הגיוני שיש לי לחצים קלים בבטן התחתונה? (ממש באיזור של הרחם)
או שח"ו יש סיבה לדאגה??
בשורות טובות ומשמחות לכולנו בע"ה (0:
שבוע 12 ב"ה!danron
לא רופאה אבל...אמא קטנה
גם לי היו לחצים בבטן תחתונה כבר מהשבוע השלישי...כך הבנתי שזה הריון...
כמה סיבות שהיו נראות לי:
אולי הייתי צריכה לעשות תרגילים לחיזוק האגן אחרי הלידה הקודמת,מה שהתעצלתי...
או שאלו התקווצויות שאצלי הן בשגרה...
או שזה בגלל הבקע שיש לי ...
עכשיו ,בחודש יותר מתקדם,אני כבר יודעת שאלו היו הכאבים אבל אז חששתי מכל הסיובת הנ"ל...
כרגע זה מציק בצורה אחרת,הרבה יותר נוחה...
תרגישי טוב,וכמובן שווה ללכת לשאול מישהו מקצועי
כמה סיבות שהיו נראות לי:
אולי הייתי צריכה לעשות תרגילים לחיזוק האגן אחרי הלידה הקודמת,מה שהתעצלתי...
או שאלו התקווצויות שאצלי הן בשגרה...
או שזה בגלל הבקע שיש לי ...
עכשיו ,בחודש יותר מתקדם,אני כבר יודעת שאלו היו הכאבים אבל אז חששתי מכל הסיובת הנ"ל...
כרגע זה מציק בצורה אחרת,הרבה יותר נוחה...
תרגישי טוב,וכמובן שווה ללכת לשאול מישהו מקצועי
יכול להיות מהתרחבות הרחם??danron
זה כאבים שבאים מידי פעם והם כמעט בלתי מורגשים.
בהריון הקודם הרגשתי כאבים כאלו בחודשים מתקדמים יותר בזמן מאמץ- לדוגמא הליכה מהירה.
לא זוכרת אם זה היה גם בתחילת ההריון...
כן,זה הגיוני וטבעייפעת1
מה שאת מתארת..
כשהרחם תרחב יש נשים שחוות כאב כזה..
תרגישי טוב.
תודה!danronאחרונה
לא מומחית גדולה..טוזי
אבל הבת שלי בת 11 עשרה חודשים והתחילה לזחול לפני שבועיים ובערך שבוע-שבועיים לפני כן התחילה להתיישב...
אני יודעת שזה מאוחר מאוד אבל כששאלתי בטיפת חלב וגם את הרופאה ההתפתחותית שלנו כולן אמרו לי שממש אין מה להלחץ, לכל ילד יש את הקצב שלו והעקומות רק מעקמות אותנו ההורים...
בהצלחה רבה!!!
גם אצלי חלק לא ישבו בגיל הזה 
יוקטנה
לדעתי הכי טוב להסתכל על הילדה, במקום להשוות לילדים אחרים או לגרפים של טיפת חלב. כשמקשיבים לגרפים מקשיבים לפחד. וכשמקשיבים לפחד, עלולים לא לשמוע את המציאות
הבן שלי התיישב רק בגיל 11 חודשים והלך לפני גיל שנהרוני ושמחי
פעם שאלתי על זה רופא ילדיםאמא מסורה
הוא אמר שעד גיל שנה זה נורמלי שילד לא יושב, אחרי הגיל הזה, צריך לבדוק אם קיימת בעיה.
גם לי נראה בינתיים בטווח הנורמה..+mp8
לכנרתיעל -NDאחרונה
שלום לך!
באופן כללי, כל ילד מתפתח בקצב שלו. זה תלוי בתורשה, בתזונה, בכמות ההשקעה בילד, בקונסטיטוציה שלו (האם הוא שמנמן או רזה וכד'), באופי שלו (האם הוא יותר מביט או יותר פעיל, למשל), בבריאות הפיזית (למשל, האם הוא לא חולה כל הזמן?) והנפשית (למשל, האם לא הכניסו אותו בדיוק למעון?) שלו.
תבחני את כל הגורמים האלה וגם - תסמכי על האינטואיציה האמהית שלך. הרי את - אמא שלו ולא אף אחד אחר. אז את אמורה לדעת אם הילד שלך בסדר ולהרגיש אם לא.
אם את מרגישה שישנה בעיה - תפני לרופא מומחה להתפתחות הילד. היום יש כזה בכל קופת חולים.
אבל אם גם בעלך לא ישב בגיל הזה וגם יש לך הרגשה, שהילד בסך הכל בסדר - אז תני לו להתפתח בקצב שלו.
את יכולה גם להתיעץ עם רופא הילדים של הילד, אם יש לכם קשר טוב ורופא מכיר היטב את הילד.
בהצלחה!
איך מזרזים לידה באופן טבעי?פונצ'י
הי, בערך מחודש שביעי לא כתבתי כאן כלום...
אתמול עברתי את התאריך שלי, ואני מתה כבר ללדת...
כי:1 אני רוצה כבר לקבל לידיים ילד מתוק ומוחשי- כזה שאפשר לראות אותו גם בלי אולטרה סאונד
2 מיציתי לחלוטין את חווית ההריון, הגיע הזמן להתקדם בחיים... 9 חודשים זה המון!!! זמן
3 אני ממש לא יכולה להגיע לתאריך של הזירוז שלי(עוד שבועיים) כי יש לאחי בר מצווה- ואיך בדיוק אמא שלי צריכה להחליט עם מי היא נמצאת???
4 אני לא רוצה שיעשו לי זירוז... אני רוצה בעיקרון לידה טבעית, וזה הרבה יותר קשה אחרי זירוז...
קיצור, למישהי יש הצעות לדברים טבעיים שיזרזו לידה?
או שבא לכן לעודד אותי?? בבקשה...
אה, שכחתי להגיד שנמאס לי מזה שכולם כל הזמן שואלים אותי "נו, מתי את יולדת?"--- לא יודעת בעצמי!!!
מבינה אותך כ"כיפעת1
בתור אחת שיולדת תמיד בשבוע 41..
זירוזים טבעיים לקיים יחסים,שמן קיק(לא ממליצה מנסיון..),תרופות אומפטיות,עיסוי פטמות(מתאים ללידה שניה)
הליכה,לעלות מדרגות,ויטמין c
רפלקסולוגיה,דיקור,שיאצו.
אבל אני אישית לא כ"כ בעד לזרז אלא אם כן מאימים כבר בזירוז..
כי התאריך המשוער הוא רק תאריך משוער..ואם היה לך ביוץ מאוחר אז הכל תקין. רק 5% יולדת בתאריך המשוער.
אבל אני ממש מבינה את הרצון והצורך..במיוחד שיש את הלחץ של הבר מצווה.
שיהיה בע"ה לידה קלה,מהירה,טבעית ובלי תפרים.
והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים.
אגב זו לידה ראשונה?
עוד לא נולד התינוק שלא נולד...חמסה עלינו
אפשר לנסות מכל מה שכתבו לך אבל זה לא יעזור אם זה לא הזמן..
מזדהה איתך לחלוטיןאנונימי (פותח)
ושולחת לך חיבוק...
אני ילדתי את שתי בנותיי הראשונות בשבוע 42 ואת האחרון בדיוק בתאריך המשוער.
זה מתסכל, משגע, מעייף ומתיש
אבל.....
בסוף נולד דבר הכי ממקסים חמוד וצרחני שאת מכירה - קיצר שווה לחכות, הלידה ממש מעבר לפינה.
לגבי זירוז - לא ממליצה וגם רבנים אוסרים אלא אם כן יש בעייה ספציפית, ובר מצווה של אח לא נכללת בקטגוריה...
קיצר תלדי בשעה וברגע הנכון לתינוק ולך לצאת לאויר העולם, יש משמעות גדולה לזמן הלידה - להשלמת הגוף והנשמה.
בהצלחה יקירתי, ותעדכני!
מזדהההההההההההההההההההההאמא ל-2
לגמרי איתך באותה סירה... או שאולי כבר ילדת?! התאריך שלי היה יום לפניך, ואני עוברת מחוסר סבלנות מוחלט לאדישות תשושה...
אבל אומרים שכל יום ברחם הוא נהדר בשבילו, אז צריך רק סבלנות...
תקראו בעלון של ראש יהודייפעת1
היה כתבה על זירוז לידה.. מפי דולה נעה בן דוד.
סדנת צחוק... (לא סגור שזה עוזר אבל מ'כפת לנסות?)חילא דמשכנא
יש נק' בגב העליון.נקודות של כיסופים
אפשר לשאול מעסה מוסמך.
הבנתי שטבילה במקווה עשויה לגרום לזירוז לידה.אור77
שלום*פעת!ש
בהצלחה
בעתו ובזמנו והעיקר הבריאותheh
כמה טיפים:
א. אל תעצרי את עצמך מללדת.(תבדקי עם עצמך אם יש משהו שחוסם אותך)
ב. קחי משאבת חלב ופשוט תתחילי לשאוב, משני הצדדים(קחי ספר טוב שלא תתחרפני)
ג. מקלחת של מים חמים על הגב התחתון
ד. לשבת על כדור פיזותרפיה.
ה. לא לדחוק את הקץ. הקב"ה קבע לילדך בדיוק את הזמן בו הוא אמור לצאת לאוויר העולם....
נראה לי שהיא כבר ילדה מאז כתיבת השרשור+mp8
לפונצ'ייעל -NDאחרונה
שלום לך!
לגבי מה שאנשים שואלים - אין מה לעשות, תמטרכי להתמודד...
לגבי שאר השאלות. עד כמה שהבנתי, זאת לידה ראשונה.
תשמעי, ילד - זה לכל החיים. ואף יותר, כי גם כשתעברי לעולם שכולו טוב, עדיין תמשיכי להשפיע עליו לטוב ולרע. זה עבודה ואחריות לתמיד.
מציעה לך בינתיים לנוח, כי אם תהיה עייפה יהיה לך קשה ללדת. אז תשני, כל עוד לא מעוררים אותך לא ביום ולא בלילה, ויש לך זמן לאכול ולדבר עם המשפחה והחברות וכו'. תהני בינתיים ממה שיש לך ועוד מעט (כי זמן עובר מהר גם בלי זירוז) תהני גם מהתינוק. גם אל תשכחי: ככל שאת יולדת מאוחר יותר, כך תינוק שלך בשל יותר, זאת אומרת שכך הוא יהיה בריא יותר ויתפתח טוב יותר!
את בהריון. את אמא. עליך להתרגל לעובדה הזאת. תשכחי מכל השאר. בר מצווה זה חג של אחיך הקטן, אבל את - קודם כל אמא. את חיה בשביל הילד שלך. אם תוכלי להצטרף לשמחת אחיך - מה טוב! אם לא - אז תהיה איתו בנשמה. אני בטוחה, שהוא יבין את זה. בן 13 - זה כבר ילד גדול. כל-כך גדול, שאפילו אחראי לקיום המצוות!
אם רופאים אומרים לך, שחייבים לעשות זירוז - כנראה שיש לכך סיבה רצינית. לא עושים זירוז סתם.
לגבי זירוז טבעי. קודם כל, הגישה הטבעית היא - לא לעשות זירוז, כי עדיף שילד יוולד בצורה טבעית ובתאריך ובשעה שהכינו לו מהשמיים.
אבל אם יש צורך רפואי בכך, אז אפשר לזרז בדיקור, אפשר לזרז בתכשיר הומאופתי מסוים ובמקרים מסוימים אפשר לזרז אפילו ברפלקסולוגיה.
אני מאחלת לך המשך הריון בריא, לידה קלה ותינוק בריא. והרבה נחת מהתינוק...
אשמח, אם עזרתי
חרדת לידה?!?אנונימי (פותח)
אני יודעת שבד"כ המשתתפות בפורום זה הן בהריון ראשון אולי שני , לא תאמינו אני אמא לששה, לידות בחלקן קלות יותר ובחלקן מאתגרות יותר (ואף מאתגרות ביותר) אך בכולן הרגשתי שאני עוברת אותן במודעות למה שקורה ובשותפות מלאה לחווית הלידה. עד הלידה השישית. אני מאד מתאמצת לא להגיד מילים רעות על לידות כי לידה היא חוויה טובה במהותה וברור לי שמילים יוצרות מציאות, אז רק אומר שהלידה השישית היתה מסוג האתגרים שהייתי מוותרת עליהן, לא גם זהה לא נכון כי התינוקת שלי היא הדבר המדהים ביותר שקיים אז אך אני יכולה לוותר על הלידה ? אבל על איך שהלידה הזו התרחשה וכאבה, הייתי מוותרת בשמחה. אני ממש לא מפונקת, ילדתי חמישה לפניה, ושוב אומר שהיו לידות שאף נחשבו לקשות אבל בחוויה האישית שלי אני חוויתי אותן מתוך כוחות ויצאתי מהן מחוזקת, אחרי הלידה השישית בכיתי יומיים... אני זוכרת את עצמי אומרת למיילדת: מה זו הלידה הזו???? אגב, אמרתי את זה למילדות לא למיילדת אחת כי היו בחדר 4 מיילדות שרק ניסו לעזור להוציא את התינוקת שלמה ובריאה לאמא שפויה... ( הצוות, יש לציין היה מ-ד-ה-י-ם ומעודד ומקסים). טוב, עד כאן ההשתפכות, אבל עכשיו אני רוצה לשתף בתובנות שיש לי היום, כשנה אחרי... מכיון שאני אם מניקה, מעולם לא הריתי שנית לפני גיל שנה של ילדי הקודם. היה לי טוב ונוח ככה. לפני זמן מה כשעיכלתי שביתי מתקרבת לגיל שנה, פתאום הרגשתי כמה לחץ מעלה בי האפשרות של לידה נוספת. אני מעוניינת בעוד ילדים, אין לי בעיה עם ילד נוסף או הריון נוסף אבל הלידה... זה הזוי, אני עוד לא הריתי וכבר רצים לי בדמיונות של לפני השינה שחזורים של הלידה הקודמת, פתאום הבנתי שבעצם לא השתקמתי ממנה רגשית, אז מה עושים???
