שרשור חדש
שאלות-אנונימי (פותח)
1. מה המחיר פחות או יותר של קורס הכנה ללידה וכו'?
2. האם עלייה במשקל מזיקה לעובר או שרק האם סובלת מיזה?
3. מה עושים עם כאבי גב חזקים...??
תודה רבה ויום מקסים!!
??????......אנונימי (פותח)
תשובות-אנונימי (פותח)
1. משתנה מאוד- יש מסובסדים של קופ"ח שיעלו 200, ויש פרטיים אצל דולות שיעלו 1500 ויכללו גם מסאז'ים וכו'.. יש המון דברים, כדאי לבחון מה אתם מחפשים ושם לבדוק מחירים.
 
2. לא מזיקה לעובר כל עוד לא מדובר במשהו מוגזם והרבה מעבר לנורמה מה שעלול להתפתח לסכרת הריון ולתינוק גדול במיוחד שלעיתים מיילדים בניתוח בגלל כתפיים רחבות.
 
3. כאבי גב- מסאז'ים מכל מי שמתנדב, ואפשר לבקר אצל כירופרקט או מישהי שעושה שיאצו וכד'.
 
 
האתר שלנו:
תודה.. יש לך המלצה על קורס באיזור מודיעין?אנונימי (פותח)
בלי דולה.. אבל לא רק פאן רפואי..
לוד מספיק קרוב?אנונימי (פותח)
עם מעניין אותך קורס שכולל את שלבי הלידה, דרכי התמודדות כולל תירגול משמעותי של נשימות ותנועתיות, הכנה ותמיכת בן הזוג, הכנה לאחרי לידה כולל הנקה את מוזמנת לאתר לעוד פרטים- www.noab.co.il
מחר גם יתקיים בהיכל התרבות כנס צמיחה בשמחה שיש עליו כתבה באתר של בשבע (בנושאים רפואים).
רק בשמחה.
יש בקרוב סדנה שלנו --->אנונימי (פותח)
במעלה החמישה.
אם מענין אותך, אז מוזמנת להכנס לאתר שלנו דרך הקישור בחתימה ויש שם פרטים נוספים.
 
 
 
 
 
 
האתר שלנו:
שכחתי לשאול.. מזה כירופרקט..?אנונימי (פותח)
כמה תשובות-כינוי סתמי
לא שמעתי אף פעם שעליה במשקל בהריון מזיקה לעובר, אבל אולי מישהי אחרת יודעת משהו אחר.... מה שאני כן יודעת זה שעליה במשקל היא קודם כל יותר קשה לאמא- כי היא צריכה להזיז ולהרים גוף כבד יותר בכל הזדמנות, ואמא פחות פעילה בהריון ויותר עייפה- הרבה פחות בכושר, יותר קשה לה ומגיעה ללידה יתור תשושה.
חוצמזה הלידה היא יותר קשה גם מהסיבה הזאת וגם כיוון שהעובר עצמו יהיה מן הסתם גדול יותר- ואז יותר קשה להוציא אותו, ואם כך, הסיכויים ללידה מכשירנית או ניתוח גדלים- וזה מקשה על ההתאוששות ופחות "טבעי".
דבר נוסף- את הכל צריך להוריד אחרי הלידה, או להישאר כמה ק"ג יותר....
לגבי כאבי גב- לי מאוד מאוד עזרו תרגילי יוגה. השתמשתי בספר "לידה פעילה" של גיאנט בלאסקאס (מקווה שאייתתי נכון...).
שתי התרגילים שזכורים לי כיעילים ביותר לכאבי הגב היו 1- תרגיל "ברכת השמש להריון", עמוד 119, 2- "רגליים על הקיר , עמוד 112. בהריון הראשון ניסיתי את כל התרגילים, אחר כך לא היה לי זמן אז פשוט עשיתי מה שהכי עזר לי, למרות שכולם היו דיי טובים. יכול להיות שזה אינדווידואלי. נראה לי שגם "תרגול תנועות לצירים" בעמוד 110 היה טוב לגב.
בהצלחה 
תשובותיוקטנה
1. קורס פרטי לא עולה הרבה יותר מקורס בקופת חולים או בית חולים (600 ש"ח לדעתי), ושווה כל כך הרבה יותר! קורס מטעם בית חולים (או קופת חולים) ישקיע יותר בלהדריך אותך איך להיות לקוחה קשטה ונוחה לצוות הרפואי. קורס פרטי יצייד אותך בהרבה ידע שיעזור לך לזכות בלידה שמגיעה לך ולתינוק. מחיר של 1500 ש"ח הוא של תומכת לידה, שגם תפגוש אותך פעמיים לפני הלידה, ולא כולל קורס מלא, לפי דעתי. כל אחת צריכה לחשוב מה יותר מתאים לה. מה שבטוח, שחשוב יותר להשקיע את מאות השקלים הללו בלידה, מאשר בעגלה... 
2. עליה במשקל איננה מזיקה לעובר, וגם לא משפיעה על המשקל שלו (אלא במקרים קיצוניים). נשים שהיו רזות יותר לפני ההריון, בדרך כלל יעלו יותר במשקל, ויותר מהר. הן גם תרדנה מהר יותר אחרי הלידה, אגב 
3. כאבי גב חזקים - מצטרפת להמלצה על יוגה לנשים בהריון! שיהיה בכיף! 
לא הייתי בקורס פרטיאנונימי (פותח)
הייתי בקורס דרך בית חולים (מעייני הישועה) ולא הרגשתי שמנסים לעשות אותי נוחה לצוות אלא דווקא נהניתי והרגשתי שהקורס מאוד עזר לי בהכנה ללידה. מכיוון שגם ילדתי שם שמחתי להגיע למקום שכבר מוכר לי. בהצלחה!
עליה במשקל וכאבי גבשרון נגאריאחרונה
הרבה פעמים קשורים זה בזה.
אם שומרים על המשקל בהריון אפשר להרויח פעמיים.
(משקל הכובד עובר אוטומטית לגב)
 
הריון קל ובריא!
איפה כדאי לקנות מיטה ושידה??כלבו רפיק
יש לנו תינוקת חדשה ברוך השם.ואנו תקועים עם השאלה איפה כדאי לקנות מה..
בעיקרון חשבנו לקנות עריסה,(כי אין לנו מקום למיטת תינוק בחדר)מיטת תינוק,ושידה..
שווה בכלל לחפש באתרי יד 2??
בטח שווה!!גם תמצאו דברים אכותיים וגם זולים!אמא קטנה
מזל טובאחתעם_בטן
עריסה אפשר להשאיל מיד שרה כי זה גם ככה שימושי רק לאיזה חודשיים שלושה
יש עריסה שמתאימה גם כשהילד גדול יותרכינוי סתמי
ראיתי עריסה מפלסטיק לבן, שתופסת הרבה פחות מקום ממיטת תינוק, על גלגלים, ויורדת לגובה של לול. ביעיניי פיתרון למי שחסר לו מקום. ראיתי אצל מישהי אז אין לי מושג כמה עולה אבל אני בטוחה שהרבה פחות ממיטה.
יד 2 זה מעולה!אנונימי (פותח)
אבל צריך סבלנות כי זה ממש עניין של מזל.
אנחנו קנינו לפני שנה מיטה ושידה ושטיח משובח ב1000 שח, ומאוד מרוצים.
אני קניתי בשילב.veredd
אומרים שמאוד מאוד יקר שם, אבל בעיקרון קנינו מיטה ושידה יפהפיות ופשוטות באלפיים ש"ח. הן עדיין נראות חדשות דנדשות אחרי שנתיים וחצי של שימוש מאסיבי. אחי ואשתו צחקו עלינו שקנינו משילב בכ"כ יקר, והם הלכו ובדקו ובסוף קנו משהו מאיכות הרבה יותר פחותה (בלי מתקני עצירה בדלתות השידה, ועם מיטה יותר קטנה) ב-1800 ש"ח...
אפשר להוסיף שאלה בקשר לריהוט?בדרך
גם אנחנו מנסים לברר עכשיו על ריהוט-
ולא הבנתי למה צריך עריסה? מה שונה בה שעדיף לפני מיטת תינוק? האם זה רק כדי לחסוך מקום? ואם כן האם זה שווה להוציא על זה עוד כסף?
ועוד שאלה מה חשוב לבדוק במיטת תינוק?
ואם אין מקום אז אפשר להסתדר בלי שידה? זה בעיקר לנוחות-להחתלה ולאכסון דברים לתינוק (אם אני לא טועה)
שידה ועריסהיהודיה מא"י
עריסה משמשת לתינוק קטן כדי שירגיש  מוגן יותר. בכלל בהתחלה הם צריכים מקום קצת יותר סגור מאשר המיטה, הרי הם היו רגילים להיות מוקפים לחלוטין.
אפשר להשכיב ישר מההתחלה במיטה. אפשר בהתחלה להשכיב בעגלה. (במיוחד עם יש עגלת אמבטיה, אבל לא רק) אפשר לקחת עריסה מגמ"ח. אפשר לקחת שמיכה, לגלגל אותה למין נקניק ארוך וליצור בעזרתה קן במיטה שבתוכו משכיבים את התינוק.
בהחלט אפשר לוותר על שידת החתלה. ואפילו לא בהכרח יותר נוח לחתל עליה. ומי שבלגניסט, לא כדי לבנות עליה בכלל כמשטח החתלה. מהר מאוד מתמלא בלגן. אם יש מיטת תינוק גבוהה אפשר להוריד את המעקה והמיטה הופכת למשטח החתלה נוח מאוד.
ואפשריוקטנה
לישון עם אמא (ואבא) - בעיקר בחודשים הראשונים  
אפשר גם לישון עם האמא אח"כדבי חיה
ממש מומלץ! לא צריך לקום כדי להניק....
 
סוף מעשה במחשבה תחילהאנונימי (פותח)
כשהתינוק קטן ובקושי זז זה נחמד מאוד במיטה
אבל הוא מהר גדל ובגיל חצי שנה, שנה את כבר לא תרצי אותו כי הוא יתפוס לך את המקום וכו
אבל אז יהיה מאוחר מדי -הוא התרגל
יותר נכון -את הרגלת אותו והוא כבר לא מסוגל להרדם או לישון במיטה שלו - ולא מבין למה הוא צריך לישון לבד רחוק.
 
חוץ מזה יש סכנה לחנוק חו"ח!!! תינוק קטן מאוד מתוך שינה. כמעט קרה לחברה שלי...
 
