שרשור חדש
שאלה בעניין משחקי ילדיםאנונימי (פותח)
האם זה מסוכן אם ילדים יושבים אחד על השני במשחקי "מכות"?

תודה
למה בכלל לשחק משחקי "מכות"?ישתבח המשובח
בגיל צעיר קשה לקרא לזה משחק - גם אם אחד הילדים מתכוון לשחק, תמיד יש מי שנפגע מזה.
אפשר להסביר זאת לילדים, וגם אם הם לא מסכימים  - אצלי אין משחקים כאלו בבית, או אפילו כשאני מחכה לבן בסוף הלימודים - כילדים אחרים מתחילים להשתולל לידי אני אומרת באסרטיביות שלא משתוללים פה. שיעשו זאת רחוק ממני - אני לא אמא שלהם...
אם הילד חייב להוציא מרץ, אפשר להוציא אותו למתקנים, לאופניים, או לחוג ג'ודו - ג'יאו ג'יטסו - מה שלא יהיה.
אבל משחקי מכות בעיני הם אלימות לכל דבר...
ועוד משהו...ישתבח המשובח
אם את לא בטוחה אם זה מסוכן או לא - אז למה להסתכן?
 
הסברתי לידים פעם, שיש דברים שהם כמו "חפץ חשוד": אולי זה תמים לגמרי ולא יקרה מזה כל רע, אבל אולי זה משהו מסוכן מאד. אז פשוט נמנעים מזה, ליתר ביטחון.
הרי לא חסרים דברים כיפיים ונחמדים שאפשר וצריך לעשות עם הילדים.
כשהילדים רואים שאמא מהססת אם משהו הוא בסדר או לא, הם מיד מנסים לנצל את הפירצה הזו. הם גם יאמרו לך - הרי ת בעצמך לא חשבת שזה ממש מסוכן! אז אם אני באמת לא בטוחה אם משחק מסוים הוא מסוכן או לא, אני מיד שולחת אותם למשחק אחר (רצוי משחק כיפי ונחמד שיענין אותם מאד), ואומרת שאני צריכה להחליט לגבי אותו משחק מסוים.
זה נותן להם ביטחון - שאכפת לי מהם, ואני דואגת להם, ולא אתן שיקרה להם משהו רע. גם אם הילדון בוכה 20 דקות רצוף בגלל שלא הרשיתי לו לשחק עם "כל הילדים" (ברור שזה לא כולם, יש עוד אמהותץ שחושבות כמוני...) במפעל השכונתי המסוכן, בכל זאת למחרת הוא ירגיש עמוק בבטן שאמא שומרת עליו מכל משמר.
נראה לי שילדים בנויים למשחקים כאלהיוקטנה
כשאני רואה ילדים מתגוששים, אני תמיד נזכרת בסרטי טבע, בהם רואים גורי נמרים מתגוששים! מתוקים! 
כשאני רואה שהמשחק גולש לריב ולאלימות אמיתית - אני מתערבת. 
ותמיד אני אומרת לילדים שלי: תקשיבו לגוף שלכם! 
(ואני מקווה שמתישהו המסר יחלחל סוף סוף! )
אני נוטה להסכים יותר עם יוקטנה...veredd
בנים יהיו בנים... אני מאמינה שכן יש איזהשהו צורך גברי להוציא אלימות, ואם היא מפוקחת- מה טוב. ככמובן, שלא ח"ו מכות רציניות, אבל התגוששיות ומשחקים פיזיים זה בריא.
שמעתי מפסיכולוגית חכמה במיוחד שאמרה להורים שלא הרשו לילדים שלהם שום משחק שהיה בו סממן של אלימות- שהילדים חייבים להוציא את היצר הזה איפהשהו, ותמיד עדיף במשחק על פני אלימות רצינית. דווקא הילדים שלא נותנים להם להתגושש אפילו תוך כדי משחק, ומגוננים עליהם מכל דבר אלים, לפעמים יוצאים כשהם נמשכים לאלימות, כי היא בבחינת "פרי אסור".
אני מאמינה לזה לגמרי. כמו כל דבר בחיים- צריך לעשות הכל במידה ובשיקול דעת, ולא לשלול שום דבר על הסף. כה היהדות המדהימה שלנו עובדת. הרי הילדים יום אחד ב"ה ילכו לצבא, ויעשו טירונות, ויצטרכו את המטענים האלה כדי להגן על הארץ המדהימה שלנו, אז אולי ככדאי להזכיר להם את זה מדי פעם, שיבינו שיש תמצית ותכלית לכל יצר באדם, וששום דבר הוא לא "סתם".
יפה, איזנתן אותי. תודה!ישתבח המשובח
תודה לעונותאנונימי (פותח)
סליחה שגבתירק עכשיו הגבתיאנונימי (פותח)
היתה לי תקלה במחשב
אני רוצה להוסיף על דבריכן המחכימיםאמא לשנייםאחרונה
אני לחלוטין מסכימה עם יוקטנה וVEREDD ולדעתי יש להניח לילדים לשחק כרצונם.
 
יש לי 2 בנים והם משחקים מאוד יפה אחד עם השני, במיוחד כשזה ללא השגחתי.
 
כשהם מרביצים אחד לשני אני אומרת להם את המסר הבא: "אם שניכם חושבים שזה משחק- תמשיכו. אבל שימו לב. אם אחד מכם מבקש להפסיק וכבר לא רואה בזה משחק- תפסיקו מיד"
 
בקיצור- כל עוד זה משחק עבור שניהם זה מצויין. אך ברגע שאחד מהם סובל אני מפנה את תשומת ליבם לכך ואומרת להם להפסיק. הם ישר מפסיקים ומבקשים סליחה. (הקטן גם מוסיף "טובה, טובה. אתה סולח לי?..." מתוקים!!!)
שכחתי להוסיף- הם בני 3.5 ושנתיים.
הפלה - ממה זה קורה?אנונימי (פותח)
שלום, חדשה פה יחסית, בדרך כלל על תקן קוראת...
מעונינת לדעת - איך עלולה לקרות הפלה??.....
האם יש דרך למנוע את זה מלקרות?
 
 
יש גורמים שונים - אני מניחה שאת מתכוונת לסוג השכיחיוקטנה
הפלה בתחילת ההריון, בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון, קורית כאשר ההריון הינו פגום (בדרך כלל מום כרומוזומלי), כך שאיננו יכול להתפתח לתינוק שיכול לשרוד. כמובן שאי אפשר למנוע הפלה כזו (ולדעתי גם לא היינו רוצים בכך). 
הגוף שלנו מתוכנן בכזו חכמה, שהוא מזהה שההריון לא יתפתח לתינוק בריא, בלי שום אולטראסאונד ובלי שום מכשיר משוכלל! הגוף שלנו בעצמו! ולא רק זאת, אלא שהגוף שלנו גם מתוכנן לפתור את הבעיה הזו בלי שום עזרה ובלי שום התערבות. הגוף עובר תהליך של פליטת ההריון וניקוי הרחם, והכנתו לקראת הריון חדש, בתקווה שיהיה הפעם תקין ובריא. בעיני הפלא של הפלה בתחילת הריון הוא אחת מהעדויות המופלאות לחכמה של הבורא (גם אם זה עצוב מאוד ולא פשוט - ואני כמובן מדברת מנסיון ). 
כמעט כל אמא עברה לפחות הפלה אחת כזו, מאחר שתהליך כזה קורה ברבע עד שליש מההריונות בערך - פעמים רבות עוד לפני שהאמא יודעת שהרתה. 

אשמח לענות על עוד שאלות או לתת עוד תמיכה לפי הצורך... 
למשלנחשונית
אצלי זה קרה פעמיים בגלל קרישיות יתר. אחרי שמזהים את זה, אפשר לטפל. כשנקלט הריון, מהרגע שמזהים דופק, יש להזריק קלקסן כל יום עד 6 שבועות לאחר הלידה. זה לא מבטיח הריון ולידה תקינים לגמרי, זה רק מוריד את סיכויי ההפלה מ-70% ל-10%  ומעלה את הסיכוי ללדת כמה שיותר קרוב לסוף תשעה חודשים. זה גם לא מבטיח למנוע תופעות נוספות שנגרמות בגלל קרישיות: רעלת הריון, היפרדות שיליה ובעקבות אלה גם קיסרי. אבל זה עדיין מעלה את הסיכוי לצאת בידיים מלאות. ואני ושני ילדי ההוכחה...
מוסיפה על יוקטנה ונחשונית החכמות...ישתבח המשובח
מקובל לחלק הפלות לכאלו שהן בלתי נמנעות - כאלו שיוקטנה כתבה עליהן - ולהפלות שנובעות מסיבות אחרות, שלפעמים ניתן לטפל בהן, כמו שכתבה נחשונית.
כך שאשה שחווה הפלה אחת ואפילו שניה - לא תמיד יש מה לעשות בענין, ולמרות כל רגשות האשם הנשיים שלנו - אולי הייתי צריכה לאכול אחרת, לרוץ פחות, לישון יותר, לא לקפוץ לגובה ולא לנקות לפסח וכדו' - זה באמת לא תלוי בנו הנשים, אלא כך ה' ברא את עולמו (וזו אכן שאלה קשה למה הוא רצה כך...)
ואם יש הפלות חוזרות - מהפלה שניה ויותר - אפשר ומומלץ לפנות לבירור, אם יש דבר נוסף שניתן לעשות כדי לסייע לגוף לשמור על ההריון והתינוק.
 
בנוסף, יש המלצות לכל הנשים בשנות הפוריות, לסייע בכלל להצלחת הריון - ליטול כדורים של חומצה פולית, ותוספי ברזל למי שחסר לה.
 
מבחינה פזיולוגית, מה שקורה בגוף הוא כך:
מתברר שהגוף שלנו הוא כל כך חכם, בכל תא של הגוף ישנה תוכנה משוכללת להפליא בשם DNA, מנסים לחקות את התוכנה הזו היום וזה לא פשוט בכלל. כשיש בעיות בתוכנה, בDNA, יש מערכת בתוך כל תא ותא בגופנו (מוח, עיניים, ציפרניים - הכל!) שיודעת לזהות תקלות ולתקן אותן. אם התקלה קשה מדי לתיקון, מערכת החיסון שלנו נכנסת לפעולה ופוקדת על התא החולה לסיים את חייו, כדי לשמור על חיי הגוף כולו. זה תהליך שקורה כל הזמן - למשל, על העור, בכל חשיפה לשמש, יש כל יום תאים בודדים שנפגעים בDNA, ומערכת החיסון שלנו מטפלת בזה כך שאין לנו מושג אפילו שהיתה תקלה.
בזמן הריון ישנו תהליך דומה, אבל מורכב הרבה יותר - העובר הזעיר, שהוא עדיין רק כדור של תאים שמתחלקים במהירות רבה, עובר המוני תהליכים של בקרה כדי לוודא שכל השלבים המיקרוסקופיים המהירים האלו עובדים כמו שצריך: מהתאים האלו ייווצר אדם שלם ומושלם, וכל פרט קטנטן הוא ממש קריטי לכך. יש "תקלות" שהגוף יכול להתגבר עליהן ולתקנן, אבל ישנם מצבים בהם ה"מפקדים" בשטח רואים שהמצב של העובר הזה לא מאפשר לו להתפתח ולחיות, ואז הם פשוט עוצרים את התהליך.
 
מקווה שנוכל לענות לך בהקדם איך מתרחש בכלל הריון, ואיך נוצר חלב אם, ואיך הגוף מתאושש וגם מתכונן ללידה הבאה... בעזרת ה'.
 
תודה, ועוד שאלהאנונימי (פותח)
כתבת על לאכול לרוץ וכו'
האם יש משהו שצריך להימנע ממנו (כמו למשל לרוץ) בהריון, במיוחד בתחילתו, כי אם לא זה עלול להביא להפלה?
 
כשהתחתנתי אמרה לי מישהי שהריון בתחילתו זה דבר קטנטן ועדין מאוד ולא לעשות תנועות חדות ולקפוץ וכו' כי אז עלולים להפיל...
 
זה נכון? ??
מה שאמרו לי בזמנו...ישתבח המשובח
נכון שהריון הוא דבר קטנטן ועדין, אבל הגוף שלנו מתמודד עם דברים כאלו כל הזמן.
 
לי אישית הרופא אמר שכל פעילות שאני רגילה לעשות באופן קבוע - אפשר להמשיך ללא חשש,
אבל לא להתחיל פעילות מאומצת חדשה. כלומר, זה לא הזמן להתחיל אירובי-התעמלות קרקע-טיפוס הרים...
אבל מי שרגילה לעשות אירובי כל הזמן - יכולה להמשיך (מדריכות אירובי מתאימות להן תרגילים ומכוונות להימנע מדברים מזיקים).
אחרי שההריון המיוחל שלי התחיל, בדיוק עברנו דירה, ובעלי ממש הקפיד שבכל מעבר הדירה לא ארים ארגז אחד - לא מלא ולא ריק... ובאמת נזהרתי בהגזמה, פשוט כי חיכיתי כל כך הרבה זמן. הוא לא רצה שאשטוף רצפה, ואטפס על כסאות, אבל אלו פעולות ממש יומיומיות, והמשכתי בהם. אבל זה היה ממש מתוק.
ממש אין לי מה להוסיף! יוקטנה
מה שאמרו לי.להיות לאם
אני בחוג אירובי. והמדריכה אמרה לי שעד חודש רביעי אפשר לעשות הכל.
 
אבל לא לקפוץ! ולעשות יותר מנוחה בין לבין. ולהקשיב לגוף!!!
 
אני לדוגמא בהתחלה כשאני מתאמצת יותר מידי יש לי כאבי בטן אז לא להגיע אליהם!
תקראייעל -NDאחרונה
בבקשה:
מקווה, שיעזור לך. אם יהיו עוד שאלות, את מוזמנת להתקשר אלי.
מאמר קצר ומרתק אודות חשיבות נשיאת התינוק להתפתחותותהילולה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ב שבט תש"ע 18:06

האם לקחת אותו על הידיים? מאת עידן דולב




 יש הורים שדוגלים בכך ש'תינוקם לא יקבל כל מה שהוא רוצה', אבל עידן דולב מסביר מדוע וכיצד תורמת הענות לצרכי התינוק להתפתחותו.

המאמר השלם באתר Beok



יפה מאוד!יפעת1
אני גם מרגישה כמו שהוא כותב..שלפחות עד גיל חודש וחצי אם לא עד 3 ח' אין דבר כזה פינוק..הם זקוקים להרבה חום ואהבה..
תודה על המאמר החשוב והמענייןיוקטנה
תהילולה תודה רבה! לא הכרתי את המאמר והוא מאוד מדבר אלי ואל כל מה שאני מרגישה כיום. 
יש בעיה של זכויות יוצרים בהעתקה של מאמר שלם, ועל כן אני צריכה שתכתבי הודעה או מסר אלי, עם קישור אל המקום המקורי שבו המאמר נמצא, ושתעשי מעין סיכום או תקציר של הנושא, כך שאני אוכל לערוך את ההודעה המקורית, כך שלא נהיה חשופים לתביעה של זכויות יוצרים. 
שוב תודה!
אז באיזה גיל אפשר להתחיל "לחנך"?נקודות של כיסופים
סבתא של בעלייוקטנה
היתה אומרת על כל נין שנולד: "מזל טוב! עכשיו נשאר רק לחנך!" וטופחת על גב האב הגאה זה היה מקסים!
אני חושבת שכשנולד תינוק "מעכשיו נשאר רק לא לקלקל!". אני חושבת שהתינוק נולד עם שאיפה להגיע לעצמאות מרבית: לקחת את המפתחות של האוטו ולצאת עם החברה'. ממש כך! ואת זה אנחנו צריכים לזכור ברגעים הקשים, כשהוא עדיין תינוק קטן, ובוכה ומתעקש להיות "על הידיים". הוא רוצה להיות עצמאי, ועל כן, אם הוא מתעקש כרגע להיות על הידיים, זה רק בגלל שהוא פשוט מוכרח! פשוט צריך את זה על מנת להתפתח כראוי, ולהגיע סוף סוף למפתחות של האוטו.
אני חושבת שהילד "מתחנך" מעצמו בעניין של העצמאות. יש לו את השנתיים הראשונות שבהם הוא מאוד זקוק לנו, ואז פתאום מגיע הגיל של "אני לבד!". כמובן, יש עוד שנים רבות לפני שבאמת אפשר יהיה לעשות הכל לבד, אבל בהחלט יש בגיל הזה היפוך מגמה, והוא מגיע מתוך הילד, בלי קשר ל"חינוך".
כמובן, קשה מאוד לספק את השאיפה הבלתי פוסקת של התינוק בחודשיו הראשונים להיות איתנו, עלינו, ובעזרתנו. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לפנות לנו זמן ומקום בלעדיו במלוא הרגישות, תוך הקשבה ותמיכה בקטנטנים.
שלחתי לך במסרתהילולה
מאמר חשוב לכל ההוריםלילך זוארץ
המאמר הזה מאוד חשוב לכל הורה לקרוא ולהבין - גם להורים טריים אך גם למבוגרים , להורים שלנו ולסבתות .
זאת גישה שלמה שכיום יש יותר ויותר משפחות שמודעות לעניין אין דבר כזה פינוק אנחנו צריכים ללמוד להקשיב לילדים שלנו זה מתחיל בגיל הקטן מרגע הלידה ונמשך כל החיים , לכל ילד יש את הצרכים שלו שאם נדע להבין אותם ולקבל אותם נוכל לתת לילד שלנו כלים להתמודד עם העולם
אצלנו בבית שהבת הראשונה נולדה כולם ניסו לעזור לי "לחנך"  אותה היא היתה תינוקות שזקוקה להמון חום ומגע , או תנועה מתמדת .... היא צרחה המון .... כל פעם שבעצם היא היתה מונחת בעגלה במיטה וכו היא היתה בוכה ולא מפסיקה אני בתור אמא צעירה הרגשתי שהיא צריכה להיות עטופה ומוחזקת על הידיים לאורך כל היום ,היה לי מאוד קשה להקשיב כל הזמן לאינסטינקטים שלי כי הסביבה העירה המון הערות , אתם מפנקים אותה ... את טועה ....את אמא צעירה ....תחנכי אותה ...תני לה לצרוח ועוד.... יום אחד בערך בגיל 7 חודשים נשברתי ובאמת חשבתי שאני זאת שטועה וגם בעלי נשבר וניסנו לילה שלם לחנך אותה ... היא פשוט צרחה ללא הפסקה .... כמובן שאחרי כמה שעות ודמעות שלי נשברנו .
בקיצור אני עדיין ממשיכה להקשיב לקול הפנימי שלי , הבנתי שאם אני רוצה לעזור לילדים שלי אני צריכה לעבוד לפי השיטה הזו , אני ממליצה לכל הורה לקרוא על השיטה הנוירוהתפתחותית ולהבין דרכה מה עובר על הילדים שלנו בכל שלבי ההתפתחות שלהם .
יצא לי קצת ארוך אבל זה הנושא הכי מרכזי בחיינו כהורים לפי דעתי וגם הכי חשוב , זה משהו שאני נתקלת בו יום יום בעבודה עם ילדים והורים בקליניקה - ילדים שלא מספיק הקשיבו לצרכים שלהם וויסתו את התחושות שלהם מגיל צעיר יש להם הרבה קשיים בהמשך ...
 
