פורום הריון ולידה (עמוד 5455)

תרגישו טוב,

בעיקרון את איתה בבית?או רק בגלל שהיא חולה?

אולי עזרה מהמשפחה או אפילו בייביסיטר בתשלום?

כשהיא ישנה תשני איתה..

מתי בעלך יוצא לעבודה? אולי שיכין לך סנדוויץ לפני ותאכלי כשהוא עוד בבית?

וזו תקופה שבע"ה תחלוף מהר,אני מקווה שכבר הלילה היא תישן טוב יותר,ובע"ה מחר תקום בריאה..

שולחת לך המון כוחות ואם את מאיזור בנימין אשמח לעזור

העקרון אני לומדת ביומיום, אבל אני גרה רחוק מהמשפחה, וממש לא נשמע לי להשאיר אותה אם ביביסיטר שלא ממש מכירה אותה...

בעיית השינה העיקרית היא שהיא לא ישנה עכשיו רצוף יותר מ-20 דקות ובלילה יותר משעתיים, ואני לא מהטיפוסים שנרדמים תוך שניות...

בכל מקרה, בעלי יוצא מאוד מוקדם (ותיקין ולעבודה) , ומהרגע שהוא חוזר הוא מאוד משתדל לעזור לי. נשמה טובה...

דווקא זה רק נהיה יותר ויותר גרוע בינתיים, אבל אני מתנחמת בזה שכנראה זה השיא...

ושוב- תודה

שמחה שחזרת אלינו..ואולי ל 9 ח' הקרובים..ואח"כ זה ממכר

יש נשים שמרגישות כאבי ווסת,זה מאוד אינדווידואלי..

מחכה לעידכון,בשורות טובות!

רק מתפללת... אבל תודה יפעת ועל הפורום הריון ולידה עוזר מאוד. ונוח תמיד לשאול מחשש של אי נעימות מלשאול אנשים כשזה בזהותך..  

שבת- שלום 

ובשורות טובות אמן!

לא שמעתי..מה שכן שמעתי שזה עלול לקרוע את הקרום .

כי יותר מזה אני לא יודעת מה לומר, איך ובמה לעזור. חיזקי ואימצי יקרה, תשמרי על עצמך ועל ההריון.

כח פיזי כדי להמשיך את ההריון בקלות ובבריאות

כח נפשי כדי לקבל את הדברים ולהתמודד איתם כמו שהם

ותבונה כדי להחליט את ההחלטות הנכונות ולאמר את המילים המתאימות.

חיבוק גדול

הלואי שה' יעזור והכל יסתדר לך במהרה!

תרגישי טוב!!

ולגבי רעיונות, אין לי ממש... אבל אולי מישהי יודעת על איזו אגודה שיכולה לתת לך עזרה ולו כספית?

אני מבינה מדבריך, זקנת השבט, שאת לא חושבת אפילו על הפלה ואני שמחה איתך על כך ומעודדת אותך. חשבתי שאגודת אפרת עוזרת רק לנשים שרוצות להפיל. אבל מהמצגת שבדף הראשי עולה שלא רק, אלא לכל אשה הרה במצוקה כלשהי. כדאי לדבר איתם, להתייעץ ולשאול איזה עזרה הם יכולים לתת לך. בהצלחה רבה, מאחלת לך שה' יהיה בעזרך.

http://www.efrat.org.il/

אגודת "אפרת" ע.ר. רחוב העילוי 10 ת.ד. 6325 ירושלים 91062

טל. 6536212-02 פקס. 6529531-02

אני חושבת שבאמת רק בשנים האחרונות, שאני יותר "מבוגרת", כמו שאת אומרת, אני מרגישה שיש בי גם יותר בשלות ואחריות כלפי ההריונות שלי. אני זוכרת איך כשהייתי יותר צעירה נתתי המון משקל ל"צריך", ולמה שאחרים חושבים ורואים (למשל, בית נקי, ארוחות מבושלות, וכן הלאה...), והיום אני הרבה הרבה יותר אחראית לדברים החשובים באמת (ההריון), ומה אכפת לי מה אחרים חושבים?! אני נחה כשצריך, ועושה רק מה שנאי מרגישה שאני חייבת, ושנכון! סדרי עדיפויות נכונים - ממש! 

אז יישר כח גדול - התינוק שלך זכה בסופר אמא, והוא לא צריך לדאוג לשום דבר  מאחלת ומאמינה שמאחר ואת מתגייסת למען עצמך ולמען התינוק, ומחוייבת כל כך, כל העולם יתגייס ויתיישר לפי הצרכים שלכם, והדברים פשוט יסתדרו בצורה הטובה ביותר! אין מצב אחר בכלל 

אז את יכולה לעבור לכל מקום בארץ, למעשה? ממש חופשיה לנפשך? איזה כיף לך! זו ממש הרפתקאה! את יכולה ללכת לכינרת, או לצפון לחכות לשלג, או לכל מקום? לדעתי תפתחי את האתר יד2, להשכרה, תמלאי את הסכום שאת יכולה להשקיע בדירה, ותראי אלו הצעות יוצאות לך - בכל הארץ! ושתדעי שגם בשנתיים הראשונות לאחר הלידה, את והתינוק בהחלט יכולים להסתפק בחדר אחד לשניכם. אפילו בהמשך! וזה הכי טוב ונכון, אפילו מאחלת המון בהצלחה!

רק מה , מאחר ואמרתי שאני נוסעת לחו"ל יש לי תיקים כבדים - אז אני בכל זאת מוגבלת . הייתי עושה הרבה בשביל להיות כבולה . החופש הוא מדומה . אין כמו בית עם בעל.