אני גם מניקה במיטה - לפעמים אין ברירה מרוב עייפות אבל אחרי שהוא נרדם דואגת מיד להעביר אותו למיטה שלו.
אני כן ממליצה על שידה!אמא קטנה
אני גליתי מהר מאד עד כמה זה היה זקוק לי...
הכאבי גם להלביש אותם ולחתל כל הזמן על המיטה הנמוכה גם כשיושבים,זה לא הכי נעים...
וכן,דווקא למי שבלגניסט,שידה יכולה ליצר סדר,ככה כל הדברים של התינוק מרוכזים במקום אחד ולא מתערבב עם כל הבלגן של ההורים...
החיסרון שבבלגן על השידה לא עולה על החיסרון בכאב גב.
ובתור אחת לא הכי מסודרת,מקסימום מזיזים הכל לצד,התינוק  לא תופס את כל המקום...ואח"כ ברגעי נחת,מפנים הכל למקום בחזרה...

בהצלחה...
אני מצטרפת להמלצה על השידה, ובקשר לעריסה-אמא לשניים
אנחנו לקחנו מיד שרה (אפשר גם מגמ"ח) ושילמנו 200 ש"ח פיקדון שהפך לתרומה אחכ.
נראה לי שאפשר גם פחות.
 
לי העריסה מאוד עזרה להיות קרובה לתינוק. אין מקום בחדר שלנו למיטת תינוק, אבל ברווח הצר בין המיטה שלי לקיר נכנסה העריסה. זה עזר אחרי הלידה- לא ללכת הרבה (במיוחד בלילה) וזה נתן לי אפשרות לדבר איתו, ללטף, להעביר לאחר הנקה כמעט בלי לקום ובגדול- להיות קרובה אליו. 
 
ולגבי שינה בעגלת אמבטיה- שמעתי שזה לא מאוד בריא לאורך זמן. אולי לשבועות הראשונים זה בסדר.
עגלה אחרת- נראה לי בכלל לא בריא ולא מומלץ.
הבהרה לגבי השאלה מיד שרה והפיקדוןאמא מסורה
יד שרה לא מחייבים את המשאילים להשאיר תרומה. בזמן ההשאלה, הם מבקשים פיקדון על- מנת להבטיח שהחפץ המושאל יחזור אליהם תקין ואומרים שברגע שמחזירים את החפץ המושאל הם מחזירים את הכסף לחשבון הבנק של המשאיל, אם רוצים אפשר לתת את הפיקדון הזה כתרומה.
הם ממש לא מחייבים לתת את הפיקדון כתרומה.
 
כל אחד עושה את השיקול שלו אם הוא רוצה לתת את הכסף כתרומה או לא ואם כן כמה מהסכום (אנחנו למשל השארנו 20 ש"ח כתרומה ואת השאר ביקשנו שיחזירו לנו).
עכשיו הבנתי.סליחה על הטעות ותודה על ההבהרהאמא לשנייםאחרונה
קישור למאמר מרתק על שנת תינוקותתהילולה
אז למרות שהבטיחו לי שבגיל חצי שנה הוא ישן לילה רצוף (צריכים באמת פעם לעשות כאן רשימה של הבטחות כאלה שמעולם לא קוימו...), אני עדיין אחרי כמה לילות טרופים ללא שינה.  
בסהרוריות גמורה  תרתי ברשת אחר הסבר מניח את הדעת לכל עניין השינה אצל תינוקות (או במילים אחרות- "למה אתה לא ישן יותר משלוש שעות ברציפות?? אכלת, הוחלפת, הולבשת חם, חובקת ונושקת, ובעיקר לא ישנת כל היום, אז למה??).
תרתי ומצאתי הסבר. מנחם מרגיע ובעיקר שם אותי בסירה ענקית עם רוב האימהות בעולם.
אז למי שמעוניינת להצטרף לסירה, להלן הקישור (קצת ארוך אבל בעברית), שייט מהנה:
 
נ.ב-
יוקטנה, מוקדש לך, בטוח תאהבי!!
 
תודה רבה רבה!אנונימי (פותח)
הבנתי כ"כ המון מדוע הקטן שלי לא ישן ועוד...
שוב תודה ויישר כח אני בטוחה שעוד רבות כמוני שישבו ויקראו יחכימו.
המאמר חשוב ממש!
וואי...ארוך ומעניין!יפעת1אחרונה
תודה רבה!! החכמתי..
 
הזעה ...אמא קטנה
למישהי יש מושג למה הבת שלי פתאום מזיעה כלכך בשינה??
כל פעם היא קמה כלכך מזיעה בלילה,וזה מציק לה...אתמול היא פשוט  ישנה רק עם גופיה ומכנס דק,וגם אז היא הזיעה..ואין לה חום,בדקתי.
זה יכל להיות תגובה למשהו או סתם שיגעון חולף??
אתם מחממים את החדר?יפעת1
באיזה שמיכה את מכסה את הילדה?
לא נראה לי שזה קשור..אמא קטנה
כי אנחנו מחממים את החדר רק פעמים בלילה לרבע שעה,ובמשך היום בכלל לא...
והיא עם שמיכת פליז...
פליז זה פלסטיק- תנסו שמיכת כותנהטל שחר
גם הבן שלי ככהאנונימי (פותח)
לא יודעת מה הסיבה לכך....
בלי להלחיץ, אבל...תהילולה
הזעות לילה מוגזמות ומתמשכות מצריכות התייעצות עם רופא ילדים/משפחה לפי מיטב ידיעתי
 
אפשר לדעת מה הסיבה לכך?אנונימי (פותח)
פשוט גם הבן שלי מאוד מזיע...
מאוד נדיר אבל מצריך התיעצותתהילולה
יכול להיות קשור חס וחלילה בבעיות בבלוטות הלימפה...
 אבל כאמור נדיר, ויש באופן כללי פשוט אנשים מזיעים יותר מאנשים אחרים.
כמובן שזה יכול להיות חימום יתר- שמיכות, מזגן וכד'...
אם הכל בסדר, אפשר לבדוק פתרון ברפואה הסינית (תיאוריות של חום וקור...)
אולי התכוונת לבלוטת התריס?ישתבח המשובחאחרונה
פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה לגרום להזעה מוגברת, אבל זה לא מאד נפוץ.
 
ממליצה גם לפנות להתיעצות רפואית, אבל רק אם זה נמשך כמה ימים או בטמפרטורות שונות.
 
(ייתכן מאד שרופא ירגיע אותך, במקום שתישארי עם הספקות).
אם לא עובר תוך שבועאנונימי (פותח)
ואת רואה שזה באמת חריג ולא נובע מחימום  בגלל הקור הגדול בימים האחרונים.. כדאי לפנות לרופא ילדים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האתר שלנו:
בדים סינטטייםאנונימי (פותח)
יש להימנע מבגדים או סמיכות סינטטיים. כגון :אקריליק, פוליאסטר ופוליאמיד וכו'
 
סינטטי זה פלסטיק זה כאילו חם זה חום לט טביעי ויכול לגרום להזעה כיוון שאלה הרכבים מפלסטיק וזה לא מאשר לעור לנשום
 
רוב הפיג'מות חורף לילדים הם פליז = סינטטי 100%
 
וזה נורא לא בריא
 
רק כותנה. 2 - 3שכבות כותנה וסמיכה לא סינטטית! וחדר מחומם עד 21 - 22 מעלות זה בסדר גמור.
רציתי לשתף אותכם במשהו מפחיד שקרה ליאשה של בעלי
אתמול בלילה בערך ב-4 קמתי להכין לבת שלי מטרנה כנראה שקמתי מאד מהר הגעתי למטבח ופתאום אני חשה בחולשה מטורפת שאני לא מסוגלת לעמוד אפילו עזבתי הכל והלכתי להתישב ליד השולחן אני מחכה שזה ירגע וזה לא קורה פתאום אני כבר לא מרגישה את עצמי וחשה בתוך חלום מתוק שטוב לי מאד אחרי כמה שניות אני מתעוררת ואני עוד לא מרגישה טוב ואני מבינה שאני התעלפתי
בעלי מהחדר לא מבין מה קורה התינוקת שלנו כבר צורחת וכמה זמן כבר מכינים מטרנה
בשארית כוחותי אני אומרת לבעלי שיבוא מהר למטבח
וזהו........ אני כבר לא מרגישה כלום בעלי שבא למטבח מוצא אישה בוהה לא ממקדת ידים רועדות והראש מתנדנד מצד לצד הוא מנסה לתת לי סטירות זה לא עוזר הוא לוקח את הידים שלי ומנסה להשכיב אותי על הרצפה הראש שלי כנראה נשמט כי פתאום אני מתעוררת ומרגישה שמשהו סוחב אותי אני לא רואה כלום הכל שחור
אני מתחילה לבכות ולאמר אני לא יודעת מה קרה לי
ועוד הכל שחור לי מול העינים הוא מרים לי את הרגלים ואני מתחילה לראות טוב הוא מביא לי מים ומתחיל הכל להסתדר לי
בבוקר הלכתי לרופא (כמובן שלבעלי לא נתתי ללכת לעבודה כי פשוט פחדתי) הרופא נתן לי בדיקות אבל הוא אמר שלפי מה שנראה לו הכל איתי בסדר רק שפשוט כנראה קמתי מהר מדי וזה מה שקרה
ה' יעזור שהכל יהיה בסדר רק כתבתי לכם את הדברים שתזהרו שאתם קמות מהמיטה כי הקימה המהירה גורמת לאילפון
איך אמר הרופא (ה' יעזור שהוא צודק) "זה לא מחלה זה פעולה לא נכונה"
קרה לי פעם אחת.אנונימי (פותח)
בתחילת הריון, גם, אמצע הלילה לקום מהר לילדה.
חשתי חולשה נוראית וחזרתי למיטה
בעלי כבר טיפל בילדה...
יש לך לחץ דם נמוך?כינוי סתמי
לי יש...
ולכן הסבירו לי שאני צריכה יותר להקפיד לקום בהדרגה, ללכת לאט וכו...
פעם שמעתי על איזה פרופסור שגילה שצריך לקום משכיבה לישיבה ושם לחכות ולספור עד 12 ואז לעמוד- ושתים עשרה שניות זה בדיוק הזמן שלוקח להגיד "מודה אני". זה עוזר- גם בראש וגם פיזית, למנוע מצבים כאלה...
מהים אותי כל פעם מחדש כשהמדע מגלה דברים "חדשים" שמסתדרים   בדיוק עם ההלכה הישנה מלפני אלפי שנים....
טוב שהיה לו שכלאלעד
להרים לך את הרגליים.
זה בהחלט יכול להגיע מסחרחורת ולחץ דם נמוך
וואו באמת נשמע מפחיד!יוקטנה
כמה זמן זה נמשך מהרגע שקמת ועד שזה עבר???
בכל זאת אולי כדאי שתנוחי קצת, בשביל הנשמה אם לא בשביל הגוף, אחרי הארוע המפחיד!
תרגישי טוב!
וואו..גם לי זהיפעת1
קרה בהריון הראשון..וגם הרופא לא ידע למה זה קרה..כי הלחץ דם והכל היה תקין..
ב"ה שאת בסדר עכשיו. המשך הריון קל ומשעמם..
תרגעי אני ממש לא בהריוןאשה של בעלי
כאילו אני מקווה שאני לא בהריון עשיתי היום בדיקות דם התקשרתי למרפאה לשאול מה התשובות
הם אומרים לי שלפי החוק אסור להם לענות בטלפון על כאלה דברים ואני צריכה לבוא לקבל תשובות
אני לא מבינה בכל הקופות זה ככה ???
בהריון הקודם שלי (הייתי בקופה אחרת) הרופאה אמרה לי בטלפון שאני בהריון
לא מבינה למה נהיו כל כך כבדים ...
טוב אז מחר בבוקר נשמע
מסתבר שלא אני מונעת ולא מסתבר להכנס להריון תוך כדי כדורים סדירים
בלאומית אפשר לבדוק באיטרנט...כינוי סתמיאחרונה
נשמע כאילו הנשמה עדיין לא חזרה לגמרי... תרגישי טובאם הבנים12
פניסטיל...אמא קטנה
משהי מכירה??
השתמשה?
לבת שלנו יש פריחה,וראלית כנראה...
והרופא הציע את הטיפות הנ"ל,וציין שזה מרדים...
להשתמש???
נראה לי מאיים קצת,מה גם שזה רק להקל על הגירוד...אם לא מוצאים מה הגורם לפריחה, נראה לי ששום דבר לא יעזור...
מה עושים???
אם את מתכוונת למה שאני חושבת...אנונימי (פותח)
אז אין לך מה לחשוש... זה משחת ג'ל כזאת? באיזה צבע היא?
אוייש...אנונימי (פותח)
עכשיו אני רואה שכתבת טיפות, אז אני לא מכירה... אבל לא חסר משחות להרגעה אם זה מלחיץ אותך..
כן מכירהנווה מדבר
בדיוק עכשיו אנחנו משתמשים לבן שלנו בן 11 חודשים,  כי התחילה לו פריחה (אלרגיה דווקא...)
 
