מיידע אותנו כי הוא מעדיף שקט.
ואני כן חושבת שיש לידות שלפעמים דורשות אפידורל כמו לידות שנמשכות כמה ימים והיולדת כבר מותשת וכו'
סיבה שניה היא שלאפידורל יש תופעות לוואי (גם אם לא מספרים לנו עליהן)
כגון כאבי ראש וגב אחרי לידה וכו'...
והמשמעותי ביותר בעיני זה שאפידורל מאריך סטטיסטית את משך הלידה ועוד יותר גרוע עלול למשוך אחריו מפל התערבויות (הראשון זה האפידורל), כגון זירוז, ואקום ואפילו קיסרי.
המטרה שלי היא לא להפחיד אלא ליידע בעובדות, שלא תמיד הצוות הרפואי מיידע אותנו כי הוא מעדיף שקט.
ואני כן חושבת שיש לידות שלפעמים דורשות אפידורל כמו לידות שנמשכות כמה ימים והיולדת כבר מותשת וכו'
שאלה שאלתית.יונה
לפני שאני שופכת את דעתי...
שאלה חשובה:
האם בשתי לידות שעברת לקחת אפידורל ?
אם כן, בעצם עדיין לא חווית את הצירים בצורה מלאה.
אם לא, אז בעצם כבר עברת את זה והפחד שלך מבוסס על חוויה ולא "באויר".(מצד שני,כן הצלחת להביא את עצמך שוב להריון...)
שאלה חשובה:
האם בשתי לידות שעברת לקחת אפידורל ?
אם כן, בעצם עדיין לא חווית את הצירים בצורה מלאה.
אם לא, אז בעצם כבר עברת את זה והפחד שלך מבוסס על חוויה ולא "באויר".(מצד שני,כן הצלחת להביא את עצמך שוב להריון...)
לכי עם הלב...אנונימי (פותח)
אני חושבת שזה תלוי בלידה,
זאת אומרת שאין טעם לבוא עם הצהרות לפני הלידה, אלא לראות לפי מה שמתקדם.
אני בלידה הראשונה שלי הגעתי עם ירידה של מים, בלי פתיחה ובלי צירים, ובגלל שעשו לי זירוז בחרתי לקחת אפידורל ומאוד מאוד נהנתי מהלידה,
וברוך ה' לא היו שום תופעות לוואי אחר כך
ואילו בלידה השנייה שלי שהתחילה בדיוק אותו הדבר כמו הראשונה,
הייתה בעייה- והמרדים לא הצליח לעשות את הזריקה ודקר ודקר
וחוויתי את הלידה עם זירוז ובלי אפידורל
וזה לא היה נעים (מילה עדינה לסבל שחשתי) בכלל
ואני יודעת שהיום אני רוצה הפסקה גדולה ואני רוצה להיות מוכנה מאוד לקראת ההריון הבא בעזרת ה' בגלל הזיכרון שיש לי מהלידה הזאת.
במשפט אחד, אני מציעה להגיע לחדר לידה להתייעץ עם המיילדת, ובסוף ללכת עם הלב...
זאת אומרת שאין טעם לבוא עם הצהרות לפני הלידה, אלא לראות לפי מה שמתקדם.
אני בלידה הראשונה שלי הגעתי עם ירידה של מים, בלי פתיחה ובלי צירים, ובגלל שעשו לי זירוז בחרתי לקחת אפידורל ומאוד מאוד נהנתי מהלידה,
וברוך ה' לא היו שום תופעות לוואי אחר כך
ואילו בלידה השנייה שלי שהתחילה בדיוק אותו הדבר כמו הראשונה,
הייתה בעייה- והמרדים לא הצליח לעשות את הזריקה ודקר ודקר
וחוויתי את הלידה עם זירוז ובלי אפידורל
וזה לא היה נעים (מילה עדינה לסבל שחשתי) בכלל
ואני יודעת שהיום אני רוצה הפסקה גדולה ואני רוצה להיות מוכנה מאוד לקראת ההריון הבא בעזרת ה' בגלל הזיכרון שיש לי מהלידה הזאת.
במשפט אחד, אני מציעה להגיע לחדר לידה להתייעץ עם המיילדת, ובסוף ללכת עם הלב...
זה מאוד אישייוקטנה
מצטרפת לבילי - כאב בלידה לא חייב להיות "סבל". אפשר לעבור את הכאב ב"ראש" אחר. את צודקת שבדרך כלל כאב מקושר ל"סבל". ל"מצב לא תקין". העניין הוא שבלידה זה לא נכון, וצריך לעשות סוויץ' מאוד גדול בשביל להצליח לעמוד בזה.
אבל אפשר גם לקחת אפידורל! זאת אומרת, אם אין מצב בריאותי שמונע את זה (כמו רמת טיות נמוכה בדם), או אם במקרה אין מרדים פנוי זו סיבה שבגללה חשוב לכל אחת להכין כלים עצמיים לעזרה. אפשר לתכנן אפידורל, אבל כדאי גם להתכונן לאפשרות שלא יהיה זמין, בגלל סיבה כזו או אחרת.
וכשלוקחים אפידורל\, כדאי לשמור על כללים שיורידו את הסבירות להשפעה על הלידה. למשל, לחכות לפתיחה מתקדמת (לפחות 4-5); למשל, לשמור על תנועתיות למרות האפידורל, גם בעזרת המלווים (להזיז את האגן, בעיקר, ולא צריך תנועות גדולות. משהו מאוד מינורי). אני קרואת לזה "שימוש מושכל באפידורל". כשאני אהיה בבית אני אעלה קובץ שהכנתי בנושא.
אבל אפשר גם לקחת אפידורל! זאת אומרת, אם אין מצב בריאותי שמונע את זה (כמו רמת טיות נמוכה בדם), או אם במקרה אין מרדים פנוי
זו סיבה שבגללה חשוב לכל אחת להכין כלים עצמיים לעזרה. אפשר לתכנן אפידורל, אבל כדאי גם להתכונן לאפשרות שלא יהיה זמין, בגלל סיבה כזו או אחרת. וכשלוקחים אפידורל\, כדאי לשמור על כללים שיורידו את הסבירות להשפעה על הלידה. למשל, לחכות לפתיחה מתקדמת (לפחות 4-5); למשל, לשמור על תנועתיות למרות האפידורל, גם בעזרת המלווים (להזיז את האגן, בעיקר, ולא צריך תנועות גדולות. משהו מאוד מינורי). אני קרואת לזה "שימוש מושכל באפידורל". כשאני אהיה בבית אני אעלה קובץ שהכנתי בנושא.
גם באפידורל סובליםאנונימי (פותח)
משום מה אני סובלת מאוד גם כשאני לוקחת אפידורל וזה בגלל שהרגליים שלי נרדמות לגמרי וזה ממש סיוט. גם צריך להיות דבוקים למיטה עם אינפוזיה וכו'. בקיצור לא היתה לידה שלא סבלתי מאוד עם אפידורל ובלי. אם ה' רוצה שנסבול - זה לא יעזור מה שנעשה. צריך לזרום עם זה וזהו.
אני שמחה שגברים מצטרפים לפורום, הרי אלו גם הילדים שלהם לא?
אני שמחה שגברים מצטרפים לפורום, הרי אלו גם הילדים שלהם לא?
ילדתי פעמיים עם טשטוש...אנונימי (פותח)
גם אני תהיתי ביני לביני לגבי השימוש באפידורל. בנתיים השתמשתי פעמיים בפטידין = טשטוש (ובעלי צחק עלי שאני מתמסטלת על חשבון משלם המיסים...)
מה שטוב בזה, זה עוזר בעיקר לצירים שלפני, מוריד את משך הזמן של הציר. זאת אומרת, את חווה את הציר ואת הכאב , אבל קצת מטושטשת אז בעיקר שמים לב לשיא הציר והשאר פחות. לא כדאי לקחת ברגע האחרון, אלא להיפך. בגלל שהגוף רפוי מאוד כתוצאה מטשטוש והעובדה שאת מנמנמת רוב הזמן הלידות שלי התקדמו מהר מאוד.
שימו לב: זה לא עוזר בכלל לצירי לחץ! זה רק עוזר להגיע לשם. פתאום התעוררתי לתוך הלידה עצמה. מצד שני - זה החלק היותר קצר...
לידה בריאה ומהירה לכל!
מה שטוב בזה, זה עוזר בעיקר לצירים שלפני, מוריד את משך הזמן של הציר. זאת אומרת, את חווה את הציר ואת הכאב , אבל קצת מטושטשת אז בעיקר שמים לב לשיא הציר והשאר פחות. לא כדאי לקחת ברגע האחרון, אלא להיפך. בגלל שהגוף רפוי מאוד כתוצאה מטשטוש והעובדה שאת מנמנמת רוב הזמן הלידות שלי התקדמו מהר מאוד.
שימו לב: זה לא עוזר בכלל לצירי לחץ! זה רק עוזר להגיע לשם. פתאום התעוררתי לתוך הלידה עצמה. מצד שני - זה החלק היותר קצר...
לידה בריאה ומהירה לכל!
בינתים התנסיתי רק בטשטושמירושלים
עברתי שתי לידות עם טישטוש, ולדעתי זה ממש מוצלח. אומרים שזה גם מרפה את הגוף ועוזר ללידה מהירה יותר.
ממש הייתי בעניינים, אני זוכרת את הלידה, את הצירים, ובכל זאת - זה לא נשאר אצלי כסיוט. זה כאב, אז התעצבנתי, התלוננתי - בכיף, כי לא הייתי ממש מאוזנת אז לא התביישתי מאף אחד...