את מאוד רצויה בפורום שלנו,ואת נהדרת

הוריך לא יודעים שאת בהריון? איך תסתירי את זה לנצח?

ומצטרפת לקודותי..יישר כוח שאת ככה שומרת על עצמך וגופך..תמשיכי ככה.

ובשעה טובה על השלמת 18 שבועות..כמעט חצי הריון עבר..

המשך הריון קל,עגול ומשעמם..ושתצאי בידיים מלאות!

דווקא כלכלית אני בסדר (חסכתי כסף לשם העניין והאב אומר שיעזור). אבל באמת יש הרבה רגשות אשם , כי כמובן הנורמלי הוא לבנות בית נאמן בישראל - פשוט הרגשתי שאין לי זמן. באמת פתחתי את יד2 ומצאתי מקום נפלא בסכום שיאפשר לי להיות שם , אלא שהוא ב...כפר דרוזי והאבא התנגד. אני דווקא מרגישה , שאת המנטליות המזרח תיכונית , אני מכירה טוב מאד (אני חצי מזרחית) ויכולה להסתדר שם מצויין - אבל החלטתי לשמוע בקולו. המילים שלכן מאד מאד עוזרות . בשורות טובות לכולן. הריון משעמם , לידה כמו תרנגולת , תינוק בריא ושפע חלב . הערב אני יוצאת ...אספר מה קורה בימים הבאים.

זה כפר ידידותי . אנשים שם משרתים בצה"ל . יש בהם שמאלנים אמנם , אבל יש כאלה שהתנגדו להתנתקות .

צודקת,סליחה.

בהצלחה בחיפוש..

כפר דרוזי... הרגת אותי  האמת יש שכונות בלוד שנראה לי מפחיד פי מליון לגור בהן! 

מאחלת שתמצאי את המקום הכי נכון לכם! 

את האמת אני לא יודעת בקשר למי השפיר.. אבל אם הייתי במקומך הייתי מעדיפה לבדוק.. אפילו רק לצלצל למוקד ולשאול אם העובדה שאני מרגישה תנועות אומרת שהכול בסדר...
ועדיין - הייתי מעדיפה לבוא לבדיקה.. בשביל להיות רגועה....

תרגישי טוב!!!

התקשרתי למוקד האחיות של הכללית והיא אכן המליצה על מוניטור. מה שכן, היא אמרה שאם אני מרגישה טוב ויש תנועות, זה יכול לחכות לבוקר. (אני מעדיפה, כי זה יום שהרופאה מגיעה אלינו למרפאה)

ב"ה שאני לא צריכה עכשיו להתחיל לטייל...

הייתן באמת מחכות לבוקר? אני כותבת ומרגישה תנועות ב"ה אז אולי באמת אני אחכה.

תודה על עזרתך!

חיכיתי שיהיה רופא במרפאה שלנו (אם אני זוכרת טוב זה היה אחרי יומיים)

תרגישו טוב

מחכה לעידכון,בשורות טובות!!

ותרגישי טוב

אמא שלי נפלה כשהיתה בהריון איתי, בחודש תשיעי... וב"ה אני בסדר. אני חושבת...

אבל כמו שלמעלה הציעו- להבדק. תרגישו טוב!

... לפני שמונה עשרה שנה . הבן שלה היום חייל . הוא פשוט מותק של בחור. קודם כל הוא נשמה טובה - יש לו לב טוב. גמר מגמה ראלית . מה שכן , רוב הילדים שלה נפילים והוא מטר שבעים בערך . לא יודעת אם זה קשור. הלוואי עלי ילד כזה .

בעקבות ההריון שלי- שהוא עתיר פחדים , שאלתי אותה על המקרה הזה - אני זוכרת אותו. היא ספרה לי על הנפילה. זה היה בערך מארבע מדרגות ,והיא השתטחה ממש על הבטן- היא היתה בחודש החמישי. נראה לי שהטרימסטר השני הוא הכי עמיד. מאחלת לך המשך הריון משעמם וללא נפילות.

אז כפי שאתן מבינות, הרגע חזרתי הביתה מ"בילוי" ארררררררררררררוך במרפאה, בביה"ר....

בבוקר אכן הלכתי לרופאה אצלנו- נוהל של מוניטור, אולטרסאונד. ב"ה הכל יצא תקין והרופאה אמרה לי שהיא ממש לא מודאגת, אבל- וחשוב לי לציין את זה כי אולי זה יעזור לעוד נשים שמתלבטות- היא ממש לא חששה מהמכה בנפילה (גם אם זה היה על הבטן) אלא יש חשש שבעקבות הזעזוע של הנפילה תתקיים חו"ח הפרדות שליה שממנה חוששים ולכן במקרה של נפילה משאירים את האשה תחת השגחה 24 שעות כדי לוודא שזה אכן לא קורה. אז היא שלחה אותי לבית רפואה ושם עברתי שוב את כל הפרוצדורה של אולטרסאונד, מוניטור וכו'.

ב"ה עכשיו אנחנו בבית ואוטוטו הולכים לישון....

בשורות טובות ושבת שלום לכולן!!!

ב"ה שמחה לשמוע..

כל הכבוד שהלכת..

בשורות טובות

זהר כבר בדקה

http://www.zoharbadka.co.il/Site/Templates/homePage.asp

אני אנסה..

לא יודעת מה קורה במרכז

איזה מוזר.. באיזה בי"ח ביררת?

לא תלוי הרשמה.

בשאר- לא יודעת.

