ב"ה ילדתי בת מקסימה
והיא יונקת ממש יפה..
אני לא יודעת מה לעשות בלילה אני לא יכולה לישון עם חזיה (ניסיתי לילה אחד קמתי עם פריחה על כל השד)
ואם אני ישנה בלי אני קמה רטובה מחלב
מה עושים?
יש אפשרות..אז
לשים פדים דבקים ולהדביק אותם לחולצה..
מזל טוב!!!טוזי
אני גם שונאת לישון עם חזיה, הייתי עוטפת את עצמי במגבת וגם מניחה אחת מעל הסדין ואז לא צריך להחליף כל יום את הסדין, והמגבות לכביסה... המגבת נושמת קצת יותר...
מזל- טוב!!!כמה זמן אחרי לידה?כי זה נשמע תהליך טבעיאחותו
לגמרי. בד"כ מסתדר עם הזמן, אחרי שימים ראשונים עוברים והמלאות יורדת קצת, כמות החלב מאוזנת יותר לכמות הצריכה והדליפות נרגעות.
בינתיים- להחליף הרבה מצעים ופיג'מות. לא לא לא לעשות קומפרסים קרים בימים אלו גם אם יציעו לך זה טיפול רק לגודש ולא למלאות.
מוכר...תאנה.אחרונה
אני הייתי עוטפת את האזור בחיתול בד.
נראה לי יותר נוח ממגבת. סופג הכל, וזהו.
קורס הכנה ללידהקשלש
בנות, בנות !
עד כמה חשוב לכן שבן הזוג שלכן יגיע לקורס הנ"ל
ממש לא בא לי ללכת
ואשתי משגעת אותי לבוא איתה - מה אתן עשיתן ?
(או יותר נכון איך הבעל שלכן הצליח להתחמק |שורק| )
לי היה מאוד חשוב..יפעת1
מצד שני גם הוא רצה לבוא.. אולי תשדל רק לחלק..זה מאוד חשוב במיוחד אם אתה היחיד שמלווה אותה בלידה,
ויש דברים שלומדים על אחרי הלידה..שזה גם מאוד חשוב שתיהיה נוכח.
סורי שלא עזרתי..
קורס במקום דוסי! זה רק לנשים אולי מפגש אחד לגבריםאחותו
גם אני לא מצרפת את הבעל. ממילא לא עוזר הרבה בחדר לידה. את התאוריה אפשר להעביר לו בבית. את מה שחשוב לו לדעת- יש שיעור לגברים ולזה... מה לעשת- לא תוכל להתחמק לגמרי ( אלא אם אשתך מוותרת כמוני)
מצטער שאני מתפרץ לפהאיזה טוב ה'!!!!
יש קורסים שנעשים באופן פרטי לשני בני הזוג.
כאחד שהיה עם אשתו בקורס כזה אני חושב שזה חשוב שגם הגבר יהיה כדי להבין את אשתו יותר.
אחותו - זה מאד מוזר לי מה שאת כותבת אני חושב שרוב הנשים יחלקו עלייך והן יירצו שהבעל ייצטרף.
אני לא יודע באיזה איזור בארץ אתה גר אבל אם אתה רוצה לדעת איפה אנחנו עשינו אשמח אם תמסר"ש לי.
למה?אור77
אני גם בדעה של 'אחותו'... ממילא אף פעם לא תבינו, (וכמו שכבר כתבתי שאי אפשר להעביר דברים) כמו שאנחנו לא מבינות דברים אחרים שלכם...
מובן שאם האשה מתעקשת אז ראוי שהבעל יבוא אבלאחותו
אני רק באה להציע שיש אפשרויות שהן "נסבלות" יותר עבור הגבר המתחמק IשורקI
כפי שיש הרבה נשים שרוצות שהגבר יצטרף יש הרבה המוותרות לו נראה לי שזה הרבה עניין חברתי ( ראה בחברה חרדית- הרבה בעלים עושים מפגש- שניים ללא נשים ) מפגשים זוגיים הם רעיון נחמד אך בד"כ הרבה יותר יקר. וכפי שיש נשים שחשוב להן שהבעל ינכח בשיעור יש גברים שחשוב להם מאד לא לנכוח. יש מצב שהם יהיו שותפים בלידה ובשוק מספיק גם עם וגם בלי הקורס...( ממילא גבר מתחמק יחלום בהקיץ חצי קורס ורב הדברים יכנסו מאוזן אחת, יצאו בשניה בלי להתקל בשום דבר בדרך...)
נצלו"ש-אור77
במה הבעל יכול לעזור?? לי רק עזר שהיה איתי... אפילו להעביר דברים אי אפשר.
נצלו"ש-אור77
במה הבעל יכול לעזור?? לי רק עזר שהיה איתי... אפילו להעביר דברים אי אפשר.
בכל כך המון דברים...תאנה.
אם הוא מבין מה עובר עלייך, אז קודם כל הוא לא מופתע, לא בשוק.
אם הדריכו אותו נכון הוא יכול להזכיר לך איך לנשום, להרגיע אותך, להגיד לך מילים שיעזרו לך להמשיך.
הוא יכול להביא לך מים (נכון, לא ביד, אבל קרוב מאד) או לשאול אם את רוצה משהו.
הוא איתך - לתמוך, לעודד, ועדיף שידע מה קורה כדי שהמיילדת לא תצטרך לעזוב אותך ולגרד גבר מעולף מהרצפה...
ולא פחות חשוב (ואת זה אמרה לנו זו שהדריכה אותנו).
יש לאיש שני תפקידים חשובים:
1. לבדוק את המוניטור כשאת מחוברת. המיילדת יוצאת ובאה, את עסוקה בכאב, וזה התפקיד שלו.
2. לווודא יחד עם המיילדת שכל החלקים של השיליה יצאו אחרי הלידה.
וגם אני ממליצה על מעט מפגשים (1-2) של שני בני הזוג.
עם כל הספרים והאינטרנט היום - באמת שלא צריך יותר.
בשעה טובה!
במה הבעל עוזר..יפעת1
אני גם מעבירה קורס פרטי לזוגות..
ואני מסבירה לבעל שהשלב הראשוני{הלטנטי} הוא שלב זוגי והוא יכול לעזור עם נשימות,עיסוי,והכי חשוב
להזכיר לאישתו דברים,כשאנחנו בצירים אנחנו אמרות לא להיות בשליטה.. ידע=כח..
להבין בביה"ח מה המיילדות/רופאים רוצים ממנו.
לקרוא מוניטור,לענות על השאלות בקבלה..במיוחד אם יולדת מגיעה בשלב יחסית מאוחר..
להכיל את אשתו,מבטים,תפילות נשימות וכו'..
ואחרי הלידה יש המווווון..
לדעת שהיא לא צריכה לעשות כלום חודש וחצי לפחות,לעשות תיאום ציפיות.
להבין למה היא כ"כ עייפה,היא כל הזמן בבית ורק מניקה..להבין מה זה דורש..
לדעת על בייבי בלוז,ודיכאון אחרי לידה..
דימומים,הנקה,טחורים,הורמונים דמעות..ועוד ועוד...
נכון, אך לא כל בעל חייב להגיע לקורס לשם כךאחותו
הרבה מידע ניתן לקבל מן האשה, מספרים, מעיון יחד באתרי אינטרנט לרוב, ומקורס מזורז לגברים בלבד. כך שאם הגבר ממש מרגיש רע עם זה גם אשתו יכולה ללכת לקראתו ולא תמיד לצפות שרק הגבר ילך לקראת האשה ( הייתי שובינסטית משהו???)
אני סימנתי לבעלי פרקים נבחרים בספר,פפריקה--
יש דברים שקראנו יחד.
אחרי הלידה הוא פשוט זרם, והאמהות שלנו היו לו מורות מצויינות והשלימו את הידע החסר בדרשות ודוגמאות.
אבל נראה לי שאם ממש חשוב לה- כדאי שתלך לפגישה או שתיים. זה ירגיע אותה- ורוגע ובוטחון הם גורמים חשובים בהקלת תהליך הלידה ותחילת הטיפול בתינוק.
שיהיה במזל טוב!!
קשלש-הנה לך דרכי התחמקות...ענת=)
ב"ה
בדרך כלל הקורס בשעות הערב, אך שבעלי היה צריך ללכת לערבית ואז היה נשאר ללמוד שם עד שהקורס הסתיים...
האמת, לי היה חשוב שהבעל היה בקורס כדאי שהיה מודע איך אפשר לעזור לפני הלידה, מה האני עוברת כשהוא קוסס ציפורנים מחוץ לחדר...וכו'...
אך אחרי השיעור הראשון של הקורס הבנו שאם הקורס הוא לא דתי בהגדרה אין לבעל מה לחפש שם.
ואז וויתרתי לו להכנס איתי, אך הייתי צריכה שילווה אותי כל פעם (נסיעה של יותר מ3שעות...)
ואז וויתרתי לו להכנס איתי, אך הייתי צריכה שילווה אותי כל פעם (נסיעה של יותר מ3שעות...)
אך אני ממליצה על הספר "בשעה טובה" אם אני לא טובה שמה מיכל היא אחות במקצועה.
שאת הספר הבעל יכול לקרוא ולהיות יותר מעורב מאשר להסיע לביה"ח..
שאת הספר הבעל יכול לקרוא ולהיות יותר מעורב מאשר להסיע לביה"ח..
קשלש, קשלשחיפושית אדומה
מעניין מה הסיבה שאתה לא רוצה ללכת לקורס...
בכל מקרה - כמה דברים שכדאי שתיקח בחשבון לפני שאתה מחליט מה דעתך בעניין הקורס (נשים יקרות, אם אמרתי פה דברים לא נכונים מפאת חוסר ניסיוני, אנא תקנו...) :
1. לפני שתלכו לחדר לידה, יש שלב לא קצר (כמה שעות, לפעמים יום שלם - זה משתנה מאישה לאישה אך לרוב זמן זה ארוך יותר בלידות ראשונות) שבו האישה סובלת מצירים, אשר הולכים ונהיית חזקים ותכופים יותר - וכל זה בבית איתך. ברוב הקורסים מדריכים אתכם ונותנים כלים שונים להתמודדות עם הכאב, ולבעל יש לפעמים יש חלק לא קטן בהם.
2. כדי שלא תגיעו מוקדם מדי לבית היולדות (ואז ישלחו אתכם לטייל במחלקות בית החולים), אתם צריכים להכיר את כל הסימנים שהלידה באמת מתקרבת. ולפעמים האישה לא תהיה מסוגלת לזכור את הכל ולהחליט באופן צלול אם אכן הגיע הזמן - ולכן חשוב שגם אתה תכיר את כל הסימנים ותעזור לה למדוד את הזמנים השונים וכו' (פירוט הדברים יינתן לך בקורס...)
3. בחדר לידה עצמו, יציעו לכם הצעות שונות לגבי שיכוך כאבים, ובנוסף, לפעמים הלידה תתפתח באופן שידורש התערבויות רפואיות שונות שיוצעו לכם, ואתם תצטרכו להחליט אם לקבל אותם או לא. גם אם אשתך למדה את כל החומר היטב, רוב הסיכויים שבלידה היא לא תזכור הכל וגם לא תהיה מספיק מרוכזת או עם כוחות להחליט החלטות שונות (במיוחד כשההחלטה היא נגד המלצת הצוות הרפואי - וזה קורה), ולכן חובה שאתה תדע בדיוק על מה הרופאים מדברים ומה ההשלכות של כל התערבות כדי שתוכלו להחליט ביחד. בנוסף, ההחלטה המשותפת נותנת ביולדת בטחון שהיא עושה את הדבר הנכון.
4. אחד הדברים שאישה צריכה בזמן לידה זה להרגיש שהיא שולטת במצב. לפעמים צוות בית החולים לא מספיק פנוי כדי לתת ליולדת את התחושה הזאת, והעובדה שאתה איתה ויודע איך ומתי לפנות לצוות בבקשות שונות - עוזרת מאוד ליולדת להרגיש שיש לה שליטה במצב.
5. אחד הדברים המרכזיים שבו תוכל לעזור לאשתך במהלך השלבים השונים של הלידה זה לנשום נכון ובהתאם לכל שלב (יש טכניקות נשימה שצריך להכיר). אם לא תלך לקורס לא תדע לעזור לה בזה - וכמעט כל יולדת צריכה את העזרה הזאת, כי קשה להתרכז ולנשום נכון כשמאוד מאוד כואב לך....
6. הכי חשוב - אשתך היא החברה הכי טובה שלך. מאז שהתחתנתם אני מניחה ששיתפתם אחד את השני בכל מיני דברים שעברו עליכם. עכשיו היא הולכת לעבור את אחת החוויות החזקות והמכוננות ביותר בחייה. טבעי אם כך שהיא תרצה שתהיה שותף מלא בחוויה...
7. תאמין לי, שברגע שתבוא מוכן ועם הידע והכלים הנכונים, אתה בעצמך תדע להתמודד בצורה הטובה ביותר עם התהליך המיוחד והנפלא הזה שנקרא לידה. לפעמים, האבות מרגישים כל כך חסרי אונים - דווקא במצב שבו האישה שלהם הכי צריכה את התמיכה שלהם. לימוד מוקדם יוריד את הסיכוי שתיכנס להלם או משהו בסגנון...
אנחנו אישית לא עשינו קורס הכנה ללידה מפאת מרחק וכסף , אבל שנינו קוראים הרבה ואני משתפת את בעלי היקר בכל פיסת מידע שאני לומדת לגבי הלידה. בנוסף, אנחנו הולכים בע"ה למפגש עם תומכת לידה קרוב יותר ללידה, כדי שתלמד את בעלי ואותי טכניקות התמודדות שנות עם הכאב (נשימות תרגילים וכו'), ותשלים לנו את הדברים שלא קראנו...
בהצלחה בהחלטה!
וסליחה על האורך...חיפושית אדומה
ועל זה שחזרתי קצת על דברים שנאמרו.
הגישה שלי אמביוולנטית....דידי
מצד אחד התחשק לי מיד לקפוץ בגערה- מה זאת אומרת- היא אמורה להיות בהריון (עם כל הכרוך בכך) וללדת (את הילד שהוא גם שלך) ואתה מנסה להתחמק מקורס???? אולי גם היא תנסה להתחמק מההריון ומהלידה
צודקת שהיא משגעת אותך- השקעה מינימלית ותוכל לשמח אותה ולגרום לה להרגיש שאתה באמת שותף.
מצד שני- מכיוון שלצערינו או לשמחתינו הריון ולידה הם תפקידיה/ שליחותה של האישה, ומכיוון שבפועל אין לגבר את היכולת להבין או להרגיש מה באמת עובר על האשה, וגם אין לו את היכולת לעזור טכנית בחדר הלידה מפאת איסורים הלכתיים- אולי אין צורך שהבעל ילך לקורס אבל חשוב שאשתו תעדכן אותו בדברים הרלוונטיים ובתחושותיה ושהוא יקרא בספרים את הפרקים הרלוונטיים.
וכמו בכל דבר - כל זוג לגופו. אני בעצמי לא הלכתי לקורסים לפני הלידות. קראתי ספרים שונים, ולא בשבילי לעשות עניין מהלידות- פשוט לעבור אותן וזהו. ובאשר לבעלי- כשלי כואב, אני לא מסוגלת שיהיו לידי- זה מעצבן אותי, מה גם שלפעמים זה בלתי אפשרי (בלידה האחרונה עברתי את רוב הצירים במקלחת של חדר הלידה). הוא פשוט נשך את שפתיו והתפלל.
בסיכומו של דבר- אני חושבת שתלך לקראתה בתקופה רגישה זו, אבל תנסה לדבר איתה על כך ואולי להגיע לעמק השווה ולהבנה מה באמת יהיה יעיל.
מסכימה עם זה...אור היום
שכדאי שתלך לקראתה.
בעלי כן בא איתי לקורס הכנה ללידה, אז אני לא דוגמא, אבל כדאי לדבר על זה ולראות מה מתאים לשניכם.
בהצלחה!
חשוב מאודאנונימי (פותח)אחרונה
בעלי ואני עשינו קורס פרטי והמיילדת העלתה לנו המון נקודות למחשבה לקראת הלידה.