בשתי הלידות היו לי צירי לחץ ארוכים מאוד, כי הראש של העובר נשאר גבוה כשהייתה פתיחה מלאה. נראה לי שאם היה לי אפידורל ולא הייתי מרגישה את צירי הלחץ מספיק, לא הייתי מצליחה ללחוץ כ"כ הרבה והיה צורך בהתערבות חיצונית. עם הטישטוש הרגשתי את צירי הלחץ ויכולתי לשתף פעולה נהדר.
בקיצור, אני חושבת שזה נותן מצד אחד לחוות את הלידה בצורה מלאה, ומצד שני משאיר אותך בהרגשה קלה ונוחה לפעם הבאה. אלו שהיו איתי אמרו שנראה שסבלתי הרבה, אבל לי נשארה בראש ממש חוויה...
ממש הייתי בעניינים, אני זוכרת את הלידה, את הצירים, ובכל זאת - זה לא נשאר אצלי כסיוט. זה כאב, אז התעצבנתי, התלוננתי - בכיף, כי לא הייתי ממש מאוזנת אז לא התביישתי מאף אחד...
בשתי הלידות היו לי צירי לחץ ארוכים מאוד, כי הראש של העובר נשאר גבוה כשהייתה פתיחה מלאה. נראה לי שאם היה לי אפידורל ולא הייתי מרגישה את צירי הלחץ מספיק, לא הייתי מצליחה ללחוץ כ"כ הרבה והיה צורך בהתערבות חיצונית. עם הטישטוש הרגשתי את צירי הלחץ ויכולתי לשתף פעולה נהדר.
בקיצור, אני חושבת שזה נותן מצד אחד לחוות את הלידה בצורה מלאה, ומצד שני משאיר אותך בהרגשה קלה ונוחה לפעם הבאה. אלו שהיו איתי אמרו שנראה שסבלתי הרבה, אבל לי נשארה בראש ממש חוויה...
ילדתי פעם אחת בטשטושיוקטנה
ואני מצטערת על כך מאוד. אני מרגישה שהחמצתי את הלידה של בני, וגרוע מכך - שהוא החמיץ את לידתו שלו הרי הטשטוש עובר שילייה, וביחד עם האמא יש תינוק בן יומו, וכבר על סמים P:
בנוסף - דיברתי שטויות איומות. בעלי סיפר לי שניים שלושה דברים שאמרתי, וביקשתי שלא יספר לי יותר. מי יודע מה עוד אמרתי! אני ממש מעדיפה לא לדעת, ועוד יותר הייתי מעדיפה לא להגיד אותם בכלל.
והכי גרוע - זה בכלל לא עזר לי נגד הכאבים. בין הצירים הייתי מחוסרת הכרה, ובכל ציר התעוררתי היישר לתוך התופת (זו היתה לידה עם זירוז - עוד טעות). הטשטוש מאוד עזר לצוות, כי כנראה לא הצלחתי לצעוק חזק כל כך, אבל לי הוא לא עזר בכלל.
יש עוד כמה חסרונות וסיבוכים של טשטוש שנחסכו מאיתנו, למזלנו. יש כיום מחקרים שמדברים על השלכות של שימוש בפטידין (טשטוש) עד לבגרות. אני מקווה מאוד שגם עליהם נדלג.
ואם אני יוצאת עכשיו מהחוויה הפרטית שלי וחוזרת להיות (כמעט) מדריכה - יש מקרים שהטשטוש יכול לעזור. יש מקרים כאלה. לדוגמא, שעות ארוכות של צירים, בעוד שהפתיחה לא מתקדמת. ואולי עוד מקרים - צריך לבחון היטב ולעומק. בכל שאר המקרים - אני ממליצה להעדיף אפידורל.
הרי הטשטוש עובר שילייה, וביחד עם האמא יש תינוק בן יומו, וכבר על סמים P: בנוסף - דיברתי שטויות איומות. בעלי סיפר לי שניים שלושה דברים שאמרתי, וביקשתי שלא יספר לי יותר. מי יודע מה עוד אמרתי! אני ממש מעדיפה לא לדעת, ועוד יותר הייתי מעדיפה לא להגיד אותם בכלל.
והכי גרוע - זה בכלל לא עזר לי נגד הכאבים. בין הצירים הייתי מחוסרת הכרה, ובכל ציר התעוררתי היישר לתוך התופת (זו היתה לידה עם זירוז - עוד טעות). הטשטוש מאוד עזר לצוות, כי כנראה לא הצלחתי לצעוק חזק כל כך, אבל לי הוא לא עזר בכלל.
יש עוד כמה חסרונות וסיבוכים של טשטוש שנחסכו מאיתנו, למזלנו. יש כיום מחקרים שמדברים על השלכות של שימוש בפטידין (טשטוש) עד לבגרות. אני מקווה מאוד שגם עליהם נדלג.
ואם אני יוצאת עכשיו מהחוויה הפרטית שלי וחוזרת להיות (כמעט) מדריכה - יש מקרים שהטשטוש יכול לעזור. יש מקרים כאלה. לדוגמא, שעות ארוכות של צירים, בעוד שהפתיחה לא מתקדמת. ואולי עוד מקרים - צריך לבחון היטב ולעומק. בכל שאר המקרים - אני ממליצה להעדיף אפידורל.
מצטרפת בכל לב לדעת יוקטנהאנונימי (פותח)
גם לי היה סיפור דומה, המילדת שכנעה אותי לקבל פטידין בלידתי השלישית. לידה זו זכורה לי כלידה הקשה ביותר בין השלוש שעברתי. הכאבים היו נוראיים ולא הייתי מסוגלת לעזור לעצמי בכלל, משום שכל שרירי הגוף היו רפויים וחסרי שליטה. בשתי לידותי הקודמות לקחתי אפידורל לקראת הסוף מה שהקל על צירי הלחץ, אמנם עדיין חשתי בהם ולכן יכולתי לתפקד אבל מנגד הרגע בו יצאו ילדי לאוויר העולם היה הרגע המרגש והמרומם מכל מה שחוויתי עד היום. לצערי כשנולד בני השלישי הייתי מטושטשת וכאובה ולא חשתי כל התרוממות הרוח. גם לא הייתי מסוגלת להחזיקו מחשש שאפילו עד כדי כך הייתי רפויה... עד היום אני מצירה על כך. גם הוא היה מטושטש וישן כל יום הלידה ולא ינק בכלל.
לפי ניסיוני אפידורל עדיף עשרת מונים על טשטוש שאגב הוא סם שאין לו כל קשר להרגעת כאב רק ליצירת תחושת נתק וריחוף.
לפי ניסיוני אפידורל עדיף עשרת מונים על טשטוש שאגב הוא סם שאין לו כל קשר להרגעת כאב רק ליצירת תחושת נתק וריחוף.
יקירתי....עצה מכל הלב..אילהavivht1
אני מאד מבינה אותך.מצד שני לשתף בחוויותי ובדעתי.יש לי 7 אילדים,בה'. האחרונים תאומים.אף פעם לא לקחתי אפידורל ובלידה שעברה הרופאים ניהלו מסע שכנועים חזק בסגנון של נצטרך להפוך ידנית תינוק בבטן-לא תוכלי לעמוד בזה-ובאמצע כל התהליך-את רוצה שנפסיק לידה וננתח?מה שהנחה אותי הוא שלא יגזליו לי את החוויה האלוקית הזו ולא הסכמתי ותתפלאי בה' לא כאב והיה נפלא.
יש פה כל מיני מרכיבים:
1-פעם לא היה אפידורל -הכי נכון וטבעי ללדת בלי...יש בזה גם סיכונים של לע' שיתוק,סיבוכים ואאפילו קלים-נשים הולכות כפופות עם כאבי טופת בגב לאחר הלידה ובקושי יכולות להחזיק ולטפל בתינוק-לא חבל?
2-הקבה' רוצה שנעבור את זה-יש בזה מהתיקון שלנו כנשים-אם מקבלים הכוונה טובה,תומכת לידה,תרגול פיזי בזמן ההריון,הכנה רוחנית-לידה טבעית הופכת להיות החויה היפה ביותר בעולם.וגם לא צריכה ככ' לכאוב אם עשית הכנה טובה-למה שלא תמצאי מלוות הריון ולידה תומכת כלבבך?
3הלידה היא המשך ובטוי של הקשר האוהב שלך ובעלך-בטוי למשהוא נעים-גם הלידה יכולה להיות נעימה ויפה-מאחלת לך עם הרבה אהבה .
יש פה כל מיני מרכיבים:
1-פעם לא היה אפידורל -הכי נכון וטבעי ללדת בלי...יש בזה גם סיכונים של לע' שיתוק,סיבוכים ואאפילו קלים-נשים הולכות כפופות עם כאבי טופת בגב לאחר הלידה ובקושי יכולות להחזיק ולטפל בתינוק-לא חבל?
2-הקבה' רוצה שנעבור את זה-יש בזה מהתיקון שלנו כנשים-אם מקבלים הכוונה טובה,תומכת לידה,תרגול פיזי בזמן ההריון,הכנה רוחנית-לידה טבעית הופכת להיות החויה היפה ביותר בעולם.וגם לא צריכה ככ' לכאוב אם עשית הכנה טובה-למה שלא תמצאי מלוות הריון ולידה תומכת כלבבך?
3הלידה היא המשך ובטוי של הקשר האוהב שלך ובעלך-בטוי למשהוא נעים-גם הלידה יכולה להיות נעימה ויפה-מאחלת לך עם הרבה אהבה .
