שרשור חדש
שלום בנות, שאלה קצת דחופה ועידודאנונימי (פותח)
אני ב"ה בהריון בשבוע 7 , אבל עם דימומים.
 
גילו קריש דם יחסית גדול שגורם לכל הבלאגן וכמובן כמובן מסכן את ההריון.
 
באולטרסאונד ב"ה ראו דופק, אבל אמרו שהקריש יכול לגרום להפלת העובר אפילו שהוא תקין.
 
ואני מה-זה דואגתתתתתתתתת!
 
מישהי עברה משהו דומה והסתיים בטוב?
 
(הבנתי מהרופאה שהקריש יכול גם להיספג מתישהו ואז הסכנה תעבור, אבל ...)
לא עברתי ב"ה, אבל מתפללת לשלומך ולשלום הקטןmp4
תהי חזקה
תחשבי חיובי
תנוחי המון ותאכלי בריא
לא מכירה אבל שולחת לך חיבוקדבי חיה
ומאחלת לך שבמהרה הקריש יספג ויעלם.
זמן טוב הוא להתפלל על זה בהדלקת נרות....
לי היתה המטומה כזאתאדמונית החורש
לא יודעת איזה גודל שלך ומה המגמה (האם הגודל שלה משתנה) ולכן קשה להסיק מסקנות מהמקרה שלי לשלך.  בכל אופן, אותי שלחו לשמירת הריון למספר שבועות עד שממצאי האולטראסאונד היו במגמת שיפור משמעותי.  זה אמנם היה מלחיץ בטרוף, ונסעתי שלוש פעמים למיון כי הדימום היה כ"כ חזק שחששתי שזו הפלה, אבל ב"ה אני יושבת עכשיו וכותבת לך כי יש לי תינוקת מתוקה שמתפנקת עלי ולא נותנת לי להכין שבת...
אני כל כך מבינה את הדאגה שלך, הייתי שם.
מאחלת לך הרבה הצלחה ובריאות, שהעניין הזה יגמר במהירות והמשך ההריון יהיה משעמם....
היה לי משהו דומהאנונימי (פותח)
בנוסף לכאבי בטן חזקים. אושפזתי מס' ימים בבית חולים למעקב ושמירה ולאחר מכן שוחררתי הביתה לשמירה עד לשבוע 12 בערך. והיום אני חובקת פשוש קטן וחמוד בן 4 חוד'.
 
הרבה תפילות ואמונה שהכל לטובה מסייעים לעבור את תקופת אי הוודאות הזאת.
בהצלחה ושבת שלום!
תודה רבה לכולכן!אנונימי (פותח)
מקווה שגם אני אוכל לרשום כאן בעוד כמה חודשים שילדתי והכל בסדר...  
בע"האנונימי (פותח)אחרונה
מי שמעה...שלה שוב
על חוסר באסטרוגן לאחר לידה? מה התופעות הנגרמות מהחוסר, דרכי טיפול וכו'...
לא שמעתייוקטנה
אשמח לשמוע, אם בא לך...
זהו..שאני עדיין לא יודעת בדיוק...שלה שוב
הלכתי לגניקולוגית  מקסימה, שמתמחה במחלות 'נשיות' (לשמור על צניעותנו......לאחר הלידה- כי ידעתי שהיא כל כך עדינה ונעימה, ואז היא אמרה לי שיש לי חסר חמור באסטרוגן, אך זו תופעה מוכרת לאחר לידה. בחיים לא הייתי עולה על זה לבד- היא פשוט הראתה לי את הצבע- וזה היה ורוד זרחני. כאב וצרב לי שם- אך חשבתי שזה בגלל התפרים והלידה מקסימום אולי דלקת בדרכי השתן...ונתנה לי נרות ומשחה שאמורות לאזן את האסטרוגן. אבל ראיתי שזה יכול לגרום לדימום באזהרות, וגם לא כל כך התחשק לי לקחת איזשהו תרופה, אז אני מנסה לברר קודם- מי שמעה על זה? האם זה יכול להתאזן לבד? מה ההשלכות של זה?
כשאמצא זמן לשוטט ולבדוק באינטרנט אידע אותך...
לא שמעתישמחה תמיד
הגיוני מאוד כל חילופי ההורמונים לפעמים אני חושבת שגם לי הוא חסר..תעדכני..
מקווה שתרגישי טוב בהקדםיוקטנה
זה מאוד מעניין- אני גם אקרא על זה קצת בעצמי... 
נדמה לי שזו משחה די סטנדרטיתאנונימי (פותח)
אם זה מה שאני חושבת. (אובסטין?)

אבל יש עוד סיבות לכאבים, לא רק חוסר איזון הורמונלי. כדאי לבדוק אולי עם פיזיותרפיסטית של רצפת אגן אם הקרעים התאחו היטב, זה הרבה פעמים גורם לכאב. (לצלקות, בעיקר באזור כה רגיש ולא מאוורר, יש נטייה להדביק את העור וזה כואב נורא במגע.)

חוץ מזה, אדמומיות באזור מעידה הרבה פעמים על זרימת דם לא טובה למקום וגם זה גורם לבעיות מסוג זה שהזכרת. בעיות כאלה נובעות מהלחץ והמתח שלאחר הלידה, למשל. אחד הדברים שאפשר לעשות כדי לעזור הוא יוגה נשית ובאופן כללי, ללמוד להרפות.

מקווה שעזרתי.
מכירה..שיר מזמוראחרונה
אני מכירה
עברתי משהו דומה
טופלתי במשחה מקומית שעזרנ מאוד
את יכולה לחפש על זה באתר של ד"ר אחינועם לב שגיא נדמה לי שיש לה מידע על זה
לפי מה שהיא אמרה לי אין לזה תופעות לוואי, זה מקומי בלבד (המשחה) ולא מגיע למחזור הדם כלל כך שלא מזיק בהנקה
בהצלחה
יועצת הנקה - דחוףלילך זוארץ
בשעה טובה נולד לנו בן מתוק , בלידה מקסימה , הוא הפתיע והופיע כמעט חודש לפני הזמן ... ועכשיו קשה לו לינוק , אני אשמח לשמוע אם משהי יודעת על יועצת הנקה טובה באיזור גוש עציון הר חברון ?!
וגם עידוד לא יזיק לי לשמוע  על תינוקות קטנים שפתאום למדו איך לינוק ...
 
 
רק לא להכנע לבקבוקיהודיה מא"י
מנסיון של מי שילדה חודשיים לפני הזמן. ויופי הקטנטן למד לינוק. הרחובות אם את רוצה בשיחה אישית.
ושיהיה במזל טוב
מזל טוב ענק!!!אני ירושלמית
בכלל לא ידעתי שאת מצפה לבשורה טובה כזו...
תגדלו בנחת לתורה לחופה ולמעש"ט ולהכניסו לבריתו של אברהם אבינו בעיתו בזמנו!
לגבי יועצת הנקה אין לי כל מידע לצערי...
הרבה הרבה הצלחה!
 
 
באמת מזל טובשלה שוב
בין לבין, אולי תמצאי זמן לספר על הלידה? אני בטוחה שיעודד הרבה הריוניות...
  מזל-טוב!טלי10
מזל טוב לילך!נחשונית
אם יהיה לך מידע על יועצת הנקה, גם אני אשמח לדעת. אני אצטרך את זה בעתיד הקרוב.
ברשימת יועצות הנקה מצאתי אחת מאפרת!יוקטנה
המון המון מזל טוב! איזו הפתעה מרגשת! לא פשוט להוסיף על הקושי ה"רגיל" של ההתחלה, עוד קשיים מיוחדים  מקווה שתמצאו המון כוחות בעצמכם, והמון תמיכה מהסביבה, שיעזרו לכם להתגבר ולצלוח את ההתחלה בקלות יחסית  הנה היועצת שמצאתי ברשימה - אני לא מכירה אותה, ומקווה שתגיעו לעזרה הכי נכונה לכם!
אסתר סולומון, אפרת, 02-566-3091 054-684-3098
בהצלחה! וכשתתפני נפשית ופיזית - נשמח לשמוע עוד פרטים ועדכונים
עידודאנונימי (פותח)
הבת שלי נולדה בזמן אך לא ינקה בכל זאת. אחרי כמה חודשי שאיבות היא למדה! היא כן אכלה בבקבוק כי לא הייתה ברירה. היא פשוט לא יכלה לינוק בכלל.
מזל טוב!אם הבנים12
בס"ד
המון מזל טוב! תזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים בנחת!

בדקתם לשון קשורה? האם הוא נרדם ולכן לא יונק? (גם שלי היה קטן ונרדם המון באמצע הנקה)

בהצלחה!
תודה לכולןלילך זוארץ
אז ככה בנתיים באמת גילנו שהלשון שלו והשפה שלו היו קשורות ופתחנו את זה אצל כירוג הוא עדיין לא יונק לאורך זמן אבל מצליח כמה שלוקים .. וזה כבר התקדמות , אבל הבעיה היא שהוא צריך שקט מוחלט ורוגע בשביל לינוק וזה קצת בעיה עם ילד שלישי שנולד בלידת בית והאחים שלו איתו כבר מכמה שעות אחרי הלידה , בהזדמנות אני יספר את הסיפור של הלידה הזו ...
 
בכל אופן תודה לכולן על העידוד התמיכה והעיצות הטובות
 
שבת שלום
נשמע מקסים... קשה לחכות!יוקטנהאחרונה
מזל טוב!  מוכר לי מאוד...אדמונית החורש
הקטנטונת שלי נולדה בשבוע 35 במשקל 2 קילו וטיפה.  בהתחלה היא כמעט לא הצליחה לינוק, היתה מוצצת שניה ורבע ומתעייפת ונרדמת לעשרים דקות ומתעוררת למציצה קטנה נוספת וחוזר חלילה.  הבעיה היא שבגלל שהיתה כ"כ קטנה גם היה לחוץ שתעלה במשקל וזה קצת קשה כשלא יונקים טוב.
היום, שלושה חודשים אחרי, קשה להאמין שזו אותה תינוקת!  היא יונקת יפה מאוד ועלתה המון במשקל וממש נהייתה שמנמונת מתוקה.
באמת כדאי להעזר ביועצת הנקה ולזכור שהמקדימים הרבה פעמים עדיין חלשים ומתעייפים מהר וגם רפלקס היניקה שלהם עוד לא מפותח וההתחלה ממש קשה אבל עם הרבה סבלנות והשקעה הם מצליחים להדביק את הפער.
מאחלת לך הרבה כוחות לעמוד במשימה הזאת ובכל האחרות ובהצלחה...
מים לתינוק יונקmp4
הייתי בטיפת חלב, תינוק בת 4 ח'
האחות ביקשה שאתן לה לשתות מים
ואני הסברתי לה שהיא יונקת
ובכל זאת היא הסבירה שאנחנו גרים במדבר , ולא בשוויץ
אז ממש חובה בין הארוחות מים
 
שמעתם על הנחיה זו? מה אתם אומרות? 
אני מכירה הנחיהטל שחר
שמים נותנים כשהילד מתחיל לאכול מוצקים - תיראי את זה בצואה- היא תתיבש- תתקשה- כמו של גדולים- זה הזמן לתת מים.
בעקרון יש הטוענים שחלב אם מספיק.אמא קטנה
אני לפעמים נתתי לביתי מים ,במיוחד בימים חמים..
אין בעיה עם מים,כל מי שנותנת מטרנה שמה שם מים...זה לא מפריע להם בעיכול.
בחלב אם יש מספיק מיםיוקטנה
וראו זה פלא! בימים חמים או יבשים - אחוז המים בחלב אם עולה בהתאמה! מי שתכנן את המערכת הזו - לא חסך בתשומת לב לכל הפרטים הקטנים מטרנה מערבבים כל הזמן לפי אותם הוראות, אבל חלב אם הגוף שלנו מכין בהתאם למזג האוויר (ולשעות היממה, ולגיל התינוק, ועוד, ועוד).
על כן בפעם הבאה ניתן לספר לאחות, שחלב אם בשוויץ מתאים לתינוקות שווצריים, וחלב אם במזרח התיכון, מתאים לתינוקות של המזרח התיכון.
רק לתשומת הלביהודיה מא"י
בתנאי חום קיצוניים מאוד, צריך להוסיף גם מים. אבל כאמור - רק בתנאים קיצוניים ביותר (40+ או משהו כזה)
בתנאי חום קיצונייםאמא מסורה
הילדים שלי היו יונקים בממוצע כל שעתיים מקסימום 3 ולעיתים אף פחות מכך, ולא היה חשש שהם יגיעו למצב של התייבשות.
זה מנוגד להנחיות משרד הבריאותפצקרשת
שהן לתת מים מתחילת המוצקים ולא לפני.
 
הכליות של התינוק בגיל הזה עוד לא בנויות כדי לעבד מים נקיים ללא תוספת מינרלים ומלחים (מה שקיים בחלב אם או בתמ"ל), ובגלל גודלו הקטן יש סיכון מוגבר למה שנקרא בלשון העם "הרעלת מים", שעלולה להוביל חלילה לפרכוסים ולאובדן הכרה, ובמקרים קשים לנזק בלתי הפיך.
הבת שלישמחה תמיד
אוכלת כמעט הכל ממש בקושי יונקת ומוכנה רק מים מכוס מה אני יעשה?????????????
לא הבנתי איפה הבעיהאמא מסורה
בעצם שתית המים או שהיא מוכנה לשתות רק מכוס.
 
אם את חוששת שהיא שותה בעיקר מים- אם היא אוכלת הרבה אוכל מוצק, זה מראה שהיא מספיק גדולה בשביל לשתות מים ומערכת העיכול שלה תסתדר עם זה.
 