אני לא יודעת אם תאהבי את הרעיון:שירק
אימוץ. אצלי הרעיון הזה נולד בגלל הפחד מלידות שהיה לי עוד לפני שילדתי את בתי ב"ה. גם עכשיו אחרי הלידה אני עדיין מפחדת, אם כי נוכחתי לדעת שנשארתי בחיים.
בכל אופן שמעתי לאחרונה ברדיו מישהו שמחזיק עמותה בשם חזק ואמץ או משהו כזה, והוא אומר שאמנם הביקוש לאימוץ ילדים עד גיל שנתיים גדול, אבל לעומת זאת הרבה ילדים בני 4-5 מחפשים משפחה, וחשבתי לעצמי, יש ילדים שכבר נולדו וכבר קיימים ורק מחפשים אמא, וכאן יש אמא שרוצה ילד, מה יכול להיות יותר הגיוני מלחסוך לידה אחת?
זה בטח לא מתאים לכל אחד, אבל כיוון מחשבה.
לא היחידהראו כי טוב
לפני כחמש שנים, פגשתי בקורס הכנה ללידה רוחנית אישה שהיה זה הריונה השישי, והיא פחדה מאוד מאוד!!! לכן היא באה לקורס. כך שיש עוד כמוך, עם ניסיון, שחשות לחץ וכו'.
אולי גם לך זה יכול להועיל, למרות שכרגע את לא בהריון, ללכת לקורס כזה (זה היה של עדה גיל מרמת הגולן, "דבש מסלע", והיא עושה סדנאות בכל הארץ - בכלל תוכלי ליצור איתה קשר ולהתייעץ איתה בעניין, נסי בגוגל)
כמו כן, הייתי ממליצה לך על "מח1"- "מגע בריאות", כי בהחלט יש עניין לבדוק את המשקעים שהלידה הקודמת הטביעה בך.
בשורות טובות.
דרך אגב - התגובה הקודמת חשובה מאוד, לכולם, גם למי שלא חווה לידות טראומתיות.
מחשבה שליאמא מסורה
אם את מרגישה שעדיין לא התאוששת רגשית מהלידה, אולי תשקלו למנוע עוד קצת ע"י אמצעי מניעה.
אני כותבת את זה כיוון שיש רבנים שמאפשרים למנוע הריון נוסף עד שנתיים מהלידה, במיוחד כשהאמא עדיין לא התאוששה מהלידה, וזה כולל התאוששות רגשית (גם אם הפחד הוא רק מעצם הלידה).
לא סתם חז"ל אמרו שאישה נחשבת ליולדת עד שנתיים מהלידה, כי לוקח לגוף להתאושש גם פיזית וגם נפשית מהלידה ומהטיפול אח"כ בתינוק. אז אצלך זה "רק" חשש מהלידה עצמה ולא ממה שאח"כ, אבל זה נשמע שזה מספיק משתק אותך נפשית מלחשוב על הריון נוסף.
אשרייך שיש לך כוחות להביא הרבה נשמות צדיקות וטהורות לעולם, כשהחשש היחיד שלך (לפחות ממה שכתבת) הוא הלידה עצמה. 
חוץ מזה, היה פעם שירשור כאן בפורום על שיטה לניהול נכון של הלידה ולשחרר חסימות שנוצרו מלידה/ות קודמת/ות, אם אני זוכרת- אפשר לעבור את הטיפול בשיטה עוד לפני ההריון ולא חייבים רק סמוך ללידה.
תקראי את זה, אם זה מעניין אותך.
בהצלחה רבה
תודה יקירתיאנונימי (פותח)
ולא תאמיני אבל פעם אפילו מהלידה לא חששתי באופן קצוני. היה סתם חשש טבעי, שעם מעט אימון מחשבתי זה הסתדר נפלא. גם היום כשצעירות מדברות איתי על לידות לעולם לא אגיד להם באיזה מקום אני נמצאת כעת אלא מסבירה על האושר הגדול והחיים הענקיים שיש בתוכם כמה שעות ספורות ( גם 26 ש' הן ספורות ביחס לחיים שלמים) שדורשות הרבה התמודדות וכוחות, אבל התהליך של הלידה הוא בעיקרו חיובי, ואם זו ההסתכלות שלנו, ניתן לעבור אותו בהרגשה בונה. אלא מה, שכיום אני אמנם מדברת יפה אבל זה פשוט לא משכנע מספיק את התת מודע שלי... אולי אני אשנן לעצמי את זה יום יום.
אגב , את ענין המחשבה על דחיית הריון נוסף היי בטוחה שכבר העלנו...
סתם, חבל לי על הזמן שהולך לאיבוד רק בגלל לידה טראומטית אחת ואני באמת רוצה לדעת איך משתחררים ממנה. נוצרה לי מן הרגשה שהלידות לא יחכו ליהיו יותר קלות כי הגיל ומספר הלידות עושה את שלו ונתקע לי בראש שכך נידונה להיות גם הלידה הבאה. אם כי השכל הישר אמור להגיד לי שזה הבל הבלים...
תודה למגיבות אתן נשמות טובות, שתזכו להיות אמהות חזקות לילדים בריאים!
אולי כדאיnatiyg12
שתשתפי,בדרך כל שהיא, למשל : עי" כתיבה לעצמך,תנסי לשחזר את מהלך הלידה את שקדם לה,את יכולה אם מתאים לך לכתוב לפורום הזה ובטוחה שכל אחת מאיתנו שותפה לכאבים לפחדים שיעלו על פני השטח,הם חלק בלתי נפרד מכלל המכלול שעובר עלינו בתוך התהליך המבורך ,הארוך,הכואב,המשמח,וכו...בין עם זה הריון ראשון או שישי....אחרי שתוצאי את זה החוצה תרגישי הקלה משחררת,והשתתפות מחבקת של כולנו,או של מי שתבחרי לספר לה ,כי כולנו בעצם נמצאות על הגל,כולנו חוות ושותפות ומרגישות על עצמינו,את כל התהליך פיזית ונפשית,יש בכך שותפות מדהימה,שזכינו לה,תפקיד יחודי לנו ,אני מאחלת לך מכל הלב שתצליחי להתגבר ,על הפחד,והחשש..
הכאב,שקיים בך יעלם
מצטרפת לרעיון היפה יוקטנה
אם את לא מרגישה בנח לכתוב כאן בפורום הפתוח, אפשרי שתכתבי בפורום הסגור לנשים נשואות בלבד.
לפעמים להעלות הכל על הכתב, ממש עוזר לעבד את החווייה, לבדוק מאיפה נבעו הרגשות השליליים, מה גרם להם, ואילו רגשות בדיוק הם היו.
אם את לא מתחברת לכתיבה ביום יום, אולי יעזור לך יותר לעבד את החוויה בדיבור, ויש נשים שעוסקות בעיבוד בכך: בעיבוד חוויית לידה קשה. אם תרצי, אחפש לך המלצות
טוב מאוד שאת רואה עד כמה נחוץ "לחפור" כאן, ולא מתעלמת, או אומרת "יהיה בסדר". את הצעד החשוב הראשון בהתמודדות ובטיפול כבר עשית! 
הצעה נחמדה בעיני , תודה לכןאנונימי (פותח)
וואו תודה, לא ידעתי שיש פורום סגור,
את סיפור הלידה שלי אמנם דבררתי עם מס' חברות ( מצומצם, כי אין לי ענין להפחיד אנשים) כך שאין לי בעיה לדבר עליה, אך באמת לא מצאתי את הפורום הזה כמקום מתאים לכתוב עליה, מה גם שלא ממש מתחשק לי שבסוף עוד יזהו אותי מהפורום ( בעצם, למה לא?... לא עשיתי שום דבר רע להתבייש בו...)
אז- איזה פורום זה?
ועוד משהו שאפשר ללמוד מהתינוקת דוקאאנונימי (פותח)
כפי שברור מן הסיפור שלי , יש לי תינוקת כבת שנה כעת, קצת חלשה מוטורית , דבר חריג לחלוטין בין ילדי הזריזים הקודמים, אז היא הולכת לפיזיוטרפיה, שם, היא נכנסת לחדר ויודעת שהיא הגיעה לשיעור ספורט: היא מתחילה לנסות הכל שוב ושוב, להעמד -וליפול, לטפס- ולהחליק מטה , שוב לטפס- ולהגיע למעלה, שם היא מתיישבת וצוחקת בתרועת נצחון. השבוע, באחד הפעמים בהם נעמדה בבית בעזרת שרפרף ושוב מצאה עצמה מתגלגלת ( על הראש,איך לא?) לאחר הבכי והעלבון, שוב היא הלכה לשרפרף על מנת להעמד בזכותו, אז אמרתי לביתי בת ה-7 , את רואה מה אפשר ללמוד ממנה? היא לא מתייאשת, גם אם קשה לה והיא אפילו נחבלת, היא לא מוותרת ומנסה שוב ושוב, היא בטוחה שהפעם היא תצליח. עכשיו אני חושבת על זה שבעצם אני צריכה להגיד את זה לעצמי...
יש דבר שנקרא עיבוד לידה או חוויה טראומטית.יפעת1
ובקשר ללידה אפשר אצל דולה זה גם על ידי עיסוי ודימיון מודרך..(לפרטים במסר)
וגם לכתוב את סיפור הלידה,לדמיין את עצמך יולדת שוב וגינאלי,ולידה טובה ומוצלחת.
לדמיין את התסריט הכי גרוע ללידה ואיך את מתמודדדת עם הפחדים..בהצלחה! {גילוי נאות-אני דולה}
אני שמחה לשמועיפעת1
שהייתה לידה טובה..התכוונתי שצריך לעבד אותה לא רק לבד גם עם אשת מקצוע..ולראות איך את יולדת בתסריט טוב יותר!
מזל טוב!
גם ממליצה על מוח אחד!תאנה.
רק צריך לוודא שהמטפלת טובה.
יטה מעולה לטיפול בטראומות...
יטה מעולה לטיפול בטראומות...
זה תלויnatiyg12
הריון ראשון, או חוזר,וגם המשקל שלך יכול להיות משפיע,ואסביר:בדר"כ סביב שבוע 20
לפעמים בהריונות חוזרים מוקדם יותר שבוע 18
אצלי בהריונות ,לפני האחרון, התחלתי לחוש תנועות רק בסביבות השבוע ה22,23 ,לפני ההריון האחרון הורדת20+קילו ולכן הופתעתי כשהתחלתי לחוש בשבוע 18 ,ורק אז הבנתי משפט שאמר לי פעם הרופא שלי שהוא מנהל מחלקה,משפט שיכול באופן כל שהוא להעליב"שכשהקירות עבים לא שומעים את השכנים"ואת המשפט אמר כשאמרתי לו בשבוע 23 עדיין לא חשתי תנועות,וראיתי בהריון שאחרי, כמה שצדק....בהצלחה
זה מאוד אישי..קוינטה
מתחיל באזור 17-18 אבל זה יכול להרגיש כמו סתם פרפורים ממערכת העיכול...
בהמשך זה נהיה ממש בעיטות שלא מתבלבלים מה מקורם..
אבל הכל משתנה מאשה לאשה אז אסור להחלץ!
מעקב תנועות מתחיל משבוע 24יפעת1
וזה מאוד אישי כל אחת מרגישה תנועות בשלב אחר בדר"כ רובן בסביבות שבוע 20 מרגישות..בהריון ראשון בדר"כ קשה לזהות..
אם השיליה קדמיתנווה מדבר
נראה לי שמתחילים להרגיש מאוחר יותר. אצלי בכל אופן זה היה כך.
שיהיה בשעה טובה!!
לא מחייב בכללnatiyg12
שהשמנת,מה שכתבתי על עצמי לא בטוח קיים אצלך, פשוט ניסיתי לומר לך שכל הריון הוא משהוא אחר,ואצלי הרגשתי בשינוי לאחר שירדתי הרבה לפני ההריון האחרון,לעומת הקודמים לו.
וכל הריון התחושה הראשונה לא תמיד ברורה ,כפי שכבר כתבו לך,מן פירפורים כאלו,שאת יכולה לחשוב שהם קשורים למערכת העיכול...לכן אל תדאגי...זה ב"ה יגיע
היי*פעת!ש
נכון!
תאמיני לי שאת צודקת..!!!
ו-בע"זה יהיה טוב!!!!!!!!!!
לא נראה לי...*פעת!ש
מי אמר שהשמנת...את רזה...!!!11
מזג האויר והריון...אנונימי (פותח)
בזמן האחרון כמו ששמתן לב, מזג האויר "מזגזג" לו-
ערבים קרירים, ימים שרביים וחוזר חלילה...