יקירתי....עצה מכל הלב..אילהavivht1
אני מאד מבינה אותך.מצד שני לשתף בחוויותי ובדעתי.יש לי 7 אילדים,בה'. האחרונים תאומים.אף פעם לא לקחתי אפידורל ובלידה שעברה הרופאים ניהלו מסע שכנועים חזק בסגנון של נצטרך להפוך ידנית תינוק בבטן-לא תוכלי לעמוד בזה-ובאמצע כל התהליך-את רוצה שנפסיק לידה וננתח?מה שהנחה אותי הוא שלא יגזליו לי את החוויה האלוקית הזו ולא הסכמתי ותתפלאי בה' לא כאב והיה נפלא.
יש פה כל מיני מרכיבים:
1-פעם לא היה אפידורל -הכי נכון וטבעי ללדת בלי...יש בזה גם סיכונים של לע' שיתוק,סיבוכים ואאפילו קלים-נשים הולכות כפופות עם כאבי טופת בגב לאחר הלידה ובקושי יכולות להחזיק ולטפל בתינוק-לא חבל?
2-הקבה' רוצה שנעבור את זה-יש בזה מהתיקון שלנו כנשים-אם מקבלים הכוונה טובה,תומכת לידה,תרגול פיזי בזמן ההריון,הכנה רוחנית-לידה טבעית הופכת להיות החויה היפה ביותר בעולם.וגם לא צריכה ככ' לכאוב אם עשית הכנה טובה-למה שלא תמצאי מלוות הריון ולידה תומכת כלבבך?
3הלידה היא המשך ובטוי של הקשר האוהב שלך ובעלך-בטוי למשהוא נעים-גם הלידה יכולה להיות נעימה ויפה-מאחלת לך עם הרבה אהבה .
יש פה כל מיני מרכיבים:
1-פעם לא היה אפידורל -הכי נכון וטבעי ללדת בלי...יש בזה גם סיכונים של לע' שיתוק,סיבוכים ואאפילו קלים-נשים הולכות כפופות עם כאבי טופת בגב לאחר הלידה ובקושי יכולות להחזיק ולטפל בתינוק-לא חבל?
2-הקבה' רוצה שנעבור את זה-יש בזה מהתיקון שלנו כנשים-אם מקבלים הכוונה טובה,תומכת לידה,תרגול פיזי בזמן ההריון,הכנה רוחנית-לידה טבעית הופכת להיות החויה היפה ביותר בעולם.וגם לא צריכה ככ' לכאוב אם עשית הכנה טובה-למה שלא תמצאי מלוות הריון ולידה תומכת כלבבך?
3הלידה היא המשך ובטוי של הקשר האוהב שלך ובעלך-בטוי למשהוא נעים-גם הלידה יכולה להיות נעימה ויפה-מאחלת לך עם הרבה אהבה .
לאביביתאנונימי (פותח)
מי שמסוגלת ללדת בכיף בלי התערבות חיצונית- שיהיה לה בהצלחה. אבל רבות הנשים שאין להן את הכח לסבול כאבים זמן רב וזה בסדר גמור. אין שום מצוה לסבול! להיפך, הקב"ה נתן את הדעת לאדם לפתח חומרים לשיכוך כאבים. לגבי הקללה "בעצב תלדי בנים", אין שום מצוה לנסות ולממש באופן אישי את האמור כמו שלמי שאין קשיים בפרנסה אין מצוה או גדלות לנסות לאכול לחם דווקא בזיעת אפיו. כל יולדת מחוברת להקב"ה, עם אפידורל או בלעדיו. כתוב שכינה שורה למרשות החולה. וברור שגם למרשות היולדת שהיא כחולה שיש בה סכנה.
אגב שמעתי שככל שהעולם מתקדם לקראת תיקונו כך הקללות שקולל אדם הראשון הולכות ונעשות קלות יותר, לא רבים האנשים שצריכים לעבוד בשדה ולהגיר זיעה כדי לאכול לחם וגם הנשים קיבלו מעמד גבוה יותר וכן נושא כאבי הלידה קיבל תפנית.
בהצלחה ובקלות לכל היולדות ולכל ההריוניות!!
אגב שמעתי שככל שהעולם מתקדם לקראת תיקונו כך הקללות שקולל אדם הראשון הולכות ונעשות קלות יותר, לא רבים האנשים שצריכים לעבוד בשדה ולהגיר זיעה כדי לאכול לחם וגם הנשים קיבלו מעמד גבוה יותר וכן נושא כאבי הלידה קיבל תפנית.
בהצלחה ובקלות לכל היולדות ולכל ההריוניות!!
לידה ללא אפידורלאנונימי (פותח)
אני ילדתי ללא אפידורל מה שבחיים לא הייתי מאמינה על עצמי! המסקנה שלי היא שזה אפשרי בהחלט ושווה את זה!!
זוהי לידתי הראשונה והיא היתה מהירה ביותר, וכן, כמובן שכאב ורציתי שהכל כבר יגמר אבל ברור לי שלא הייתי יולדת כל כך מהר אם הייתי לוקחת אפידורל!
לכאב יש משמעות, אף אשה לא חושבת שלה זה לא יכאב ובטח שהיא לא הראשונה וגם לא האחרונה שיולדת ולכן צריך לקחת את העניינים בשליטה ולעבור את זה מהר... מה שהאפידורל אוטומטית מבטל- את השליטה. ולכן הלידה תיארך ובהרבה.
בקיצור מומלץ ושווה כל רגע!
זוהי לידתי הראשונה והיא היתה מהירה ביותר, וכן, כמובן שכאב ורציתי שהכל כבר יגמר אבל ברור לי שלא הייתי יולדת כל כך מהר אם הייתי לוקחת אפידורל!
לכאב יש משמעות, אף אשה לא חושבת שלה זה לא יכאב ובטח שהיא לא הראשונה וגם לא האחרונה שיולדת ולכן צריך לקחת את העניינים בשליטה ולעבור את זה מהר... מה שהאפידורל אוטומטית מבטל- את השליטה. ולכן הלידה תיארך ובהרבה.
בקיצור מומלץ ושווה כל רגע!
לכי בעקבות הלבאנונימי (פותח)
זה שטיות שצריך לסבול לשוא אם הקב"ה המציא לנו את האפידורל שנשתמש בו וכון שלפני 2000 שנה הוא לא היה קיים אבל גם אף אישה לא שרדה ניתוח קיסרי..העולם מתקדם ואנחנו איתו.
בלידתי השניה לקחתי טשטוש שרק גרם לי לבכות ללא הפסקה ואחרי שעה לקחתי אפידורל אז סתם חבל שהילדה נולדה מטושטשת אחר כך.
הלידה השלישית שלי היתה כ"כ רוחנית ואדירה עם עזרת אפידורל. אז לכי בעבות הלב מאחלת לך לידה קלה שיבו יהודים בישראל...
(אמא שילדה לפני חודשיים)
בלידתי השניה לקחתי טשטוש שרק גרם לי לבכות ללא הפסקה ואחרי שעה לקחתי אפידורל אז סתם חבל שהילדה נולדה מטושטשת אחר כך.
הלידה השלישית שלי היתה כ"כ רוחנית ואדירה עם עזרת אפידורל. אז לכי בעבות הלב מאחלת לך לידה קלה שיבו יהודים בישראל...
(אמא שילדה לפני חודשיים)
חוויות אישיות אמא ל-3אנונימי (פותח)
ב"ה יש לי 3 בנות. בכל שלושת הלידות לקחתי אפידורל מכייון שלא יכולתי לעמוד בכאבים ..בלידה הראשונה החליטו לעשות ואקום (עקב ניתוח בריאה מס' שנים קודם לכן ולכן חששו לתת לי להתאמץ, מה שהסתבר בלידות הבאות כאפשרי לגמרי..)לכן 'דחפו' לי בסוף הרבה אפידורל כדי לא ארגיש את הואקום.לשמחתי אז. לא הרגשתי כ ל ו ם.
בין הלידה ה1 ל2 היתה לי לידה הפלה (סיפור בפני עצמו) שגם בה לקחתי אפידורל. בלידה 3 ו4 נתנו לי אפידורל אבל בסוף כן הצלחתי לדחוף ע"י טריקים של המיילדת המקסימה ולהרגיש את היציאה של התינוק... זה מדהים.
ב"ה הלידות היו בעיני בסדר גמור. במהלכן ישנתי..התפללתי ו..נבהלתי מהצעקות שמסביב..
תודה לה' שלא היו תופעות לוואי....
מה שכן השפיע היו הסיפורים של החברות איך ילדו טבעי ..הרגשתי כ"כ שונה...כ"כ קטנה..כ"כ לא ג'דעית..היום אני מבינה שמותר לי!! זאת אני. ושזכיתי שעברו עלי לידות ללא כאבים מטורפים , מה שהיה גורם לי לחשוב 1000 פעם לפני הלידה הבאה..(אני מכירה את עצמי..)
בין הלידה ה1 ל2 היתה לי לידה הפלה (סיפור בפני עצמו) שגם בה לקחתי אפידורל. בלידה 3 ו4 נתנו לי אפידורל אבל בסוף כן הצלחתי לדחוף ע"י טריקים של המיילדת המקסימה ולהרגיש את היציאה של התינוק... זה מדהים.
ב"ה הלידות היו בעיני בסדר גמור. במהלכן ישנתי..התפללתי ו..נבהלתי מהצעקות שמסביב..
תודה לה' שלא היו תופעות לוואי....
מה שכן השפיע היו הסיפורים של החברות איך ילדו טבעי ..הרגשתי כ"כ שונה...כ"כ קטנה..כ"כ לא ג'דעית..היום אני מבינה שמותר לי!! זאת אני. ושזכיתי שעברו עלי לידות ללא כאבים מטורפים , מה שהיה גורם לי לחשוב 1000 פעם לפני הלידה הבאה..(אני מכירה את עצמי..)