בכל אופן תודה על המאמר
מתי לדעתכןאנונימי (פותח)
התינוק כבר מבין ורוצה שנרים אותו מתוך כוונה ברורה שהוא בוחר
 ולא מצורך טבעי בסיסי?
מקווה שהובנתי......
מרגע שמבין,לדעתי.אמא קטנה
אני רואה על הבת שלי שהיא כבר מבינה טוב מאד כשהיא רוצה שנרים אותה...כי יש פעמים שהיא לא רוצה במפורשות...והיא בת 7 חודשים.
ברור שיש הבדל בין ילד בגיל שנתיים שיודע שעכשיו הוא רוצה על הידיים ,למשל במקומות ציבוריים...או כשעייף..
מקווה שהוספתי...
איך אפשר להפריד בין השניים?חילזון 123
 
המאמר מדבר על...תהילולה
החודשים הראשונים בחיי התינוק כשהוא עדיין "סטטי".
לדעתי המאמר נוגע ב-2 יתרונות מרכזיים לנשיאת תינוק על הידיים (או במנשא...) שהמשותף להם הוא הקלת המעבר החד מהרחם החוצה:
1. הענקת חום ותחושת הגנה (שהרחם העניק לו), שימנעו מהתינוק להרגיש נטוש ו"לבד בעולם"...
2. עזרה לתינוק שלא יכול עדיין לנוע בכוחות עצמו וזקוק לתנועה שלנו בכדי להוות למעשה יצור חי (כפי שפלדנקרייז הגדיר את התנועה כסממן חיים מרכזי). גם בהיותו ברחם העובר היה ישן רק כאשר היינו בתנועה ואילו כשהלכנו לישון הוא התעורר...
 
לגבי גילאים מאוחרים יותר זה סיפור אחר לחלוטין...
אשמח גם כן לדעת- איפה באמת עובר הגבול בין חום ואהבה לפינוק?
מה אתן אומרות?
שמעתי באחת ההרצאות של הרב יעקבזוןאמא מסורהאחרונה
שא"א להגיע לפינוק ע"י חום ואהבה, ילד זקוק לזה כל הזמן, כשילד לא רוצה חיבוק (בגילאים גדולים יותר) הוא יגיד זאת.
הרב אומר שפינוק מגיע מכך שמרוב שדואגים לילד ולא רוצים שיהיה לו קשה, לא נותנים לו מטלות לבצע אותן ומוותרים לו על דברים שהוא צריך לעשות (כמו למשל- לעזור בבית בדברים שהוא מסוגל) ועושים בשבילו דברים- זה פינוק.
 
מקווה שכתבתי נכון את הדברים שלו, שמעתי את ההרצאה הזאת לפני כמה חודשים ויתכן שאני לא כ"F מדייקת בפרטים, אבל ההבדל ברור.
 
זה היה בסדרת הרצאות על "חום ואהבה"
 
פטריה בפה התינוק!!!מה עושים?תהילולה
הקטן בן חצי שנה וזאת האבחנה של הרופאה. יש שכבה לבנה על השפתיים הפנימיות שלו, לא על הלשון (וגם אצלי על הפטמות וזה שורף...). מישהי חוותה?
היא נתנה לי משחה (דקטרין ג'ל או משהו כזה...), האם יש פתרונות נוספים, טבעיים?
בתודה מראש למשיבות
שימי דקטרין עוזר מאד מנסיוןאנונימי (פותח)
זה ממש עובר מהר חבל להתחיל להסתבך עם דברים שלא בטוח יעזרו ולגרום סבל לך ולתינוק
בהצלחה
אמא 1
אני שמה...תהילולה
רציתי משהו בנוסף...אבל אם את אומרת שזה עובר מהר, אז אסתפק בזה, תודה...
פשוט יש לי ניסיון מר במשחות לפטריות
לימון.להיות לאם
לעשות מיץ לימון טבעי חצי כוס מים עם כמה טיפות לימון( פשוט תסחטי לבפנים)
ואז לשפשף את האזור של הפטריה.
 
אם היה יותר גדול הייתי אומרת חיידקים ידידותיים כמו שיש באקטימל וב360 לנו זה עזר ממש תוך יומיים.
אפשר גםלילך זוארץאחרונה
לנקות בחומץ את הפה והלשון של התינוק ( מהול במים כמובן)
לתת אסידופולס .
לפטמות עוזר לנולין למריחה חיצונית להקלה על הכאב והצריבה .
פטרייה היא משהו שיושב בתוך הגוף שלנו מה שאת מתארת זה רק הסימפטום החיצוני שלה הגל שנתנו לך לא ירפא אותה אבל יעלים את הסימפטום ואת הכאב והצריבה וחוסר הנעימות .
אם את רוצה לטפל בבעיה עצמה צריך לרחת אסידופולוס במשך תקופה של לפחות 5 שבועות ולעשות דיאטה שבה נמנעים מסוכרים לחלוטין , כדאי גם לקחת זרעי אשכוליות או לשתות מי כסף בשביל לחסל את הפטרייה ( כל השאר רק עוצרים את ההתפתחות שלה ) , ולקוות לטוב - פטריות כאלה נוטות לחזור שהגוף שלנו חלש וזה מאוד שכיח אצל אמאות מניקות וכשזה עובר לתינוק הוא מאוד סובל ולא רגוע בגלל זה אז באמת שווה לטפל בפטרייה אצלך בנוסף לטיפול שלו.
 
תרגישו טוב
רואה לנכון לספר כאן - לגבי עגלה.אנונימי (פותח)
ש לי עגלת פליקו P3 של פג-פרגו, שנקנתה ביולי 2007. שמורה היטב, במשך שנה כלל לא היתה בשימוש.

לתדהמתי הרבה גיליתי לפני שבועיים כי כל החלק האחורי של הריפוד קרוע לגמרי, והמילוי יוצא ממנו.
היה לי ברור כי אין זה נובע משימוש לקוי שלי בעגלה, אלא מכשל בייצור. ובאמת, ראיתי כי חלק זה של העגלה עשוי אלבד! בד שאיננו עמיד כלל, בייחוד שהוא בא בחיכוך עם השלדה כל הזמן במהלך הקיפול.

פניתי ליבואן שם אמרו לי כי אין אחריות על ריפוד אחרי יותר משנה של שימוש, וכי ביכולתי לקנות ריפוד חדש שיעלה לי 420 ש"ח למושב ו900 ש"ח לקומפלט!!!!!
העגלה עלתה לי 2000 ש"ח, כך שזה רבע מערך העגלה!

פניתי בתלונה ליצרן, ואחרי שבוע קיבלתי תגובה כי אין הם מתייחסים לתלונות על ריפוד בן כמעט שלוש שנים, ושזהו בלאי נורמלי.

השאירו אותי המומה וכועסת, כי בעיני זה ממש לא בלאי נורמלי, אלא אם כן אני קונה עגלה שנועדה לילד אחד (ואז לא הייתי קונה עגלה כ"כ יקרה).

אז למי שהצליחה לקרוא עד כאן,
ולמי שחשבה לקנות עגלה של פג -
תחשבו פעמיים.
אין להם אחריות ויש להם שירות על הפנים,
שממש לא שווה את הכסף שמוציאים על העגלות ה"מצויינות" שלהם.

תודה על העידכון שהריפוד שלהם הוא אלבד,אמא מסורה
זה באמת הופך את העגלה לשימוש חד-פעמי (כנראה שזו הייתה הכוונה שלהם- כדי שיקנו מה שיותר)
 
לגבי אחריות, אף יצרן/ יבואן של עגלות לא נותן אחריות מעבר לשנה ועל בלאי.
בלאי זה דבר שקורה עם הזמן ואף יצרן לא רוצה להפסיד...
 
 
לא לתת יותר משנה אחריות על בלאי?!veredd
כמה בלאי יכול להיות בשנה לעגלה??
זה ממש לא בסדר לדעתי. תודה רבה על העדכון! אשתדל גם לבדוק ממה עשויה כל העגלה, כדי לוודא שלא ייווצר בלאי. אגב, לי יש אינגלזינה, והבן שלי כבר בן שנתיים +, והשתמשתי בה מאז שהוא נולד- עם מדרגות, המון הליכת וקיפולים, ואין לה שום בלאי. גם אם היא תהיה טובה רק לקטן הזה(מה שלא נראה לי שיקרה- אבל גם אם) זה היה שווה את זה. אחלה עגלה. אגב, לא קנינו את האינגלזינה היקרה, בשילב המליצו לי על הזולה הזו- הזיפי לאונג', כי היא הרבה יותר קלה להפעלה ולקיפול- ואני לא מתחרטת לדקה... פשוט אחלה של עגלה!! 
לנו היו דוקטור בייבייוקטנה
הן היו מצויינות, עבדו קשה והחזיקו מעמד. 
כשהיינו זקוקים לשירות - הוא היה תמיד מהיר ואדיב וזול מאוד. החלפנו ריפוד ב-80 ש"ח ומעצור ב-50 ש"ח. 

יש לי פג כבר 9 וחצי שנים, ששה ילדים, במצב מצויןחרישית
מלבד הציפוי הפנימי של הגגון שנהרס - וזה אחרי שריססתי אותו בלי שום רחמים בתרסיס לכביסה חריף במיוחד, כך שאין לי תלונות.
וכשנשבר חלק בגגון - נסענו למושב שבו נמצא היבואן וב 30 או 40 ש"ח מכרו לנו את החלק הנצרך.
אני בעד עגלה זולה!!!+mp8אחרונה
ומצטרפת להמלצה על ד"ר בייבי- חזקה ואמינה, ריפוד ושילדה חזקים, וכשהיא מתבלה- את זורקת בלי שום נקיפות מצפון!! (מסרנו עכשיו עגלה בת כמעט 5, שהובילה 3 ילדים ועלתה 450 ש"ח, רק בגלל שהיא דהתה בשמש כשעמדה מוזנחת בחצר, עם אחזקה טובה יותר- יכולנו להמשיך ולהשתמש!!)
שלום!!! באתי לבקר... עם משהו מטריד,אמא ל-2
אוף1 כזה חבל שאני לא יכולה להיות פה יותר...
 
אז ככה, אני כבר בסוף שישי, ויש לי מדי פעם דפיקות לב(אמיתיות) חזקות ומטרידות - כלומר דופק מהיר וחזק (נשמע יותר טוב...) אני מרגישה את זה בעיקר כשאני הולכת לישון - ודי מתקשה לנשום ולהרדם בגלל זה.
 
אתמול זה היה ממש חזק - זה גם עושה רושם של דופק לא סדיר, כלומר כמה שניות חזקות ומהירות ואח"כ כמה איטיות.
 
יש למשהי מושג מה זה יכול להיות? ואם זה מטריד?
גם לי זה היהחבילת טישו
והלכתי לרופא מרוב לחץ..
 
והוא אמר שזה לא רציני וזה קורה כשהתינוק יושב גבוה, וזה נפוץ ולא נורא וכו'
 
אז אל תדאגי (עם כל זה שזה ממש משגע)
 
בהצלחה רבה וסיעתא דשמיא גדולה
טוב, נקווה...אמא ל-2
בכל מקרה תודה רבה!!!
ואי ,גם לי זה קרה!אמא קטנה
ובאמת אפעם לא ידעתי מה זה....

תופעה רגילה של הריוןלילך זוארץ
יש לזה שם קוראים לזה פלפיטציות - דפיקות לב מואצות
זאת תופעה רגילה בסוף הריון לא צריך להתרגש או להלחץ - אם זב מלחיץ אותך את יכולה להשתמש ברסקיו זה מאוד עוזר !
לפעמים זה קשור לחוסר בויטמינים וברזל - נפח הדם עולה בהריון וההמוגלובין יורד ולפעמים זה קשור לעוד סימפטומים .
ממליצה לך  להקפיד על תזונה טובה ולהוריד לחץ כמה שאפשר ...
 
בשורות טובות שיעבור בקלות
 
 
גם לי זה היה בתחילת ההריוןraka
עד כדי כך שזה העיר אותי בלילה. אני עכשיו גם בסוף שישי וזה עדיין קורה לפעמים. הסבירו לי את מה שנכתב כבר למעלה. אז אל דאגה ובהצלחה.
איזה מקסימות אתם!!! תודה לכל המגיבות!אמא ל-2אחרונה
באמת הברזל שלי ירד לאחרונה... ומן הסתם הגעתי לשלב שדרושה יותר מנוחה ששני הצוציקים לא ממש מאפשרים...
קיסרי חמישיאנונימי (פותח)
בשיעה טובה אני שוב בהיריון.
ילדתי את הקודם המתוק לפני 3 חד' בקיסרי מס' 4.

יהיה לי הפרש של 10 וחצי חודשים ביניהם אבל לא זה מפחיד אותי.

האם ניתן להתנתח כלכך מהר אחרי ניתוח קודם ועוד בניתוח חמישי?

תודה לעונות היקרות
לא יודעת לגבי הניתוח..אמא קטנה
אבל אני יודעת בוודאות שאת גיבורה...=]
הריון תקין ושמח!
[אני לא מאמינה שיגידו לך לעשות הפלה...בעז"ה ימצאו איך להוציא את התינוק שלךם ובריא,ובתקוו השל איאסרו אליך אח"כ להכנס להריון נוסף...]
אני יודעתאמא מסורה
שהרופאים מחייבים פרק זמן מסוים בין ניתוח לניתוח.
לא יודעת בדיוק כמה זמן, אבל 10 חודשים זה מעט.
 
הרופאים לא הזהירו אותך על סיכון של ניתוחים צמודים?
בשעה טובה!בילי
זה נכון שההמלצה של הרופאים היא לחכות לפחות שנה בין הקייסרים,
אך מה לעשות וה' רצה אחרת. הם יצטרכו להוציא את התינוק איכשהו לא?
כמובן שלנסות ללדת רגיל הם אפילו לא יחשבו לנסות לתת לך.
לכן לא תהיה להם ברירה אלא לנתח אותך...
 
בכל אופן כמובן שתתייעצי עם רופא.
 
שיהיה בהצלחה!
וואו באמת גיבורה! איזו מסירות נפש!יוקטנה
מצטרפת לכל מה שאמרו לך ומוסיפה:
1. דמיון מודרך. לחשוב ולדמיין את הרחם גמיש וחזק.
2. להתעניין ברפואה משלימה - מה יש לה להציע לך?

שיהיה בהצלחה! שיעבור בקלות!
את אישה אמיצה ומעוררת הערכהבת נוגה
אין לי כל ידע שיעזור לך, אך באמת כל הכבוד.
שתזכי שיעבור עלייך הריון תקין ולידה/ניתוח קלים, ורק נחת תמיד!
הניתוח זו לא הבעיה הגדולה.יהודיה מא"י
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ט' שבט תש"ע 12:22
הבעיה זה ההריון עצמו. אם הרחם שלך לא החלים כראוי מהניתוח שעברת, הוא עלול להקרע בזמן שהוא גדל ונמתח. זה סיבוך שכמעט תמיד גורם לאיבוד של ההריון, ובדר"כ לנזקים קשים בהרבה. אומנם מכיוון שאת צפויה לעבור ניתוח קיסרי זה קל יותר כי את לצפויה להתמודד עם צירים, ובכל כדי לך להערך לכך.
דבר ראשון רוצי להתייעצות עם רופא מומחה. נראה לי שכדאי לך גם לקחת רופא פרטי ללידה, למרות ההוצאה הכספית הכרוכה בכך. רופא פרטי ידע גם לבדוק את הרחם שלך ולהמליץ אח"כ בצורה אמיתית האם הרחם שלך כשיר להריון נוסף או לא.
חוץ מזה כדאי להרבות בתפילות, כי את נמצאת במצב מסוכן.
מסכימה עם הגישהתהילולה
בלי לפגוע חלילה וכמובן המון תפילות ואיחולים שיהיה רק טוב, אבל הנושא הזה עורר בי רצון להתייחס לכך באופן כללי.
הגישה הזאת של הכל מאת ה', אני רק כלי / בובה עם חוטים של הקב"ה, לדעתי (ואל תתנפלו...) איננה יהדות כלל וכלל.
ה' נתן לנו בינה ובחירה חופשית והוא מצפה מאיתנו להשתמש בהן ולהפעיל שיקול דעת בעת הצורך.
הטכנולוגיה המתקדמת והרפואה המשוכללת גם הן מאת ה', ואמצעי מניעה (במקרים ספציפיים שונים) מזמן כבר לא מילה גסה ביהדות (בדתות אחרות עדיין כן, אגב). 
 
מסכימה איתך- בהמשך לדברייךאמא מסורה
אין אף רב שיגיד לאישה לא למנוע כשיש הוראה רפואית כזאת.
 
עם כל הרצון שלנו למשפחות גדולות, אסור לנו- הנשים לפגוע בגוף שלנו.
ברור שהכל מאתו יתברך!אם הבנים12


אם כבר אמרו את זה...vereddאחרונה
אז גם אני מצטרפת. אני ממש לא נהנית מהגישה של הפורום הזה לפעמים להגיד "אוי הרופאים לא יודעים כלום.... תעשי מה שאת מרגישה". הרי נשים עשו מה שהן מרגישות עד לרפואה המודרנית- ואתן יודעות את התוצאות.
בסופו של דבר, ההריון הוא שלך והחלטה שלך, אבל אנחנו פה לא יכולות לספק לך תשובות. אני לא מבינה מי יודע מה, אבל ממה שנשמע פה, כדאי לך ללכת למעקב צמוד, לוודא שהכל בסדר ב"ה. אנחנו באמת לא מומחיות מספיק, גם המומחיות ביותר שבינינו, כדי להגיד לך שהכל יהיה בסדר...
מצטערת, ובאמת לא באה לשפוט, פשוט להזהיר שאנחנו לא רופאות פה (במקרה כהכי טוב- יש פה או דולות או אחיות- שזה מקסים אבל זה לא מספיק) ולא לקחת את מה שאומרים פה כתורה מסיני אם יש דברים מסובכים. וזה כל מה שרציתי להגיד...
בבקשה לא להתנפל, א"א לקחת אחריות כזו גדולה על עצמנו, כמה שאנחנו אוהבות כל אשה ואשה בפורום הזה.
צריכה רעיונות..!אמא קטנה
אשמח לרעיונות למוצקים לביתי בת ה7 חודשים.
אבל לא דברים מתוקים,היא לא אוהבת....
פשוט נגמרו לי הרעיונות...
מקפיצה,העניין קריטי...אמא קטנה
חברות,אנחנו ממש כבר לא יודעים מה לעשות עם הבת שלנו...
לדעתי היא גם מתחילה להראות איטוטים של ירידה במשקל...
אני רוצה לעצור את התופעה לפני שהיא מחמירה...
לכן אני ממש צריכה עוד רעיונות או כיווני מחשבה מנסיונכם ,מה עושים עם ילדה עקשנית ורעבה,שלא אוכלת כלום חוץ מהנקה,והיא רעבה!!!??
מנסה לעזור:נווה מדבר
אבוקדו, יוגורט (יש יותר חמוץ ופחות חמוץ), פירה תפו"א, מרק עוף+ירקות טחון או מרוסק, או תנסי למעוך כל פעם קצת ביד ולהאכיל אותה עם היד שלך-לפעמים הם מעדיפים כך.
אם יהיו עוד רעיונות אכתוב שוב...
זה מתוק אבל אולי בכל זאת:שירק
חלווה - הבת שלי זוללת את ממש וזה בריא מאד.
אם היא לא אוהבת מתוק אז טחינה, את יכולה לתת לה עם חתיכות פיציות של לחם.
את אוכלת איתה?חילזון 123
כי אני יודעת שהכי הילדים אוהבים (גם בגיל יותר מופלג) לאכול את מה שיש בצלחת של אמא...
מה עם דייסות כמו קווקר\אורז (לא חייב להיות מתוק)
אבוקדו בכפית
גבינה עם אחוזי שומן גבוהים
מרקים עם אורז וירקות
 
וגם נראה לי שבגיל שהם מתחילים קצת לזוז כולם מרזים קצת
 
תנסי אולי-raka
טחינה משומשום מלא (אולי על חתיכות קטנטנות של לחם-כמו שאמרה שירק)
ממרח שקדיה שהוא גם טעים ובריא בטירוף.
אבוקדו-מעולה!!! מעוך-כמובן...
אולי שייק פירות סמיך מאוד עם פירות יבשים...
בהצלחה
רעיוןשמחה תמיד
פרות עםביסקוויט וטחינה אותו דברגםיקות..ולחם
מנות בשריותעוד כינוי
מרק עוף עם ירקות - לטחון הכל או לרסק עם מזלג.
פירה, קציצות הודו/בשר וכו'
אפשר לאכול בשרי גם בערב.
מרקים מקטניות...
יש מלא מאכלים..
בהצלחה
מרק ואבוקדו...אמא קטנה
ניצחנו...גילינו שהיא מסכימה לאכול מרק ירקות מאד דליל בשתיה מכוס חד"פ...
ואבוקדו גם יחסית הולך...
היום מעכתי לה קצץ בשר והיא אהבה את הטעם אבל זה עדיין היה מוצק בשבילה..
תודה לכולכן על הרעיונות.
ניתן לרכך קציצותveredd
תבשלי אותן ברוטב עגבניות- גם מוסיף טעם וגם הרבה יותר רך, הן ממש נימוחות בפה. אם את רוצה מתכון- בשמחה.
תודה !אמא קטנה
האמת ,גם אני מכינה את זה לפעמים,אנחנו מאד אוהבים...
אבל אני חושבת שזה עדיין יהיה קצת סמיך לה...אויש איתה..מתי תגדל?!
לפחות המצב רוח שלה בשמיים,אז אני לא דואגת כבר שהיא חלשלושה...