הבעיה שלי היא בימים השרביים-
אני פשוט לא מצליחה לנשום! אני לא יכולה להיות בחוץ אפילו דקה, אני עושה הכל לאט ובעייפות... בקיצור, ממש סמרטוט. לא שלפני ההריון הייתי כל כך נמרצת בימים שרביים, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום-פשוטו כמשמעו (מה שקורה לי לפעמים עכשיו). אני גם לא יכולה לעמוד קרוב מידי לאנשים, בעלי כבר מזמן יודע שכשחם- אסור לו לשבת לידי! (לצחוק או לבכות??)
אני בשבוע 16, ורציתי לשאול אם זה נורמלי, זה עתיד לחלוף או שמא להתגבר, לפי נסיונכן?
אכן, תמונות קשות! D:יוקטנה
מצטרפת בכל פה למחאת הריוניות הקיץ! מקווה שלא יזדמן לי שוב הריון עם תאריך תפוגה קייצי! לכל היותר - לידה בפורים, וא דקה לאחר מכן! 
בנוגע לקושי לנשום - יוגה לנשים בהריון יכולה מאוד לעזור. תפרגני לעצמך! מגיע לך! יישר כח על ההריון הקייצי!
)דווקא כן חובה.תיכף6
זחילה על 4 היא שלב התפתחותי מ-א-ו-ד הכרחי. כל העניין של הזחילה הזאת הוא עניין ההצלבות (מזיזים גפיים נגדיות בכל "צעד"). ההצלבות, מלבד העניין הפיזי, הן הצלבות בין שני חלקי המח: הימני והשמאלי.
היום סביר להניח שילדים בעלי לקויות למידה- דילגו על שלב התפתחותי זה.
אמא 74- הייתי מציעה לך כן ללכת למכון להתפתחות הילד, אבל בלי פאניקה. חשוב רק שהילד יעבור את השלב הזה, לא צריך להילחץ באיזה גיל זה יקרה.
בהצלחה.
דווקא חשוב מאוד.תיכף6
זחילה על 4 היא שלב התפתחותי מ-א-ו-ד הכרחי. כל העניין של הזחילה הזאת הוא עניין ההצלבות (מזיזים גפיים נגדיות בכל "צעד"). ההצלבות, מלבד העניין הפיזי, הן הצלבות בין שני חלקי המח: הימני והשמאלי.
היום סביר להניח שילדים בעלי לקויות למידה- דילגו על שלב התפתחותי זה.
אמא 74- הייתי מציעה לך כן ללכת למכון להתפתחות הילד, אבל בלי פאניקה. חשוב רק שהילד יעבור את השלב הזה, לא צריך להילחץ באיזה גיל זה יקרה.
בהצלחה.
ובנתיים....עד התורmp4אחרונה
כדאי שכתבי בגוגל "תרגילים זחילה על שש" או בסגנון
ותפעלי איתו איתו על הרצפה
בהצלחה רבה
כדאי לפנות למי שסיפק לך את זה+mp8
עדיף מתשובות לא מדוייקות שסתם יעשו לך בלגן.
אני לקחתיraka
לקחתי תמצית נוזלית-30 טיפות -4 פעמים ביום בקצת מים. בכל מקרה-עדיף לקנות ולשאול את המוכרים בחנות (חנות טבע) וחוצמזה תכתבי בגוגל "מסטיק תימני" וגם שם תקבלי מידע. לי זה מאוווד עזר.
ושכחתי לצייןrakaאחרונה
שלקחתי מהיום הרביעי למחזור עד תחילת המחזור שאחריו (כלומר הפסקה של 3 ימים בתחילת הדימום)
אוף אוף אוף... חזרת...נעמיל'ה
אז זהו, זה הגיע גם אלינו...
הבן שלי בן 11 חודשים נדבק במעון. האמת, ברגע שאמרו לי לבוא לקחת אותו והבנתי שיכול להיות שהוא נדבק, קצת נלחצתי. רצתי הביתה ובשניה הראשונה שיכולתי בדקתי באינטרנט מה זה אומר והאמת, נרגעתי. סיוט, אבל עובר.
הלכנו לרופא, מוכנה נפשית ואכן, הילד איתי בבית שבוע!!! רחמנות על שנינו... (בעיקר עליו, הוא ממש סמרטוט) הרופא ברוב טובו הסביר לנו שזו מחלה יחסית קלה וגם אין כ"כ מה לעשות ולשים לב אם מתפתחים סימנים מסויימים. אחד הסימנים הוא הקאות מרובות- אז כמובן כדי שלא יהיה משעמם, הילד הקיא כבר 4 פעמים... אז אני עכשיו בין אמבטיות לבין עוד פעם ללכת לרופא בתקווה שחס וחלילה לא יגיד לנו ללכת לקבל עירוי.
ומי חושב בכלל על שבועות? הקטע המצחיק הוא, שהיינו מוזמנים לחג ואני פינטזתי על ארוחה חלבית אחת שאני אשקיע בה, כמובן שמיד ביטלתי את ההגעה שלנו ולקחתי באיזי שאת החלבי שדמיינתי נשאיר ונכין עוד משהו בשרי קל לבוקר. ועכשיו כשאני בין אמבטיות, מדידות חום, הקאות, ספונז'ות וכביסות אני רק חושבת איפה אפשר לקנות מחר אוכל טעים לחג
מקווה שאצלכן ההכנות לחג עוברות ביתר קלות ושמחה...
חשבתי שחזרת זו מחלה של פעם...עוד כינוי
ובשבועיים האחרונים זה המקרה השלישי שאני שומעת עליו.
רפואה שלמה וחג שמח.
שחעבור בקלות בע"ה
יש לי יום-יום חג... ;)יוקטנה
תנסו לשתות בטפטוף - כפית כל רבע שעה, למשל.
ותרגישו טוב! החלמה מהירה!
גם לבן שלי היהיפעת1
בן שנתיים ועוד שבוע לפני פסח ואני הייתי חודשיים אחרי לידה..ס-י-ו-ט!!
אבל ב"ה אין תלונות..ואין כ"כ מה לעשות אפשר לתת אקמול אם הוא סובל..
תרגישו טוב..שולחת כוחות לשתיכם.
אכן אוווווף חזרת!אם הבנים12
בעלי היקר חולה כבר שבוע וממש סובל!
ההורים שלו הצדיקים יבואו אלינו לחג עם האוכל וישעשעו את הילדים.
זה ממש קשה כשיש חולים בבית זה משבש את כל סדרי העדיפויות. גם כשהולכים לעבודה הראש בבית, ערים בשעות לא כ"כ שגרתיות. וחוץ מזה שממש קשה לראות את הבעל סובל ואי אפשר כל כך לעזור.
רק להתפלל לד' שיעבור.
רפואה שלמה וחג שמח!
ההורים שלו הצדיקים יבואו אלינו לחג עם האוכל וישעשעו את הילדים.
זה ממש קשה כשיש חולים בבית זה משבש את כל סדרי העדיפויות. גם כשהולכים לעבודה הראש בבית, ערים בשעות לא כ"כ שגרתיות. וחוץ מזה שממש קשה לראות את הבעל סובל ואי אפשר כל כך לעזור.
רק להתפלל לד' שיעבור.
רפואה שלמה וחג שמח!
חזרתיעל -ND
השנה היתה מגפה גדולה מאד של חזרת, אלפי חולים.
מדובר במחלת הילדים שהיא קלה בדרך כלל אצל הילדים, אבל ככל שגיל החולה עולה, כך המחלה קשה יותר ויש גם סיכוי לסיבוכים.
הבעיה היא בחיסונים נגד חזרת שהכניסו לשימוש לפני כעשור, כמדומני. חיסונים אלה גרמו לדחית גיל המחלה ולהתפתחות זנים קשים יותר. במילים אחרות, עכשיו חולים בגיל מאוחר יותר - וזה אומר, קשה יותר. וגם וירוס החזרת נהייה אלים יותר.
בכל מקרה, זה עדיין מחלה לא מסוכנת. טוב תעשי, אם תנהגי כפי שהסבתות שלנו נהגו לעשות: תעשי הכל, בכדי שכל הילדים שלך ידבקו במחלה כמה שמוקדם יותר: זה יספק להם חיסון טבעי עמיד (לעומת חיסון, החיסונים לא מחזיקים מעמד לאורך זמן), יתן סיכוי גבוה למחלה קלה וגם יחזק מאד את המערכת החיסונית של הילדים שלך. הרי מחלות הילדים נועדו לחיזוק מערכת החיסון ולהתפתחותה לכיוון בריא. במילים אחרות, ילדים שחולים את מחלות הילדים (במקום להתחסן נגדם) הרבה פחות סובלים מאלרגיות, אסתמה, לא מפתחים מחלות אוטואימוניות וכד'.
ולגבי טיפול בילד חולה - זה חלק מלהיות אמא.
בכל מקרה, תרגישו טוב
חג שמח
עידכונים...נעמיל'ה
מקווה שלא נפגעתן מכך שלא הגבתי לכן...
פשוט, הסיפור שלנו נהיה יותר מעניין... כפי שחששתי, ההקאות שלו ממש לא היו במקום ואחרי ריצות וטל' לרופאים קיבלנו הפניה למיון... אמנם הרופאה אמרה לנו לנסות עוד שעתיים- שלוש לראות אולי הוא יסכים לאט לאט לשתות (אוכל היא אמרה להוריד בכלל, כי לא נורא אם ילד לא אוכל יום, אבל אם הוא לא שותה...) זה היה בסביבות 19:30 של יום שני. הגענו הביתה, הילד היה ממש אדיש וחלש ובעלי ניסה לתת לו כמה טיפות של מים והוא מיד הקיא אותם, אז בלי שעתיים ובלי שלוש אמרתי לבעלי "קדימה למיון!"
המשך הסיפור הוא סתם ארוך ומייגע, אבל ב"ה חזרנו הביתה בצהריים של ערב חג, אחרי לילה במיון, אינפוזיות ודאגה אין סופית...
כמובן שכל מאכלי החג המטורפים שפינטזתי עליהם נשארו בגדר פנטזיה וב"ה קצת אחרי שהגענו הביתה הגיעו אנשים טובים, הביאו אוכל לכל החג ואפילו יותר, שטפו לנו את הבית ואנחנו הספקנו קצת לנוח ולהכניס חג עייפים, אבל מאושרים...
אז תודה לכולכן על הדאגה!
בשורות טובות!
נ.ב. עכשיו הילד ב"ה ב"ה ב"ה מתחיל לחזור לעצמו- אוכל, שותה, משחק קצת. עדיין טיפה מפונק, אבל מגיע לו,לא?!
אנשים טובים באמצע הדרך....בילי
תמיד מרגש אותי לקרוא סיפורים כאלה.
רפואה שלימה!
ב"ה החלק הקשה מאחוריכם!יוקטנהאחרונה
מחמם את הלב, הסיפור על החברים עם האוכל
החלמה מהירה!
התנגדות למיטת תינוקתהילולה
התינוק שלי בן 6 חודשים (כמעט), ועדיין ישן בעגלה.
יש לנו עגלה עם אמבטיה קשיחה והוא ישן בה בכייף על הבטן את כל השינות- בוקר, צהריים ולילה...
אז מה הבעיה?
העגלה כבר דיי לוחצת עליו, הוא כבר מתחיל להתרומם בה (להרים את הישבן ולעמוד על 6...) והוא כבר גדול ואמא ואבא השקיעו במיטה מקסימה נוחה ובטיחותית עבורו...
לאחרונה ניסינו להרדים אותו במיטה תוך כדי טפיחות קלות על הגב וליטופים, אך הוא צרח בקול רם ובכה בכי תמרורים ששבר אותנו. כמובן שכאשר הונח בעגלה נרדם כעבור 2 דקות!
מה פשר התופעה? ומה עושים??
מנסיון- אולי יעזור גם אצלכםאמא מסורה
הגדול שלי היה בן 3 חודשים כשעברנו דירה, עד אז הוא היה ישן בעריסה, איתנו בחדר.
ביום שעברנו דירה פתחנו לו את המיטה שקנינו בחדר שלו, וכשהשכבתי אותו לישון הוא צרח צרחות אימים ולא היה מוכן לישון.
מכיוון שלא הייתה לנו עריסה (השאלנו את העריסה שהשתמשנו והיינו צריכים להחזיר), באותו לילה הוא ישן איתנו.
ביום למחרת, אחרי שהוא אכל והיה רגוע, שמתי אותו במיטה שלו, שישחק בה, לפני זמן השינה שלושירגיש שזה מקום נוח וכיף להיות בה. זה עזר ובאותו לילה הוא כבר ישן במיטה בלי לבכות (הוא התעורר באמצע הלילה לאכול ואח"כ חזר למיטה).
תנסי להרגיל אותו למיטה בזמן שהוא ער ורגוע, זה יכול להקל על המעבר ואז הוא יסכים לישון בה. אולי זה יקח כמה ימים, ולא יום אחד, כי אצלי הוא היה קטן יותר.
מה שחשוב שזה יעשה בכיף ובלי "ללחוץ" עליו אפילו לא במחשבות שלך ולא להתעקש איתו אם הוא לא מוכן.