לא דוגמא טובה...מא'-ת'
לא דוגמא טובה...מא'-ת'
לקודמתי, ובעצם לכולם... אני חייבת לספר את חסד ה' אליי...
אני אמא ל -3 בנים הלידות שלי זו חוויה אמיתית, אני יולדת תוך שעה מרגע ירידת המים, לכן אני זה לא דוגמא טובה, את ילדי הראשון ילדתי בבית הוריי, (באמצע חודש שמיני) מרוב שזה היה זריז ב"ה ועדיין זה לא אומר שלא חוויתי את הכאב הרב.
כמוך גם אמרתי שאני לא בטוחה שאביא עצמי למצב של לידה נוספת, אומנם לבי"ח הגעתי עם תינוק אבל את השילייה הוציאו רק בבי"ח וזו היתה חוויה נוספת של לידה לא נעימה כי כבר הספקתי להירגע מכאב הלידה ושוב... כמעט לידה.
בילד השני באתי שוב אחרי ירידת מים ובמחשבה שהפעם לא אסבול ואעשה אפידורל, אך לא כך רצה ה', ביקשתי אפידורל והאחות גם אמרה שנבדוק שוב פתיחה בחדר לידה, לאחר הליכה של דקה וחצי מהקבלה האחות פשוט הודיעה לי שאני כבר במצב לידה ואין אפשרות לעשות אפידורל.
את הלידה השלישית עברתי בניתוח קיסרי (גם באמצע שמיני) מכיוון שהעובר היה במצג עכוז והיתה ירידת מים עם דם מה שהוכיח הפרדות שילייה. בלידה זו לא סבלתי מכאבי הלידה אך ההתאוששות היתה קשה, בפרט שהייתי צריכה ללכת במשך שבועיים לבקר את התינוק בבי"ח והיו עוד שניים בבית. ב"ה גם זה עבר.
למרות שהלידות היו זריזות ואני צריכה בי"ח צמוד זה עדיין לא אומר שלא כאב ולא סבלתי, אבל החוויה היתה כדאית, היום הרצון הכי גדול שלי הוא לחוות את הלידה פעם נוספת עם כל הכאב והחששות לו.
ובכל זאת מניסיונה של אחותי שעברה אפידורל... היא פשוט לא תיפקדה 4 ימים לאחר הלידה בגלל כאבי ראש וגב לא נורמליים, היא האכילה את הילדה והעבירה אותה אלינו שבאנו לעזרתה.
ביום החמישי או השישי לאחר הלידה היא חזרה לבי"ח שאבו ממנה את חלל האויר שנוצר ונתנו לה מנת דם שלקחו ממנה לפני השאיבה, היא חזרה בן אדם חדש, ורק אז יכלה לדבר ולשתף אותנו בחווית הלידה שלה, שבעצם לקיחת האפידורל היא רק האריכה את הלידה שיכלה להסתיים הרבה קודם והרבה יותר טוב וקל.
מיותר לציין שהיא מעדיפה הייום לחוש ולהרגיש את הלידה הטבעית.
אין לי מטרה להפחיד אותך, אבל כן חשוב שתדעי את התופעות שעלולות להיות.
אני גם מאחלת לך לידות קלות כמו שלי זה פשוט חוויה מדהימה שאני לא מצליחה לתאר במילים, ה' גדול.
אני אמא ל -3 בנים הלידות שלי זו חוויה אמיתית, אני יולדת תוך שעה מרגע ירידת המים, לכן אני זה לא דוגמא טובה, את ילדי הראשון ילדתי בבית הוריי, (באמצע חודש שמיני) מרוב שזה היה זריז ב"ה ועדיין זה לא אומר שלא חוויתי את הכאב הרב.
כמוך גם אמרתי שאני לא בטוחה שאביא עצמי למצב של לידה נוספת, אומנם לבי"ח הגעתי עם תינוק אבל את השילייה הוציאו רק בבי"ח וזו היתה חוויה נוספת של לידה לא נעימה כי כבר הספקתי להירגע מכאב הלידה ושוב... כמעט לידה.
בילד השני באתי שוב אחרי ירידת מים ובמחשבה שהפעם לא אסבול ואעשה אפידורל, אך לא כך רצה ה', ביקשתי אפידורל והאחות גם אמרה שנבדוק שוב פתיחה בחדר לידה, לאחר הליכה של דקה וחצי מהקבלה האחות פשוט הודיעה לי שאני כבר במצב לידה ואין אפשרות לעשות אפידורל.
את הלידה השלישית עברתי בניתוח קיסרי (גם באמצע שמיני) מכיוון שהעובר היה במצג עכוז והיתה ירידת מים עם דם מה שהוכיח הפרדות שילייה. בלידה זו לא סבלתי מכאבי הלידה אך ההתאוששות היתה קשה, בפרט שהייתי צריכה ללכת במשך שבועיים לבקר את התינוק בבי"ח והיו עוד שניים בבית. ב"ה גם זה עבר.
למרות שהלידות היו זריזות ואני צריכה בי"ח צמוד זה עדיין לא אומר שלא כאב ולא סבלתי, אבל החוויה היתה כדאית, היום הרצון הכי גדול שלי הוא לחוות את הלידה פעם נוספת עם כל הכאב והחששות לו.
ובכל זאת מניסיונה של אחותי שעברה אפידורל... היא פשוט לא תיפקדה 4 ימים לאחר הלידה בגלל כאבי ראש וגב לא נורמליים, היא האכילה את הילדה והעבירה אותה אלינו שבאנו לעזרתה.
ביום החמישי או השישי לאחר הלידה היא חזרה לבי"ח שאבו ממנה את חלל האויר שנוצר ונתנו לה מנת דם שלקחו ממנה לפני השאיבה, היא חזרה בן אדם חדש, ורק אז יכלה לדבר ולשתף אותנו בחווית הלידה שלה, שבעצם לקיחת האפידורל היא רק האריכה את הלידה שיכלה להסתיים הרבה קודם והרבה יותר טוב וקל.
מיותר לציין שהיא מעדיפה הייום לחוש ולהרגיש את הלידה הטבעית.
אין לי מטרה להפחיד אותך, אבל כן חשוב שתדעי את התופעות שעלולות להיות.
אני גם מאחלת לך לידות קלות כמו שלי זה פשוט חוויה מדהימה שאני לא מצליחה לתאר במילים, ה' גדול.
אפידורליהודי גאה
אני מילדת ומאמינה בכל ליבי שחווית הלידה לא פ וחתת אלא לפעמים אף מתעצמת עם אפידורל 2אנחנו נמצאים בדור של משיח ולא סתם הקבה הוריד דוקא לדורנו המצאה שכזו
איזה כיף! מיילדת בפורום!יוקטנה
ניסיון אחד יותר מידי...קומפית
בלי נדר לא נראה לי שאי פעם אשתמש בזה יותר. [הלידה היחידה שעברתי הייתה עם אפידורל והיא היתה סיוטית כי רק שעה וחצי לקח להם למצוא נקודה נכונה להזריק את זה ובמשך כל הזמן עד שמצאו את הנקודה, פשוט עשו לי המון דקירות בגב ואני שונאת זריקות... וגם האפידורל עצמו לא ממש עזר לי, רק הזיק ברובו, לפחות איך שאני רואה את זה...]שמחה בשביל אלו שזה כן עזר להן...
שש -בלי ויש בשביל מה!!!אנונימי (פותח)
ילדתי שש לידות בלי אפידורל, וזה לא שהלידות שלי קלות וקצרות להיפך,
אבל- עשיתי זאת , זה אפשרי, לדעתי לא בכל מחיר(פחד עצום או ימים ארוכים של כאבים) אבל מבחינתי שווה כל כאב.
למה? כי העוצמה של חווית הלידה, ההיבראות של עולם חדש הורגשה אצלי בכל שניה, לא רואה בזה סבל לשם האידאל, אלא תכונה שנטבעה בי שאני יכולה לממש. והכאב הוביל אותי להמון תכונות טובובת של, התרכזות, דיוק, שליטה והכי חשוב עוצמת הכרת הטוב והשמחה כלפי הקב"ה.
איך? אני חושבת שזה אפשרי לעשות את זה טבעי, בקצב שלו עם הכוחות שנתן לנו ה' בתנאי שהאשה קיבלה הדרכה כמו שצריך לגבי נשימות והרפיות למהלך הלידה- זה במישור הגופני. וכן הדרכה והכנה במישור הנפשי והרוחני. אני עברתי לפני הלידה השישית שלי סדנת הכנה רוחנית לקראת הלידה של "דבש מסלע"והלידה האחרונה הייתה בשבילי חוויה מעולם אחר(והיא נמשכה כ-16 שעות החוויה) אבל זה נתן לי כוחות אדירים שמלווים אותי גם עכשיו(8 חודשים אחרי).דרך אגב לדבש מסלע יש אתר מומלץ למתעניינות בנושאים אלו.
קשה להגיע ללידה טבעית בלי הכנה ובלי לדעת מה לעשות.
בכל מקרה, מי שזכתה להיות במעמד הלידה עם או בלי זכתה לראות את ניסי הניסים בהתגלמותם.
לעניין טשטוש מסכימה עם יוקטנה לגמרי, קיבלתי בלידה הראשונה רק כדי לאפשר לי מעט לישון במשך הלידה . וגם זה זכור לי כשלב לא טוב בלידה שהרגשתי צירים אבל לא הייתי בשליטה בכלל.