אפשראמא מסורה
להוסיף את הרוטב על הקציצה אחרי שאת מועכת, אם את חוששת שזה עדיין סמיך.
 
אצל שני הילדים שלי, כשהיו בגיל הזה, היה לי יותר קל לתת את הבשרי כקציצה וכדי שלא יהיה יבש/ סמיך הייתי מרככת עם הרבה רוטב.
 
אם את רואה שזה לא מפריע לה לאכול- כנראה שהמקרם בסדר בשבילה. את לא צריכה לחשוש מאוכל קצת סמיך, כל עוד הוא טחון/ מעוך היטב ואין חשש שתחנק מכך.
לורדאמהונת
רוטב עגבניות אמתיות או שאת שמה רסק??
גם רסק בריאשירק
רסקveredd
רחמנא ליצלן

אפשר גם להשתמש ב"טומטו מקס".
למה צריך רעיונות??? כל מה שאת אוכלתאנונימי (פותח)
גם לי יש תינוקת בת שבע חודשים שאוכלת הכל הכל הכל
כל מה שאני אוכלת היא אוכלת
לחם עם ממרח
חביתה עם לחם
פירה עם קציצות
ירקות מרוסקים עם חתיכות בשר
אתמול נתתי לה לאכול פירה עם כבד מרוסק דק דק אמרתי מה יקרה מפעם אחת? כלום!
תינוקת בת שבע חודשים יכולה לאכול הכל כך אמרו לי בטיפת חלב
אפילו התחלתי לתת לה גושים
בהצלחה
מתוקה!הלוואי שהייתי יכולה פשוט לתת לה הכל!אמא קטנה
בוודאי שהיה לי יותר קל..כמוך...
פשוט הילדה שלך כנראה אוהבת לאכול,ולא אכפת לה מה,כנראה רמת הסקרנות שלה יותר גבוהה.
אז בואי אני אכיר לך מציאות אחרת והפוכה לחלוטין!!
הבת המתוקה שלנו לא מסכימה להכניס לפה שלה כלום!!!חוץ מהנקה!
כמעט הכל ניסינו,בכל הצורות והטמפרטורות,וכלום!
מתוק היא בכלל לא אוהבת,עם קצת גושים היא לא בולעת אלא מוציאה החוצה בליווי פרצוף...
אם זה יותר מ5-6 כפיות של משהו שהיא כן החליטה לאכול-היא מקיאה לי אחרי 10 שניות הכל...
מה תגידי על זה?????
אז האור שבקצה המנהרה מתקרב,כי השבוע היא השתכללה קצת,והסכימה לאכול מרק מאד נוזלי ובלי ירקות מתוקים בפנים...
ואפילו הפתיעה אותנו שאכלה קצת מרסק תפוחים שהכנתי...
דייסת קוואקר שהמליצו פה בשרשור אכן ניסינו ,חיממתי את זה עם חלב שאוב,וזה היה דווקא טוב לה...
אבל זהו! חוצמיזה כלום לא נכנס לפיה הקטן והחמוד...
עכשיו תוך כדי אני נזכרת שגם מאז שהיא פצפונת היא לא הסכימה לבלוע את הויטמין D והברזל..ולכן אני גם לא כלכך נותנת לה ...היא היתה פולטת לי הכל החוצה...[וגם יין מהקידוש...מוזרה נכון?!...איזה ילד לא אוהב יין...אבל היום היא  יותר קלה בעניין..]
אני מתפללת לה' שעם הזמן היא תתחיל לאהוב לאכול,ואני מאמינה שזה שלב מסוים בהתפתחות שלה שכנראה היא עדיין לא מוכנה לו.

תודה לכולן על העצות!!!ואי"ה היא תגדל בשמחה ובבריאות!
אולי היא פשוט באמת עוד לא מוכנה?יהודיה מא"י
ובמקום לחפש רעיונות תמשיכי להניק אותה בלעדי עוד איזה חודש חודשיים?
הנקה יכולה בהחלט לספק את הצרכים עד גיל שנה ולפעמים אפילו יותר.
בהצלחה
נכון.אנונימי (פותח)
זה היה התכנון שלי בהתחלה...
הבעיה שגם החלב שלי ממש נגמר לי,ואני באמת מנסה לקחת דברים שיגבירו אותו.
וגם הבעיה העיקרית זה שהיא רעבה מאד! מיצידה לינוק כל חצי שעה ..וגם אז היא פשוט מיללת  כל היום וקמה בלילה כל שעתיים...וכל זה חדש,היא עד לא מזמן היתה חורפת...
אז לפי זה אני מבינה שהיא רעבה ושההנקה לא מספיקה לה...
יעזור ה'...
אוי עניתי בלינק של בעלי...אמא קטנהאחרונה
מה דעתכן על ההוראות החדשות בטיפת חלב?אנונימי (פותח)
לגבי אכילת מוצקים (או יותר נכון טעימות) מגיל 4 חוד'? ולא חצי שנה כמו שהיה בשנים האחרונות?
ההוראות האלהאמא מסורה
"הגיעו" מגבוה יותר, אלו ההמלצות של משרד הבריאות מזה כ- 8 חודשים.
הרעיון הוא לחשוף את התינוק מגיל צעיר כי ראו שכל מה שקשור לאי סבילות ואלרגיות למזון (אם חלילה יש) לא קשור לגיל, כלומר חשיפה מאוחרת לא בהכרח תמנע/ תפחית את האי סבילות. בנוסף יש "חלון הזדמנויות" (לא זוכרת את טווח הגילאים) שכאשר עוברים אותו ולא חשפו עד אותו גיל למוצקים עלולה פתאום "לצוץ" אלרגיה. (זה מתוך מה שקראתי החוזר של משרד הבריאות בנושא התחלת המוצקים).
 
אישית לא ראיתי טעם להתחיל טעימות בגיל 4 חודשים מכמה סיבות
הטעימות הן 2-4 כפיות ליום ואסור להגדיל את הכמות עד קרוב לגיל חצי שנה. לא היה לי כוח להכין בכמויות מזעריות כל פעם משהו אחר רק כדי שהיא תרגל לטעם ותכיר דברים נוספים. אני מתחילה מוצקים רק בשלב שאפשר להגדיל כמויות ולהחליף ארוחה (כמובן זה לא קורה בשבוע-שבועיים ראשונים). 
לא הפריע לי להניק אותה מלא ואפילו חשבתי שעדיף כן להתחיל קרוב יותר לגיל חצי שנה שמערכת העיכול שלה תהיה בשלה יותר.
ולגבי אלרגיות, אני לא נלחצת מזה, אם ח"ו יש לתינוק איזו אלרגיה אני לא מבינה איך זה כן יכול להמנע מחשיפה מוקדמת יותר.
אני חושבת שחלק מהעניין הוא שהנקה מגנה מפני אלרגיותפצקרשת
ורוצים לחשוף תינוקות למזונות שונים כמה שיותר מוקדם - כי יותר תינוקות יונקים בגיל ארבעה חודשים מאשר בגיל שישה חודשים.
בכלל מצב ההנקה בארץ די עגום... (בציבור הדתי טוב יחסית).
כך שאם את מתכוונת להמשיך להיניק לאורך זמן - אז באמת אין מה להילחץ עם המוצקים.
 
 
עוד דבר: בתדריך של משרד הבריאות כתובים כמה סימנים שהתינוק בשל למוצקים, כגון שנעלם לו רפלקס הדחיפה עם הלשון (=לא צריך להילחם איתו בשביל להאכיל אותו) ועוד. בעצם הם לא ממליצים דווקא בגיל ארבעה חודשים, אלא מתישהו בטווח 4 - 6 לפי בשלות התינוק. וזה מאוד מוצא חן בעיניי - המלצה אינדיווידואלית ולא לכולם באותו גיל.
 
 
אלרגנים או לא, מערכת עיכול בשלה או לא-טל תלתל
הבנות שלי שתיהן היו גוועות ברעב לולא התחלתי לתת להן לאכול מוצק בגיל מוקדם. עם הראשונה התחלתי בגיל 5 חודשים ועם השניה בגיל 4 חודשים.
וזה לא שהחלב לא הספיק, תמיד נשאר עודפים, והן ינקו המון! הן פשוט התחילו להשתגע, ועד שלא נפל האסימון שזה מרעב לאוכל אוכל, הן לא נרגעו. ברגע שהתחלתי איתן הן נהיו בנות פורת יוסף... (עד השיניים כמובן...)
מזלה של השניה שהייתה לה אחות בכורה. את הגדולה סתם מרחתי חודש מיותר כי פחדתי מאלרגנים ומערכת עיכול לא בשלה. לא סתם הבכורים מקבלים פי 2 מהירושה!
הנקה ואלרגיות:ישתבח המשובח
קודם כל צריך לדעת שהתקנות האלו חדשות במשרד הבריאות ובטיפת חלב, אבל אצל מומחים להתפתחות הילד הן הנחיות וותיקות הרבה יותר. רק למשרד הבריאות לוקח זמן לאמץ הנחיות חדשות - כדי לוודא את בטיחותן.
 
תינוק נולד עם נוגדנים ששומרים עליו ב-3 חודשי חייו הראשונים. אם הוא ממשיך ויונק מאמו, הוא ממשיך לקבל ממנה אספקה קבועה של נוגדנים מוכנים שיכולים להילחם עבורו בחיידקים וגם בוירוסים, ולכן ממליצים להניק ככל שאפשר, אבל הגוף שלו עדיין אינו יודע להילחם במחלות בעצמו.
במקביל, בזמן הזה שמהלידה והלאה מתפתחת בגופו מערכת חיסונית משלו, שלומדת להתמודד עם "אויבים" - מזהמים, וירוסים, חיידקים למיניהם, מערכת שממשיכה ומתפחת לאורך כל הינקות, הילדות וההתבגרות. המערכת מתחילה להתנוון בערך בגילאי 30 שמאז יש ירידה בהתפתחות החיסונית, ולכן יש ערך רב לגדילה ולהתפתחות התקינים בגילאים הצעירים.
אחת המערכות שמבשילות בגופו בעיקר בתקופה הזו שעד גיל חצי שנה - שנה, היא מערכת התמודדות עם אלרגנים למיניהם. הגוף שלו יוצר נוגדנים (מסוג IgE, אימונו-גלובלין-E) שאחראיים על תגובה אלרגנית. ההתפתחות של המערכת היא מאד עדינה - החיילים, אותם IgE פוגשים דוגמאות ל"אויב" האלרגני ולומדים להילחם בהם. תא שנלחם חזק מדי, ועלול לגרום לתגובה חיסונית מוגזמת - מורחק מהמערך ונשלח אחר כבוד לפנסיה... תא חלש מדי, שלא עובד מספיק טוב - מוצא את עצמו באותו המקום. רק אלו שנלחמים היטב אך לא בהגזמה - רק הם יבשילו וישוחררו לזרם הדם ולגוף כולו. אחרי גיל שנה התאים האלו כבר ערוכים מאומנים ומוכנים לפעולה, וקשה כבר לשנות את "תכנית האימונים" שלהם - הגוף נותן להם את כל הסמכויות לחולל תגובה חיסונית כשנראה להם שפגשו באלרגן.
תינוק שלא נחשף בתקופת האימונים ההיא למחוללי אלרגיות, עלול לפגוש בהם בהמשך דרכו. אלא שאז חלק מחייליו - תאי מערכת החיסון שלו - יפעלו ביתר, וכבר אין מי שיבקר אותם ויראה להם שהם מגזימים. הגוף סומך עליהם לגמרי, ולכן אם הם מעוררים תגובה אלרגית הגוף ישתף עם החיילים האלו פעולה וכל הגוף עלול להיות בסכנה של הלם אלרגי (למרות שזה נדיר). אבל אם אותו תינוק יחשף למחוללי האלריגה בתוך תקופת ההבשלה של מערכת החיסון האלרגנית, הרי שהחיילים שיצאו מאומנים מתקופה זו ידעו טוב יותר מה באמת אויב ומי הוא ידיד. ולכן ממליצים לחשוף את התינוקות מוקדם יותר לטעימות של מזונות מגוונים, ובכך לעזור ל"תכנית האימונים" שלו...
ההסבר נשמע הגיוניאנונימי (פותח)
אז למה לקח כ"כ הרבה זמן במשרד הבריאות לאשר?
 
לה' הפתרונים!
ישתבח המשובח- מס' שאלותאמא מסורה
תודה על ההסבר המפורט.
ממה שכתוב מובן שאת למדת את התחום ויש לך ידע יותר ממה שלי יש- קיים רק ממה שאני קוראת באינטרנט.
 
לא הבנתי, במה עוזרת החשיפה המוקדמת- החל מגיל 4 חודשים, להתגבר על אלרגנים יותר מאשר חשיפה שמתחילה בסביבות גיל חצי שנה או קצת אח"כ, הרי בכל מקרה המטרה היא שעד גיל שנה התינוק יאכל מגוון רחב של מאכלים?
 
דבר נוסף, לפי מה שידוע לי, ותקני אותי אם אני טועה, הפירות הטרופיים (כגון: תות, קווי, מנגו וכו') ידועים כאלרגנים
ועד כמה שידוע לי מוצרים אלו כן אומרים לדחות את החשיפה אליהם עד לגיל שנה ובעצם זה סותר את מה שכתבת על התמודדות הגוף עם אלרגניים.
 
בעצם, לפי הדברים שכתבת, תינוק עד גיל שנה לא יפתח אלרגיות למזון, גם למוצרים שנחשבים לאלרגניים?
 
תודה מראש על התשובות
 
זה מה שעשיתי עד עכשיו וזה מעולה...אודי-ה
מבין הילדים שלי, אלה שאכלו יותר מוקדם אכלו הרבה יותר טוב...
לאמא מסורהישתבח המשובח
אשתדל לענות לפי הידע שלי, שהוא אכן כללי למדי ולכן אני לא יודעת על מזונות ספציפיים - אישית לא שמעתי שאלו מזונות אלרגניים, והילדים שלי אוכלים דווקא מנגו בכיף, קיווי לא אוהבים ותות ירד מהמדף עקב שאלות כשרות...
אבל ייתכן שאצלכם במשפחה או בשכונה זה יותר נפוץ, וכך שמעת על כך.
 
לשאלותייך:
נכון שהמטרה היא שעד גיל שנה הילד יאכל את כל המגוון הקיים, אבל צריך להרגיל את גופו לעשות זאת בהדרגה - לא רק בגלל אלרגנים, אלא מפני שמערכות הגוף צריכות להבשיל - החל בשיניים, שיש מאכלים שקשה לאכול בלעדיהם, וכלה בקיבה, כבד וכליות שצריכים לנקות ולסנן את כל מה שנכנס לגוף ולקחת רק את מה שטוב ונצרך. גם הם צריכים להתמודד בהדרגה כדי לא לקרוס. ובנוסף, בכל התהליך הזה של רכישת האכילה, משולבים המון רפלקסים שקשורים גם באכילה, גם בפיתוח תחושתי, גם בפיתוח נוירולוגי - הכל עובד ביחד ובתיאום גם כדי שהפשוש ילמד לאכול אבל לא רק: הטעמים, המרקמים והתחושות - חם-קר-מתוק-חמוץ - כולם מלמדים אותו ומגרים את חושיו, ותורמים להתפתחותו. ולכן זה צריך להיעשות בהדרגה, טעימות רכות בהתחלה, ירקות חיים כשיש אפילו שן אחת, וכן הלאה. כך ששישה חודשים זה זמן קצר בעיני, ובאמת נראה לי קל יותר ללמד אותו את כל זה בשמונה חודשים.
בגיל שנה מקובל לומר מדעית שהנקה כבר לא מספקת צורך תזונתי - למרות שיש לה חשיבות רבה בהתפתחות הילד, זה כבר לא קשור לאוכל אלא לקשר אם-יילוד, התפתחות קוגנטיבית ורגשית, ועוד. (ובוודאי אסור לזלזל בזה, שיטות טיפוליות שלמות פותחו על הרקע הזה של הנקה וקשר קרוב עם הגוף של אמא, למשל שיטת הקנגרו). אבל אוכל הוא כבר צריך לקבל מבחוץ, ולכן כדאי שנכין אותו היטב לכך.
 
שאלת על תינוק שיאכל עד גיל שנה, למה בעצם שיפתח אלרגיות?
אז אלרגיות ככלל הן ענין לא ברור - לא ידוע למה אדם אחד רגיש לאבק, וסובל בגגל זה מאסטמה, ואילו אחיו לא סובל מכך כלל. מה שכן ידוע, זה שחלק גדול מההתפתחות של מערכת החיסון שאחראית על תגובה אלרגנית למאכלים מסוימים, קורית דווקא בטווח שלפני גיל חצי שנה. כך שתינוק שלא נחשף למזונות מסוימים, לא יוכל לתת למערכת שלו להכיר אותם כמזונות "כשרים" ויפתח נגדם תגובה אלרגית.
יש מזונות שנחשבים כאלרגנים לכל האוכלוסיה, ויש מזונות שהם אלרגנים דווקא במשפחות ספציפיות. אם יש משפחה שבה יש רגישות לפול, למשל, הרבה פעמים מדובר במשהו גנטי וכאן לא תעזור חשיפה כזו או אחרת - הגוף של אנשים אלו מתמודד אחרת עם הפול, וזה יוצר בעיה. ולכן צריך פשוט להימנע מזה אצלם. לעומת זאת, מזונות מסוימים שנחשבו אלרגנים לכלל האוכלוסיה - ולא משפחות ספציפיות - התברר, שתינוקות ש"פגשו" ואכלו מאכלים אלו לפני גיל חצי שנה, היו פחות אלרגים להם מאשר כלל האוכלוסיה. ולכן הסיקו שאם ייתנו להרבה תינוקות לאכול מוקדם יותר, יהיו פחות ילדים אלרגיים, ולקח זמן להוכיח טענה זו, ולכן רק כשהוכח שזה נכון משרד הבריאות שינה את הנהלים.
ההנחיות לגבי מוצרי חלב נותרו על כנן - חלב פרה ודבש רק אחרי גיל שנה, ומוצרי חלב החל מ-9 חודשים - אם אני לא טועה (לא בדקתי את המספרים המדויקים מאז שהקטן שלי גדל...) ולכן אני מבינה שיש מוצרים שבהם לא היה שיפור באלרגיות גם בחשיפה מוקדמת, ולכן נשארו עם ההנחיה להמתין עם מוצרים אלו לגיל גדול יותר.
אי אפשר לומר על תינוק שיפתח או לא יפתח אלרגיות, כי כמו שראינו יש כל מיני סוגים של אלרגיות - אם ידוע שבמשפחה יש הרבה אנשים שאלרגיים למשהו ספציפי, ייתכן מאד שגם הילד אלרגי לזה - או בגלל נטיה גנטית, או בגלל החשיפה למזון - ובמקרה כזה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.
אבל מה שבטוח הוא שכשלא ידוע על אלרגיה ספציפית, החשיפה מוקדמת למזון תורמת גם להקטנת האלרגיות, וגם להתפתחות כל הרפלקסים המוטוריים, התקשורתיים והתחושתיים וגם זה פלוס יפה וגדול.
 