אולי תבואי לשם??? ;)

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת.!!! בקלי קלות, בשמחה וחזרה לשיגרה במהרה! עם המון המון מצב רוח ושמחה ברך הנולד!

האמת שבהתחלה חשבנו על מעייני הישועה, אבל אז מישהי אמרה לי שהרופא שלה המליץ לה ללכת לבית חולים שיש בו אפשרויות טיפול במצב חירום (לתינוק), ובמעייני הישועה הבנתי שאין, ואז אם ח"ו יש מצב חירום - מסיעים אותו לבית חולים אחר... אז קצת ירד לי כזה ממעייני הישועה...

אם חשבת על המקום, אז כדאי שתלכי לסיור ותבדקי באמת מה יש ומה אין. אולי אפילו בטלפון יוכלו לומר לך.

תל השומר, בילינסון, איכילוב...

אני יודעת שיש כמה שאפשר לבוא גם בלי להירשם, אבל הימים שלהם לא התאימו לימים שיש לנו אוטו :/

לא משנה.. נראה לי שאני אוותר על הסיורים האלה.. חח יהיה בסדר בע"ה...

לראות את החדרי לידה,צוות,חניה..לשמוע מה הגישה שלהם בגדול

בהצלחה

לשתות המון גם אם תקיאי הכל כדי לא להתייבש.

לאכול ארוחות קטנות וצפופות..נסי צנימים,קרקרים..קר לימון.

אומרים שג'ינג'ר עוזר.

ושמעתי גם על צמידים נגד בחילות..אין לי נסיון אישי איתם אבל אם את כ"כ סובלת שווה לנסות,

תרגישי טוב..וכל הריון הוא שונה בע"ה אני מקווה שההריון הזה ילך בקלות יותר..

ושתצאי בידיים מלאות

בשעה טובה וברוכה הבאה.

טריים.

בהצלחה ותרגישי טוב!

מזל טוב!

משהו באויר. ולשתות המון , ממש כל חצי שעה . בבוקר לשתות מים עם טיפת לימון. תקופה מסויימת אכלתי תפוחים ירוקים חמוצים וצ'יפס ... עכשיו זה קצת מצחיק. תקשיבי לגוף שלך - אם למשל בשבת המצב קצת יותר טוב , סימן שצריך לנוח.  בהצלחה!

משהו באויר שם מקל על הבחילה. ולשתות המון , ממש כל חצי שעה . בבוקר לשתות מים עם טיפת לימון. תקופה מסויימת אכלתי תפוחים ירוקים חמוצים וצ'יפס ... עכשיו זה קצת מצחיק. תקשיבי לגוף שלך - אם למשל בשבת המצב קצת יותר טוב , סימן שצריך לנוח.  בהצלחה!

והכי עזר לי..(אני היית מגיעה לאינפוזיו)דיקור סיני!!

2 טיפולים...וההורמונ ים ירדו..

היום בערב יש לנו יום נישואים ראשון ב"ה!!!!!!!!!!!

(התחתנו באור לי' כסלו)

שתזכו לעוד המון שנים מאושרות..

יומולדת חודשיים היום בערב!!!

ותהיה בארץ שלושה שבועות. 

בעיקר עם אחותנו הקטנה, שילדה לאחרונה, אבל גם איתנו. 

מתכננות לנו כבר ימים מפנקים ביחד... 

תהנו זמן אחיות וגיבוש..אז לא נראה אותך ב 3 שבועות הקרובים בפורום

לאחר שכל העולם ואישתו ובתוכם גם אני, הגענו למסקנה שהתיק לידה היה צריך להיות

מוכן (מחר 38)אני הולכת לעשות קצת קניות היום, רק שקצת קשה לי לעשות רשימה וגם

ממש בא לי ליווי, אבל בעלי עסוק בטירוף ואין יותר מדי אופציות אחרות, למרות

הנתונים אני די אופטימית..... אז שיהיה לי ולכולן בהצלחה!  ווואיי אני מתה לדעת מתי אני אלד -זה ממש

מרגש!!!- קשה להתנהל במשך זמן ארוך כאילו זה יכול לקרות כל יום, טוב אולי אחרי כמה לידות

אני אהיה מאלה שיודעות להגיד "אין לי למה לצפות לפני שבוע 42/אני בחיים לא מגיעה לתאריך"

תהני!!!

היפוך והעוברית התהפכה לבד..מה רבו מעשיך ה..

אני מתרגשת וקצת חוששת כולי תפילות לה' שהכל בסדר..

וגם אני סופסוף אדע אם זה בן או בת

בע"ה בשורות טובות..

איזו התרגשות

היא התחילה 'בקטנה' שבוע שעבר והשבוע זה כבר רשמי: היא מחייכת!

קנינו ב"ה מנשא כיס מבד (כן, זה היה סוף הסיפור...) והבת שלי אוהבת לישון בו - וככה היא הרבה יותר רגועה במהלך היום!

(לפני כן היא הייתה נרדמת רק עם הנקה, ומתעוררת מהר מאוד אחרי שהנחתי אותה בעריסה...)

תתחדשי על המנשא

שמחתי לשמוע שאת רואה גם חיוכים, ושמחתי שמצאתם דרך להקל על עצמכם (ועליה) את ההסתגלות אל העולם אני זוכרת את התקופה הראשונה של האימהוּת... לא פשוט! 

השבוע הבת שלי בת שנה וארבעה חודשים ולבעלי יש יומולדת והמשפחה שלי באה לבקר אותי! ואתמול גררתי את עצמי לשיעור על ארבע והיה לי מקסים ומחזק!.

כיף לי!