מה זה מגן קשיח?תהילולה
יש לי מגן ראש במיטה אך הוא מבד...מה זה מגן קשיח??
להעביר תוך כדי שינהעוד כינוי
תנסו אולי שירדם כרגיל בעגלה ואחרי שנרדם תעבירו למיטת תינוק כך שהוא יתחיל להתרגל אליה כאשר הוא מתעורר, כדאי לשים לו משחק שהוא אוהב (אם כבר יש כזה) שיהיה לו נחמד להתעורר לצידו.
בהצלחה
אפשר גם להניח את האמבטיה על הרצפה,וכך פחות מסוכן..אמא קטנה
"מזג"- יש באמת דבר כזה?!תהילולה
תודה על כל ההצעות היצירתיות ננסה את הכל עד שנצליח, כי באמת כבר הגיע הזמן לעבור לטיולון ולשים אותו בחוץ...
האם לדעתכן יש תינוקות יותר חסרי שקט מאחרים, שקשה להם יותר להרדם, והם מתעוררים מכל רעש קטן, או כמו שקוראים לזה בשפה המקצועית "מזג"..., או שמא השקט שלהם בידיים שלנו?
אני נוקטת בכל האמצעים לעשות לו טקס הרגעות לפני השינה-אמבטיה חמה, מוזיקה, עיסוי, והוא שמח וצוחק, אך הוא משתולל וצורח כשמגיע למיטה...
וודאי שיש לתינוקות אופיקיפי.
ושיש טיפוסים שונים.
ולפי השאלה לא קראת עדיין את הספר "הלוחשת לתינוקות"-
רוצי להשיג ולקרוא. יכול לפתור לך הרבה התלבטויות
ואולי גם לעזור לך עם בעיית המיטה.
ממליצה בחום!
(כמובן, כמו בכל ספר, אמצי את מה שמתאים לך ותתעלמי ממה שלא,
אבל הגישה שהוא מקנה מדהימה בעיני ועזרה לי המון)
מכירה את הלוחשת לתינוקותתהילולה
והוא באמת עזר לי בהתחלה. אך הרבה דברים שם, יפים כשהם כתובים אך במציאות זה קצת אחרת כמו שיטת השינה אותה לא הצלחנו ליישם. גם ההתעוררויות בלילה לא פסקו (וכן ניסינו הכל האכלות אשכול, חלב שאוב בכמות גדולה), הוא פשוט רוצה לינוק, לא יעזור כלום. חוץ מזה לא פגשתי הרבה אימהות (שמניקות) שהתינוק בן החצי שנה שלהם ישן רצוף כל הלילה 12 שעות. תינוקות מתעוררים, זו דרכו של עולם.
לגבי סוגי מזגים שהיא מונה, עדיין איני יכולה להגיד האם בני הוא תינוק מלאך, מצוי, נמרץ, רטנוני וכד'. אני חושבת שהוא הכל, תלוי מתי ובאיזה שלב של היום...
החיים לא שחור או לבן כמו שהיא מנסה להציג בספר, ותינוקות לא ניתן ל"אלף" (כהגדרתה...)
כדאי לחפש דרך יצירתיתכינוי סתמי
להקטין את השטח במיטה. הבן שלך רגיל עוד מהבטן להיות מוקף וצפוף, והמשיך בהרגל הזה גם אחרי שנולד... עכשיו את בעצם דורשת ממנו להיגמל מזה פתאום...
תחשבי על עצמך למשל, אם היית רגילה לישון מחובקת למשך חצי שנה, או לישון מכוסה בשמיכה או סדין, ופתאום אין חיבוק או אין סדין להתכסות בו- אפילו אם ממש חם, זה חסר לך מאוד. את בוודאי תחפשי איזה פיצוי- תחבקי את עצמך, תתכסי בבגד...
תינוק לא יכול לעשות את זה לבד אז הינה כמה רעיונות בנוסף למה שכבר הציעו:
להקטין את שטח המיטה מסביבו, עם כריות של ספה למשל, או מגבות, או בובות, כדי שהוא לא ירגיש אבוד בתוך חלל גדול אליו הוא לא רגיל,
לעטוף אותו בשמיכה גם מתחתיו
ובטח יש עוד דרכים, לא עולה לי עכשיו
רק לא לשכוח להיזהר:ישתבח המשובח
היו אסונות, שלא נדע, בהם תינוקות בלול או בעגלה הסתבכו עם יותר מדי כריות או שמיכות ולא הצליחו להיחלץ לבד, ולא הצליחו לנשום.
אז באמת אפשר לחבק את הפשוש עם כרית או שמיכה, רק בזהירות - שמיכה קלה שגם בת 7 חודשים יכולה להיחלץ ממנה, לא שמיכה בגודל מלא אלא רק בגודל של תינוק, כריות - לא לשים באופן שהן עלולות ליפול על התינוקת אלא כריות מתאימות ויציבות, וגם מהן רק מה שצריך כדי לחבק אותו.
כשאני מכסה את התינוקות שלי, אני מוודאת שהשמיכה מהודקת סביבם מעט (לא מדי - שיוכלו לזוז, אבל שתחבק אותם יפה...) והשמיכה לא גבוהה יותר מבית השחי שלהם - אני שמה את הידיים שלהם מעל לשמיכה, כך שלא יתחפרו בתוכה. כמובן שהם לבושים בפיז'מה חמימה וטובה, כי השמיכה לא מכסה אותם עד הגרון.
הם התרגלו לישון כך עם אצבעות שמשחקות בשמיכה, מעליה - זה ממש חמוד. הגדול מתכסה כבר עד צוואר, אבל הוא כבר עבר גיל 5 כך שאין לי בעיה עם זה.
וואלה.כינוי סתמי
היו לי בראש הכריות של הספה הישנה של ההורים, שאימצנו כשהבן הראשון היה תינוק, כריות של ספות ישנות, מלבניות מכל הכיוונים, ששמים מסביב למיטה ואין להם סיכוי לזוז. באמת יש כריות שיכולות להוות סכנה..
תודה לכולן, ועידכון מהשטח!תהילולה
אחרי גמילה הדרגתית מהעגלה, הקטנצ'יק מתחיל לישון במיטה שלו. אמנם את ההירדמות עצמה מסכים לעשות רק על הידיים בתנוחת הנקה עם מוצץ, שזה לא מפריע לי ואפילו כייף (זה בישיבה, אז אין אפילו קושי פיזי). יש לנו מעין טקס נחמד כזה שהוא מסתכל עליי ומלטף לי את הפנים עד שנרדם, ואז אני שמה במיטה. ניסיתי לשים במיטה ישר אבל אז הוא צורח, כנראה זקוק לקירבה ולפינוק של אמא ואני מחלקת בשפע ובשמחה. אף אחד לא סבל מעודף אהבה, מחוסר אהבה דווקא כן...
איזה יופי שהוא ישן במיטהאמא מסורה
ולגבי הירדמות- אני הרדמתי בהנקה את הבת שלי עד לא מזמן (היא בת שנה) ולא היו לי שום התלבטויות בנושא, כי ראיתי שזה מה שנכון לה, למרות שלפעמים זה הציק לי כי בד"כ היה שלב שהיא הייתה מגיעה למציצות וזה היה לי לא נעים (והיא לא לוקחת מוצץ). ההפסקה הייתה מיוזמתה, היא פשוט לא נרדמת יותר בהנקה, אני שמה אותה במיטה והיא נרדמת מעצמה (וזה קרה רק לאחרונה).
אם זה מה שנכון לכם וטוב לך עם זה, אז אל תהססי, אני ממש לא בעד לאלף תינוקות לישון לבד.
איזה יופי! שיימשך כך!ישתבח המשובח
כריותאנונימי (פותח)אחרונה
יש כאלו כריות מיוחדות לילדים
הילד שלי מפסיק לבכות באותו שניה שהוא רואה את הכרית ואני נותנת לו
אולי זה יעזור
הילד שלי מפסיק לבכות באותו שניה שהוא רואה את הכרית
ואני נותנת לואולי זה יעזור
דולה דתיתעמית-טליה
בחג חשבנו על מי יהיה הרגוע עם אחותי בלידה..
גיסי לא יהיה
אמי תיהיה אבל היא לא רגועה
אני לא רוצה להיות
ואז הצעתי דולה
אמרו שהיא תומכת וטובה אבל אחותי מוכנה בתנאי שהיא דתיה\חרדית (עדיף חרדית)
אז שתי שאלות
מי שהתנסתה או יודעת מה היתרונות של דולה ומה התפקיד שלה בעצם?
ומי מכירה דולה דתית או חרדית באזור חיפה והקריות?
תודה רבה,שנה טובה לכולן!
תפקיד הדולהאנונימי (פותח)
בעיני תפקיד הדולה זה כשמו כן הוא, להיות מקור תמיכה בלידה. היתרונות של דולה לעומת איש מהמשפחה זה הנסיון שיש לדולה והיכולת להיות אמפטית אך לא מעורבת רגשית (מכיון שהיא לא האחות הסבתא וכו) . בעיני (כמובן) הכי טוב מיילדת פרטית שהיא גם אשת מקצוע מבחינה רפואית וגם תומכת ועל כן היא מיילדת ולא רופא. (לא שרופאים הם לא אנשים תומכים). ברוב בתי החולים אין אפשרות למיילדת פרטית ולכן כדאי במיוחד בלידות "טבעיות" שדורשות הרבה תמיכה פיזית ונפשית, לשכור שרותיה של דולה. חשוב מבחינתי (המיילדותית ) שלדולה תהיה הכשרה טובה. ותדע את התפקיד שלה ולא תנסה לגלוש לתפקיד המיילדת. הדולות שלמדו אצל גילה רונאל הם לרוב מדהימות ועל אף שעוד לא פגשתי מישהי שלמדה אצל עדה גיל אני בטוחה מתוך ההיכרות שלי איתה והשנים שלמדתי איתה\ אצלה שהם בטח גם מציונות. הכי טוב ליולדת שהדולה והמיילדת עובדות יפה ביחד זה מגביר את האנרגיה החיובית בחדר ועוזר ללידה להיות יותר בשמחה ונחת. לורן
תודה רבה לכן.עמית-טליה
הצטרפות בנים לפורום- בעד או נגד?אלעד
אני אסביר את השיקול שלי להצטרפות בנים (יותר נכון- בעלים) לפורום:
א. כי כל אשה רוצה את בעלה שותף פעיל בתקופת ההריון והלידה (הרי הוא בסופו-של-דבר אחראי לכל העסק, לא?) וככל שהוא יהיה יותר בעניינים הוא יוכל לסייע לה ולהיות איתה לאורך התהליך
ב. שם הפורום "הריון ולידה" אמנם בהריון אין לנו חלק, אבל בלידה כן!!הרי גם אנחנו נולדנו!!
הגברים גם יכולים לתרום בנושאים משעממיםיוקטנה
כמו: עגלות, כסאות לרכב... למי יש סבלנות לכל המחקרים האלה חוץ מאשר לגברים?! 
אנא שרשרו הצבעתכם בעד או נגד גברים בפורום, בתגובה להודעה הזו של אלעדי! ואם יש לכם עוד בעד או נגד - תוסיפו, כמובן.
אנא שרשרו הצבעתכם בעד או נגד גברים בפורום, בתגובה להודעה הזו של אלעדי! ואם יש לכם עוד בעד או נגד - תוסיפו, כמובן.
נולדת מהאויר,אלעדי ?יונה
אם הבנים גם נולדו,הם גם חוו הריון לפני כן, מבפנים .
אני חושבת שאלעדי צודק. אני בעד.
.אני חושבת שאלעדי צודק. אני בעד.
לדעתי, כל בחור/גבר/בעל צריך להחליט עם עצמוקומפית
מכיוון שאני מניחה שיעלו פה בפורום עוד הרבה נושאים שלא בהכרח יתאימו לגברים הדתיים לקרוא כי פשוט זה לא יהיה שייך.
אז בקיצור זה בידיים שלכם...
אז בקיצור זה בידיים שלכם...
תחי האנונימיותזוג+2
מ מ ש נ ג ד!!!!ניריתושית
זה פורום נשי, ואני ארגיש הרבה יותר פתוחה לדעת שזה רק לנשים.
למרות האנו נימיות זה הרבה יותר נעים שזה רק נשים
(כבר יש לי נושא שהייתי רוצה לשאול אבל לא מרגישה נוח אם יש גברים...)
למרות האנו נימיות זה הרבה יותר נעים שזה רק נשים
(כבר יש לי נושא שהייתי רוצה לשאול אבל לא מרגישה נוח אם יש גברים...)
יש לי אולי פתרוןיוקטנה
אפשר ליצור שם משתמש אנונימי עם סיסמא פתוחה, שכל אחת שרוצה לשאול שאלה מביכה יכולה להכנס בשם האנונימי ולשאול באמצעותו את השאלה המביכה.
אם יש למישהי שאלה "נשית"... ותשובה לאלעדיאנונימי (פותח)
פשוט לכתוב: רק לבנות או
לא לגברים
בכותרת. ככה הם יוכלו לקרוא ואנחנו נוכל לשאול.
וכמובן! שזה כולל את כככככככככככל השירשורים העולים (יורדים) משאלה זו!
אלעדי - כן, כל אשה רוצה את בעלה שותף פעיל בתקופת ההריון והלידה.
לא - לכתוב בפורום זה ממש לא נחשב פעיל, זה נחשב שותף שתופס את המחשב...