יש לנו רופא מצויין, הוא אמר שאין בעיה להשתמש בזה, וחוץ מזה שתדעי, זה ממש ממש מרגיע בתוך דקות את הגירוד.
 
האמת, שאני לא כ"כ אוהבת להשתמש בחומרים כימיים שונים ומשונים, אז רק אם הוא נודניק באופן מיוחד (זה סימן שזה מציק לו) או שהפריחה מתפשטת, אז אני נותנת לו.
 
רפואה שלימה!!!!!!
מכירה את זהאנונימי (פותח)
עוזר מאוד נגד גרוד ונגד אלרגיה, לנו אמרו לתת את זה פעם גם באבעבועות רוח. אפשר לתת גם לתינוקות (חצי שנה ומעלה אני חושבת).
אם היא לא רגועה, כדאי לנסות להקל. אם נראה לך שאין סיבה- אז כנראה שלא צריך את הטיפות. בהצלחה!
אני הייתי מנסה להימנעיוקטנהאחרונה
אבל אם קשה מאוד, אני בהחלט מפרגנת תרופות פה ושם ;) 
למישהי יש ניסיון עם גלולות מיקרולט?אנונימי (פותח)
האומנם אחרי הדימומים המעצבנים יש כמה חודשי שקט?
 
ניסיון של אחרות- לא בהכרח יעזור לך!!+mp8אחרונה
כל גוף- לגופו...
בהצלחה!
מה זה בדיוק ביות??אנונימי (פותח)
 
מנוחה אחרי הלידהחלושי
אני מסכימה לגמרי עם קוינטה, אני בלידה הראשונה נורא רציתי רק להניק ולכן לא ישנתי כל הלילה והאחיות המקסימות בתינוקיה ראו אותי בבוקר והציעו לתת לביתי מטרנה, והם פשוט הצילו אותי כי הצלחתי לשון 3 שעות רצוף. בלידות הבאות מראש ביקשתי שבלילה יתנו לילדי מטרנה וכך היתי פנויה וסבלנית אליהם במשך כל שעות היום. חוץ מזה כל החיים לפנינו לתת תשומת לב לילדינו ולא נראה לי שפעם או פעמיים שתינוק מקבל מטרנה מאחות בתינוקיה יגרום לו לנזק. להיפך התועלת שאני הפקתי מכך היא עדיפה.
וכן, אני בהחלט חושבת שצריך להתחשב ביולדת שאיתי בחדר כל עוד אין סידור חדר אישי בבית היולדות.
מישהי ילדה בבלינסון?אנונימי (פותח)
אני ממש רוצה ביות מלא או לפחות חלקי וצריכה בי"ח שמאפשר את זה ולא מתנה את זה בהסכמת הנשים בחדר?
איך בלינסון בנושא הנ"ל? איך הוא מצד מקצועיות, תנאים פיזיים. תמיכה בהנקה ובכלל.

אבל בבקשה אם אפשר רק פרטים ממקור ראשון.
תודה


אנ ילדתי לפני 3 שנים...חילזון 123
לפי מה שזכור לי הם אומרים שיש להם ביות
אבל בעצם זה אומר שמביאים לכולם את התינוקות בבוקר ומחזירים לתינוקיה בערב (וגם במשך היום יש בדיקות ומנוחת צהריים וכו')
להרגשתי זה בית חולים מאד "רפואי" כזה. לא ראיתי שם תמיכה בהנקה למי שבאמת התקשתה.
אני מספרת רק ממה שראיתי (שלי היו מאושפזים בפגיה בשניידר).
אני...אנונימי (פותח)
אני ילדתי שם את השני והשלישי.
תנאים פיזיים - בפעם הראשונה לא היה מקום והרגשתי תקועה באיזה חדר - פשוט תקעו את המיטה שלי בצד החדר. היה מאוד צפוף והייתה חסרה קצת פרטיות. זו הייתה גם כמו לידה ראשונה מבחינת התפרים והכל (כי זו הייתה הלידה הטבעית הראשונה) והיה לי קשה מאוד פיזית - ללכת ולהביא את התינוק כל הזמן....
בפעם השנייה - כשהגעתי מחדר הלידה פשוט התפוצצתי כמעט מרוב שלפוחית שתן מלאה, והאחיות לא הרשו לי ללכת לשירותים לבד ואף אחת לא נאותה להצטרף אליי כי הן היו בהפסקת צהריים (!!!). פשוט כמעט התפוצצתי.
חוץ מזה - בסה"כ היה בסדר...
מבחינת תמיכה בהנקה - יש סדנאות נחמדות בבוקר. אבל אני אחרי שבשניים הראשונים לא הצלחתי להניק (גם אחרי סדנא), החלטתי שאני לומדת להניק עוד לפני היציאה מבית החולים ויהי מה! וכך שיגעתי את כל האחיות (שהגיעו אליי לחדר ועזרו לי פרטני וזה לקח לא מעט זמן) עד שאכן יצאתי מבית החולים כשאני יודעת להניק...
לגבי ביות - לדעתי יש גם ביות מלא, אבל הסטנדרט הוא ביות חלקי.
גם אני ילדתי שם פעמייםאמא ל-2
הם נחמדים שם אבל כללית די יבשושיים, כלומר- מן בי"ח כזה של פעם שהכל מלא "נהלים"
 
אני לא יודעת לגבי הביות, לגבי הנקה הם תומכים בענין- ויש להם גם מדריכות שבאות אליך אם את רוצה.
 
התנאים שם ממש בסדר - אם נפלת על חדר נורמלי ( של 2 ) כי בלידה הראשונה הכניסו אותי לחדר של שלוש, שבאמצע הלילה הכניסו אליו רביעית - כי בבוקר אחת היתה אמורה לצאת - והסוף היה שנשארתי עם שתי בנות דודות וחמולה בחדר.... ( רק בשעות הביקור.. בשאר הזמן הם רק נכנסו ויצאו...)
 
אבל בלידה השניה היה באמת מעולה -  הייתי רק עם עוד אחת, והם מאד מקפידים שם על המבקרים - אין יותר ממבקר אחד בחדר (שלא בשעות הביקור)
 
חבל רק שאין איסור על פלאפונים במחלקה...
 
מבחינת מקצוענות -  עד כמה שידוע לי הם מעולים!!! יש הרגשה של ידיים טובות בשטח - והאחיות היו ממש נחמדות.
 
העיקר תתפללי לסיעתא דישמיא כי בסוף זה מה שמכריע בכל מקום שהוא...
 
בהצלחה!!! ושיהיה בשעה טובה!
ילדתי שם לפני שנתיים וחציאמא מסורה
סה"כ היה לי טוב.
 
הלידה שלי ארכה 8 שעות במהלכן התחלפו 3 משמרות, האחות במשמרת האמצעית לא ממש הייתה איתי, היא כל הזמן רצה לחדר ניתוח, בקושי הרגשתי שהיא הייתה איתי, גם כשהייתי צריכה (למשל- שתביא את המרדים שיתן לי אפידורל) לא הרגשתי שהייתה נחמדה במיוחד, אבל זה דבר שקורה בכל בי"ח. בלידה עצמה הייתה לי מיילדת מעולה, היא תמכה בי בכל הלידה, עשתה לי עיסויים והרגיעה אותי.
 
מבחינה מקצועית, בחרתי את בי"ח הזה מכיוון שהיה לךי חשוב המקצועיות ואח"כ אפשרות לביות. משניהם הייתי מרוצה (בחדר התאוששות התברר לי שאחרי שהוציאו את הבן שלי מהחדר והתחילו לטפל בי הוא הכחיל והיה לו קשה לנשום, מיד חיברו אותו למכונת הנשמה הכל היה במקצועיות וביעילות, בעלי סיפר לי את זה כשהבן כבר היה איתי וניסיתי להניק אותו).
 
תנאים פיזים לא כ"כ חיפשתי, נראה לי כמו כל בי"ח שיש תקופות של עומס ותקופות רגועות יותר. כשהגעתי למחלקה לא היו מיטות פנויות, נתנו לי אפשרות לישון במסדרון או בחדר עם שתים מבנות דודינו והובטח לי שלמחרת אחרי השיחרורים אקבל חדר, העדפתי לישון בחדר על-פני מסדרון ובאמת הם עמדו במילה שלהם ונתנו לי אח"כ מיטה בחדר של שתים.
 