ומזל טוב כפול

איזה מדהים שהיא לא הייתה צריכה היפוך בסוף..

אצלי היה יום לא משהו... אפשר להגיד גם דברים לא משהו בשרשור של יום שלישי?..

הייתי ממש מצוברחת וזה ככה כבר כמה ימים, בלי סיבה ממשית.. פשוט חולשה כללית כזאת...

מצבי רוח מוזרים הם רק בתחילת ההריון? או שיכול להיות בכל שלב?! 

קבלי חיבוק

נראה לי שאני פשוט אעשה לעצמי יום חופש מחר...

אבל בכל זאת:

הבת הקטנה שלי. היא כזו חמודה ומתוקה . מאוד כיף לדבר אליה, לשיר לה שירים, לדובב אותה ("אמא, תביאי לי אוכל כבר! אני כבר לא יכולה לחכות! ווווווווווואאאאאאאאאהההההההההההההה" ), ולקרוא לה בכינוי חיבה... אני מקווה שכשהיא תגדל, היא תבין שיש הרבה מאוד מילים שלא מסתיימים ב"-ונת" (לא רק חמודונת, מתוקונת, נסיכונת וכו')

האמת, אלה לא בדיוק מילים...

אבל בכל זאת כאן....

ופיספסתי את השרשור הזה השבוע.

ובמקום פעמיים כי טוב יש לי פעמיים כי עבודה (לימודים, תואר ושאר ירקות)

אבל תמיד מתנגן לי ה"מי שטוב לו ושמח שימחא  כף. ."

אז מחיאות כפיים לכן

ותודה לבורא עולם על שפע טוב שנותן לנו בלי סוף

הרבה יותר מפעמיים....

אחרי הלידה הראשונה

כמו שאת אומרת- נלחמתי על ההנקה, היה לי קשה מאד

ו-קיבלתי מחזור, לדעתי בפעם ראשונה, כבר מייד לאחר שהסתיים הדימום של הלידה כי הוא היה ארוך מאד.

ואח"כ באופן סדיר, עד שאחרי כ 3.5 חודשים, נכנסתי שוב להריון

ואז גם הפסקתי את ההנקה שגם ככה לא הספיקה, והוספתי תמ"ל

אחרי הלידה הראשונה גם  אני התחלתי לקבל אחרי חודשיים מהלידה. ואז הלכתי לד"ר חנה קטן והיא אמרה את המשפט הבא-

רק 40% מהנשים לא מקבלות בהנקה. עוד 40% מקבלות סדירועוד כ20% יש להן דימומים.

אז כנראה שאת נורמלית...

יש כאלה שזה מיד אחרי הלידה, יש כאלה כמה חודשיים אחרי, ויש את אלו שלא יודעות שהן בייצו,

כי על הביוץ הראשון הן נכנסו שוב להריון. אז קחי בחשבון שאת לפחות יודעת מה קורה איתך עדיף מלא לדעת. 

כנראה כולנו התרגלנו לחשוב שמי שמקבלת מחזור בהנקה היא לא נורמלית..

אני טבלתי רק 3+ חודשים אחרי הלידה, ותכף אח"כ חזרתי לקבל מחזור.. והנקתי מלא והרבה זמן.

לא נורא! אולי זה גם אומר דברים טובים על הגוף שלנו. שהוא חוזר לעצמו מהר?

לי היה דימום מהלידה במשך חודשיים ושבועיים אחרי שנטהרתי קיבלתי מחזור, חודש אחרי זה שוב ואח"כ הפסקה של כמה חודשים טובים..  אז אולי גם אצלך זה יהיה ככה..

(הנקה מלאה!)

אתן ממש אחלה-נעשה לי טוב על הלב.....אז אני נמצאת בתוך הסטטיסטיקות!!

המחזור אחרי לידה לא תמיד סדיר..

יכול להיות לך עוד כמה חודשים שוב..

והיה לי כבר פעמיים בדיוק באותו תאריך....

אם הרופא אמר שברוב המקרים זה כלום - אז כנראה שברוב המקרים זה כלום.

למה שלחו אתכם ליעוץ גנטי? בגלל הממצא הזה?

בנוגע להלכה אני חושבת שהרב שלכם הוא סמכות טובה יותר מאיתנו כדי לענות. אבל גם אם זה מותר הלכתית, זה לא אומר שזה בהכרח כדאי. במקרה שלכם, נשמע שבדיקת מי שפיר לא יכולה לתת אינדיקציה לשום טיפול. אז בשביל מה?

הרופא אמר שזה אחד מהסימנים לתסמונת כרומוזומאלית,

לכן החוק מחייב אותו לשלוח אותנו..

אתמול ישבתי ועשיתי קצת מחקר באינטרנט וזה הרגיע אותי

מה שכן צריך - זה מעקב גדילה צמוד,

כי עובר עם עורק טבורי יחיד נמצא בסיכון לגדילה לא תקינה

אני לא אומרת שלא, כי אני לא מבינה בזה, אבל אולי תתייעצו עם מכון פועה?

כשהיה לי CMV, גם לי נתנו הפניה ליעוץ גנטי (וגם למי שפיר שלא עשיתי), ולא הלכתי כי  חברה שעברה את אותו סיפור סיפרה לי שהם שילמו ונסעו רחוק במיוחד ליעוץ גנטי אצל מומחה, ובסופו של דבר הוא לא חידש לה שום דבר מעבר למה שהיא יכלה ממילא לקרוא באינטרנט...