אם הבעיה היא, שהיא מוכנה לשתות רק מכוס- אז מה הבעיה?! קשה לך לתת לה ככה מים? זה לא נרראה לי נורא בעיני שתינוק שותה מכוס ולא מבקבוק, להיפך לא יהיה צורך לגמול אותה מבקבוק, כי היא לא התרגלה אליו.
אני כמובן יודעת שלא נותנים מים אבל האחות תאכל אותיmp4
הבעיה שלי (לא נראה לי בעיה) פשוט אני ממש לא אוהבת לכת לטיפת חלב
הן מתנהגות בגסות , פעם אחרונה צעקו עלי למה רק עכיו אני באה לפתוח תיק חדש- לתינוק בן 4 חודשים?!!
רציתי לומר להם שביחס כזה אני לא יבוא בכלל....
 
כעיקרון אני מאמינה שחשוב לתת חיסונים (פעם היה פה שרשור ענק על הנושא)
אבל לא לפיצקלע קטנים
בגיל שהם יוצאים מהבית וכו'
וכל עוד הם יונקים הם מחוסנים.
 
אחרי המתנה של חצי שעה עוד לקבל על הראש...
קצת כבוד למי שחושבת אחרת! אוף
אני לא מקצועית כמוהן אבל קצת
ממש איימו עלי שאני חייבת לבוא שוב
וממש לא בא לי...
 
יש מצב ללכת לסניף אחר?יהודיה מא"יאחרונה
הרי אם באים רק לחיסונים, ללכת לסניף אחר רחוק יותר זאת לא טרחה גדולה כ"כ.
וגם אם לא, את צריכה פשוט לדעת שאת צודקת.
אין שום חוק שמחייב ללכת לטיפת חלב, ואולי היה זה היה חוק לא מוסרי. זכותך המלאה לדחות את החיסונים למתי שמתחשק לך, ואפילו לא לעשות אותם בכלל. ברגע שאת מאמינה בצדק שלך, כבר לא ישנה לך מה האחות בטיפת חלב אומרת. 
אני הולכת רק לחיסונים. כשהאחות אמרה לי משהו על זה שהרבה זמן לא הייתי, אמרתי לה (בצורה מנומסת!) שחבל על הזמן שלי ושלה כי גם ככה אני לא מקשיבה למה שהיא אומרת. מאז היא לא מציקה לי (מדובר באחות נחמדה מאוד) וכשאני מגיעה לחיסונים היא אפילו מציינת בהתפעלות את זה שאני לא באה כי הילדים שלי לא חולים.
שימרי בירה ...אמא קטנה
כבר כמה פעמים קראתי כאן שכדורים של שימרי בירה עוזרים להגברת החלב.
יש לי כאלו בבית ,עוד מחיי הרווקות,שרופא המליץ לי ולא ממש השתמשתי..
זה דבר שצריך ממרשם רופא או שמעצמי אני יכולה לקחת?
תודה..
ממה שאני יודעת לא צריך מרשםנווה מדבר
אבל שמרי הבירה הם המרשם הבטוח והיעיל לתפיחה שלך... 
חוץ מזה, לי הם ממש עזרונווה מדבר
מבחינת הגברת החלב
לקחת כדור אחד ביום??אמא קטנה
ולמשך כמה זמן?
לא שאת רופאה אבל מנסיונך..
האמת שזה היה די מזמןנווה מדבר
נראה לי שהייתי לוקחת 2 ביום. למשך כל תקופת ההנקה- נראתי כך גם אח"כ...
 
בילדים הבאים, האמת, שהשתמשתי בחילבה, שקדים וטחינה מלאה, זה עזר לא פחות.
 
אבל , תבדקי מה שמגביר אצלך את החלב
עכשיו יש לי עוד התלבטות..אמא קטנה
כמה נורא להשתמש בכדורים שעבר להם התאריך לפני חצי שנה??
ת'אמת לא יודעת...נווה מדבראחרונה
אולי להריח?  
 
מנסה...לא בטוחה...
איך "משחררים" תינוק? (אם בכלל)תהילולה
יש לי תינוק ראשון בן 5 חוד', ואני לא מסוגלת לעזוב אותו...פשוט לא מסוגלת. לא סומכת על אף אחד.
ויתרתי כבר על העבודה הקודמת כי לא הייתי מסוגלת לחזור מחופשת הלידה,
ויתרתי על עוד כמה עבודות (פשוט מצאתי לעצמי את כל התירוצים למה לא ללכת לראיונות...).
האם אני נהנית להיות איתו בבית? זה מדהים מרגש מקרב וכד' אבל אני מתחילה להרגיש שהבית הפך עבורי למעין "כלא", אני כל היום סגורה בו. כמובן שאנחנו עושים כל יום טיול בישוב עם העגלה או המנשא, אבל בגלל שאין לי רכב, ונסיעות באוטובוסים נראות לי דיי סיוט בשבילו ובשבילי...ולהעלות ולהוריד את העגלה שמורכבת מאמבטיה כבדה שצריך לפרק ואיך אעשה את זה שהוא בידיים. מסורבלות שרק המחשבה על זה משאירה אותי בבית, ומעבר לזה..יש לו סדר יום כבר דיי קבוע, שינה אוכל וכו'...והכל ישתבש. אני לא אדם כבד מטבעי. באמת שלא. זה באמת נראה לי מסובך בטירוף.
מה שיוצא מכל זה שכל מיני סידורים, אפילו הכי קטנים אני צריכה לבקש מבעלי (שעושה זאת בשמחה...למרות עול הפרנסה שהוא נושא לבד על כתפיו) וזה לא כייף לי- התלות הזאת. ממש לא כייף לי. זה כמובן בנוסף לתחושה שאני לא תורמת לפרנסת המשפחה...וזאת תחושה חדשה ולא פשוטה, כי תמיד עבדתי.
לאחרונה ברגעי כנות עצמית גם הבנתי שזה שאני לא מסוגלת לצאת לעבוד ולהשאיר במעון/מטפלת נובע מסוג של קנאה משולב ברגשות נטישה, ז"א גם מישהו אחר יהנה ממנו ויחווה איתו את כל הדברים המדהימים והחדשים במקומי, וגם אני ארגיש אמא נוטשת. בקיצור הדברים סבוכים...
מישהי מזדהה? מכירה?
אשמח לקרוא שאני נורמלית
אויש, מכירה בהחלט!טל תלתל
הפיתרון שאני מצאתי בזמנו היה להיכנס לעבודה כמטפלת בפעוטון בקבוצת התינוקות, ביחד עם ביתי. כך הרווחתי גם וגם וגם... למזלי אכן הצטרכו מטפלת באותה התקופה. היום אני מתמודדת עם שילוח של תינוקת קטנה בהרבה לפעוטון (כשהיא התחילה היא הייתה בסך הכל פיצית בת 3.5 חודשים). לפחות ה' סידר לי עבודה בפעוטון, כך שאני רואה אותה במשך היום וגם ממשיכה להניק אותה הנקה מלאה.
אם זה מתאים לך, אולי שווה לברר בפעוטון אצלכם?
מכירה מאודשמחה תמיד
הבת לי 9 חודשים ואני קשורה אליה יותר מאשר היא לי ולכן החלטתי שאני נשארת איתה בבית ואז נהייתי מתוסכלת וגם אני מטפלת במעון והיא איתי זה רעיון מצוין
אני ממש מבינהאמהונת
אני ממש מבינה אותך! הבת שלי בת שנה ואני עדיין איתה בבית. אבל לי היתה תקופה שכן רציתי לצאת לעבוד, כשהיתה בערך בת 9 חודשים ולאחרונה אני כבר לא רוצה, אבל מתלבטת.. כי מצד אחד כיף לי איתה הכי בעולם בבית מצד שני אני מרגישה חנוקה ושאין לי חיים משל עצמי!אפילו לשירותים אני הולכת והיא זוחלת אחריי ומחכה בכניסה..וכן, אני חוששת שלא יטפלו בה כיאות. עבדתי פה ושם בפעטונים ונתקלתי במטפלות שמשחקות אותה ליד ההורים ואח"כ הם קרות , טכניות, ומנתבות את התינוק לפי מה שנוח להן. א-ב-ל, יש גם מטפלות טובות מאוד, עדינות ורגישות, וצריך להתפלל על זה שהקבה ינתב אותנו למקום הנכון והטוב ביותר למען ילדנו.וחוץ מיזה תחשבי שזה רק הילד הראשון אז דוקא עכשיו זה הזדמנות להתרגל לעובדה שאנו חצי יום איתם וחצי לא, אחרת נגדל את כל ילדנו בבית, וזה מאוד טוב לילד לגדול עם אמא, אבל צריך שזה יהיה גם מאוד טוב לאמא!אחרת זה לא נראה אותו דבר.... ואת יכולה גם למצוא חצי משרה, שעות קצרות,חלק מימי השבוע. ותזכרי תמיד שגם אם הילד במעון/מטפלת עד 4 אז את תמיד אמא שלו, ולא יהיה תחליף לקשר ביניכם, ואת זאת שתמיד תדעי מה טוב לילד שלך, כי זה פשוט בחוש האמהי שאף אחד לא יכול לקחת ממך.בהצלחה
ממש מזדההשירה שירים
הבת שלי בת תשעה חודשים וגם אני לא משאירה אותה עם אף אחד.. אני דווקא יוצאת הרבה ופשוט לוקחת אותה איתי אני כמעט לא יוצאת עם עגלה, רק עם מנשא.. וככה אני חוסכת לי את כל הקטע של לקפל עגלה וכו'. אין לי ממש עצה בשבילך אבל, תחשבי על זה שתכלס הכי טוב לו איתך!
בטח שאת נורמלי! האדם מטבעו זקוק לחברהיוקטנה
ותינוק פשוט איינו חברה! 
אני חושבת שהרבה יותר קשה להיות סגורה עם תינוק בבית לבד, מאשר לצאת עם תינוק מהבית. זה פשוט עניין של הרגל, לדעתי, ואני דוחקת בך להתחיל להתרגל  זה פשוט הבדל של שמים וארץ, כשאת נמצאת עם עוד אדם בוגר שאפשר לדבר איתו! 
אני ממליצה לך למצוא שכנות שנמצאות גם הן עם הילדים, ולבלות איתן כמה שעות בכל יום - אצלך או אצלהן או בגינה כלשהי, בפיקניק נחמד. אני ממליצה לך להתחיל לנסוע אל בנות משפחה (אחיות, גיסות, אמא, חמות). בהתחלה פעם בשבועיים - זה בטח לא בשמיים - ואחרי שתתרגלי לסידורים של הנסיעה, תוכלי לעשות את זה יותר, ובנחת. 
תקיפי את עצמך באנשים בוגרים, ותראי איך החיים פתאום הופכים ליפים יותר! פשוט "לא טוב היות האדם לבדו"! 
וואו! כאילו אני כתבתי את ההודעה הזו!!!נעמיל'האחרונה
תיארת בדיוק את מה שעובר עלי כל יום כבר.... 7 חודשים!
כל העניין של תלות, פרנסה וכו' ויותר מזה, יש לנו רכב שבעלי לוקח תמיד לעבודה אז הוא לא איתי, אבל לפעמים יוצא שהוא יכול להקפיץ ולהחזיר אותי ואני רוצה רק להסתובב בקניון, בלי שמש/ גשם/ רוח, יש מקומות להניק וכו' אבל הבן שלי היה פשוט מאבד את הסבלנות אחרי 20 דק' וא"א היה לעשות כלום כי הוא רק בכה ורצה על הידיים ואני הייתי חוזרת מותשת, עייפה ועצבנית...
אני רוצה לתת לך טיפ שניסיתי השבוע והוא פשוט עשה לי את השבוע... (בעלי טוען שבטלפון הייתי נשמעת פשוט בנ"א אחר, אשתו חזרה לחיים!!!)
יש לנו גם עגלה כבדה וכו' עם כל הסיבוכים של לקפל ביד אחת (בלתי אפשרי), גרים בישוב בלהבלהבלה... השבוע לקחתי את הבן שלי במנשא באוטובוס ונסענו לעיר הגדולה, שם נכנסתי לחנות וקניתי לו את הטיולון הכי פשוט שבעולם, שמתקפל להכי קטן והכי בקלות (יד אחת!!!) ואז הסתובבתי איתו רגועה ושלווה. פתרתי את הבעיה של הסיוט לקפל את העגלה באוטובוס, הבן שלי ישב בטיולון שמתברר שהיה לו נוח והסתכל על כל העולם עד שנרדם, אני לא הסתבכתי עם העגלה שלא תמיד עוברת בכל מקום, האכלתי אותו בעגלה, שלא אכפת לי שתתלכלך (היא לא עלתה אלפי שקלים...) ויותר מהכל- יצאתי סופסוף מהבית!!!!! עשיתי קניות מטורפות, הלכתי הרבה ברגל ופשוט חייכתי לעולם. והוא חייך אלי בחזרה... וכנראה שהילדים שלנו מרגישים כשאנחנו רגועים וזה משפיע עליהם והבן שלי היה רגוע גם...
אגב, מנסיון, לא האמנתי כשאמרו לי, אבל כשהזמן עובר והם גדלים הם יותר מתעניינים במה שקורה בחוץ ופחות דורשים את התשומת לב שלך.
הסיפור עם המטפלת מוכר כ"כ! בימים שיותר קשים לי אני עושה סבב טלפונים ומחפשת מטפלת מתאימה ובימים שהוא רגוע וישן כמו שצריך ואני מספיקה עוד 2 דברים בבית אני מספקת לבעלי את כל התירוצים למה הוא עוד לא צריך מטפלת וכו' וכו'... ובעלי אמר לי משהו נכון לגבי ההתפתחות- המטפלת איתו 5 שעות והוא אולי יזחל אצלה קודם, אבל הוא איתך בחזרה מהצהריים! את לא תפספסי כלום! 
סליחה על האורך...
לגבי הסדר יום הקבוע- אני החלטתי די מהר שכיוון שזה ילד ראשון ואני איתו בבית אני יכולה לשחק קצת במשחקים של שעות, בטח אם זה על חשבון החיים הנורמליים שלנו כזוג- משפחה. ובעברית- אם אנחנו רוצים לצאת או כל דבר אחר אז אני לא אסתכל על השעון ואני יעשה לו קצת בלגן והוא יסתדר וילמד לגדול איתנו ככה, אבל זה בתנאי שאנחנו חוזרים הביתה בסוף הערב. כשאנחנו נוסעים להורים וזה רחוק ולפעמים יוצאים כבר בחמישי בלילה, אני מכינה את עצמי נפשית שהוא לא יהיה שקט ורגוע ולא רק בגלל השעות אלא גם בגלל שנוי המקום, מליון אנשים מתלהבים שקופצים עליו וכו'...
בקיצר, סליחה שוב על האורך של הדברים... מקווה שקצת עזרתי או לפחות ראית שאת לא היחידה 

סליחה, רסקיו לתינוקותאמהונת
אתן יודעות אם מקובל לתת לתינוקות אחרי חיסונים או בתקופת שינים רסקיו או משהו אחר, טבעי להרגעה?? שמעתי על זה פעם..וזה ממכר?איך זה עובד?
 