לא לגברים
בכותרת. ככה הם יוכלו לקרוא ואנחנו נוכל לשאול.
וכמובן! שזה כולל את כככככככככככל השירשורים העולים (יורדים) משאלה זו!
אלעדי - כן, כל אשה רוצה את בעלה שותף פעיל בתקופת ההריון והלידה.
לא - לכתוב בפורום זה ממש לא נחשב פעיל, זה נחשב שותף שתופס את המחשב...
ואז המחשב יזהה את הבנים ולא יתן להם לפתוח אתזוג+2
ההודעה?!?!?!?!?!?!?!
אפשר מקסימום לדעת מאיזה מחשב נשלחה ההודעה, אבל לא את מי ששולח
אפשר מקסימום לדעת מאיזה מחשב נשלחה ההודעה, אבל לא את מי ששולח
סימכו עלינו- מה שיסומן לא יפתח על ידינואלעד
לא שכזה לחוץ לנו להשתתף פהאלעד
סתם חשבנו שתקפצו על הרעיון. אבל אם לא אז לא.
האינטרנט חזר וגם אני!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ' אייר תשס"ח 15:16
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ' אייר תשס"ח 15:15
אני בעד השתתפות של בעלים, ובכלל כמה שיותר אורחים - ככה יותר שמח! אכבד בשמחה כל רעיון מוסכם - כמו כל משתתף.
מבקשת להדגיש נקודה חשובה - נראה כאילו חלק מהמשתתפות יוצאות מנקודת הנחה שכל הכללים שיקבעו יקוימו ע"י כל החברים. אז בראש ובראשונה - את הכללים שיקבעו אוסיף למכתב הפתיחה של הפורום, על מנת שיוודעו אל כולם.
אבל דבר שני - חשוב לזכור שלחיים ברשת יש יתרונות רבים. אחד מהם הוא האפשרות לקיים את הפורום הזה.
בצד היתרונות, יש גם חסרונות וסכנות, וכדאי להיות מודעים אליהם. אנחנו יודעים מי כותב בפורום (למרות שגם זה בעצם לא תמיד נכון), אבל אנחנו לא יודעים מי קורא. חשוב שכל אחת (ואחד) תזכור זאת, ותמתח את הגבולות שלה במקומות המתאימים לה. לדוגמא, יש נשים שמגלות את שמן האמיתי, יש שבוחרות בכינוי, ויש שמשתמשות גם בשם משפחתן. יש מי ששמה תמונות של הילדים, יש מי שחוששת, ויש מי ששמה, אבל רק תמונות צנועות שלהןם.
כל אחת צריכה לזכור בכל רגע שייתכן שגם עיניים לא רצויות שוזפות את הודעותיה, ולפעול בצורה שמתאימה לה ביותר, נוכח הסכנות שברשת. כל בחירה היא טובה, כל עוד היא מתאימה אישית למי שעתשה אותה.
(אז מה החלטנו - כן גברים, והודעות שלא מתאימות, להכריז על כך בכותרת?)
אתם יודעים מה מצחיק בדיון הזה??חמסה עלינו
מכירים את הפורומים ה"כתומים"???? (בצבע)
פורום הריון ולידה- מה שנקרא כללי, חילוני. "כל דכפין.." ושם מדברים על ה- כ -ל ואולי פעם בחודשיים ייכנס איזה גבר וישאל שאלה (על עגלה כמובן- יוקטנה
)
) וכאן- יש דיון שלם על הצטרפות גברים...
ויוקטנה- צודקת במליון אחוז, הרי כל הודעה שנכתבת כאן יכולה להקרא על ידי כל גבר, ילד, איש חמאס וכו'
וצריך לזכור את זה
בעדנחשונית
חשוב לא להדיר לגמרי את גברינו היקרים מהנושא החשוב כ"כ של הריון ולידה. כל עוד זה נעשה בצניעות, זה בסדר ורצוי. בדיוק בשביל שאלות נשיות אישיות מאוד קיים הפורום הסגור "נשואות בלבד".
איך מצליחים לומר: "בבקשה תפסיקו"ענת=)
ב"ה
מכירים את המחנק הזה בגרון? כשגל העישון מרחף לצידכם?!
אז איך?! איך מצליחים למקבש מהמעשנים מסביב לא לעשן לצידי?
מכירים את המחנק הזה בגרון? כשגל העישון מרחף לצידכם?!
אז איך?! איך מצליחים למקבש מהמעשנים מסביב לא לעשן לצידי?
שבוע שעבר, עד שהצלחתי להתגבר על מחסום הלשון ולבקש מבחור שלא יעשון לידי שקשה לי בנימוס זה לא הפיק תועלת.
עד כמה אפשר לברוח????
לכן אשמח לקבל טיפים ורעיונות לעזרה: איך אפשר לשכנע את הטיפוס האישראל?
בתודה מראש.
וברכה לימים קלים יותר לכולן.
וברכה לימים קלים יותר לכולן.
תורת חיים בעזראו כי טוב
לפעמים עוזר לומר בעוז, אך בדרך כלל - כמו בכל דבר בחיים, השינוי בא מאיתנו.
לשנות אחרים, זה לא התפקיד שלנו.
פשוט שמרי על עצמך והתרחקי ככל יכולתך, כמו כן התפללי בעבורם, זה האפשרות הטובה ביותר להצליח בכל זאת לשנות משהו.
תראי...אור היום
אם את תקועה במקום כלשהו ליד מישהו שמעשן (לא בתחנת אוטובוס שבה את יכולה לעמוד במקום אחר שבו לא תריחי את העישון), אז תגידי לו שאת בהיריון ותבקשי יפה שיפסיק לעשן.
מניסיון, באתי פעם לעלות לטרמפ וראיתי סיגריות ליד הנהג, אז עוד לפני שנכנסתי לגמרי, אמרתי לו שאני בהיריון והוא אמר שהוא לא יעשן כשאני בטרמפ. אנשים כן מוכנים לבוא לקראת...
בהצלחה!
נכון!!*פעת!שאחרונה
באמת...זה מזה מסוכן...!11
עצירות לתינוקת בת 7 שבועותרוני ושמחי
שבוע טוב. יש לכן עצות מה לעשות עם ילדה בת 7 שבועות שכמעט שבוע לא נתנה צואה? ניסיתי להכניס מדחום וזה לא עזר. אודה לכן מאוד על פתרונות!
היא יונקת מלא?אני ירושלמית
כי אם כן, לדעתי זו לא חייבת להיות בעיה, תתיעצי עם רופא או מדריכת הנקה.
אם זו אכן עצירות, לי אמר רופא ילדים לתת לתינוקת בת שבועיים עם עצירות, 2 כפיות של מיץ עגבניה- לגרד עגבניה בפומפיה ולתת את המיץ.
ב"ה העצירות חלפה אז, ולא השתמשתי בפתרון הזה, שהיה נראה לי מעט חומצי מדי...
אבל זה רופא ילדים מומחה מאד, אז לדעתי את יכולה לנסות.
רפואה שלמה!
יונקת מלארוני ושמחי
תודה רבה!
ממש לא מומלץ להכניס דברים לגוף הקטנטן הזהיוקטנה
כבר קרו תאונות מאוד לא נעימות בצורה הזו.
בנוסף, אני לא שמעתי שממליצים לתת דברים נוסף על החלב, במיוחד לא אלרגניים אם כבר, תאכלי את עגבניות, והתכונה שלהן תעבור בחלב.
אם כבר, תאכלי את עגבניות, והתכונה שלהן תעבור בחלב. השיטה שלי היא משעשעת ונעימה לכל המשפחה:
בהצלחה!
תודה על השיתוף! אנסה זאת!רוני ושמחי
ברוך ה' היא עשתה! תודה למשיבות רוני ושמחיאחרונה
שם לתינוקתtamar2564
אני צריכת ללדת בקרוב בת בעז"ה.
זה לי הריון חמישי, כל ההריונות הקודמים של עברו חלק ב"ה ובהריון הזה היו לי הרבה ניסים,
ממש הרגשתי שהקב"ה הולך איתי יד ביד.
ממש חשוב לי שהשם שניתן יהיה משמעותי חשבתי משהו כמו אמונה אבל זה כבד לי מידי
אם יש למשהי שם יפה בעל משמעות דומה אשמח מאוד לשמוע.
או שם של שמחה הודיה וכו,
תודה רבה.
הלל/ הללי+mp8
רעיונותנחשונית
יש שמות שברור למה כמו:
אליענה
הודיה
אודיה
אודליה
תהילה
בתיה
ביתיה
ליאת
ליבת
בת
שימחי - שמחי
ועוד שמות עם הסבר למה:
אלירז- הסוד של ה'
רזיה - כנ"ל
טליה - ה' הוריד לכם טל בצורת תינוקת
תחיה - התינוקת
רוחמה - ה' ריחם ועשה נס
חמדה - חמדתם אותה וה' נתן
גאולה - חיכיתם חששתם והנה הגאולה
יסכה - ה' סוכך עליה ועליכם
חנה - ה' חנן אתכם בבת
פנינה - תינוקת יקרה
הילה - שתהיה עליה הילה של ה'
גליה - ה' גילה או לא גילה לכם סוד
ברוריה - השגחה ברורה
רעיה - של ה'
גילה - שמחה, משבע ברכות
רינה
דיצה
חדוה
מרגלית - תינוקת יקרה
שיל"ת - ראשי תיבות "שיויתי ה' לנגדי תמיד"
שלומית - תודה שהכל עבר בשלום ב"ה
שלומציון - כנ"ל
גלית - כמו גליה
שלהבת - האמונה
ניל"י - ראשי תיבות "נצח ישראל לא ישקר"
ליבי - התינוקת היא ליבך והיא בליבך
הללי - את ה'
שתהיה לך לידה טובה בשעה טובה ובחירת שם טובה!
אליענה
הודיה
אודיה
אודליה
תהילה
בתיה
ביתיה
ליאת
ליבת
בת
שימחי - שמחי
ועוד שמות עם הסבר למה:
אלירז- הסוד של ה'
רזיה - כנ"ל
טליה - ה' הוריד לכם טל בצורת תינוקת
תחיה - התינוקת
רוחמה - ה' ריחם ועשה נס
חמדה - חמדתם אותה וה' נתן
גאולה - חיכיתם חששתם והנה הגאולה
יסכה - ה' סוכך עליה ועליכם
חנה - ה' חנן אתכם בבת
פנינה - תינוקת יקרה
הילה - שתהיה עליה הילה של ה'
גליה - ה' גילה או לא גילה לכם סוד
ברוריה - השגחה ברורה
רעיה - של ה'
גילה - שמחה, משבע ברכות
רינה
דיצה
חדוה
מרגלית - תינוקת יקרה
שיל"ת - ראשי תיבות "שיויתי ה' לנגדי תמיד"
שלומית - תודה שהכל עבר בשלום ב"ה
שלומציון - כנ"ל
גלית - כמו גליה
שלהבת - האמונה
ניל"י - ראשי תיבות "נצח ישראל לא ישקר"
ליבי - התינוקת היא ליבך והיא בליבך
הללי - את ה'
שתהיה לך לידה טובה בשעה טובה ובחירת שם טובה!
וגםנחשונית
אביגיל - אבי = ה' גיל = שמחה GAYIL
פיייי... את צריכה לעסוק בזה יוקטנה
איך "עוסקים בזה"?נחשונית
שלומית נחשב לשם לא טוב. שלומית בת דברי.Avrechit
אז מה עם רות?נחשונית
מישהי בפורום נשואות כתבה שהרב אמר לה לשנות את השם מרות לרותי. אבל רות זה גם רות המואביה הצדקת הצנועה, סבתא רבתא של דוד מלך המשיח. נו אז מה לעשות עם זה? משמעות השם שלומית חיובית מאוד בבסיסה. אולי עדיף לשאול רב. הבנתי למה רבנים פסלו את השמות עומרי, נמרוד, מתן ורעות. אבל גם את שלומית? אתמהה.
הרב חיים קנייבסקי הורה לחברתי לשנות את שמהאני ירושלמית
משלומית לשולמית
לא שמעתי שאמר את זה על רות, רחל, מיכל
מה לא מובן?Avrechit
אם את מבינה מה רע בעמרי, נמרוד ומתן, מה שונה בשם שלומית? לא קוראים בשם של רשעה.
בחיים לא שמעתי על בעיה עם השם רות ואין לי מושג אם היא הלכה לרב או לסתם באבא. יש קטע שיהיו אותיות של שם הקב"ה בשם, למשל כשנפצעה מישהי בשם טל אז שינו לטליה (ולאמא שלה שינו משלומית לשולמית). מן הסתם זה הנימוק לרותי במקום רות.
ואם עדיף לשאול רב - ודאי. תמיד כדאי לשאול אם יש ספק.
מענייןנחשונית
לא ידוע לי ששלומית בת דברי היתה רשעה. כן חטאה בדיבורים מיותרים, אבל גם נאנסה, בעל כורחה!
עדיף לא שמות עם: ליבילי
למה?נחשונית
לאיודעת. יש שתי הגדרות שרבנים מדברים עליהם:בילי
שלא יהיה עם לי. ושיהיה עם יותר מהברה אחת.
באינטרנט בטח אפשר למצוא הרבה הסברים.
פעם היה את אתר מוריה והוא נסגר, אז אני לא יודעת אם יש עוד
אתר שעוסק בזה.