כל הכבוד על הידע ועל ההסברים הבהיריםפצקרשת
בעניין התרומה התזונתית של החלב אחרי גיל שנה - אחוזי השומן של החלב וגם הערך הקלורי שלו עולים אחרי גיל שנה. זה נבדק והוכח במחקר שנעשה בארץ, אוכל לחפש את שמו אם תרצי.
לכן הבנתי שחלב אם כבר לא מספק את כל צרכיו התזונתיים של הפעוט - אבל בהחלט מספק חלק מהם (בנוסף למעלות האחרות, הלא-תזונתיות, שמנית).
 
אם יש לך במה לתקן אותי - אשמח להחכים.
איזה יופי, למדתי! תודה.ישתבח המשובח
ההנקה אחרי גיל שנה:ישתבח המשובח
הספקתי לקרא רק את תקציר המחקר והדיון בסופו, ושם לא כתבו עד כמה ההנקה מספקת את צרכיו של הילדון - 5%? 25%? אולי רק עשירית האחוז. המחקר פשוט השווה את הרכב החלב של מיניקות עד 6 חודשים עם הרכב החלב של מניקות למעלה משנה, והוכיח באופן מדעי שכמות השומן והערך הקלורי עלו עם המשך ההנקה.
בדיון ניסו להסביר על ידי תיאוריות את הממצאים - תיאוריה אחת היתה שאחרי גיל שנה תינוקות יונקים כמות קטנה יותר מתינוקות עד גיל חצי שנה, מפני שהם עסוקים גם בארוחות של מוצקים ומאכלים נוספים, ולכן ייתכן שאחוזי השומן בחלב עולים, כביכול כדי לפצות על ההנקה הפחות תדירה, וזה נשמע הגיוני.
עדיין חסר הנתון - עד כמה זה מספק את צרכי התינוק? מן הסתם זה משתנה מילד לילד, לא דומה תינוק בן שנה במשקל 9 ק"ג לתינוק בגיל זהה ששוקל כבר 16 ק"ג.
באופן אישי אני מבינה מהמחקר שזה ממש מצוין שאני עדיין מניקה... (שנה +5 חודש, לבינתיים,) ושאבוי לתינוק שלי אם אחשיב לו הנקה כארוחה.
איזה יופי שאת מתעמקת ולא מסתפקת בכותרותפצקרשתאחרונה
ועוד מתמצתת אחר-כך בשבילנו, העצלניות (-:
הרבה תודה לך, שבת שלום.
סיפור הלידה של נעם ישראליפעת1

 

לפני שאני מתחילה את הסיפור,קודם כל תודה רבה להקב"ה,על שליחיו הטובים,בעלי היקר,הורי הדולה שלי-שרה,(מוכרת יותר בתור שרון ניב,היא חזרה בתשובה ושינתה את שמה לשרה.)

המיילדת האחיות וכו'..

בשבת פרשת שמות,שבוע 41 ביקשנו מהורי שיבואו אלינו שאם נלך ללדת הם ישמרו על הגדול/קטן

וכמובן הם הגיעו עם כל האוכל..שאני חס וחלילה לא יעבוד קשה.

בכ"ג טבת (09.01.10) ב 2 בלילה אני מרגישה צירים בבטן (וזה בא בגלים,הולך וחוזר)

הערתי את בעלי ואמרתי לו שיש לי צירים,בעלי ישר זינק מהמיטה והיה מאושר,ואמרתי לו מה אתה מבסוט?! שבת,לא רוצה ברית בשבת.

התחלנו לתזמן וכל 5 דק' ציר של 40 שניות בערך בסביבות 3 אחרי שעה של צירים החלטנו שעוד שעה אם זה ממשיך בקצב הזה ניסע לי-ם לכיוון הדולה שלי. בעלי רצה ללכת לטבול במקווה ואמרתי לו שילך עכשיו כי אי אפשר לדעת מה יהיה בבוקר,והוא הלך להעיר את אמא שלי מהקרוואן ליד שתבוא לישון עם הבן שלנו. בעלי לא הסכים שאני אשאר לבד. ואני הייתי מאוד עייפה וניסיתי לחזור לישון שכל 5 דק' הציר מעיר אותי. בעלי הלך למקווה כשחזר כבר מצא אותי על הכדור והתחיל לעשות לי עיסוי בכתפיים וברגליים. התחלנו להתארגן ליציאה השעה 4 וקצת ויש צירים כל חמש דק' כל ציר באורך דקה. התקשרתי לדולה שלי |(היה בינינו הסכם שאם זה בשבת אני מתקשרת והיא יודעת שתוך חצי שעה היא צריכה לחכות, ונאסוף אותה) ב 4:45 הגענו אליה,ב- 5 הגענו לביה"ח הר הצופים,איך שירדנו מהרכב קיבלתי ציר רציני אני נשענת על בעלי והוא מחבק אותי והדולה מאחורי עושה לי עיסוי בגב וחצי מחבקת אותי,התחלתי להיקרע מצחוק רק מלדמיין את הסיטואציה (אם מישהו רואה אותנו מהצד) עלינו במדרגות עד קומה 6, באמצע היו עוד כמה צירים ואני והדולה מקבלות את הצירים ופותחות מפרקים על המדרגות ואני מזיזה את האגן וכו'..

מגיעים לקבלה מיילדת מקסימה עושה בדיקת שתן,בדיקה פנימית וכמו שחשבתי אני בפתיחה 4 אני מבקשת חוקן והמיילדת אומרת שקודם נעשה מוניטור. ביקשתי מיילדת שתומכת בלידה טבעית,שאני לא רוצה אפידורל,ורוצה בע"ה ללדת בכריעה על הכסא.במוניטור לא ראו בכלל צירים ואז היא אמרה לי שזה מראה את הדופק שלי..וצריך עוד 20 דק' מוניטור.כבר לא יכולתי לשכב אז הביאו לי את הכדור,והדולה מורידה לי את התינוק עם לחיצות בכתפיים,ואני מקפצצת על הכדור,אנחנו נושמות ביחד ובעלי בינתיים הלך להתפלל ותיקין. שוב המוניטור לא כ"כ תקין כי אני לא בשכיבה וזזה המון,עליתי על המיטה לשכב על צד שמאל כדי שכבר ינתקו אותי מהמוניטור ואני אוכל לקבל חוקן. המיילדת אמרה שהיא יודעת שהכל תקין עם העובר אבל זה נראה כמו ירידות דופק ואם יגיע רופא הוא לא יסכים לשחרר מהמוניטור בקיצור לכסת"ח את עצמם.כל ציר בשכיבה עם המוניטור אני מושכת את הידיים לאחור כמו תליה הדולה שלי קשרה סדין למוט מאחורה.

זה ממש הקל על הצירים,המיילדת חזרה ביקשתי שוב חוקן היא עשתה לי בדיקה פנימית,פתיחה 6

השעה 7:00 החלפת משמרות נכנסתי לחדר 6 המדהים..עם חלונות ונוף משגע. נכנסה מיילדת חדשה ומקסימה שתומכת בלידה טבעית.ניתקתי את עצמי מהמוניטור.. והמיילדת שאלה מי ניתק אמרתי לה שאני שנמאס לי אני רוצה חוקן ומקלחת. והיא אמרה לי שהיא חשבה שאני רוצה ללדת. בקיצור קיבלתי סופסוף את החוקן המיוחל..איך שהיא סיימה ברחתי לשירותים והחלוק מאחורה היה פתוח הדולה שלי רצה אחרי עם סדין אבל אני כבר הייתי בשירותים מאושרת..

אחרי החוקן נכנסנו למקלחת עם הכדור,המים עשו לי טוב,וכמובן גם הדולה המקסימה שלי,לא יודעת איך הייתי עוברת את הלידה בלעדיה. המיילדת נכנסה למקלחת ואמרה בנימוס שאין מספיק מים בכינרת..אז יצאנו ועליתי למיטה בעמידת 6 שאני שמה ראש על הכדור ונחה בין ציר לציר. ככה העברתי עוד כמה צירים חזקים עם נשימה והוצאת קול נמוך.ביקשתי גז צחוק כדי שאנשום טוב יותר בעלי החזיק לי את הגז צחוק ונשמנו ביחד..

המיילדת רצתה לבדוק פתיחה אז נשכבתי בעזרת הדולה שלי על צד שמאל עם רגל למעלה על רגלית והידיים מתוחות מאחור (לפתוח את הסרעפת) המיילדת בודקת פתיחה 7 השעה 8:45 ממש התבאסתי חשבתי שאני כבר בפתיחה מלאה הדולה ובעלי מנסים לעודד אותי שאני קרובה ובקרוב אני אחזיק את האוצר שלי וכו'..בעלי הוציא לי את רשימת האנשים שרציתי להתפלל עליהם.

התחלתי להרגיש יאוש (של שלב המעבר) והמיילדת אומרת לי תלחצי כמו לקקי,אמרתי לה שאני לא מרגישה צורך ללחוץ ואני לא לוחצת לפני פתיחה מלאה. וגם לא נח לי בשכיבה,והיא הציעה את כסא הלידה,בעזרת הדולה שלי ועידודים ותמיכה מבעלי הצלחתי לרדת לכסא הלידה,וישר הרגשתי צורך ללחוץ המיילדת אמרה שאני בפתיחה מלאה ושאני אלחץ שוב כמו לקקי,אמרתי לה שאני לא לוחצת כמו לקקי ועשיתי את הנשיפה הבלומה כמו שהדולה שלי לימדה אותי,המיילדת הייתה בהלם תוך 2 דק' האוצר היה בחוץ המיילדת אמרה לא ללחוץ ונשענתי על הדולה שלי שתמכה בי מאחור ונשמנו ביחד נשימות מהירות במקום ללחוץ,כל הגוף יצא והחזקתי את האוצר שלי. המיילדת שאלה אם אני רוצה לחתוך את חבל הטבור לא רציתי. שקלו את האוצר 3.855 בלי עין הרע, השעה 9:00 בבוקר (רבע שעה אחרי פתיחה של 7)עליתי למיטה והנקתי אותו. הדולה נטלה לי ידיים ובעלי נטל ידיים לתינוק,ועשה קידוש הדולה הכינה לי כוס תה מתוק,והביאה עוגת שוקולד. בעלי עשה בציעה על החלות שהבאנו מהבית (הכנתי ביום שישי) ואכלנו ארוחת בוקר שבת ואני מאושרת אומרת לכולם תודה וכמה שאני אוהבת אותם.

הדולה קילחה אותי והורידו אותי למחלקה לחדר נעים ליד חלון.הדולה חזרה הביתה (שעה הליכה)

חיכינו כבר למוצ"ש איך שהגיע מוצ"ש ישר התקשרתי להורי ואמרתי לאבי שהוא הסנדק,חצי שעה אחרי שבת הם כבר היו אצלנו בביה"ח עם הגדול שהתלהב מהתינוק היה ממש מרגש.

תודה למי שהגיעה עד לכאן לידה קצרה של 4 שעות,סיפור ארוווך.

ממליצה בחום לקחת דולה,וללמוד איך ללחוץ נכון בצירי לחץ וכמובן להתפלל על שליחים טובים.

וואו איזה סיפור מרגשחילזון 123
מזל טוב. כל הכבוד
סיפור מקסים!יוקטנה
תודה ששיתפת אותנו!

( מה את אומרת - שרון ניב חזרה בתשובה? עשיתי איתה קורס דולות אישה מיוחדת מאוד! )
היא המורה שלי..יפעת1
אני גם עכשיו בקורס דולות..
איך קוראים לך?אפשר במסר..שאני אמסור לה ד"ש.
ואוו, ישתבח שמו איזה סיפור.בילי
לגבי המיילדת שאמרה לך לסגור את המים, אני תמיד מתלבטת בשאלה הזאת.
נכון שצריך לחסוך במים, אך בלידה, אם זה כ"כ עוזר זה נשמע לי ממש אכזרי.
הרי ידוע הוא שמי שמבזבז מים בכמויות אלו החקלאים והתשתיות הלקויות.
וזה שמנסים להאשים את האזרחים זה די טיפה בים.
לא יודעת, נשמע לי קצת לא פייר ממיילדת להגיד דבר כזה ליולדת באמצע לידה.
 
בכל אופן נשמע שהיתה לידה מדהימה וכל הכבוד על העמידה על רצונותייך....
 
תרוו ממנו רוב נחת!
האמת שהיא אמרהיפעת1
את זה יפה..ולא כ"כ הפריע לי לצאת מהמקלחת..
 
ב"ה איזה יופי!אם הבנים12
את ממש גיבורה!
 
המון מזל טוב! תזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים ברוב נחת!
 
סיפור ממש מרגש ומדהים, תודה על השיתוף בנס המדהים!
מזל טוב חם מכל הלב, רק נחת!!בת נוגה
מזל טוב גדול!אמהונת
סיפור הלידה שלך נשמע מדהים וחוויתי, ועוד בלידה טבעית, הלוואי עליי..
בע"ה גם את תזכי..יפעת1אחרונה
תודה!
מי שמפרישה חלה לכאןשומרונית
אמנם זה לא קשור לפורום, אבל...
אני מנסה לארגן 40 הפרשות חלה לכמה אנשים וחסרות לנו כמה נשים שמפרישות
מי שמפרישה היום-מחר ורוצה- אנא מסרשי לי ואעביר לך את השמות.
 
פוטרה במהלך ההריון ותפוצהאני ירושלמית
זוועת עולםיהודיה מא"י
תפסה לעצמה ממש ג'וב טוב. רק חודש וחצי עבודה, ו123000 ש"ח. הלוואי עלי.
אילו הייתי בעלת עסק, לא הייתי רוצה להעסיק נשים צעירות. מה יש, לבעל עסק אין זכות להעסיק עובדת שממש תשאר לעבוד אצלו???
ובאותו ענייןיהודיה מא"י
חוק עבודת נשים

9.  הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח)

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות;


בפעם האחרונה שאני בדקתי, חודש וחצי זה פחות משישה חודשים.

לפעמים מתחשק לי לפתוח עצומה על זה "די להפליית מעסיקים!!!" הבעיה היא ששדולת הנשים בטח תתבע אותי על דבר כזה.

ובכלל אני חושבת שבמקום לעודד נשים לצאת לעבודה צריך לעודד נשים להישאר בבית עם הילדים.

זה מקרה מאוד נדיר בד"כ זה ההיפך...אודי-ה
ז"א העובדת היא שמופלת לרעה ולא המעסיק.
הרבה פעמים משתלם לו לפטר אותה ולשלם פיצויים.
זה ממש מעצבן העניין הזה שבתור עובדת אני יודעת שאני לא יכולה להתלונן על שום דבר
ואין לי זכות לדרוש תנאים מסויימים שמגיעים לי כי פשוט יגידו לי
שאם לא מתאים לי אני יכולה ללכת הביתה.
היום הפיצויים מגולמים בביטוח מנהלים והמעסיק בכלל לא נפגע מזה שהוא מפטר אותי.
ואני דווקא חושבת שצריךלעודד נשים לצאת לעבוד כי רובן לא בנויות לחנך ילדים בבית
והיום זה לא כמו פעם שכל הילדים התחנכו בבית באותה חצר עם כל החמולה.
היום לאישה אין במה למלא את היום כמו פעם (אפיה על הבוקר, שאיבת מים וכו....)
ולכן חשוב שהיא תצא לעבוד וזו לא חייבת להיות קריירה.
ואפשר גם לעודד מעסיקים להעביד נשים בהריון ויש דרכים לכך.
בינתיים ממה שאני ראיתי בשטח המצב הוא שהעובדים מופלים לרעה ולא המעסיקים...
גם אם בדר"כ זה ההפךיהודיה מא"י
זה לא מצדיק את העוול הגדול שקרה כאן.
ואני דווקא בשלוף יכולה להביא לך גם מקרים שנעשה עוול לעובדת, וגם הרבה מקרים שנעשה עוול גדול דווקא למעסיק, ואפילו אנחנו נפגענו פעם אישית מהפליית היתר הזאת
ואני באופן נחרץ ביותר נגד החוק המפלה הזה שמחייב לקבל לעבודה אישה בהריון. מעסיק שמחפש עובד מחפש בדר"כ עובד לאורך זמן, ולא מישהו שעוד ארבעה חודשים יוצאת לחופשה של חצי שנה.
והנה דוגמא לאיך שנשים רק נפגעות מאפליית היתר של נשים.
בן דוד שלי התחתן לא כ"כ ממזמן, את כלתו פיטרו ברגע שגילו שהיא הולכת להתחתן. לא רוצים להתעסק אם אישה דתייה נשואה. ואני לא מאשימה אותם, אילו היה לי עסק, הייתי נמנעת כמיטב יכולתי מהעסקת נשים.
אז ממה נתפרנס?נחשונית
גם אני בעד להישאר בבית עם ילדים קטנים ובפועל זה מה שאני עושה. אבל לפעמים מוכרחים לעבוד ולהתפרנס. חבל שהמדינה לא מבינה שכדאי לשלם ולו דמי כיס לאשה שמטפלת בילדיה הקטנים בבית. זה חוסך למדינה כ"כ הרבה: ימי מחלה, רופאים, בריאות, חינוך, רווחה, ארוחות, ומונע כ"כ הרבה תופעות לוואי רעות. אבל עד שזה יקרה, מה הברירה?
בדיוק הרעיוןיהודיה מא"י
במקום חוקים שמעודדים נשים לצאת לעבודה, חוקים שמעודדים (ומאפשרים) לנשים להשאר בבית.
קצבת ילדים מוגדלת למי שלא עובדת, תוספת נקודות למפרנס יחידי וכיוצ"ב
נראה לייוקטנה
שהתייחסו לכך שאם היא היתה נשארת לעבוד עד הלידה, זה היה יותר מ-6 חודשים. 
נשים נכנסות להריון ויולדות. מה - את כולן לא צריך להעסיק? נשים צריכות לתאם הריונות עם המעסיקים שלהן? 
נכון, זה מבאס, אבל זו דרכו של עולם! ונשים צריכות לעבוד לפי רצונן ויכולתן. 
(אמרה יוקטנה שמתבטלת כבר 8 שנים כמעט...) 
מה הקשר?יהודיה מא"י
החוק מתייחס לפיטורי עובדת בזמן הריון, ומה שקובע כמדומני הוא כמה זמן העובדת עבדה בזמן הפיטורים, ולא כמה זמן היא היתה אמורה לעבוד עד ללידה.
ובכלל החוק נועד בדיוק למקרים כאלה, מתוך הבנה שכאשר אדם מעסיק עובד חדש, הוא מצפה לעובד שיעבוד לאורך זמן. לא אמרתי שצריך לאפשר לפטר עובדות ותיקות ברגע שהן נכנסות להריון. 
חוץ מזה שמי שרוצה ללדת כל שנה-שנתיים, אז כן!!! שלא תעבוד!!!! שלא  תעבוד על חשבון מעסיקים שהרבה פעמים גם ככה בקושי גומרים את החודש, וזקוקים לעובד קבוע ולא כזה שעובד חצי שנה כן, חצי שנה לא.
^^^לא נכון, לדעתי...אודי-ה
ברוב המקרים העובדות/ עובדים הם שמופלים לרעה ולא המעסיקים...
זה ממש נדיר מה שקרה בכתבה.
אני צריכה לשתוק על הרבה דברים שהמעסיק עושה כיוון שמבחינתו אני יכולה ללכת...
זה לא מעניין אותו גם אם הוא יצטרך לפצות אותי כי זה כבר כלול בביטוח מנהלים.
אם מישהי יודעת על פיצויים מעבר לביטוח מנהלים במקרים כאלה, אני אשמח מאוד לדעת...
(אני ירושלמית,אם את עו"ד את בטח יודעת משהו בנידון...)
בקיצור המצב לא כזה מזהיר מבחינת העובדים
(חוץ מהעובדים של בעלי... אני מאחלת לכל אחד בוס כמוהו...)
אני חושבת שהמדינה דווקא צריכה לעודד בוסים להעסיק נשים וגם לעודד נשים לצאת לעבודה.
אישה ברוב המקרים לא בנויה ולא יודעת לחנך ילדים בבית וזה לא כמו פעם
שכל החמולה היתה גרה בבית אחד וכל הילדים היו מתחנכים ביחד. וגם אין לה עבודה כמו פעם
באפיה, כביסות ביד, שאיבת מים ועוד.... מה שפעם היה ממלא את כל היום.
סליחה, לא ראיתי שההודעה הקודמת נשלחה אודי-ה
אני חושבת הפוךשושנה1
מצטערת, 
אבל אני חושבת שחייבים להגן עלינוהנשים שרוצות גם לעבוד וגם ללדת,
אני לא יודעת ממה אתן מתפרנסות, אבל בעלי סטודנט להנדסה ואני מפרנסת יחידה (בינתיים),
וכן, יש לי שני ילדים בהפרש של שנה ושבעה ואני בהריון שוב באותו הפרש,
וכן, המעסיקים סופגים את זה וצריכים לספוג את זה, כי 
היום זו אני,
מחר זו אשתו 
או אחותו 
או ביתו, 
או כל אישה אחרת, 
שלמדה תואר ראשון ותואר שני,
שרוצה לעבוד ולממש את כשרונותיה,