לבעלי היה חלק מאוד חשוב בלידה הוא תמך ועודד פיזית כל עוד הוא יכל ואח"כ במילים ומבטים\
שלנו היו מאוד משמעותיים.לא הינו מגיעים לתובנות כיצד לעשות זאת בלי הכנה.
לידה זו חוייה זוגית שצריך להתכונן אליה כמו שהולכים למדריך חתנים ולמדריכת כלות.
שאלה..אז
יש למישהי מושג מה עושים עם תחורים שהופיעו אחרי לידה ?וכבר חצי שה...
תלוי אם מציק או לא, וכן הלאהאחותו
אולי בכלל מדובר בפיסורה ואז זה שגעון.
אם את בכללית- יש פרוקטולוגית לנשים ( כן כן יש אשה בתחום!!!) באזור גוש דן כמדומתני . בכל מקרה שווה להבדק כי כל טחור וטחור ולפיסורות יש טיפול שונה .
יותר פירוט באישי אם תרצי.
היי,קודם כל להקפיד עליפעת1אחרונה
המון שתיה,וירקות,פירות יבשים שיהיה לך יציאות רכות.
כשאת בשירותים שימי שרפרף מתחת לרגליים,ותשתדלי לא ללחוץ ולא להיות לחוצה בשירותים קחי לך את הזמן.. ותנשפי נשיפה בלומה תכווני כלפי מטה,
יש משפחה טבעית שנקראת הממליס,למרוח אחרי כל קינוח.
בהצלחה!!
ישנה דרך לנקות מוצצים (לאחר שימוש)??אור77
להרתיח במים..יפעת1
זהו... שמניסיון זה לא עוזר.אור77
הבעיה היותר גדולה זה הליכלוך שנשאר בתוך פיטמת המוצץ....
אז יש חור במוצץ..יפעת1
תנסי לסחוט את המוצץ ולהוציא את הליכלוך..
רעיון! 
אור77
תימניה, תקנו חדש...חיפושית אדומה
הלו?!אני חצי תמניה..יפעת1
וזה לא פרסים?
חחחחאור77
חכי, תתחילו לקנות מוצצים ב50 ש"ח... נראה אותך! ;) אני לא מסוגלת לראות אותו כ"כ מגעיל! כבר אחרי 3 חודשים, אם לא פחות זרקתי 1.....
אגב...אור77
אל תדאגי, יש לי עוד מוצצים.... רציתי לדעת אם זה אפשרי ואיך... כי אם זה כ"כ מסובך, אז לא שווה להשקיע. ותודה ליפעת!
יקירתי,חיפושית אדומהאחרונה
אם מוצץ שעלה לך 50 ש"ח (וזה די מופרז) מתלכלך מבפנים, אז או שעבדו עליך והמוצץ ממש לא איכותי, או שהבן שלך בעל יכולות מיוחדות בקריעת מוצצים...
בכל מקרה - אמא שלי וחמותי היו מציעות לך להכניס את המוצצים למדיח (הן מכניסות למדיח כמעט כל דבר שאפשר). אני מניחה שזה יעזור מאוד.
פורום לאנשים בעלי מחלות כרוניות.אנונימי (פותח)
ברצוני לפתוח פורום חדש שיהוה מקור תמיכה לאנשים נשואים החולים במחלות כרוניות.
אנשים התמודדים בגידול ילדים יחד עם הקושי שהמחלה גורמת.
על מנת לפתוח את הפורום המנהל ביקש שאבדוק האם יש מספיק ביקוש בשביל פורום שכזה.
אשמח לתגובות כאן או באישי.
(השירשור הנ''ל באישור המנהל).
שיטת אביבה - מפגש היכרותנחשונית
יפעת, אם את חושבת שזה לא המקום להודעה זו, את יכולה למחוק.
------------------------------------
תפילות זה חשוב, כנראה הכי חשוב. אבל אנחנו צריכים לעשות גם השתדלות מעשית מלמטה. שיטת אביבה יכולה לעזור באופן מעשי מאוד לבעיות נשיות של נשים. יש הוכחות, יש הצלחות.חודש טוב ובשורות טובות.
------------------------------------
שיטת אביבה
תני לגוף שלך לעשות את שלו...
שיטת אביבה היא שיטת אימון ייחודית המבוצעת באמצעות תרגילי התעמלות ומשפיעה על המערכת ההורמונאלית של האישה. השיטה נועדה לפתור באופן טבעי, ובלי התערבות חיצונית, בעיות פוריות, מחזור לא סדיר ותופעות גיל המעבר.
השיטה מחזירה לאישה את השליטה בגופה ובתהליכי הפריון הטבעיים, ללא כל התערבות רפואית, תרופות, כימיקלים ואמצעים מלאכותיים אחרים
יהודית פוני, מנהלת המרכז, יועצת בכירה ומוסמכת ע"י אביבה שטיינר, ונחשבת לממשיכת דרכה. מאחוריה 20 שנות ניסיון בהדרכה ואימון בשיטת אביבה.
מפגשי היכרות עם שיטת אביבה
לקראת פתיחת קורס המדריכות הבא יתקיימו שני מפגשי היכרות עם השיטה ועם יהודית פוני,
מנהלת מרכז שיטת אביבה.
ב-19/8 בשעה 21:00
וב-14/9 בבשעה 10:00 בבוקר.
המפגשים מיועדים הן למתעניינות בקורס מדריכות והן למתעניינות לצורך לימוד עצמי וטיפול אישי.
לקראת פתיחת קורס המדריכות הבא של שיטת אביבה, יתקיימו מפגשי היכרות עם השיטה וינתנו הסברים על קורס המדריכות ועל עבודת המדריכות לאחר הקורס.
בין הנושאים שיוצגו במפגשים:
-
הסיפור של אביבה שטיינר ופיתוח השיטה
-
הרציונל של השיטה - למה בעצם גורמים התרגילים בגוף?
-
סקירה על סדרות התרגילים של שיטת אביבה ויעודן
-
סיפורי מטופלות
-
סקירה על קורס המדריכות
-
תקופת הסטאז'
-
הקשר של המדריכה למרכז שיטת אביבה
-
המפגשים בהנחיית הגב' יהודית פוני, מנהלת מרכז שיטת אביבה, אשר גם תעביר את קורס המדריכות. במפגשים יוקרן סרטון בו יודגמו תרגילי השיטה.
-
מפגש בוקר: ביום שלישי ה-14/9 בשעה 10:00
המפגשים יתקיימו בתל אביב ברח' בן יעקב 2א' פרטים בטלפון 052-3211616
לתיאום פגישת אבחון ראשוני
ברקסטונים בשבוע 29 (?!)אנונימי (פותח)
צירים מדומים, התקשחויות של הבטן...
מציק לי, מפריע, אני לא מסוגלת לנשום!! והבעיה היא שאין לי עם מי לדבר עכשיו (הדולה שלי בחופשה משפחתית, להתקשר לאמא אי אפשר כי מאוחר עכשיו, חוץ מבעלי אין אף נפש חיה בסביבה...)
עזרה- מה עושים??? איך מונעים? איך מתגברים על הכאבים? מה יקל עליי? אני מודעת לכך שהגיוני (מה הגיוני פה? אני רוצה לישון כבר
. נמאס לי) שיהיו ברקסטונים בשבוע 29, כלומר, זה יכול לקרות... אבל איך בכ"ז "דוחים" אותם?
. נמאס לי) שיהיו ברקסטונים בשבוע 29, כלומר, זה יכול לקרות... אבל איך בכ"ז "דוחים" אותם?
אשמח לפתרונות זריזים...
(מקלחת לא עזרה לי)
לשתות!!!!להיות לאם
פשוט לשתות ולשתות וגם לשנות תנוחות לפעמים זה עוזר.
כל הכבוד! הגוף מתכונן ללידה ב"ה!יוקטנה
אפשר לנצל את הברקסטונים להכנה ללידה
בוקר..יפעת1
איך את מרגישה??
בעיקרון אם זה לא עובר במנוחה,שינוי תנוחה או מקלחת וזה סדיר צריך ללכת לבדוק אני ממליצ הלפני לנסות לעצו רעם חצי כוס יין אדום.. ואז את בטוח ישנה..
ברקסטון היקס- לא בשבוע 29!!!אחותו
אם יש מידי פעם התקשות של הבטן שאינה מלווה כאב אלא רק תחושהלא נעימה- עד 3 פעמים, זה סביר.
לפי התלונות שלך נשמע שזה נמשך יותר זמן או מלווה כאב. לשתות הרבה ולפנות מיד לבדיקה רפואית. לא, זה לא נחשב תקין בשבוע כזה מוקדם
בסופו של דבר...אנונימי (פותח)
אתמול בלילה התייאשתי מלחכות לתגובה שלכן 
(תודה לכן בכל מקרה על התגובות והעצות), אז נכנסתי שוב למקלחת (הפעם ארוכה יותר) שתיתי מים (אני מכירה את עצת היין, אבל אני פשוט לא מסוגלת. לא אוהבת יין) ונשכבתי על המיטה. ובסוף, אחרי משהו כמו 10 דק' העייפות הכריעה את הצירונים השובבים ונרדמתי.
(תודה לכן בכל מקרה על התגובות והעצות), אז נכנסתי שוב למקלחת (הפעם ארוכה יותר) שתיתי מים (אני מכירה את עצת היין, אבל אני פשוט לא מסוגלת. לא אוהבת יין) ונשכבתי על המיטה. ובסוף, אחרי משהו כמו 10 דק' העייפות הכריעה את הצירונים השובבים ונרדמתי.
בבוקר קמתי, וב"ה עד עכשיו לא תקף אותי שום צירון שובב, שום התקשות של הבטן...
אני אדבר עם אמא שלי בע"ה, וגם עם הדולה... כדי להיות יותר רגועה (גם בשבוע שעבר זה קרה לי מס' פעמים, אבל בצורה דיי נסבלת, יחסית לעכשיו).
אחותו- מה שהרגיע אותי (אני טירונית, אז אני לא יודעת אם את יכולה להתחשב בדעתי. אבל בכ"מ-)זה שהצלחתי להרדם. ולכן אני פחות לחוצה. האמת שאני מעדיפה קודם כל לדבר עם הדולה שלי, ולא ללכת ישר לבדיקה רפואית (אם היא תגיד לי ללכת אני אלך, אבל אני מעדיפה להתייעץ איתה קודם כל).
ושוב תודה לכולן! מקווה לבשר לכן רק בשורות טובות...
לזכור שאנחנו הדולותיפעת1
לא סמכות רפואית.. ואם הצירים המדומים הגיעו אחרי קיום יחסים הליכה בחום או חוסר שתיה זה פחות מדאיג כמובן..
וגם אם הם פעם ב..או פחות מ 3 פעמיים..
בשורות טובות!
בהחלט...אנונימי (פותח)
כמובן, אני מודעת לכך... אבל תמיד זה טוב להתייעץ (ובכל זאת, הדולה מכירה אותי, לה אני יכולה לתאר יותר מה הרגשתי, ואני כן סומכת עליה. וכמובן שהיא לא תקח אחריות ו"תמנע" ממני לגשת לבדיקה רפואית. בנוסף, הדולה שלי היא גם מיילדת לשעבר שזה גם פלוס גדול).
הליכה בחום? ואם אני במצב צבירה נוזל במשך כל שעות היום, וגם בבית? וגם אין מזגן? (קריצה, בלי חיוך)
(קריצה, בלי חיוך)דולה+מיילדת זה פלוס ענק לא גדול.אגב,מה היא אמרה?אחותואחרונה
מתנה ליולדתdola
מחפשת רעיונות למתנה למישהי אחרי לידה שישית משהו שווה (עד 200 ש"ח)
אשמח לרעיונות.
תודה!
עיסוי מפנק בביתיהודיה מא"י
אם היא לא גרה בחור נראה לי שאפשר להשיג דבר כזה ב200 ש"ח. חפשי בגוגל או בדפי זהב.
וכמובן אם במקרה עוד אין לה: מנשא, כרית הנקה טובה, אוניברסיטה לתינוק (שאולי הקודמת נהרסה כבר אחרי 5 ילדים)ודברים כאלו.
אפשר תלוש לחנות הלבשה תחתונה טובה, שתתפנק לה עם איזה חזיית הנקה אכותית.
4 חבילות טיטולים...
יהודיה אהבתי הכל חוץ מהטיטולים...אני ירושלמית
מה זה משלוח של 'חסד'? זאת מתנה...
אלא אם כן זאת היתה בדיחה...
חצי בדיחהיהודיה מא"י
שמעתי פעם סיפור(אמיתי) על מישהו שלפי בקשת האב הטרי הביא במתנה חבילת טיטולים.
ב200 ש"ח אפשר לקנות 4 חבילות טיטולים....
דווקא זה מתנה לא רעהחילזון 123
בתנאי שהם לא משתמשים ברב פעמיים או ב"שיטת הקשב"...
זה משהו שימושי שתמיד צריך ולא זול בכלל.
עם כל ההוצאות של הלידה זה יכול מאד לעזור ואי- אפשר לפספס, שאר הדברים זה מאד עניין של טעם מה אוהבים וכו',
חנות הלבשה תחתונה למשל לא בטוח שהיא תמצא משהו מתאים ואז סתם היא נתקעה עם התלוש, או שצריך להגיע עד לתאריך מסויים ולא תמיד יוצא להגיע למקום וכו'
צודקתAvrechitאחרונה
עם כל ההוצאות של תינוק חדש, הייתי שמחה שיממנו לי טיטולים להתחלה...
בקשר למנשא - מתנה מאוד שימושית, אבל זה משהו שהיא חייבת לדעת מה היא בדיוק רוצה. ממילא ב200 ש"ח אפשר לקנות רק מנשא בד, למיטב ידיעתי.
עיסוי לגמרי!!יפעת1
ואפשר גם שובר לארוחה לה ולבעלה..או בייביסיטר לילדים..
לצערנואחותו
אנחנו נאלצות להפחיד על פי המלצות משרד הבריאות שקבעו על פי מחקרים שיש יותר מקרים של מוות בעריסה ל"ע אצל תינוקות שישנים על הבטן. עם זאת יש "גורמים מגנים" נוספים והם: הנקה, מציצת מוצץ (!! יותר מובהק אפילו משינה על הגב!) , אי עישון של הורי התינוק- לא בסביבתו ולא במרפסת ביתו.., מניעת מצעים רכים ופוכיים במיטת התינוק ( כריות, פוך נוצות, מזרון רך).
התאוריה שעומדת מאחורי הכל (כי אין שום ממצא ברור, לצערנו אלו תינוקות שמתגלים לפתע בבקר...) היא שאצל חלק מן הינוקות מערכת הנשימה במוח כנראה אינה בשלה מספיק ואם תינוק שכזה יישן בצורה שגורמת לשינה עמוקה יותר- הוא עלול "לשכוח לנשום" את הנשימה הבאה כי מע' המח תהיה רדומה מדי. זה מצליח להסביר את כל הדברים הקשורים ל"סטטיסטיקות הנוראיות: שינה על הגב קלה משינה על הבטן. שנתם של יונקים קלה משנתם של מוזנים מתמ"ל ( שבעצם אצלם זרימת הדם עוברת ברובה למעיים לפעולת העיכול וגורמת עייפות ולאו דווקא שובע... כמו שבת אחרי החמין) , מצעים רכים עלולים לגרום לשקיעת הראש בין המצעים, כליאה של פחמן דו חמציני באזור בו מונח התינוק- וזה גם גורם לעייפות ( ניסית פעם להיות זמן רב בחדר דחוס- הרעננות די נעלמת ממך) עישון- טוב מה נדבר? כמובן שייווצר נזק למע' הנשימה. ושאף אחד לא יגיד שהוא מעשן רק בחוץ, את הריח והחומרים ה"מרגיעים" הם פולטים מפיהם גם זמן רב אחרי הסיגריה במרפסת... מציצת מוצץ- הגילוי החדש של המחקרים- כנראה מכיון שזה גורם לפעולת מציצה וחיפוש כמעט כל הזמן- גורם לעירנות מסויימת של המוח ולקיום קשרים נוירולוגים במוח כך שמרכז הנשימה לא "נרדם עמוק".