באתר ראש יהודי- הרב עמיחי אם אני לא טועהנווה מדבר
מתעסק עם זה (יש שו"ת באתר) ושם הוא כתב הסבר לכך.
נזכרתי-זה לא הרבה עמיחי,אלא הרבה מישאל רוביןנווה מדבר
*הרב (לא הרבה...)נווה מדבר
השמות עם ליAvrechit
כמו שירלי, לירון, לירז, מבטאים הגדרת שייכות - כאילו ההורה אומר "זה השיר שלי, האור שלי, הרון שלי". כאילו שהילד הוא שלי, מתנה בשבילי. ההשקפה של היהדות אומרת אחרת: הילד הוא של הקב"ה, הוא מתנה לכל עם ישראל.
הוספה להסבר של השם יסכה:אור77
זה על פי פירוש רש"י... אבל כרגע אין לי את הציטוט המדוייק...... יסכה- "זו שרה (אימנו) שסוכה ברוח הקודש וכולם סוכים ביופיה. ומלשון נסיכות." בקיצור- גם צדיקה וגם יפה... 
זכינו לקרוא לבתנו בשם זה ע"י שאלת רב. בשורות טובות! הריון ולידה תקינים וקלים קלים בלי כאבים כלל.
זכינו לקרוא לבתנו בשם זה ע"י שאלת רב. בשורות טובות! הריון ולידה תקינים וקלים קלים בלי כאבים כלל.הוספה להסבר של השם יסכה:אור77אחרונה
זה על פי פירוש רש"י... אבל כרגע אין לי את הציטוט המדוייק...... יסכה- "זו שרה (אימנו) שסוכה ברוח הקודש וכולם סוכים ביופיה. ומלשון נסיכות." בקיצור- גם צדיקה וגם יפה... זכינו לקרוא לבתנו בשם זה ע"י שאלת רב. בשורות טובות! הריון ולידה תקינים וקלים קלים בלי כאבים כלל.
זכינו לקרוא לבתנו בשם זה ע"י שאלת רב. בשורות טובות! הריון ולידה תקינים וקלים קלים בלי כאבים כלל.יש כל מיניאסופית
אודליה/
אודל (קצת ברסלבי)/
גילה/
רעות/
חדווה/
שלומית/
תהילה/
ברכה/
אושרית
ועוד....
טליה: ר"ת: "טוב להודות לה'"בילי
וגם-איזה טוב ה'!!!!
נסיה (מלשון נס)
יעל (קודם כל השם של אשתי - ר"ת של ה' עוזר לי)
ונחשונית גנבה כנראה את כל שאר הרעיונות....
מחול אמונה. מעיין אמונה .אור אמונה.נקודות של כיסופים
לשכנה שלי יש נכדה בשם:אני ירושלמית
אילת השחר, זה הכוכב המבשר על בוא הבוקר/הגאולה
וכמובן:
שירה
שיראל
שירית
שיר
שירי
רוני- או רני
גילי
הצעה לשם והתייחסות לשמותראו כי טוב
אני מאוד אוהבת עת ה' ענה-אל (וריאציה אחרת של אליענה).
בקשר לשינוי שם ושמות ששמעתם שרבנים אמרו לשנות, אני חייבת להעיר הערה מאוד מאוד חשובה!!!
בהתייעצות עם הרב מרדכי אליהו שיבלד"א והרב שיינברג מצפת הי"ו שינינו לבננו את שמו.
אך הרב אליהו הדגיש ואמר לנו: השם הזה הוא שם טוב, אבל צריך להחליף"
כך שלפעמים שומעים שצריך להחליף שם למישהו, אך אין זה אומר שה' עקרונית הוא לא טוב, אלא שהוא לא טוב לנשמה המסוימת של הבן-אדם.
אז היזהרו בהכללות, מלבד שמות שהם בודאי מקובלים בבעייתיות שלהם.
אין לך מה להיות מבולבלתשמחה ואושר
אין לך מה להיות מבולבלת. יש הרבה מאוד פעמים שחושבים שרואים משהו בביקה אבל אח"כ רואים משהו אחר.
חמותי שהיא מיילדת אמרה לי פעם שהיו פעמים שעדהתינוק יצא לא ראו בבירור כי חבל הטבור הסתיר וחשבו שראו משהו אבל אח"כ ראו משהו אחר.
בעז"ה ככל שההריון יתקדם יוכלו לומר לך יותר בבירור מה את מגדלת שם.
העיקר לא להיות לחוצה.
בהצלחה
והעיקר בבריאות ובידיים מלאותראו כי טובאחרונה
התינוקת שלי עם שלשוליםאני ירושלמית
מיום ראשון. ב"ה לא רציני, אבל איזה 3-5 פעמים ביום.
היא אוכלת מטרנה, ואכלה מוצקים מאד יפה עד הקלקול קיבה הזה.
כשהתחילה לשלשל הוצאתי את כל המוצקים מהתפריט, כי נראה לי שזה יותר קשה לעיכול בגיל הזה (8 חד') כי היא עדיין לא לועסת.
קודם כל המוצקים חסרים לה. היא נורא מתגר מאוכל.
השאלה האם להוסיף לה דייסת אורז למטרנה?
אשמח אם תעננה!תודה!
מנסיוני זה יכול לעזוררצון הרצונות
השאלה היא:אני ירושלמית
האם מטרת השלשול לנקות את הגוף, וככה אני עוצרת אותו בכח. זה ברוך ה' לא שלשול מסוכן או מביא להתייבש ח"ו.
כואבת לה הבטן?יוקטנה
נראה לי שמשהו כזה עדין, כמו אורז, זה לא כמו תרופה כימית. אני גם חושבת שאם היא ממש רוצה, אפשר לתת לה. מקסימום... ככה היא תלמד ;)
יכול להיות שיניים?אמא מסורה
אצלינו תמיד סביב בקיעת שיניים היו כמה ימים של שילשולים, לא משהו רציני, לפעמים גם מעט, אבל נוזלי.
רופא שפעם התייעצנו איתו אמר לנו, שאם השילשולים לא נובעים מקלקול קיבה, אלא מסיבה אחרת- כמו בקיעת שיניים, כלכלה עוצרת לא כ"כ תעזור.
גם אם זה מקלקול קיבה, את יכולה לתת לה את כל המאכלים שעוצרים- בננה, תפו"א, אורז/ מי אורז, וכו' אם את מרסקת לה את האוכל לא נראה לי שזה כ"כ יכביד לה על הקיבה, במיוחד כשהיא כבר התרגלה לכך וזה חסר לה.
מקסימום תפחיתי לה את הכמויות כדי לא להעמיס, אבל בגיל הזה, לא הייתי מוותרת לגמרי על ארוחות מוצקים.
רפואה שלמה ותרגישו טוב
ולגבי דייסת אורזאמא מסורה
לא ניסיתי, אז לא יודעת להגיד אם זה יעיל כמו לתת אורז ממש.
עדיף אפילו לתת רק את המים שהאורז התבשל בהם,(לבשל אורז עם כמות גדולה של מים ולסנן את האורז מהמים), זה גם נוזלים וגם עוזר לעצור.
תודה לכולכן!אני ירושלמיתאחרונה
נראה לי אני באמת אחזיר לך מוצקים בעדינות, כמו שנותנים לילד יותר גדול שמשלשל.. דייסת אורז, בננה לבד וכו'
ב"ה עכשיו לא כואבת לה הבטן. אם יהיה חלילה שינוי לשלילה אני אפסיק את זה.
אגב גם לי נראה שזה מהשיניים, אבל כבר היה סיבוב שלשלוים כזה שלא הביא איתו בסוף שום מתנה..(עוד אין לה שיניים).
ושוב תודה!!
עצירות לתינוק בן 7 חוד'אנונימי (פותח)
שבוע טוב לכולן!
הקטנציק סובל מעצירויות בעיקר בלילה, הוא יונק ואוכל ארוחת פירות אחת (בננה,אגס ותפוח)
הוא מאודדדדד אוהב בננה-כך שהפחתתי את הכמות אבל העצירות וכנראה כאבי בטן מלווים אותו בעיקר בלילה
הוא מתעורר בצרחות ומתאמץ לשחרר ולא ממש מצליח.
העיסויים לא ממש עוזרים ולא שיטתת הקסם (של יוקטנה) פשוט מרחתי לו את פי הטבעת בשמן זית ושיחקתי קצת עם המדחום עד שהשתחררו כמה אבנים - ממש כך (מסכן) בבכי נוראי, אני יודעת שזו שיטה גרועה, אבל אתמול כבר התייאשתי.
לכן אני פונה אליכן בנות לעזרה, הבאתי לו אתמול מס' כפיות של עגבניה מרוסקת בתקווה שייקל עליו היום את היציאות.
באופן כללי היציאות שלו בסדר - בימים האחרונים חלה החמרה. אני משתדלת גם לתת לו לשתות מים במשך היום. אולי בימים האחרונים שהיו יחסת חמים לא כ"כ הקפדתי? לא יודעת
אשמח לעצתכם.
ד.א. מותר לתת בגיל הזה שזיפים מיובשים - זה מקל על עצירות במבוגרים ממה שאני יודעת.
לא מומחיתראו כי טוב
רק כמה דברים שידועים לי.
אפשר להשרות את מי השזיפים במים ולתתלו לשתות אותם. זה מאוד מאוד עוזר!
לפי מה שידוע לי , גם תפוח גורם לעצירות מה (לא כמו בננה, ובכל זאת).
ציינת שהוא יונק - אולי תוסיפי גם לתזונה שלך עלים ירוקים ושאר ירקות, ותפחיתי דברים שגורמים לעצירות.
גם לחץ נפשי או מתח אצל האמא יכולים לגרום לכאבי בטן נוראיים אצל היונק.
שיהיה שבוע טוב!
עצירות קשהאחותו
טוב, לא מתחרה של מנהלתת הפורום אבל כן אחות טיפת חלב במקצוע:
1. הפסיקי הפירות למס' ימים , חיזרי להנקה בלבד, אפשר לתת כף שמן קנולה או זית ביום בעיקר אם הוא מוזן גם מחלב שאוב אז ניתן להוסיף לבקבוק בלי שיגעיל אותו הטעם,
2. אחרי שיציאות חוזרות לסידרן- התחילי מחדש את הפירות, כל פרי בנפרד ובכמויות קטנות כך שאם יש תגובה חריגה , כגון עצירות, תדעי ממה נבעה. אגב תפוחים אף הם גורמים עצירות לחלק מן התינוקות ולכן מומלץ בתקופה הראשונה לאדות אותם עד התרככות לפני שנותנים לתינוק. אמנם חלק מן הויטמינים נאבדים בבישול אבל מדובר בתינוק יונק כך שהוא מוזן מבחינת כל אבות המזון בחלב האם.
3. אם העצירות נמשכה מס' ימים אז טוב שעשית עיסוי בפי הטבעת ועזרת לו להוציא אבני צואנ אם הם כ"כ קשים הסיכטי שיוציא לבד אינו גדול. אם אין ברירה, ורק אם אין ברירה אפשר לתת נר באופן חד פעמי ע"מ שיתן יציאה ראשונה, בד"כ אחרי ש"אבני צואה" יוצאות אז יוצאת הרבה צואה תקינה שהיתה במעיים והמתינה ליציאה.
4. כן, אפשר לתת שזיפים אך בכמות קטנה ולוודא שאין רגישות, כמו במתן של כל פרי חדש. אבל כנאמר למעלה אם יש אבנים ביציאה אז כל מה שלמעלה תקוע ולכן כדאי לעזור להוציא לפחות יציאה אחת .
5. להקלנ על כאבי בטן אפשר לנסות גם קופרסים חמים. מחממים חיתול בד יבש ( גיהוץ קל/ מיקרוגל למס' שניות/ לעטוף את הקומקופ החשמלי וכל שיטה אחרת) לבדוק שהחיתול בחום נעים ולעטוף את בטנו של התינוק, אפשר גם ישבן. עוזר יופי.
בהצלחה והרבה בריאות
אגב, נסיון אישי שלי עם אחת מבנותי שהיתה בת 8 חודשים ואכלה לראשונה תפוח: עצירות מזעזעת שנגמרה בכך שהוצאתי עם הזרת ( מצופה בהרבה וזלין) אבני צואה
ובאה מנוחה ליגע.
כן מומחיתאחותו
טוב, סליחה על הכותרת, אבל אחות טיפת חלב במקצוע אז אני חייבת לדעת משהו... ( וגם אמא ל6) . הפסיקי מתן פירות למספר ימים חיזרי להנקה בלבד והתחילי להוסיף פירות בהדרגה כל פעם פרי אחד בלבד למס' ימים כך תוכלי לדעת מהו הגורם. כפי שאמרה המגיבה הקודמת תפוח יכול לגרום יופי של עצירות אצל חלק מבני האנוש ולכן מומלץ לאדות אותו בתקופת המתן הראשונה. אגב, מחקרים אחרונים מוכיחים שסתם יצא לעז על הבננה כגורמת עצירות. אם עצירות אורכת מס' ימים וכשהתינוק מתאמץ להוציא רואים אבן ממש של צואה תקועה בפי הטבעת ( לפעמים אף גורמת דימום) אז טוב עשית שעיסית, ועזרת להוציא. עם הרבה וזלין וזרת עדינה אפשר ממש לפורר את האבן הזו, טוב שרופא יעשה את זה אם האמא לא בטוחה בעצמה. היתרון הוא שגם אם יש צואה תקינה במעיים , האבן ממש מפריעה לה לצאת, לאחר השחרור הראשון כל שאר היציאות יהיו קלות יותר, אם אין ברירה אפשר להעזר גם בנר חד פעמי.