לידות טובות ושמחות לכולן
אבל- עשיתי זאת , זה אפשרי, לדעתי לא בכל מחיר(פחד עצום או ימים ארוכים של כאבים) אבל מבחינתי שווה כל כאב.
למה? כי העוצמה של חווית הלידה, ההיבראות של עולם חדש הורגשה אצלי בכל שניה, לא רואה בזה סבל לשם האידאל, אלא תכונה שנטבעה בי שאני יכולה לממש. והכאב הוביל אותי להמון תכונות טובובת של, התרכזות, דיוק, שליטה והכי חשוב עוצמת הכרת הטוב והשמחה כלפי הקב"ה.
איך? אני חושבת שזה אפשרי לעשות את זה טבעי, בקצב שלו עם הכוחות שנתן לנו ה' בתנאי שהאשה קיבלה הדרכה כמו שצריך לגבי נשימות והרפיות למהלך הלידה- זה במישור הגופני. וכן הדרכה והכנה במישור הנפשי והרוחני. אני עברתי לפני הלידה השישית שלי סדנת הכנה רוחנית לקראת הלידה של "דבש מסלע"והלידה האחרונה הייתה בשבילי חוויה מעולם אחר(והיא נמשכה כ-16 שעות החוויה) אבל זה נתן לי כוחות אדירים שמלווים אותי גם עכשיו(8 חודשים אחרי).דרך אגב לדבש מסלע יש אתר מומלץ למתעניינות בנושאים אלו.
קשה להגיע ללידה טבעית בלי הכנה ובלי לדעת מה לעשות.
בכל מקרה, מי שזכתה להיות במעמד הלידה עם או בלי זכתה לראות את ניסי הניסים בהתגלמותם.
לעניין טשטוש מסכימה עם יוקטנה לגמרי, קיבלתי בלידה הראשונה רק כדי לאפשר לי מעט לישון במשך הלידה . וגם זה זכור לי כשלב לא טוב בלידה שהרגשתי צירים אבל לא הייתי בשליטה בכלל.
לידות טובות ושמחות לכולן
אני מאד בעד אפידורלאם ה6
ילדתי שש לידות .
שלוש עם אפידורל , ושלוש בלי.
בלידות הראשונות לקחתי אפידורל שמאד עזר לי - לא האריך את הלידה ואולי אפילו קיצר אותם. (לפני הלידה עושים בדיקת פתיחה , ואחריה בדקו אותי שוב ותמיד היה קפיצה משמעתית אחרי האפידורל).
הלידות הראשונות זכורות לי כחוויה טובה מאד - לא היו כמעט כאבים הייתי נינוחה ובעינינים- בקיצור מושלם!!!
ואם תשאלו למה בלידות אח"כ לא לקחתי אפידורל?! הסיבה מאד פשוטה- לא היה לי זמן לאפידורל הגעתי עם פתיחות גדולות מידי לאפידורל.
הלידה הרביעית זכורה לי ככואבת. ילדתי בחו"ל (רק לדות מס' 4 ו5 ) והייתי צריכה לחכות לרופאה שתבוא לבקוע את המים והכאב הגדול שזכור לי הוא הצורך לבקוע לבד את המים. זה לקח חצי שעה של לחץ על בלון מנופח!
ברגע שהמים נבקעו - תוך שניה התינוק היה בחוץ!
בלידה החמישית וגם שישית (שהיתה שוב בארץ) לא לקחתי אפידורל כי ידעתי שמדובר בזמן קצר של לידה. אבל אם הייתי אמורה לחכות יותר זמן עד הלידה ללא ספק הייתי לוקחת שוב אפידורל.
ולגבי כל מה שאמרו - לכל תרופה יש תופעות לואי , לכל תרופה יש גם אלרגיים זה לא אומר שזה רע לכולם וזה לא אומר שזה בושה לקחת ההפך אני מאד גאה ושמחה בלידות האפידורל שלי !
שלוש עם אפידורל , ושלוש בלי.
בלידות הראשונות לקחתי אפידורל שמאד עזר לי - לא האריך את הלידה ואולי אפילו קיצר אותם. (לפני הלידה עושים בדיקת פתיחה , ואחריה בדקו אותי שוב ותמיד היה קפיצה משמעתית אחרי האפידורל).
הלידות הראשונות זכורות לי כחוויה טובה מאד - לא היו כמעט כאבים הייתי נינוחה ובעינינים- בקיצור מושלם!!!
ואם תשאלו למה בלידות אח"כ לא לקחתי אפידורל?! הסיבה מאד פשוטה- לא היה לי זמן לאפידורל הגעתי עם פתיחות גדולות מידי לאפידורל.
הלידה הרביעית זכורה לי ככואבת. ילדתי בחו"ל (רק לדות מס' 4 ו5 ) והייתי צריכה לחכות לרופאה שתבוא לבקוע את המים והכאב הגדול שזכור לי הוא הצורך לבקוע לבד את המים. זה לקח חצי שעה של לחץ על בלון מנופח!
ברגע שהמים נבקעו - תוך שניה התינוק היה בחוץ!
בלידה החמישית וגם שישית (שהיתה שוב בארץ) לא לקחתי אפידורל כי ידעתי שמדובר בזמן קצר של לידה. אבל אם הייתי אמורה לחכות יותר זמן עד הלידה ללא ספק הייתי לוקחת שוב אפידורל.
ולגבי כל מה שאמרו - לכל תרופה יש תופעות לואי , לכל תרופה יש גם אלרגיים זה לא אומר שזה רע לכולם וזה לא אומר שזה בושה לקחת ההפך אני מאד גאה ושמחה בלידות האפידורל שלי !
אפידורל משפיע לטובה שעות ארוכות לאחר הלידהריבק
הוא מונע את הרגשת ההתכווצויות במשך שעות ארוכות שלאחר הלידה, שזה אמור לכאוב ממש כמו לידה שניה....
כמי שזכתה להנות מאפידורל רק בלידה שישית. שווה !!!
אנחנו בשנות האלפיים ולמה לסבול אם יש פטנט כ"כ גאוני???
האם כשיש מיגרנה אתן חושבות פעמיים אם לקחת אקמול??.
כמי שזכתה להנות מאפידורל רק בלידה שישית. שווה !!!
אנחנו בשנות האלפיים ולמה לסבול אם יש פטנט כ"כ גאוני???
האם כשיש מיגרנה אתן חושבות פעמיים אם לקחת אקמול??.
ברור שחושבים פעמיים.בילי
לאקמול כמו לכל תרופה יש תופעות לוואי.
חמור מכך, כאב הראש הוא רק הסימפטום שבא להגיד לנו שמשהו באורח החיים שלנו לקוי.
חמור מכך, כאב הראש הוא רק הסימפטום שבא להגיד לנו שמשהו באורח החיים שלנו לקוי.
אני מוכנה להחליף כל יום של הריון בלידה!יוקטנה
ההריונות קשייייייים לי נוראאאאא (ואפילו אין לי "באמת" על מה להתלונן, ב"ה). ממש כיף לי ללדת!
לך יהודה ענצח לנצח!!!
אתה בכלל לא נשואי יא' קרוווווווע!!!!!!!!!!!!!!
לסימה ויהודה הבן המגיב, על מגלצ'ת מים והורמוניםאנונימי (פותח)
סימה - מה לעשות הגוף של כל אחת מאיתנו מגיב בצורה שונה ונראה לי שמרוב דעות אפשר להתבלבל. יש פה בעד ונגד של הכל: אפידורל, טשטוש, טיבעי... בקיצור בהצלחה רבה. אני מניחה שכל אחת צריכה ללמוד את הגוף שלה, כנראה שבעזרת ניסוי וטעיה. אודה ולא אבוש כי גם בי מקנן החשש, אי שם מפני הלידה. (שעוד לא בדרך). לפחות אנחנו לא יכולות לבחור. מרגע ירידת המים/צירים וכו זה כמו מגלצ'ת מים - אין לאן לחזור...
יהודה - אם כל הכבוד (ובאמת באמת יש כבוד!!) לאלה שיולדות בלי כלום, אישתך משוגעת. שלפחות תחכה חודש עם ההצהרות.... מי יודע, אולי זה ההורמונים...
יהודה - אם כל הכבוד (ובאמת באמת יש כבוד!!) לאלה שיולדות בלי כלום, אישתך משוגעת. שלפחות תחכה חודש עם ההצהרות.... מי יודע, אולי זה ההורמונים...
ואני בכלל רציתי ללדת שוב יום אחרי הלידה, לא שבוע!דבורי
ולא עזר לבעלי שביקש ממני להירגע, באמת מאז יום אחרי הלידה הראשונה אני מחכה ללידה הבאה בהתרגשות... זה בדרך, אמנם יותר מארבע שנים אחרי הלידה הראשונה, אבל כנראה שלמעלה יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו.
העיקר שזה כבר כאן, תיכף... אני תיכף מתחילה חודש שביעי.
העיקר שזה כבר כאן, תיכף... אני תיכף מתחילה חודש שביעי.
שיהיה בשעה טובהיונהאחרונה
יש סרטון מצחיק כזה של גבריםיוקטנה
שמחליפים חיתול וכמעט מקיאים, ועושים את זה עם כפפות... מצחיק!
(מחליף!)
(מחליף!)
הנה הקישור לסרטון המצחיק.יוקטנה
שימו לב לתינוק הקטן הראשון הגאון! אמא שלו מבקשת ממנו חיתול, והוא מגיש לה!
http://video.google.com/videoplay?docid=-3899466808083132150&
http://video.google.com/videoplay?docid=-3899466808083132150&
סרטון מעולה..אם הבנים12
בינתיים יש לנו ב"ה 3 בנים מתוקים. בעלי כבר הודיע חגיגית שהוא לבנ ות לא יחליף (בלי נדר) אף פעם טיטול!!