לסיכום- אם יש הרבה "גורמים מגנים" והחיים הופכאחותו
לטירוף, אז הרבה הורים משכיבים על הבטן. אבל זו לא המלצה לכתחילה בכלל.
על הבטן הרבה יותר נוח להם וכמובן שמותר ואף רצויאנונימי (פותח)
ומה לעשות...ההנחיות הם דוקא על הגב כי זה בטוח יותר....ואת עושה נכון שביום את נותנת לו לישון על הבטן...כי רוב שעות היום את ערה ובודקת,ובלילה את עייפה ויותר ישנה [או לפחות מקווה לישון]לכן אלו ההמלצות לא לקחת סיכון[על הדברים שהפחידו אותך..]חשוב להשכיב על הבטן כדי לפתח את שרירי הצואר שבבוא היום הוא ירים אליך ראש כשהוא שוכב על הבטן,ויתן לך את החיוך הכי יפה וממיס
........ובטיפת חלב ישבחו אותך שאיזה יופי הוא מרים ראש.שכיבה על הבטן במהלך היום ועירנו ההורים ודאי!!! לאאחותו
סותרת שינה על הגב... אפשר גם וגם . גם להרים ראש יפה וגם לישון (או ליתר דיוק- לא ממש לישון) בלילה על הגב...
ככל שהגיל עולה- הסיכון פוחת
ולהמשיך להניק!!!!!
לא לגלות לאף אחד..יפעת1
אני משכיבה מלידה את הבנים שלי על הבטן..
ככה הם מתפתחים טוב ב"ה,ישנים לא משהו
רק כשאני מפסיקה להניק הם לומדים לישון..
הרגעת אותי, לפחות אני לא הסוררת היחידה..פפריקה--
גם אני משכיבה על הבטןיוקטנה
אני תמיד משתדלת להקשיב ללב שלי, ולדברים שהוא אומר לי, ולא להקשיב להפחדות כלליות, שלא מתייחסות ספציפית לילדים שלי, אלא לכלל הציבור. הלב שלי מכיר את הילדים שלי, ויודע מה טוב להם. ההפחדות מכירות סטטיסטיקה של כלל הציבור, ולא מכירות אף אחד אמיתי.
ההפחדות כלליות...3 פרחיםאחרונה
הצליחו להלחיץ אותי הילדונת נירדמת על הגב בלי אבל ילדון אוהב יותר על הבטן אז הוא נירדם ואחרי שהוא רדום ממש אני הופכת אותו וכך אני רגועה יותר בלילה במשך היום כשהוא נרדם על הבטן אני משאירה אותו ככה ועוקבת כל הזמן אני מאד פוחדת אבל משתדלת לחשוב הגיוני ועם אמונה שלמה בבורא!
רק רוצה לשתף....אנונימי (פותח)
שלום לכולכן....
אני בתחילת הריון חמישי ומרגישה זוועה.כל היום מקיאה, חלשה מאוד לא מצליחה לתפקד בבית כמעט.
כל ההריונות שלי היו כך פחות או יותר, אבל כשיש פחות ילדים או ילדים קטנים זה משום מה פחות מפריע לפעילות הבית התקינה. ועכשיו אני מרגישה כאילו היה עדיף שהיו מרדימים אותי לכמה חודשים עד שהכל יעבור וככה אני אפול פחות לנטל על המשפחה והסביבה שלי.
וכך אני מוצאת את עצמי שבנוסף על ההרגשה הפיסית הרעה אני מרגישה רע ובוכה כל היום שאני בקושי מתייחסת לילדים שלי. ושהבת הקטנה שלי אומרת , "אמא קומי" אני לא יכולה לעשות את זה.
בעלי אומר לי שאנחנו צריכים להגיד תודה על הכל ולראות הטוב בכל דבר (קל לו לדבר) אבל אני כרגע רואה רק את הבאסה שלי ולא מבינה את הקב"ה איך הוא בדיוק רוצה שנביא ילדים לעולם אם קשה לנו כלכך בהריון???????????????
הבן החכם שלי מאוד שמח לראות איך קללת חוה עובדת על אמא שלו, וכל היום מצטט לי את הפסוקים הנ"ל
אבל דייייייייי אין לי כוח יותר!!!!!!!
יצא קצת מבולבל , אבל גם אני מבולבלת
סליחה אבל הייתי חייבת להוציא את זה
טוב שכתבת....תמיד טוב לדעת שיש מי שמבינות אותךאנונימי (פותח)
ואת ההרגשה הזוועתית שאת עוברת עכשיו...גם בעלי מנסה תמיד להאיר את עניי עם תראי מה קורה בעולם....אצל אנשים אחרים...ב"ה שאצלינו זה כך וכך...וכו..זה נכון כשהורמונים משתוללים בהריון או אחרי הלידה...זה לא תמיד מנחם,המשפטים האלו במיוחד שאצל בן הזוג אין עליות וירידות דרסטיות במצבי רוח ובתחושות הגופניות אבל תדעי שהוא אומר לך את זה רק כי הוא אוהב אותך...ומבין אותך....
לגבי הקב"ה בודאי אני לא יכולה להגיד כלום...רק שהוא עושה הכל באופן שהכי נכון וראוי לנו,גם אם לפעמים קשה לנו עם זה..........קבלי חיבוק ענק ממני ותמיד תכתבי לנו ....זה מקל על ההרגשה
טוב ששיתפת...אור היום
זה מאוד עוזר. מניסיון אישי 
הקושי הזה של ההתחלה מאוד מוכר לי, אבל אצלי- ברוך ה'- זה עבר אחרי כמה חודשים (טוב, רוב הבחילה עברה, לכל הפחות).
אני הייתי פשוט מדברת עם ה' במצב שלך. הקושי שלך להודות על הטוב שבו ה' בירך אתכם הוא מובן מאוד, לאור זה שאת מוצפת בַּקושי, אז... תביאי את הקושי הזה לקב"ה. כלומר, תגידי לו במילים שלך שקשה לך, שאת לא מבינה מה הוא רוצה מכם, שאת זקוקה לו ולעזרה שלו, שאת רוצה שהוא יבוא ויהיה איתך, ועוד... במילים שלך ולפי מה שמתאים לך. פשוט... קחי את זה אליו. זה לא נועד להתמודדות שלך בלבד. שמעתי או קראתי לא מזמן, שהקשיים נועדו לקרב אותנו ל-ה'. והרבה פעמים, בלי שאני חושבת על זה תוך כדי הקושי, זה באמת מה שהקושי עושה עבורי. מקרב אותי לקב"ה.
ו... אולי גם תעשי דברים שטוב לך איתם- שמיעת מוזיקה, קריאת ספרים וכו'. דברים שימלאו אותך בשמחה ויתנו לך נשימה עמוקה כזו, של רווחה...
חיבוק גדול, ותרגישי טוב
שלום חברה יקרהפפריקה--
מקוה שתגובה זו תמצא אותך קצת יותר נינוחה וקצת פחות עמוסה פיזית ונפשית.
אנחנו איתך, יש הריונות קלים, יש קשים ויש כמעט בלתי אפשריים.
באחד מאלה הזכירה לי אימי את אמרת חז"ל "לפום צערא אגרא"
ככל שהצער גדול כך גם הפיצוי והשמחה אחר כך גדלים.
אז מחזיקה לך אצבעות- סליחה, אולי עדיף מדליקה לך מזגן בחום הזה,
הלואי ויכלתי להגיש לך כוס מיץ קר או מילקשייק- כאוות ליבך, וממליצה לך לקרא, להקשיב למוזיקה ולמצא תעסוקה חביבה.
לחברה בבית את יכולה פשוט לאמר שאת עכשיו עם סוללות ריקות לתקופה של עשרה חודשים.
נראה לי שכמו שאת תקבלי את עצמך קבלה אמיתית ותשלימי עם זה שאת עכשיו בפשטות חלשה, חסרת אונים, עייפה וכל אלו, כך כולם יקבלו אותך, ישלימו עם המצב, יעזרו עד כמה שאפשר ויתפללו שתתחזקי.
לא עשית שום דבר רע! זו מתנה טובה עטופה בקושי גדול שקיבלת משמיים ויתנו לך את הכח והתבונה להתמודד עם המתנה ועם הקושי.
תרגישי טוב עם עצמך.
ותכתבי כשבא לך- אנחנו כאן!!
ואם את באזור ירושלים וסביבותיה- אולי אפשר להקפיץ לך משהוא טעים???
קראתי שוב את שכתבת וחשבתי לי...הציטוט: אנונימי (פותח)
" איך הוא בדיוק רוצה שנביא ילדים לעולם אם קשה לנו כלכך בהריון???????????????"בדיוק כך הוא רוצה,ההריון הוא מסוג הדברים שקשים לנו בחיים ויש בהם הרבה צער פיזי ונפשי אבלהשכר שאת מקבלת על כך ב"ה הוא תינוק שנוצר אצליך בפנים,את שותפה ממש לריבונו של עולם ביצירה חדשה.אני יודעת שאי אפשר להרגיש את זה,ולחשוב על זה כשאת חשה כ"כ למטה בהריון,אבל עצם הידיעה שזה עובר,שזה מצב זמני לעומת 120 שנה ב"ה שלנו בעולם זה מקל,אל תנסי להילחם בעצמך ולהיות מתוסכלת מהמצב שלך תנסי לזרום ולקבל את התקופה הזאת בסלחנות לעצמך,כשאני הייתי בהריון האחרון פשוט הורדתי פאזה,וכולם הבינו גם הילדים הגדולים וגם הקטנים,אי אפשר לומר שהם התחשבו בי יותר מהרגיל,אבל אני הייתי סלחנית לעצמי ואין מה לעשות לא הכל,היה כמו שהייתי רוצה,הכל עשיתי במינימום שבמינימום....והכי חשוב שהבעל מבין ותומך.
יקירה!יפעת1
כל הכבוד לך על עוד הריון מבורך ב"ה.
השלישי הראשוןכפי שאת יודעת/מכירה אכן מעייף..
יש אפשרות לבבייביסיטר חופשה זוגית?
או אולי טיפול בשבילך רפלקסולוגיה,עיסוי??
קבלי חיבוק גדול..
ואנחנו כאן בשבילך לקיטורים וכמובן גם לשמחות!!
קשה???....אנונימי (פותח)
את באמת בקושי כל ההקאות הילדים והבעל לא עושים לך חיים קלים אך זו רק תחילת הריון
את במצב של עובדת עצות עד כדי תסכול הבא ע"י שיתוף בכתב ..
עכשיו תקראי על מישהי שבאמת לא מבינה למה את לא מתנחמת בטוב הטוב הכי טוב שיש לך ....הילדים שלך השמחה .
אני כנראה בין רבות שיש להן מה שנקרא עקרות משנית ,ההריון הראשון שלי היה בלתי נסבל שאלתי את אותן שאלות ,כל ההריון היו סיוט של הרחות הכל הקאתי, במקום להשמין רזיתי..הלידה היתה פלא וכשאת מחזיקה תינוקת פצפונת מתוקה את כולך אבל כולך באושר והודיה לבורא עולם .אח"כ את צופה בגדילה ורוצה עוד אני רוצה באמת אך ישנה קושי זה כורך המון..תסכול כן בכי ואולי געגוע לגרוע שבהריון ההקאות העייפות והבכי ובסוף זה באמת משתלם ישלה אחים ,אחיות. תחשבי כמה משעמם לגדול בתור בת יחידה שיש לה חברות שלהן יש אחים.
לסיום תתעודדי בהכי טוב שיש לך... הקול המתוק של הקטנה שאומרת לך קומי ,תדעי שבוסופו של דבר הם יהנו מאוד מהעניין שאמא בהריון .בהצלחה רבה בהריון שתנצלי מפתקה של חווה,ובעת שעת רצון ללידה תלדי בבריאות לך ולולד .שתזכו לשפע השגחה ושמחה .חודש טוב ומבורך ורגוע.
יעוץ...יום
אני בשבועות האחרונים צופה פה בפורום ונהנית לקרוא... רציתי לשאול- אני בתחילת הריון שלישי ולא מצליחה לאכול כלום! הכל גורם לי לבחילות..,יש למישהי רעיון מה אפשר לאכול?אני כל הזמן רעבה!ועם בחילה ביחד,בנתיים רק ירדתי..(שזה נחמד..)אבל אני ממש לא מתפקדת בגלל זה..
שמעתי איפושו שדברים קשים כמו בסקויטים, קרקרים וכותכלת דומה לים
עוזרים מאוד.
טוסטים (צנימים) יכולים גם כן לעזור.
ואני מכירה משהיא שהתחילה כל בוקרפפריקה--אחרונה
בתפוח אדמה שלוק.
זה נורמאלי בתוך שלל התופעות האנורמאליות בהריון
תמצאי לך משהוא קל ועדיף בכמויות קטנטנות.
אולי תתנחמי לשמוע שבדרך כלל זו מתנה של השליש הראשון, כך שיהיו לך בעזר"ה עוד כמה חודשים לתפוח.
חתך מקיסריאנונימי (פותח)
אני ב"ה בהריון שני, הלידה הקודמת היתה בניתוח.
לאחרונה אני מרגישה מידי פעם את הצד הימני של החתך...
אולי כי הבטן מתנפחת וגדלה עם ההריון, לא יודעת...
זה נורמלי? או שעלי להתייעץ עם רופא על כך?
רק שלא ייקרע לי לפתע הרחם ח"ו! לכן אני שואלת ולא משתיקה את ההרגשה שם...
אם יש כאן כאלה שאחרי קיסרי- אשמח לשמוע קצת מנסיונכן...
איזה שבוע את?יפעת1
שיליה קידמית או אחורית?
קודם כל להיות רגועהאנונימי (פותח)
בודאי שהמקום רגיש...בהריונות,לאחר הקיסרי,מניסיון אישי.ההריון מתפתח ב"ה ויש שינויים,ומתיחה של האזור,אצלי בהריונות אחרי הקיסרי היו גרודים ואיזה הרגשה של המקום עצמו. בפעם הבאה שאת אצל הרופא את יכולה לשאול
כדי להשקיט את עצמך.ובודאי עבר די זמן מהניתוח שלך ,ושום דבר לא יקרע לך פתאום ח"ו...
אז לילה טוב ונטול דאגות..................שנתיים אחר לידה בקיסריפפריקה--
בעיקר בקיץ ובמיוחד עם הלחות הרגשתי חוסר נעימות ועיקצוצים.
6 שנים אחר כך ניסו לעשות לי היפוך (עובר עכוז) וכשהרגשתי כאב עז במקום התפר הרופא הפסיק .
לרומינהיעל -ND
איזה שבוע את?
כמה זמן אחרי הניתוח?
התשובה די תלויה בשאלות האלה. וחוץ מזה, להתייעץ עם הרופא שלך - אף פעם לא יזיק!
שיהיה לך שבוע טוב.
במקרה אני יודעת שהצלקת הפנימית שלי עבה ותקינהאמאקנגורו
כי כך אמר הרופא שלי כשראה אותה באולטרסאונד לפני הלידה הקודמת, ואני חייבת לומר שהצלקות שלי- גם הפנימית וגם החיצונית- מאוד רגישות, למגע, לקור, ובכלל. כל ההריון אני מרגישה אותן, וגם בשיגרה. ככה הגוף שלי- רגשוש...
בכל אופן זו לא אמורה להיות בעיה, אבל כמובן- אני לא רופאה ורק על עצמי לספר ידעתי...אז כדאי לשאול רופא ליתר ביטחון.
אני אישית לא מתרגשת מכאבים בצלקות. אולי כי עברתי ניתוחי בטן גם לפני הקיסריים, וגם הצלקות האלה רגישות אצלי, אז אני רגילה...
מה נותנים לתינוקת לאכולאנונימי (פותח)
תקשיבו יש לי מלא רגשות אשמה התינוקת שלי בת 11 חודש לא עלתה במשקל כמה חודשים טובים. אין לה שיניים עדיין אז כל מה שהבאתי לה זה: גרבר, רסק תפוחים, בסקוויט, מטרנה, בננה, במבה, באדי. לקח לי זמן לקלוט שאולי פשוט הרעבתי אותה.