אני מאוד ממליצה לברר מה זה בדיוק היעוץ גנטי והאם כדאי ללכת (במיוחד אם אתם גרים בחור וזה מאמץ בשבילכם), כי אם תלכו ויתחילו להפחיד אתכם שם אז חבל.

אולי תנסי לחפש עבודה כמחליפה של מישהי שיוצאת לחופשת לידה?

ואם את אומרת שאת מחפשת להתנדב - האם גם להתנדבות לא קיבלו אותך?!

תנסי לחפש מישהי שילדה,

או תשמרי על ילדים בבית..

ואם יהיה לי רעיון אזכור אותך בע"V.

אז... קצת עידוד- קודם כל, הבטן שלך היא מעין מחיר קטן לדבר הגדול שקיבלת. ושתקבלי עוד, בעז"ה. אני יודעת שזה מבאס שיש בטן, אבל תזכירי לעצמך שוב ושוב שבזכות הבטן הזו, יש לך את שני האוצרות הקטנים בבית. וזו זכות שלא כולם ולא כולן זוכים לה.

דבר שני- אפשר לעשות תרגילים ואימונים כדי להוריד עוד קצת את הבטן.

דבר שלישי, שלא לגמרי קשור למה שכתבת- בעיניי לא כדאי לדבר עם בעלך הרבה על זה שאת מכוערת, או על דברים לא טובים שיש בך, כי בסופו של דבר זה יחלחל לתודעה שלו והוא יתחיל להאמין בזה גם כן (לפי מה שהרבנית ימימה אמרה, ואני מאמינה בזה מאוד). אם הוא מרוצה מהמראה שלך- די בזה. את יכולה להרגיש לא טוב בינך לבין עצמך לגבי איך שאת נראית, אבל מאוד רצוי בעיניי לא לומר לו את זה.

ושיהיה בשעה טובה, בקלות ובשמחה!

אני אמא אז אני כבר לא 90 60 90  לאט לאט בהדרגה..תבני לעצמך תפריט מאוזן..ותצאי להליכות..

ומצטרפת לאור היום היקרה..אם בעלך אוהב אותך ככה..ב"ה.שימשיך כך.

כמו שבעלי אומר זה עליה לצורך ירידה וירדיה לצורך עליה

טעים לה

לגבי מוצץ לנסות מס' סוגים בהתחלה הם לא יודעים כ"כ מה לעשות עם זה לנסות ולהמשיך ולהתעקש.

תראי איך אכפת לך ואת דואגת.

אבל למה לא להשתמש בדפני?

תודה, חמודה

ולמה לא להשתמש בדפני? כי חשבתי שאולי יהיה לה יותר נעים בלעדיו (למרות שעדיין לא ממש בדקתי אם היא בוכה פחות כשלא משתמשים בדפני). וגם בגלל שקצת קשה לי להגיע לגב ככה. כשאני משתמשת בדפני, יוצא שאני שוטפת את הגב שלה בצורה די פרימיטיבית...

ועוד משהו- הרבה פעמים כשאני מחזיקה אותה, היא מרימה את הראש, ומנחיתה אותה בכוח על הגוף שלי (על החלק שמתחת לעצמות הבולטות של הצוואר). ואני לא כ"כ מרופדת שם, וחוששת שהיא תעשה לעצמה נזק מזה. יש הצדקה לחשש הזה? לשים שם ריפוד כלשהו כשאני מרימה אותה?

עם הקטן שלי זה היה די בולט, איך ששמתי אותו בדפני (והוא עוד היה ממש פצפון, עוד לא כ"כ התאים בגודל שלו לדפני) הוא התחיל להנות מהמקלחת. הם מרגישים יציבים יותר בדפני, ולכן הם רגועים יותר. אם מתחשק לך להשקיע יש כרית כזאת כמו פוף למקלחת, וזה נראה לי הרבה יותר כיף להם מהדפני הקשה. (את שמה לה איזה ריפוד על הדפני?) ואם לא כיף להם, כיף להורים.

לא נראה לי שההנחתות שלה עשויות לגרום נזק, אבל את יכולה לשים ריפוד אם את רוצה, זה גם לא יגרום נזק...

זה לא נורא עם לא ממש מסבנים אותו, רק לשפוך מים שיכנסו ככה בין הדפני לגב, ומדי פעם כשיש עזרה אפשר גם להרים אותה ולהחזיק אותה על הזרוע ככה עם הפנים למטה כדי לסבן את הגב. רק לשים לב טוב טוב שלא טובלים לה את הפנים במים. לכן כדאי לעשות את זה בשניים.

היא מרגישה הרבה יותר בטוחה כשהיא מרגישה את היד שלי תומכת בה.

כשהיא היתה פיצית (גיל שבוע ופחות מ 3 קילו) היא בכתה על כשהיתה על היד שלי וכאשר שרתי לה היא נרגעה, אבל כאשר היא היתה על הדפני היא צרחה ולא משנה כמה שרתי לה.

היום היא נהינת באמבטיה אבל גם רק אם אני מחזיקה אותה. אם אני שמה אותה על הדפני היא צורחת מפחד ומחפשת עם הידיים בהיסטריה משהו לתפוס בו. כך שאני רק מחזיקה אותה ביד.

ואני גם חושבת שההנחתות לא עשויות לגרום נזק.

בהצלחה

בששון ובשמחה . הרבה יותר קל לי לקלח אותה כשהיא יושבת בו (למרות שעוד לא גיליתי איך ממש שוטפים ככה את הגב, אבל עוד נגיע לזה). ופשוט שמתי על הדפני, בעצת המקסימות כאן, חיתול בד מקופל לשניים (שהרטבתי לפני שהכנסתי אותה), והיא די נהנית (ועוד מחזיקה עם הידיים מאחורה, כאילו בסבבה... ).