אז מה אתן אומרות-
או לא לעבוד או לא ללדת?
זה נשמע לכן הגיוני? ומי יפרנס?
החוקים האלה הם חברתיים,

ושכל מעסיק יעשה את השיקולים שלו,
ואף אחד לא מכריח אף אחד להיות עצמאי או להעסיק נשים בכלל.
הרי כל מעסיק הוא גם בעל של מישהי וגם הוא רוצה שהיא תביא לו ילדים, לא?

סליחה על העצבנות, לא ציפיתי מנשים לכאלה תגובות,
באמת שאני לא מבינה איך נשים יכולות להגיב ככה...


למה המעסיקים צריכים לספוג את זה?יהודיה מא"י
אמרת היום זאת אני מחר זאת אישתו? לא נכון!!! הוא עובד קשה כדי שאשתו תוכל ללדת ילדים...
בחרת במשרה מלאה של אימא??? בבקשה לא על חשבון אנשים אחרים.
ואף אחד לא אמר שלא צריך להגן על נשים בהריון, אבל זה לא המקרה בכלל. מדובר באישה שרימתה בשביל להשיג את העבודה, וכשהוא גילה את הרמאות הוא רצה לפטר אותה. הוא רצה עובדת קבועה, והיא שיקרה כשהיא הצהירה לו שהיא מתאימה לתפקיד.
אמרת שאף אחד לא מכריח אותו להיות עצמאי? אז לך מותר לבחור איזו עבודה את רוצה אבל לו אסור?
ומה זו השטות הזאת שהוא לא חייב להעסיק נשים? אם הוא יעז לא לקבל מישהי בגלל שהיא אישה יתלו אותו בכיכר העיר בפחות או יותר. לפי חוק אסור לאדם לא לקבל לעבודה נשים.
ואת מופתעת לשמוע תגובות כאלה מנשים? אז תני לי לספר לך שאני בבית עם הילדים, מתוך אידאל, וגם מתוך הכרה שאם אני רוצה הרבה ילדים אני חייבת לשלם בשביל זה מחיר אישי. ואני רואה נשים שרוצות ילדים, אבל שאת המחיר מישהו אחר ישלם בשבילן, ואותי זה מרתיח.
יהודיה האם את מגיבה ככה גם כלפי חיילי מילואים?אני ירושלמית
האם את אומרת: 'אתה רוצה להגן על מולדתך מאויבים? בבקשה, אבל תעשה את זה על חשבונך האישי ולא על חשבון המעסיק...' אם עמדתך כלפי חיילי מילואים זהה, ולדעתך מי שרוצה לעשות חודש מילואים בשנה,בבקשה שאשתו תפרנס(בתנאי כמובן שהיא לא תלד...;)) אז סבבה.
אבל אם את רואה את המילואים כצורך חיוני קיומי של מדינת ישראל, וזה מחיר שכולנו גברים כנשים מעסיקים כמועסקים צריכים לשאת בו, אז אני לא רואה כל הבדל בין חופשה לצורך מילואים לבין חופשת לידה, לדעתי לידת הרבה ילדים וילדות יהודים, חיונית למדינת ישראל כצורך חיוני וקיומי לא פחות ויותר מאשר יציאה למילואים. חופשת הלידה היא המילואים שלנו הנשים וכולנו גברים כנשים מעסיקים כמועסקים צריכים לשאת במחיר הזה!!
 אנחנו לא יולדות ילדים רק לעצמנו, פה זה לא אמריקה... הילדים שלנו הם הבסיס בעז"ה לעם הזה ולארץ הזו! כיהודיה מארץ ישראל את בודאי חייבת להסכם איתי...;)
 
נורא נכון מה שאמרת!שירק
לא דומה בכלליהודיה מא"י
א. חיילי מילואים יוצאים למקסימום חודש בשנה, וגם זה בדר"כ לא רצוף. דומה יותר לעובד חולה.
ב. מעסיקים מפוצים על חיילי המילואים שלהם, הם לא מפוצים על נשים שיוצאות לחופשת לידה.
ג. לא דיברתי על נשים שיוצאות לחופשת לידה, מצויין בעיני שנשים יכולות להקדיש את החודשים הראשונים לתינוקות שלהם. מצויין בעיני שאישה יכולה לדעת שלא יפטרו אותה בגלל הריון מעבודתה, זה בוודאי מעודד את הילודה וחשוב מאוד.  חופשת לידה דר"כ אגב היא זכותו של התינוק לא פחות מזכותה של האישה. אבל זה לא המקרה. מדובר באישה שידעה שבעוד 4-5 חודשים הולכת לחופשה של חצי שנה, שיקרה והסתירה מידע זה!!! וזה לא בסדר. גם החוק שקובע שאפשר לפטר אישה בהריון  בחצי שנה הראשונה לעבודתה נועד בדיוק לדברים כאלו, אבל את השופטת החוק כנראה לא מעניין. 

בדרך כלל אני לא אוהבת להכנס לוויכוחים בפורום, אבל הנושא הזה באמת הרגיז אותי, במיוחד שנושא שכבר כואב לי הרבה מאוד זמן. אף על פי שכשעיינתי לאחרונה בחוק עבודת נשים ראיתי ששינו שם כמה סעיפים מוגזמים. ודרך אגב, מרתיח אותי לא פחות מקרים שאני נתקלת בהן של נשים שקיצצו להן שעות בזמן הריון בניגוד לחוק (אבל הם עמותה לא נעים לי לתבוע אותם...)
ובכלל בתוך כל הנושא הזה עולה נושא אחר של בתי המשפט שהפכו את עצמם לרשות מחוקקת. החוק קבע שמותר לו לפטר אותה, אבל לשופטת יש דעה אחרת בנושא.

מנהלת פורום סגור - מזדהה עם כול מילה שלך.פועה
יש עשרות סיפורים על מקרים אבסורדיים שהמעסיק הוא קורבן לחוקים המפלים את הנשים.
 
(אני גם אישה עובדת אבל גם מעסיקה)
דווקא הרבה מעסיקים מעדיפים יולדות ולא מילואימניקיםישתבח המשובח
כמו שהסבירה לי רכזת כח אדם בחברת הייטק, הגברים יוצאים בכל שנה למינימום של חודש (בעלי עשה בשנה האחרונה חודש וחצי בקלות) ואילו נשים יוצאות ל-3 חודשים, אבל לא כולן יוצאות כל שנה, ולא כולן מאריכות חופשת לידה - כך שבממוצע היא חישבה שיוצא לה יותר מילואים מחופשות לידה.
ועד כמה שאני יודעת, המעסיק לא מקבל תגמול על מילואים של עובדים אלא תמריץ כלשהו - כלומר, מדובר על סכום מאד נמוך.
 
מישהי מאד קרובה אלי נמצאת כרגע בהליכים מול מעסיקיה לשעבר, ששיקרו לה במצח נחושה מאז שחזרה מחופשת לידה ועשו ככל שביכולתם כדי לגרום לה להתפטר, כי היא לא הסכימה לוותר על תנאים שמגיעים לה על פי החוק - שמירה על המשרה שהיתה לה, ועוד. ועד היום היא בבית, לא יכולה לקבל אבטלה כי הם מבחינתם לא פיטרו אותה (רק הזמינו לה משטרה כשהגיעה לעבודה, בטענה ש"היא מפחידה את העובדים"...) וכמובן גם לא משלמים לה פיצויים וכלום, והיא עם שני ילדים בבית, ומשכנתא, ברוך ה' שבעלה עובד - אבל זו תקופה מאד קשה. אנשים כאלו צריכים לשלם, והרבה, כדי ךדעת פשוט שהרוע אינו משתלם! אי אפשר לשקר, לגנוב את העובד וזכויותיו, להתנהג בגסות רוח ובנבזות כלפי כל העובדים כולם ועוד לחמוק מעונש. הם צריכים להיענש!
אני מאד מבינה את הצד של המעסיקים שהצגת, יהודיה, אבל מהכתבה בכלל לא נראה שהיא שיקרה - החוק מחייב לדווח על הריון רק מהחודש החמישי לקיומו, כך שבקלות ייתכן שהראיון נערך כשעדיין לא חלה חובת דיווח, ולכן היא פעלה על פי חוק.
ורוב העובדות שאני מכירה ממש לא עסוקות בלסחוט כך מעסיקים - לא כולן עורכות דין, ורוב האזרחים נרתעים מכל קשר עם בתי משפט והתחום כולו...
 
אגב, כדי לאזן את התמונה, לבעלי יש חבר מהמילואים שפוטר אף הוא ממשרה חשובה מאד, רק בגלל שיש לו חודש וחצי מילואים בשנה... והמנכ"לית אמרה לו, אם תנסה לתבוע אותי אני אכחיש, ויש לי גיבוי של מלא ניירות להוכיח שזה לא בגלל המילואים. אבל אם תתחיב לא לצאת למילואים - אני משאירה אותך בעבודה...
 
כך שנראה לי שצריך סייעתא דשמיא גם בזה, ולהיות נקיים כלפי אלוקים ואדם.
בעיה שלו שהוא פיטר אותהשירק
כולם יודעים שלא מפטרים אישה בהריון.
 
החיים מורכביםאנונימי (פותח)
ואת זה את חייבת להבין!יש אינספור פתרונות יצירתיים לשילוב של אמהות וקריירה (או רבות שעובדות בשביל הפרנסה..) את בחרת בדרך מסויימת של להשאר בבית ואת בעצמך טוענת שאת מוותרת גם בשביל פתרון זה שהוא לכאורה קל..(ואולי בין שורות אפשר להבין שלא כל כך).
 
 
אל תשליכי ממקרה ספציפי על כלל המקרים הרב ממש הפוכים! 
 
קבלי בהבנה ובאהדה את הבחירות של הנשים ואת התמיכה של המדינה בהן!הם עבדו בשביל זה קשה!
 
ובנוגע להטבות לאמהות-הלוואי באמת צריך לקדם הטבות כאלה כך נוכל לראות אמהות רבות שנשארות בבית (כי יש ממה לחיות) ורגועות הרבה יותר עם הילדים
את מדברת ממקום מאד אישי וצרשושנה1
את אישה שבמקרה היא גם לא עובדת לצורך גידול הילדים,
וגם אישתו של עצמאי,
וגם מישהי רימתה אתכם פעם.
זה המקום שלך, וזה באמת מובן,
אבל, תארי לעצמך שהיה לך בעל אברך והיית חייבת לעבוד כדי לפרנס.
מה היית עושה אז?
או בעל שמצליח להשתכר רק שכר מינימום, וזה לא מספיק לכם לפרנסה, ואת חייבת, אבל חייבת לעבוד?
ומצד שני- מוטלת עלייך החובה והזכות להרות וללדת,
אז מישהו צריך לספוג את זה.
אז בלית ברירה זה המעסיק, שאגב הוא לא משלם לך  משכורת בחופשת לידה ויכול להביא לך מחליפה.
חופשת הלידה אמנם הוארכה לחצי שנה אבל בפועל היא עדיין שלושה וחצי חודשים. לרוב הנשים שאני מכירה ממש אין כסף להפסיד שתיים וחצי משכורות.
 
דבר נוסף- ולדעתי הכי חשוב- חופשת לידה היא לא פרס ליולדת, אף אחת לא עושה חיים,
אחרת כולן היו יולדות כל שנה.
 
חופשת לידה היא מתנה שהחברה כולה משלמת עליה (ע"ע ביטוח לאומי) עבור התינוק, כדי שיקבל את הטיפול של אמו, לפחות שלושה וחצי חודשים.
 
 
תרשי לי לצטטשושנה1
"ואפילו אנחנו נפגענו פעם אישית מהפליית היתר הזאת"
זה מה שגרם לי להבין שגם אתכם רימו.
 
אם מעסיק לא גומר את החודש,
הוא יכול ואף צריך לסגור את העסק.
עסק שלא עושה רווח זה לא בגלל איזה עובדת שיצאה לחופשת לידה, ארוכה ככל שתהיה.
 
אם מעסיק היה יכול לבחור של להעסיק נשים או נשים בהריון, מה שאסור לו כיום,
אז אף אחד לא היה מעסיק נשים.
אולי בתור מזכירות, או  מורות, אבל לא בתחומים אחרים.
לכן החוק צריך להגן עלינו, הנשים העובדות,
גם אם זה יוצא מפרופורציות לפעמים.
 
אני ורבות כמוני לא יכולות גם אם רוצות לגדל את הילדים בבית ולא לעבוד,
ואני ממש לא מרגישה צורך להתנצל על של מפטרים אותי אחרי שתי חופשות לידה ולפני השלישית.
אף אחד לא עושה לי טובה אישית אלא זו החלטה של המדינה כדי לאפשר ילודה גם לנשים עובדות או לאפשר עבודה גם לנשים יולדות.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^נעמונונונה
לשון החוק מצדדת באשה התובעתאמא_עובדת
כאשר אשה בהריון נמצאת בעבודה פחות מששה חודשים מותר לפטר אותה רק מסיבה שאינה קשורה להריון.
("ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון"), במקרה הספציפי הזה ברור שהפיטורים היו רק בגלל ההריון בגלל שלפני שידעו שהיא בהריון היו מרוצים ממנה.!
אם אשה הרה נמצאת בעבודה יותר מששה חודשים אסור בכלל לפטר אותה.
לדעתי אתן מפספסות פה את הנקודה.mosonאחרונה
אני חושב שהשאלה היא לא מי אמור לשלם את המחיר של חופשת לידה \ הריון (או מילואים) העובד או המעסיק.
המדינה החליטה לעודד אישה ללדת ע"י חוק שנותן (בצדק) זכיות מינמליות לאישה בהריון\ יולדת.
הנקודה היא שהמדינה עושה לעצמה חיים קלים - היא מחליטה לעודד אישה ללדת (או לחייב חלק מהגברים בשירות מילואים) - אבל בפועל היא זורקת את המחיר על העובד ועל המעסיק.
בפועל יש 2 אפשרויות:
  1. או שהמעסיק משלם את המחיר של עובד \ עובדת שנעדר מהעבודה למילואים \ חופשת לידה - והמעסיק סופג את הנזק לבד והמדינה לא חושבת לפצות אותו.
  2. .או שהמעסיק נמנע מלהעסיק נשים נשואות צעירות ואז העובדת היא שנפגעת.
המצב הנכון הוא שהמדינה תיקח אחריות ובמקביל לחופשת לידה שהיא ממנת ליולדת היא תקים מנגנון לפיצוי המעסיק.
כיום בפועל העובד והמעסיק משלמים את המחיר של החוק שפוגע בשניהם. המדינה כאילו דואגת לעידוד ילודה אבל על חשבון אחרים.
איך גומלים ילד מהנקה?אנונימי (פותח)
שלום לכולם
 
ב"ה נכנסתי להריון.
הילדה שלי בת שנה וארבעה עדין יונקת.
היא לא מוותרת וממש קשה לי (נפשית) לא לתת לה.
בכל מקרה אין בררה, אני לא מעוניינת להניק תוך כדי הריון.
 
איך עושים את זה? בהדרגה? בבת אחת? מה נותנים במקום? היא לא שותה בקבוקים..
 
ממש קשה לי לנתק אותה מזה.
 
תודה זה ממש דחוף.
 
 
כמה את מיניקה אותה?raka
אני עשיתי את זה בהדרגה. הגדול ינק 3 פעמים ביום (בוקר, צהרים, ערב) וכשגיליתי שאני בהריון הורדתי בהדרגה לבוקר וערב ותוך 3 שבועות סיימתי להניק. לא היה קל (לא לי ולא לילד) אבל זה הצליח...
בהצלחה
מזל טובאמא מסורה
אני גם נכנסתי להריון בזמן הנקה, כשגיליתי את ההריון, התחלתי להוריד את ההנקות שהיו הכי פחות חשובות לו- אחה"צ, ובימים שלא עבדתי הוא היה איתי בבית ואז ינק גם לפני הצהריים, שתי הנקות אלו הפסקתי די מהר, בהפרש של כמה ימים. לא הפסקתי מיד את שתיהן כי חששתי מגודש (למרות שבד"כ אומרים שבהריון לא נוצר גודש גם אם מפסיקים בבת אחת).
 
מאוחר יותר (כשהייתי בערך בשבוע 8-9), הורדתי את הנקת הערב ורק בסוף את ההנקה של הבוקר, אותה היה לי הכי קשה להוריד כי זה מאוד זמין ולא היה לי כוח בבוקר להתחיל להתעסק עם בקבוקים.
 
כל התהליך הזה היה כחודש, והבן שלי היה בן שנה כשהפסקתי לגמרי.
 