בתקופתי הייתה יועצת הנקה שעבדה רק משמרת בוקר (נראה לי מ 8-9 עד הצהריים), מה שילדה אחה"צ- ערב לא יכלה לקבל הדרכה, רק סיוע של האחיות, שלא תמיד יודעות הכל.
אני ילדתי בלילה, בחדר התאוששות הוא לא רצה לינוק, עד הבוקר בכל מקרה לא יכולתי לקום מהמיטה, אז זה לא היה לי כ"כ נורא שקיבלתי את הדרכה רק קרוב ל-12 שעות אחרי הלידה.
 
חוץ מהמחשבה שעד היום קשה לי, שבגלל שאני הייתי עם אפידורל והוא היה חייב להיות בחדר מושגח בגלל המשקל שהוא נולד ראיתי אותו כמה דקות בחדר התאוששות ואח"כ רק 10 שעות אחרי הלידה, יש לי רק חוויות טובות והמלצות חמות על הבי"ח.
ולגבי הביותאמא מסורהאחרונה
ביקשתי ביות חלקי, אפשרו לי רק אחרי 24 שעות מהלידה בגלל המשקל שלו (אלה הנהלים, אם תינוק צריך להיות בחדר מושגח, בכל סיבה שהיא, הוא לא יכול להיות בביות).
 
הנורמה אצלם היא ביות חלקי, כלומר במשך כל היום, חוץ משעות המנוחה (בין 2-4 בצהריים ובלילה מ-10 או 11, אני כבר לא זוכרת עד 5 בבוקר) התינוק איתך בחדר, יש במשך הבוקר הדרכות שונות בטיפול בתינוק אם את צריכה עזרה/ חסר לך דברים, תמיד אפשר לגשת לתינוקיה והאחיות עוזרות לך.
 
אני יודעת שיש שם ביות מלא, לא יודעת מה בדיוק הנהלים שם לגבי מתי ואם צריך להחזיר את התינוק לתינוקיה לבדיקות.
המלצה לדולה בירושליםאנונימי (פותח)
שלום לכולן,
אני אשמח להמלצה לדולה דתיה בירושלים..
אמנם מתקוע אבל עובדת גם אבל בעיקר בירושליםטל תלתל
שמה שולמית זלצר ואני ממליצה עליה בחום רב! מוסיפה את הקישור לאתר שלה: http://www.dulot.co.il/shulamit
מה התקציב שלך?יפעת1
יש לי מלא חברות שהם דולות בסטאז' (אני לומדת דולות-תומכות לידה ואנחנו מסייימות את הקורס בפסח)
יש את המורה שלי אם קראת את סיפור הלידה שלי. אם תרצי אז בשמחה אתן לך טלפונים במסר...
דולה דתיה מומלצת- נעה בן דוד (WWW.NOAB.CO.IL)ילתה
עוד אחת מ-ד-הימהקיפי.אחרונה
כנרת- 050-5614754
לא גרה בי-ם אבל מגיעה גם לשם (אני, למשל, ילדתי איתה בי-ם)
גושים במטרנהאשה של בעלי
קניתי ביום שישי מטרנה חדשה ומאז כל פעם שאני מכינה לה בקבוק נוצרים גושים בפטמה שלא נותנים לאוכל לצאת אחוצה מה שקורה שהתינוקת שלי לא מוכנה לאכול דיסה (כנראה אין לה כח להתאמץ ) היא בוכה שהיא רעב ה אני מכינה לה בקבוק וכשאני רוצה לתת לה היא שותה שתי לגימות ופורצת בבכי מר ולא מסכימה לשתות יותר
למשהי זה קרה?? יש לכם הסבר בשבילי ? בהתחלה חשבתי שהתאריך חלף (של המטרנה ) אבל גיליתי שלא ויש לה עוד הרבה זמן
אני רוצה להדגיש שהתינוקת שלי שהיום היא בת שמונה חודשים כמעט שלא ינקה כך שאני הכנתי לה כבר אלפי בקבוקים והכל היה בסדר ופתאום.....
אני מציעה לפנות לשירות הצרכנים של מטרנהפצקרשת
זה קורה במים חמים מדיי או קרים מדיי!אנונימי (פותח)
אני מכינה מטרנה במים קרים מהברזשושנה1
ואין גושים.
תתקשרי לשירות לקוחות לדעתי הם יגידו לך לזרוק את האריזה לפח וישלחו לך פיצוי.
אם יש לך חבילה אחרת תנסי לראות אם היא יותר סבירה
גם אני, במים בטמפרטורת החדר- זה עדיין לא נחשב קר!אנונימי (פותח)אחרונה
יש לי שאלהאנונימי (פותח)
לי יש ילדה בת שבע חודשים וגם לגיסתי יש תינוקת באותו גיל
אני לא מניקה גיסתי מניקה יום אחד שאלתי אותה אם היא נותנת ברזל
אז היא אומרת לי שלא כי תינוקת מניקה לא צריכה ברזל
האם זה נכון???? כי ידוע לי שבטיפת חלב אומרים לכולם לתת ברזל ללא הבדל בין מניקה ללא מניקה
גיסתי טוענת שרופא ילדים (כשבאה לבקשה מרשם לבת הגדולה יותר אמר לה שאין צורך אם היא מניקה)
אשמח לשמוע את האמת על הענין
הגישה הרשמית של משרד הבריאותיהודיה מא"י
היא שצריך לתת.
הרבה רופאים חושבים אחרת בעיקר כאלו שנוטים לכיוון הטבעונות.
הרבה אומרים גם שהאימא תקח את תוספת הברזל במקום התינוק
עד כמה שאני יודעת זה הפוךקיפי.
לתינוקות יונקים בדר"כ יש פחות ברזל.
אבל לא מזמן היה על זה שרשור ארוך ומסועף עם הסברים מדוייקים של שלל הגישות..
נדיר שלתינוק יונק יחסר ברזליוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ז' שבט תש"ע 13:05
בגלל שהברזל ממקור טבעי, חלב אם, נספג כל כך טוב. בתחליפי חלב שמים פי 40 ברזל מאשר יש בחלב אם, בגלל שזה בקושי נספג, וגם אז צריך את התוספים.
אני חושבת שבמידה ואם מניקה חושבת שיש סיבה לדאגה, אם היא רואה משהו שעשוי להעיד על בעיה, היא יכולה לבקש בדיקת דם לתינוק. אפשר גם לראות חוסר ברזל בעין של התינוק - אם הוורוד בתחתית העפעף לבן. 
לעודף ברזל יש תופעות לוואי קשות יותר מאשר של חוסר ברזל, והגוף לא מפנה עודפי ברזל. הוא לא מסיס ולא נשטף בשתן.
האם הקביעה הזאת מקובלת על כולם?פצקרשת
כלומר, שעודף הוא בעייתי יותר מחסר?
או שזו טענה שנויה במחלוקת...
 
כי אם גם במשרד הבריאות היו חושבים כך הם לא היו מנחים גם את האימהות המניקות לתת ברזל.
 
רגע, אבל בעצם ההנחיה לברזל היא רק מ4 חודשים, ובדיוק אז הם גם ממליצים להתחיל לשלב טעימות, אז אולי ההנחה היא שכל עוד התינוק רק יונק יש לו מספיק ברזל, אבל ברגע שההנקה מתחילה להיות חלקית צריך לתגבר לו?
 
ההנחיות לתת ברזל מגיל 4 חוד'אמא מסורה
הן מוקדמות יותר מההנחיה להתחיל מוצקים בגיל 4 חוד'.
ההנחיה לגבי מוצקים יצאה לפני פחות משנה, הברזל הרבה קודם (לא יודעת מתי זה התחיל אבל אצל הגדול שלי זה היה קיים והיום הוא בן שנתיים וחצי).
בקהילה בריאה, עודף אכן בעיתי יותר, אך נדיר בהרבה.ישתבח המשובח
תודה לך יוקטנה על העשרת הידע - חיכיתי לבדיקת הדם של בני כדי לגלות שאכן חסר לו ברזל... כעת אדע לבדוק בעצמי.
 
ידוע שברזל עודף נאגר בגוף, וידוע שברזל עודף בגוף הוא רעיל.
 
אז למה מעודדים אותנו לתת ולתת לילדים?
 
מפני שהגוף החכם סופג רק ברזל שהוא צריך, ואינו סופג ברזל עודף (אצל אנשים בריאים).
הגוף כל כך טוב בלספוג רק מה שנצרך, שבאמת בדר"כ רוב הברזל שנכנס לגוף אינו נספג. ה"משאית" שמכניסה ברזל מהמעי לתוך זרם הדם, מכניסה גם סידן. כך שרק כשאין יותר מדי סידן באזור, המשאית הזו פנויה להובלות. אז כדי שברזל ייספג היטב צריך לתת אותו שעתיים לפני וגם שעתיים אחרי ארוחה חלבית, עשירה בסידן, ואם בטווח הזה של 4 שעות נתת לילדון תה - אזי הסיכוי שמשהו נספג הוא בכלל אפסי...
 
כך שבאמת יש בדרך כלל בעיה של מחסור בברזל ולא בעודף, ולכן אין בעיה לתת ברזל בפה - הגוף פשוט לא יספוג את מה שמיותר.
(רק אצל חולים המטולוגיים מסוימים יש בעיה של אגירת ברזל - כשהם מקבלים המון מנות דם בעירויים, למשל. ולכן יש לזה פתרונות בימינו, ולא נראה לי שזה מעניים מישהי כאן מלבדי... |)
 