צרחות אימים עד לב השמים...

איך שהחזרתי אותה לשכב על היד נרגעה הנסיכה.

בעצת גיסתי הנמכתי קצת את גובה המים והכשבתי אותה לגמרי על האמבטיה הקטנה שלה. המים כיסו חלק קטן מהראש ואני משגיחה כך שאני לא פוחדת... והנה פלא, הילדה מחייכת ומשפריצה קצת מים ומחייכת שוב.

זה כ"כ מתוק שהיא התחילה להבין את ההשפעה של הידיים שלה ונהינת מזה

שאלה יהיו הצרות שלך ושל הבת שלך  (מקווה שלא ייצא שאני מזלזלת ברגשותייך! אני פשוט משועשעת!).

היא אפילו לא התלוננה באף אחד מהמקרים 

לפעמים בהחלט קורה שאנחנו בטעות מכאיבים להם (פעם התינוקת שלי נשרטה ברגל עמוקות בגללי, ושני בנים שלי חטפו משקוף בראש כשעברנו באיזו דלת - בטח עוד מליון דברים שאני לא זוכרת). אני בטוחה שהם שמחים שיש להם אבא ואמא אוהבים שמטפלים בהם! זה מה שחשוב! את יודעת מי אף פעם לא טעה - ההוא שלא עשה כלום 

חברתי מניחה על הדפני חיתול טטרה. 

(אני לא טורחת)

אנחנו בכלל לא מסבנים תינוקות. אפשר לשים טיפת סבון באמבטיה, וזה לגמרי מספיק. תינוקות לא עובדים במוסך או בשדה, בדרך כלל... 

אצלי כל תינוק מקבל מינימום משקוף אחד בראש ליום, פק"ל. במיוחד אם הם במנשא על הגב.

אגב, בחודש הראשון לחייו של הבכור, כמעט הטבעתי אותו באמבטיה (לפני שהיה לי את הדפני) וגזזתי לו את האצבע יחד עם הציפורן. לילד ולאצבע שלום.

והשני קיבל נשיכה הגונה מהבכור בגיל שבועיים, כשהלכתי לשירותים לשתי דקות.

אה, וכמעט שכחתי: השני הפך את העגלה של השלישית, כשהיא היתה בת 10 שעות בערך... (לילדה ולעגלה שלום!)

הלכתי עם השלישי יושב בעגלה, והשניה עמדה מאחוריו. 

ירדנו ככה בירידה די תלולה, ופתאום הגלגלים הקדמיים של העגלה נתפשו בתוך מרזב בכביש שהברזלים שלו היו עקומים (לכן היה מקום לגלגלים להיתקע שם). 

מאחר והיינו בירידה התלולה, לא הצלחתי לעצור את העגלה, והיא התהפכה קדימה, כשהגלגלים הקדמיים תקועים, כשהקטן עם הפרצוף ישר אל תוך הכביש, ואחותו עפה החוצה מהעגלה. כמובן, גם אני חטפתי, כי נפלתי אל תוך העגלה ועליה. 

למרבה המזל, יצאנו בפגיעות שטחיות בלבד! ישבנו כמה דקות ובכינו בצוותא, עד שהתאוששנו, והמשכנו בדרכנו. 

(בכלל זה היה יום על הפנים - היינו שם כי היה לי משפט על עבירת תנועה)

איזה מזל שאפשר בדיעבד לצחוק על תאונות שכאלה...

שהתינוקת שהתהפכה עם העגלה בגיל 10 שעות, עשתה את זה בדיוק באותו הרגע שבו נכנסה אלינו הביתה חברה שלי, שלא ידעה שילדתי באותו בוקר. מופע מושלם!

ונשמע חמוד הישיבה בצוותא לבכי... (כן, זה חמוד רק כשלא חווים את זה בעצמנו...). אבל ברוך ה' שיצאתם רק בפגיעות שטחיות! ממש נס גלוי! (או כמה ניסים, עבור כל אחד).

וזה גם מנחם . כי אני כבר עכשיו מרגישה אשמה (שבוע 18) , שהתכופפתי ואולי היא התעקמה שם , או מי יודע איזה נזק עשיתי לה עם קפצתי מהמיטה , או למשל שאני יושבת בתנוחת עובר ...זה קצת גם עניין של גיל (בת 40 אני, כזכור)

- ותודה לכולן על התגובות החמות.

היא בכלל לא בכתה..

הכל בסדר,ושאני לא אספר לך מה אני עשיתי לילדי בטעות

טרי מאתמול פתחתי את הדלת ונעם קיבל את הדלת לתוך המצח שלו מסכנון..ואני כמובן אכלתי את עצמי..

כשאת מניקה תשתדלי שהפיטמה שלך תגיע לחך העליון שלה ככה היא לא תחנק.

ומצטרפת לגבי הדפני הרבה יותר נח ואפשר להניח בד או את הפוף הזה..

גם הילדים שלי היו דופקים את הראש שלהם בעצמות הבריח..המקום היחיד שאני לא מרופדת בו

לא נגרם שום נזק..

ועוד שלוש שאלות... איך מבדילים בין פליטה להקאה? לפי הכמות? (לפי האיכות? )

ושמתי לב שלקטנטנה יש נקודות אדומות על כל הגוף. לא בצורה מטורפת, אבל בחלק מהגוף זה נראה קצת כמו פריחה. זה טבעי אצל תינוקות?