בתהליך הזה היה נראה לי שההדרגתיות הייתה יותר בשבילי מאשר בשבילו כי הוא לא דרש את ההנקה אם הוא לא קיבל, מהבחינה הזו- ההפסקה הייתה קלה.
 
אני גם בעד לא להניק בזמן הריון, ובכל זאת לקחתי את הזמן ולא הייתי לחוצה להפסיק מיד, כי אני ידעתי שאם ההריון תקין, אפשר להניק במהלך הריון וזה לא פוגע בעובר.
 
תקבעי לך דד ליין שבו את מפסיקה להניק לגמרי, נאמר חודש- חודש וחצי, מה שמתאים לך, רק תקבעי פרק זמן סביר כדי שיהיה לבת שלך אפשרות לעכל מה שקורה ושלא יהיו לך אכזבות שהגעת לזמן שקבעת ועדיין לא הפסקת לגמרי.
 
אני נתתי לו, במקום הנקת הבוקר, חלב מחוממם מעט (חיממתי חלב על הגז, בלי תוספת מים) בבקבוק, אבל את יכולה לנסות גם בכוס. אני ראיתי את זה שכמו שאנחנו שותים קפה בבוקר, גם הוא צריך משהו כזה, עד אז הוא היה יונק וכשהפסקתי הוא צריך תחליף. כיוון שלא רציתי עדיין להתחיל איתו שוקו וסוגי משקאות שונים החלב היה הפיתרון האידיאלי.
 
כדי שהגמילה תהיה לא קשה מידי- את צריכה להיות החלטית בהחלטה הזו ולשדר את זה לילדה שלך, כשאת מחליטה להוריד הנקה מסוימת, אל תוותרי לה ואל תשברי נפשית.
במקום זה תתני לה הרבה חום ואהבה, תציעי לה תחליפים אחרים- משהו לנשנש במקום- פרי/ ביסקוויט, משהו שמקובל עליך שתאכל, תסיחי את דעתה ע"י סיפור/ משחק משותף העיקר שהיא לא תחפש את ההנקה.
 
גמילה קלה
 
מצטרפת לחברותיוקטנה
ולהמלצה על הדרגתיות, במידת האפשר.
בסך הכל, עם התקדמות ההריון הטעם של החלב משתנה (בעיקר משליש שני והלאה), ובסך הכל אני מאמינה שיעבור בקלות בע"ה
תודה לכולם -עזרתם ליאנונימי (פותח)
דווקא רציתי לחתוך ולסיים מהר. כי חשבתי שזה יהיה יותר קל לילדה, אבל אם אתם אומרות...
 
אז בשלב הזה, אני מורידה את הלילה ונקווה שילך בקלות.
את גם יכולהאמהונתאחרונה
לתת לה בבוקר חלב חם כמו שאמרו כאן בכוס סגורה עם פייה, זה יכול להוות השלמת חסך של מציצה אבל לא בקבוק אלא כוס...וגם היא יכולה לשתות את זה בשכיבה- דומה להנקה. ומצטרפת לשאר העיצות. שיהיה בהצלחה והרבה תפילות על גמילה קלה והריון קל ובריא
אם לא מתאים לפורום אעביר..אמהונת
אני צריכה חיזוקים . אני עם ביתי בת השנה בבית, ושומרת על עוד תינוקות. הפסקתי להניק אותה בשבועות האחרונים. ושתהיה בריאה ו-ה' ישמור אותה, ממש קשה לי איתה היא 90% מהיום רוצה שארים אותה, ואשב לשחק איתה, לבשל, לאכול , ללכת לשירותים הכל בליווי שלה, ורוצה שארים אותה ובכיות. היא ישנה בבוקר ב11 פעם אחת לשעה וחצי שעתיים שאז אני משתדלת לבשל, לסדר(גם שאר התינוקות יושנים יחד איתה). הפלוס הוא שב6 היא הולכת לישון ללילה!ברור שמתעוררת באמצע .. אני אוהבת אותה הכי בעולם, והיא כזאת מתוקה, כבר אומרת הרבה מילים שבא לאכול אותה אבל לפעמים זה כבר מעיק שאני לא נושמת!!ובעלי חוזר רק בערב.ואני בתחילת הריון ולא מספיקה להרגיש את זה, חוץ מעייפות וחולשה.וגם שהנקתי היא היתה ככה,רק שנראה לי שהחמיר. והיא כל היום מקבלת ממני נשיקות וחיבוקים ויחס ושירים וסיפורים אבל זה נראה ששום דבר לא מספק אותה. רק לחזור אליי לבטן.. חיזוקים ועיצות בבקשה
אויש... חיבוקveredd
קודם כל, את נשמעת אמא מדהימה, באמת!!!
רואים שאת רוצה רק להיטיב עם הבת שלך. לדעתי, (ומדגישה- זוהי רק דעתי) מה שייטיב איתה זה שתצרי ממנה קצת מרחק- פיזי. זאת אומרת, תתני חיבוקים, ונשיקות, אבל תבהירי לה שאחרי כמה דקות כאלה, אמא יכולה לשבת ולנוח בצד, ואם היא רוצה אותך, תשירי לה, ותקראי לה סיפורים- אבל היא ממש לא חייבת להיות מרוחה עלייך ככל הזמן.
עברתי את אותו דבר עם הבן שלי. באמת, שלי לא היה ניסיון ולא חשבתי שבכלל יש ילדים שהם לא כלכ היום על ההורים שלהם. כשהוא למד ללכת, הוא התחיל לשמור מרחק, וכיום הוא משחק לבד הרבה יותר, למרות שאני עדיין הרבה איתו. דבר מאוד חשוב הוא שהיא תדע שיש דברים שאת עושה- בלעדיה. ולא משנה כמה היא מתחננת. לשירותים את הולכת בנחת ולבד. כשאת מסדרת, היא יכולה לעזור אם היא רוצה, אבל בעיקרון- את לבד. תתחילי מדבר או שניים שאת עושה ממש ממש לבד, לא משנה כמה היא רוצה להיות עלייך, ואולי המצב ישתפר...
מעריצה אותך שאת בבית!אנונימי (פותח)
כל הכבוד! אני אמא לשלושה (רביעי בדרך..) ואחרי 3 חודשים של חופשת לידה אני מטפסת על הקירות!!!(שתי פעמים מתוכן חזרתי לעבוד כבר אחרי חודש וחצי...) בכל אופן, עצה קטנה-מומלץ לארגן לך פעם בשבוע  ערב חופשי. לא להבהל-את לא אמא רעה אם את משאירה את ביתך האהובה עם מישהו (שאת סומכת עליו כמובן!!! ואם אין, גם בעלך יכול להיות לעייזר.). בערב הזה את עושה משהו שאת ממש ממש ממש אוהבת- הולכת לחוג או שיעור, נפגשת עם חברה בבית קפה, קונה בגדים, או כל דבר שעושה לך טוב. העיקר- משהו למען עצמך בלבד.
לדעתי יותר משזה נותן כח, זה מחדש את ה"געגועים" החיוביים לילדתך המקסימה, ועוזר לפגישה המחודשת שלכן להיות יותר מלאת כוחות.
בקשר ל"הימרחות" שלה עלייך, אין לי ממש נסיון בתחום כי, כאמור, הילדים שלי במסגרות מגיל קטן, ועד שהם מגיעים הבייתה אני דווקא שמחה שהם "נדבקים"...
בהצלחה והרבה חיבוקים...
 
 
וואי וואי וואיייידבי חיה
ראשית, אני מצטרפת לחיזוקים של כל החברות כאן. מה שאני חושבת בקשר לבייבי העתידה להיות גדולה... אני חווה אותו דבר בקשר לבת בת שנה ושלושה. לפעמים היא פשוט דבק. (חמודה, מדהימה..) אני איתה בבית כשאני לא בעבודה כי התשלום למטפלת לפי שעות.... ולפעמים חוץ מלרדוף אחריה או לטפל בה לא עושה כלום. אבל לפעמים "נופל ל י האסימון" - מתי באמת אני מתייחסת אליה מיוזמתי? יושבת איתה? וכו' תמיד היא סביבי ב"ה... ואפילו ביום לחוץ, כשאני קולטת את זה, פשוט יושבת איתה כמה דקות עם משחק או ספר וזה מספיק לה לעוד פרק זמן של תעסוקה עצמאית.
אני חושבת גם שאם היא לא הולכת עדיין, יותר קשה לה להגיע לאן שהיא רוצה וצריכה את עזרתך.
ועוד שאלה:  אולי קשה לה עם זה שיש ילדים שמתחרים איתה על אהבתך? (לא באה לעשות לך נקיפות מצפון...רק מחשבה)
וגם--- הפסקת להניק לא מזמן, זה בטוח עדיין חסר לה!
לסיום, לעניות דעתי קושי שלך כפול ממש ומכופל: גם הריון, גם לעבוד עם תנוקות בתוך הבית ובלי קשר עם מבוגרים וגם תנוקת "קשה". תנסי לשחות מתחת למיים.... תנוחי כמה שאת יכולה (למזלך שהיא הולכת לישון כ"כ מוקדם) ותפרגני לעצמך יציאות פעם בשבוע לפחות. זה אויר לנשימה ממש!!!
(אתמול פירגנתי לי אחד כזה לאחר תקופה ארוכה.. איזה כיף זה!)
תודה רבהאמהונת
אני דווקא מתייחסת אליה הרבה מיוזמתי, לא תמיד יש לי כוחות לעבודות הבית וכו אז אני בזמן הזה יושבת איתה. וזה לא סתם שהיא כבר מאוד מבינה ויודעת הרבה מילים, זה תוצאות(ככה נראה לי) של ישיבה עם אמא אחת על אחת, עם שירים, סיפורים, משחקים...
התינוקות האחרים שאני שומרת עליהם, הם ההיפך הגמור ממנה, הם בנים ובשונה ממנה הם מעסיקים עצמם נהדר, רוב היום, וברור שהם מקבלים ממני יחס חום ואהבה אבל הם פחות דורשים זאת, אז יוצא שהיא ממש לא מרגישה מקופחת, וגם כל אחה"צ אני איתה לבד, בעיקר מרוכזת בה כך שחסכיי אהבת אמא אין לה על בטוח...
אבל אל תדאגי לי כ"כ, כל אחהצ של שמש אנו יוצאות לגן שעשועים וכו אז זה לא שאני מנותקת מסביבת מבוגרים לגמרי, למרות שלפעמים יש רגעי שבירה..אבל סה"כ טוב לי.זה אופי ביתי כזה..בקיצור  התפילות עוזרות ברוך ה, ויש ימים טובים יותר  ויש פחות..ותודה רבה על העיצות והנוקדות למחשבה 
גם לנו יש אחת כזו בביתלילך זוארץ
אני מצטרפת פה לעידוד של כולן יש לי גם אחת כזו בבית !!!
היא כבר כמעט בת 4 השנתיים הראשונות איתה נראו כמו שאת מתארת רק שהוא לא ישנה יותר משעתיים רצוף גם בלילה וגם ביום מאז שהיא נולדה עד בערך גיל שנתיים , היא ינקה עד גיל שנה ו4 חודשים שכר ההתי בהריון שוב ולא הצלתי לגמול אותה מהנקה , בכל אופן בערך שהבן אחריה נולד הבנו שהיא פשוט זקוקה ליותר מגע וגם למגע מסויים זה ממש היה צורך פיזי - התחלתי להתעניין בנושא והגענו למסקנה שפשוט היא סובלת מתחושתיות יתר ואנחנו הפסקנו להקשיב לכל הערות הסביבה והתחלנו לעזור לה לקחנו אותה לשחיית תינוקות עשינו לה עיסויים כל יום תלינו נדנדה באמצע הסלון ... ועוד בקיצור סיפקנו לה תחושות לכל אורך היום וזה עבד היא התחילה לישון בלילה ולהיות עצמאית במשך היום , אני ממש ממליצה לך לקרוא קצתבאינטרנט על הנושא ולקרוא את הספר הילד הלא מתואם - יכול להיות שלא הכל יתאים לה אבל זה יתן לך רקע כללי איך להתמודד איתה - יותר נכון לתת לה כלים להתמודד עם העולם
 
בכל אופן אל תתיאשי את תמצאי את הדרך לאט לאט לעזור לה ולך ובנתיים כמו שכולן כאן  אומרות תפרגני לעצמך תצאי ותנסי לעשות דברית שאת אוהבת (לא חייבת ) שהיא ישנה .
 
 
שבת שלום  ובהצלחה
 
 
תודה לכולן על העיצות והחיזוקים ה' ישמור אתכםאמהונתאחרונה
המלצה לרופאת נשיםאנונימי (פותח)
הייתי שמחה לקבל המלצה לרופאת נשים מאזור המרכז (רמת גן, בני ברק, גבעתיים). אנ צריכה רופאה עם מעקב הריון ןעם קצת סבלנות ואמפתיה למטופלת. אני שייכת לכללית ועברנו דירה לא מזמן - תודה!
למי שמתמצאת בעניין התפתחות ילדים ומעקב גדילהדבי חיה
מקווה שזה מתאים לפה...
בבית הספר של ביתי נערך מעקב גדילה.
הילדה בת 11.
אני אכתוב את התוצאות ושואלת מה הפירוש?
הגובה: 148. טווח אחוזונים: 50-75
משקל: 31 ק"ג
ט. אחוזונים: 10-24
 bmi 14.15
טווח אחוזונים -5 (מינוס 5)
 
לאור מימצאי הבדיקה התלמיד מופנה להמשך מעקב אצל רופא.
 
מישהי יכולה לפרש לי מה הבעיה? מה הפער?
מבינה מעטאמא מסורה
כדי לדעת איפה ילד ממוקם ביחס לבני גילו מבחינת גובה/ משקל, בנו אחוזונים לפי הממוצע של האוכלוסיה באותה קבוצת גיל. אחוזון אמצע= ממוצע של האולוסיה הוא אחוזון 50, האחוזון הכי נמוך הוא 3 והכי גבוה הוא 97.
 
לגבי הבת שלך:
הגובה שלה נמצא באחוזון 50, כלומר ממוצע לגיל.
המשקל נמצא באחוזון נמוך, אבל עדיין בתוך הנורמה.
אין לי מושג מה זה bmi, מה שכן הוא מתחת לאחוזונים, זה מחוץ לנורמה בגיל שלה- יתכן שבגלל הממצא הזה שלחו אתכם להמשך מעקב, אולי גם בגלל המשקל (למרות שהוא נמוך, אבל נחשב לתקין).
 
בד"כ כשעושים מעקב בבי"ס ויש ממצא קצת בעייתי, הם מיד שולחים למעקב, כדי לשלול דברים ושלא יאשימו אותם בחוסר טיפול (הם מכסים את עצמם מבחינה משפטית- שלא יבואו אליהם בטענות).
 
אם חשוב לך לדעת לפני שאת הולכת לרופא, את יכולה לחפש בגוגל מה זה bmi.
 
בהצלחה
 
 
 
BMIיהודיה מא"י
זה מדד גובה-משקל.
הנוסחא היא כזאת (אם אני זוכרת נכון) המשקל (בקילו) לחלק לגובה בריבוע (רק הגובה בריבוע, גובה במטרים) אני יודעת שאצל נשים צעירות הנתון הזה צריך להיות בין 19-24. פחות זה תת משקל, יותר זה עודף משקל. אני יודעת שאצל ילדים המספרים קצת שונים, אבל קצת ואני לא יודעת לאיזה כיוון.
ועכשיו תסתכלי על הבת שלך - נראה לך שהיא רזה בצורה לא נורמלית? סוף כל סוף המערכת הרפואית לא יודעת להתמודד עם חריגים (ואל תאשימו אותה, אנחנו כבני אדם קשה לנו בקטע הזה)
מצד שני תת משקל יכול לגרום לכל מיני בעיות קשות, כך שאולי שווה להטריח את עצמך לפחות פעם אחת לרופא בענין הזה.
היא רזה מאז שנולדה ועד היום...דבי חיה
ממש מקל מטאטא. אבל בשביל זה לא צריך מדדים.
מה שהאחות הסבירה לילדות זה למשל שאפשר לגלות צציליאק בצורה כזאת שמונע גדילה הגיונית. אנחנו בדקנו את זה עוד כשהיתה קטנה, ככה שאני יודעת שהיא לא ב"ה.
ויש לנו עוד רזים במשפחה... מה לעשות. (אחרי הלידה כולן משמינות, אל תאגה!)
תודה לכן.
שבת שלום.
אפשר לשאול את הרופא...ישתבח המשובחאחרונה
בעיקרון האחות רוצה לוודא שכל הילדות בכתה בריאות וגדלות היטב, ושאין ילדה שסובלת מאיזו בעיה שניתנת לפתרון, וכך למנוע ממנה מחלה או התפתחות לקויה, כמו למשל הצליאק.
הכלים שלה לבצע זאת זה ע"י ממוצעים ואחוזים - אומרים שרוב הילדים הם בגובה מסוים, משקל מסוים, BMI כפי שרשמה יהודיה הוא מדד שמאפשר בימינו לגלות יתר משקל והשמנה מסכנת חיים, ולעיתים רחוקות יותר תת משקל.
את, כאמא, יודעת שבנות המשפחה הן אכן כאלו "מקלות מטאטאים", ולכן את רק צריכה לשאול את עצמך אם היא ילדה בריאה בדר"כ או שסובלת מוירוסים, חיידקים או מחלות לעיתים קרובות. האם היו במשפחה הרבה בנות שסבלו מבעיות פוריות, התפתחות, תסמונות מטבוליות, הפרעות בלוטת התריס או משהו בולט אחר? אם לא, והבריאות בדר"כ בסדר, אז אפשר לעדכן בכך את הרופא ושלום על ישראל.
ואם התשובה לאחת השאלות הנ"ל היא "כן", אפשר לבדוק עם הרופא אם זה קשור למשקלה הנמוך ואם יש מה לעשות בנדון.
ברכה והצלחה, והרבה בריאות.
עצירות לתינוקת- דחוף!!שיר מזמור
הבת החמודה שלנו בת חמישה וחצי חודשים
יונקת כמעט בלעדית (מטרנה פעם ביום מאז שחזרתי לעבודה-4 שבועות, כל השאר חלב שלי )
בשבוע האחרון התחלנו עם בטטה (כפית עד שתיים ביום) ונראה לנו שזה גורם עצירות-- מיציאה פעמיים שלוש ביום הילדה ירדה לפעם ביום וקקי כהה וקשה יותר ממה שהיה לה שבא אחרי מאמצים מרובים..
בנוסף מזה 48 שעות היא לא הויאה כלום!! והיא מייללת שכואב לה . ממש מסכנה. ניסינו את כל הטריקים שעוזרים לה תמיד- עיסוי בטן, שמן זית בפי הטבעת, לחיצות למיניהם וכו' וכלום. יוצאים גזים מדי פעם אבל יציאה אין לה.
 