אל תרדו עלי אני מרגישה נורא, אני פשוט כמעט לא מבשלת אז לא הכנתי לה דבים מזינים וטחונים כאלה.
אנא עיזרו לי, מה לתת לה לאכול, מהר!!!!
אל תרדו עלי אני מרגישה נורא, אני פשוט כמעט לא מבשלת אז לא הכנתי לה דבים מזינים וטחונים כאלה.
אנא עיזרו לי, מה לתת לה לאכול, מהר!!!!
לחם עם אבוקדויפעת1
טחינה,מרק ירקות טחון עם גרונות הודו או עוף..
בטטות,תפו"א {פירה..}
את מניקה אותה או שהיא לוקחת מטרנה?
אהה.עשית לי חשק לאבוקדוגםזולטובה
מה אני יעשה עכשיו? בעלי לא כאן שאני אשגע אותו עם הקריזות אוכל שלי שהוא אוהב לציית אליהם כמו חייל בצבא..
הוא נסע לכמה ימים כי הוא מדריך טיולים..
רוצה אבוקדו...
יפעת תביאי לי אבוקדו..
חח ..סתם.. אולי ארד למרכז יותר מאוחר לראות אם יש להם אבוקדו
ו
טוב, הנה תגובה מאחות טיפת חלב אז קחי נשימהאחותו
ראשית: האם התינוקת ינקה? מה שאר עקומות הגדילה שלה? איך ההתפתחות שלה? כל אלו מדדים שאין להתעלם מהם כי: 1. לתינוקות יונקים יש עקומת עליה במשקל שונה בתכלית מן המוזנים בתמ"ל. הם בד"כ עולים היטב ואף הרב עד 6 חודשים בערך ואז מתחילים לעלות במתינות רבה , הרבה יותר לאט מילדי תמ"ל. זה לא בגלל הרעבה או בעיה בהנקה אלא פשוט משום שככה זה וכנראה שכך נכון שיהיה. בגיל 5 אין הבדל משמעותי בין יונקים ללא יונקים פרט לעובדה המשמחת שאצל יונקים יש הרבה פחות מקרים של השמנת יתר! 2. עקומת משקל יכולה "לשחק" עם כל מחלת חום, בקיעת שיניים וכד'. עקומת הגובה והיקף הראש משעותיים פי כמה לצורך בדיקה של ליקוי תזונתי על פני זמן! גם תינוקות יונקים, ששחררנו אותם מלעמוד בתנאים המחמירים של עקומת המשקל, אמורים לעלות בצורה סבירה בעקומות הגובה והכי חשוב- היקף הראש. כל עוד עקומות אלו תקינות- נהדר! 3. תינוק בחסר משמעותי עשוי להראות הפרעה בהתפתחות מוטורית. קשה למצוא תינוקות " מורעבים" שהתפתחו לגמרי רגיל בכל המישורים (מוטוריקה, רצף שינה סביר ( לא אמרתי שאין להתעורר בלילה...), התפתחות שפה וקשר)
עוד כמה מילות עידוד: האם אתם, ההורים, גדולים וגבוהים או צנומים וקטנים?
לי יש בבית בלי- עין- הרע ששה ילדים יונקים מעל שנה, כולם גרדו את העקומות הנמוכות בקושי, כולם היום ב"ה בריאים, אחד מחונן, אחת יצירתית, אחת באלעבוסטה, בעלי בטחון עצמי ויכולת חברתית. אבל- נו, קטנים! ( זה כי ההורים שלהם, איך לומר, לא ממש גבוהים...... וזו עוד מחמאה)
בלי קשר לנ"ל- יש לערוך מס' בדיקות בסיסיות לראות אם חוסר עליה במשקל נובע אכן מבעיה אורגנית או פיזיולוגית : ספירת דם, רגישות לגלוטן ( צליאק) בלוטת תריס, תפקודי כבד וכליות, בדיקות צואה ושתן. משום מה יש לי הרגשה שהן תהיינה תקינות כפי שקורה בד"כ(אולי אנמיה.... שזה יותר נפוץ) ואם אכן תקין- אז מהיום את ישנה בשקט ( ולא כותבת הודעות ב1 בלילה...)
רק אם בגיל מאוחר יותר רואים גם המשך נסיגה או שמלווה בנסיגה בגובה- פונים לאנדוקרינולוג ( מומחה הורמונלי) וזה בסדר, גם אליו הרבה מגיעים ומקבלים תשובה שזה בסה"כ דפוס גדילה איטי ( בד"כ מבצעים בדיקת הורמון גדילה רק אם יש גדילה מממממממש איטית בכמה עקומות)
לענין המזון- כבר אמרו לך: מגוון פירות- הוסיפי להן ביסקוויט או אבוקדו או תמרים ( אפשר מתמרים דחוסים ללא גלעין) טחינה גולמית. לירקות- הוסיפי כף שמן קנולה או זית בכל ארוחה, אם מקבלת תמ"ל אפשר להוסיף גם כף שמן לתמ"ל או חומר שנקרא " פוליקוז" שהוא בעצם תוספת סוכרים מורכבים. שלא תחשבי שתמיד המבושל מכיל הרבה יותר קלוריות. ובכל זאת- תם עידן העצלות- מדי פעם צריך לבשל . הוסיפי למרק ירקות גם קצת קוסקוס או אטריות דקות למרק- זה בהחלט יצור מרק מזין ועשיר יותר
צריכה עוד עידוד??? מוזמנת לפנות! בהצלחה ותגדלי בנחת!
וואו..איזה תגובה מושקעת!יפעת1
תודה,חשוב מאוד..
חחח זה הבייבי שלי להדריך הורים...אחותו
וחוץ מזה שקל לי להזדהות איתה.
הרבה לקוחות איכשהוא מגיעים להתייעץ איתי כשהם מקבלים רושם שהם הרעיבו את ילדיהם. תמיד אני אומרת שמי שמרגיש ממש רע- מוזמן לבוא אלי הביתה , הוא יראה את הקטנים שלי ואת הגדולים שלי וירגיש הרבה יותר טוב
יישר כוח!dola
מקצועי ונעים גם יחד!
אחותו
מסמיקהאגב- לא צריך שיניים כדי ללעוס צריך חניכייםאחותו
ואפילו טוב לתת לה לחם בחתיכות כדי שתלמד ללעוס, זה גם מפתח ומאמן את שרירי הפה והלשון ומונע בעתיד שיבושי דיבור
^^^ לקטנה שלי לא היו שיניים עד גיל שנה וחצי והיאחמסה עלינו
אכלה הכל...
לגבי העליה במשקל- welcom 2 the club ....
גם אצלי הייתה כל הזמן בעקומות הנמוכות וירדה מהן ברגע שעברנו ליותר אוכל ופחות הנקה.
והיא עדיין קטנה אחרי 700 אלף בדיקות דם...
אפשר לתת דייסה- קורנפלור, אורז, שיבולת שועל (אפשר להכין לבד ולטחון. גבינות, לחם בחתיכות קטנטנות, ירקות מבושלים עם עוף/ הודו בקציצות או טחון. צ'ריוס הרגילים- בלי דבש. טחינה- בזהירות מחנק לדלל עם הגבינה או משו.
פסטה, קוסקוס, אורז...
לא חלב ניגר, לא דבש
ונראה לי שאם היא היתה רעבה היא לא הייתה רגועה.
בהצלחה!
מה וואו? אני רוצה לדעת שהתעודדת,זה מה שחושוב בעיקראחותו
וואוואנונימי (פותח)
ממש תודה, אתן עשר. אבל אני צריכה טיפ טיפה יותר הסבר לגבי הכנת האוכל:
מה זה אומר- לירקות הוסיפי כף שמן? איזה ירקות? איך מכינים את זה?
מרק ירקות עם גרונות הודו? איך טוחנים כזה דבר?
ניסיתי לתת לה קציצות שהכנתי לה מעוף טחון אבל היא לא ידעה מה לעשות עם החתיכות בפה שלה איך מלמדים ללעוס עם החניכיים?
כנ"ל עם אורז היא לא בולעת, ניסיתי בעצמי לאכול אורז בלי ללעוס וזה באמת קשה, אז תסבירו לי קצת יותר.תודה תודה תודה
ראשון ראשון...אחותו
1. ירקות- כל המגוון. אם אינך משתמשת באבקת מרק את יכולה בגיל שלה להפריש ירקות מהמרק עוף של שבת שלכם: גזר, דלעת , קשוא, בצל, תפו"א, קולורבי, לפת........... אם יש כאן ירק ברשימה שהיא מעולם לא טעמה- הוסיפי אחד ממנו לירקות שכבר טעמה בעבר, הבחיני שאין תגובה חריגה (אלרגיה, כאב בטן) ויופי- פעם הבאה הוסיפי עוד אחד. אחרי שמעכת במזלג (לא בלנדר בגיל כזה- כדי לאמן את פעולת הלעיסה) - פשוט לפני הגשה קחי כף שמן קנולה , ערבבי במזון והאכילי אותה.
אפשר להכין פירה עם חמאה- גם טעים וגם משביע
גרונות הודו- קשה לטחון אם אין לך מטחנה, יש לו מן סיבים ארוכים כאלו , אבל אם מבשלים שוקיים או ירכיים במים של המרק ( עוף מכובס) אז קל לפורר את זה לתוך המרק ירקות.
כדי להרגיל ללעיסה- ביסקויט לתינוקות שתחזיק ביד , פריכיות אורז, חתיכת לחם גדולה - זה מתפורר לאט לאט לפה. לתת בהשגחה של מבוגר . וגם קציצות- היא לא תדע בהתחלה... עד שתלמד.
אורז- חייב להיות מבושל זמן ממושך לפני מתן, כמעט דייסתי.
בהצלחה
אם אפשר להוסיףאנונימי (פותח)
לטגן את העוף שמוסיפים למרק.
להעשיר את האוכל עם קטניות (חומוס, שעועית וכו')
להושיב אותה לאכול עם כל המשפחה.
לנסות בדרך של ניסוי וטעיה איזה צאכל אהוב עליה (פסטה, צ'יפס, לחם וכו')
לא שמתי לב אם ציינת או לא רצוי מאד מעקב רפואי ע"י רופאת ילדים, דיאטנית ישנם מרפאות אכילה לילדים ושם את מקבלת טיפול מקיף של כל הגורמים ביחד.
ומילה לעידוד גם אצלי גילינו שהקטנטונת לא עותה במשקל ובשום עקומה וב"ה טולני במרפאת אכילה והיום המצב ב"ה ב"ה ב"ה מצויין.
נ.ב.
הכי הכי חשוב אמא לא להתייאש !!!!!!!!!!! כל ההתחלות קשות אבל ברגע שהם חוזרים לאכול העסק פשוט רץ. ואל אבל פשוט אל תכניסי לך ראש שהרעבת אותה יש תינוקות כאלה שלא אוכלים וצריך לטפל.
שיהיה בהצלחה
מותר לנצל??? וכמה מים צריך לתת??mp4
תינוק בן 11
שיונק מלא ואכל מוצקים
כמה צריך לשתות בימים חמים אלו?
אחרי כל ארוחה מים..יפעת1
וגם סתם ככה אם הוא לא רגוע..
זאת לא אשמתך, אבלאנונימי (פותח)
בלי רגשות אשמה הייתי חושבת שאת מתחזה... 
קודם כל תלכי לאבחון אצל רופאה, זה מעבר לעזרה של אחות. היא אמורה לעלות במשקל וצריך לבדוק שהכל בסדר, תתחילי בבדיקות דם.
יש הבדל בין לא עלתה לירדה במשקל.
חשוב מאוד לראות אם ההתפתחות שלה נורמלית או לא מבחינה מוטורית, אם היא נראית לך חלשה, חסרת כוח או חזקה ובסדר למרות חוסר העליה במשקל.
מבחינה רשמית הלחץ הרציני מתחיל כשיש נפילה במשקל מתחת לאחוזון 3 ו/או עצירה בגדילה.
תבדקי אם יש לה בכלל תיאבון או שאוכל לא מענין אותה בכלל. ילד רעב אוכל. רק מה, יש ילדים שלא רעבים...
עד גיל שנתיים ממש אסור להביא לילדים מאכלים מופחתי שומן (כמו חלב דל שומן), השומן חשוב להתפתחות המוח.
לכי לדיאטנית עם דפי מעקב של 3 ימים רגילים ופירוט האוכל שהוצע ונאכל, וכמה. היא תוכל לברר כמה קלוריות היא צורכת וכמה חסר, אם חסר מבחינה קלורית, ותעזור לך לבנות תפריט בהתאם, ב''ה.
דברים עם הרבה קלוריות: במבה- קלוריות משתנות בהתאם ליצרן, חלב קוקוס מלא- לא מופחת שומן, עוגיות קוקוס (כוס וחצי קוקוס + ביצה + מעט סוכר, בזהירות באפיה שלא ישרפו), סמנה או חמאה, עוגיות חמאת בוטנים (כוס חמאת בוטנים + ביצה + מעט סוכר), אבוקדו, טחינה, גבינה צהובה, מאכלים מטוגנים... כל הדברים שתמיד שמעת שתשמיני אם תצרכי בכמויות- זה הזמן להכין אותם לקטנה... אם היא ממש לא עלתה במשקל ויש לחץ שהיא תעלה מסיבות טובות (אני לא מדברת על סבתא שאוהבת לראות תינוקות שמנמנים, אלא צורך רפואי), תתמקדי במאכלים עם הרבה קלוריות. אם היא בפיגור ואוכלת מעט, רסק תפוחים לא יעזור לה בהרבה. בגיל הזה ברזל ושומן חשובים יותר, ובטח למי שלא עולה במשקל. תשכחי ממרק ירקות דליל- היא לא בדיאטה.
היה לי דף מפורט שהוכן על ידי מרפאה בעיסוק לגבי מרקמי מאכלים לפי גיל. ממרוסק אמורים לעבור לאוכל לעיס וקשה (על מנת לחזק שרירים, עוד לא בכדי להחליף ארוחה), לדברים מוצקים קשים אך 'מסיסים' כמו פתי בר, צ'יריוס, עוגיות וקרקרים לתינוקות, לאוכל רך בקוביות קטנות כמו אבוקדו, דלעת שעברה בישול יתר, קיווי, תפו''א ובטטות מבושלים, ובגיל 11 חודשים, אם היא מסתדרת עם המרקמים הנ''ל אפשר לעבור לחתיכות קטנות של פרוסות נקניק דקיקות, פסטה רכה, חביתה מקושקשת וכדומה. אחרי כל זה, בגיל שנה יהיה אפשר לנסות חתיכות צ'יפס, לזניה ועוד. אני בטוחה שלרוב הילדים אין בעיה להתרגל לאוכל גם בלי הקפדה על ההוראות הנ''ל, אבל רק כדי לוודא שאין עייפות שרירים אם היא לא אוכלת הרבה, שווה נסיון.
נסי להאכיל אחרי אמבטיה של מים פושרים-חמימים. או להאכיל בחוץ באויר הפתוח. אולי זה יעזור לתיאבון.
הרבה מאוד מיץ תפוזים יכול לעזור עם התיאבון. אבל זה לאחר שבוע או שבועיים של הרבה מיץ תפוזים טבעי כל יום.
אם הבעיה היא תיאבון ולא פתרת אותה בדרכים אחרות, שתדעי שיש תרופות להגברת התיאבון.
תתני לה ויטמינים מתאימים.
נשימה עמוקה- ורק שתדעי שאם הבדיקות דם בסדר, התזונאית לא יכלה לעזור, והיא מתפתחת בסדר- שמעתי מרופאת הילדים שדיברה עם מומחית בתחום שהיתה לה מרפאה לילדים עם בעיות אכילה במשך שנים שהיא ראתה מקרים כאלו שהילדים מתפתחים יפה רק לא אוכלים ולא עולים היטב במשקל, וכל הבדיקות מראות שהכל תקין, ולאחר תסכולים רבים של הורים ומטפלים, הבעיה נעלמת בגיל 4-5, הם פתאום אוכלים כמו שצריך ומדביקים את הקצב מבבחינת המשקל והגובה.
(הי אמא של... 