כנראה היום זה ככהנחשונית
כי רובנו לא מצליחות לאכול הכי בריא ומאורגן, רק חלקית, וכל האוכל הקנוי מלא חומרים מעובדים, והירקות הם מחממות, אז הברזל ושאר הדברים הטובים הולכים לאיבוד בדרך. אבל כנראה פעם זה היה להפך, וגם תחליפי החלב היו פחות טובים. גם היום זה לא האידאל, אבל כשמוכרחים, זה סביר.
אמא1- שימי לב-טל שחר
לשיקולך- קראתי באתר על הנקה שחוץ מזה שהברזל בחלב אם נספג יותר טוב, הוא גם בלעדי לתינוק-ז"א שחיידקים במעיים למשל- לא יכולים לצרוך אותו, זה עוזר לשמור על מאזן חיידקים נכון במעיים, וכך למעשה משפר את הספיגה בגוף, מתן ברזל לתינוק יונק- עלול לגרום לגדילת האוכלוסיה הטבעית של חיידקים ( אי קולי ועוד חברים לא מזיקים בד"כ, אלא אם הם יוצאים מפרופורציה), אלו יגרמו לפצעים במעיים, וכך תרד רמת הספיגה במעיים.  שבת שלום
בזמנינויעל -ND
חוסר דם נהיה למגפה של ממש. זאת אומרת, שיש סבירות גדולה שלאמא המניקה יחסר ברזל, ואם כך - כל שכן יחסר אצל התינוק.
אני ממליצה לך לעשות בדיקת דם לתינוק, גם אם את מניקה וגם אם לא, ולפעול על סמך תוצאות הבדיקה: אם יתגלה חוסר ברזל - להוסיף, אם יתגלה שאין חוסר - לא להוסיף.
הרבה פעמים מוסיפים ברזל בצורה גורפת, כי ככה פשוט יותר, אבל זה לא נכון לעשות, כי עודף ברזל מסוכן מאד: הברזל העודף לא מופרש עם שתן כמו, לדוגמה, ויטמין C, אלא שוקע בריקמות וגורם לנזקים.
בדיקה לגילוי כמות הברזל בדם פשוטה ומהירה, תקבלי תוצאות כבר באותו היום, תוכלי להוציא אותם מהמחשב באופן עצמאי, כך שבמהירות ובפשטות יהיה לך מידע, שתהווה בסיס להחלטה.
בהצלחה
סתם המלצה למחשבה שניהטל תלתל
בתור אחת שעברה היום בדיקות דם לתינוקת שלי (בקושי חצי שנה), והיו צריכים לקחת לה 3 מבחנות- זה לא הדבר הכי נעים בעולם, בלשון המעטה.
עד גיל מסויים (נראה לי שנה) חייבים לבצע את הבדיקה דרך הווריד, ורק רופא מורשה לבצע את זה. כל זה קורה כשהאחות תופסת בכוח את התינוק ואת ההורים משלחים מהחדר כדי שלא יתעלפו! (אני התעקשתי להישאר כדי שהבת שלי תראה אותי, בעלי ברח כי הוא באמת היה מתעלף... מזלי שהצוות במרפאה שלנו ממש מקסים ותומך!) נשמע אכזרי, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה. רק כדאי שתשקלו אם באמת אין ברירה.
ואת ההורים משלחים מהחדר כדי שלא יתעלפו?חילזון 123
אף פעם לא ביקשו ממני דבר כזה במרפאה רגילה
 (חוץ מאשר בבית חולים בפגיה).
 
נראה לי ממש לא לעניין לעשות דבר כזה בלי אמא.
בדיקת דם לשם ספירת דם- שונה ממה שתיארתאמא מסורהאחרונה
אצלינו בטיפת חלב יש נוהל שבגיל 7 חוד' עושים ספירת דם לתינוק.
 
הבדיקה פשוטה מאד ואחות מבצעת אותה. היא דוקרת את האמה, ואז סוחטת מעט דם לתוך מבחנה, זה אולי נשמע נורא, אבל זנה ממש לא, אצלי שני הילדים קצת התעצבנו על זה שתופסים להם את האצבע ולא נותנים להם לשחחר אותה, חוץ מזה הם לא בכו והאחות אמרה לי שזה לא כואב להם, רק קצת מציק (בגלל שתופסים את היד- כמו שכבר כתבתי).
פזילה....נעמיל'ה
פחדדדדדדד!!!!
הבן שלי בן 8 חודשים. מתוק להפליא, אוכל, זוחל וכו'. לפתע בשבוע- שבועיים האחרונים התחיל מידי פעם לפזול. זה כאילו עין אחת קצת "בורחת" לו... אני מנסה לעכוב וזה בעיקר כשהוא עייף, אבל אני יכולה לראות אותו ככה גם כשהוא בוהה במשהו באמצע היום. מלחיץ!
מה עושים?! לרוץ לרופא? לחכות?
אמאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!
כן,שירק
זה דבר שצריך לבדוק מיידית אצל רופא.
 
לבן שלי היה בדיוק את אותה תופעה...קוינטה
לא רצתי מייד, וכשבאתי לרופא הוא אמר שאין מה לעשות עכשיו. צריך לבדוק בעוד חצי שנה (כשיהיה מעל שנתיים) ואז הוא יגיד ממה זה נובע ואם זה באמת פזילה.
הוא אמר שזה מאוד הגיוני כשעייפים או בוהים.
אם הרופא יגיד לך משהו אחר- אשמח אם תכתבי פה...
לא להלחץ..אלונית
בטיפת חלב מפנים כל ילד לבדיקת סקר של עין עצלה בגיל זה בערך. פזילה יכולה לנבוע מעין עצלה ויכולה גם מדברים אחרים. בכל אופן רופא עיניים שאת נשלחת אליו אמור לדעת להפנות אותך הלאה. אני עכשיו בתהליך כזה לבדוק את העניין עם שני ילדי. כשהיינו אצל רואת העיניים היא אמרה לי- "נראה לי שלך יש עין עצלה, עין שמאל שלך קופצת" - אז אמרתי לעצמי שאם יש לי עין עצלה ופזילה וזה לא הפריע לי עד עכשיו כנראה שזה לא ככ נורא....
חוץ מזה שעד גיל שנה, נראה לי, המיקוד של הראיה יכול להיות לא לגמרי חד.
גם אם יש פזילה יש מה לעשות, במיוחד אם מטלים בגיל קטן. לא להלחץ ובהצלחה!
בלי לחץיוקטנה
תקבעי תור אצל רופא עיניים שמתמחה בילדים. הביקור עלול לקחת זמן רב, כי משתמשים בחומר שמרחיב את האישון לפני הבדיקה, וזה משהו שאצל מבוגר או ילד גדול לוקח עשר דקות, אבל אצל תינוק זה יכול לקחת גם שעתיים - כל עשר דקות עוד טיפות.
תינוקות רבים פוזלים במידה זו או אחרת בעין אוחת או שתיהן, וזה רוב הפעמים מסתדר עם הזמן. חשוב להיות במעקב, כי פזילה מתקנים היום בניתוח בגילאים צעירים ביותר.
אנחנו היינו אצל רופא עיניים בגלל פזילה בגיל 4 חודשים, ואת הביקורת בחרתי לעשות אצל רופאה אחרת. ככה שני רופאים שונים ראו את התינוק, ואני יצאתי רגועה
תהיו בריאים!
בלי לחץ בלי לחץ....שירק
בלי לחץ..
למה בעצם בלי לחץ?
תינוק שלא פזל מהלידה ורק עכשיו מתחיל לו, זה יכול להעיד גם על בעיה נוירולוגית וחייבים קודם כל לשלול את זה. אז לרופא עיניים לילדים מחכים הרבה זמן. עדיף ללכת מהר לרופא ילדים רגיל והוא כבר ייעץ אם צריך משהו דחוף לאן לפנות.
 
טוב, לרגע נירגעתי ואז.... לא!נעמיל'ה
אני אפנה לרופא בע"ה. רק להבהיר, הילד ב"ה לא פוזל. פעם ב... "בורחת" לו העין. גם כשהוא היה תינוק זה קרה לו קצת והרופא אמר שזה כלום וזה אכן עבר.
אני מעריכה את התשובות, אבל סליחה, קצת הלחיץ אותי המילה "נוירולוגיה" ו"מהר/ דחוף"... 
פשוט אוהבות אותך veredd
שתדעי שכל מי שמלחיצה זה פשוט מדאגה ואהבה. פשוט כשהנושא מגיע לתינוקות- כולנו פה נוטות להיזהר יותר, כי מפחיד לתת עצות שאולי ירגיעו יותר מדי... בכל מקרה, במקרים שנראים לאם כחריגים- עדיף להיות לחוץ מדי מאשר אדיש מדי...
בכל מקרה, שתהיה רפואה שלימה!
בעיה נוירולוגיתשלה שובאחרונה
סליחה אם אני מגיבה בקצרה, לא היה לי זמן לאחרונה להכנס, בעלי במילואים...השעות האלו קודש לאכילה ושינה.
בעיה נוירולוגית זה לא משהו נורא כ"כ -יש לבת שלי- תסמונת דווין. זה שחסר עצבים בחלק אחד של העין,לכן לא יכולה לראות טווח מסוים, ןמפצים על זה בפזילה. חשבנו שזה עין עצלה וזה מה שגילינו. לשמחתנו אין לה צורך המשקפיים, לפחות כרגע, והפזילה היא לעיתים נדירות בטווח מסוים. זה לא כזה נורא. ואני מקווה שגם לה לא יפריע בעתיד. עוד לא שמעתי שילד צחק עליה או שם לב.
תגובה מקצועית....אנונימי (פותח)
העין בורחת החוצה או פנימה? זו תמיד אותה עין? זו אותה בריחה כמו שלך?
לא צריל להלחץ ולרוץ למיון, אבל צריך לבדוק אצל רופא מומחה לילדים. פזילות אמיתיות מתחילות בערך בגיל הזה. לפני כן, זה באמת המיקוד שלא מפותח עדיין. אם יש פזילה בגיל הזה, בעיקר אם העין נכנסת פנימה, זה בד"כ נובע ממספר בינוני ומעלה בעין המסוימת הזו. בד"כ הפתרון יהיה משקפיים(לא להבהל. יש דברים חמודים)ו/או רטיה, כאשר במשך הזמן, המח לומד להשתמש בעין, הפזילה מסתדרת, ואפילו המספר יורד. כך מונעים עין עצלה(את מסתדרת, אבל נבראנו עם 2 עיניים מסיבה מסויימת, וכדאי להשתמש עם שתיהן...)ואולי אפילו ניתוח בעתיד.
תגידי תודה שהבחור שלך אוכל(לא, אין קשר לפזילה, אבל קראתי בהודעה וקינאתי... שלי לא עלה במשקל בחודשיים האחרונים, כי הוא מעדיף הנקה ולא מוצקים, וכנראה זה לא מספיק...). כל אחד ו"צרותיו"....
בהצלחה!
חגורת בטיחות בהריוןנחשונית
אני רק בתחילת טרימסטר שני וכבר לא יכולה לסגור עלי את החגורה ברוב הרכבים. לנו אין רכב ואני נאלצת לנסוע בטרמפים הרבה. מאוד מביך ולא נעים כשהנהג מחכה שאני אחגור ואני פשוט לא יכולה לחגור וגם לא להסביר למה לא. כמובן שעוד לא רואים עלי כלום ומניסיון העבר גם לא יראו עד הסוף, שאצלי הוא חודש שביעי-שמיני. וגם אם היו מבינים את הבעיה, הרי אני חייבת לחגור, ועכשיו יותר מתמיד! כן כן, אני יודעת, צריך לתת לזה להתגלגל חזרה עד למעלה ורק אז למשוך עד הסוף למטה. מכירה, יודעת, זה לא עוזר. מישהי מכירה את הבעיה? מה לעשות?
בטח ,סיוט לחגור בהריון...אמא קטנה
אני מבינה אותך,נכון לא מצליחים להגיע לתקוע את החגורה.....הסיבו בהזה קשה ומסובך פי אלף...מוכר...
וגם כשיש בטן,זה עוד יותר מסובך...כואב מציק ועוזר לבחילה להפוך לקיא ולצאת...את יכולה להחזיק את החגורה "כאילו"שחגרת...שיראה רק כדי שימשיכו לסוע...
בהצלחה תרגישי טוב...
והפעם אני מנחשת שיראו יותר מהר מהפעמים הקודמות ,הרי  זה קצת יותר משמין 2 מאחד...
העיקר הבריאות!!!
נסיעה טובה!
יש חגורה מיוחדת שמוסיפים בהריון, תחפשי בגוגלmp4
אני לא יודעת אם זה חוקיאנונימי (פותח)
אני פשוט מושכת את החגורה עד גבול מסויים שלא ממש לוחץ ומצמידה בחלק העליון שלהחגורה
(מהמקום שהיא יוצאת) אטב כביסה. ככה לא לוחץ ונראה לי שמספיק מגן....
מבינה אותך כ"כ!
אף פעם לא נתקלתי בבעיה!!+mp8אחרונה
החגורה נסגרת בלי בעיות ואני כעת בחודש שמיני , וחוץ ממידותי שהן לא קטנות גם ככה בימים כתיקונם- אני מ-מ-ש ענקית!!!
לא הייתי מחפפת בחגירת החגורה , כי היא מצילה חיים באופן מוכח!!
 