וחוץ מטיפטוף מי מלח לאף, יש עוד דרך להיפטר מהנזלת שלה? (נראה לי שצריך לעשות לזה הגבלת גיל, כך שזה לא יופיע לפני גיל שנה או יותר).

רוב תודות

הקאה זה יותר בקשת..פליטה יותר סמוך לאכילה.

על הפריחה ובאף להשפריץ חלב אם.

ולגשת לרופא שגם יבדוק את הפריחה..

זה יכול לנבוע מרגישות למזון מסויים.

יש כל מיני שיטות לבדיקת רגישויות. אולי אחרות כאן יוכלו להמליץ...

והחלטנו שבינתיים היא תשתה רק חלב אם

ויש מצב שהיא פלטה ולא הקיאה |נשיפת אוויר החוצה בהקלה|, כי זה היה סמוך לאכילה, אבל אלו היו שלושה שפריצים גדושים.

ובעז"ה נבדוק את הפריחה מחר, ונראה מה המצב.

שאמא שלי אמרה שזה מהשומנים של החלב אם...

אחרי תקופה זה עבר ולא היתה ידועה רגישות למזון מסויים.

הפריחה יכולה להיות גם מא. כביסה של הבגדים שלך או של הסדינים או המגבות שאת משתמשת בשבילה.

לעשות לה עיסוי בבית החזה עם שמן זית וגם בגב העליון

תרגישו טוב

אצלי החלב אם עשה פלאים וממש שחרר את דרכי הנשימה לקטנה שלי.

גם מי מלח עוזרים.

בהצלחה!

היא לא תיחנק מזה, רק תצרח אולי אם זה יעצבן אותה...

חוץ מזה- איך בדיוק מכוונים לאף של התינוקת? כל פעם שניסיתי היא זזה...

נראה לי, כי פעם אחת לחצתי איפשהו שם והוא פשוט השפריץ החוצה על הרצפה. זה היה די מגניב . אבל אני לא יודעת איך עושים את זה בצורה מכוונת יותר...

וכשאני צריכה לטפטף משהו לפה של הבת שלי (ויטמין D), או לתוך האף שלה (מי מלח), אני מחזיקה לה את הראש. לא מאוד בכוח, אבל כן בצורה כזו שהיא פחות תזיז אותו. וכמובן, כדאי שיהיה טישו נגיש כדי לנגב את מה שמתפספס...

בהצלחה!

כמו שאמרו לך שטיפה..תחבושות קפואות..יש משחות ותרופות הומופטאיות בשם ארניקה.. תרגישי טוב!!

איפה משיגים את הארניקה הזו?

יש ליד השוק בית מרקחת זה נקרא אצל מני..אפשר להשיג את זה שם..תרגישי טוב

ובאמת אל תחפפי בשטיפות. כמה שיותר!

ועוד המלצה של הדור הקודם:

לשבת על גלגל ים קטן! ככה את לא לוחצת על התפרים בזמן שאת יושבת. זה מקל על הכאב

לי לא היה גלגל ים אז אני לא יודעת כמה זה עוזר, אבל גם אמא וגם סבתא המליצו...

גם לי אלה היו ההמלצות בדיוק מאמא ומסבתא...

אולי יש ביינינו איזה קשר משפחתי... סתם

לי כאב חודש בטירוף... ואז התחיל לדעוך... תלוי כמה תפרים יש... לי היו מלא (שעה וחצי תפרו אותי אם לא יותר)

הכי טוב זה אמבטיות חמות (לא מדי בגלל הטחורים) זה פשוט עוזר ממש...

הייתי עושה 3 -4 אמבטיות ביום...

ממליצה =)

בערך. וממש ממש עזר לי לשטוף הרבה אחרי כל שירותים, תחבושות קפואות כשהייתי צריכה לשבת הרבה יחסית (למשל סעודת שבת) וגם סתם מידי פעם. וחוץ מזה שקניתי בבית חולים מין תרסיס אלוורה שהייתי משפריצה שם לעיתים קרובות...    

 שתהיה החלמה מהירה בס"ד...

וכשישבתי, תמיד ישבתי או על רגל אחת או על שתי הרגליים וזה עזר!

בהצלחה והחלמה מהירה!

משחה שממש הרדימה לי את התפרים ועזרה לי...

בהצלחה! שתעבור התקופה מהר..ותרגישי טוב!

בין 6-8 שבועות..

עוד מעט יהיו רק כתמים ואז לשאול רב על כל כתם.

אני ממליצה על לימון,לסחוט 3 לימונים עם קצת סוכר ולשתות כל יום בהתחלה מגביר את הדימום ואז מחליש ומקצר.

יש גןם תה חליטת ילקוט רועים לשתות כל יום.

בהצלחה..

והמון מזל טוב.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה שפע של חלב.

אשמח לשמוע את סיפור הלידה.

אני אכתוב א סיפור הלידה בעז''ה בימים הקרובים

הייתי ממליצה לך על צמחי מרפא סיניים, שיטפלו בדימום הזה, גם מבחינת הזמן וגם מבחינת כמות הדם הנאבד.

ב"ה

את התה חליטת ילקוט רועים או צמחי מרפא סינים.
ואיך שותים את הצמחים הללו?

ובקרית משה.

אצלי זה גם היה ככה בהריון הראשון ויותר זמן עד שגילו לי: 

לקחת  את הקליפה הלבנה של פנים הרימון  להרתיח עם מיים . לסנן ולשתות את המיים.

 זה דוחה ומר ומגעיל אבל מאותו יום כבר התחלתי לספור 7 נקיים...