, לא היה צפוי שאני איכשהו אמצא את ההודעה ואגיב? אין מקרה, רק מה' 
)
, לא היה צפוי שאני איכשהו אמצא את ההודעה ואגיב? אין מקרה, רק מה' )גלידה לטובה
שלום! אמי מספרת שאחי לא רצה לאכול כ"כ רק גלידה אהב מאוד אז הרופא שאל ואמר -אז תני לו גלידה... - (יש בזה מרכבי מזון טובים).
ברור שתנסי לתת לה עוד דברים אבל זאת גם אפשרות טעימה וקלה לאכילה בלי שיניים
ועכשיו בקיץ מצויין-מקרר !
בתיאבון !
חברות יקרותאנונימי (פותח)
תודה! לא ציפיתי לכל כך הרבה מידע ועצות. התעודדתי ופתחתי במבצע השמנה.
שמתי על המקרר את רשימת המאכלים ואני משתדלת לתת לה כמה דברים מהרשימה כל יום.
נתתי לה חמין מעוך במזלג בשבת והיא טרפה 2 צלחות. אני מכינה לה ביצה מקושקשת כל בוקר ולהפתעתי היא אוכלת את זה מצויין.
טחינה- ניסיתי לתת לה היא ממש לא אוהבת. חשבתי להכין חומוס טחון ולערבב עם הטחינה כך שזה פחות מורגש- בהשראת כל העצות לגבי קיטניות.
אשמח לעוד רעיונות אם יש לכן.
ותודה, חשבתי שאגמור את חיי בכלא ואתנוסס בעיתונים בשם "האם מרעיבה מספר 2" אך עכשיו אני מרגישה שיש תקווה לאחריתי...
תענוג לשמוע! הרבה הצלחה בהמשךאחותו
נסי להוסיף את הטחינה לפירות.
כשהיא תהיה בת שנה ותןכלי לתת לה לטעום דבש ( במנות מאד קטנות בימים ראשונים- חצי כפית ולא יותר) תוכלי להכין לה ממרח חלבה על לחם...
מזון לתינוקתאנונימי (פותח)
א] התחילי עם ירקות מאודים. גזר, תפו"א וקישוא מבושלים במעט מים בתחתית הסיר עד לריכוך בלבד ללא תוספת מלח או תבלינים. לאחר הבישול מעכי את הירקות במזלג [לא בבלנדר] והוסיפי מעט חמאה. הגישי את פירה הירקות בתוספת גבינת קוטג'. פשוט מעדן . ילדי גדלו על זה.
ב] הכיני פירה תמרים. משרים 2-3 תמרים במים חמים . מועכים אותם המזלג עם מעט מהמים עד לקבלת פירה .
ג] הכיני ממרח חלבה ביתי למריחה על לחם מלא. ערבבי 1/2כוס טחינה עם 1/4 כוס מים .הוסיפי דבש לפי הטעם או סילאן טבעי.ערבבי היטב .
לבריאות ובתיאבון
הערה - רק זהרות עם הדבשאמא לא מקצועית
ישנם ילדים שעלולים לפתח מחלה מסוכנת עקב חוסר התמודדות של הגוף הצעיר עם החיידקים שבדבש (מחלה עם שם לועזי לא זוכרת בדיוק)
רשמית ממליצים לתת דבש רק מגיל שנה, אבל כמובן שאין שום דבר מקודש דווקא ביום המסויים הזה (מבחינת התפתחות פיזיולוגית אני מתכוונת, כמובן...) מאד ייתכן שבגיל 11 חודש היא כבר מסוגלת להתמודד אבל שמעתי גם על ילד מעל גיל שנה שניזוק מדבש. אז אני נזהרת ובפעמים הראשונות נותנת מעט ובוחנת את התגובה.
חוץ מזה - טחינה גולמית + דבש זה נורא טעים - וגם פרווה וגם בריא וגם לא מצריך השקעה בהכנה. (אצלנו זה הולך בלי מים)
יום שלישי פעמיים כי טוב..יפעת1
המסורת החדשה
ואני אתחיל כמובן..
חזרתי עכשיו מאירוסים של חברה קרובה מאוד ויקרה..
היינו היום בבריכה פרטית כל המשפחה..
ויש עוד המון דברים טובים ב"ה שימשיך כך!!
מסורת מקסימה! ואמשיך:אני ירושלמית
הנסיכה שלנו (בת 11 חד') מתחילה לפטפט!!
טוב, עוד לא ממש לפטפט אבל היא בדרך...ב"ה! כל יום היא מוסיפה מילה... היום אחי היה אצלנו (קורים לו אליהו) והיא קראה לו אהו... איך נגנבנו!
טוב, עוד לא ממש לפטפט אבל היא בדרך...ב"ה! כל יום היא מוסיפה מילה... היום אחי היה אצלנו (קורים לו אליהו) והיא קראה לו אהו... איך נגנבנו!קניתי לי תיק מקסים הערב, אמנם יקר יחסית.. אבל פירגנתי לי...
חוזה מעצבן שעבדתי עליו הרבה, נחתם בשעטו"מ
הכנתי א. ערב מושקעת לבעלי, אפילו שלא היתה לי טיפת חשק...
איזה טוב ה'!!
כי הרבית טובות אלי!!!
יום שלישי!!3 פרחים
כבר כאן עוד שבוע שכבר כמעט נגמר
- היום ראש חודש אלול- אני לדודי ודודי לי חודש הסליחות הרחמים...
- המלך בשדה!!!!!!!!!
- היום אני פה ערה בשעות הקנטות של הלילה עם התינוקת שלי ב''ה!! היא ערנית כאילו שעכשיו 2 בצהריים
- התינוק שלי כבר ישן ב''ה!!
- יש לי חתונה הלילה אח של חברה טובה בקרוב בשבילה!! בעיתו ובזמנו
- הייתי קצת עצבנית ונפגשתי עם בעלי בסופר איך שהוא חזר מהעבודה וקצת התעצבנתי על שטויות ממש סתם אח''כ ניהייה כבר מאוחר והיינו אם התאומים אז חזרנו הביתה במונית בדרך אחרי בקשתי סליחה הסברתי לו שהיה לי קצת כאב ראש וקצת לחץ לארגן את הבית הוא חייך אלי ואמר שהוא נשוי לי באושר ובאהבה כשגם במצב רוח 'קודר' ולא רק כשהכל טוב ויפה וזה היה מאד מרגיע........כמובן שאחרי זה דאגתי לשידרוג מידי של הארוחת ערב ואכלנו גלידה!!!
- הו הו הו הו הו איזה טוב ד' איזה טוב ד' הו הו הו הו הו תודה לך ד' תודה לך ד'
- הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו
- בינתיים התינוקת נרדמה ב''ה לילה טוב ויום נפלא לכולנו
כן- המלך בשדה, והשדה מלא פרחים (לא רק 2 פפריקה--
והוא מראה לנו פנים שוחקות וסולח על שטויות.
חודש אלול, ואני אוהבת את ההחלטות הטובות שפתאום קל יותר לעמוד בהן.
אתמול בעלי נהג באוטובוס שהסיע הלוך וחזור ילדים מיוחדים עם כל מני אחוזי פיגור ובעיות לקיטנה שמפעילה בעיר אשת חסד, בתקופה שאין להם מוסדות -- ב-ח-י-נ-ם! כדי שההורים יוכלו לנוח, לטייל עם שאר הילדים, לאסוף כח ולנצל את הימים שנותרו עד לסיום החופשה.
הסעה מפתח הבית, משעה 7:00 ועד ל5:00 אחה"צ כל הצוות מתנדב!
והוא חזר הביתה מלא התפעלות מהיחס החם והלבביות של הבחורות המתנדבות, המארגנות ולכ מי שעובד שם.
ריבונו של עולם- כמה אתה טוב שנטעת בנו כאלו אנשים, חוס ורחם על עמך שלח רפואה ובריאות לכולם.
חודש טוב ומבורך
בשורות טובות
וזה שרשור ענק! תודה לך יפעת על פקיחת העיניים המחודשת בכל יום שלישי.
נראה לי שאאמץ את הרעיון גם בבית הספר.
תודה לכן על השיתוףף פעולה..יפעת1
אני שמחה שזה עוזר ומשמח אתכן..היום...חיפושית אדומה
הכאבים בנקע בקרסול שלי פחתו!
הנפיחות אמנם גדלה, אבל ברור שגם זה לטובה 
מדהימה..יפעת1
תרימי רגליים למעלה,ותניחי את הרגליים בגיגית עם מים.
זה בע"ה יעשה לך טוב..
מישהו קרא לי?!גםזולטובה
אז נישארו עוד יומיים עד שהחצי חוזר מהדרכת הטיול של ה11 ימים סביב הארץ עם קבוצה מחו"ל
היום עשיתי בדיקת דם ראשונה ושתן (חוץ מאשר בדיקת בטא ראשונית) ואני בשבוע 15 הייתי בטוחה שהאחות תכעס עלי שלא באתי עד עכשיו למעקב הריון אצל אחות.. והיא לא על כעסה כי היה הרבה לחץ במרפאה...והיא לא שמה לב בכלל שזאת הפעם הראשונה שאני באה למעקב,רק דחפה לי מחט נתנה לי כוס לשתן ושלומלום על ישראל
הצלחתי לשכנע חברה שיש לה פחד מאוטובוסים ומאוד תלותית בבעלה ובמכונית שלו בלצאת,לצאת איתי לעיר. עזרתי לה עם התינוקות והצחקתי אותה ואותם כל הדרך והיא למרות שהייתה לחוצה מאוד שמחה כשהגענו לתחנה מרכזית, והיא הצליחה לראשונה מזה המון זמן לקנות בגדים,ואז אחרי שעתיים של כיף בעלה בא לקחת אותה הביתה בחזור מעבודתו.. והיא ממש הרגישה גיבורה וגאה בעצמה(גם אני,זאת החברה שילדה יום אחרי תינוק חי,והייתי בסביבתו די הרבה זמן ולא התרסקתי)
יום שלישי פעמים כי טוסט
אוי נו מה אמרתי עכשיו בא לי טוסט..
עם רסק..
וטבעת של בצל סגול...
וזיתים..
ופרוסת גבינה צהובה..
ולחם טרי..
מי שלא הזילה ריר עכשיו שתקום.. אני מלאת ריר
מצטרפת!יוקטנה
יום הולדת לבעלי, והצלחתי עם המתנה!
שתפי אותנו..יפעת1
מה קנית??
פעמיים כי טוב... אה...אחותואחרונה
היום קצת קשה לי. בד"כ ימי שלישי קשים ( יוצאת ב7 בבקר מן הבית, חוזרת ב20) אבל היום קשה כפליים. יכולות להציץ בפורום הורות להבין למה... (פה כותבים דברים טובים)
אז זה שרשור בשבילי, אני אעשה מאמץ גדול:
הבקר היה לי את הרכב שבד"כ עם בעלי. הוא נשאר בבית עם הילדים כך שיכולתי לצאת קצת יותר מאוחר ולחזור להפסקה באמצע היום!
ביתי בת השנה ו3 חודשים החליטה השבת לפתע שהיא מפסיקה לינוק היה לי נורא קשה ועצוב שככה זה פתאום יגמר,ממש הרגשתי נפגעת (מצחיק לא?) היום התחלתי לקבל בשמחה את זה שהיא פשוט שבעה ומרוצה מאוכל של גדולים וזהו ( אבל קשה לפרה... מה לעשות...)
בעלי יצא הלילה עם בני לטיול, רק שני הגברים האלה, עד מחר בערב ומשמח אותי מאד שהם ככה ביחד,יוצרים קשר מיוחד משלהם.
יש לי ילדים מקסימים ותודה לקב"ה על כל אחד ואחד על מיוחדותו ומורכבותו, ועל הלימוד שהוא נותן לנו יום יום מעצם גידול הילדים.
למיטב ידיעתי עד גיל 7 שבועות בערךאני ירושלמית
אבל אחותי עשתה לילד גדול יותר. לפי הסבר ששמעתי מרופא מומחה, לא ניתן לבצע את הבדיקה לאחר 7 שבועות משום שהמפרק גדול מדי ולא ניתן לראות היטב האם יש בעיה במפרק או לא.
אבל מאותה הסיבה לאיחור שלך, ראיתי רבים שמגיעים לאולטראסאונד בגיל גדול יותר...
לדשעתי כדאי שתשאלי אורטופד ילדים האם עדיין יש טעם לערוך בדיקה בגיל כזה...
אפשר לעשות גם הרבה אחרייהודיה מא"י
הסיבה לעשות מוקדם כ"כ זה כדי לטפל מוקדם, לפני שהילד מתחיל להיות פעיל.
לפי מה שזכור לי עשיתי לבן שלי בגיל שלושה חודשים...עטרה12
השאלה היא האם אפשר לסמוך על הזכרון לי
הכי בטוח לשאול רופאת ילדים או משו כזה... מספיק גם טלפון לטיפת חלב/ קופת חולים, האחיות שם די מבינות בעניינים...
גיל מומלץ: 6-8 שב'. אפשר גם אח"כ אלא אם כן יש סיפואחותו
סיפור משפחתי קודם.
האולטראסאונד הזה נועד לאבחן שאכן פרק הירך נבנה לגמרי במהלך חיים הרחמיים. אם לא- הוא ימשיך לצמוח מחווץ לחיי הרחם אך אז יש לעקוב אחר צמיחה טובה ובזוית נכונה ( מאד פשוט אם תופסים בהתחלה) משום שאם יצמח בצורה לקויה עלול לגרום נכות משמעותית לפרק הירך.
אם בבי"ח לא אמרו לך למהר עם הבדיקה ואין במכתב שחרוןר שום כיתוב על בעיה במפרקי ירך : ( הגבלה בפישוק / חשד ל chd וכד') סימן שלא דחוף במיוחד
בבית החולים לא אמרו כלוםאנונימי (פותח)
כשהייתי אצל הרופא ילדים בגיל חודש,הוא בדק אותה ...וגם לא אמר כלום...נראה לי שהוא שולח כרוטינה
השאלה אם בגיל חודשיים כמעט וחצי זה בסדר לעשות או שזה קצת מאוחר מדי?! כי ההמלצה היא בגיל חודש וחצי...ומה לעשות שלא היו תורים עד לתאריך שנקבע... ומכאן באה השאלה שלי,ותודה על התשובה הקודמת.
כנראה שבדיקת רופא תקינה.זו אכן רוטינה ולכן לא דחוףאחותו
ולא מאוחר מדי
הסיבה שעד גיל צעיר כ"כ היא שהמפרק גדל יותר אח"אני ירושלמית
ובמקרים שיש צורך, כדאי מאד לבצע את הבדיקה במועד, משום שאצל בני לא בצענו את הבדיקה, ובגיל מאוחר יותר נאלצנו לבצע בדיקת רנטגן שהיא פחות בריאה.
לבן שלי היתה הליכה כשהרגלים שלו 'פנימה' והרופא בדק האם זו בעיה שנובעת מהמפרק או רק מהרגל עצמה.
עד גיל 8 חודשים יהיה קל יותראור77אחרונה
לטפל בילד אם תהיה בעיה לכן עד גיל זה אפשר לעשות... וכמובן שעדיף כמה שיותר מהר. אבל לא בהול... ב"הצלחה! ובבריאות! 
משהו שקצת מכביד עליי.אור היום
הייתה לי שיחה לא מזמן עם גיסתי, שילדה לפני בערך חצי שנה, בנוגע לשאלה באיזה בית-חולים ללדת.
בזמן האחרון די חשבתי על "מעייני הישועה", פשוט כי זה הצטייר לי כמקום שיהיה לי נעים ללדת בו. אבל גיסתי אמרה לי שמאוד כדאי לי ללדת בבית חולים אחר, שגם כן נמצא באזור, שאמא שלי עובדת בו. היא אמנם לא עובדת במחלקת יולדות, אבל לדעת גיסתי, זה לא משנה- עצם זה שהיא עובדת שם יגרום לזה שהיחס אליי יהיה יחס טוב ולא ישכחו אותי שם (לדוגמא, לא יחברו אותי למוניטור שלא עובד ויילכו).