נסי להקל גם עם קומפרסים חמים יבשים: חיתול בד שמחממים ( גיהוץ, מיקרוגל, לעטוף קומקום וכו') ולאחר שבודקים היטב מכל כיוון שהוא בחום נעים עוטפים בו את בטן התינוק וישבנו.
הרבה בריאות!
חחח... חשבתי שהמחשב לא שלח אז שלחתי פעמיים,אחותו
מצטרפת למה שנאמר ומוסיפהאמהונת
לבת שלנו מאוד עזר תה מגרגירי שומר, שתתה ושיחררה, ממש ממומלץ!
תודה רבה רבה לכולכן אנונימי (פותח)
לא ידעתי שתפוח עלול לגרום לעצירות.
אני לא מצליחה לשאוב מספיק לכל הארוחות כשהוא אצל הצטפלת אז אגיד לה לתת לו אגס במקום תפוח עם מעט מאוד בננה (הוא מאד אוהב את המרקם). מקווה שיהיה טוב, אם זה לא יעבוד אז באמת נצטרך להתחיל מההתחלה עם בפירות.
אף אחת לא בגיבה לגבי העבניה, שמעתי שהיא גם מסייעת לעצירות, זה נכון?
רופא ילדים אמר לי לתת עגבניה מרוסקתאני ירושלמית
לעצירות אצל תינוקת. ב"ה בסוף העצירות חלפה כך שאינני יכולהלהגיד לך אם זה עוזר. אבל לדעתי את יכולה לתת לו מיץ שזיפים. להשרות מס' שזיפים במים ללילה שלם. ובבוקר לתת לו כפית שתיים מהמים. לא יותר כי זה עלול לשלשל ממש.
תרגישו טוב!
חוויות משותפותאנונימי (פותח)אחרונה
הי,אני סמויה שנכנסה למענך! את מספרת ממש את מה שחלף עלינו עד שפשוט ניגשתי לרופא שלנו.הוא המליץ לנו מניסיון אישי של נכדו על 2 דברים. א.להוריד מיידית את הבננה , דבר שלי היה קשה מאד לוותר עליו (יקית מה לעשות...) אבל ויתרתי ודווקא הוספתי עוד תפ"ע ובכל מקרה בלי קשר אני מאדה את התפוח לפני,ב.וזה הכי חשוב: יש מיצוי טבעי של שזיפים יבשים שניתן לקנות בחנויות טבע ובחלק מהסופרים, עולה בסביבות 20 ש"ח לבקבוק,מוסיפים בהתחלה (אני מוסיפה לפירות) 2 כפות ואם יש צורך עולים במינון ( בני בן שבעה חודשים וזקוק לשלוש כפות) שם החברה הוא:YULA,יש לזה כשרות U ורבנות ראשית לישראל.היה כשר גם בפסח.מאז טפו טפו ניסים ונפלאות! יציאות יומיומיות, לפחות אחת ליום! בשבת שבה אני אישית משתמשת בגרבר, יש חדש מחית של תפו"ע ושזיפים יבשים. מה שמדהים שמאז שעשינו את השינוי הזה הוא גם נהנה מהפירות בע"ה! בהצלחה!
לימודים-הריון-צבא...anonimit_1
בס"ד
אולי זה לא ממש המקום, אבל אולי בעצם כן...
אני עדיין לא נשואה, בקשר רציני, וחושבת על חתונה בקרוב.
שאלתי היא כזאת-
אני מתכננת ללמוד ריפוי בעיסוק בע"ה, ובעלי לעתיד בע"ה צריך עוד להתגייס.
מפחיד אותי מאוד להיות בהריון ולהיות עם ילד/ה בשנה ראשונה (ושניה עוד יותר...) ללימודים, במיוחד לאור התגובות שאני קוראת פה על הכאבים, החולשה, הבחילות וההקאות. אני גם ככה אחת שלוקחת מאוד קשה. אחרי שאני מקיאה סתם כי אני חולה אני אח"כ בוכה, וזה מגעיל אותי כ"כ שזה גורם לי שוב להקיא (גם אם אין לי מה) ושוב לבכות וכו'
האם זה אפשרי ללמוד מקצוע רציני כ"כ וללדת? (ואל תכתבו הבעל עוזר-כי הוא יהיה בצבא...)
מה עושים?!
תודה..
כן אפשר.יהודיה מא"י
אני למדתי במכון טל. ואלו לימודים קשים מאוד. לימודי הנדסה, בתוספת שיעורי קודש רבים שמעמיסים מאוד על המערכת.
והבנות התחתנו, וילדו תוך כדי לימודים. היו שם בנות שסיימו את התואר עם 4(!) היו שם בנות נשואות, עם ילדים ובעל בצבא.
חוץ מזה שלא כל אחת סובלת מבחילות בהריון, ובחילות של הריון הן שונות מבחילות של מחלה. ואת קוראת פה רק על אילו שיש להן בעיה, מי שאין לה בעיה לא כותבת על זה בדר"כ.
אבל אם אתם מתחתנים, למה שבעלך לא יבקש להיות קל"ב? כמדומני שזה בת"ש של חייל נשוי. (או לפחות בת"ש של חייל נשוי עם ילד)
שיהיה בהצלחה.
לדעתי את צודקתשושנה1
זה לבטח יהיה קשה,
אבל אחרי שיהיה לך בעזרת ה' תינוק זעיר ומתוק בידיים,
את לא תתחרטי.
האם בעלך לעתיד לא יכול לקצר את השירות הצבאי?
מה שכן,
תשקלי לגור וללמוד קרוב להורים או לסבתא,
שיהוו לך משענת בשעות הקשות.
לדעתי זה נורא אישי ומאוד תלוי בנסיבותיוקטנה
רק את מכירה את עצמך (ואת הנסיבות) מספיק טוב בשביל לנסות ולשער מה ואיך יהיה.
איך הצלחת להתרכז בלימודייך עד כה? כמה הצלחת להשקיע בלימודים בתיכון? האם תתגוררי קרוב למשפחה? האם המשפחה תהיה זמינה לעזור לך, ועד כמה?
יש נשים "סופרוומן", שעושות המון, והכל בצורה מושלמת. אני מורידה את הכובע בפני נשים כאלה! יש נשים "רגילות", ויש נשים שיש להן חולשה בכל מה שקשור ללימודים (אולי מה שמוגדר היום כ"לקויות למידה"). מאחלת שתראי ברכה בכל מעשה ידייך, וכמובן, שיהיה במזל טוב!
אממanonimit_1
נגור די קרוב לבית, אבל לא באותה עיר. אנחנו רוצים לבנות זוגיות, ולא להיות צמודים להורים.. זה אוטובוס אחד, רבע שעה באוטו (כשאין פקקים...).
אנחנו לא רוצים לקצר את המסלול כי הוא גם ככה עושה שנה וארבע ולא 3, אז לקצר לחצי שנה זה יותר מידי...
עד עכשיו התקופות של המבחנים שלי היו.. איך לומר- אסון.
בלי אוכל, המון דמעות, וחוסר מצב רוח נוראי... הציונים שלי ב"ה מעל הממוצע, אבל הדרך שלם רצופה בהמון דם יזע ובעיקר דמעות... בגלל זה כל-כך מלחיץ אותי.
מה גם שאני אחת שכל כאב קטן אני הופכת לפיל(כי באמת כואב לי!!!), אז ההריון מאיים עלי מאוד...
המשפחות יעזרו. אבל עדיין-אני מול עצמי, יהיה לי קשה... אני לא יולדת כדי שאמא שלי/שלו תגדל אותו/ה.
מסובך המצב. או שאולי אני פשוט אלופה בלסבך דברים...
לא, זה באמת נשמע המון מדישירק
אפילו לאשה שמגדירה את עצמה ג'דה.
אני אומרת - שלב שלב, באיזי. אם בעלך תוך שנה ורבע מסיים בצבא, אז שווה להמתין עם ההריון, כמובן בהתייעצות עם רב. מה הלחץ?
משהו שחשוב לי להוסיףאור היום
אולי כדאי לבדוק עם הרב מראש, ולא רק אחרי החתונה. יכול להיות שעדיף להתייעץ עם הרב בכלל (במידה שקשה לדחות את ההיריון, כדאי להתייעץ איתו לגבי מה עדיף לדחות- חתונה או היריון. אני ממש לא יכולה להביע דעה בזה).
מה שכן, יותר קל להקל בדחית היריון כשמדובר בילד שני, ולא בילד ראשון. אם יש נסיבות מקלות וכו', אולי אפשר להקל יותר, אבל כדאי מאוד מאוד לבדוק את זה מראש ולא בדיעבד.
שיהיה בהצלחה.
עשיתי את זה...veredd
וזה סיוט לא קטן. התחתנו כשהייתי באמצע הסמסטר הראשון, נכנסתי להריון בסוף הסמסטר, והוא התגייס בסוף תקופת המבחנים... למרות שהיו לו יומיות, הטירונות הייתה סיוט, וכל השירות שלו הוא פשוט ישן כי הוא קם ב-4 לפנות בוקר כל יום. הוא הפסיד המון מהתקופה הזאת, בקושי ראה את הקטן, ולמרות שאני הייתי רוב היום איתו אני גם עשיתי תואר תוך כדי... סחבתי את הלימודים קצת יותר, אבל עדיין היה עומס לא נורמלי. הברכה הייתה שהייתה את שביתת המרצים בדיוק כשילדתי, ככה שהייתה לי חופשת לידה של כמה חודשים (היה לי רק שיעור ותרגול במשך כל הזמן הזה) אבל ישר חזרנו למתכונת מלאה ומתוסבכת של שני סמסטרים שנדחקו לארבעה חודשים...
קיצר- זה קשה. זה מאד מאד מאד מאד קשה. ואנחנו דרים ליד ההורים, אבל כולם קרייריסטיים, אז אין ממש עזרה. למרות שהקטן שללי הוא מקור האושר הגדול ביותר שאפשר לדמיין, הלוואי והרב היה מתיר לנו לפחות כמה חודשים של גלולות, כדי שהייתי יכולה להתמודד עם זה בפחות הלם (חתונה- לימודים- הריון- גיוס - לידה זה קצת יותר מדי, לדעתי) וחבל לדחות חתונה.
לעניות דעתי,, אני לא מבינה איך רב יכול לקחת על עצמו את האחריות לכך שהזוג פשט לא מוכן לילד- לא נפשית לא פיזית לא יכולתית מכל סיבה. אבל זה רק אני אולי... בכל מקרה, אני כן הייתי ממליצה לחכות כמה חודשים. ושואלים רב לפני החתונה, כי אחרי יכולה להיות בעיה.
בהצלחה! מקווה שלא הפחדתי אותך... רק חולקת איתך את הנסיון שלי.
אני עשיתי את זה, ועדיין עושה את זה...חבילת טישו
עיקר הדברים הם בראש! כן, בראש!
ואם את לא עומדת בזה, אז בעלך צריך לחזור הביתה.
לי לא נשמע הגיוני למנוע הריון כדי לעשות שירות קרבי, לענ"ד.
מבחינתי סדר העדיפויות שצריך להיות הוא משפחה ואח"כ באים כל השאר...
אני לא אומרת שתמיד קל לי, אבל אני משתדלת להיעזר בכל מה שיכול לעזור לי
ועוד נקודה חשובהחבילת טישו
אף אחד לא מבטיח לך שתיכנסי להריון תוך שניה. (כן,כן, תסתכלי קצת מסביבך)
סליחה על הנחרצות,
אבל קשה לי מאוד עם התרבות המערבית שכ"כ חדרה אלינו, שמשפחה לא מספיק חשובה, ילדים זה לא חשוב ו"לא בלחץ"
לא שאני חושבת שזה צריך להיות בלחץ, אבל זה כן צריך להיות בראש סדר העדיפויות.
אהמ...veredd
מי אמר שהמשפחה היהודית לא בראש? קודם כל, גם בעל ואישה זה חלק מהמשפחה היהודית, ולא רק ילדים. אם הם גם ככה בקושי יראו אחד את השניה בצבא- לפעמים, לבחורות שקשה להן מאוד, קשה להכניס עוד דבר למשוואה המסובכת גם ככה.
ברור שיש נשים שעושות את זה כל יום, אבל זה בד"ככ עם המון עזרה ומאוד קשה, והן לרוב גם מעט מבוגרות יותר, או לפחות לא עדיין לא התחילו ללמוד בקושי...
אם מישהי מכירה ויודעת על עצמה שהיא תתמוטט עם ילד בשלב הזה, אז לא בראש סדר העדיפויות לחכות קצת עד שהוא יבוא ככדי שיקבל אמא רגועה?
ושוב, זה עניין של לדחות הריון בכמה חודשים, לא להגיד "טוב, כשהכל יתבהר אז אני אכנס להריון" כי אף פעם לא הכל יתבהר. חוצמזה, שהריון עם צבא סדיר הוא הרבה יותר פשוט מאשר ילד בצבא סדיר, כי אז אין שום עזרה. נאדה. הכל עליך.