 
למישהי יש עצה?
(אמרו לי לתת מיץ של עגבניה- אבל ככל הידוע לי עגבניה היא אלרגנית- מותר בגיל הזה?)
לשיריעל -ND
תבחני את מה שאת אוכלת.
תדאגי, שתינוקת תשתה מים (בנוסף להנקה)
אם את חושבת שתינוקת רגישה לבטטה - אל תתני לה! מה שטוה לאחד - לא טוב לשני. בטטה זה דבר מעולה, אבל אם היא רגישה אליו ומגיבה בעצירות, אז שתוכל דברים טובים אחרים.
תרגישו טובאנונימי (פותח)אחרונה
לא יודעת אם עגבניה עוזרת נגד עצירות, אך לא נראה לי שמעל 4 חודשים יש בעיה לתת מיץ- רסק עגבניות
(מבחינת אלרגיה).
עצה/רעיון-מתנה למילדתשלה שוב
היתה לי מילדת ממש ממש מקסימה, ואני רוצה לקנות לה משהו, חשבתי על ארוחה זוגית באיזשהי מסעדה, מה דעתכן??
האם יש לכן רעיון גם איפה? היא מירושלים ויש לציין שהיא חרדיה- אז חייב להיות מהדרין.
או האם יש רעיון אחר?
לדעתי רעיון חמוד!!!גם את ממש חמודה!אני ירושלמית
יפה מצידך לרצות להביע את הערכתך במתנה אישית...
לדעתי מסעדה זה נפלא! יש את קפה רימון במימלא (מהדרין), מקום נעים עם נוף מדהים לחומות... וגם האוכל טעים... אה וגם לא יקר... צריך עוד משהו?
לדעתי מסעדה זה בעייתיכינוי סתמי
למיטב ידיעתי רוב החרדים לא יאכלו במסעדה בהכשר רבנות מהדרין, אלא אם יש גם הכשר בדצ, ואז גם את מסתבכת כי יש המון בדצים בהמון רמות, החל מזייפנים ועד לרמה הכי גבוהה. נדמה לי שכולם יאכלו במקום בהכשר של העדה החרדית, אבל אישית לא נתקלתי בית קפה או מסעדה בהשגחתם, חוץ מפלאפל ופיצה, אבל זה בטח לא הכוונה שלך...

נראה לי שהייתי הולכת על משהו סמלי כמו עציץ או זר פרחים, או אולי כלי הגשה או שעון קיר, או ספר טוב בנושא המיילדות, וכולם כמובן רק עם פתק החלפה.

בהצלחה
הערה נכונה מאוד!!+mp8
בביח' פוריה יש בחדר המתנה הרבה תמונות ממוסגרותאנונימי (פותח)אחרונה
של התינוקות שנולדו כשהם יותר גדולים עם ההורים המאושרים והקדשה למילדת המהממת.
אשרייך שהיתה לך מילדת כזו שאת רוצה לתת לה מתנה....
האם להתחסן או לא?אנונימי (פותח)
שלום לכולכן!
עד כה היתי קוראת סמויה שנהנת מחכמתכן...כרגע אני שמחה להצטרף אליכן ולקבל את חוות דעתכן.
אני ב"ה בהריון והפנו אותי להתחסן נגד שפעת החזירים.חלק תומכים בזה, וחלק אומרים שלא עקב הסכנות הטמונות בכך. האם יש פה משהי בהריון שהתחסנה? עזרו בעצות מה לעשות??? אשמח לקבל תגובות מכן שיהיה המשך יום טוב! 
איזה סכנות?נחשונית
גם אני בהריון, שאלתי את הרופא שלי והוא אמר: כיון שממליצים, תתחסני. והתכוונתי להתחסן. אבל איזה סכנות יש?
דבר ראשוןאנונימי (פותח)
 שמעתי מדודה שלי על ילד שחוסן ואחרי שבועיים השתתק ה' ישמור.
דבר שני קראתי מכתב של פרופסורית אחת מארה"ב שכתבה להמנע מהחיסון עקב המרכיבים המסוכנים של החיסון... 
איזה לא?בילי
יש המון סכנות ה' ישמור. תחפשי באינטרנט יש הרבה מידע.
זה חיסון לכל דבר וכמו שלא נותנים חיסונים בהריון זה אותו רעיון.
הם יצרו היסטריה מוגזמת מסביב לעניין הזה במטרה להלחיץ אנשים סתם.
 
מצד אחד נשים בהריון יותר רגישות לשפעת מצד שני הן גם עלולות להגיב ביתר רגישות לחיסון.
 
זו צריכה להיות החלטה ממש אישית, וסתם המלצה להקפיד כמה שיותר
על תזונה בריאה שינה מספקת וכושר גופני וכך גם אם ח"ו נדבקים יש יותר סיכוי לעבור את זה בטוב בע"ה. 
שיש המוןאנונימי (פותח)
סכנות זה נכון והכל כמובן בידי שמים אבל האם החיסון הוא בגדר השתדלות שצריך לעשות למניעת הדבקות בשפעת או שבעצם ההמנעות מהחיסון עדיפה במצב זה? ואם יש משהי שחוסנה בהריון אשמח אם תתן לי מנסיונה בענין....   
אני מסכימה עם ביליveredd
גם אם מישהי בהריון התחסנה פה זה לא ממש יעזור לך, כי החיסון יכול להשפיע באופן שונה על כל אחת. למה שלא תתיעצי עם מכון פועה? ולבינתיים פשוט תחזקי את עצמך כך שזה לא יפגע בך.
אני חושבת שההשתדלות הכי טובה היא לדאוג לבריאותךבילי
עד כמה שאפשר.
 
אישית, אני לא אקח חיסון שיש בו סיכוי קטן שיפגע בי ח"ו
כשהסיכון מהשפעת הוא עדיין לא נחשב כזה גדול.
 
וזה ממש אישי, אני ממש מתלבטת אם זה היה בסדר שכתבתי את דעתי קודם.
כמובן שאת צריכה לחקור כמה שאת יכולה ולעשות את ההחלטה שתגרום לך להיות הרגועה ביותר.
 
בהצלחה והרבה בריאות.
 
 
 
אני מנסה להמנע מלהגיב על כל מה שקשור בחיסונים ...לילך זוארץ
אבל על זה באמת קשה כי הגישה שלי מאוד חד משמעית בעניין ( וזה רק משהוא שלי וכמובן שכל אחת תחליט בעצמה )
אבל למה לכן להכניס רעל לגוף שלכן !!!! ????  השפעת הזו שפעת חדשה לגמרי - מוטציה מעבדתית לשפעת לפי הרבה מחקרים ובדיקות , החיסון לשפעת הוא גם רעל גמור גם יכול לגרום לתופעות לוואי כמו כל חיסון וגם הוא חדש ולא יודעים מה יהיו ההשפעות שלו לטווח ארוך !!!!
השפעת הזו היא שפעת כמו כל השפעות עם אותם הסימפטומים כל חורף יש "מגפת שפעת " חדשה שמלחיצים אותנו בתקשורת ממנה וצריך לשים את זה בפורופורציות אני חושבת שההשתדלות של כל אשה בהריון או אמא זה לדאוג לילדים שלה ולעצמה וחשיבה של להתחסן מפני משהו שאולי עלול להופיע היא - איפה האמונה שלנו ?
צריך לפי דעתי להתפלל על הבריאות כל רגע ומצד שני לשמור על עצמנו ע"י אורך חיים בריא פחות לחץ תזונה נכונה וכו ...
חוץ מזה שהמון רופאים לא מוכנים להתחסן בחיסון הזה וכך גם אנשי צוות רפואיים - צריך לחשוב פעמיים למה??
 
 
בכל אופן מקווה שלא הגזמתי בתגובה פשוט כל כך מלחיצים את כולנו בקופת החולים מתקשרים לבתים וכו
ורק הלחץ הזה יכול לפגוע בנו מכל הבחינות - אני מכירה המון משפחות שעברו כבר איזה שפעת קשה החורף וגם אצלנו בבית היא עברה וברוך השם כולם בסדר ( זה באמת שפעת מאו קשה ואלימה אבל עם מנוחה ושתייה וכל שאר תרופות הסבתא רובנו יכולים לעבור את זה בלי להגיע לרופא .- )
 
אני ממליצה לכולם לקחת צמחים שמחזקים את מערכת החיסון ( יש גם המון דברים שמתאימים להריון )
ולהתפלל לעבור את החורף הזה בשלום .
 
 
 
מסכימה-גם אני נורא בלחץ..raka
אני בשבוע 24 ב"ה וכולם מסביבי אומרים לי להתחסן ואני לא מרגישה טוב עם זה.-מי יודע מה ההשלכות שיש לחיסון על העובר? מה עושים??? אנחנו משתדלים לאכול נכון וליטול תוספי תזונה...
כדאי להתחסןאנונימי (פותח)
אני התחסנתי בשבוע 26 ללא שום תופעות לוואי ולאחר בירור הנושא. זהו חיסון נטול מרכיבים מסוכנים לעובר ואנו צריכות להשתדל ולסמוך על הקב"ה שהכל יעבור בשלום. רופא הנשים שלי אמר לי שיש המון מקרים קשים של נשים הרות שנדבקו בשפעת ולא פירסמו!!!
לנחשוניתיעל -ND
יש הרבה סכנות בחיסונים בכלל, ובחיסון הזה במיוחד. אל תקלי ראש.
ולגבי הרופא שלך: אל תשכחי, שעל הרופאים מופעל לחץ ומחייבים אותם להמליץ על החיסון ושמעתי אף על פיתורים כתוצאה מכך, שסירבו להמליץ.
ליעלנחשונית
אני בכלל לא מקלה ראש. להפך, בגלל זה אני שואלת. לא ידעתי על שום סכנה בחיסון הזה. אשמח לכמה שיותר מידע. כאמור, אל תקלי ראש...  הרופא שלי אמר ככה: אני לא מומחה לזיהומים. כיון שיש המלצה של משרד הבריאות, תתחסני.
אני שלושה חודשים אחרי לידהאנונימי (פותח)
כל ההריון ,וחמותי שיגעה אותי והזהירה אותי, לא להיות בחברת אנשים כדי שאני לא אדבק.כאילו שזה תלוי בי...
כל שנה מתים אנשים משפעות שונות, רק אף אחד לא מדווח. כל העניין של שפעת החזירים היא קונספירציה מופרעת של חברות התרופות. מפחידים את כל העולם ועושים הכל כדי להרויח מליונים מתרופות וחיסונים.והתיקשורת חוגגת כי היא אוהבת קטסטרופות.
אז מה לעשות?
א. חשיבה חיובית ושימחה - ואין שפעת
ב. אוכל בריא וחיזוקים טבעיים למיניהם.
ג. ואם חולים, להיתפלל וזה אחרי כמה ימים עובר.גם בלי תפילה זה עובר . אבל תמיד טוב לדבר עם השם..
ד. אם לא עובר והמצב מחמיר, אז יש אפשרות קלושה שתמותי. (אגב, סטטיסטית זה קורה לכל בן אדם בסופו של דבר...
ה. חבל להכניס אל הגוף שלך חומרים מסוכנים שמי יודע מה עובר לעובר וכמה זה באמת עוזר...
החלטות טובות.
מידע חשוב: ההבדל בין שפעת החזירים ל"סתם" שפעתישתבח המשובח
לאור הדיון על חיסונים - כן או לא, וקונספירציות של חברות תרופות וכו' - אני מוסיפה כמה פרטים שנראים לי חשובים כדי לשמור על הבריאות שלנו:
ההבדל העיקרי:
נכון שתמיד יש שפעת ותמיד יש אחוזים של חולים שנפטרים ממנה, ל"ע, אבל בשפעת חזירים יש הבדל קטן: בדר"כ הנפטרים משפעות "רגילות" כוללים בעיקר קשישים וילודים - כלומר, את קבוצות הגיל הקיצוניות, הכי מבוגרים והכי צעירים. ואילו כאן שפעת החזירים תוקפת, וגם הורגת, גם קבוצות אוכלוסיה נוספות - שכוללות בעיקר נשים הריוניות (בשליש שני ושלישי, לא ראשון) ואנשים עם מחלות רקע - זה יכול להיות כל דבר, מעישון (שנחשב למחלת רקע) ואסטמה ועד לחולים קשים בסרטן, סכרת ועוד. ולכן התקשורת מלבה את היסטריות, וזה באמת חבל להיגרר להיסטריה.
אבל, זה כן אומר שאם בעבר היינו "היסטריות" לגבי התינוק שלנו ב-3 חודשי חייו הראשונים, ועם כל חום רצים לרופא לוודא שאין לו דלקת קרום המוח וכדו' (שגם היא מתפתחת בהרבה מקרים מוירוסים) - הרי שעכשיו בשפעת הזו הדאגה צריכה להיות גם לאנשים שנמצאים בשיא כוחם - אנחנו, ההורים שלנו, וכל הסובבים אותנו - בעיקר אם הם סובלים מבעיה רפואית, אפילו קלה (למשל, יתר לחץ דם, עישון וכד') ובוודאי אם הם סובלים מבעיה קשה יותר, וכמו שאמרו - גם נשים בהריון עלולות להיות בסיכון.
אז מה אפשר לעשות?
לגבי החיסונים באמת הדעות חלוקות, באופן אישי כשאתחיל לעבוד בבית חולים אצטרך לקחת את החיסון אבל לפני כן אני לא ששה ושמחה לעשות זאת. רק אספר שלפי ההודעות בתקשורת, מדובר בחיסון הידוע נגד שפעת רגילה, ו"רק" הוסיפו לו עוד חומר שאמור לחסן נגד המוטציה החדשה הזו שעלולה ממש לסכן חיים. אבל, לא ראיתי כמה ידע יש על החיסון הרגיל של השפעת הרגילה, ועל החיסון החדש בוודאי שאין ידע - הוא חדש מדי. חיפשתי סטטיסטיקות ולא סיפורים בודדים על מישהו שקרה לו כך או אחרת, כי באמת מקרים בודדים יכולים להיות אבל הם לא בהכרח מלמדים על הכלל. אז זו החלטה שאפשר להתיעץ עם רופא ולהחליט, אבל בכל מקרה - אם לוקחים חיסון ואם לא - חשוב מאד גם לעשות את שאר הדברים שמפורטים, אם בגלל שלא ברור עד כמה החיסון יעיל ופועל משהו בגוף, ואם בגלל ההיפך - שיתכן והוא יעיל מדי, ויש מי שיהיו רגישים אליו. ובוודאי מי שלא התחסן גם צריך לפעול בדרכים אחרות.  עד כאן לגבי חיסונים.
מה עוד אפשר לעשות? יש הרבה אפשרויות:
קודם כל - כמו שכתבו כאן הרבה חכמות - אפשר להתרכז במניעה: לאכול בריא, לחזק את הגוף בתוספים טבעיים שמסייעים למערכת החיסונית, ויטמין C. חשוב מאד לשטוף ידיים עם סבון לעיתים קרובות, לפני כל ארוחה לשלוח את הילדים לסבן ידיים (ולוודא שיש בביה"ס סבון לרחיצת ידיים לפני ארוחת 10) וכדאי לקנות מגבונים פשוטים המכילים גם אלכוהול - ולנגב פעם ביום את הטלפון, המקלדת, ידיות של דלתות בבית (בעיקר של חדרי האמבטיה) - וגם ילדים קטנים יכולים לעשות את זה, זה שעשוע נחמד עבורם.
כשיש מישהו מצונן בבית - ומתי אין? - להקפיד על הנקיון סביבו, לתת לו מגבת נפרדת משאר בני הבית, לכבס את המצעים שלו לפחות פעם בשבוע בחום גבוה (אומרים שצריך 70 מעלות כדי להרוג וירוסים, אבל גם חום נמוך יותר -60 מעלות - אם הוא לזמן ארוך, כמו מכונה של שעה וחצי- עשוי לעזור) ורצוי מאד גם את שאר המצעים והמגבות לכבס פעם בשבוע באותו האופן, למי שעומדת בעומס הזה.
ואם וכאשר כבר חולים בשפעת:
גם זה קורה לרבים מאיתנו...בזמן המחלה חשוב מאד לתת לגוף לעבוד ולרפא את עצמו. לא הולכים לעבודה או ביה"ס, לא בגלל ההדבקה - זה יקרה גם בלעדנו, אבל כן כי צריך לטפל בחולה שיבריא כמה שיותר מהר: תרופות סבתא, מנוחה, הרבה שתיה - אפשר גם מיץ אם הילד ישתה יותר, בשיניים נטפל אחר כך. חשוב לא לזלזל במחלה, כי זה לא "סתם" וירוס וקונספירציה של חברת התרופות - זו שפעת אלימה וקשה ואנחנו רוצים להילחם בה בכל האפשרויות. חשוב לעקוב אחרי מהלך המחלה - מתי יש חום וכמה, אם זה עולה או יורד, קשיי נשימה - יש או אין, שלשולים או עצירויות, לשים לב. אם יש החמרה ולא שיפור - חשוב לפנות לרופא: הוא יכול לתת דברים שיכולים לעזור להחלמה - אינהלציה או מניעה של דלקת ריאות, ואם זו אכן שפעת חזירים, אפשר לתת תרופה שמחלישה את הוירוס - טאמיפלו (אנטי - וירוס) זה לא הורג את הוירוס ולא עוצר את מערכת החיסון, להיפך - זה מאט את הוירוס כך שהגוף יכול לנצח אותו בפחות זמן, ואז המחלה נחלשת ומתקצרת, והגוף החכם שלנו יכול לנצח את הוירוס החצוף.
פנייה לרופא היא חשובה כדי לאבחן בזמן ולמנוע מקרים קשים, והיא יכולה לעיתים להציל חיים. לפעמים בדיקת דם פשוטה תתן לנו את המידע אם זה אכן שפעת החזירים או משהו שונה לחלוטין - למשל, חיידק שעושה דלקת ריאות - גם בו צריך לטפל, ולא לזלזל, דלקת ריאות זה חמור מאד, אבל זה לא שפעת החזירים. )נגדו יש לנו גם "תרופות סבתא" וגם אנטיביוטיקות - אם רואים שכלים כל הקיצין, לא עלינו).
כשיש מישהו בקבוצת סיכון - למשל, הורה עם לחץ דם גבוה, בעל מעשן, ילד עם קצת אסטמה או אשה בהריון - חשוב עוד יותר להתרכז במניעה (הצעתי לכמה מקרובי להסתובב עם מגבוני אלכוהול בכיס, ולנגב את הטלפון וכל מה שצריך בכל בוקר), תכשירים טבעיים, תזונה, מניעת הדבקה ממצוננים כמו שאמרנו וכדו' - הם עוד יותר חשובים, מפני שאנחנו יודעים שאצל האנשים האלו קרה שהוירוס ניצח, ואנשים נפטרו. ואם למרות ההשקעה והמניעה חלה קרוב כזה מקבוצת סיכון - עוד יותר חשוב לעקוב אחרי השפעת, אם היא לא מחמירה והיא יציבה - אפשר לטפל בבית, אבל אם היא מחמירה - לא לחכות, וללכת לרופא. יש לו אמצעים ויכולת להציל חיים. וכאן זה לא משנה אם הקרוב התחסן או לא, כי באמת עדיין לא יודעים מספיק על החיסון. (ואני כן מקווה שאלו שהתחסנו לא יחלו בכלל בשפעת, כי זה יהיה פשוט נפלא לגלות שיש לנו דרך פשוטה יחסית להילחם בוירוס החצוף, אבל את זה ידעו רק בהמשך, אם בכלל).
אז לסיכום - לעניות דעתי, ממש לא להיכנס להיסטריה! אבל כן להשתדל למנוע, אם חולים - לעקוב, ורק בהחמרה לפנות לרופא. וכל זאת שבעתיים אצל חולים בקבוצות הסיכון.
 
סליחה מראש על האורך...ישתבח המשובח
פשוט חשבתי ש"ידע הוא כח", ולכן שיתפתי כאן בידע שמצאתי.
  תודה רבה!טלי10
לא.ש.פ.יעל -ND
ממליצה לראות סרט:
אם תרצי, יש עוד המון חומר.
אני גם ממליצה לך להיכנס לאתר "חסון" ולחפס אצלם חומר על חיסון הנ"ל. בטוחני, שיש להם. הם אוספים חומר על חיסונים שונים.
 