 
זה מצויין לכל גילדבי חיה
אם את לא רוצה לתת בפה, ניתן למרוח על שורש כף היד, באיזור הדופק. זה חודר לדם ומרגיע.
רסקיויעל -ND
קודם כל, לגמרי לא מזיק, כך שבמקרה הכי גרוע - לא יזיק.
חוץ מזה, רסקיו מאד מרגיע, כך שאם התינוק לא רגוע, זה יכול לעזור.
אני לא יודעת, מה זה "נהוג". לא כתוב בשום מקום לעשות את זה. אבל את בהחלט יכולה לתת לתינוקך רסקיו וזה יכול לעזור לו ולא יכול להזיק. אפשר לטפטף כמה טיפות לבקבוק מים ואפשר למרוח טיפה על השפתיים או על המצח.
זה לא ממכר.
זה מרגיע, אבל לא מרדים.
איפה קונים את זהאמהונת
 
חנויות טבע,סופרפארם וכד'...rakaאחרונה
אני חוזרת לפורום...אנונימי (פותח)
לאחר שנתיים (מהלידה האחרונה), נראה לי שאני בהריון...
וואו!טל תלתל
איזה יופי!!!!
שיהיה בקלות, בטוב ובשמחה!
אני חדשה (יחסית אלייך אפילו מאוד חדשה בפורום), אז תסלחי לי אם אשאל אותך כמה דרדסים כבר יש לך בבית?
וואו אני חושבת שאת החוזרת הראשונה שלנו!יוקטנהאחרונה
איזה כיף!!! מזל טוב!!! 
גירודים בסוף הריוןאנונימי (פותח)
ב"ה בעוד כשבועיים אני אמורה ללדת, והתחילו לי בשבוע האחרון גירודים מטורפים! אין לא אדמומיות או פריחה, רק צורך נואש להתגרד ללא הפסקה. הגירודים מופיעים בכל מקום, לא רק בבטן, אלא בקצות האצבעות, בגב, ברגליים, בראש, בכל מקום אפשרי!
שום דבר לא עזר לי בנתיים, לא מקלחות ולא מריחת קרמים, החלפתי את כל הבגדים והמצעים, ואני עומדת לצאת מדעתי.
משהי פגשה את התופעה הזו?
למישהי יש עצה כלשהי? לפני שיצטרכו לשלוח אותי לאשפוז מסוג מסוים...
תודה!
 
אוף...מסכנהשלה שוב
ליבי איתך, בשני הריונות היו לי גירודים בכל הגוף- אחד אחרי שנסענו למדבר יהודה, ונסענו לחברים לשבת פתאום כל הלילה יצאתי מדעתי מכאבים, שמתי קרח כדי לשכך את הכאב.
ובהריון האחרון ב"ה שנגמר, השתמשתי בשמן רחצה- אמול, אבל אני אפילו לא זוכרת אם זה מה שעזר, פשוט זה עבר עם הזמן...חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי שום פתרון- רק שזה יעבור עם סיום ההריון.
זה באמת מטריף. זה מנחם שנשארו לך עוד שבועיים? אולי תנסי לזרז עניינים...זה עובד אצלך?
תופעה ידועהיוקטנה
לדעתי זו התופעה היחידה שעוד לא נתקלתי בה באופן אישי ;)
שמעתי שדיקור עוזר (וממליצה על תדהר מיצהר).
כן לי זה היהשושנה1
אבל התחיל כבר בחודש רביעי. גירודים מטורפים אפילו באצבעות הרגליים.
הלכתי לרופא והוא אמר לי - טוב באיזה חודש את, רביעי?
טוב אז תוך חמישה חודשים זה יעבור...
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
בכל מקרה לי עזר למרוח על הבטן שמן זית.
אבל נראה לי במחשבה לאחור שזאת הייתה אלרגיה לאבקת הכביסה,
כשנגמרו ה6 קילו והחלפתי אבקה אני חושבת שהגירודים עברו.
בהריון פתאום צצות אלרגיות ורגישויות שלא היו לפני.
ממליצה לך להחליף אבקת כביסה ולראות מה קורה.

בדרך כללטל תלתל
זה בגלל שהעור בבטן נמתח בבת אחת בעקבות ההריון, והוא לא עומד בלחץ ופשוט מתבקע. ויש לזה שתי תופעות לוואי- גרד מטורף ברמה זו או אחרת וסימני מתיחה בלתי נמחים לאחר הלידה.
יש עוד מקרים די נדירים של בעיות בכבד שעלולות לגרום לתופעה דומה של גרד, אבל אם כל הבדיקות שערכת עד כה מראות שהכל תקין את יכולה להיות רגועה.
שבת שלום!
זה סיוט!!!!!קוינטה
זה היה לי הכי קשה!!!
שבועיים לפני הסוף בטני נבקעה ולא הצלחתי לישון ולא כלום!
יצאתי מדעתי...
אבל הנה אני פה ...אז זהו- פשוט להתכוון שזה יכפר על עמ"י ויעזור לך ללידה קלה ובריאה בע"ה...
נראה לי שזה הכי עוזר...
ליבי איתך...
ועד היום אני לא שוחה עם בקיני...
שמן שקדים עזר לי מאודשמחה תמידאחרונה
שינה במיטה של ההורים בלילהdanron
שלום,
הבת שלי בת 7 וחצי חודשים ובלילה שהיא קמה לינוק היא אח"כ לא מוכנה לחזור לישון במיטה שלה, היא מוכנה לישון או עלינו או במיטה שלנו ביננו.
מה עושים???
מוכרשמחה תמיד
הבת שלי בת9 חודשים ובסביבות הגיל הזה עשתה אותו דבר מה גם שזה לילה ואין כוח להתווכח איתה..
עזרנו אומץ נתנו לה לבכות קצת ליטפנו חיבקנו עד קצת הנקה עוד קצת דמעות וזה עבר אחרי כמה ימים והיא גם התחילה לישון לילה בלי עין הרע...
מטרהה לפי שלבים?אמהונת
אולי תוכלו לייעץ לי- אבא שלי קנה לנו מטרנה שלב 1, ואנחנו כבר בשלב3. שאלתי היא אם זה לא טוב שביתי בת השנה תשתה את זה?? היא מקבלת  מטרנה רק לפני השינה ובבוקר.
מה ההבדל?אנונימי (פותח)
בכל השלבים של מטרנה יש כמעט את אותם החומרים, אז לא נראה לי שאמורה להיות כאן בעיה.
אולי הייתי חוששת אם הסיפור היה הפוך, לא הייתי נותנת לתינוק קטן מטרנה בשלב מתקדם יותר, אבל אצלך המקרה הפוך.
במיוחד שהיא אוכלת גם דברים אחרים שישלימו לה את התזונה.
אם את ממש חוששת תתקשרי לשירות הלקוחות של מטרנה (כתוב על הקופסא) הם מאוד נחמדים שם...
אני הייתי נותנת יוקטנה
לתת רק שלב 1 אומרים שהוא הכי טוב יחסית..שמחה תמידאחרונה
להפסיק או לא להפסיק זו השאלה?שמחה תמיד
הנקה כמובן הבת שלי בת כמעט 9 חודשים ,אני ובעלי ממש רוצים להיכנס להריון שוב,אני מקבלתמחזור בהנקה מאוד לא סדיר ואב גושי ודימום 6 ימים עד שאני מתנקה ,אני עושה בדיקתביוץ כבר עברתי את הימים שהיתה אפשרותלביוץ ואכן אין ביוץ..אני רוצה להפסיק להניק כי אנחנו ממש רוצים עוד ילד ות'כלס הבת שלי מפסיקה מעצמה היא בלי עיןהרע אוכלת פרות ירקות עוף ביצה בלילה דיסה יוצא שאני מניקה מלא בבוקר קצת צהרים ואחרהצהריים וזה בגלל שאני מציעה לה היא לא מבקשת רק לפעמים וזה די בשביל הפינוק ,בעלי רוצה שאני יפסיק להניק כדי שנמשיך ואני רוצה לא שלמה 100 אחוז מה לעשות ואיך מייבשים חלב???
מה דחוף בהריון שוב?שושנה1
סליחה על הישירות אבל למה לא לתת לטבע לעשות את שלו?
אני לא בעד לקחת אמצעי מניעה כשאין סיבה אבל הגוף שלך צריך להתחזק בין הריון להריון.
אין פה מה להילחץ ולהפסיק הנקה בשביל זה כל עוד זה טוב לך ולילדה.
נראה לי לחץ לא מוצדק- מה, יש איזשהי תחרות ילודה?
לדעתי, ומנסיון אישי...אמאקנגורו
תגובתך אינה במקום.
את לא יודעת כלום על הרקע של הכותבת. את לא יודעת את גילה, או מה היא עברה כדי להשיג הריון אחד.
את לא יודעת על מה היא חולמת וכמה ילדים היא רוצה.
הרבה פעמים, גם כשאין כל בעיה, זה לא קשור לתחרות אלא לחלומות/רצונות/ הגשמה עצמית.
את לא יכולה לקבוע מה המניע שלה, וגם אם כן, זו לגמרי בחירה של כל אשה עפ"י אופיה וטבעה ומה שמתאים לה ולמשפחתה.
ועניינית לשאלה:
אני אישית גם הייתי לחוצה על הריון נוסף, בעיקר כי היתה לי תקופת עקרות ממושכת, והגיל התחיל לדחוק..
הבחירה שלי היתה להניק שנה (זו ההמלצה המינימלית...) ואז להפסיק ולתת חודשיים-3 לטבע לעבוד, ואח"כ רצתי לקבל קצת עידוד מרופאת הפוריות שלי. בתכל'ס הריתי פעמיים חצי שנה אחרי שהפסקתי הנקה.
לגבי איך לייבש חלב- אני לא ייבשתי. גמלתי די בזבנג, ואחרי שבוע קצת גדוש, פשוט נרגע העסק.
המשכתי לייצר חלב  כל פעם עד להריון הבא... אבל רק כשממש לחצתי להוציא. זה נורמאלי ולא הפריע לי.
בהצלחה
אני חושבת שבמקרה כמו שלך לא היית מעלה כזאת שאלהשושנה1
לדיון בפורום.
ברור שאחרי שנות ציפיה וחיכיה רוצים להביא כמה שיותר וכמה שיותר מהר,
אבל נראה לי מההתלבטות שזה לא המצב, ואני מתנצלת אם היה פה מסר פוגע חס וחלילה
אני מכירה הרבה זוגות שהבעל לוחץ וכאילו אין שום משמעות לשיקום של הגוף אחרי הלידה,
ואפילו לאיזשהו מרווח נשימה שנוצר באופן טבעי, בגלל ההנקה. בעיני זה חלק מהסדר שהאלוקים ברא בנו בגוף,
(מי כך ומי אחרת), אם האלוקים ברא אותנו כך שהנקה מונעת הריון באחוזים מסוימים, זה לא סתם אלא ההפסקה הזאת היא טובה לאישה, לזוגיות למשפחה וכן הלאה.
ואני חס וחלילה לא באה לעודד הפסקות "מלאכותיות" שצריכות כמובן אישור של רב.
לגבי ה"איך מייבשים חלב"קיפי.
מורידים הנקות בהדרגה.
רק לא בבת אחת שלא יתחיל לך פתאום גודש מעודף חלב שהגוף מייצר ואת לא מוציאה.
כשלא תניקי הגוף יבין שאין תינוק שזקוק לחלב הזה ויפסיק לייצר אותו.
אני תמיד בעד הריון נוסף...raka
בטח ובטח כששניכם רוצים ומרגישים מוכנים.
לגב ההנקה-היא סה"כ כבר די גדולה אבל לפי דעתי את יכולה להמשיך ולהיקלט תוך כדי הנקה (לי זה קרה כמה פעמים שהנקתי ונכנסתי להריון תו"כ הנקה). ההנקה לא מונעת ביוץ ב100% ואם את כבר מקבלת אז ייתכן גם ביוץ(אולי לא כל חודש אבל בהחלט ייתכן). וחוצמזה-אני חושבת שאם את רוצה, מוכנה ויכולה אז הגוף כבר יעשה את שלו לגבי ההנקה ויפחית את החלב מעצמו... כשתיכנסי להריון בע"ה ועדיין תניקי-זה כבר סיפור אחר...
תגידו איך מגיעים לרצות הריון נוסףאשה של בעלי
 אולי חיכיתם הרבה זמן לבת הראשונה אז אתם רוצים עוד??
יש לי ילדה בת 7.5 חודשים ואני מונעת ולא יכולה לחשוב על הריון נוסף לפני שהיא בת שנתים אז איך זה קורה לרצות הריון???
זה משהו לא ברור לי איך זה קורה לאנשים ואצלי זה אפילו לא בקטע?
אולי אצלי כי אני נכנסתי שלוש חוד' לחתונה להריון אז קשה לי לחשוב על עוד אחד???
סתם מענין לדעת...
אממשמחה תמיד
נכנסתי 4 חודשים אחרי החתונה אני בת 23 הייתה לי לידה מאוד ארוכה אבל סה"כ יצאתי עם חוויה די טובה ואנחנו רוצים להגדיל את המשפחה בעז"ה מאוד אוהבים ילדים זה לא שאנחנו בלחץ אנחנו פשוט מאוד רוצים..
עשיתי בדיקת ביוץ ואין ליאולי שכשאני יפסיק זה יחזור אני מאוד רוצה לתת לטבע לעשותאת שלו אבל צריך השתדלותלא?
עכשיו היא מאוד מצוננת שהיא תבריא מקווה להפסיק בעז"ה.
אישה של בעלי אולי היתה לך חוויה טראומטית מהלידה ומההריון בגלל זה את לא יכולה לחשוב על זה?אתלומדת אולי?
האמת...raka
יש לי ב"ה כבר 5 והשישי בדרך והם מדהימים...
נכנסתי להריון 5 חודשים אחרי החתונה בגיל 21.
התחלתי לחשוב על עוד אחד כשהמחזור חזר להופיע עם או בלי גלולות...
והאמת-היו גם שלבים(אצל הקטנים יותר) שממש התפללתי לרבש"ע שייתן לי את הכוח לרצות עוד... וב"ה-התפללתי ורציתי. גם על הרצון הייתי צריכה להתפלל-אחרת לא היו לי היום 5+
בהצלחה ורק בשורות טובות
לאישה של בעלייעל -ND
שלום.
כל אדם שונה מחבריהו. מה שעובד לאחד - לא עובד לשני.
לי אישית מאד מובן רצון להביא ילדים.
לשאלתך, איך זה קורה, אני יכולה להגיד רק בשם עצמי, כמובן. אז אצלי היו כמדומני 2 סיבות: 1.אני אוהבת ילדים; 2. כל הריון נתן לי הרגשה שאני מקרבת את הגאולה.  אפשר לוותר על זה??
אני חושבת שזה הורמונלייוקטנה
כלומר, שה"רצון" מגיע ממצב הורמונלי מסוים, ושכל ההסברים הראציונליים, גם אם הם מאוד יפים ונשמעים ממש טוב, הם בסך הכל תירוץ, בסך הכל "בדיעבד", לאחר שאצל אותה אישה קיימת התמונה ההורמונלית המתאימה למצב פוריות גבוה, שמזמין ממילא הריון נוסף (סליחה בנות - מקווה שאני לא מעליבה אף אחת!!!). כל זה באופן כללי ולא אישי או פרטני. כלומר, זה לא נכון לכל אישה, כמובן (או בכלל - מה אני יודעת בעצם?! אולי אני סתם מקשקשת?!). 
ובהתאמה אישית אליך - בדרך כלל אישה עם תינוק בן 7.5 חודשים עדיין איננה פוריה, ועל כן את חסרה את המצב ההורמונאלי שגורם "לרצות עכשיו עוד ילד". אני ממש רואה ברצון לעוד ילד מנבא של הריון גם מבחינה פזיולוגית. על כן אני יכולה גם להבטיח ל"שמחה תמיד" שהביוץ שלה קרוב מאוד! אצלי אני ממש רואה קשר בין הרצון לילד, לחזרה של המחזור והביוץ (וההריון הבא ב"ה). במילים אחרות - כשתרגישי פתאום רצון לעוד ילד, תתחילי להסתובב עם אמצעי הגיינה בתיק 
יוקטנה את חמודהנעמונונונה
מסתבר שיש יוצאים מן הכלל לכלל שלך...
אחרי לידת בני הבכור, מאד פחדתי מלידה נוספת, אבל לא מנעתי, היה לי ווסת גם בהנקה מלאה, ו-5.5 חושדים אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון... כמה שפחדתי, ולא רציתי...
היום אני כ" צוחקת על עצמי, הילדה הזו כ"כ מתוקה ומדהימה...
קודם כל, ברור שאצלי הרצון לילדים לא קשור להורמוניםמירושלים
ככה אצלי, לפחות.
כי אני נכנסתי להריון כשלא רציתי בכלל...
האמת שאף פעם לא רציתי. יש לי שני ילדים ושלישי בדרך, וכל פעם כשנודע לי שאני בהריון זה הלחיץ אותי פחד - איך אני אסתדר ואין לי כוח לכל הבלגן הזה וכו'...
אגב, בפעם השנייה נכנסתי להריון מתוך הנקה (הגדולה הייתה כבר בת שנה וחצי, אבל עדיין ינקה).
חוץ מזה היו לי בדרך גם שלוש הפסקות הריון טבעיות בחודשים שני-שלישי, ואפילו לא לקחתי את זה נורא קשה כי לא כל כך התלהבתי להיות בהריון.
אמנם תיאורטית ואידיאולוגית אני מאוד אוחזת מגידול משפחה גדולה ותמיד חשבתי שארצה הרבה ילדים, לכן אני גם לא מונעת, אבל למעשה אני מרגישה שאין לי מספיק סבלנות לילדים ואני מפונקת מדי, רוצה יותר שקט ושלווה ולא לעבוד כל כך קשה...
לשמחה תמידיעל -ND
קודם כל, איני ממליצה לך להפסיק הנקה, אלא להמשיך כמה שיותר, כי הנקה - זהו הדבר הטוב ביותר שאת יכולה להעניק לבריאות ילדיכם. זה גם טוב לנפשם, אבל איני פסיכולוגית, לכן לא אוהבת לדון על זה.
הנקה גם עוזרת לשמירת בריאותך - וזה גם חשוב, גם לך, גם לבעלך, גם לילדיך.
אם בכל זאת תחליטי להפסיק הנקה - שתי תה מרווה, תריחי שמן מרווה - מרווה מאד מייבשת. לא תהיה לך חלב. אבל שוב - מאד לא ממליצה.
 