קורס הכנה ללידהבדרך
שלום-
האמת שאני ממש אשמח לעזרה. לידה ראשונה וכאלה...לא חסר בילבולים.... אני מחפשת ללא הצלחה קורס הכנה ללידה באשדוד לנשים דתיות בקבוצה ולא מוצאת, ונראה לי שפשוט אני לא יודעת איפה לחפש (מה לעשות שכל החברות עשו פרטי או בקופה שלא מתאים לנו)
אני כבר בשבוע 29 וממש לחוצה שלא אספיק...
אשמח לטיפים....
ממש תודה
תחפשי דולות באזור שלךיפעת1אחרונה
הם בטח גם מעבירות קורס הכנה ללידה.
ויש בלוד את בראשית יש לה אתר.
המלצות לגבי קורס הכנה ללידהפונצ'י
אני גרה בגוש עציון ומחפשת קורס טוב. מישהי יכולה להמליץ?
רציתי גם לשאול אם מישהי יכולה לתת חוות דעת על שערי צדק כמקום ללדת בו...
תודה מראש...
את ממליצה על מעייני הישועה  לעניין ביות?אנונימי (פותח)
מזון מוצק, התבלבלתי לגמרי!!!תהילולה
טוב אז אני יודעת שהנושא עלה כאן מיליון פעמים, ובדיוק בגלל זה התבלבלתי אשמח אם מישהי תעשה קצת סדר לאמא מתחילה...
הקטנצ'יק שלי בן חצי שנה, ואוכל כל צהריים מרק טחון המכיל: בטטה, גזר, תפו"א, קישוא, אורז ופסטה מקמח תירס.
כל שאר היום (והלילה...) הוא יונק.
כמה שאלות:
1. מה אתן ממליצות עוד להכניס למרק?
2. מותר כבר להוסיף עוף למרק? כמה לארוחה אחת??
3. מתי מתחילים עם פירות? מה מכילה ארוחת פירות? ובאיזה שעה ביום כדאי לתת אותה?
4. לגבי גלוטן- מתי מותר לתת? הכוונה ללחם, פסטה שיבולת שועל, גריסים, סולת, ביסקוויטים וכד'...
5. מה לגבי דייסות? מה מומלץ ובאיזה שלב של היום?   
 
תודה מראש למשיבות המנוסות והנחמדות...
אפשר להוסיף למרקיפעת1
סלרי,דלעת,בצל ועוף ולטחון הכל..
יש לו כבר שיניים?
פירות רצוי להתחיל כבר...אני אישית הבאתי ב 10 פירות ובסביבות 1 מרק ירקות..
לגרד תפוח,אגס בפומפיה ולהאכיל. (ובעונה אפרסק,אבטיח,מלון וכו'..)
דייסות נראה לי מגיל 9 ח'..
ובטח יגיעו המיבנות יותר ויענו כמו שצריך.
לחם אם זכור לי נכון כבר הבאתי בגיל הזה סתם חתיכה קטנה והבן שלי שיחק מצץ וטעם להנאתו.
בהצלחה!תהנו.
 
כל מה שכתבת - מותר כבר לתת (לפחות לפי משרד הבריאותפצקרשת
מן הסתם עדיף בהדרגה, אחד אחד, כמויות קטנות בהתחלה וכו'. אבל הגבלות מוחלטות קיימות היום רק לגבי חלב ודבש שצריך לדחות. כל האחרים, במרקם מתאים, מותר כבר בגיל צעיר.
 
 
ניתן להוסיףvereddאחרונה
עוף, (עדיך הודו- יותר ברזל) ואפשר גם להוסיף קינואה- רק תשתפי אותה קודם כדי שירד טעם הלוואי. את יכולה גם להוסיף קוואקר למרק, פשוט להוסיף עם סוף הבישול.
מטרנה חלבית..אמא קטנה
איך יודעים עם הילד רגיש למטרנה הנ"ל??
מה התגובות האלרגיות שצריך לראות?
ניסינו לתת לבת שלנו,ומעניין אותי לדעת על מה לשים עין,כי יש במשפחה שלנו אלרגיים ללקטז...

מניסיוני...קוינטה
הבן שלי לא הפסיק לבכות וראיתי שזה מ-גזים. ניסיתי צמחית וזה עזר מעט אך גרם לו לעצירות.
התייעצתי עם קרובת משפחה שהיא אחות טיפת חלב בכירה והיא הציעה שאולי הוא אלרגי ללקטוז.
עברנו לסימילק ללא לקטוז והבחור נרגע...
במקרה וזה גם לא עוזר יש עוד פורמיולה אבל היא רק עם מרשם רופא. ( נראה לי שנוטרמיגן)
 לאחר שנה הוא חזר למטרנה רגילה והכל היה בסדר...
בהצלחה!!
שווה לנסות...זה היה אחרי 3 חודשים של צרחות...
ומהניסיון שליקרן732
אצלנו הגדולה אלרגית וכנראה שאחותה הולכת בעקבותיה.
גילינו את זה כשהן הקיאו בקשת אחרי כל בקבוק מטרנה באופן עקבי, אי אפשר היה לפספס. ואז הרופאים אומרים בדר"כ לעבור למטרנה כמו נוטרמיגן (שהיא יקרה בטירוף אבל אם קונים במרשם זה חצי מחיר 53 ש"ח) ורק בגיל שנה הם שולחים לבדיקה בבית חולים אצל אלרגולוג ילדים. הוא מבצע טסטים על העור, מחכים רבע שעה ואז יש תוצאות. זה מאוד שכיח אצל ילדים קטנים. לרוב זה גם חולף... אצל הגדולה עשינו שוב בדיקה בגיל שנתיים והאלרגולוג אמר שזה ממש ירד ושנבוא שוב בגיל 4. אנחנו מתכוונים לבוא יותר מוקדם מגיל 4.
אגב שתיהן התחילו את האלרגיה פתאום אחרי שכבר שתו מטרנה כמה זמן או בעבר. והרופא אמר שבאמת זה יכול להתפתח פתאום.
אגב הקאות זו תגובה ממש קלה. עם אלרגיות לא מתעסקים יש תגובות יותר קשות כמו כיחלון, חנק או פריחה. אז לא משחקים עם דברים כאלו ולכן הרופאים לא לוקחים סיכון. ולא כדאי לנסות שוב בלי השגחה.
אבל אל תחפשי בכוח אלרגיה אם יש חלילזה ממש בולט את לא תפספסי את זה...
רק בריאות...
יש לנו גם במשפחה אלרגיםאנונימי (פותח)
וגם אני חששתי על הבת שלי אבל בסוף נתתי לה מטרנה ושום דבר לא קרה
לאחינים שלי או אחיניות שלי הם היו מקיאים את המטרנה אחרי האוכל או כתמים אדומים על הפנים
צריך לשים לב אבל לא לחשוב שאם יש במשפחה אז גם לי צריך להיות כי לתינוק שלך יש עוד משפחה
אולי הוא דומה להם???
אצלי-הבן הראשון היה מקיא, השני היה עם פריחה חמורהאמא לשנייםאחרונה
ככה גילינו שהם אלרגים...
בהמלצת הרופאים- הראשון קיבל רק צמחית עד שלב כלשהו (שנה וחצי בערך. אבל הוא ינק מלא עד 6 חוד' ובשילוב מזונות שונים מאז) ומאז אכל כרגיל.
השני קיבל צמחית ועשינו לו בדיקת אלרגיה פעם בחצי שנה ב"שניידר" (בדיוק כפי שתיארה קרן723)
כיום זה נחלש לו מאוד ואנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות... (איך אני יודעת שזה נחלש? כי מדי פעם קרובי משפחה שוכחים שהוא אלרגי ונותנים לו משהו חלבי... פעם היתה תגובה של פריחה על הפנים שנעלמה תוך יומיים, היום זה כבר לא מופיע) ובכל זאת אלך בקרוב לבדיקה נוספת אצל האלרגולוג.
שאלה בעניין משחקי ילדיםאנונימי (פותח)
האם זה מסוכן אם ילדים יושבים אחד על השני במשחקי "מכות"?

תודה
למה בכלל לשחק משחקי "מכות"?ישתבח המשובח
בגיל צעיר קשה לקרא לזה משחק - גם אם אחד הילדים מתכוון לשחק, תמיד יש מי שנפגע מזה.
אפשר להסביר זאת לילדים, וגם אם הם לא מסכימים  - אצלי אין משחקים כאלו בבית, או אפילו כשאני מחכה לבן בסוף הלימודים - כילדים אחרים מתחילים להשתולל לידי אני אומרת באסרטיביות שלא משתוללים פה. שיעשו זאת רחוק ממני - אני לא אמא שלהם...
אם הילד חייב להוציא מרץ, אפשר להוציא אותו למתקנים, לאופניים, או לחוג ג'ודו - ג'יאו ג'יטסו - מה שלא יהיה.
אבל משחקי מכות בעיני הם אלימות לכל דבר...
ועוד משהו...ישתבח המשובח
אם את לא בטוחה אם זה מסוכן או לא - אז למה להסתכן?
 