תודה!!אנונימי (פותח)
לכל העונות תודה רבה לכולכן ושיהיה לכולנו חורף בריא!
יותר מידי נשים בהריון נפטרו משפעת החזירים...צעירותאנונימי (פותח)
ובריאות ,4 נשים נפטרו ו40 אושפזו במצב קשה מאד (טיפול נמרץ וכדומה  )
לדעתי לרוץ ולהתחסן,כך התינוק יהיה מחוסן כשייולד-לטענת משרד הבריאות)
אני נגד לשחק בחיים ,ואני אומרת את זה בתור אחת שהשבוע כל המשפחה חלתה בשפעת חזירים ,שפעת קשה,חום מאד גבוה ,הרבה זמן עד להתאוששות וסיכויים גבוהים להסתבכויות ,גם השפעת מאד מדבקת....
אז אני מאד בעד טבעי,אבל להיות במצבים מסכני חיים זה מאד לא טבעי..
למצפה למשיחאמהונת
אני בהחלט מסכימה איתך. אתמול התחסנתי. וחוץ מיזה שבמכון פועה אומרים שכן להתחסן, אז אני אישית סומכת על הידע והיראת שמים שייש לרבנים- רופאים שם. לא צריך להתעסק עם סיכונים שאפשר למנוע..
אני מסכימה. גם אני התחסנתי מאותה סיבה.אמא לשניים
ואני מאחלת לך, מצפה למשיח, ולכל משפחתך הרבה הרבה בריאות בע"ה
תשמעי!אנונימי (פותח)
אני לא יודעת אם זה שטויות או לא אבל אני מעריצה אותך שאת סומכת על מכון פועה (עצה קטנה ממני) תאמיני לי על תסמכי אל אף אחד חוץ מהם
מחקר חדש בנושאיעל -ND
  על פי מחקר חדש של אוניברסיטת הרוורד , שבדק את התמותה משפעת חזירים בארצות הברית מתברר כי התמותה הייתה קטנה בהרבה ממה שציפו .




בהלת המגפה חלפה מכיוון שהיא עברה כבר את השיא שלה .


http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2010/01/02/Harvard-Takes-it-Back-and-Says-Swine-Flu-was-Oversold.aspx
היום התחסנתי ...raka
אני בשבוע 26 ואחרי שהרופאה שלי "הריצה" אותי להתחסן כך עשיתי...
אמרתי לבעל ולילדים שאני מקווה שלא יצמח לי אף של חזרזיר וזנב מסולסל בשבוע הקרוב...
ספק מגפה בכלל!יעל -ND
ראש מחלקת בריאות במועצת אירופה מטיל ספק ביעילות החיסון וטוען: חברות התרופות עודדו פאניקה:
 
ששטטווייוותת!!!!אנונימי (פותח)
שטויות!
רק מהחיסון אנשים מתים
אני שמעתי על זה לדעתי עושים מהשפעת חזירים ממש עניין זה כולה שפעת רגילה
אני התחסנתיאנונימי (פותח)
היי א.ש.פ,
אני בהריון בחודש שמיני ולא ראיתי שום סיבה לוותר על החיסון הזה. למרות שמעולם לא קיבלתי חיסון שפעת, הבנתי שההשלכות של הידבקות בשפעת חזירים על נשים בהריון הן יותר מסתם שבוע בבית (ועוד מעט יהיו לי גם ככה 3 חודשים בבית...). בכל אופן, החיסון עצמו לא כואב בכלל (האחות אמרה שיש כמה נשים שכאבה להן היד במקום הזריקה לכמה שעות, אבל אני לא הרגשתי כלום.) ואין לו תופעות לוואי של דמוי שפעת או משהו בסגנון. מה שכן, אם את אלרגית לביצים את לא יכולה לקבל אותו.
שיהיה בהצלחה ובבריאות!!
וכמובן לידה קלה...
בדקתי עם האחותטל שחר
בקופ"ח על תופעות הלוואי, חוץ מהמקומיות- גרד חום נפיחותביד וכו', החיסון נדבק למע' העצבים ויכול לגרום לשיתוק.
שנהיה בריאים - שבת שלום
מידע לכל מי שטרם התחסנהיעל -NDאחרונה
http://www.youtube.com/user/SwineTruth#p/u/10/sX8JJgNUBMY
ממליצה גם לראות ראיונות שליד
שבוע טוב
שאלה שמציקה לי המממממממממממממממון זמןאנונימי (פותח)
מה עושים עם תינוקשלא ישן????????????????????
 
עד גיל שבועיים היה פחות או יותר בסדר ומאז ועד היום (כמעט 4 חוד')
ירידות ועליות, דגש על ירידות
 
הוא תופס תנומות פה ושם במשך היום של רבע שעה עד חצי שעה ואז מתעורר.
לפעמים הוא מתעורר מתוק וחיוני ולפעמים מעצבן בטרוף כאילו משהו מציק לו.
נסיתי גליכול,גרפווטר ועוד תכשיר הומאופתי לגזים שרכשתי בסופרפארם נראה לי R37.או משהו כזה
קניתי גם מאותה חברהטיפות לשינה טובה לא רואה בינתיים תוצאות.
 
אני ממש בקריסה ועייפת בטירוף ויש עוד ילדים ובעל בבית
מה עושים?????????????
 
אגב בלילות הוא מתעורר כל שעתיים לאכול ולא תמיד נרדם בחזרה בקלות.
שיטת הקסם לטיפול בגזיםיוקטנה
הרבה פעמים תינוק מתעורר מהשינה כי הוא צריך פיפי, ואז הוא עדיין עייף ורוצה להמשיך לישון. אולי תוכלי להציע לו לעשות פיפי לפי שיטת הקסם (שמיועדת במקור לקקי), ואז להחזיר אותו לישון בדרך החביבה עליו.
ליוקטנה. אני אכן משתמשת בשיטת הקסם מאז שנולדאנונימי (פותח)
במשך כל היום כ-5-8 פעמים (כמעט לפני כל הנקה) וזה באמת משחרר ואני מניחה שמרגיע, אחרת באמת הייתי מטפסת על הקירות.
אבל כנראה שהפתרון הזה לא קשור כ"כ להתנהגות שלו ולחוסר השינה.
בכל אופןתודה, אם יש לך עוד רעיונות אודה לך מאוד.
וואו איזה אתגר!יוקטנה
תינוק שלא ישן! הכרתי משפחה שהתמודדה עם משהו דומה, ואני מודה שאני בכלל לא מקנאה בהם...
ההמלצה על אוסטאופת מאוד מעניינת! שמעתי מעט אודות האוסטאופטיה, וזה מאוד מסקרן. כיום בחדרי לידה תמיד מושכים ומסובבים תינוקות, במקום להמתין בסבלנות ולהניח להם לגלוש אל עולמנו ברכות ובנוחות שבה היו אמורים להגיח ולהגיע. המניפולציות האלה באמת יוצרות לא פעם כל מיני פגיעות, שלא מודעים להם. עוד לא שמעתי תינוק קטן אומר: "כואב לי הצוואר"...
עלייך הוא ישן? כלומר, אם הוא נרדם עלייך ואת לא מניחה אותו, הוא יישן 45 דקות (מחזור שינה של תינוק)? לא שזה פיתרון, אבל אולי יעזור לשפוך אור על המצב...
כן, הוא ישן עלי במנשא בדאנונימי (פותח)
וכך אני עושה לפחות חלק מעבודות הבית הקלות. משאירה אותו עלי כמה שאפשר: לפעמים כמה דק' רק ע"מ להרדים ולפעמים גם חצי שעה ויותר... תלוי במצב.....
וכשאני מורידה אותו מהמנשא קיימות שתי אופציות: או שימשיך לישון כ30 דק' או שיתעורר לאחר 2-5 דק'
לדעתי מחזור השינה שלו הוא 30 דק' זה המקסימום שהוא ישן בדר"כ.
אז אולי מנשא אחר?יהודיה מא"י
במנשא סיני ובמנשא בד ארוך לא גמיש אפשר לשים על הגב תינוקות מגיל אפס. אולי מנשא על הגב יאפשר לך להשאיר אותך עלייך זמן רב יותר.
מוכר מאוד מאוד!תהילולה
גם התינוק שלי בן ה-5 וחצי חוד' היה ככה (לתקופות, לא כל הזמן), וזה היה ממש קשה.. וגם אצלי הוא גר במנשא בערך 4 חוד'. אבל לאחרונה התחלתי לתת לו ירקות מרוסקים (הוא כבר אוכל כוס שלמה כל יום בהנאה ובתיאבון) לפני ההנקה של הצהריים, כי באינטואיציה שלי הרגשתי שהוא זקוק כבר ליותר מחלב אם. הוא גם התהפך מוקדם וזחל אחורה והרגשתי שהוא כבר צריך תוספת אנרגטית. ואכן מצב השינה השתפר ובכלל המזג הכללי שלו נהייה יותר רגוע ומחוייך ואין זכר לבכי ולצרחות שהיו לפני חודש. עדיין יש לאן לשאוף כמובן אך הוא ישן 6 שעות רצוף בלילה שזה החזיר אותי למסלול השפיות. גם בצהריים אחרי ארוחת המרוסקים הוא ישן נהדר.
לא ניסיתי מטרנה/סימילאק  מעולם, לכן אין ביכולתי להגיד לך האם זה יעזור (לרוב אומרים שכן, גיסתי נותנת לתינוק שלה לפני השינה וזה הציל אותה מלילות מקוטעים וקשים), אבל תיזהרי עם דייסות אורז, זה עושה עצירות...
כמובן שכמו שאמרו לך קודם, תשימי לב אולי קר לו או חם לו, אולי טיטול רטוב. תשללי את כל התנאים מסביב כגורמי התעוררות ואז תנסי לטפל בעניין האוכל. אם את מניקה מלא תתייעצי עם יועצת הנקה.
בהצלחה ותעדכני על התפתחויות ושינויים...בשורות טובות!
יש לי המלצה עבורך.אמא קטנה
קודם כל ,יכל להיות שהוא רעב?,אני שואלת בעדינות,כי את אמא שלו שיודעת בוודאי מתי הוא רעב.
חוצמיזה,אם זה מתמשך הייתי מציעה לך לפנות לאוסטאופט.
אני הלכתי עם ביתי ,לפי המלצה שקבלתי .
האוסטאופט אמר לי שכל תינוק כדאי שיעבור בדיקה כזו,כי אחרי הלידה א"א לדעת מה נמתח ואיפה.
הוא יודע איפה ממוקם כל דבר בגוף,ואם יש משהו שלא במקום הוא מסדר..
זה פלא פלאים,במקום צרחות וערנות של התינוק מקבלים תינוק שלו..הוא הסביר לי שלפעמים מספיק שחוליה אחת לא עומדת ישר עם הסכוס וזה יכל לגרום להרבה דלקות בגוף וכל מיני נק' קטנות כאלו,שמומלץ לבדק.
אם את רוצה אני יכולה לתת לך את שמו במסר אישי.הוא מיוחד ומקצועי ביותר!
אשמח לקבל המלצה במסר או אולי פה שכולן תדענהאנונימי (פותח)
לגבי הרעב אני מניקה אותו עם כל התעוררות אז לא נראה לי שהוא רעב.
אם את מניקה אותו כל התעוררותאמא לשניים
יכול להיות שהוא "מנשנש"?
 
לפי מה שכתבת- זה יוצא בערך כל חצי שעה. לי זה נשמע שהוא בהחלט רעב, בניגוד למה שכולן אומרות.  למרות שאני יודעת שהנשים כאן מנוסות יותר ממני וחולקות עלי בעניין הזה. (אף אחת לא רשמה זאת, ולי זה היה ברור)
 
אני מאמינה (ומנסיון- עם 2 הילדים שלי) שילד צריך לאכול כמו שצריך בכל ארוחה. ואם הוא אוכל כל חצי שעה- הוא מתמלא מאוד מהר רק מהחלב הקדמי ולא מקבל חלב שמן יותר- שמכיל את מה שהוא צריך בארוחה.
 
לדעתי תינוק צריך לאכול כל שעתיים- שלוש (וזה משתנה בתקופות מסוימות כמו קפיצות גדילה או סיבות אחרות). בשאר הפעמים- כמו שכתבו לא מעט- יכול להיות שהבכי נובע מדברים אחרים.
 
אני תוהה, אם כן, למה הוא כ"כ שמן למרות שלכאורה הוא אמור לרזות מצורה כזאת של אכילה...
אין לי תשובה. יכול להיות שבמקרה שלך התיאוריה שלי לא עובדת... על הילדים שלי (שנולדו קטנים וגדלו רוב חייהם מתחת לאחוזון) זה עבד נהדר.
 
מאחלת לך הצלחה רבה ובעיקר... שינה!!
 
וכמובן שולחת חיזוקים וחיבוקים (אני עוד לא בשלב הזה, בדרך בע"ה. ותאמיני לי, אני רוצה כבר ללדת... אבל זה לפעם אחרת בע"ה)
 
אולי קר לו?יהודיה מא"י
אם הילד הראשון שלי אני למדתי כלל - תינוק שחם לו זה תינוק שישן
ואפילו אם לא קר לא, אולי אם יהיה לו חם יותר הוא ישן טוב יותר?
חוץ מזה תכסי אותו בבגד שלך (לא בגד נקי מהארון, משהו שלבשת) או שתשימי אותו לישון במיטה שלך. הריח שלך סביבו יכול לעזור.

גם שלי היה ככהveredd
אומנם לא קיצוני כמו שלך, אבל עדיין- מחזור שינה של מקסימום חצי שעה... זה היה סיוט... בלילה הוא היה ישן סביר, אבל,וגם עליי הוא היה יכול לישון יותר. בכל מקרה, אני פשוט חיכיתי שזה יעבור, פחות או יותר. יש תינוקות שקשה להם לישון. היום אגב, הוא ישן מצויין, ב"ה.
ואני מצטרפת לקטע של הרעב- יש תינוקות שמתחילים להראות רעב לתוספת חוץ מחלב אם בגיל צעיר. תנסי משהו מאוד נייטרלי (תכיני דייסה ביתית ותערבבי עם החלב שלך)- אם עזר- מה טוב! ואם לא- פשוט תפסיקי... אם הוא יונק עם כל התעוררות, יכול להיות שזה דווקא מראה ששהוא אולי באמת רעב ובגלל זה מתעורר... כמובן שאת יודעת הכי טוב, ותלכי אחרי החושים שלך.
אני שוללת רעבאנונימי (פותח)
כיוון שהוא פשוט: שממממממממממממממממממן ומתוק הוא בעשירון הגבוהה בטיפת חלב,
האחיות שם ניסו להסביר לי שכנראה זה אופי שלתינוק עירני והתופעה מוכרת, צריך להמתין ולהתפלל שתעבור התקופה.
 
אולי כשיתחיל לטעום מוצקים בעוד כשבוע, בגיל 4 חוד' באמת זה יעבור.
חוץ מזה הוא לא מוכןלטעום תחליפי חלב, זה פשוט מגעיל אותו! ובצדק..........
 
למה הם מכינים את הפורמולות כאלה מגעילות??????
למה את חושבת שפורמולהאמא מסורה
משביעה יותר מחלב אם?
 
העניין הוא שאת לא יכולה לדעת כמויות מדויקות כמה הוא ינק וכשזה מבקבוק את כן יכולה לעקוב ואם את כותבת שהוא בעשירון עליון, אז אין מה לדאוג לגבי רעב.
 
בגיל הזה עדיין לא צריכים את המוצקים כדי שישביעו, זה בעיקר להתנסות ולהתרגל לטעמים נוספים, רק לקראת גיל שנה חלב אם/ תחליפי חלב לא מספיקים מבחינה תזונתית (אם הם עיקר התזונה והילד לא עושה בעיות עם מוצקים).
 
יש לך תינוק חכם
 
בהצלחה רבה!
אנחנו גם מכירים את התופעהלילך זוארץאחרונה
כבר כתבתי את זה בשרשור למעלה שיש לי אחת כזו בבית שלא ישנה מחזורי שינה רצופים יותר משעתיים במשך כל השנתיים הראשונות לחייה הלכנו לכל מי שרק יכולנו רבנים רופאים טיפולים אלטרנטיבים כמו אוסטאופטיה הומאופטיה דיקור ...
באמת אני לא יודעת מה עבד בסוף כל פעם התקדמנו עוד צעד קטן ומצאנו מה מרגיע אותה כמו שכתבתי בשרשור למעלה מה שאני גיליתי עם הזמן הוא שהיא ילדה מאוד רגישה וזקוקה לוויסות תחושתי וזה אחד הדברים שממש עזרו לה חוץ מכל הדברים שעשינו ... בכל אופן אל יאוש אני מאמינה שאתם תמצאו את הדרך ...
בכל אופן ממליצה לך ללכת לטיפול אוסטאופטי או קרניו סקרל אם את רוצה אני יכולה לתת לך שמות של מטפלים .
 
בהצלחה חודש טוב ושבוע טוב
שלום בנות, שאלה קצת דחופה ועידודאנונימי (פותח)
אני ב"ה בהריון בשבוע 7 , אבל עם דימומים.
 
גילו קריש דם יחסית גדול שגורם לכל הבלאגן וכמובן כמובן מסכן את ההריון.
 
באולטרסאונד ב"ה ראו דופק, אבל אמרו שהקריש יכול לגרום להפלת העובר אפילו שהוא תקין.
 
ואני מה-זה דואגתתתתתתתתת!
 
מישהי עברה משהו דומה והסתיים בטוב?
 
(הבנתי מהרופאה שהקריש יכול גם להיספג מתישהו ואז הסכנה תעבור, אבל ...)
לא עברתי ב"ה, אבל מתפללת לשלומך ולשלום הקטןmp4
תהי חזקה
תחשבי חיובי
תנוחי המון ותאכלי בריא
לא מכירה אבל שולחת לך חיבוקדבי חיה
ומאחלת לך שבמהרה הקריש יספג ויעלם.
זמן טוב הוא להתפלל על זה בהדלקת נרות....
לי היתה המטומה כזאתאדמונית החורש
לא יודעת איזה גודל שלך ומה המגמה (האם הגודל שלה משתנה) ולכן קשה להסיק מסקנות מהמקרה שלי לשלך.  בכל אופן, אותי שלחו לשמירת הריון למספר שבועות עד שממצאי האולטראסאונד היו במגמת שיפור משמעותי.  זה אמנם היה מלחיץ בטרוף, ונסעתי שלוש פעמים למיון כי הדימום היה כ"כ חזק שחששתי שזו הפלה, אבל ב"ה אני יושבת עכשיו וכותבת לך כי יש לי תינוקת מתוקה שמתפנקת עלי ולא נותנת לי להכין שבת...
אני כל כך מבינה את הדאגה שלך, הייתי שם.
מאחלת לך הרבה הצלחה ובריאות, שהעניין הזה יגמר במהירות והמשך ההריון יהיה משעמם....
היה לי משהו דומהאנונימי (פותח)
בנוסף לכאבי בטן חזקים. אושפזתי מס' ימים בבית חולים למעקב ושמירה ולאחר מכן שוחררתי הביתה לשמירה עד לשבוע 12 בערך. והיום אני חובקת פשוש קטן וחמוד בן 4 חוד'.
 
הרבה תפילות ואמונה שהכל לטובה מסייעים לעבור את תקופת אי הוודאות הזאת.
בהצלחה ושבת שלום!
תודה רבה לכולכן!אנונימי (פותח)
מקווה שגם אני אוכל לרשום כאן בעוד כמה חודשים שילדתי והכל בסדר...  
בע"האנונימי (פותח)אחרונה