רבות מחשבות בלב איש(ה)אם הבנים12
אני מכירה מאוד את הרצון שוב להיות בהריון    (אפילו זמן קצר אחרי הלידה...מזל שהם כאלה קטנים ותלותיים שאנחנו מבינים למה צריך את הזמן לגדול)
 וחשבתי על זה ואפילו שאלתי רב אם להפסיק להניק בגלל זה והוא אמר שלא להפסיק,
ד' הוא זה שמחליט מתי הזמן להריון נוסף.

בשורות טובות!


אני שוב לא מבינה את זהאשה של בעלי
לא עברתי שום טראומה בהריוון היה לי הריון מהמם בלי שום תופעות אפילו לא בתחילה
גם הלידה היתה יחסית לכל לידה בסדר ברור כואב אבל ממש ממש לא תראומטית
חוץ מזה אני חולה על ילדים ואוהבת מאד את הבת שלי וקודם לפני שילדתי והתחתנתי הייתי זו שתמיד מטפלת בכל התינוקות של אחיות שלי
לדעתי ברצון להביא ילדים יש איזה אני לא רוצה להגיד בעיה אבל אפשר להגיד שלפעמים הצורך בהרבה ילדים נובע מאיזה שהיא מצוקה מסוימת או של בדידות או של חוסר סיפוק וחושבים שהילד ימלא את הסיפוק זה יכול להיות מהמון דברים
אני לא פסיכולוגית וגם לא מתימרת להיות אבל תסתכלו בעולם ותראו שבכל מקומות של מצוקה יש המון ילדים לכל משפחה
אפשר לחשוב ילד בן תשע חוד' חכו תתרגלו לזה שיש לכם עוד ילד
תראו אני לא מתערבת ושכל אחד יעשה ככל העולה על רוחו אבל לי זה נראה מאד מוזר שכבר רצים להביא ילד נוסף שבקושי ילדו את הקודם גם הגוף צריך איזה שהיא מרווח נשימה
 
 
זו הרגשה אימהיתאם הבנים12
שפתאום הלב מתרחב!! (נראה לי מתוך שמחה גדולה והודיה לקב"ה על הנס)

(ככה אצלי לפחות)

אני סומכת על הקב"ה שעושה את הכי טוב!

ונותן לנו את הכוחות לגדל ולחנך את ילדינו בצורה הטובה ביותר בשבילם.

את כותבת "לי זה נראה מאד מוזר שכבר רצים להביא ילד נוסף" - ילד לא רצים להביא מה"סופר" יש מנהיג לבירה והוא נותן את המתנות היקרות  הללו.

אני מכבדת אותך אך לא מסכימה איתך.
אשה של בעלך...שירק
אני מאד מזדהה איתך, אני מרגישה ממש כמוך, אני רוצה לפחות חמישה ילדים כי אני לא רוצה משפחה משעממת, אבל לא יכולה לחשוב על אחד אחרי השני בלי הפסקה, ואני שואלת את עצמי מי פה לא בסדר? אולי אצלי חסר משהו נשי בסיסי שיש לכולן. יתכן שזה תלוי בהמון דברים, כמו מיקום במשפחה, או סתם אופי. אמרת שטיפלת באחיינים שלך, אז את הקטנה במשפחה? כי אני הקטנה במשפחה שלי ונראה לי שאצלי בכל אופן זה קשור.
ושכחתי להוסיףאשה של בעלי
שאני באה מבית של 12 ילדים אמא שלי ילדה כל שנה וחצי מקסימום שנתיים ילד
ושלא תחשבי כיף לי אם אחיות שלי אבל אמא שלי נהיתה חולה בגיל 49 ונפטרה שנה לאחר
והרבה יגידו שזה בגלל כמות הלידות והקצב שלהם
אבל לא תמיד זה נכון יש אשה עם ילד אחד שיכולה חס וחלילה ...
ברור לי שהקב"ה מחליט כמה ילדים ומתי
אבל מוזר לי לראות משהו שהוא ממש שונה ממני
ואגב כל אחיות שלי מונעות ועד שנתיים ויש יותר
אולי מי שבא ממשפחה ברוכת ילדים לא רוצה הרבה ילדים???
 
 
רק לעניין הבריאותיפצקרשת
אם אני לא טועה ארגון הבריאות העולמי הגיע למסקנה שהכי בריא לאישה ללדת כמה שיותר ילדים במרווחים של כשלוש שנים. זה מבחינת סרטנים נשיים לא עלינו. למשל לסרטן השד אני חושבת שכל היריון מוריד סיכוי בכ7%, וכל שנת הנקה מורידה סיכון בכ4%. ואני חושבת שגם לסרטן הרחם, השחלות וכו' מספרים דומים.
 
כמובן, השיקול הבריאותי הוא לא היחיד ולא המכריע, אבל טוב לדעת אותו ולשקלל אותו עם שאר הנתונים שכמקבלים החלטה.
אשה של בעלי- נראה לי שאני במיעוט כאן אבל אני איתך.חמסה עלינו
גם אני אחרי הלידה של הגדול לא רציתי ולא יכולתי לחשוב על עוד ילד. היה לי אחד חמוד ומתוק ככל שיהיה שמלא את כל עולמי לטוב ולרע. נהנתי מכל רגע איתו יחד. היינו יחד עד גיל שנתיים, הוא ינק עד גיל שנה ושלושה ואחרי זה אכן הרגשתי שאני זקוקה לקצת מנוחה גופנית ופיסית וכנראה שגם הגוף שלי הרגיש איתי אותו הדבר. לא מנעתי אבל גם לא השתדלתי שזה יקרה. עד שלאט לאט התחלתי להרגיש ש"בא לי" עוד אחד. ואז אכן נכנסתי להריון שהפסיק להתפתח בשבוע 10 ולאחר מכן לקח לי כחצי שנה להכנס שוב להריון.
מה אומר לך? היה יאוש (למה זה לא מצליח? למה לוקח הרבה זמן יחסית..) היתה תקוה. היה שם הכל.
 ובהפרש של כמעט 3.5 שנים לגדול נולדה אחות. בדיעבד הדבר הכי טוב שקרה לנו כמשפחה- הוא קיבל אותה בשמחה (ללא שום קנאה- הוא כבר חיכה לאח/ות) לי היתה הרבה סבלנות ואורח רוח בשבילה וגם בשבילו. אין ספק שפער הגילאים הוא משמעותי אבל אפילו עכשיו כשהיא בת שנתיים והוא כמעט5.5 הם כאלה אחים שבא לי לאכול אותם מהמשחקים שלהם יחד והקואליציה שהם מפתחים יחד נגדי... ואני רק מחכה לעוד כשלושה חודשים למה שהם יעשו לי ולצאצא הבא שאמור להגיע...
כן, כן  הפעם יהיה לי הפרש קטן בין הילדים. למה? כי הפעם זה הרגיש לי נכון (וגם כי הגיל מתחיל לצלצל בפעמון......שלי כן?!
 
אין ספק שאין כיף גדול מלראות אחים משחקים יחד ולפעמים צר לי שלגדול אין אח יותר קרוב בגיל לשחק איתו) אבל אני חושבת שהכי חשוב זו ההרגשה שלך ושל בעלך. המוכנות לעוד אחד, המוכנות לעוד הריון (אצלי זו לא תקופה קלה) והגידול שאח"כ. כי אז הרבה יותר קל להתמודד.
 
אני לא חושבת שזה קשור לפינוק או אהבת ילדים הכל תלוי בתחושה הפנימית והפיסית האישית שלך.  (ולפעמים גם הכלכלית)
 
לכי אתה ואל תתביישי או תדווחי חשבונות לאף אחד!!!
 