לבנים הוא מחליף בלי בעיה מדי פעם כשיוצא לו וזה לא כ"כ הרבה.
כנראה שיש כאלה שהם יותר רגישים...
לבנים הוא מחליף בלי בעיה מדי פעם כשיוצא לו וזה לא כ"כ הרבה.
כנראה שיש כאלה שהם יותר רגישים...
איזה סרטון מצחיק!!!נחת רוחאחרונה
זה מזכיר לי את עצמי...
אני אמנם לא נשואה (ולא עם ילדים) אבל יצא לי להחליף טיטול או לנקות טוסיק עם ... ואני פשוט כמעט מקיאה!!! אני לא מסוגלת זה הורג אותי ואני תמיד אנסה להתחמק כי זה באמת עושה לי רע!!! אני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אהיה אמא? (בעז"ה אני מקווה שכמה שיותר בקרוב) תמיד אמרו לי שכשזה הילדים שלך זה לא מגעיל... אבל זה לא כ"כ משכנע...
הבטחות לחוד ומעשים לחוד!דבורי
בעלי הבטיח לי חגיגית מתחילת ההריון שאין שום סיכוי שבעולם שהוא מתקרב לכל הענין המלוכלך הזה, של החיתולים.
וראו איזה פלא, ביום השחרור ממחלקת היולדות, כשהפשוש בן פחות מיומיים, עמדתי מהצד והתבוננתי איך הוא מתווכח עם אמא שלו על הזכות (!) להחליף חיתול.. ובאמת הוא החליף כבר אז. ומאז עוד הרבה.
זה לא קורה אצלו הרבה, בדרך כלל מילה זו מילה...
דווקא היה לו קשה לעשות אמבטיות לתינוק הרך, הוא דאג שהתינוק עדין מדי בשבילו ושעלול לקרות משהו נורא באמבטיה. רק אחרי שלושה חדשים הוא התחיל לאמבט.
וראו איזה פלא, ביום השחרור ממחלקת היולדות, כשהפשוש בן פחות מיומיים, עמדתי מהצד והתבוננתי איך הוא מתווכח עם אמא שלו על הזכות (!) להחליף חיתול.. ובאמת הוא החליף כבר אז. ומאז עוד הרבה.
זה לא קורה אצלו הרבה, בדרך כלל מילה זו מילה...
דווקא היה לו קשה לעשות אמבטיות לתינוק הרך, הוא דאג שהתינוק עדין מדי בשבילו ושעלול לקרות משהו נורא באמבטיה. רק אחרי שלושה חדשים הוא התחיל לאמבט.
לא הבנתי את ההבדלבלה
בין ההורים בקטע הזה. אלא אם כן אחד מהם נמצא יותר בשטח אז באופן טבעי הוא יחליף יותר. אני יכולה להבין שיש גברים שזה לא נראה להם טבעי אבל זה נשמע לי מעצבן.
אין לי מושג למה זה נמחקאנונימי (פותח)
אני קוראת בפורום, עד עכשיו לא יצא לי לכתוב, ונראה לי שאני אשנה כינוי אח"כ...
אני לא בטוחה שזה קשור לנושא הפורום, אבל הפורום הזה נראה לי המקום הכי טוב, אז אני מקווה שזה בסדר (יוקטנה?).
אני נשואה עם ילד בן שנה. אנחנו כרגע נמצאים בחו"ל לתקופה של שנתיים שלוש. כשיצאנו, היה ברור לשנינו שאין על מה לדבר לגבי הרחבת המשפחה כל עוד אנחנו בחו"ל. אחת הסיבות זה שזה יכול להאריך משמעותית את השהות שלנו בחו"ל, מה שאנחנו בטוח לא רוצים. ה"בעיה" היא שבחודשים האחרונים אני ממש ממש רוצה עוד ילד. אני לא מסוגלת להסביר אפילו לעצמי למה! פשוט רוצה, וזהו. בעלי כל פעם שיש לי "התקף" מסביר לי מחדש את כל השיקולים. הבעיה היא ששכלית אני מסכימה איתו... אבל אני לא מסוגלת להפסיק לרצות. אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני גם מרגישה רע עם זה שאני מונעת מעצמי להביא ילדים לעולם. מעין יסורי מצפון.
רעיונות למישהי? אני מניחה שאני מחפשת יותר עידוד\תמיכה מאשר עצות מעשיות...
תודה!
אני לא בטוחה שזה קשור לנושא הפורום, אבל הפורום הזה נראה לי המקום הכי טוב, אז אני מקווה שזה בסדר (יוקטנה?).
אני נשואה עם ילד בן שנה. אנחנו כרגע נמצאים בחו"ל לתקופה של שנתיים שלוש. כשיצאנו, היה ברור לשנינו שאין על מה לדבר לגבי הרחבת המשפחה כל עוד אנחנו בחו"ל. אחת הסיבות זה שזה יכול להאריך משמעותית את השהות שלנו בחו"ל, מה שאנחנו בטוח לא רוצים. ה"בעיה" היא שבחודשים האחרונים אני ממש ממש רוצה עוד ילד. אני לא מסוגלת להסביר אפילו לעצמי למה! פשוט רוצה, וזהו. בעלי כל פעם שיש לי "התקף" מסביר לי מחדש את כל השיקולים. הבעיה היא ששכלית אני מסכימה איתו... אבל אני לא מסוגלת להפסיק לרצות. אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני גם מרגישה רע עם זה שאני מונעת מעצמי להביא ילדים לעולם. מעין יסורי מצפון.
רעיונות למישהי? אני מניחה שאני מחפשת יותר עידוד\תמיכה מאשר עצות מעשיות...
תודה!
רעיון זה לא עצה???אופה
בכל אופן, לא הבנתי מה הקשר להארכת השהות בחו"ל. אני בעד ילדים כל עוד אפשר. חבל על הצער שלך ועדיף לא לדחות אם לא ממש חייבים. זה אפשרי ללדת בחו"ל.
למעשה, רוב הילדים בעולם נולדו בחו"ל.
תבקשי עזרה מהקהילה ותדברי על זה עם בעלך. באמת חבל על הצער שלך.
למעשה, רוב הילדים בעולם נולדו בחו"ל.
תבקשי עזרה מהקהילה ותדברי על זה עם בעלך. באמת חבל על הצער שלך.
גם לי קשה לדמיין את הסיבותיוקטנה
שלידה בחול עלולה להאריך את השהות.
נשמע ממש קשה לוותר על רצון כזה! אני מאחלת שכך או כך - הכל יקרה לטובה.
נשמע ממש קשה לוותר על רצון כזה! אני מאחלת שכך או כך - הכל יקרה לטובה.
הסיבה היא פשוטהאנונימי (פותח)
בעלי עושה פוסטדוקטורט, כלומר משך השהות תלוי בקצב ההתקדמות שלו. עוד ילד אומר פחות שעות שינה ויותר דאגה לילד (הוא ב"ה ממש פעיל. הוא גם לפעמים קם בלילה ואני אפילו לא שומעת. לא נראה לי זה משהו שאפשר לשנות). זה גם אומר מעבר דירה. חוץ מזה, יכול להיות שאם הוא מגיע לארץ שנה מאוחר יותר המצב יותר גרוע באוניברסיטאות ואז לא לוקחים אותו, ואז נשארים פה יותר...
ברור שטכנית ללדת אין בעיה. הבעיה העיקרית שלי היא ההפרדה בין השכל לרגש. השכל אומר שלא, והרגש שכן.
בכל מקרה, תודה על הרעיונות\עצות.
ברור שטכנית ללדת אין בעיה. הבעיה העיקרית שלי היא ההפרדה בין השכל לרגש. השכל אומר שלא, והרגש שכן.
בכל מקרה, תודה על הרעיונות\עצות.
אז תישארו קצת יותראנונימי (פותח)
הרי קצב התקדמות תלוי גם (?) בה', לא? אתה יכול לעבוד המון על פרוייקט ואח"כ לגלות שהנחת היסוד שלך שגויה. בקיצור- לעניות דעתי את השיקולים האלה- מה יהיה המצב באוניברסיטאות בארץ כשתחזו, איך תתקדמו, וכולי- כדאי לעשות בקצת פחות החלטיות. לא בטוח שהן תמיד נשארות נכונות!
וגם אם כן, תישארו קצת יותר, אז מה? עדיף להשאר יותר- ולהמשיך את החיים, מאשר לחזור יותר מהר ולא לחיות בינתיים... נראה לי...
וגם אם כן, תישארו קצת יותר, אז מה? עדיף להשאר יותר- ולהמשיך את החיים, מאשר לחזור יותר מהר ולא לחיות בינתיים... נראה לי...
עוד אפשרויות...דבוריאחרונה
עוד ילד לא חיב להיות הפרעה בעבודתו של בעלך. ממילא יש שינויים כל הזמן, וגם הבכור שלכם גודל ויצטרך גם בעתיד הקרוב יותר את אבא שלו.. ולכן אני מציעה לתכנן את הבית סביב כך שאת יותר עם הילד/ים, והוא יותר שקוע בעבודה, גם אם זה אומר לקחת עבורך עזרה בתשלום.
לא שאני רוצה להוסיף שמן למדורה, אבל אנשים מעל גיל 60 הרבה פעמים מתבטאים באופן כזה שחבל להם על הילדים שלא נולדו להם...ומסתכלים אחורה בגעגוע למה שיכול היה להיות.