הסברתי לידים פעם, שיש דברים שהם כמו "חפץ חשוד": אולי זה תמים לגמרי ולא יקרה מזה כל רע, אבל אולי זה משהו מסוכן מאד. אז פשוט נמנעים מזה, ליתר ביטחון.
הרי לא חסרים דברים כיפיים ונחמדים שאפשר וצריך לעשות עם הילדים.
כשהילדים רואים שאמא מהססת אם משהו הוא בסדר או לא, הם מיד מנסים לנצל את הפירצה הזו. הם גם יאמרו לך - הרי ת בעצמך לא חשבת שזה ממש מסוכן! אז אם אני באמת לא בטוחה אם משחק מסוים הוא מסוכן או לא, אני מיד שולחת אותם למשחק אחר (רצוי משחק כיפי ונחמד שיענין אותם מאד), ואומרת שאני צריכה להחליט לגבי אותו משחק מסוים.
זה נותן להם ביטחון - שאכפת לי מהם, ואני דואגת להם, ולא אתן שיקרה להם משהו רע. גם אם הילדון בוכה 20 דקות רצוף בגלל שלא הרשיתי לו לשחק עם "כל הילדים" (ברור שזה לא כולם, יש עוד אמהותץ שחושבות כמוני...) במפעל השכונתי המסוכן, בכל זאת למחרת הוא ירגיש עמוק בבטן שאמא שומרת עליו מכל משמר.
נראה לי שילדים בנויים למשחקים כאלהיוקטנה
כשאני רואה ילדים מתגוששים, אני תמיד נזכרת בסרטי טבע, בהם רואים גורי נמרים מתגוששים! מתוקים! 
כשאני רואה שהמשחק גולש לריב ולאלימות אמיתית - אני מתערבת. 
ותמיד אני אומרת לילדים שלי: תקשיבו לגוף שלכם! 
(ואני מקווה שמתישהו המסר יחלחל סוף סוף! )
אני נוטה להסכים יותר עם יוקטנה...veredd
בנים יהיו בנים... אני מאמינה שכן יש איזהשהו צורך גברי להוציא אלימות, ואם היא מפוקחת- מה טוב. ככמובן, שלא ח"ו מכות רציניות, אבל התגוששיות ומשחקים פיזיים זה בריא.
שמעתי מפסיכולוגית חכמה במיוחד שאמרה להורים שלא הרשו לילדים שלהם שום משחק שהיה בו סממן של אלימות- שהילדים חייבים להוציא את היצר הזה איפהשהו, ותמיד עדיף במשחק על פני אלימות רצינית. דווקא הילדים שלא נותנים להם להתגושש אפילו תוך כדי משחק, ומגוננים עליהם מכל דבר אלים, לפעמים יוצאים כשהם נמשכים לאלימות, כי היא בבחינת "פרי אסור".
אני מאמינה לזה לגמרי. כמו כל דבר בחיים- צריך לעשות הכל במידה ובשיקול דעת, ולא לשלול שום דבר על הסף. כה היהדות המדהימה שלנו עובדת. הרי הילדים יום אחד ב"ה ילכו לצבא, ויעשו טירונות, ויצטרכו את המטענים האלה כדי להגן על הארץ המדהימה שלנו, אז אולי ככדאי להזכיר להם את זה מדי פעם, שיבינו שיש תמצית ותכלית לכל יצר באדם, וששום דבר הוא לא "סתם".
יפה, איזנתן אותי. תודה!ישתבח המשובח
תודה לעונותאנונימי (פותח)
סליחה שגבתירק עכשיו הגבתיאנונימי (פותח)
היתה לי תקלה במחשב
אני רוצה להוסיף על דבריכן המחכימיםאמא לשנייםאחרונה
אני לחלוטין מסכימה עם יוקטנה וVEREDD ולדעתי יש להניח לילדים לשחק כרצונם.
 
יש לי 2 בנים והם משחקים מאוד יפה אחד עם השני, במיוחד כשזה ללא השגחתי.
 
כשהם מרביצים אחד לשני אני אומרת להם את המסר הבא: "אם שניכם חושבים שזה משחק- תמשיכו. אבל שימו לב. אם אחד מכם מבקש להפסיק וכבר לא רואה בזה משחק- תפסיקו מיד"
 
בקיצור- כל עוד זה משחק עבור שניהם זה מצויין. אך ברגע שאחד מהם סובל אני מפנה את תשומת ליבם לכך ואומרת להם להפסיק. הם ישר מפסיקים ומבקשים סליחה. (הקטן גם מוסיף "טובה, טובה. אתה סולח לי?..." מתוקים!!!)
שכחתי להוסיף- הם בני 3.5 ושנתיים.
הפלה - ממה זה קורה?אנונימי (פותח)
שלום, חדשה פה יחסית, בדרך כלל על תקן קוראת...
מעונינת לדעת - איך עלולה לקרות הפלה??.....
האם יש דרך למנוע את זה מלקרות?
 
 
יש גורמים שונים - אני מניחה שאת מתכוונת לסוג השכיחיוקטנה
הפלה בתחילת ההריון, בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון, קורית כאשר ההריון הינו פגום (בדרך כלל מום כרומוזומלי), כך שאיננו יכול להתפתח לתינוק שיכול לשרוד. כמובן שאי אפשר למנוע הפלה כזו (ולדעתי גם לא היינו רוצים בכך). 
הגוף שלנו מתוכנן בכזו חכמה, שהוא מזהה שההריון לא יתפתח לתינוק בריא, בלי שום אולטראסאונד ובלי שום מכשיר משוכלל! הגוף שלנו בעצמו! ולא רק זאת, אלא שהגוף שלנו גם מתוכנן לפתור את הבעיה הזו בלי שום עזרה ובלי שום התערבות. הגוף עובר תהליך של פליטת ההריון וניקוי הרחם, והכנתו לקראת הריון חדש, בתקווה שיהיה הפעם תקין ובריא. בעיני הפלא של הפלה בתחילת הריון הוא אחת מהעדויות המופלאות לחכמה של הבורא (גם אם זה עצוב מאוד ולא פשוט - ואני כמובן מדברת מנסיון ). 
כמעט כל אמא עברה לפחות הפלה אחת כזו, מאחר שתהליך כזה קורה ברבע עד שליש מההריונות בערך - פעמים רבות עוד לפני שהאמא יודעת שהרתה. 

אשמח לענות על עוד שאלות או לתת עוד תמיכה לפי הצורך... 
למשלנחשונית
אצלי זה קרה פעמיים בגלל קרישיות יתר. אחרי שמזהים את זה, אפשר לטפל. כשנקלט הריון, מהרגע שמזהים דופק, יש להזריק קלקסן כל יום עד 6 שבועות לאחר הלידה. זה לא מבטיח הריון ולידה תקינים לגמרי, זה רק מוריד את סיכויי ההפלה מ-70% ל-10%  ומעלה את הסיכוי ללדת כמה שיותר קרוב לסוף תשעה חודשים. זה גם לא מבטיח למנוע תופעות נוספות שנגרמות בגלל קרישיות: רעלת הריון, היפרדות שיליה ובעקבות אלה גם קיסרי. אבל זה עדיין מעלה את הסיכוי לצאת בידיים מלאות. ואני ושני ילדי ההוכחה...
מוסיפה על יוקטנה ונחשונית החכמות...ישתבח המשובח
מקובל לחלק הפלות לכאלו שהן בלתי נמנעות - כאלו שיוקטנה כתבה עליהן - ולהפלות שנובעות מסיבות אחרות, שלפעמים ניתן לטפל בהן, כמו שכתבה נחשונית.
כך שאשה שחווה הפלה אחת ואפילו שניה - לא תמיד יש מה לעשות בענין, ולמרות כל רגשות האשם הנשיים שלנו - אולי הייתי צריכה לאכול אחרת, לרוץ פחות, לישון יותר, לא לקפוץ לגובה ולא לנקות לפסח וכדו' - זה באמת לא תלוי בנו הנשים, אלא כך ה' ברא את עולמו (וזו אכן שאלה קשה למה הוא רצה כך...)
ואם יש הפלות חוזרות - מהפלה שניה ויותר - אפשר ומומלץ לפנות לבירור, אם יש דבר נוסף שניתן לעשות כדי לסייע לגוף לשמור על ההריון והתינוק.
 
בנוסף, יש המלצות לכל הנשים בשנות הפוריות, לסייע בכלל להצלחת הריון - ליטול כדורים של חומצה פולית, ותוספי ברזל למי שחסר לה.
 
מבחינה פזיולוגית, מה שקורה בגוף הוא כך:
מתברר שהגוף שלנו הוא כל כך חכם, בכל תא של הגוף ישנה תוכנה משוכללת להפליא בשם DNA, מנסים לחקות את התוכנה הזו היום וזה לא פשוט בכלל. כשיש בעיות בתוכנה, בDNA, יש מערכת בתוך כל תא ותא בגופנו (מוח, עיניים, ציפרניים - הכל!) שיודעת לזהות תקלות ולתקן אותן. אם התקלה קשה מדי לתיקון, מערכת החיסון שלנו נכנסת לפעולה ופוקדת על התא החולה לסיים את חייו, כדי לשמור על חיי הגוף כולו. זה תהליך שקורה כל הזמן - למשל, על העור, בכל חשיפה לשמש, יש כל יום תאים בודדים שנפגעים בDNA, ומערכת החיסון שלנו מטפלת בזה כך שאין לנו מושג אפילו שהיתה תקלה.
בזמן הריון ישנו תהליך דומה, אבל מורכב הרבה יותר - העובר הזעיר, שהוא עדיין רק כדור של תאים שמתחלקים במהירות רבה, עובר המוני תהליכים של בקרה כדי לוודא שכל השלבים המיקרוסקופיים המהירים האלו עובדים כמו שצריך: מהתאים האלו ייווצר אדם שלם ומושלם, וכל פרט קטנטן הוא ממש קריטי לכך. יש "תקלות" שהגוף יכול להתגבר עליהן ולתקנן, אבל ישנם מצבים בהם ה"מפקדים" בשטח רואים שהמצב של העובר הזה לא מאפשר לו להתפתח ולחיות, ואז הם פשוט עוצרים את התהליך.
 
מקווה שנוכל לענות לך בהקדם איך מתרחש בכלל הריון, ואיך נוצר חלב אם, ואיך הגוף מתאושש וגם מתכונן ללידה הבאה... בעזרת ה'.
 
תודה, ועוד שאלהאנונימי (פותח)
כתבת על לאכול לרוץ וכו'
האם יש משהו שצריך להימנע ממנו (כמו למשל לרוץ) בהריון, במיוחד בתחילתו, כי אם לא זה עלול להביא להפלה?
 