 
התחושה של לרצות עוד ילדraka
היא מדהימה בעייני ולדעתי זה הרצון האמיתי של האישה להגשים את עצמה ואת ייעודה בעולם. אני לא אומרת ללדת בלי גבול ובלי להתחשב בנפש האישה,הבעל,הילדים,בגוף וכד' אלא מתוך רצון אמיתי וכמיהה להוליד דור ישרים מבורך... בוודאי שצריך לתת לגוף ולנשמה לנוח-זה מעל הכל, להיות קשובה לגופי ולנפשי. ואני חושבת שאישה בריאה בנפשה תשכיל להבין מתי היא מוכנה ולא חו"ח מתוך מצוקה או בדידות.
אשה של בעלך,עוד 2 נק' לדיון...אמא קטנה
1-לגבי הקשר בין הלידה למחלות,אני לא מסכימה איתך כלכך,אם כי יכל להיות שבמקרה הזה ספציפי של אמא זה השפיע.אבל סטטיסטית,אומרים שככל שיש יותר ילדים האשה יותר בריאה.בזמן ההנקה האשה ממש מחוסנת,אומרים שזה גם מונע סרטן .ותסתכלי על הרבה נשים שילדו הרבה ילדים שהן נראות תמיד צעירות ורעננות לעומת אמא שרודפת רק אחרי ילד אחד וכלב.

2-אני רואה בעניין הרצון ללדת הרבה ילדים -את מהות הגישה היהודית .
לא סתם הגענו לעולם.יש לנו מטרה ברורה מאת ה' ללדת.-פרו ורבו...
וגם כיום חשוב שיהיה רוב יהודים כשרים בארץ שלנו, אז למה שלא נזכה אנחנו ללדת אותם?

בעז"ה יגיע הזמן שבו מתאים לך להוסיף עוד נשמה לעולם,וכשהקב"ה יראה שמתאים לך הוא ישלח לך אותו .
אבל דעתך הגיונית,באמת קשה לרצות מהר עוד ילדים במיוחד כשנראה שהפיצית רק עכשיו נולדה.

אני לא הייתי מתנגדת להריון נוסף עכשיו..בשבילי זאת תהיה אחת המתנות הכי משמחות שבעולם!
אשה של בעלי...veredd
אני מרגישה כמוך. אני כ"כ כ"כ קשורה ואוהבת את הקטן שלי, אבל הוא בן שנתיים וקשה לי לחשוב על עוד אחד... התחתנו כשהייתי בת 19 ובעלי בן 20, ותוך חודש נכנסתי להריון, בלי עין הרע. והיה הריון קשה ומתיש ולצערי לא משעשמם, ולידה עוד יותר קשה, וזה, לצערי, הוריד לי קצת את הרצון. 
אני לפעמים מסתכלת במראה, כשאני בלי כיסוי ראש, ואני נראית לעצמי כמו אותה בחורה בת 18 שהייתי לא מזמן, ואני אומרת "אמאל'ה, אני אמא!!!". 
זה קשה. אני לא אומרת את זה מתוך ביקורת (שהרי גם אני כזאת...) אבל אנחנו דור מפונק. וזה בסדר. זה עובד טוב עם עצם היותנו דור שיש בו גלולות... 
אגב, אני כן הכי קטנה במשפחה, אבל אנחנו רק 2.... אמא שלי מאוד רצתה עוד ולא יכלה. היא מנסה לדחוף אותי עכשיו להביא עוד...
לאשה של בעלךנעמונונונה
מבינה אותך, אבל לא מסכימה איתך. לגמרי לא.
א. הגעתי ממשפחה ברוכת ילדים, אמנם הייתי שואפת לאיזה רווח בין הילדים, אבל אני רוצה הרבה ילדים, משפחה גדולה!
ב. הרצון לעוד ילדים, גם כשהקטן עדין לא בן שנה לא נובע משיעמום או מחסר או מצוקה. ממש לא. ההפך הגמור. אני לדוגמא עסוקה עם העבודה והילדים עד צאת הנשמה, ויודעת שילד נוסף- זה יהיה קשה, אבל זה אושר שלא נגמר, ואי אפשר לתאר במילים.
לדעתי, וזו דעתי האישית, ככה ראיתי מתוך הסביבה שלי, שכמה שהזוג בנוי יותר, קשור יותר, מאוחד יותר, וכמה שהבעל נותן יותר שכם, ונותן לאשתו את ההרגשה שהיא לא לבד במערכה, אז האישה רוצה מהר יותר עוד ילדים.
טוב, אל תתנפלו עלי, זה מה שנראה לי...
יפה!ממש נכון לדעתי!אמא קטנה
אפשר לבחון את זה ע"י הצצה בתמונה משפחתית...ולחשוב על מי היינו יכולים לוותר אילולי היינו מחכים עם ההריון...לא חבל על כל נשמה כזו מתוקה?
זה אולי נכון להסתכל אחורהאשה של בעלי
 אבל במבט לקדימה זה קצת אחת......
להיפך!ישתבח המשובח
דווקא במבט קדימה - דיברת פעם עם זוגות אחרי גיל 60?
כמעט תמיד הם מתמקדים דווקא במשפחה, בילדים ובנכדים שלהם.
ובהרבה מאד (ומדי) מקרים, הם מביעים צער רב על כך שלא הביאו לעולם עוד ילדים. זה חוזר על עצמו בראיונות עם מפורסמים, בבתי אבות, בבתי כנסת...
כתבת על כך שלדעתך הרצון בילדים נוספים נובע מאיזו מצוקה - חבל לי שלא שמת לב שאת עלולה לפגוע ברבים שגדלו במשפחות גדולות, למשל כמוני. לפי דעתי ההיפך הוא הנכון - במשפחות גדולות יש בחירה להתרכז בעיקר, במה שבאמת חשוב בעולם, גם אם לפעמים זה אומר לחיות קצת יותר בצניעות. למרות שגדלנו 12 ילדים במשפחה, היו לנו בגדים יפים, אוכל טוב ואפילו חוגים - אם בזה נמדדת רמת החיים... אבל מה שהכי חשוב, ידענו כולנו שכל ילד הוא מתנה מלמעלה, ובכל לידה היתה התרגשות מיוחדת וכל ילד קיבל את המקום שלו, השיר שלו שמלווה אותו שנים, החיבוק והאהבה גם של ההורים וגם של המשפחה.
לדעתי, אם אכן יש יותר משפחות גדולות אצל אנשים שפחות מבוססים כלכלית - זה או בגלל שהרבה משפחות בחרו להסתפק בפחות ולחיות ברמת חיים קצת יותר נמוכה, או בגלל שכשיש פחות כסף אנשים מגלים את מה ששוה זהב ואי אפשר לקנות בכסף...
 
זה דווקא נראה לי הגיוני שיש נשים שרוצות כל כך ילד נוסף, ולעומתן אחרות שזה נראה להן מעמסה וקושי עצום - ה' ברא אותנו שונות בכוונה, לא צריך לעשות השוואות ואין אמא אחת יותר "נכונה" מהשניה. ה' מרגיש אותנו ממש במדויק, ויודע מה לתת לכל אחת, ובדיוק מתי.
ודרך אגב, הצטערתי לשמוע על אימך. אימי, תבלחט"א, אכן נראית צעירה מגילה, והיא עסוקה בימים אלו בסיוע לבנותיה ההרות - יולדות - מניקות, אין לה זמן לספור את הנכדים, רק לבקר אצלם. וכך אני מכירה גם משפחות גדולות נוספות, שעם הילדים יש רק יותר מרץ וחשק לעבודה. חבל לי שלא היכרת מציאות כזו בביתך - גם זה, כמו כל דבר, הוא רצון ה'.
וואי איך עשית לי חשק...veredd
זאת את, דבורי?
ברצינות, עשית לי חשק. 
ואלה גם אני ישר חשבתי שזו דבורי...האמנם.?!אמא קטנה
תקשיבי לעצמך ולזוגך ולאף אחד אחר לא...אנונימי (פותח)
תראי,רק את צריכה את הכוחות והסבלנות עבור הילד החדש,את תאכילי,תקומי בלילה ותעצרי לכמה חודשים את החיים לצורך השקעה ברך הנולד וזה צריך להתאים רק לך.
אני אומרת דברים שיש כאלו שיחשבו שהם חמורים אבל הדעה הזאת הגיעה בעקבות התייעצות עם רב... שהתייעצתי איתו לגבי ילד נוסף ,אחרי 2 צפופים,ומשבר רפואי שהוביל למשבר כלכלי קשה ,הרב בכלל לא הקשיב ולא שאל כלום אלא אמר אני אתיר לכם לחכות שנה ,יצאנו ממנו בהלם,והחלטנו בנינו שאף אחד לא יכנס לנו לתכנון המשפחה ,ואנחנו נביא את הילדים בכמות ובקצב שמתאים לנו מבחינה פיזית ,נפשית וכלכלית.
אגב-אני היום בהריון שישי,והבכור יהיה בע"ה בן 14 בלידה וזאת הבחירה שלנו.אף אחד גם לא הרב לא יקום בלילה ,לא יטפל ולא יפרנס ולא יעניק לך כוחות..
צריך לדעת גם לבחור את הרב לרוב. יש ויש...אמא לשניים
בהמשך לדבריה החכמים של קנגורויוקטנה
במקרה שלך לא הייתי מפסיקה הנקה (אלא אם את כבר מטפסת על הקירות מרוב טירוף לעוד ילד...). ארגון הבריאות הלאומי ממליץ להניק לפחות שנתיים, ושמעתי גם על מקורות דומים ביהדות. אני לא אומרת שזה צריך להיות "חוק", חלילה (כל מקרה לגופו, ואני יודעת שאני עוד לא הצלחתי לעמוד בהמלצה אפילו פעם אחת ויש לי כבר חמישה יונקים ב"ה). 
נראה שהגוף שלך עוד לא מצא משאבים להזין ילד נוסף, ועל כן, במקום "להעביר" את המשאבים מילד אמיתי לילד שעוד לא קיים, הייתי עובדת על לחזק את עצמי ואת הגוף שלי. כשהגוף ירגיש שוב כשיר להזין עוד ילד, בוודאי תחזרי לבייץ. את יכולה לשמוח על העיכוב, ולראות בו הזדמנות והזמנה לטפל בעצמך 
בראש ובראשונה שימי לב אם את אוכלת נכון: המון המון פירות וירקות (בחורף יש המון ירוקים טעימים עם המון סידן וברזל), קטניות (חלבונים), ובמידה ואינך צמחונית, גם מעט חלבון מין החי. כדאי להמעיט בסוכר לבן וקמח לבן, וגם לא להגזים עם החלב. להחליף משקאת ממותקים ומשקאות עם קפאין בתה צמחים (ואם הוא קנוי, צריך להיות כתוב עליו בפירוש שהוא נטול קפאין. 
בנוסף, אני ממליצה פשוט לנסות ולמצוא את הזמן לנוח! בעלך רוצה עוד ילד? קדימה - שישים כתף! הוא יכול לחזור מוקדם יותר מהעבודה (לפחות פעם בשבוע, ביום קבוע), הוא יכול להתחיל לקום בלילה, והוא יכול לעזור יותר בעבודות הבית. תסבירי לו שכהכח שלך יופנה פנימה במקום החוצה, יהיה מספיק בשביל להתחלק עם עוד יצור חי 
שיהיה בהצלחה ובקרוב!!! 
אולי לא כאן המקום לשאלה,אנונימי (פותח)
אבל מי יודעת איך מורידים בכביסה את הצבע הצהוב של הצואה של תינוק יונק?
ביתי המתוקה מדבש, בת שלושה חודשים ומדי פעם בורח לה .
ניסיתי להחליף לטיטולים יותר גדולים, ניסיתי להחליף לחברה יותר טובה, וניסיתי לסגור לה חזק יותר את הטיטול ובכל זאת - בורח לה. ואני לא מצליחה לנקות את הרגליות כמו שצריך.
אם למישהי יש רעיון - אשמח לשמוע.
אקונומיקהאנונימי (פותח)
ולא משנה אם היא במלעיל או במלרע...
העיקר לא סמיכה. הכי רגילה שיש מורידה מצויין.

אגב, האם ניסית למשוך כלפי חוץ את הגומי המאבטח?














לא צריך שום חומריםיוקטנה
אני משתמשת בעיקר בחיתולים רב פעמיים, עשויים מבד, והם יורדים מחבל הכביסה צחים ולבנים כשלג. באיזו אבקת כביסה אני משתמשת? בכל פעם אני קונה את זו שהכי זולה, ככה שזה לא משנה את עבודת הורדת הכתמים עושה השמש! החיתולים עולים על החבל כשהם רטובים, ריחניים, נקיים מחיידקים אבל צהובים, ותוך כמה שעות קרינת השמש מפרקת את האינזימים שאחראים על הצבע הצהוב בקקי, והחיתול הופך ללבן! נסי לתלות את הבגד כשהוא פונה אל השמש למשך כמה שעות, ותיווכחי בקסם!
גם אני עדה לנפלאות השמש בעניין...אמא קטנה
אני מכניסה עם אוקסיגן למכונה ותולה בשמש,ולעולם לא נשאר זכר...
תודה על העצות.אנונימי (פותח)
האמת היא שכבר הרבה זמן אני מיבשת כביסה במכונת ייבוש.
 שכחתי שיש לי חבלים ושיש דבר כזה שקוראים לו שמש...
אני אנסה את ההמצאה הגאונית כשהעננים יחלפו.
ואני מקווה שעד אז הם יורידו הרבה גשם.
יום טוב .
ומה עושים עם בגדים צבעוניים?יהודיה מא"י
שמאבדים גם הם את הצבע בשמש
אני תולה את הבגד הפוךאמא מסורה
בד"כ עיקר הצבע נתפס בבגד בצד שהיה על הגוף, והצבע שדוהה הוא רק מהצד שחשוף לשמש ולא הצד השני
פרסיל ג'ל. הוא סוף הדרך!חבילת טישו
הכי פשוטאמא מסורה
אם יש לי כוח ועצבים, לפני שאני מכניסה למכונה, אני משפשפת את הכתבים עם מים וסבון נוזלי פשוט, זה מוריד את רוב הצבע הקשה ואת השאר המכונה עושה.
 