בעיני, אלו השנים שלנו להרות, ללדת ולגדל - כי אמא יותר צעירה יש בה יותר כוחות, התלהבות, יצירתיות וסבלנות החיוניים לבית בריא.
גם לפעמים רוצים הריון אבל הוא מבושש לבוא... וזה לא תלוי רק ברפואה, אלא בידי שמיים. אז צריך לזכור שכשנחליט שזה הזמן, צריך להתפלל שיסכימו איתנו גם מלמעלה, אחרת זה לא הולך חלילה... והשניםחולפות בלי לחכות לאף אחד.
אני מציעה גם לתת לבעלך לקרוא את השרשור הזה, כדי לשתף אותו במה שעובר עלייך, וגם תוכלי לומר לו עם איזה תגובות את מזדהה יותר או פחות. השיחה הזו ביניכם יכולה לתת המון לבניה הזוגית, בלי קשר להחלטה המעשית על הבאת ילד נוסף לעולם.
וחוצמזה.... שיהיה לו בהצלחה בדוקטורט. זה אכן פרוייקט חיים רציני.
לא שאני רוצה להוסיף שמן למדורה, אבל אנשים מעל גיל 60 הרבה פעמים מתבטאים באופן כזה שחבל להם על הילדים שלא נולדו להם...ומסתכלים אחורה בגעגוע למה שיכול היה להיות.
בעיני, אלו השנים שלנו להרות, ללדת ולגדל - כי אמא יותר צעירה יש בה יותר כוחות, התלהבות, יצירתיות וסבלנות החיוניים לבית בריא.
גם לפעמים רוצים הריון אבל הוא מבושש לבוא... וזה לא תלוי רק ברפואה, אלא בידי שמיים. אז צריך לזכור שכשנחליט שזה הזמן, צריך להתפלל שיסכימו איתנו גם מלמעלה, אחרת זה לא הולך חלילה... והשניםחולפות בלי לחכות לאף אחד.
אני מציעה גם לתת לבעלך לקרוא את השרשור הזה, כדי לשתף אותו במה שעובר עלייך, וגם תוכלי לומר לו עם איזה תגובות את מזדהה יותר או פחות. השיחה הזו ביניכם יכולה לתת המון לבניה הזוגית, בלי קשר להחלטה המעשית על הבאת ילד נוסף לעולם.
וחוצמזה.... שיהיה לו בהצלחה בדוקטורט. זה אכן פרוייקט חיים רציני.
אם היינו פועלים רק משיקולים שכלייםאנונימי (פותח)
לא היינו מביאים ילדים.
אני חושבת שלא צריך להתבחבש בחשבונות של איך נסתדר אם נביא עוד ילד,אין סוף למניעות ,הקב"ה עוזר בכל מצב,גם מבחינה כלכלית,מניסיון של כמה ילדים שלא את כולם הבאתי משיקולים שכליים ברורים ודיעה צלולה בעניין,והיום אני מודה לה' שגלגל כך את הדברים ונתן לי
מי קם אצלכם ליונק/ת?ניריתושית
אצלנו הוא קם ,מביא לי את הקטנה,אני מניקה בשכיבה, הוא ממתין ומחזיר, ומחליף אם צריך.
כמו שצריך...
אני ממילא מוכרחה להתעורר, למה ששנינו נסבול?מירושלים
אצלנו רק אני קמה.
אני מתעוררת מכל ציוץ, והוא ישן עמוק עמוק... אז להעיר אותו, סתם כך? אני כבר ממילא קמה!
אני מתעוררת מכל ציוץ, והוא ישן עמוק עמוק... אז להעיר אותו, סתם כך? אני כבר ממילא קמה!
מרפקים בנות, מרפקים...אנונימי (פותח)
בדיוק נגמלנו, ככה שיניקות אין לנו, אבל בד"כ בעלי היה קם כדי שהיא תירגע ולא תרצה לינוק. אם זה לא היה הולך, הוא היה מביא אותה אלי לינוק, אבל להחזיר? עד אז באמת אין עם מי לדבר.
גם היום, לגדול וגם לקטנה ששותה לפעמים בקבוק, בדכ אני המעירה (מרפקים...) והוא הקם. חלוקת עבודה.
איכשהו הרעיון של "למה נסבול שנינו" לא פועל עלי. הגיונית זה נכון, אבל למה שגם הוא לא יסבול קצת?
זה הזמן להוציא מרפקים בנות...
גם היום, לגדול וגם לקטנה ששותה לפעמים בקבוק, בדכ אני המעירה (מרפקים...) והוא הקם. חלוקת עבודה.
איכשהו הרעיון של "למה נסבול שנינו" לא פועל עלי. הגיונית זה נכון, אבל למה שגם הוא לא יסבול קצת?
זה הזמן להוציא מרפקים בנות...
את נשמעת שתלטניתניריתושית
ואני אוהבת נשים כאלה...כי הם דומות לי...
לא הבנתי את הסימן(חדשה באינטרנט...)ניריתושית
זה פרצוף צוחק. הנה מילון:יוקטנה
: - ) מחייך
: - D צוחק
: - 0 ב-ה-ל-ם!!!
: - P מוציא לשון
: - ( עצוב
; - ( בוכה
; - ) קורץ
: - \ אומר "הממ..." כזה
: - D צוחק
: - 0 ב-ה-ל-ם!!!
: - P מוציא לשון
: - ( עצוב
; - ( בוכה
; - ) קורץ
: - \ אומר "הממ..." כזה
זה פרצוף צוחק. הנה מילון:יוקטנה
: - ) מחייך
: - D צוחק
: - 0 ב-ה-ל-ם!!!
: - P מוציא לשון
: - ( עצוב
; - ( בוכה
; - ) קורץ
: - \ אומר "הממ..." כזה
: - D צוחק
: - 0 ב-ה-ל-ם!!!
: - P מוציא לשון
: - ( עצוב
; - ( בוכה
; - ) קורץ
: - \ אומר "הממ..." כזה
חלוקת תפקידים...אנונימי (פותח)
עם הבכורה (אני מניחה שמהתרגשות),
הוא היה קם כשהיא בכתה, מביא אותה ומחזיר אותה אחרי ההנקה
ואז עברנו לבקבוק ואני עבדתי והוא לא,
הוא טיפל בה ביום כשלא הייתי וגם בלילה
עם הבן השני, מכיוון שאני עוד מניקה ולא עובדת בכלל,
והוא עובד, לומד ועייף- אני קמה לבד אליו,
אבל כל בעיה עם הבת הגדולה זה לטיפולו,
למרות שבדרך כלל היא ישנה רצוף בלי בעיות.
הוא היה קם כשהיא בכתה, מביא אותה ומחזיר אותה אחרי ההנקה
ואז עברנו לבקבוק ואני עבדתי והוא לא,
הוא טיפל בה ביום כשלא הייתי וגם בלילה
עם הבן השני, מכיוון שאני עוד מניקה ולא עובדת בכלל,
והוא עובד, לומד ועייף- אני קמה לבד אליו,
אבל כל בעיה עם הבת הגדולה זה לטיפולו,
למרות שבדרך כלל היא ישנה רצוף בלי בעיות.
איזה סקר נחמד!יוקטנה
אצלנו הוא קם בלילות לגדולים, והתינוק/ת ישנים איתנו במיטה עד גיל שנה ויותר.
ממש בימים אלה לבעלי נמאס לגמרי מזה שרחלי (כמעט בת שנה וחצי) מסיימת את הלילה אצלנו, ועכשיו הוא קם גם אליה בלילה (פעם-פעמיים) ומחליף. לפנות בוקר הוא מביא אותה בכל זאת למיטה (ואני מניקה), כדי לזכות בעוד איזו שעת שינה...
ממש בימים אלה לבעלי נמאס לגמרי מזה שרחלי (כמעט בת שנה וחצי) מסיימת את הלילה אצלנו, ועכשיו הוא קם גם אליה בלילה (פעם-פעמיים) ומחליף. לפנות בוקר הוא מביא אותה בכל זאת למיטה (ואני מניקה), כדי לזכות בעוד איזו שעת שינה...
כדי שאוכל להוסיף את ההודעה הבאה, אמרתי אתמול לבעליניריתושית
שאני מבקשת שהלילה (כלומר:אתמול) כאשר התינוק מתעורר בלילה ,הוא יקום איו ממש מהר (לפני שאתעורר) ושיביא אותו אליי למיטה לינוק,ואמרתי לו שיעשה זאת לאט ובעדינות בלי שאתעורר, ויצמיד אותו לשד, ואניק אותו ממש תוך כדי שינה בלי להתעורר,(וכמובן יחכה שאסיים ויקח אותו בעדינות למיטה בחזרה)
ו...זה כמעט עבד. בבוקר שקמתי זכרתי משהו מעורפל מההנקה, אבל ממש מעורפל, כי כנראה הנקתי כמעט ממש תוך כד י שינה,
וכך זכיתם בסיפור מענין...
ו...זה כמעט עבד. בבוקר שקמתי זכרתי משהו מעורפל מההנקה, אבל ממש מעורפל, כי כנראה הנקתי כמעט ממש תוך כד י שינה,
וכך זכיתם בסיפור מענין...
צנח לו זלזל את כלבבי, פרטי נא את החינוך שלך...ניריתושית
אני לא יודעת אם ננסה..אנונימי (פותח)אחרונה
לי למשל חשוב יותר שבעלי יהיה מעורב יותר ביום... לדוג' להחליף טיטול מלוכלך, לשלוח לגנים בבוקר לעיתים..(האמת שאת זה בד"כ אני עושה...) סתם ככה, להיות פשוט אבא. שותף לי ושותף לילדים.