כשהתחתנתי אמרה לי מישהי שהריון בתחילתו זה דבר קטנטן ועדין מאוד ולא לעשות תנועות חדות ולקפוץ וכו' כי אז עלולים להפיל...
 
זה נכון? ??
מה שאמרו לי בזמנו...ישתבח המשובח
נכון שהריון הוא דבר קטנטן ועדין, אבל הגוף שלנו מתמודד עם דברים כאלו כל הזמן.
 
לי אישית הרופא אמר שכל פעילות שאני רגילה לעשות באופן קבוע - אפשר להמשיך ללא חשש,
אבל לא להתחיל פעילות מאומצת חדשה. כלומר, זה לא הזמן להתחיל אירובי-התעמלות קרקע-טיפוס הרים...
אבל מי שרגילה לעשות אירובי כל הזמן - יכולה להמשיך (מדריכות אירובי מתאימות להן תרגילים ומכוונות להימנע מדברים מזיקים).
אחרי שההריון המיוחל שלי התחיל, בדיוק עברנו דירה, ובעלי ממש הקפיד שבכל מעבר הדירה לא ארים ארגז אחד - לא מלא ולא ריק... ובאמת נזהרתי בהגזמה, פשוט כי חיכיתי כל כך הרבה זמן. הוא לא רצה שאשטוף רצפה, ואטפס על כסאות, אבל אלו פעולות ממש יומיומיות, והמשכתי בהם. אבל זה היה ממש מתוק.
ממש אין לי מה להוסיף! יוקטנה
מה שאמרו לי.להיות לאם
אני בחוג אירובי. והמדריכה אמרה לי שעד חודש רביעי אפשר לעשות הכל.
 
אבל לא לקפוץ! ולעשות יותר מנוחה בין לבין. ולהקשיב לגוף!!!
 
אני לדוגמא בהתחלה כשאני מתאמצת יותר מידי יש לי כאבי בטן אז לא להגיע אליהם!
תקראייעל -NDאחרונה
בבקשה:
מקווה, שיעזור לך. אם יהיו עוד שאלות, את מוזמנת להתקשר אלי.
מאמר קצר ומרתק אודות חשיבות נשיאת התינוק להתפתחותותהילולה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ב שבט תש"ע 18:06

האם לקחת אותו על הידיים? מאת עידן דולב




 יש הורים שדוגלים בכך ש'תינוקם לא יקבל כל מה שהוא רוצה', אבל עידן דולב מסביר מדוע וכיצד תורמת הענות לצרכי התינוק להתפתחותו.

המאמר השלם באתר Beok



יפה מאוד!יפעת1
אני גם מרגישה כמו שהוא כותב..שלפחות עד גיל חודש וחצי אם לא עד 3 ח' אין דבר כזה פינוק..הם זקוקים להרבה חום ואהבה..
תודה על המאמר החשוב והמענייןיוקטנה
תהילולה תודה רבה! לא הכרתי את המאמר והוא מאוד מדבר אלי ואל כל מה שאני מרגישה כיום. 
יש בעיה של זכויות יוצרים בהעתקה של מאמר שלם, ועל כן אני צריכה שתכתבי הודעה או מסר אלי, עם קישור אל המקום המקורי שבו המאמר נמצא, ושתעשי מעין סיכום או תקציר של הנושא, כך שאני אוכל לערוך את ההודעה המקורית, כך שלא נהיה חשופים לתביעה של זכויות יוצרים. 
שוב תודה!
אז באיזה גיל אפשר להתחיל "לחנך"?נקודות של כיסופים
סבתא של בעלייוקטנה
היתה אומרת על כל נין שנולד: "מזל טוב! עכשיו נשאר רק לחנך!" וטופחת על גב האב הגאה זה היה מקסים!
אני חושבת שכשנולד תינוק "מעכשיו נשאר רק לא לקלקל!". אני חושבת שהתינוק נולד עם שאיפה להגיע לעצמאות מרבית: לקחת את המפתחות של האוטו ולצאת עם החברה'. ממש כך! ואת זה אנחנו צריכים לזכור ברגעים הקשים, כשהוא עדיין תינוק קטן, ובוכה ומתעקש להיות "על הידיים". הוא רוצה להיות עצמאי, ועל כן, אם הוא מתעקש כרגע להיות על הידיים, זה רק בגלל שהוא פשוט מוכרח! פשוט צריך את זה על מנת להתפתח כראוי, ולהגיע סוף סוף למפתחות של האוטו.
אני חושבת שהילד "מתחנך" מעצמו בעניין של העצמאות. יש לו את השנתיים הראשונות שבהם הוא מאוד זקוק לנו, ואז פתאום מגיע הגיל של "אני לבד!". כמובן, יש עוד שנים רבות לפני שבאמת אפשר יהיה לעשות הכל לבד, אבל בהחלט יש בגיל הזה היפוך מגמה, והוא מגיע מתוך הילד, בלי קשר ל"חינוך".
כמובן, קשה מאוד לספק את השאיפה הבלתי פוסקת של התינוק בחודשיו הראשונים להיות איתנו, עלינו, ובעזרתנו. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לפנות לנו זמן ומקום בלעדיו במלוא הרגישות, תוך הקשבה ותמיכה בקטנטנים.
שלחתי לך במסרתהילולה
מאמר חשוב לכל ההוריםלילך זוארץ
המאמר הזה מאוד חשוב לכל הורה לקרוא ולהבין - גם להורים טריים אך גם למבוגרים , להורים שלנו ולסבתות .
זאת גישה שלמה שכיום יש יותר ויותר משפחות שמודעות לעניין אין דבר כזה פינוק אנחנו צריכים ללמוד להקשיב לילדים שלנו זה מתחיל בגיל הקטן מרגע הלידה ונמשך כל החיים , לכל ילד יש את הצרכים שלו שאם נדע להבין אותם ולקבל אותם נוכל לתת לילד שלנו כלים להתמודד עם העולם
אצלנו בבית שהבת הראשונה נולדה כולם ניסו לעזור לי "לחנך"  אותה היא היתה תינוקות שזקוקה להמון חום ומגע , או תנועה מתמדת .... היא צרחה המון .... כל פעם שבעצם היא היתה מונחת בעגלה במיטה וכו היא היתה בוכה ולא מפסיקה אני בתור אמא צעירה הרגשתי שהיא צריכה להיות עטופה ומוחזקת על הידיים לאורך כל היום ,היה לי מאוד קשה להקשיב כל הזמן לאינסטינקטים שלי כי הסביבה העירה המון הערות , אתם מפנקים אותה ... את טועה ....את אמא צעירה ....תחנכי אותה ...תני לה לצרוח ועוד.... יום אחד בערך בגיל 7 חודשים נשברתי ובאמת חשבתי שאני זאת שטועה וגם בעלי נשבר וניסנו לילה שלם לחנך אותה ... היא פשוט צרחה ללא הפסקה .... כמובן שאחרי כמה שעות ודמעות שלי נשברנו .
בקיצור אני עדיין ממשיכה להקשיב לקול הפנימי שלי , הבנתי שאם אני רוצה לעזור לילדים שלי אני צריכה לעבוד לפי השיטה הזו , אני ממליצה לכל הורה לקרוא על השיטה הנוירוהתפתחותית ולהבין דרכה מה עובר על הילדים שלנו בכל שלבי ההתפתחות שלהם .
יצא לי קצת ארוך אבל זה הנושא הכי מרכזי בחיינו כהורים לפי דעתי וגם הכי חשוב , זה משהו שאני נתקלת בו יום יום בעבודה עם ילדים והורים בקליניקה - ילדים שלא מספיק הקשיבו לצרכים שלהם וויסתו את התחושות שלהם מגיל צעיר יש להם הרבה קשיים בהמשך ...
 
בכל אופן תודה על המאמר
מתי לדעתכןאנונימי (פותח)
התינוק כבר מבין ורוצה שנרים אותו מתוך כוונה ברורה שהוא בוחר
 ולא מצורך טבעי בסיסי?
מקווה שהובנתי......
מרגע שמבין,לדעתי.אמא קטנה
אני רואה על הבת שלי שהיא כבר מבינה טוב מאד כשהיא רוצה שנרים אותה...כי יש פעמים שהיא לא רוצה במפורשות...והיא בת 7 חודשים.
ברור שיש הבדל בין ילד בגיל שנתיים שיודע שעכשיו הוא רוצה על הידיים ,למשל במקומות ציבוריים...או כשעייף..
מקווה שהוספתי...
איך אפשר להפריד בין השניים?חילזון 123
 
המאמר מדבר על...תהילולה
החודשים הראשונים בחיי התינוק כשהוא עדיין "סטטי".
לדעתי המאמר נוגע ב-2 יתרונות מרכזיים לנשיאת תינוק על הידיים (או במנשא...) שהמשותף להם הוא הקלת המעבר החד מהרחם החוצה:
1. הענקת חום ותחושת הגנה (שהרחם העניק לו), שימנעו מהתינוק להרגיש נטוש ו"לבד בעולם"...
2. עזרה לתינוק שלא יכול עדיין לנוע בכוחות עצמו וזקוק לתנועה שלנו בכדי להוות למעשה יצור חי (כפי שפלדנקרייז הגדיר את התנועה כסממן חיים מרכזי). גם בהיותו ברחם העובר היה ישן רק כאשר היינו בתנועה ואילו כשהלכנו לישון הוא התעורר...
 
לגבי גילאים מאוחרים יותר זה סיפור אחר לחלוטין...
אשמח גם כן לדעת- איפה באמת עובר הגבול בין חום ואהבה לפינוק?
מה אתן אומרות?
שמעתי באחת ההרצאות של הרב יעקבזוןאמא מסורהאחרונה
שא"א להגיע לפינוק ע"י חום ואהבה, ילד זקוק לזה כל הזמן, כשילד לא רוצה חיבוק (בגילאים גדולים יותר) הוא יגיד זאת.
הרב אומר שפינוק מגיע מכך שמרוב שדואגים לילד ולא רוצים שיהיה לו קשה, לא נותנים לו מטלות לבצע אותן ומוותרים לו על דברים שהוא צריך לעשות (כמו למשל- לעזור בבית בדברים שהוא מסוגל) ועושים בשבילו דברים- זה פינוק.
 
מקווה שכתבתי נכון את הדברים שלו, שמעתי את ההרצאה הזאת לפני כמה חודשים ויתכן שאני לא כ"F מדייקת בפרטים, אבל ההבדל ברור.
 
זה היה בסדרת הרצאות על "חום ואהבה"