וסתם משהו, אני לא אהבתי את הנחרצות שלך שזה קשה אבל יאללה קודם ילדים וזה הכי חשוב. לא מביאים ילדים כדי שנסתדר איתם איכשהו אח"כ, ולא מביאים ילדים כדי להיות בלחץ וככסיסת ציפורניים כל ההריון. ילד מביאים בשלמות ואהבה מתוך רצון לספק לו את הטוב ביותר.
ואם מישהי מרגישה שכמה חודשים יעשו לה את הנחת רוח הזאת- למה לא?
ורד, אולי תקראי שוב את מה שכתבתיחבילת טישו
הדגשתי וכתבתי, שילדים לא צריכים לבוא בלחץ, אבל כן, הם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות, לפני צבא ולימודים (למרות שסיימתי תואר ראשון תוך כדי) הכל אפשרי, זה רק תלוי במה אנחנו רוצים ומחליטים.
אני לא מכריחה אף אחת ללמוד או לעשות צבא קרבי, אבל לדעתי סדר העדיפויות צריך להיות ברור.
צבא קרבי לא יותר חשוב מילד. נקודה.
חבילת טישו, מסכימה לגמרי!!!+mp8אחרונה
אם זה מאוד קשה- אולי צריך לוותר על משהו אחר??
למה ילד הוא בסוף סדרי העדיפויות??
אולי לימודים, למשל, יכולים לחכות??
לא הרב לוקח על עצמו את האחריות, אלא הזוגAvrechit
ורד היקרה, זוג שאינו מוכן לילד משום בחינה, כפי שאת מתארת - שידחה את החתונה, הצבא, או הלימודים! מה העניין להפיל את זה על ההלכה?
אנחנו התחתנו בני 19. לא הלכתי ללמוד, בעלי לא הלך לצבא. אחרת כנראה לא הייתי מתחתנת באותה עת.
מצטרפת לורדאנונימי (פותח)
בתור אחת שלומדת עם שניים, למרות כל התמיכה של ההורים שגרים קרוב, זה פשוט קשה!
נכון שיש תקופות ויש תקופות, אבל זה לא קל.
ושוב- לאלה שטוענות שהילדים זה הכי חשוב- תקחו בחשבון שלא כולן מתכוונות להביא 10 ילדים ויותר. יש כאלו שפשוט לא בנויות לזה, ולא יעזור שום דבר. לכן השאלה אם להביא את הילד עכשיו או בעוד שנה פחות רלוונטית- זה לא בא על חשבון ילד נוסף בטווח הארוך...
ילדים זה חשוב, אבל צריך לזכור שמצוות פרו ורבו מוטל על הגברים ולא עלינו. חז"ל לא היו טיפשים בכלל! להגיד ששהיעוד היחידי של כל אישה הוא להביא ילדים פשוט לא נכון.
תחשבו על זה לפני שאתן עונות...
ולכותבת- אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת לגבי תקופת מבחנים. לא פ]שוט, אם כי אפשר לעשות את זה אם מתכוננים מספיק זמן מראש ולא מחפפים במהלך הסמסטר.
בהצלחה ומזל טוב!
נכון שיש תקופות ויש תקופות, אבל זה לא קל.
ושוב- לאלה שטוענות שהילדים זה הכי חשוב- תקחו בחשבון שלא כולן מתכוונות להביא 10 ילדים ויותר. יש כאלו שפשוט לא בנויות לזה, ולא יעזור שום דבר. לכן השאלה אם להביא את הילד עכשיו או בעוד שנה פחות רלוונטית- זה לא בא על חשבון ילד נוסף בטווח הארוך...
ילדים זה חשוב, אבל צריך לזכור שמצוות פרו ורבו מוטל על הגברים ולא עלינו. חז"ל לא היו טיפשים בכלל! להגיד ששהיעוד היחידי של כל אישה הוא להביא ילדים פשוט לא נכון.
תחשבו על זה לפני שאתן עונות...
ולכותבת- אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת לגבי תקופת מבחנים. לא פ]שוט, אם כי אפשר לעשות את זה אם מתכוננים מספיק זמן מראש ולא מחפפים במהלך הסמסטר.
בהצלחה ומזל טוב!
את מה לדחות?anonimit_1
הוא מסכים לעשות ג'ובניק (קרייה או לא יודעת מה שלא יהיה...),
אברכית-פשוט לא למדת? או שלמדת מאוחר יותר? אני מאוד רוצה לעבוד כמרפאה בעיסוק, זה מקצוע שחצי מהקורסים בו מקבילים לרפואה, אני לא חושבת שללמוד את זה עם 2 וחצי ילדים יהיה לי יותר קל...
ולעבוד וללמוד מאוחר יותר זה משהו שבד"כ גם לא קורה, ולימודים בלי תואר הם עם שכר מינימום (ואני מרגישה את זה על עצמי עכשיו) ואם לי זה לא מספיק, בטח שלזוג שצריך לחיות ביחד זה לא יספיק אם נצטרך לשלם ארנונה, מים, חשמל, טלפון, וזה בלי בגדים והוצאות שונות... -והוא בישיבה.
אני מפחדת לשאול רב והוא יגיד שהוא לא נותן היתר, ואז אני אאלץ לדחות חתונה בשנתיים, והקשר שלנו גם ככה ארוך 
אז צבא-התפשרנו, לימודים-זה בעיה לדחות וחתונה-עוד יותר..
אולי תבררי מראששירק
על רב יותר מקל.. אני יודעת שזה נשמע ממש רע אבל אין לי רעיון אחר.
קשה, קשהAvrechit
מה אני יכולה להגיד לך? זו בעיה. בעיה קשה. ונשמע שהבעיה הזו מתחילה מעצם המציאות של קשר ארוך, שחייבים למסד אותו. אני קצת למדתי אחרי כן, בלי תואר, ואכן זה שכר מינימום - אבל לא בהכרח. אם את מוצאת נישה שממש מתאימה לך, כמו עיצוב גרפי, תפירה, מכירות - את יכולה להרוויח יפה מאוד.
את מפחדת לשאול את הרב? אז מה תעשי? תעברי על ההלכה?
אני אגיד לך יותר מזה.
בתקופה שרציתי להתחתן, היה לי קשר עם מישהו שתכנן לשרת שלוש שנים בצבא. הוא ממש לא התכוון להתחתן לפני סיום השירות. ניתקנו את הקשר. לא הייתי מוכנה לחכות, והוא לא היה מוכן לוותר על הצבא. אז זה נגמר, כי מה שהיה לי הכי חשוב זה להקים בית, ולא להיסחף אחרי אהבת נעורים.
הגשמה עצמית.אנונימי (פותח)
אני חושב שזו חובתך לצאת ללמוד. אחרת, כל חייך תחושי תחושת החמצה... מרבית הסיכויים, שלאחר שתכנסי למסגרת, תצליחי להתגבר על הקשיים ולהשלים את השכלתך. וגם אם לא - לא תלווה אותך לנצח התחושה המרה כ"כ של " יכולתי להיות...", כי לכל הפחות ניסית... אמנם יקשה לך, אך יקשה לך יותר לחיות כרדופת כישלון בחייך האישיים.
לכי, עלי והצליחי...
כשמתגיעי לגשר תעברי אותואם הבנים12
יקירה!
ד' נותן לנו כוחות בכל שלב ושלב בחיינו:
בזמן לימודים, הקמת בית, הריון, לידה, גידול ילדים וכו'
העיקר לא לפחד כלל!!!
תני לרבונו של עולם לנהל את העולם!
האמיני בכוחות הגדולים שיש בך! כ
שאין עזרה מסביב אז גם אין תלות בה ואז את מגלה כמה כוחות יש בך!
בהצלחה ובשורות טובות!
ד' נותן לנו כוחות בכל שלב ושלב בחיינו:
בזמן לימודים, הקמת בית, הריון, לידה, גידול ילדים וכו'
העיקר לא לפחד כלל!!!
תני לרבונו של עולם לנהל את העולם!
האמיני בכוחות הגדולים שיש בך! כ
שאין עזרה מסביב אז גם אין תלות בה ואז את מגלה כמה כוחות יש בך!
בהצלחה ובשורות טובות!
לא לדחותרק תפילה
הריון ראשון- לא לדחות!
דבר ראשון כי זה שמחה גדולה גדולה לחבוק ילד/ילדה!! 
דבר שני- אם יש בעל שתומך (אפילו מרחוק!) זה יעזור בתקופת הריון/לידה.
דבר שלישי וחשוב מאוד- אי אפשר לדעת מתי זה כן יבוא, זאת אומרת, שמעתי על מקרים שדחו הריון ראשון (בגלל לימודים וכו') וכשכן רצו הריון, זה מאוד התעכב/ גילו בעיות. לא שחס וחליה צריך להיות פאסימיים, אבל א"א לדעת מה יהיה (עיכוב הריון זה דבר שקורה).
וכמו שכתבתי שלא להיות פאסימיים שחו"ח יהיו בעיות, אז כנ"ל- לא להיות פאסימיים שיהיה קשה לשלב צבא, לימודים ומשפחה. בכל שלב יש עומס (עבודה, לימודים/עבודה של בעל, עוד ילדים בע"ה וכו')
ותמיד- לבטוח בה' ולהתפלל!!!!!!! (שגם לזה צריך ומומלץ למצוא את הזמן בתוך העומס....)
אה... ובהצלחה בהחלטה ובביצועה!רק תפילה
לדעתי עדיף לדחות חתונה ולא לדחות הריון ראשוןshimi11
אתם נשמעים צעירים... והדברים האלה לא פשוטים בכלל.
חתונה זה לא פותר את כל הבעיות, זה רק מעצים אותן.
לדעתי תדחי את החתונה עד שבעלך יסיים לפחות את האימון מתקדם ואת תתחילי שנה ראשונה אוניברסיטה שבד"כ זה הוקרסים היותר אינטנסיביים.. ואז תתחתנו.זה באמת לא קל. אבל עדיף להתאפק ולסבול כאשר את מחוץ למערכת מחייבת כמו נישואין ומשפחה מאשר לסבול כאשר את בתוך כל הבלאגן הזה.
וכן, יש מחיר לזה שמכירים מוקדם. צריך לוותר קצת על החלומות.
זה עוד הרבה זמן..anonimit_1
הוא בישיבה גבוהה, הוא מתגייס עוד שנתיים עם חוק טל.
להתחתן עוד שנתיים? זה יותר בעייתי. ואני לא מאמינה בלהפסיק את הקשר ולהמשיך כשיתאים. כי זה אפשרי עכשיו, זה פשוט קריעה.
אני מרגישה שזה רק מסתבך יותר ויותר.
לדחות חתונה זה גם בעייתי לפחות כמו הריוןאני ירושלמית
במחילה, אם הוא מתגייס רק עוד שנתיים אז מה הבעיה?אנונימי (פותח)
זה ממש מקל על העסק שנשואים תקופה מכובדת לפני שמתגייסים ומניסיון זה גם מאוד מקל נפשית כאשר יש כבר ילד,בע"ה, ברור שזה מסובך יותר אבל יש עם מי להיות, את לא חוזרת לבית ריק, ולא מבלה את כל יומך אצל ההורים- אם זו אופציה בכלל.
וסתם ככה, אנחנו מנסים לנהל הכל בחיים, צריך להשאיר מקום גם לקב"ה. מתחילים במה שהכי אמיתי לעשות ואת את תראי איך בע"ה תקבלי תשובות לשאר הדברים.
(בעלי התגייס לקרבי אחרי שנתיים של נישואים כשכבר הייתה לנו ילדה והייתי באמצע תואר, ולא, לא הייתה לי אימא קרובה שגידלה לי את הילדה .)
את מוזמנת לדבר איתי במסר אישי
דיכאון אחרי לידה - ספר והרצאהנחשונית
בשבוע שעבר הייתי בהרצאה מעניינת וחשובה מאוד על דיכאון אחרי לידה. נתנה
אותה המיילדת מיכל פינקלשטיין מבית אל, שגם הוציאה לאחרונה ספר חשוב בנושא
בשם "אחרי לידה" יחד עם בעלה הרב ברוך פינקלשטיין. הספר הקודם שלהם היה
"בשעה טובה" על הריון ולידה, גם הוא מעולה. היה מרענן לשמוע ולקרוא
התייחסות לנושא מזוית אמונית-יהודית-תורנית-הלכתית, ולא רק רפואית ונפשית,
אם כי גם בתחום הזה היא ספץ'. הספרים מומלצים ואפשר כמובן להזמין אותה
להרצאות.
מסקנה עיקרית מההרצאה: בדיכאון אחרי לידה אפשר וחובה לטפל! יולדות, משפחה, חברים ושכנים של יולדות, שימו לב לאותות מצוקה והושיטו עזרה!
מיכל פינקלשטיין, מיילדת מוסמכת, ייעוץ והדרכה ליולדות 0546205544 midwife@netvision.net.il
מסקנה עיקרית מההרצאה: בדיכאון אחרי לידה אפשר וחובה לטפל! יולדות, משפחה, חברים ושכנים של יולדות, שימו לב לאותות מצוקה והושיטו עזרה!
מיכל פינקלשטיין, מיילדת מוסמכת, ייעוץ והדרכה ליולדות 0546205544 midwife@netvision.net.il