כל כמה שאני חושבת על זה, לא ברור לי עד כמה זה שאמא שלי עובדת שם ישפיע, כי יחס אנושי אמור להיות בכל מקום (עם דגש על "אמור", לאור הסיפור של אם6), ואני לא אוהבת להשתמש בפרוטקציות ולבקש יחס מועדף וכו'. אם אלד בסופו של דבר בבית החולים שבו אמא שלי עובדת (כי כך ייצא), אולי אציין שהיא עובדת שם ואולי לא. ואין לי מושג עד כמה זה ישפיע על היחס של הצוות. וחוץ מזה, חשבתי שאם בעלי יהיה שם (והוא אמור להיות שם לפי התכנון שלי ), הוא ידאג לזה שלא יזניחו או ישכחו אותי. אני יכולה לסמוך עליו בזה.
), הוא ידאג לזה שלא יזניחו או ישכחו אותי. אני יכולה לסמוך עליו בזה.גיסתי גם סיפרה שרק אחר-כך רואים את כל הדברים הלא-טובים, והציעה שנתערב שכשאצא משם, בטוח אתלונן על משהו שהיה לי לא טוב שם (טוב, זה סתם היה מבאס, כי חשבתי לעבוד על זה שאוכל לבוא לבית החולים ממקום אופטימי ושמח וחופשי, לא ביקורתי. ואני לא מתלוננת מטבעי).
בקיצור... מה אתן אומרות? איפה כדאי ללדת? (וכל דבר אחר שבא לכן להוסיף יתקבל בשמחה).
לא לציטוט.
וגיסתי- אם את כאן וזיהית אותי (או אם את לא גיסתי, אבל זיהית אותי בכל זאת)- שתפי אותי. תודה
5 מתוך הלידות עשיתי במעייני הישועה והיהאחותו
נהדר אחת לאחת ( טוב חוץ מאחת שהתחילה איכס, אבל כשהבינו שנכנסו איתי ל"נישה" של האיכס וכמעט הלכתי- אז סגנית מנהלת מחלקת נשים, תפסה את המצב ויילדה אותיבאופן אישי) גם היחס האנושי , גם התנועתיות בכל שלב בו היה ניתן ( היו גם לידות בעייתיות שאפילו לא רציתי לקחת סיכון של להתרוצץ יותר מדי...) גם האיכות הרפואית והאחריות ( באותה לידה בעייתית, התערב רופא שממש מנע בסיוע הצמוד שלו ניתוח קיסרי, מיילדת פחות מנוסה לא התביישה בידע שלה והזמינה את המיילדת הראשית ליילד) וגם כשהצילו לי תינוק במצוקה עוברית ( מה לעשות... ע"י ואקום וטיפול נמרץ במקום. תוך שניה כל צוות ביה"ח היה שם לדעתי) אמנם מהמחלקה הייתי פחות מרוצה ( אחיות די אפטיות, בלי הרבה עידוד הנקה בתינוקיה ) אבל זה כבר היה פחות אכפת לי... בקשתי ביות וסגרתי סיפור ( שם כדאי להרשם מראש אם רוצים ביות) גם בביקור חולים היה מעולה.
נראה לי שזה קשור בעיקר בעיקר לתקשורת שנוצרת בין המיילדת ליולדת. והרבה סיעתא דשמיא ( להתפלל להתפלל ולהתפלל)
גילוי נאות- אני אחות במקצועי, ועוד נשים וטיפת חלב... כשאני מגיעה לביה"ח אני אף פעם אף פעם לא אומרת מה המקצוע שלי כי אני רוצה לקבל יחס של שווים ולא שיחושו מאוימות מזה שאני יודעת ומבקרת כל צעד שלהן ( ואני עושה זאת ) רק בהמשך הטיפול כששואלים אותי בדרך אגב מה מקצועי אני מתוודה... חוץ מזה שבא לי ליילל לפעמים בלידה, להאנח כשצריך, לבקש עידוד ותמיכה לא כאילו אני איזה יודע כל ( כאילו שאחות או דולה צריכה ללדת את כולם בקלות ובסבבה תמיד) עם זאת- מנסיון של חברות- אמא בבי"ח זה אכן סבבה של יחס.
) רק בהמשך הטיפול כששואלים אותי בדרך אגב מה מקצועי אני מתוודה... חוץ מזה שבא לי ליילל לפעמים בלידה, להאנח כשצריך, לבקש עידוד ותמיכה לא כאילו אני איזה יודע כל ( כאילו שאחות או דולה צריכה ללדת את כולם בקלות ובסבבה תמיד) עם זאת- מנסיון של חברות- אמא בבי"ח זה אכן סבבה של יחס. אבל השאלה המקדימה היא אם באופן כללי את מעוניינת להגיע לבית החולים הזה , אם את מרוצה מהגישה ההתערבותית או נמנעת מהתערבות שמונהגת אצלם, מהסביבה הדתית/ כשרות/ המצב בשבת בחדרים/ ביקורי גברים בחדרים/ או שזה בכלל לא מפריע לך. מה אחוז ניתוח קיסרי אצלם וכו'. אם זה לא מה שימנע ממך ללכת לאותו בית החולים אז אדרבה, תהני מהיחס העודף, למה לא?
שעות ביקוראחותו
בקורי גברים במחלקה בשעות ביקור בלבד, יש חצאי שעות לפני כל זמן ביקור שרק לבעלים מותר להכנס ( עקב ריבוי הילדים בבית יולדות זה...)
בלובי- ביקורים חופשי עד 23:00 אם איני טועה בשעה.
לי מאד עזר שלא היו הרבה אורחים ולר הרבה גברים בחדר. לא נח לי לשכב כל היום עם כיסוי ראש או לחנוק עצמי מאחורי וילון ובריח... לא נעים לי לחשוש כל הזמן שאם אני קמה מהמיטה למקלחת עם כתם גדול על חלוקי אז אחרים יראו אותי.
בסך הכל יומיים- שלושה , אפשר לעבור תהליך גמילה מהמשפחה לזמן מה ואם קשה- יש לובי.
תודה רבה על התשובה המפורטת (:אור היום
אחשוב עוד קצת על הדברים... ולמה התכוונת בגישה ההתערבותית?
התערבות רפואית: זירוז, פקיעת מים, תרופות...אחותו
אם יש קשרים לא צריך פרוטקציותיפעת1
אבל נשמע שאת לא כ"כ מעוניינת בפרוטקציות.
מה הבי"ח השני נוכל להגיד לך המלצות עליו..
תעשי סיור ב 2 ביה"ח בחדרי הלידה ותזרמי עם הלב שלך..
ואם אפשר לעזור נשמח
לדעתיveredd
בגלל שרוב הלידה, ההתנהלות שלה והרושם שנשאר ממנה קשור מאוד מאוד ליחס של הצוות (ואני יכולה להגיש לך שבגלל יחס מחפיר שאני קיבלתי יש לי ממש דחייה מזאת שיילדה אותי. היא פשוט הייתה אנטיפתית מגעילה), כן שייך ללכת לבית החולים של אמא וללדת שם, וליידע אותם מי אמא שלך.
אני הייתי עושה ככה, זה מה שבטוח. אני מאוד מבינה את העניין של עקרונית לא להשתמש בפרוטקציות- אבל בלידה לדעתי צריך להשתמש בכל הנתונים ולמקסם אותם.
וסתם שתדעי, בלי חלילה להפחיד... בעלי הוא באמת בן אדם מקסים ומיוחד, שאוהב אותי מאוד, ובכל זאת בלידה הוא נכנס לסוג של שוק, וכמעט ולא תפקד. רק בערך יום אחרי הלידה הוא חזר לעצמו. וזה גם קורה הרבה...
בקיצור, ממליצה בחום. ואם את בכל זאת רוצה בית חולים אחר, תביאי את אמא שלך, ושתגיד להם בצניעות שהיא מיילדת. אולי תזכי ליחס מיוחד...
אמא בבי"חתיכף6
שלום לך אור היום.
קודם כל שיהיה בשעה טובה.
שנית, אם זה בי"ח גדול- לא בטוח שצוות חדר היולדות מכיר את אימך אם היא עובדת במחלקה אחרת.
אמי עובדת בביה"ח שבו ילדתי - זה לא עזר, בלשון המעטה...
מה שכן עזר - זה היה במחלקה. עליתי למחלקת יולדות אחרי זמן הארוחה והיא אירגנה לי מה לאכול [היא הגיעה עם המדים של המחלקה שלה (בובת מיקי מאוס על המדים, כי היא עובדת במחלקת ילדים....)]
בהצלחה!
תודה רבה (:אור היום
בהצלחה ו-רק תפילה
קודם כל- אם תגידי להם, לא בטוח שזה יתן לך פרוטקציות, אבל זה לפעמים יכול לשבור את הקרח, לגרום להם ליותר נחמדות... [למרות שבדרך כלל מי שעובד במקצוע הזה הוא במילא נחמד ועם לב רחב..] (אמא שלך בעצמה יכולה לבואל הגיד להם)
אבל באמת תבדקי לפי ביה"ח ספציפית(אני לא יודעת מה הבי"ח השני)
ואמרת שתכננת לבוא בגישה אופטימית, אז ככה-את ממש צודקת! ותמשיכי עם הגישה הזאת גם אם בסוף יהיו אילוצים ותצטרכי ללדת במקום שבחיים לא היית הולכת אליו (צירים באמצע חופשה משפחתית רחוקה מבי"ח רצוי....)..
אני גם לא מתלוננת בדר"כ ב"ה, אבל כשאת קרובה ללידה, בלחץ..., את צריכה לפמפם לך בראש שכל אנשי הצוות מקסימים! (אותי קבלה מישהי לא משהו, אנטיפטית קצת, אבל שכנעתי את עצמי שהיא ממש חמודה... ניסיתי לדובב אותה... זה די עזר..)
והכי חשוב- הרבה תפילות שיהיו שליחים נאמנים!!!
שיהיה בשעטו"מ!!
היי- תודה! שימחת אותי...אור היום
מניסיוני 'העשיר' - תשע לידות והפלה אחתנורה
שאת כולן עברתי במעייני הישועה - אין מה לומר עליהם, הם פשוט מקסימים!!!
כל הלידות שלי אינן קלות, ואילו האחרונה (שהיתה לפני ארבעה חודשים) היתה פשוט סכנת נפשות: היגעתי לבית החולים ברגע הכמעט אחרון, מהמכונית הריצה אותי מיילדת לחדר לידה בכיסה גלגלים, ושם היו ארבע מילדות ורופא בכיר, כל מיילדת לקחה אחריות על משהו אחר, הפשיטו אותי וטיפלו בי, ובינתיים הרופא חיבר אינפוזיה ובדק מצב פתיחה כשהוא זיהה שהיתה היפרדות שיליה הטיסו אותי בצעקות לחדר ניתוח. הצעקות היו לא מלחץ אלא כדי לשמור על הצניעות שלי (בכל זאת הייתי מופשטת) הם צרחו 'כל הגברים להיכנס לחדרים' 'שאף אחד לא יסתובב במסדרונות'. ורצו איתי במהירות לחדר ניתוח - ושם הרדימו אותי ומייד ניתחו. לאחר מכן נאמר לנו שאם תוך שמונה דקות לא היו מוציאים את התינוק, לא היה במי לטפל יותר - לא הוא ולא אני!!
כל הטיפול היה מקסימלי במקצועיות וביחס האישי.
תגידו מה שתגידו - אני אוהבת אותם.
תמיד, גם בחדרי לידה הצוותים היו נהדרים (הלידות אצלי בדרך כלל ממושכות, כך שאני מספיקה להחליף יותר מצוות אחד בכל לידה), גם במחלקת יולדות וגם במחלקת נשים שבדרך כלל אני מספיקה להגיע לשם לאיזה לילה לפני הלידה לצורך זירוז וכו'.
גם הטיפול בתינוקות הוא פשוט נהדר.
גם מחלקת ה'מלונית' או 'קומה 7' היא נהדרת.
בקיצור - אין עליהם, הם פשוט נהדרים.
תתרחקי ממעייני הישועה!אנונימי (פותח)
אני לא כותבת בפורומים, אבל ראיתי פה את ההמלצות, ולא יכולתי שלא להגיב.
אני בטוחה שיש נשים שעברו שם חוויות מוצלחות,
אבל הרמה הרפואית שם היא מתחת לכל ביקורת.
א. גיסתי סבלה מצירים 3 ימים (!!) ולא הסכימו לזרז את הלידה או לתת לה משככי כאבים.
היא ברחה משם לתל השומר.
ב. אני ילדתי שם השנה, למרות גיסתי, בגלל שבת, בעלי התארח אצל חבר ליד מעייני הישועה.
1. האחיות מפטפטות במקום לעזור, נדרש ממני 5 פעמים לקום ולבקש משכך כאבים, שקיבלתי רק לאחר שעתיים.
2. רופא הילדים היחיד שיש שם מעשן, יש ריח חזק של עישון בחדר תינוקות ובחדר לידה עצמו גם כן.
3. אחרי הלידה לא בדקו את שלמות השילייה,
היה לי נס שניגשתי סתם לרופאה שלי אחרי שבועיים (אני שונאת רופאים),
והתגלו שאריות, הגעתי מיד למיון במעייני הישועה, שם ציוו עלי לצום 8 שעות ולחזור למחרת לגרידה,
עד שקיבלו אותי שם, הודיעו לי שלא קבעו לי תור בכלל, ולחזור למחרת -- לצום שוב.
הרופא שקיבל אותי שם היה בהלם מתמונת השאריות, ורמז לי שעשיתי טעות רצינית שחזרתי לשם.
אחרי התלבטויות רבות (וצום של 15 שעות!), עברתי למיון בתל השומר, שם קיבלתי יחס נהדר, וטיפול זריז.
הרופא שם אמר שהרבה באים אליהם ממעייני הישועה....
מתברר שהשאריות היו גוש בגודל 5X4 ס"מ...
היה לי מזל, כי זה מתפתח אח"כ לחום גבוה, וסיבוכים במשך תקופה ארוכה, (ומוות) כי הגוף תוקף את עצמו.
4. במיון שם פגשתי מישהי שילדה יום אחריי, היא חזרה כי נפתחו לה התפרים, ונאלצה לעבור זאת שוב.
(5. המשקל ששקלו בלידה שונה מהמשקל שרשמו בפועל, ולכן כמעט לא שחררו אותנו משם, כי הבת שלי כביכול לא עלתה מספיק במשקל...)
אם היה לי כוח הייתי תובעת אותם על רשלנות רפואית.
בבקשה אל תעשו את הטעות שאני עשיתי.
יש המון סיבות "נוחות" ללכת לשם, אבל הצוות שם אדיש, וחסר אחריות.
נשים רבות מגיעות משם לתל השומר, וגם הרופא עצמו שעובד שם רמז לי בבוטות שזו טעות להגיע לשם.
לפי מה שידוע לי ליס (איכילוב) הוא המקום הכי טוב, אבל הוא מבוקש, ואין שם מקום (רק בפרוטקציות)
נורה וציבורשקה,אור היום
תודה לשתיכן על התגובות המפורטות. אני חייבת להודות שיצאתי קצת מבולבלת בשורה התחתונה, ועדיין לא בטוחה למי ללכת, אבל הבנתי שגם אם אלך ל"מעייני הישועה" ולא יהיה לי טוב שם, אוכל לעבור לבית-חולים אחר. טוב, יהיה טוב בעז"ה
ממש מצער לשמוע את כל מה שעברת ציבורשקהנורה
אבל שוב, יש לי ניסיון עשיר באמת.
9 לידות ועוד הפלה אחת - זה דבר שלוקח לעבור הרבה שנים (17.5 לשם דיוק), ואם היה כל כך גרוע אז הייתי צריכה לפחות פעם אחת לחטוף את זה.
אני מאמינה ממש לכל מה שאת אומרת, אבל לצערי שמעתי דברים נוראיים כאלה גם מבתי חולים אחרים ואפילו מפורסמים - בעוד שאני ממש לא נתקלתי בזה בכל הפעמים שהייתי שם.
אני מקווה שלא חטפת טראומה גדולה מדי, ושזה לא יעכב אותך מלחשוב על הלידה הבאה.