אני מכירה כמה גברים שלא מוכנים להחליף טיטול לתינוק, וזה ממש מעצבן אותי. מה פתאום שהאמא תחליף תמיד? גם לה זה לא הכי סימפטי!
אבל איך אומרת יוקטנה.. כל בית ומנהגיו הוא..
אני מכירה כמה גברים שלא מוכנים להחליף טיטול לתינוק, וזה ממש מעצבן אותי. מה פתאום שהאמא תחליף תמיד? גם לה זה לא הכי סימפטי!
אבל איך אומרת יוקטנה.. כל בית ומנהגיו הוא..
אכשהו לא אוהבתאנונימי (פותח)
לא אהבתי בכלל את ההודעה לנשים בלבד,אני בעד עיסוק בנושאים אינטימיים בפורומים המתאימים,
כמו שאמרו גדולים , תורה היא וללמוד אני צריך, אך בפורום הזה, בצורה שבה זה נכתב השאיר לי רע על הנשמה, כל היום.
כשנכנסים לפרום מחליטים מה לפתוח לפי הכותרת(בד"כ) ונאלצתי בעל כורחי להיות במקום שלא רציתי.
אולי יש למשהי רעיון איך אפשר להתייעץ בלי לערבב בפרטי את הציבור יותר מדי.
ואני מאוד לא אוהבת את התגובה שלךניריתושית
זה כל מה שיפה בפורומים שאפשר להעלות נושאים בעילום שם, וכל אחד מחליט לאיזה נושא להתייחס.
אני למשל התייחסתי לנושא ההוא במסר אישי לשואלת,
וכל אחת תעשה כהבנתה, אבל לא יפה להיות "הדוסית הביקורתית" שיש לה הערות מוסריות עם הגדים מחז"ל "תורה היא וללמוד אני צריך".
לא טובה לך ההודעה, דלגי הלאה, והתגברי(והתבגרי) על הביקורת המתנשאת
אני למשל התייחסתי לנושא ההוא במסר אישי לשואלת,
וכל אחת תעשה כהבנתה, אבל לא יפה להיות "הדוסית הביקורתית" שיש לה הערות מוסריות עם הגדים מחז"ל "תורה היא וללמוד אני צריך".
לא טובה לך ההודעה, דלגי הלאה, והתגברי(והתבגרי) על הביקורת המתנשאת
כולנו רוצים להרגיש כאן בביתיוקטנה
ולשמחתי כבר מרגישים כאן בבית במידה רבה.
הבעיה היא שבחלק מהבתים מותר להניח רגליים על השולחן, ובחלק לא;
בחלק מהבתים מוכל לאכול מול הטלוויזיה, ובחלק לא;
בחלק מהבתים שומרים שבת, ובחלק לא...
האתגר הוא לנסות ולשמור על ההרגשה של הבית, גם אם חלה בו מערכת רחבה במיוחד של כללים שונים. מצד אחד לנסות להרגיש את האווירה ולכבד אותה (אני, לדוגמא, משתדלת לא לכתוב כאן בשבת), ומצד שני, לנסות ולהבין ולקבל, כאשר העניינים לא מתנהלים ממש לפי רוחנו.
הבעיה היא שבחלק מהבתים מותר להניח רגליים על השולחן, ובחלק לא;
בחלק מהבתים מוכל לאכול מול הטלוויזיה, ובחלק לא;
בחלק מהבתים שומרים שבת, ובחלק לא...
האתגר הוא לנסות ולשמור על ההרגשה של הבית, גם אם חלה בו מערכת רחבה במיוחד של כללים שונים. מצד אחד לנסות להרגיש את האווירה ולכבד אותה (אני, לדוגמא, משתדלת לא לכתוב כאן בשבת), ומצד שני, לנסות ולהבין ולקבל, כאשר העניינים לא מתנהלים ממש לפי רוחנו.
קצת הגזמתם...אנונימי (פותח)
א. אני לא תורנית מחמד- פאנטית, ביקורתית.בלי קשר ל"דתיות" יש תיאורים שלא מתאים לי עליהם!!!( לא נראה לי שהייתי אמורה לקבל תשובה כלכך לא מכובדת ויפה מחלקכם.
ב. בתור אנונימית גם לי מותר להביע את דעתי על מה יהיה בפורום, התלבטתי לפני שהערתי ואני לא מצטערת על כך.
ג.ולעניין- יכול להיות שהפתרון למה שאני מתכוונת הוא לנסח בלשון כללית ולא בלשון של בעלי רוצה כך וכך. למשל: מה דעתכן על העניין הזה והזה- איפה אפשר לקבל מידע על וכו'.
ד. כשכתבתי את מאמר חז"ל התכוונתי אליו באמת לא כדרך מליצה, כל הנושאים שבין בעל ואשתו ראוי ללמוד אותם, לשכלל אותם מכל הצדדים שלהם, כולל הנאה גופנית של הנוגעים בדבר. לא התכוונתי לפתוח גמרא וללמוד איך חז"ל מדריכים אותנו ביחסים, יש ספרים טובים(רוצות המלצות?!?- הוכחתי משהו?.
ה. מבחינתי כל אחת יכולה לכתוב מה שהיא רוצה... מקבלת על עצמי לא להתלונן גם אם נורא בא לי.
ו. נראה לי ששבעתי אולי אני אפסיק...
ב. בתור אנונימית גם לי מותר להביע את דעתי על מה יהיה בפורום, התלבטתי לפני שהערתי ואני לא מצטערת על כך.
ג.ולעניין- יכול להיות שהפתרון למה שאני מתכוונת הוא לנסח בלשון כללית ולא בלשון של בעלי רוצה כך וכך. למשל: מה דעתכן על העניין הזה והזה- איפה אפשר לקבל מידע על וכו'.
ד. כשכתבתי את מאמר חז"ל התכוונתי אליו באמת לא כדרך מליצה, כל הנושאים שבין בעל ואשתו ראוי ללמוד אותם, לשכלל אותם מכל הצדדים שלהם, כולל הנאה גופנית של הנוגעים בדבר. לא התכוונתי לפתוח גמרא וללמוד איך חז"ל מדריכים אותנו ביחסים, יש ספרים טובים(רוצות המלצות?!?- הוכחתי משהו?.
ה. מבחינתי כל אחת יכולה לכתוב מה שהיא רוצה... מקבלת על עצמי לא להתלונן גם אם נורא בא לי.
ו. נראה לי ששבעתי אולי אני אפסיק...
סליחה אם נפגעתניריתושיתאחרונה
קראתי את התגובה של עצמי והיא באמת הייתה חריפה מידי. שליחה
(פשוט מאוד אני מאוד מאמינה שזה בדיוק המקום שמותר לשאול הכול כל עוד שלא מנבלים את הפה)
(פשוט מאוד אני מאוד מאמינה שזה בדיוק המקום שמותר לשאול הכול כל עוד שלא מנבלים את הפה)
כללי הפורום ורוח הפורוםיוקטנה
ביממה האחרונה אני מוצאת את עצמי מתלבטת רבות בנוגע לפורום. החלטתי לפתוח הודעה חדשה בנושא, להוסיף את הנהלים שהמלצתם עליהן במכתב הפתיחה, וגם לחזור על ההערה שלי בנוגע לניהול החיים ברשת (באינטרנט).
חשוב לזכור שלחיים ברשת יש יתרונות רבים. אחד מהם הוא האפשרות לקיים את הפורום הזה.
בצד היתרונות, יש גם חסרונות וסכנות, וכדאי להיות מודעים אליהם. אנחנו יודעים מי כותב בפורום (למרות שגם זה בעצם לא תמיד נכון), אבל אנחנו לא יודעים מי קורא. חשוב שכל אחת (ואחד) תזכור זאת, ותמתח את הגבולות שלה במקומות המתאימים לה. לדוגמא, יש נשים שמגלות את שמן האמיתי, יש שבוחרות בכינוי, ויש שמשתמשות גם בשם משפחתן. יש מי ששמה תמונות של הילדים, יש מי שחוששת, ויש מי ששמה, אבל רק תמונות צנועות שלהם.
יש מי שכותבת ומגיבה בכל נושא, ויש מי שבוחרת שלא להתבטא בנושאים מסויימים. כמנהלת הפורום, כבר מצאתי את עצמי מאותגרת בנושא. אני מרגישה שניהול טוב ונעים הוא ניהול מינימלי (כמה שפחות נגיעות בהודעות, כמה שפחות עריכות ומחיקות של הודעות). זו גם הסיבה שמצאתי לנכון פשוט לכתוב הודעה חדשה בנושא.
כל אחת צריכה לזכור בכל רגע שייתכן שגם עיניים לא רצויות שוזפות את הודעותיה, ולפעול בצורה שמתאימה לה ביותר, נוכח הסכנות שברשת. כל בחירה היא טובה, כל עוד היא מתאימה אישית למי שקיבלה אותה. אני מוצאת הרבה יופי בפתיחות בפורום, כי רק מי שהוא כולו טוב, מתקשה לדמיין ולייחס כוונות רעות לאדם אחר. זה אומר שיש כאן כבר המון טוב!
בבקשה תרגישו חופשיים להתייעץ איתי בנושא, גם במסרים.
ממש כיף לי לנהל את הפורום. אני ממש שמחה בו! תודה לכולכם על שאתם לוקחים בו חלק.
תודה רבהניריתושיתאחרונה
בואו נעשה מאמץ לספר להרבה נשים על הפורוםניריתושית
כדי להגדיל את מספר המשתתפות יש פה נושאים מאוד מעניינים וחבל שאין מספיק נשים. כל אחת תודיע על הפורום לחברוציה.בהצלחה