וטיפ שגיליתי, אחרי הכביסה אם יש עוד כתמים לתלות את הבגד כך שהשמש מגיעה ישירות לכתם והפלא ופלא, השמש מעלימה את הכתמים. קצת בעייתי בימים אלו שמעוננים.
 
וכשהצואה נוזלית ובוחרת, שום חיתול לא יעזור לזה. 
רק אחרי ששלחתי, ראיתי שיוקטנה כבר כתבה על השמשאמא מסורה
מים חמיםאנונימי (פותח)
בדר"כ כדאי לשטוף במים חמים לפני הכביסה במכונה, ואז הכל יורד בקלות. בהצלחה
מכונת כביסה בהרתחה אצלי זה 90 מעלותתושתוש
זה יורד מעולה!!!!!
סנו אוקסיג'ןveredd
חיי נהיו הרבה יותר יפים אחרי שגיליתי אותו...
קליהקיפי.אחרונה
למי שאין לה שמש בחורף-
שוטפים את הגושים במים,
ועל הכתם שנשאר משפריצים קליה (kalia, בקבוק ורוד כזה..)
מכניסים למכונה (גם ב30 מעלות. איזה בגד היום אפשר להכניס ל90? אפילו על הפתק של גופיות הכי פושטיות כתוב עד 30 מעלות, גג 40)
לרוב נעלם כמו קסם...
(ואם לא- אז כמו שכולם אמרו, עוד קצת שמש יכולה רק להועיל..)
 
שאלה עדינה..אנונימי (פותח)
אני לאיודעת אם זה המקום (אך לא ראיתי פורום אחר מתאים..) עברתי הפלה שבוע שעבר וזקוקה לכמה עצות אם יפהפה מבינות בעניין ואם זה שייך (שכן לא רוצה להלחיץ פה את ההריוניות..)תגידו לי אם אפשר לשאול טוב??
בשמחה יוקטנה
למרבה הצער והשמחה, רובנו ככולנו עברנו נסיון דומה
הפלות הן חלק מחיי האימהות, ממש כמו הריונות ולידות
נשמח לעזור, בידע או בחיבוק ווירטואלי (בשאיפה שניהם!).
תודה רבה!! וכמובן לנשים בלבד..אנונימי (פותח)
קודם כול ב"ה זו הייתה הפלה טיבעית בשבוע 9 ולא גרידה.
הרופאים שלחו אותו הבייתה עם תרופה בשם "מטרגין"למשך שבוע.
עכשיו השאלות
1. האם אני צריכה ללכת לרופא? מתי? ולמה?
2. כמה זמן הדימום עלול להמשך?
3. האם יש צורך לעכב הריון עכשיו? אםם כן לכמה זמן?
שוב תודה רבה..
למה קיבלת את הכרודים?יוקטנה
מצטערת לחטט בפצעים - אם את רוצה אפשר לדלג על הנושא הזה...
האם עשית אולטרסאונד? האם היה ממצא שבעקבותיו קיבלת את הכדורים? או שנתנו לך סתם "ליתר ביטחון,? בדרך כלל בהפלה טבעית הגוף מטפל היטב בעניין, בלי צורך בכדורים כלשהם.
 
למיטב ידיעתי אין צורך ללכת לרופא (אלא אם הדימום גובר לפתע, או שאת חשה ברע). הדימום עשוי להימשך כמה שבועות, ובדומה ל"לוכיה" (ההפרשה הדמית שלאחר הלידה), ללכת ולחזור כמה פעמים. אני מאמינה שאין צורך לעכב הריון, ושהגוף יודע היטב מתי הוא בשל לקלוט הריון חדש, בתקווה להריון תקין בע"ה.
מאחלת החלמה מהירה ושלמה!
מנסיוניאנונימי (פותח)
אני לא יודעת אם זה עדיין רלוונטי, אבל בעיקרון יש צורך ללכת לרופא כשבועיים אחרי ההפלה-לוודא שלא נשארו שאריות ברחם וכו'. מה שנאמר לי הוא שיש צורך לחכות להופעת מחזור אחד לאחר ההפלה, לפני שנכנסים שוב להריון. בשורות טובות!
צריך ללכת לרופא בודאי,הם רוצים לעשות מעקב בטא כדיאנונימי (פותח)אחרונה
לראות שהוא יורד עד 0 ,צריך לעשת אולטראסאונד כדי לשלול הריון בשחלה או שאריות ברחם,וההמלצה הגורפת היא לעבור מחזור אחד ואז לנסות להיכנס להריון כי סטטיסטית ,הריון מיד אחרי הפלה עלול להיות בסיכון להפלה חוזרת.
לי אמר רופא שהוא ממליץ לחכות3 חודשים אבל הרופא שלי המליץ חודש אחד(לקחת אמצעי מניעה)
לגבי הדימום-לי לקח שבוע  וחצי בשבוע שביעי אבל אין כללים ויכול לקחת יותר
אם את חלשה כדאי לעשות בדיקות דם של ברזל וכדומה כי את מאבדת הרבה דם
בהצלחה בהמשך
הנקה תוך כדי הריוןאמהונת
שלום לכולן!אחרי קריאה ממושכת בכן החלטתי להצטרף, ויש לי שאלה.
יש לי בת בת שנה וברוך ה אני בהריון בשבוע 13. נכנסתי להריון תוך כדי הנקה.. ועדיין יש לי כמות מספיקה של חלב. התלבטתי אם לגמול את ביתי היקרה מההנקה, לפני שתגדל ויהיה קשה יותר או לחכות עוד קצת.. ניסיתי לגמול אבל אחרי יום נשברת ונתתי לה שוב, אז מאז המעטתי בהנקות אבל מתלבטת אם להפסיק לגמרי...
בהדרגתיות כן!אם הבנים12
להוריד הנקות במשך היום

להרעיף המון חיבוקים ונשיקות ויחס חם במקום הנקות.

בהצלחה ובשעה טובה!
ב"ה יצא לי להניק בכל הריון, החל מהשנייוקטנה
אנחנו רוצים ילדים צפופים, וכשאני מניקה תוך כדי הריון, אני מרגישה שבכך אני דואגת שהראשון לא יפסיד מכך שהוא עומד לקבל אח קטן. כלומר, ברור שרמת השירות שלו תיפגע במידה זו או אחרת, אבל אני עושה מה שאני יכולה כדי שהוא יפסיד כמה שפחות. אז אני ממשיכה להניק, כל עוד הוא רוצה בכך, וכל עוד אני רוצה בכך. 
בפעמים הראשונות שהנקתי תוך כדי הריון, היונק תמיד נגמל בעצמו, בגלל השינוי בטעם של החלב. בפעם האחרונה, אני היא שיזמתי את הפסקת ההנקה, כי היתה לי רגישות גבוהה במיוחד בשד. ממש "חרקתי שיניים" בכל הנקה. היה לי מאוד עצוב להפסיק  
אני מקווה שמתישהו יצא לי להמשיך ולהניק שני אחים בו זמנית - מה שנקרא "הנקת טנדם". 
גמילה מהנקה בזמן הריון בד"כ לא מלווה בגודש, אבל בכל מקרה הייתי ממליצה הדרגתיות - ליתר ביטחון. אני מצטרפת לדבריה של אם הבנים, אודות החלפת הנקות בחיבוקים, וגם הסחת דעת של טיולים או משחקים. 
הנקה גורמת להיתכווצויות ברחם!!אנונימי (פותח)
אחרי לידה ההנקה גורמת לרחם לחזור מהר יותר למצבו הטרום הריוני. ולכן זה לא מומלץ בלל להמשיך להניק.
למרות שהנקה זה כיףף אדיר (אם זה הולך בקלות.)  צריך לחשוב גם על טובת התינוק הבא בע"ה בשימחה ובקלות.
אין שום מניעה רפואית להניק בהריוןיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ט טבת תש"ע 10:42
גם יחסי אישות גורמים להתכווצויות ברחם (חזקות בהרבה מאשר בהנקה, אגב). 
רק כאשר קיים הריון בסיכון גבוה, מסוג מסויים, נאסר על קיום יחסי אישות, ואז גם אסור להניק. 
כל עוד אין בעיה להמשיך ביחסי אישות, גם אפשר (ורצוי) להניק בכיף. 
חייבת לחלוק עלייךraka
כשהנקתי את הראשון נכנסתי להריון תו"כ הנקה והרופאה שלי אמרה לי להפסיק להניק מחשש להתכווצויות ברחם שעלולות לגרום חו"ח הפלות. אבל ברור שכל מקרה לגופו ושאצל כל אישה זה שונה ולכן,לדעתי, כדאי לשאול רופא.
הכוחות מוגבלים...שלה שוב
הנקה זה משהו שדורש אנרגיה וכוח, צריך לחשוב פעמיים לפני שדורשים מהגוף גם הנקה וגם הריון ביחד.
אני יודעת שזה אפשרי השאלה אם זה רצוי.  אני כותבת מנסיון של הריון והנקה ביחד עד חודש שישי שאז היה לי דימום והכריחו אותי להפסיק, ולמפרע אני חושבת שזו היתה טעות, מספיק לגוף להתמודד עם הריון. זה היה קשה מדי, ואני יודעת שזה לא וודאי, אבל בלב יש לי יסורי מצפון, כי הקטנה החדשה נולדה עם תסמונת מסוימת והיא החלשלושה שבין ילדי, ועד היום אני חושבת שאולי זה בגלל שלא היה לי מספיק כוחות גם להריון וגם להנקה...
בלי יסוריי מצפוןאמא מסורה
אני לא יודעת מה יש לבת שלך (וזה לא משנה כ"כ), אבל לידע כללי- תסמונות לרוב נגרמות בגלל בעיה בחלוקה של הכרומוזומים (החלוקה נעשית עוד לפני ההפרייה) ולכן אל תייסרי את עצמך שהתסמונת היא בגלל שהנקת תוך כדי הריון.
תודה ועוד דבר.אמהונת
תודה על הדיעות והעיצות. הרופאה שלי יודעת שאני מניקה ולא אמרה לי על  זה דבר חוץ מיזה שזה בסדר.. ןלגבי הכוחות, אני לא י ודעת אם זה קשור לזה שאני מניקה ובהריון אבל בשבועות הראשונים הרגשתי ממש מצוין, עד כדי כך שלא עיכלתי שאני באמת בהריון ובשבועיים האחרונים אני ממש חלשה, הB12 שלי צנח וגם הברזל, בקיצוניות! אז לא יודעת אם זו הסיבה או בגלל שלא הקפדתי על לקיחת ויטמינים כמו שצריך...
 
ברור שזה קשורraka
בהנקה את "מאבדת" המון ברזל וB12 אז בכל מקרה את חייבת לקחת באופן סדיר כדי לא להגיע לאפיסת כוחות.
או בגלל שאת צריכה לטפל גם בתינוקת ;)יוקטנה
הזכרתן לי משהו!veredd
כשהבן שלי היה עוד פיצי, בן 5 חודשים, היינו צריכים ללכת לאישפוז כי הוא סבל מהקאות ושלשולים והתייבש. בכל מקרה, באותו חדר הייתה ילדה מתוקה מתוקה בת שנתיים, אולי קצת יותר (היא דיברה שוטף, אז אני משערת שזה היה הגיל שלה), בכל מקרה, אבא שלה היה איתה, וניסה להביא לה מטרנה, והיא לא רצתה, ובכתה לאמא שלה. בבוקר, אמא שלה הגיעה... ואיזו הפתעה!! האמא עם כרס ענקייייייייייייית של הריון (לפחות חודש שמיני) והיא באה להניק אותה... האמת? זה היה פשוט מתוק לגמרי... כמה שאני לא חובבת מושבעת של ילדים ענקיים שיונקים, זה היה פשוט מתוק!!!

הנקתי תוך כדי הריוןאנונימי (פותח)
בשבועות הראשונים, ובשבוע  21+- והיו לי התכווצויות חזקות מאוד ודימומים.
הפסקתי להניק והתופעות נעלמו.
כך שכל אישה לגופה!
שלום לך,אמאקנגורואחרונה
אני בשבוע 12, מניקה את בני בן ה11 חודשים,
נהנית מכל רגע. אין חויה יותר נשית משילוב כזה, בעיני.
היום ידוע שרופאים הם לא מבינים גדולים בהנקה, לכן הכתובת בשאלות בנושא, הן יועצות הנקה (שלומדות המון, וספציפית את כל הקשור להנקה.)
שאלתי יועצת הנקה על הנקה והריון. היא ענתה שהיום בחברה של שפע, הגוף שלנו מסוגל לספק את הצרכים של יונק והריון ביחד (רואים את הביטוי של יכולותינו הפיזיות בחברה של שפע, גם בנושא הריונות טבעיים מרובי עוברים, שכיום יש הרבה יותר מבעבר, משום שהגוף של הרבה נשים מסוגל לשאת זאת)
בקיצור, את לא מזיקה ליונק, ורוב הסיכויים שגם לא לעובר.
ברור שאם יש דימומים או הריון בסיכון גבוה, אז צריך להפסיק להניק, אבל אם הכל תקין, אז למה להפסיק?
פעם הנקה נחשבה אמצעי מניעה, משום שבאופן טבעי, כשהגוף לא יכול היה להחזיק הריון והנקה במקביל, הוא לא עשה את זה. היום, שוב, כנראה בגלל השפע ומצב התברואה הטוב וכו', נשים כן נכנסות להריון בהנקה, משום שהן כן מסוגלות לשלב את השניים.
אני מאוד מאמינה בחכמה של הקב"ה בבריאת האדם, האשה, ותפקוד הגוף שלה.
אני גם מאמינה שיש הבדל בין הריון להריון ובין ההנקות השונות אצל אותה אשה עצמה (אני ממש רואה על עצמי את ההבדלים, כולל מצב הפוריות שלי בהנקה.)
בקיצור, מניקה ונהינת. מקוה שימשיך כך.
בהצלחה ובשעה טובה.
בנות מתוקותאנונימי (פותח)
אני צופה עליכן כבר מזה זמן,
וסוף סוף זוכה להשתתף...
קיבלתי בשורה ממש טובה, ברוך ה'.
אבל זה הגיוני שהתחילו לי גירודים בטבור כבר בחודש הראשון?
זה נורמליח? זה מעיד על משו?
 