בכל אופן, אני תמיד אומרת - "לא משנה לאן את הולכת, קחי את הקב"ה איתך. ותתפללי שהרופאים והאחיות יהיו שליחים טובים, ושהכל יעבור בשלום".
חייבת להגיד לך- אני מבינה שעברת ארוע קשהאחותו
עם זאת- לצערי אני שומעת מקרים מכל בתי החולים וחייבת להגיד לךשבבתי חולים אחרים שמעתי גם סיפורים גרועים יותר... (ראה ערך הדסה עין כרם...) כולל שאריות שליה וכאלה...זה מקרה שקורה אחת לכמה לידות גם בלי ששמים לב ואין מצב, פשוט אין מצב שמיילדת לא בודקת שליה אבל אם פעם היית רואה או מנסה לבדוק שליה היית מבינה למה כ"כ קל לפספס.( ואני מאלו שבדקו) . גם סיפורי תפרים חזקים מדי או תפרים שפקעו שמעתי, ויותר גרוע- גם אשה שנקרעה בין נרתיק לפי טבעת שמעתי... ( ולא במעייני) ובקיצור- להתפלל ליפול במשמרת הנכונה.ומיילדת טובה.
גם אני לא ציינתי לשבח את מח' תינוקות ויולדות אבל אין לי המלצות מי- יודע- מה על מקומות אחרים בקטע הזה ואף גרוע יותר לצערי הרב. ( נראה שבעיקר עושים עלינו כסף במח' האלה) בי"ח מאיר ולניאדו אף הם נחשבים טובים מאד מבחינת יחס הצוות.
לגבי מעייני הישועה ורמתם הרפואית: אישית הצילו לי שם תינוק בלידה ראשונה, הצילו אותי ואת התינוק (_ ללא ניתוח) בלידה שישית עם הפרדות שליה, קרדיולוג הילדים שלהם שאותו אני מכירה אישית הוא רופא מומחה שעלה לפני שנים ספורות מקנדה- שם עבד כקרדיולוג לפני שהגיע לארץ, הפגיה שלהם היום מצויינת. ורופאים מעשנים... וואו אילו היית יודעת כמה כאלה יש היית מזדעזעת. אבל כנראה רובם מספיק חכמים לשים ספריי בפה לפני שמדברים עם לקוח ( לא כולם )
ולסיכום- הרבה תפילות ליפול בזמן הנכון לידיים הנכונות.
בקשר למעייני הישועה...עובדת השם
אפשר פחות או יותר את השעות של ביקורי גברים? (כדי לסבר את האוזן...)
יש להם אתררעיה ואםאחרונה
תחפשי בגוגל, ותראי.
אשמח שנעשה מסורת חדשה..יפעת1
יום שלישי פעמיים כי טוב,
ספרו דברים שהיו טובים היום.
או בכלל בשבוע האחרון..
מה דעתכן?
מתחילה...יפעת1
הייתי בשלישי שעבר ובשבת בלידה.. נולדו לי עוד 2 בנות
קניתי היום מטפחת מהממת
אשמח לשמוע דברים טובים אצלכן..
בהתחלה לא הבנתי לא הבנתי...חיפושית אדומה
איך זה שילדת גם ביום שלישי וגם בשבת...
ואז נזכרתי שאת מלוות לידות
ואז נזכרתי שאת מלוות לידות
חח..יפעת1
חשבתי שהחתימה שלי מספיק ברורה..אחלה רעיון-אז ככה:raka
הבנים החמודים שלי חזרו ב"ה ממחנה של יומיים ב"עזרא".
אתמול בערב ביקרנו אותם בשטח ונתקענו עם הרכב...אבל היו קטעים...
הקטנה שלנו-בת 3 וחצי חודשים- מתהפכת מיום ראשון מהגב לבטן ומנסה גם הפוך.מותק!!!
מותק!!!היום ביקרתי את בעלי בעבודה עם 4 הקטנים והיה ממש כיף וכשחזרנו עשינו בריכה במרפסת והיה כיף גדול
זהו לבינתיים.
באמת רעיון מעולהחיפושית אדומה
וברוך השם יש לי שני סיפורים טובים מאוד על סייעתא דשמייא ממש גלויה, אבל עכשיו מאוחר, אז אני נכנסת לישון ומבטיחה שאני אשלים מחר...
אני במתח..יפעת1
מחכה להמשך.
כן, ספרי ספרי...אור היום
וואי, כמעט שכחתי...חיפושית אדומה
אני מקווה שלא תתאכזבו, אבל חברות שלי יודעות שאני מתלהבת גם מסיפורים כאלה קטנים...
הראשון:
ראינו עגלה במחיר מצויין ביד שניה באינטרנט, של חברה טובה, וכעמט וסגרנו עליה.
ואז אמרנו שנלך לראות את העגלה בחנות ואיך היא מתקפלת וכאלה לפני שאנחנו סוגרים.
בדיוק (פה נכנסת הסייעתא דשמייא) כשהיינו בחנות והמוכר התלהב על הדגם הספציפי, נכנס לקוח לחנות, והתלונן על הדגם הזה בדיוק... כשיצאנו מהחנות שאלנו אותו אם אפשר לבוא לראות את העגלה שלו ולבדוק אם היא נכנסת לבגז' הקטן שלנו. הוא הסכים בשמחה...
אצלו גילינו שאחרי 8 חודשי שימוש - העגלה לא הכי יציבה, וגם לא נוסעת הכי טוב.
ובסופו של דבר - הקב"ה חסך מאיתנו קניה שהיינו מתחרטים עליה, למרות המחיר הזול...
השני:
נסענו אתמול לחתונה רחוקה. היה לנו טרמפ מאורגן מהיציאה מהעיר שבה אנחנו גרים, אז היינו צריכים לנסוע עם האוטו עד לצומת היציאה מהעיר, ולהשאיר אותו שם. אבל הטרמפ הזה היה רק להלוך...
בחזור נסענו בטרמפ שהגיע עד לעיר סמוכה, במחשבה להגיע משם עם טרמפים הביתה. הבעיה הייתה שהאוטו שלנו מחכה בצד השני של העיר. למזלנו (כי אנחנו לא חשבנו על זה) הנהג הציע לנו לרדת כמה צמתים לפני - שמשם מגיעים לכניסה המתאימה של העיר...
ירדנו בצומת ב-12 וחצי בלילה. חצינו את הכביש (וכמובן - אני הייתי גמורה מעייפות ולחוצה לחוצה לשירותים...) עוד לא הספקנו להגיע לספסל בתחנה ועצר לנו מישהו עד לכניסה לעיר שלנו...
הראשון:
ראינו עגלה במחיר מצויין ביד שניה באינטרנט, של חברה טובה, וכעמט וסגרנו עליה.
ואז אמרנו שנלך לראות את העגלה בחנות ואיך היא מתקפלת וכאלה לפני שאנחנו סוגרים.
בדיוק (פה נכנסת הסייעתא דשמייא
) כשהיינו בחנות והמוכר התלהב על הדגם הספציפי, נכנס לקוח לחנות, והתלונן על הדגם הזה בדיוק... כשיצאנו מהחנות שאלנו אותו אם אפשר לבוא לראות את העגלה שלו ולבדוק אם היא נכנסת לבגז' הקטן שלנו. הוא הסכים בשמחה...אצלו גילינו שאחרי 8 חודשי שימוש - העגלה לא הכי יציבה, וגם לא נוסעת הכי טוב.
ובסופו של דבר - הקב"ה חסך מאיתנו קניה שהיינו מתחרטים עליה, למרות המחיר הזול...
השני:
נסענו אתמול לחתונה רחוקה. היה לנו טרמפ מאורגן מהיציאה מהעיר שבה אנחנו גרים, אז היינו צריכים לנסוע עם האוטו עד לצומת היציאה מהעיר, ולהשאיר אותו שם. אבל הטרמפ הזה היה רק להלוך...
בחזור נסענו בטרמפ שהגיע עד לעיר סמוכה, במחשבה להגיע משם עם טרמפים הביתה. הבעיה הייתה שהאוטו שלנו מחכה בצד השני של העיר. למזלנו (כי אנחנו לא חשבנו על זה) הנהג הציע לנו לרדת כמה צמתים לפני - שמשם מגיעים לכניסה המתאימה של העיר...
ירדנו בצומת ב-12 וחצי בלילה. חצינו את הכביש (וכמובן - אני הייתי גמורה מעייפות ולחוצה לחוצה לשירותים...) עוד לא הספקנו להגיע לספסל בתחנה ועצר לנו מישהו עד לכניסה לעיר שלנו...
בלי יסורי מצפוןnatiyg12
אכלתי 2 כוסות גדושות בגלידה טעימה בלי שום יסורי מצפון....
ותאמינו שיש לי יסוריי מצפון כמעט על כל דבר משמין ,או לא כ"כ בריא, שאני אוכלת...
אז חשבתי שכדאי לשתף...בדבר הטוב הזה.
רעיון מקסיםאמאקנגורו
אז אני הייתי השבוע יומיים עם הפצפוני אצל אמא שלי לנופש...הילדים היו עם בעלי בטיול של המשפחה המורחבת שלו,
האמת, כבר שנים לא היה לי כזה חופש...חבל שכשהגדולה נולדה לא ידעתי כמה קל לטפל רק בילד אחד...
אבל כמו שאני תמיד אומרת- חבל שהילד הבכור לא נולד כשיש לנו כבר נסיון של 2-3 לפניו...
כנראה כך צריך להיות...
בכל אופן, ממש נהנתי מהשקט והשלווה, ולעשות שופינג עם אמא שלי, ולפטפט איתה בנחת בלי הפרעות באמצע...אז טוב לנפוש אך טוב יותר לחזור, והיום אני שוב עם הילדים והבלאגן בבית...ב"ה...
יופי של רעיון; מצטרפת באיחור קל...אור היום
קניתי בגדי היריון השבוע, וסופסוף יש לי (עוד קצת) מה ללבוש. מאוד מאוד חסרו לי בגדים לפני כן...
איזו צלקת שיש לי הולכת ומסתדרת, ונראית פחות ופחות בולטת. ברוך ה'!
וחוץ מזה, יש מלאנתלפים תנועות היום, וזה כיף כיף
איזה כיף לשמוע שמצאת בגדים!חיפושית אדומה
קניית בגדים תמיד היה אצלי קטע סיוטי..
תודה!אור היום
אני מבינה אותך בקטע הסיוטי, אבל לשמחתי יצא לי להגיע לחנויות כשאני לא נוטפת זיעה (בחום הזה...), ואז הקניות היו די בסדר.
טיפה (גדולה) באיחורתיכף6
זה רעיון מ-ק-ס-י-ם!
במיוחד בימים חמים אלו (מת לנו המזגן, זוצקל"ל), כשאני קיצרת רוח מרוב עומס ילדים (ב"ה, טפו, טפו,טפו) ועומס בלאגן, הרעיון הזה מכניס קצת לפרופורציות.
אז... איני זוכרת מה היה לי ביום ג' (זה היה לפני כמה שנים...)
)אבל היום....הרגשתי ... איך לומר? יותר רגועה עם הבישולים+ילדים (עיסקת חבילה בלתי אפשרית בעליל).
זה אולי מצחיק לומר (או עצוב?), אבל על כל רבע שעה שאני לא כועסת/צועקת/מבואסת, אני טופחת לעצמי על השכם.
היום זה קרה בלי הרבה מאמץ... כן ירבו.
ושוב: אחלה רעיון!
עוזר לי לראות את החצי (מה חצי? תשע עשיריות) של הכוס המלאה.
שבצ'לום.
ישר כח!!! כל כך משמח לשמוע ממך חוויות בונות וטובותאחותו
הרבה פעמים אני אומרת לאמהות, גם שאינם במצבך, שכל מעשה טוב שעשינו - ניתן לעצמנו " מדבקה" . גם לנו מגיע טפיחות על השכם כי לא הכל מובן מאליו , לא בכל מצב ולא בכל תקופה וכשבראו אותנו לא הבטיחו לאף אחד סופר- וומן . אז אם הצלחנו להיות כזו ולו למשך זמן מסוים : צל"ש ענק!!!
המשיכי להמריא , חיבוק ענק מצורף בזאת...
אומנם באיחור3 פרחים
אבל זה משבו טוב שקרה לי בדיוק ביום שלישי שעבר
אבל ''ברח'' (כי לא היה לו חופש הכל ניצל אחרי הלידה )מהמשרד ליומיים ונסענו לבקר קרובה שגרה ליד הים והיינו בים ביחד והקטנים אצל הדודה במקום ממש מרוחק וישבנו לדבר בנחת מול הים לנוח לצחוק ואכלנו גלידה איזה כיף!!
יצא שהיינו בנחת מיום שלישי בלילה ועד היום שחזרנו לשגרה רביעי חמישי חופש מול הים שישי שבת אצל ההורים
איזה כיף!! באלי עוד פעם לנסוע!!!!!!!!!!
אבל ''ברח'' (כי לא היה לו חופש הכל ניצל אחרי הלידה )מהמשרד ליומיים ונסענו לבקר קרובה שגרה ליד הים והיינו בים ביחד והקטנים אצל הדודה במקום ממש מרוחק וישבנו לדבר בנחת מול הים לנוח לצחוק ואכלנו גלידה איזה כיף!!
יצא שהיינו בנחת מיום שלישי בלילה ועד היום שחזרנו לשגרה רביעי חמישי חופש מול הים שישי שבת אצל ההורים
איזה כיף!! באלי עוד פעם לנסוע!!!!!!!!!!
השרשור הזה מזכיר לי את "פוליאנה"פפריקה--אחרונה
בתור מורה קל לי כ"כ למצא שמחה בחופש החם, הארוך, המבולגן והשמח..
הילד גדול שלנו חזר אתמול אחה"צ זורח ממחנה קיץ, המריבות ימשכו בדיוק יום וחצי כי זו שאחריו יוצאת מחר בבוקר.
יש לי שבועיים איכות אמיתית לכל אחד מהגדולים וזו פשוט מתנת חופש וכיף אמיתי.
עוד 3 שבועות פחות או יותר זה נגמר- אז בהצלחה בהמשך
2 שאלותאנונימי (פותח)
עלו לי 2 שאלות שקשורות להריון וללידה, ורציתי לשתף ולהתייעץ:
שאלה ראשונה- לקחתי דולה. אני כרגע בשבוע 28. מתחילה לחשוב על נוכחות הבעל בחדר לידה (או החל מהשלב של ההגעה לבי"ח)- כדאי? רצוי? מומלץ? (לא מבחינה הלכתית).
אמא לא מגיעה (לשתינו זה לא מתאים).
מדובר בלידה ראשונה.
אני לא זוכרת מתי זה היה, אבל קראתי מאמר שעסק בנוכחות הבעל בחדר הלידה ובמאמר נכתב שנוכחות הבעל בלידה עלולה לגרום לירידה בחשק המיני, האם לדברים יש תוקף? (אם השאלה איננה מתאימה לפורום אשמח לקבל תשובות במסר אישי)
שאלה שניה- שאלה קצת יותר "כלכלית"- התחלנו להתייעץ ולחשוב האם כדאי לקנות רכב כדי שיהיה יותר קל להתנייד אחרי הלידה (ובכלל עם תינוק) אשמח לשמוע אם זה אפשרי ו"נסבל" להסתדר ללא רכב (אנחנו מעדיפים שלא, ההוצאה הכספית קצת "גדולה" עלינו בשלב זה. אנו נשואים בסה"כ שבעה חודשים ויש דברים יותר "דחופים")
עוד נק' שחשוב לציין- אנו גרים בשכירות במרחק סביר יחסית מההורים, אבל בעוד חצי שנה בערך תגמר שנת השכירות, ואנחנו מתחילים לחשוב על מקום מגורים אחר, ואותו אזור רחוק יותר מההורים (זוהי רק תוכנית "על הנייר", אדם מתכנן אבל הקב"ה הוא הקובע).
בכל מקרה נשמח לשמוע מכן...
אחלה ניק עשית לי חשק לגלידה ואני לא בהריון!יפעת1
לשלתך הראשונה,זה ממש בחירה שלך,עם את מרגישה שאת זקוקה לבעלך,ורוצה אותו בלידה,ואיך הוא מרגיש עם כל זה?נרשמתם כבר לקורס הכנה ללידה?שם יתנו לכם יותר מידע ותדעו בערך לאן אתם הולכים ואם זה מתאים לכם..
אני אישית ממליצה לזוגות את השלב הראשוני(הלטנטי) לעבור ביחד בבית זה שלב זוגי,והצירים עדיין נסבלים וגם בדר"כ הזוג מותר הילכתית.
מה שחלק יולדות שלי עשו זה שהבעל הגיע לחדר לידה,נכנס ויצא ובשלב הסופי חיכה בחוץ.. או היה בביה"כ בבית החולים..אבל היה בסביבה ובשעת אמת תחליטי אבל שוב שתבינו אחד את השני בלי להעלב שהוא יצא או שתבקשי שהוא יצא.
לגבי הירידה בחשק המיני זה אם הבעל רואה את האישה ממש יולדת את הפרנאום איך שיוצא התינוק שגם לפי ההלכה הבעל צריך להיות ליד ראש האישה ולא לראות..
לגבי השאלה השניה..איפה תגורו?יישוב עיר?יש מוניות אוטובוסים וכו'.. שיוצאים לשבת זה קצת מבאס בלי רכב אבל זה באמת עול כלכלי.. רק הביטוח והדלק ותיקונים וכו'.. תחשבו טוב על כל השלכות.. ובטח יגיעו לכאן נשים יותר חכמות ממני ויעזרו לך..בהצלחה!!
גילדה ולא גלידה-אנונימי (פותח)
;)
את הניק הזה פתחתי לפני שנה (יותר נכון את "גילדה") בעקבות שיבוש לשוני חמוד של האחים הקטנים שלי
וגם מי שלא בהריון רוצה גלידה- נמאס כבר מהחום הזה! (אין לנו מזגן. המאוורר לא עוזר בכלל!)
ולעניין...
את הקורס מעבירה לנו הדולה באופן פרטי, כאשר בעלה מתמחה גם הוא בתחום (ומעביר מס' שיעורים בנפרד לבעלי).
בעלי מסכים/מוכן להכנס (אא"כ יהיה שינוי כלשהו) אבל אני זו שעדיין מתלבטת.
בקשר למקום המגורים-
רוצים לגור ב"חור", מבחינה תורנית מרגישים שזה הכי נכון לנו עכשיו. וזה אומר שקצת קשה לגור בחור (אוטובוסים לא מגיעים בתדירות גבוהה. מדובר על יישוב שהוא חור. לא אפרת או אלון שבות למשל...) לכן אנחנו מתלבטים האם כדאי בכ"ז לקנות רכב (ההורים זרקו לנו שמבחינתם יש אפשרות לעזרה ממשית בתשלום) כי העלויות של תחזוק הרכב הן עלויות מספיק גבוהות גם ככה.
ותודה לך על התגובה (אגב, אני לא מעודכנת? יוקטנה, לאן נעלמה?)
אופס..מרוב חום המח שלייפעת1
לא עובד..
אני מחליפה את יוקטנה..אבל היא עדיין כאן בסביבה..
תשתפי את בעלך..ושיבין ולא יעלב אם תבקשי לצאת באמצע..תבקשי גם מהדולה להסביר כמב חשוב להיות עם היולגת ולהכיל אותו כדי שלא תפרישי אדרנלין שיעצור חס וחלילה את הלידה..
לגבי הרכב...חיפושית אדומה
העלויות הגבוהות של הרכב תלויות בדגם שתבחרו לקנות, ובשימוש שלכם בו.
אנחנו - אמנם כזוג צעיר - קנינו אוטו שידענו שלוקח ממש מעט דלק יחסית לרכבים אחרים, והוא מספיק ישן כדי שהביטוח עליו לא יעלה יותר מדי. וככה גם האוטו עצמו לא עלה הרבה, וגם ההוצאות על הביטוח... וכמובן, חיפשנו חברה ודגם אמינים.
בדקנו כמה וכמה רכבים לפני שקנינו - כדי לוודא שלא נצטרך לשלם הרבה מדי על תיקונים וכאלה.. (למרות שבסוף היו כמה, אבל לא נוראיים ברוך השם). ואגב, גם צורת הנהיגה משפיעה על מספר הפעמים שהאוטו יצטרך מוסך...
וכמובן, והכי חשוב - המון תפילות לפני קניית הרכב - שתזכו לעשות איתו חסדים לבני ביתכם (התינוק) ולאחרים ללא הוצאות מיותרות!
ועוד משהו - שיותר משתלם לנו לנסוע באוטובוס או טרמפים, אנחנו לא מוציאים אותו. בקיצור - צריך לדעת "להתקמצן" על הנסיעות כדי לא להגיע ליותר מדי הוצאות על דלק.
אנחנו - אמנם כזוג צעיר - קנינו אוטו שידענו שלוקח ממש מעט דלק יחסית לרכבים אחרים, והוא מספיק ישן כדי שהביטוח עליו לא יעלה יותר מדי. וככה גם האוטו עצמו לא עלה הרבה, וגם ההוצאות על הביטוח... וכמובן, חיפשנו חברה ודגם אמינים.
בדקנו כמה וכמה רכבים לפני שקנינו - כדי לוודא שלא נצטרך לשלם הרבה מדי על תיקונים וכאלה.. (למרות שבסוף היו כמה, אבל לא נוראיים ברוך השם). ואגב, גם צורת הנהיגה משפיעה על מספר הפעמים שהאוטו יצטרך מוסך...
וכמובן, והכי חשוב - המון תפילות לפני קניית הרכב - שתזכו לעשות איתו חסדים לבני ביתכם (התינוק) ולאחרים ללא הוצאות מיותרות!
ועוד משהו - שיותר משתלם לנו לנסוע באוטובוס או טרמפים, אנחנו לא מוציאים אותו. בקיצור - צריך לדעת "להתקמצן" על הנסיעות כדי לא להגיע ליותר מדי הוצאות על דלק.
היי גילדהAvrechit
את אומרת שיש דולה שתתמוך בך במהלך הלידה, ונשמע שלך ולבעלך אין רצון מיוחד שהוא ייכנס. אז למה להתלבט? מקובל שהבעל בכל מקרה נשאר די קרוב לחדר הלידה, כך שהוא נכנס מיד כשהתינוק נולד לראות אותו ואת היולדת. בכל שלב שתרגישי שאת זקוקה לו בפנים, תוכלי פשוט לבקש מהדולה או מהמיילדת שיקראו לו.
2 עצות לגבי הרכב:אמא לא מקצועיתאחרונה
לגבי הרכב:
אפשר להסתדר בלי אוטו. זה תלוי באופי (הרגל, פינוק, כח פיסי לסחוב מנשא, סבלנות (וזמן פנוי מספיק) לחכות לאוטובוס...) וגם בנתונים - אם את גרה במקום נוח מבחינת תחבורה ציבורית או ב"חור" (אנחנו הסתדרנו עד שלב מסויים - אבל אצלנו זה לא ממש "חור").
יש שמסתדרים גם ב"חורים" בלי אוטו. אבל אז אני חושבת שזה בד"כ כאלה שלא יוצאות הרבה עם הילדים מתחומי היישוב.
עצתי לך היא לחשוב על השיגרה שלך - הנסיעה הלוך\חזור לעבודה - אם יש, שלך ושל בעלך, הקניות וכו' - האם כל אלה ייעשו בלי התינוק או שהם במרחק הליכה, או שזה רק נסיעה קצרה באוטובוס ואת מסוגלת לעשות זאת במנשא, וכו'. זה הכי חשוב - שהשגרה היומיומית תהיה נסבלת.
מעבר לכך נסיעות להורים לשבת - זה אכן מעצבן בלי אוטו. אבל אם המרחק והמיקום מאפשר נסיעה במונית ספיישל במחיר סביר (כמה עשרות שקלים) - ניתן לחסוך חלק מהעצבים הכרוכים באוטובוס (וגם אם נוסעים להורים כל שבועיים זה עדיין לא מתקרב להוצאות החזקת רכב!). נסיעות שאין אופציה למונית או תחבורה ציבורית נוחה - אין פתרון. צריך להשיג טרמפ או רכב של מישהו - וזה תלוי באופי שלכם עד כמה אתם יכולים לספוג את הטרחה (גם נפשית...) אם הן נדירות ולא שגרתיות אז לדעתי לא נורא.
והעצה השניה: אם במקום המגורים הנוכחי אתם יכולים להסתדר בלי רכב - אל תקנו רק בגלל התכנון לעבור. כל חודש בלי רכב זה רווח נקי בהוצאות לכן הייתי מציעה לכם לקנות רכב רק אחרי שאתם עוברים ל"חור" שבו חשקה נפשכם (או אחרי שחוויתם התנהלות עם תינוק בלי רכב והגעתם למסקנה שזה לא בשבילכם). בכל מקרה יש לכם עוד כמה חודשים, ומכיוון שעדיין זו רק תכנית "על הנייר" יש סיכוי שהזמן שתבלו שם ייתארך עוד יותר (המעבר לביצוע בפועל של תכניות כגון אלה נוטה לקחת הרבה יותר זמן ממה שמתכננים, במיוחד כשעסוקים עם תינוק חדש...)
בהצלחה והעיקר שתהיו בריאים.
כתמיםאנונימי (פותח)
אומנם לא קשור להיריון אבל מתאים לפורום של נשים.
אז ככה, מאז ומעולם המחזור שלי לא מחזורי בכלל, ותמיד היו לי כתמים וכו' שנגרמים מבעיות הורמונליות,
אף פעם לא עשיתי עם זה שום דבר מיוחד. אבל לפני משהו כמו חודשיים שאלתי משהי שמתעסקת עם כל מיני אלטרנטיבי למינהם.
והיא אמרה לי קודם כל להוריד את כל המתוקים למיניהם. ולשתות כל יום מיץ מ2 לימונים בתוך ליטר מים. וגם המליצה על זרעי פשתן וכמובן כל המלאים (קמח אורז...)
ההסבר שלה אגב היה שאכילה של כל הדברים הלא בריאים... גורמת לפטריה (קנדידה) שמכבידה על תפקוד הכבד וזה משפיע על המערכת ההורמונלית.
ואכן הורדתי ב"ה את המתוקים (אפילו פירות אני משתדלת שלא), לגבי השאר אני לא מאוד מקפידה אבל משתדלת.
(דרך אגב האישה הזו אמרה לי גם שדיקור סיני יכול לעזור לחזק את הכבד, במיוחד אם קשה להפרד מהמתוקים)
ומאז בסיעתא דשמיא לא היו לי כתמים.
ווי מדהים!יוקטנה
תודה ששיתפת! אני אזכור את זה!
איזה כיף לך! אני בטוחה שזה שינה לטובה עוד הרבה דברים בחיים ובגוף שלך אני מקנאה בך - הלוואי שגם אני אצליח לשפר ככה את אורח החיים שלי!
אני מקנאה בך - הלוואי שגם אני אצליח לשפר ככה את אורח החיים שלי! תודה!יפעת1
שומרת..
אני שמעתיאמאקנגורואחרונה
שגם רק לימון יכול לעזור- ז"א שלשתות מיץ מלימונים כל יום מימי המחזור יכול למנוע כתמים ולקצר דימום.
אבל כל הכבוד על השינוי באורח החיים כי זה בטח ישפר עוד המון דברים בחיים שלך.בהצלחה בהמשך!
שומר פתאים ותינוקים ה'נחשונית
טוב די אין זהו זה הסוף, איזה מין חתכת סיפור לידה זה. ואני חשבתי שזה מיועד לשימוש רק במחנות תנועות נוער. מזל שהיא לא שפכה אחריה סיד כמו שבעצם צריך. היתה גומרת את התינוקת במקום. טוב נו, כנראה בבולגריה יש עדיין כפרים מספיק פרימיטיביים...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3927848,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3927848,00.html
ואיי וואיחיפושית אדומה
אם סבתא שלי היתה שומעת את זה היא היתה אומרת שככה זה גויות...
לטוב או לרע?נחשונית
ככה זה גויות כי הלידות שלהן קלות, כי הן בריאות חזקות ובנויות היטב? או ככה זה גויות כי הן סתומות ולא יודעות מה הולך איתן? כבר שמעתי סיפורים על הגויות בשדות באירופה והשפחות הכושיות בשדות הכותנה הענקיים של ארה"ב: כשהיו מרגישות צירים, עושות הפסקה קטנה בעבודה, כורעות, יולדות, מניחות את התינוק בעשב או קושרות אותו על גבן וממשיכות לעבוד כאילו כלום.
"וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ" (שמות א', יט')
"... בקיאות כמיילדות ... הרי הן משולות לחיות השדה שאינן צריכות מיילדות..." (רש"י שם.)
"וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ" (שמות א', יט')
"... בקיאות כמיילדות ... הרי הן משולות לחיות השדה שאינן צריכות מיילדות..." (רש"י שם.)
התכוונתיחיפושית אדומה
שעצם העובדה שהיא לא היתה מודעת לזה שהיא ילדה...
אבל זה היה סתם בצחוק!
כאחת לפני לידה - התבוננתי הרבה סרטונים של אמריקאיות שילדו בכל מיני שיטות טבעיות ולמדתי מהסרטונים המון...
אבל זה היה סתם בצחוק!
כאחת לפני לידה - התבוננתי הרבה סרטונים של אמריקאיות שילדו בכל מיני שיטות טבעיות ולמדתי מהסרטונים המון...
את הסיפור הזה שמעתי מסבא שלי שהיה עד ראיהדבי חיה
לכך שהגויה של המשפחה שלהם בפולין לפני המלחמה... יצאה ל"הפסקת לידה" וחזרה אחרי כמה זמן להמשך העבודה!!!
סיפור הזוי!יוקטנה
ה' ירחם!!אמהונת
זה הסיוט שלי, והיא אפילו לא שמה לב... אין מצב! בטוח יש פה דברים מסולפים או לא נכונים.
חופשי הזוי..יפעת1
זה נראה לי מוקרץ. כ"כ הרבה דברים לא הגיונייםפלפלתי
אפשר לשאול מה הסיפור?...Avrechit
הלינק חסום אצלי וסיקרנתן אותי נורא.
זה הסיפורנחשוניתאחרונה
מתוך אתר YNET
בולגריה: אשה ילדה לתוך שירותי "בול פגיעה"
| אם צעירה בבולגריה בסך הכל רצתה לשחרר קצת לחץ כשנכנסה לשירותים הציבוריים בכפר. אולם כעבור שעתיים התברר לה האמת המזעזעת - היא ילדה לתוך השירותים. רופא מקומי הצליח להציל את התינוקת שכבר זכתה לכינוי "שירותימ'לה".
העיתון "טרוט" היוצא לאור בבולגריה דיווח על המקרה שאירע בשבוע שעבר בכפר קספיצ'ן שבצפון המדינה. אנליה אנגרובה (26) שהיתה בהריון מתקדם יצאה מהשירותים בכפר אחרי שהבחינה בדם רב. שכנה ששמעה את צעקותיה סייעה לצעירה, לקחה אותה לביתה והזעיקה את שירותי ההצלה.
בדיקה של הרופא בכפר הקטן העלתה שהאשה למעשה ילדה הישר לתוך השירותים. "שמעתי שמשהו גדול נופל ולא הבנתי מה זה", סיפרה אנגרובה, אם לשלושה ילדים, אחרי האירוע.
אנשי ההצלה נאלצו לחפור במשך חצי שעה כדי לחלץ את התינוקת מהבור שמתחת לשירותים, לפי הדיווח ב"טרוט", הרופא הניח את התינוקת בתוך דלי ו"שטף אותה כהוגן". משם פונתה התינוקת לבית החולים הקרוב, כשהיא במצב טוב.
האחות האחראית סיפרה לעיתון הבולגרי שהיא לא האמינה למראה עיניה. היא אמרה שלמרבה הפלא התינוקת לא נפגעה, אך היה לה ריח נוראי. הלב שלה פעל כשורה והיא נולדה בחודש שמיני במשקל 1.9 ק"ג. התינוקת זכתה לשם מיגלנה, אולם הצוות הרפואי בבית החולים החליט להדביק לה את הכינוי "שירותימ'לה".
| |||