מומלץ לשתות חם אכשהו זה נסבל יותר

שמעתי על אותו דבר עם שערות תירס אבל אני לא ניסיתי.

מומלץ בחום !!! עבד גם בהריונות הבאים

לכל אישה לא קשור להריון..ובהריון עוד יותר צריך להיזהר מעומס על רצפת האגן כולל התינוק וכו'..

את לא יכולה להשאיר ספרים בלימודים?

לגבי 2. רק בי-ם צריך להירשם {כי אם יש עומס ואת לא רשומה ישלחו אותך לבי"ח אחר}אפשר דרך האינטרנט להדסות {הר הצופים,ועין כרם}..

ולשערי צדק צריך לסרוק ואז דרך המייל או בפקס בביקור חולים אאל"ט דרך פקס.

סיורים מודרך ע"י מיילדת יוצאים כל שבוע באותו יום באותה שעה אין צורך להירשם מראש.. יש גם מידע באינטרנט

בימי שלישי ב 16:30 בעין כרם,ימי שני בהר הצופים..אני לא בטוחה ב 100 % אז תבדקי.

שלחתי מסר על בדיקת בי"ח.

עזרת לי מאוד..!!!

אני לא יודעת מה זה אנמיה,

והתור לרופאת נשים שלי הוא רק עוד 3 שבועות.

כדי לקבל מרשם לכדורי ברזל, לא חייבים ללכת לרופאת נשים, גם רופא משפחה יכול לתת וכדאי שתלכי בימים הקרובים כי חבל על כל יום, שלא להגיע למצב של מחסור חמור מאוד.

ונראה לי שיש סוגים שונים של מחסור בברזל, הבדיקה הבסיסית שעושים היא רמות של ההמוגלובין ואם הוא מתחת לנורמה או ערך נמוך בתוך הנורמה, מתחילים לטפל בעזרת כדורים.

לא צריך להילחץ- רק לטפל.

והייתה תקופה שלקחתי מינון גבוהה כדי לאזן (ההמוגלובין היה נמוך גם קודם, עכשיו ירד יותר. הוא 10.4).

אולי אני צריכה לחזור למינון הגבוה?

ו- אנמיה זה מחלה או מצב? כלומר, אנמיה פירושה מחסור בברזל או מחלה אחרת?

בד"כ אומרים במקרה כזה לקחת 2 כדורי ברזל ליום, ולצרוך תזונה עשירה בבברזל.

אין מה להילחץ, רק צריך לטפל.

ואת יכולה לעזור לעצמך ע"י תזונה בנוסף לכדורי הברזל,

טחינה משומשום מלא,פטרוזיליה,כבד ובשר אדום..

בהצלחה תרגישי טוב!

היו לי אנמיות כבר ארבע פעמים או יותר, וכל מה שצריך (ושאפשר לעשות, כמדומני) זה לקחת יותר כדורי ברזל ולאכול מאכלים עשירים בברזל, כמו אלו שכתבו לך כאן. אני יכולה להוסיף עליהם שגם תרד וברוקולי עשירים בברזל.

אה, וניתן גם לאכול מאכלים עם ויטמין C כשאת לוקחת כדור ברזל, כי הם מחזקים את הספיגה שלו, אם אני לא טועה.

ללידה צריך להגיע עם מינימום 10.

אבל, אם יש מגמת ירידה למרות שאת לוקחת ברזל, זה לא כ"כ טוב. אם כך אז אולי כדאי שתחזרי למינון הגבוה.

פעמיים בשבוע, מנה יפה ולידה עגבניות ופלפלים אדומים או גמבות, שעשירים בויטמין C ומגבירים את הספיגה.

הכבד בונה כדוריות דם אדומות אפילו יותר מסתם ברזל!!

מאז שאני בת 8.

לא מעיזה לבלוע את זה.

לא עובר את הלוע של הפה.

תודה!

רפלקסולוגיה/דמיון מודרך להרגעה..יש הורמונים וזה טבעי אבל עדיין זה לא טוב לאף אחד במיוחד לך ולעובר.

באיזה שבוע את?

בס"ד

אני ממש בהתחלה... והיריון שעבר היה לי אותו סיפור... כמו עצבים של מחזור רק פי כמה...

ותנוחי כמה שאפשר..קחי בייבסיטר אפילו בתשלום,או אם יש משפחה וחברים שיכולים לעזור..

קבלי חיבוק גדול!

אצלי אלה לא היו עצבים, פשוט דיכדוך (וההריון היה רצוי ומשמח).

הלכתי המטפלת ב"מח-אחד".

פלאים!!

אם יש מצב להתבודדות , ולכתוב מה שמפריע זה עוזר.

אצלי דרך אגב עצבים מתבטאים בקניות מוזרות ללא שליטה - שלא הייתי מעיזה לעשות קודם לכן , וחוסר יכולת לקבל החלטה הכי פשוטה . תשמחי שלפחות העצבים לא עולים לך כסף . אמרו לי גם שצריך להסביר לבן זוג ברגע של רגיעה , שאת "במצב" - ושלא ייקח את זה קשה.

להתפלל לד' שתוכלי לשמוח מההריון בלי כל העצבים ושאר תופעות לא רצויות הנלוות.

בס"ד

אמן... תודה על כל העידודים... ב"ה עברתי בחיים דברים אז נראה לי זה יהיה בקטנה בשבילי וב"ה בעלי מקסים ומתחשב וצוחק ממני כי הוא יודע שזה לא אני וזה הורמונים... ממליצה בחום לראות ת'שיעורים של הרבנית ימימה זה מרגיע את הנפש.

נזק אם זה חד פעמי