יופי-ב"ה!!!raka
שיהיה בשעה טובה ובקלות.
אני לא מכירה את התופעה אבל כל הריון (וגם אצלי) מלווה בתופעות שונות ומשונות אז אני לא אתפלא אם גם זה קיים.
שיהיה בהצלחה ובשמחה.
ב"ה איזה כיף!!!יוקטנה
יש כל מיני תופעות להריון, וגם גרוד הוא אחת מהן. 
אני ממליצה לעבור לתזונה פחות "לבנה" - פחות בצקים וסוכר (בעיקר לבן. אפשר לעבור לקמח מלא וסוכר חום). 
לי זה היה ככה בהריון הראשון..חבילת טישואחרונה
שאלה לבעלות ניסיון-+mp8
ורידים בפלג גוף תחתון לקראת סוף ההריון- זו תופעה מוכרת ולא חדשה אצלי, רק שעכשיו (חודש שביעי, ילד שביעי) הכאבים ממש בלתי נסבלים, בעיקר לקראת ערב (האם זה קשור???)
יוקטנה או אחת המומחיות- זכור לי שרשור כזה מאי פעם- מה עושים???
אשמח להמלצות: קונבנציונלי או אלטרנטיבי, רק שיהיה עם "קבלות"....
המלצה ראשונה- הממליסדבי חיה
קני את המשחה הזאת בכל סופר פארם (זה טבעי) ותמרחי כמה פעמים ביום. תראי שהם פשוט יתכווצו. גם אומרים להוסיף בשתיה כדי לדלל את הדם יותר.
חוץ מיזה הייתי ממליצה לפנות לבירור אצל איזושהיא שיטת איבחון. כי התוצאה זהה אצל הרבה נשים אבל יכולה להיגרם מכל מיני סיבות, בזמנים שונים. (מנסיון: פעם הורידים היו מחוסר שתיה ופעם מסיבה אחרת לגמרי.)
הממליס - משחה טבעית לקניה בכל סופר פארםדבי חיה
תמרחי כמה פעמים ביום ותראי נפלאות. (כתבתי תגובה יותר מפורטת ונעלמה. אולי תימצא יוםאחד...)
מניסיון של אחרים...קוינטה
הבנתי שהגרביונים החזקים ממש עושים פלאים!
סיוט להכנס אליהם אבל שווה...
אצל אחותי- כל המשפחת היתה עוזרת בלהוריד אותם מרוב שזה צמוד...
אבל הבנתי שממש עוזר...
בהצלחה!!
תודה לכולכן!!!+mp8אחרונה
אלוקים יברך אתכן, ותמיד שיהיה רק מנסיון של אחרים....
שאלה לנשואותאנונימי (פותח)
אני נשואה , עדיין בלי ילדים.
מכירות תחושה של כאבי בטן (מעין דקירות) בשעות/ימים שלאחר קיום יחסים?
לא היה לי את זה עד היום.
האם זה יכול להעיד על הריון? מישהי חוותה את זה?
תודה .
ברורשמחה תמיד
לי זה קורה מלא אולי זה הריון לא בטוח אם מאחר תעשי בדיקה בלי לחץ! בהצלחה
הכל יכול להיות...raka
חכי לאיחור ואז תבדקי.
הלוואי
בשורות טובות
לאדווהיעל -ND
 
תחושה ידועה, אך לא קשורה להריון. אם  תרצי הסבר מפורט יותצר על זה, אסביר לך באישי.
וואי לי זה היה התחושה בתחילת הריוןאשה של בעלי
 בהמשך זה רק הלך והתחזק והכאבים ממש התגברו ואז הלכתי לרופא וגיליתי שאני בהריון...
תודה לעונותאנונימי (פותח)
יעל, אני אשמח לשמוע מה הקשר. תוכלי לשלוח לי הודעה?
האמת היא שהיום זה די עבר,
אוף אני פשוט מחפשת סימנים להריון עד לזמן שאפשר לעשות בדיקת ביתית (-:
בשבועיים האלו עד לאיחור-  מישהי הרגישה משהו שונה? מוזר? התחילו סימנים כלשהם?
 
 
סימנים-raka
עייפות מוגברת,כאבים כמו לפני מחזור...כאבים בחזה-אבל מצד שני אני מרגישה ככה כל פעם שאני לפני ותמיד שזה הריון אני מופתעת כל פעם מחדש
הלוואי והלוואי ושיהיו רק בשורות טובות.
מתפללת שכן!!!יוקטנהאחרונה
תגידו לי משהו...אשה של בעלי
 רק אני יצור תראומטי שכששמעתי את הסיפור המחריד מירושלים שאבא דתי חרדי רצח את הבת שלו לא תפקדתי???
רק אני כל יום שישי בכיתי וכל הזמן חבקתי את הבת שלי שבאותו גיל (8 חוד') של הבת שלו??
תגידו לי רק אני מסתכלת על השלילי???
מהרגע ששמעתי את הסיפור הזה לא תפקדתי לקח לי שעה לעקל את זה וכל הזמן רצתי וחיבקתי את הילדה שלי והודיתי לה' על הילדה שיש לי ועל האבא הבריא שלה (עד 120)
תגידו לי איך לא מכניסים את הראש לזה כל כך הרבה
אני כל הזמן חושבת על האמא של התינוקת הזו אני לא יכולה
מה עושים<?????
בבקשה תרגיעו אותי שכולם כאלה ולא רק אני או שתגידו לי מה עושים???
את מזה נורמלית...raka
אני קראתי את הידיעה הזו במוצ"ש וחלמתי על זה חלום זוועתי בלילה...
את הכי נורמלית שבעולם!!! אם זה לא היה מזיז לנו והיינו נשארים אדישים נוכח מה שקורה היום-אני חושבת שזה היה מראה על רמת אי השפיות שהגענו אליה...
אז את בהחלט נורמלית ושפויה. צריך להסתכל על הטוב שהקב"ה נותן לנו ולהודות בלי סוף, להתפלל ולבקש בשביל כל עם ישראל שכולם יהיו נורמליים.
שבוע טוב
ובשורות טובות
מחזקת אותךאמא מסורה
לדעתי, התגובה שלך באה מהאינסטינקט האימהי של הצורך להגן ולגונן על הבת שלך מהרוע שקיים בעולם.
 
בעלי ראה את הידיעה הזאת ממש בבוקר כשרק קמתי מהשינה וכששמעתי את זה מיד הלכתי לחדר של הילדים והרעפתי על הבת שלי (בת שנה) נשיקותשהיא לא הבינה מה עובר פתאום על אמא שלה ואח"כ עברתי גם לגדול.
 
מה שכן כמה דקות אח"כ כבר תפקדתי כי הילדים לא איפשרו לי אחרת.
 
יתכן שאצלך התגובה הייתה חזקה יותר בגלל הקירבה לגיל.
 
וגם אני הודיתי לה' בליבי על כל הטוב שהוא גמל וגומל איתי שיש לי כזה בעל שהוא גם אבא מסור שסף הסבלנות שלו לעומתי גדול יותר (אני מתפרצת יותר בקלות ממנו- אל דאגה, כמו כל אמא נורמלית ) ושהויכוחים איתו לעולם לא מגיעים לפסים מעשיים והוא עושה הכל כדי שנגמור עם הכעסים מהר..
 
אני עכשיו הכי מרחמת על האמא כי אם יש לו בעיה נפשית, חוץ מהכאב הנורא על רצח הבת היא כבולה אליו כל החיים כי מבחינה הלכתית אדם שוטה (אדם עם בעיה נפשית נחשב בהלכה לשוטה= חסר דעת עצמית) לא יכול לת גט.
פסיכיאטר קבע שהוא כשיר לעמוד לדין-+mp8אחרונה
נראה לי, אם כך, שהוא כשיר גם לתת גט, רק שירצה לעשות זאת, כי אם מדובר ביצור כ"כ חולני ומעוות- מי יודע?!
איפה מאבחנים התפתחות תינוקות?שירק
התינוקת שלי בת עשרה חודשים ועדיין לא יודעת לזחול על 6, היא כבר נעמדת וזה נורא מדאיג שהיא תעקוף את הזחילה. בטיפת חלב אמרו שהכל בסדר, אבל אני רוצה ללכת בכל זאת למישהי, יש המלצות?
אני לא מכירהחבילת טישו
אבל גם הבן שלי זחל על 6 מאוחר יותר.
 
לדעתי אין מה לדאוג (ואם הטיפת חלב אמרו לך אז ממש אין מה לדאוג...)
 
בהצלחה רבה
יונתן שלי לא זחליוקטנה
והיום הוא ילד בריא לגמרי ובעל יכולות ממש מרהיבות בתחום הפיזי (למרבה האימה שלי, הרבה פעמים... ). 
(אני לא מכירה אנשים מהתחום, אז אני רק מנסה לעודד )
יש מה לדאוג!!!אנונימי (פותח)
מחקרית הוכח שדילוג על השלב הזה גורם לבעיות בקריאה בהמשך, רק שבטיפת חלב לא מעניין אותם ההמשך! גם לבת שלי היה אותו דבר ולחצתי עליהם בטיפת חלב שישלחו אותי לטיפול, ורק אחרי לחץ מסיבי ונודניקיות הם הפנו אותי לפיזיותרפיסט שהיה מזועזע מכך שהם אמרו לי שזה לא נורא והוא נתן לי שיעור שלם על כמה חשוב השלב הזה, הוא עשה עבודה מדהימה והוריד את הבת שלי חזרה לרצפה כדי שתזחל, היה קשה אבל משתלם (אני מקוה , נדע עוד כמה שנים...)
בהצלחה
הזחילה מחזקת את הגב, ועוזר במתמטיקהmp4
למה?
מסבירים, בזחילה התינוק צריך למצוא מטרה ואת הדרך
כמו במתמטיקה,
מעניין
אבל לא יודעת אם נכון
לכי לפיזיותרפיהveredd
רופא ילדים יכול להפנות אותך. אני שמעתי שזה כן יכול לפגוע אם מדלגים על השלב הזה...
כל עוד שאת מטפלת בזה, אל תילחצי, ואל תראי לה שאת לחוצה...
קצת סדר בדבריםאמא מסורה
יש הבדל בין לא יודע לזחול בכלל לבין לא זוחל על 6.
יש תינוקות שלא עולים על 6 בזחילה וזה בסדר, אבל זוחלים כמו חייל מיומן בחי"ר.
 
הבת שלי כזאת  והיא אוטוט בת שנה, לפעמים היא מרימה את האגן ונשארת ככה כמה שניות, אבל אם היא רוצה להגיע למשהו היא חוזרת לזחילת גחון (והיא כבר עומדת).
הבן שלי (הגדול יותר), התחיל לזחול בגיל מאוחר (10 חודשים) ורק אחרי חמישה חודשים, בהם הוא הספיק גם לשבת/ לעמוד/ ללכת עם תמיכה הוא פתאום למד לזחול על 6.
 
יכול להיות שזה יבוא לה מאוחר יותר, ויכול להיות שבכלל לא, גם בזחילת גחון הם מפעילים את שרירי הכתפיים, אז אל חשש.
תנסי את לזחול על גחון ועל 6- תראי איפה צריך להפעיל יותר את הכוח ואת השרירים.
 
אם בכל זאת את רוצה לבדוק, את צריכה ללכת לרופא ילדים שיוציא לך אישור לפיזיוטרפיה התפתחותית (עד גיל 3 מקבלים את כל הטיפולים אצל פיזיוטרפיסט התפתחותי), את האישור המרפאה שולחת למוקד הקופה שיאשרו ורק אחרי שיש לך אישור מהמוקד לקבל את הטיפול, את יכולה ללכת לטפל בזה.
יתכן שהרופא ילדים בכלל לא יתן לך אישור שכזה, ואין לך מה לדאוג.
 
אני יודעת שזאת הביוקרטיה בכללית ולאומית, לא יודעת לגבי שאר הקופות.
ארחי ששלחתי שמתי לב שלא הבהרתי מספיקאמא מסורה
לא יודע לזחול בכלל= חייבים לטפל, ואם רופא ילדים לא נותן לך אישור את צריכה להתעקש על כך.
 
לא זוחל על 6- יש מצבים כאלה, לא צריך להדאיג, ולא חייבים לטפל. יש רופאים שחושבים שאין צורך לטפל בזה ואם בכל זאת את רוצה תנסי להפעיל לחץ אולי הוא יסכים בכל זאת לתת לך אישור
אז גם אני אבהיר...אנונימי (פותח)
הבת שלי היתה זוחלת על הישבן, באמת שאין לי כ"כ מושג לגבי זחילה על גחון.
בכל אופן היינו אצל אחד הפיזיותרפיסטים הטובים בכללית והוא אמר לנו שזה ממש לא בסדר שההפניה הגיעה מצד לחץ מאיתנו ולא מצד הרופאים.
אגב, עד כמה שידוע לי הזחילה עובדת על תאום עין יד וזה יושב במח בדיוק איפה שהחלק של הקריאה.
זחילת גחוןאמא מסורה
זו זחילה על הבטן כשכל הגוף על הרצפה והאגן לא מתרומם למעלה (בזחילת 6 יש יותר נשיאת משקל של הידיים).
גם בזחילת גחון יש תיאום עין-יד ותיאום בין יד לרגל וגם בהמשך התינוק מפתח תיאום עין- יד, זחילה זו אחד מהשלבים הראשונים של התפתחות תיאום עין-יד.
 
איך היא זחלה על הישבן, שכבה על הגב וככה התקדמה?!
 
אני לא אומרת שהפיזיוטרפיסט לא צודק, אני מגיעה מתחום של חינוך מיוחד ויודעת את החשיבות הרבה של התפתחות תקינה ושהפיזיוטרפיסטים עושים עבודה טובה (כמובן שיש יוצאים מהכלל כמו בכל תחום שיש כאלה שמחפפים), רק שכל מקרה לגופו ויתכן שאצל הבת שלך המצב היה חמור יותר ממה שמתארת מי שפתחה את השירשור, היא נתנה מידע חלקי ולא את כל התמונה.
הבת שלי...אנונימי (פותח)
פשוט ישבה על הישבן וככה התקדמה לאט לאט (בעצם היא ממש פיתחה את זה כך שבשלב מסויים היא זחלה כך ממש מהר...), את צודקת שמחברת השרשור לא נתנה תמונה מלאה אבל שימי לב למה שהיא כתבה למטה, שהרופא שלה אדיש ולזה בדיוק התכוונתי, היום הרופאים מצפים מאיתנו לדאוג להתפתחות של ילדינו יותר מהם, לכן הכי טוב זה ללחוץ כדי להגיע לפיזיותרפיה ומקסימום שם יחזירו אותה הביתה, כך לפחות לי נראה...
תמונה קצת יותר מלאה:שירק
היא זוחלת גחון סימטרי יפה מאד, ומצליבה. מתרוממת על שש רק כשבא לה להתנדנד או לטפס על משהו. אבל אם היא רוצה להתקדם היא מיד יורדת על הבטן. ניסיתי להחזיק לה את הרגליים במצב של 90 מעלות אבל זה נורא קשה, כי משום מה הרגליים שלה לא אוהבות להיות צמודות במצב הזה - וזה מה שנראה לי הבעיה שלה.
עכשיו, יש לי תור מחר לרופא, ואני מרגישה שאין לי הרבה סיכויים לקבל ממנו הפנייה, כי בכל זאת היא כן זוחלת. ואני בכל זאת לחוצה למרות שאני יודעת שהרבה ילדים ככה והם בסדר גמור, בכל זאת הרי יש אחוז מסויים של ילדים בחינוך מיוחד שלא זחלו. אולי הם לא זחלו כי היה להם בעיות מלכתחילה, ואולי יש להם בעיות כי הם לא זחלו, ואת זה אי אפשר לדעת בבירור.
עכשיו, אם הוא לא יתן לי הפנייה, והוא לא ייתן, בטח יש מקומות פרטיים לפיזיותרפיה, זה עולה הון? יש המלצות?
תבואי מראש בגישה שאת מוציאה ממנו אישור ויהי מה!אמא קטנה
אם ציהי נחרצת ו"נודניקית" כמו שצריך ,ועם כל המידע והסיבות שלך בשביל לדרוש ,רוב הסיכויים שהוא לא "יעמוד" בפניך...
בהצלחה!
אם חשוב לך אז תלחצי על הרופאאמא מסורה
ואגב, בד"כ ילדים שהם בחינוך מיוחד ולא זחלו, הם כאלה שיש להם עוד בעיות ולא רק דילוג על שלב הזחילה.
 
מה שמשיגים בזחילה על 6, תינוק רגיל שלא עשה את זה בד"כ ימצא בהמשך דרכים אחרות לחזק את חגורת הכתפיים (זה הדבר העיקרי שמתחזק בזחילה על 6 לעומת זחילת גחון).
 
ולפי מה שתיארת, הבת שלי בדיוק כזאת והיא עוד מעט בת שנה, אני אישית לא לחוצה על זה.
אם את רוצה לעזור לה, עד שתקבלי את ההפניה בעז"ה, צריך להחזיק את האגן למעלה ובכל פעם לדחוף רגל אחת קדימה, תוך שמירת האגן למעלה, אם את תופסת את שתי הרגליים ביחד, אין לה אפשרות להתקדם ונשמע שמה שקשה לה זה להחזיק את האגן למעלה ולא להתקדם עם הרגליים.
 
הרגליים ממש לא צריכות להיות צמודות ובכל שלב של התפתחות בהתחלה הבסיס הוא רחב (כלומר יש מרחק גדול בין הרגליים או הידיים) וככל שהתינוק מיומן יותר, המרחק מצטמצם אבל אף פעם לא צמוד. ניסית פעם ללכת עם רגליים צמודות לגמרי?! (השאלה, חלילה, לא באה כהתרסה, אלא כהסבר על זה שהרגליים לא צריכות להיות צמודות)
 
בהצלחה רבה!!
נכון, לא צמודות לגמרישירק
אבל במצד שנוח שלה, על הבטן, תמיד הרגליים של מפוסקות יותר מדי, כמעט כמו שפגט.
קודם כל...אנונימי (פותח)
לא התכוונתי שעד כדי כך צריך לדאוג, לא מגיעים בגלל זה לחינוך מיוחד, דילוג על זחילה מקסימום גורם לבעיות בקריאה.
שנית, לנו הפיזיתרפיסט המליץ להעמיד אותה על 6 ואז לעמוד מעליה עם רגלים מפוסקות צמודות למתניים שלה חזק כך שאין לה אפשרת ליפול, כך עשינו 5 פעמים ביום במשך 20 דקות, בשבוע הראשון היא רק צרחה בשבוע השני היא התחילה להזיז את עצמה אחורה וקדימה, זו היתה התחלת הטיפול, את ההמשך כבר יותר מסובך לי להסביר לך במלל...
בהצלחה
מ ק ס י מ ו ם בעיות בקריאה?????שירק
בעיות בקריאה זה נורא! אני רוצה שהיא תאהב לקרוא, שתהנה מספרים! ילד שמתקשה בקריאה גם אם ילמד בסוף לקרוא הוא אף פעם לא יהיה מת על הדבר הזה.
זה מעניין התרגיל הזה שאמרת, אבל הוא נשמע לי אכזרי, לא? אני לא מצליחה להחזיק מעמד אפילו שתי דקות, אז איך 20 ?
הדיון על הקשר בין זחילה לקריאהאמא מסורה
עניין אותי בתור מורה לחינוך מיוחד, לא זכרתי שלימדו אותי שיש קשר, אז הלכתי לחפש באינטרנט וזה מה שמצאתי (יש עוד דברים אבל מתוך מה שראיתי זה היה נראה לי הכי ברור ומפורט)
 
 
למי שאין כוח לקרוא, את התשובה כותבת מדריכה להתפתחות תינוקות.
היא אומרת שזחילה על 6 מחזקת את ההצלבה וזה מעודד קשרים של הצלבה במוח (הערה שלי- הפעילות הפיזית גורמת לקשרים מוחיים מעבר לתנועה הספציפית). כאשר תינוק מדלג על שלב התפתחותי מסוים, הוא מפסיד אבן דרך הכרחית להתפתחות, זה לא מחייב שיהיה לו קושי מוטורי ויש כאלה שמפצים על כך בדרכים אחרות, כמו שבני אדם שונים זה מזה. קיים קשר סטטיסטי בלבד בין דילוג על זחילה לבעיות בקריאה ולכן ממולץ לטפל,  אבל זה לא צריך להיות מתוך לחץ.
 
ושירק- היית כבר אצל הרופא, הצלחת להוציא הפנייה?
אם עדיין לא היית, יש לך כמה טיעונים טובים שיתכן שיעזרו לך להוציא ממנו את האישור המיוחל.
סיבה ותוצאהיוקטנה
אולי ילד שמתקשה בקריאה מתקשה גם בזחילה כי לשניהם גורם זהה? כלומר, לא הדילוג על הזחילה גורם לקושי, אלא הוא רק מנבא את הקושי, כי לשני הדברים מחולל זהה. 
יוקטנה- כתבת משפט מענייןאמא מסורה
אבל עדיין לא הוכיחו שילד שהתקשה בזחילה, יותר מאוחר התקשה גם בקריאה. רק ראו סטטיסטית שאחוז הילדים שהתקשו בזחילה ובהמשך התקשו גם בקריאה, היה יותר גבוה מילדים שלא היה להם קושי בזחילה ואח"כ היו להם בעיות בקריאה.
זה לא מחייב שילד שהתקשה בזחילה יתקשה בקריאה, הוא נמצא בסיכון גבוה יותר שיהיה לו קושי. אבל כמו כל דבר שהוא סטטיסטי בסיכון גבוה יותר, לא תמיד מתתמשת התחזית כלפיהם.
 
זה לפחות מה שהבנתי משיטוטי באינטרנט.
לא אמרתי ש...אנונימי (פותח)
בעיות בקריאה זה לא נורא ואיום אלא שמדילוג על זחילה לא מגיעים לחינוך מיוחד (שזה הרבה יותר נורא מבעיות בקריאה!)
אכן התרגיל לא נעים בכלל, אז חילקנו אותו: פעמיים אני, פעמיים בעלי ופעם אחת המטפלת. כך זה לפחות נתן קצת לנו כוחות לעמוד בזה...
לא כדאי לדאוג אבל שווה לנסותs83
שלום,
אני חדשה כאן בפורום (למרות שצפיתי הרבה זמן מהצד ולא העזתי להגיב...)
אצלי הוא זחל רק על הגחון וחמותי בערך בגיל 10 חודשים פשוט לימדה אותו לזחול. החזיקה לו את הבטן וקידמה אותו יד אחרי יד (הוא היה רגיל לזחול עם שתי הידיים קדימה) וב"ה זה עזר...
(סליחה על חוסר הנימוס וההתפרצות מבלי שהצגתי את עצמי)
מקווה שהעלתי נקודה נוספת למחשבה.
בהצלחה!! 
אל דאגה!אנונימי (פותח)
שלום!
תמיד היה ידוע שזחילה היא קריטית להתפתחות שכלית... היום הגישה היא קצת שונה ויש עוד פרמטרים שיכולים לעשות את העבודה במקומה.. אז דבר ראשון את לא צריכה להילחץ מזה..

ישנם מכונים להתפתחות הילד בבתי החולים ובקופ"ח ששם יוכלו לתת לך הדרכה ועצות מה כדאי לעשות..

רק בריאות!
תודה על כל העצותשירק
אני רק מקווה שאצליח לשכנע את הרופא ילדים להפנות אותי לאן שצריך, הוא כזה אדיש! ואי אפשר ללכת לרופא אחר באמצע רבעון.
 
 
שיטת ורדי!בוזי נוזי
שירק, כתבתי לך משהו חשוב מאוד, בסמוך לשאלה שלך, למעלה.
אני דווקא רואה את זה למטהשירק
תודה, זה מעניין! קראתי קצת מה שמצאתי ברשת.
יש לי תור לרופא ביום ראשון, אח"כ נראה מה.
ישבתי לידה המון ביומיים האחרונים ושיגעתי אותה, והיום היא עשתה פסיעה אחת בזחילה, אולי זה כבר יבוא לבד, ה' יעזור...
שיטת ורדיבוזי נוזי
הכי טוב שיש!
הבן המתוק שלי , גם לא זחל על 6 וכבר התחיל  לעמוד, ולא רק זה, הוא גם היה זוחל רק על יד אחת, ולא בהצלבה, כמו שצריך.
אחרי שהתייאשתי מלחכות לכל הטפסים בקופת חולים, לקחתי אותו למטפלת מעולה בשחיטת ורדי, ותוך 2 פגישות הילד זחל נ-ה-ד-ר1!
 
ורק 2 פגישות....
כדי לברר על מטפלת באיזור מגורייך , כדאי לחפש באינטרנט, נדמה לי שנתקלתי אז ברשימה כזאת.
אל תזניחי! כדאי לטפל.
הזחילה חשובה לבנייתה תאים במח, ולפיתוח השרירים!
בהצלחה!
אם כבר מדברים על שיטת ורדי...אנונימי (פותח)
הם שולחים הביתה דיסק "פשוט להתפתח" למי שמבקש (אני קבלתי בחינם).
איזה מצחיק אנישמחה תמיד
בדיוק נכנסת לפורום ובאה לשאול על זה...ביתי בת 8 וחצי עוד שבוע 9 חודש קיצר יש לה גמישות יתר באמת זה מגניב אבל בזמן האחרון זה כבר לא מגניב יש לה טיקים בעיקר מהידיים והיא לא זוחלת מרימה אתהתוסיק או את הראש והחזה אבל קשה לה את שניהם יחד..מדי פעם שזה אומר פעם בשבוע היא דוחפת קצת אחורה זה לא נראה רצוני, על הגחון היא גם לא הרגליים שלה כל הזמן בפיסוק היא לא מצליחה להתקדם אבל היא יושבת ומיום ליום יותר יציב מה לעשות?
לשירקיעל -NDאחרונה
שלום,
ניתן לאבחן התפתחות ילדים במרכזים להתפתחות הילד, ישנם מרכזים כאלה לצד כל קופת חולים.
עליך לבקש מרופא ילדים שלכם הפניה מתאימה.
אל תיכנסי ללחץ, כל ילד מתפתח בקצב שלו ויש גם ילדים שמדלגים על שלב הזחילה - וזה בסדר.
אבל עדיף שיזחל, כי נמצא קשר בין זחילה למיומנויות הכתיבה בהמשך.
בהצלחה! יעל
חיזוק ילדים עוד מימי ההריוןיעל -ND
מזמן כבר ידועה שיטה נטורופתית, המבוססת על סוג הדם.
אחת הדרכים לחזק את מערכת החיסון של ילדינו, אומרת התזונאית שרה בר-אשר, היא לבנות להם תפריט בהתאם לסוג הדם שלהם, ואת זה כדאי להתחיל כבר בזמן ההריון. מקור: