אני אחרי לידה 3 חודשים. שמתי התקן לפני כחודש. כמעט חודש וחצי מהלידה דיממתי ואז שמתי התקן ואני עם כתמים בלי סוף ושמה פדים. יוצא שכבר תקופה ארוכה אני עם פדים והכל מגרד ומציק כבר. לא יכולה יותר פדים
על מה אתן ממליצות? אין לי דימום של מחזןר אבל חייבת להיות עם פד בגלל הכתמים וזה יכול לקחת תקופה ארוכה כי זה התקן הורמונלי- מירנה...
אשמח להמלצות אבל שלא יהיה גם יקר אם יש דבר כזה 🙂
הייתי עם של מודיבודי בהמלצת אחותי והיא הייתה ממש מרוצה
יש להם כל מיני גזרות ורמות ספיגה שונות
תזמיני בהתחלה 2-3..
מעדיפה להיות כמה חודשים עם פדים? וואי אני מתגרדת ועוד קיץ עכשיו.
גם אם נקי יום 1 אני חייבת תחתונית כי הכתמים באים בלי התראה ככה פתאום
סתם בשגרה, בלי קשר לסיפור שלך כמובן..
אני השתמשתי בהם כשהיה לי שם גירוי אחרי הלידה וזה עזר לי ב'ה
או רק באונליין? נראלי הכי נגיש כרגע
אני סובלת כבר ואין סוף באופק 😭
בתור מגן תחתון יום יומי
עכשיו בהריון שיש לי מלא הפרשות זה מצויין
אגב קניתי באליעקספרס, חבילה של 10 ב50 ש"ח
מאוד נעימות ואיכותיות
לפני איזה שנתיים +
אבל אני משתמשת בתור מגן
במיוחד עכשיו שיש גם קצת בריחת שתן 😵
יש לי ממש כתמים בקטנה כמו התחלה של מחזור (כבר תקופה) אבל חייבת תמיד לשים פד/תחתונית וזה מה שקשה לי
בעצם מה שיש לכם זה פד נושם כזה שמחליפים כל פעם ומכבסים?
תחתוני מחזור באים בחתיכה אחת, תחתון עם שכבות ספיגה.
פד רב פעמי מגיע בצורת פד אבל בבד עם סגירה של תיקתק ששוטפים ומכבסים לשימוש חוזר.
הסוג שאני משתמשת יותר עבה מפד חד פעמי אבל מרגיש נעים כי זה מבד, הרגשה דומה לבד תחתונים אבל מרגישים את העובי.
הסיבה שבחרתי בפד הספציפי, גם בגלל שזה 100% כותנה וגם בגלל אופן הכביסה, כשיש חומרים נוספים (בתחתוני מחזור ובפדים רב פעמיים אחרים) צריך כביסה מיוחדת (עדינה ללא מרכך), כותנה אפשר לכבס כרגיל (לא עדין עם מרכך ומייבש) ואין פגיעה בספיגה.
כדאי לך ללכת על הכי קטן.
אני הזמנתי מסוג כזה שהכי קטן זה 24 ולקחתי בעובי דק.
תחבושת למחזור רגילה מכותנה אורגנית|תחתונים ותחבושות לווסת|כותנה
אחרי לידה הייתה תקופה של כתמים והשתגעתי מהפדים אז קניתי שני סטים של תחתוני מחזור מאיזה אתר במבצע וזה פשוט הציל אותי...
לא יודעת אם אשתמש במחזור רגיל אבל בשביל כתמים זה מאוד מאוד מוצלח
יתכן ואפשר למצוא יותר זול אפילו.
אני בזמנו קניתי 10 יחידות בכזה מחיר
ואחכ הזמנתי עוד 10
שיהיה בשפע בלי להתחשבן
אני מכבסת רגיל יחד עם לבנים של כל המשפחה.
כי אני לא משתמשת בזה למחזור כבד.
אם קרה שזה המלא מאוד בדם, אז שוטפת עם מים לפני ואז שמה במכונה.
פעם ניסיתי רפידות הנקה רב פעמיות ולא התחברתי.. מעניין אם לזה כן אתחבר יותר..
באמת התחתונים נראים התעסקות וגם ככה בדרך כלל כשיש לי מחזור אני עם התקן ולא אסמוך על תחתונים כאלה..
מועדים לשמחה,
אבל אתם קולטים איזה הזוי זה
שהחטופים -אנשים כאחד האדם, צעירים, יפים, נורמטיביים שרק לפני שניה הצטלמו באינסטגרם, ישראלים שאשכרה הוצאו מביתם, נחטפו, נאנסו ונמצאים כאילו בקושי שעות מכאן ועוד לא בבית ואנחנו חוגגים חול המועד?
אתם קולטים שעברה חצי שנה ולא נעשה דבר?
לא הגיעו לקצה חוט איפה הם ולא תפסו אפילו את סינוואר.
משחקים בנו ואנחנו ממש חלשים ומסכנים ורק מתרברבים שהרגנו וחיסלנו ועשינו פה ושם ובנק מטרות אבל מה עם הנושא העיקרי שלשמו יצאנו למלחמה מלכתחילה????
ואלו שמתו?
אני קולטת באתר חטופים כמה מהם נרצחו.
חיילות יפות במוצבים, חיילים נאים, אנשים בני 40 ו-50 וקשישים סבים וסבתות שלפני רגע היו עם הנכדים, מישהו בכלל מתחיל לקלוט את זה?
בעת ובעונה אחת נמוך יותר מאשר רק מדינה אחת...ץתוסיפי לזה את העובדה שישראל היא מעצמת פיתוחים בטחוניים לא קטנה ויש לנו כלפי מיקוח
מעבר לזה-
בארה"ב תעשיית הנשק היא לובי מאוד מאוד מאוד חזק
יש לארהב אינטרס מאוד גדול לשמור אותנו במגננה ולא בהתקפה
(רק ליל ההתקפה מאירן מוכיח את זה...
ישראל לא תוכל כלכלית לעמוד בעוד 5 לילות שכאלו... וככה אנחנו מוחזקים בגרון)
בשבוע 10+3.
היו לי כאבים קצת מוזרים בימים האחרונים אבל חשבתי שאני סתם מדמיינת ובלחץ, בעיקר כי ההריון הזה הוא הראשון שלי בIVF.
בסוף החלטתי ללכת למישהי פרטית לעשות א"ס, והיא אמרה שיש דופק והכל בסדר עם העובר אבל שיש לי הימטומה... ושאני צריכה להיות במעקב אצל רופא.
לא היה לי את זה בהריונות קודמים ואני ממש בלחץ☹️
מישהי יודעת לספר לי קצת מה ההשלכות של זה ואיך היה הנסיון שלה עם הימטומה?
תודה אהובות💟
היה לי כמעט בכל ההיריונות. באלה שהיה הכל עבר בשלום. היו כאלה שדיממתי היו כאלה שנספג לבד. היו כאלה שנתנו לי כדורים.
בגדול אין לך בכלל בכלל מה לדאוג לרוב זה נגמר בטוב ונספג. פשוט תהי במעקב כמו שאמרה לך הטכנאית.
אמרו לי לפני כמה חודשים שחשוב להמנע..
להתכופף לא שאלתי
וזה יחסית הרבה
לי היו 3 פעמים המטומה וב2 נחתי לחלוטין
כמו שמירת הריון ממש
והיא נספגה ממש מהר
חוץ מםעם אחת שלא ממ ש נחתי ..ואז נמשך חודשיים
אז להמליץ לא להרים רק ילד מעל 12קילו זה בעיני המלצה מסוכנת ולא מומלצת
בעיני גם אם מיותר עדיף להשמר כמה שיותר ולדעת שאת עשית את המקסימום שלך
שהיא כתבה.
היא כתבה שעבור המקרה שלה, שבו כנראה יש לה ילד ששוקל 12 קילו - המליצו לה להימנע מלהרים.
והיא כתבה את זה בתגובה לשאלה האם ילד ששוקל 10 קילו אפשר להרים - זאת אומרת, היא התכוונה להגיד שממה שהיא יודעת, ההמלצה היא להימנע מלהרים ילדים סביב המשקל הזה.
ממש אין כאן הנחייה לא נכונה, היא פשוט הדגימה על המקרה שלה.
ואני לא חושבת שהתכוונת, אבל זה נשמע שיש כאן קצת האשמה, כאילו היא לא נזהרה מספיק ולכן היא "גררה" את ההמטומה הרבה זמן.
ובסוף בסוף אנחנו לא יודעים מה יכול להשפיע, ובטח שלא נעים לשמוע האשמה כזו.
מסכימה עם כל מילה.
בכל אופן התכוונתי למה שתקומה כתבה..
בהמשך לשאלתה זו ההמלצה שאני קיבלתי.
לא התייחסתי לדברים מעבר, כי היא לא שאלה עליהם
בטח לא להאשים חלילה
לא קראתי את כל ההודעות שהיו
ונראה לי שפרשתי את זה כהמלצה
שהרגישה לי קצת לא בטוחה למצב כזה
אבל חמדתי לקח לקרוא בנחת ולהגיב רק אחרי
סליחה מהלב אם נפגעת
יש כל-כך הרבה פרשנויות להודעות כתובות
הגיוני מאוד שמבינים אחרת..
ובאיזה גיל הם כבר יותר מתחזקים גופנית ומפסיקים להיות נחום תקום כזה?
כבר שכחתי איך זה היה אצל הבכור...
ממני שהייתי ערה כל הלילה אחרי קפיצת גדילה של החיים.. ב"ה!
אוכל
עושה
החלפת טיטול
עושה
החלפת טיטול
ישן
אוכל
😂
כבר לא רוצה לישון כל היום אלא ער שעה וחצי כזה ואז כבר מתעייף.
עכשיו 4 חודשים ודי חזק ומחזיק את עצמו.
תהני, זה עובר מהר 
זה הגיל שהם מתחילים לנסות לתפוס בדברים, אז כבר קצת יותר מעניין להם בחיים ויש להם רצון להישאר ערים
אבל גם לפני כן אפשר לגנוב מהם חיוכים בין שינה לאכילה
וואו, באיזו מציאות אנחנו נתונים. מי היה מאמין...
מציאות שאפילו בספרי וסרטי המד"ב לא היינו יכולים לחלום עליה
קודם קורונה
ובבת אחת העולם משתגע, משתנה
אי אפשר לראות אנשים אהובים, אי אפשר לצאת מהבית
הכל סגור וסוגר וחונק
אפילו משטחים מדבקים אומרים לנו
הרגשה שאין לאן לברוח וזה סוף העולם...
ואנחנו עוברים את זה
תודה להשם הטוב
ואז שמחת תורה.
והעולם שוב עצר מלכת.
אפילו לכתוב מה עברנו ומה אנחנו עוברים קשה וכואב ומדמם כ"כ.
אנו בתוך מציאות כ"כ מורכבת ולא פשוטה,
שרק ממשיכה להיות עוד יותר מורכבת ולא פשוטה עם המלחמה, החדשות, האירועים, המילואים, השברים, הנשברים, הכאבים, המצב כלכלי ובעצם הכל...
ובתוך המציאות הזו יש גם את פסח
וזמן של חג
משפחה
גם משפחתולוגיה
ובתוך המציאות הזו יש גם את הזוגיות שלנו.
שסופגת מכה ועוד מכה בתוך הספינה בה היא שטה,
בתוך הים הסוער של מציאות חיינו
שצריכה להתמודד עם אתגרים לא הגיוניים
פעם אחר פעם
שבר אחרי שבר
ובתוך כל הטלטלות הללו אני רוצה רגע לעצור ולכתוב על נקודת אור שקיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו
נקודה משמעותית שנקראית - החוזקות של כל אחד מאיתנו
ואיך שהן מגיעות לידי ביטוי בזוגיות שלנו ובחיים שלנו בכלל.
פעמים רבות יש שוני מאוד גדול בין בני הזוג, ובין החוזקות שיש בין בני הזוג.
בעוד לאחד יש חוזקה מסוימת, לשני אין אותה, או לפחות לא ברמה שיש לשני.
ואני שמה לב שהרבה פעמים המוח שלנו שם לנו מקלות בגלגלים ואומר לנו שבעצם אם אין לבעלי/לאשתי את הדבר הזה והזה
או אם בעלי/אשתי לא עשו את הדבר הזה והזה
או לא אמרו כך או כך
או לא הראו לי אהבה כך או כך
אז בעצם הם לא אוהבים.
אז בעצם לא אכפת להם.
לדוגמא, אם יש זוג שבו אצל האישה יש חוזקה מסוימת של יוזמה, היא יותר חזקה בלתכנן אירועים,
בלהרים הפקות, בלזכור ימי הולדת, בלשמח בימי נישואים, בליזום יציאות, שיחות, עומק, תקשורת, כיף והנאה לתוך הזוגיות -
והיא הצד שתמיד יוזם.
בעוד לבעלה פשוט אין את זה. זה לא הצד החזק שלו.
עד כאן נשמע בסדר,
הבעיה מתחילה כאשר מתגנב לתוך הלב הספק והגולה הזו בגרון מטפסת ואומרת לאותה אישה: זהו!!! עד כאן!!! נמאס לי!!!
רק אני עושה כאן הכל!
רק אני מרימה את כל הזוגיות הזו על הכתפיים שלי!
רק לי אכפת!
רק עליי הכל!
הכל הכל הכל
ואני לבד
לבד לבד לבד
ולא אכפת לו ממני בכלל!
כמה אפשר לצפות שיזום?!
והוא?! כלום!
ואם לא אזום אז לא יהיה פה כלום
מדבר סהרה, זה מה שיהיה פה
בלי שיחות, בלי תקשורת, בלי בילויים, בלי יציאות, בלי ביחד, כלום!!!
אז די! נשבר לי!!!
אני גם רוצה להרגיש שאכפת ממני
שחושבים עליי
שיוזמים
שמניעים
שפועלים
שיזיז כבר את עצמו!!!
ואותה אישה יקרה, שרק רוצה להרגיש מחוזרת ונאהבת,
שרק רוצה להרגיש שלא כל הנטל והעול עליה,
שרק רוצה להרגיש ביחד ולא לבד -
הרצון הזה שלה ושבה כ"כ טבעי ויקר ואהוב! כ"כ!
והוא כמובן קיים וצריך להקשיב לו ולראות איך גורמים לו להתממש.
אבל לפעמים הדרך לגרום לו להתממש עוברת דווקא בשימת זרקור נוסף על הצד השני רגע, למשל הצד של האיש - שגם לו יש בעצם חוזקות.
נכון, החוזקה של היוזמה כנראה פחותה אצלו וחזקה יותר אצלה.
אבל רגע, אם נתבונן לעומק - אילו חוזקות יש לו ובו?
מה החוזקות של בעלך?
מה החוזקות של אשתך?
אם למשל לבעל של אותה האישה בדוגמא יש חוזקה של ביצוע, שהיא מתכננת אבל הוא חזק בלבצע - הוא יקח את המפה שהיא שירטטה לטיול ובפועל ידאג להשכיר את המכונית ההיא, למלא בה דלק, לנהוג בה, לראות איך בתוך המסלול עצמו לא חסר להם כלום ואיך להוציא את עצמם מבעיה שצצה תוך כדי תנועה?
אולי יש לו חוזקה של לראות אותה ולהתעניין מה שלומה?
אולי יש לו חוזקה לתת לה לישון עוד שעה ולהיות עם הילדים, לבשל, לכבס ולדאוג לבית?
אולי יש לו חוזקה להיות כנה ולראות את הלב שלה וגם שלו ואפילו כשכואב לדבר את זה ולגעת בעומק?
אולי יש לו חוזקה שהוא עובד קשה ומפרנס כי כ"כ אכפת לו?
אולי יש לו חוזקה שהוא זורם עם היוזמות שלה ולא "כבד" אלא כל דבר מסכים, משתף פעולה, זורם?
אולי משהו אחר?
ובכל הדוגמאות הללו, כמו גם דוגמאות אחרות, הרבה חוזקות של הצד השני (במקרה של הדוגמא זה הבעל) מוארות כאן,
וכל זה על אף המצב הקשוח כ"כ בארץ שלנו:
אז יש לבעלי חוזקה של זרימה
אז יש לו חוזקה של עומק
אז יש לו חוזקה של ביצוע
אז יש לו חוזקה של התעניינות
אז יש לו חוזקה של כנות ואמת
אז יש לו חוזקה של התמדה ועבודה קשה
וכן הלאה
ואני חושבת שעבודה אישית גם שלנו על התפיסה בראש שלנו - שרואה את בעלי/אשתי כמו אותי ואת כל בני האדם כיצורים אנושיים ולא מושלמים, בעלי חוזקות וחולשות,
בעלי מקומות בהם הם חזקים יותר ומקומות בהם הם חזקים פחות,
אבל ממבט מאוד חומל, מאוד מבין
יכולה לעזור מאוד ולהניע את גלגל הקירבה המחודשת בזוגיות שלנו ב"ה.
כי תפיסה שאומרת למוח שיש כמו משוואה כזו שאם בעלי יוזם X Y = אכפת לו ממני והוא אוהב אותי
אבל אם הוא לא יוזם X Y אז בעצם הוא לא אוהב אותי בכלל!!! ולא אכפת לו ממני בכלל!!!
ורק אני זו שאכפת לה מהנישואים האלה!
ורק אני זו שכל הזמן יוזמת!
ורק אני זו שאוהבת!
ורק אני זו שפועלת!
ורק אני והכל עליי
ובעצם לא אכפת לו ממני בכלל!!!
ותפיסה כזו יכולה מאוד מאוד להרחיק אותנו. מהלב פנימה. ליצור חומה שם.
לגרום ללב לאט לאט להיאטם, להתרחק עוד קצת ועוד ועוד
ואז מגיעה השיגרה השוחקת
והמלחמה
וכל הטריגרים
וכל אינסוף הדברים המורכבים והקשים שאנו עוברים -
והזמן עובר
ועובר
ואז ההרגלים החדשים האלה של הלב שרחוק מוצאים להם אחיזה אפילו עוד יותר חזקה בלב שלנו ובמציאות שלנו.
וזהו. ככה סוחבים את החיים...
יום ועוד יום
וכדי להניע את הגלגל לשינוי חיובי
צריך להתאמץ, נכון
אפילו מאוד
ובעיקר בהתחלה
כשמתניעים את המנוע זה החלק הכי קשה
כל התחלה היא החלק היותר קשה
אבל אח"כ,
כאשר נתמיד דווקא בהרגל החדש והטוב והמיטיב - הוא הוא יהפך להרגל החדש שלנו!
וכל המציאות והשיגרה יהיו אחרים
ויהיה גם יותר קל
ובינתיים גם העבודה עצמה, על אף שהיא לא פשוטה, היא מאוד מאוד מתגמלת ורואים ממנה ב"ה את הפירות הכי מתוקים שיש!
אז לעבור לתפיסה יותר מקדמת,
שאומרת שאוקיי, יש לי חוזקה של יוזמה, נכון מאוד
אני חזקה בליזום
אולי יותר מבעלי
אבל היי, לבעלי יש חוזקות אחרות!
למשל יש לו חוזקה של ביצוע
של להראות אהבה ***בדרך שלו***
אבל הוא מראה!
ככה!
ככה הוא מראה לי
בכל הדברים ובכל המקומות שאם רק אפנה *אליהם* את הזרקור
ואם רק אראה *דרכם* שהוא כן אוהב אותי! שכן אכפת לו ממני! אפילו מאוד!
אזי הלב יתחיל להתרכך אט אט
ולהתקרב אט אט
ואו אז נוכל להתברך מהשוני שבינינו במקום להיות מאוימים מהשוני הזה
נוכל לקחת את המקומות בהם אנחנו שונים ולראות כיצד אנחנו יכולים להתברך ולהתקרב ולהתקדם דווקא מהשוני הזה!
לא ניבהל שאנחנו שונים, לא ניבהל שבעלי/אשתי לא חזק/ה כמוני בזה ובזה
אלא נוכל לראות את האהבה והאכפתיות בחוזקות שיש ולא בחולשות שאין בכל אחד מאיתנו
נוכל לזכור שכולנו לא מושלמים ולפעמים במה שאני חזקה בעלי פחות חזק אבל יש בהחלט דברים בהם דווקא בעלי חזק יותר ואני דווקא פחות!
(וכדאי לעצור רגע ולחשוב - במה את רואה חוזקה של בעלך שדווקא בה את אולי פחות חזקה?
ואיפה עוד את מצליחה לקבל ממנו בחיים מאז שהכרתם?
ועל מה את יכולה להוקיר לו תודה?
ובמה אתה רואה חוזקה של אשתך שדווקא בה אתה אולי פחות חזק?
ואיפה אתה מרגיש שקיבלת ממנה בכל חייכם המשותפים?
ועל מה אתה יכול להוקיר לה תודה?)
ונוכל לעבוד על התפיסות שלנו ולא להחליט במשוואה בראש שהובאה באותה הדוגמא למשל - שאם הוא לא יוזם = לא אכפת לו והוא לא אוהב, כי זה פשוט לא נכון!
אלא, זו פחות החוזקה שלו
ויש לו חוזקות אחרות
שדרכן ודווקא דרכן הוא מראה את האהבה והאכפתיות שלו
והתפקיד שלי זה לראות אותן
ולראות את זה
ולעבור מתפיסה שרק מחלישה אותי ולא מקדמת
לתפיסה מקדמת ומתגמלת שמראה לי עד כמה לבעלי כן אכפת ממני ואני מצליחה להנכיח זאת יותר ויותר
לראות זאת יותר ויותר
קודם במציאות
אח"כ בראש
אח"כ בלב
ורואה את כל מה שהוא כן חזק בו
ואת כל מה שהוא כן עושה
ומנסה
ומשתדל
ו... בנאדם. אנושי. בשר ודם.
בתוך מציאות של קלחת לא הגיונית בעליל שאנו נמצאים בה כבר תקופה ארוכה
וגם אני כמעט טובעת בתוך כל המציאות הזאת
אבל אני זוכרת לעצור רגע
לנשום ולקחת אוויר
ואני לוקחת את היד שלי ומושיטה לו אותה
ואני אומרת לו: אני רואה אותך
אני רואה את ההשתדלות שלך. אני רואה את הניסיונות שלך להראות לי שאתה אוהב.
ואני עובדת על לקבל את זה אליי ולתוכי.
אני עובדת על להאיר את החוזקות
ולהחשיך את החולשות
אני עובדת על להיות איתך ביחד
וביחד, שנינו כוח הרבה הרבה יותר חזק ❤
ואנחנו אחד עם השנייה
ולא אחד נגד השנייה
וזה שנינו כאן
מול הבעיה או הבעיות של העולם
מול המציאות החונקת והנוראית הזו
אבל אנחנו יחד!
ויחד ננצח!!!
וכל כך מדויק!
תודה לך אלופה!
מישהי היתה אצל ד"ר מיכאל חייטוב בהריון? (כללית)
ממליצות או שלא?
חייבת את עזרתכן.. מי שמזמינה משיין..
בצעתי הזמנה לפני חודשיים.. נפלתי על חברת שלחויות שאני מעדיפה לא לציין את שמה.. חברות אמרו לי שהן מקוות שזה יגיע כי שמעו הרבה דברים לא טובים על חברת השלוחויות הזו.. לאחר שבוע קיבלתי הודעה משיין שהמשלוח כבר בארץ.. ישב כנראה איזה 3 שבועות במחסנים של החברת שלחויות.. ואז הגיע ליעד אחר בכלל.. עידכנתי את החברה והם אמרו שידאגו להעביר את המשלוח בהקדם.. עברו כבר חודשיים.. אחרי שרדפתי אחריהם הם אמרו שהמשלוח אבד וששלחו לשיין בקשת זיכוי ועד עכשיו לא קיבלתי שום זיכוי מחברת שיין ובעצם הסטטוס שם לא השתנה (כבר מעל לשבועיים מהרגע שהם טוענים שפנו לשיין).. אין לי דרך ליצור קשר עם חברת שיין.. שיחה עם סוכן (בוט) לא מובילה לשום מקום כי אין אצלם בקטוגריה משלוח שאבד או לא הגיע בכלל, שלחתי להם אימייל ורשום שהוא מלא וצריך לרוקן אותו.. בקיצור מרגישה ממש באסה אך לא מתכוונת לוותר.. מה אפשר לעשות..? מישהי נתקלה בסיטואציה כזו ויכולה להגיד לי מה עושים במצב כזה..?
הזמנתי משלוח לפני שלוש-ארבע חודשים משיין
משלוח אקספרס
ולא הגיע
מלא שיחות עם נציגות של חברת השליחויות שכל פעם הם שינו את הכתובת שלי (פעם תל אביב, פעם באר שבע )
ולא ידעתי מה לעשות
אתמול פניתי לשיין ושלחו הודעה "אנו מצרים על השירות שקיבלת. תקבל את כספך בחזרה לארנקך המקורי"
זו ממש חוצפה
וחייב להיפתר
שירות מזעזע!!!
ייאמר לזכותם של חברת איפו משולחים, משהו כזה שקיבלתי לפני החג שני משלוחים תוך שבוע, שבוע ויום
זה ממש לא אמור לקחת יותר משבועיים שלוש..
כואב לי בשבילך
בטח בנית על ההזמנה ❤️🥴
קיבלתי את כל הכסף חזרה
בקורונה
שהמשלוח ממש התעכב
פניתי אליהם דרך המייל והם תמיד ענו לי.
אז הם אמרו לי שמחזירים לי את הכסף תוך מס ימי עסקים ובמידה והמשלוח מגיע בסוף אז זכיתי בו חינם
ואכן כך היה
קיבלת זיכוי לחשבון ואחרי כמה ימים הגיע המשלוח.
תנסי לפנות אליהם במייל
שהמשלוח לא הגיע?
בלי סיבה ובלי קשר לחברת משלוחים
פשוט להגיד להם שאת מחכה ולא הגיע
ובחברת משלוחים הייתי מתלוננת
פעמיים שמשלוח התעכב ממש או הלך לאיבוד והם זיכו אותי.
קרה לי שמשלוח הגיע לאחר הזיכוי והם אמרו שאני יכולה לשמור פריט אחד ולהחזיר את השאר..
בעיני השירות לקוחות שלהם ממש טוב, תנסי פניה במייל.
היי אני בשבוע 10, בימים האחרונים סובלת ממיגרנות קשות מאד אפילו מתעוררת באמצע הלילה מרוב כאבים.
אני סובלת ממיגרנות באופן כללי ובשיגרה רק אופטלגין נוזלי עוזר לי, לא הייתה ברירה ולקחתי פעמיים/שלוש בימים האחרונים, האם זה מסוכן להריון? האם יש למישהי המלצה אחרת מה כדאי לעשות? תודה רבה
בנות, התחדשתי בניק...
אחריי שמישהי אמרה לי שכבר יש יותר מדיי מידע עליי עם השנים...
בודקת כמה ניקים אראה לאיזה שם אני הכי מתחברת..
כי קשה לעזוב את הניק הקודם!!! התחברתי אליו!!!
יהיה כנראה יחסית קל לדעת עם איזה ניק החלפת. עם הזמן ולפי תוכן ההודעות
אולי אבל זה לא משנה לך..
תגידו, כמה דחוף ללכת לאו"ס חודש אחריי התקנת התקן?
האו"ס נמצא 45 דק בעיר הקרובה.. אין לי כח לנסוע עם התינוק! (בן 3 חוד) טרטור רציני... (מרגישה עדיין יולדת!)
ב"ה אני לא מרגישה כלום.. אין כאבים וכזה...
חמותי ואני היינו ביחסים די טובים,היא אישה מאוד ביקורתית ואומרת תמיד את דעתה בקשר לנכדים והחינוך שלהם,מידי פעם העמדנו אותה במקום אני ובעלי,והיינו ממשיכים לשמור על קשר בריא וטוב להגיע שבתות אחת לחודש קבוע אפילו שלא קל,עד לאותה שבת,היא חשבה שאני ישנה והייתי בשירותים ואמרה לדודה שישבה איתה בסלון," יש לי שלוש כלות,אבל מזאתי(אני) אני לא מרוצה,היא לא משקיעה בילדים היא מזניחה אותם,הבן שלה אוטיסט בגללה כי היא לא משקיעה בו,מאוד מאוכזבת" המילים האלה ממש חדרו בי נפגעתי מאוד קשה,הפסקנו להגיע שבתות כבר שנה לא עשינו שם,אנחנו מארחים אותם פעם בחודש ביום יום או שאנחנו נוסעים אליהם,ואני כמובן תמיד שותקת,אבל עכשיו כל ביקורת כבר בולעת אותי,פוגעת בי,אני כמעט צורחת ושותקת,למען שלום הבית למען הקשר הטוב בנינו,לא יודעת כמה אחזיק מעמד,אבל אני מסמנת וי על כל פגישה איתה,אפשר לומר שהתחלתי לשנוא אותה וכואב לי מאוד,שאני נמצאת עם הכלות האחרות פתאום אני רואה כמה היא אוהבת אותן וגאה בהן וכמה לי היא שולחת עקיצות,וזהו פרקתי
קשה קשה קשה
איזו גיבורה שאת מצליחה לשתוק, ומזמינה אותם, ושותקת! אני הייתי מתפוצצת נראה לי. שתיקה זה כל כך קשה.
היא יודעת ששמעת אותה? היא יודעת שנפגעת ממנה?
יש מציאות או סיכוי כלשהוא לשיח פתוח שינקה את הלב?
אמירה נוראית ופוגעת כל כך!!!
האמת שרציתי לפתוח שירשור פריקה על חמי וחמותי
אבל את ניצחת... מה זה?!?
מחבקת אותך
כמה עצוב וכמה פוגע
הצורך הזה של החמות להתערב כל הזמן על כל דבר
זה קשוח ממש , הביקורתיות אוףףףף
את בטוח אמא מדהימה, גם חמותי בודקת אותי המון וזה מעליב
אני מנסה למחול , זה לא קל
אם את לא מתארחת בשבת והיא לא יודעת מה הסיבה, זה נותן לה עוד סיבה להיות מאוכזבת ממך. מהעיניים שלה כמובן.
לדעתי היא צריכה לדעת שיש מחיר לדברים שהיא אמרה,
היא גם חייבת (אבל חייבת!!!!!) לדעת שאין קשר להשקעה שלך בילד לבין אוטיזם.
והיא מוזמנת לבוא להשקיע בו גם היא על ידי מימון הטיפולים להם הוא נצרך.
מי שיכול להעביר לה את המסר יכול להיות בעלך או הגיסות שלך.
כך לדעתי.
בהצלחה.
וברור שלא נכון. היא עיוורת למציאות של ההשקעה שלך ולגבול מה מותר וצריך לומר ומתי לשתוק.
חיבוק.
אני הייתי תופסת מרחק לתקופה ואז חושבת איך להמשיך
אני לא יודעת אם נכון שאת שותקת
אני לא הייתי מצליחה
ומזה מעמידה אותה במקום
בכבוד אבל מעמידה
חמות חמות אבל יש גבול ולא הכל אפשר להגיד
ומסבירה לה בדיוקקק איפה הבעיה שלה
אנשים הזויים
לפעמים אני לא מבינה רק אני נורמלית?????????????
ממש פוגע ומורכב
האמת
שמה שהייתי עושה זה עבודה עם עצמי לנתק רגשית לחלוטין את עצמי מולה
להסביר לעצמי שוב ושוב שהיא המסכנה שהיא עם המידות הלא מתוקנות וההתנהגות הלא נעימה. שזה שלה ובעיה שלה
ואת לא מחפשת ממנה יותר הערכה או אהבה או יחס נעים כי היא לא יכולה לתת אותו זה מוגבלות שלה
פשוט מנתקת כל ציפיה ורגש
ומתנהלת מולה רק עניינית
כשהלב לא נוכח ולא בכוננות ספיגה
היא מעירה-זה מופנה לשכנה
היא אומרת משהו פוגע- היא אמרה לאויר זה לא נוגע אלי
והיא המסכנה שצריך לרחם עליה
ואת מאה אחוז וזה שהיא לא מעריכה זה הפסד כולו שלה
ממש מנתקת כל ציפיה מולה
ומגיעה כמה שפחות.
זה אולי יוכל קצת להקל
אני אף פעם לא העזתי להגיד לה ככה בפנים, אני חושבת שזה התפקיד של הבעל. צריך לעשות את זה נכון
, כמו שכתבתי אני לא ממש יודעת לייעץ...
אני בעד לגלגל את זה בחזרה בחזרה אליה
ולהגיד לה שהיא חסרת רגישות ושיפוטית
ואת אומרת רק דברים נכונים
והיא צריכה לקבל את זה
יש אפשרות שהוא יפתח את זה מולה בכבוד אבל בתוקף?
להגיד לה שאישתו שמעה אותה אומרת כך וכך וזה מאוד פגע בה
והוא לא מוכן שהיא תשמע כאלה מילים יותר
הוא מאוד אוהב אותה ורואה בה אמא נהדרת וזה ממש לא אופציה לדהר עליה כך וכו ..
סיפרתי לבעלי רק לאחרונה,שמרתי את זה בבטן,לא רציתי שהוא ידע שאמא שלו ככה לכלכה עליי,אבל אני באמת חושבת שזה מה שנכון לעשות,כי אם זה יבוא ממני יכול להיות שלא אשמור על כבודה או אתפרץ חלילה
ברגעים כאלו תבקשי בקשות מהלב לאבא שבשמים
זה פשוט גבורה עצומה שמעטות מצליחות...
זכור לי שיש איתה עוד עניינים סביב האוטיזם, אולי צריך לפתוח איתה את עניין האוטיזם? אולי אפילו דרך איזשהו גורם חיצוני? אולי זה פשוט הביטוי שלה להתמודדות עם האוטיזם...
ובאמת יש אנשים שפשוט צריך ללמוד להתעלם מהם... אני במקומך כן הייתי מדברת איתה, אומרת לה בכנות את מה שאת מרגישה ואם היא עומדת על זה שהיא אומרת רק דברים נכונים-להגיד לה שאם זה היחס שלה כלפייך שלא תתפלא למה את הנכדים היא רואה פחות.
אבל אני בעד להציב גבולות ברורים, אני יכולה להבין שאולי לא לכולם זה מתאים
איתה מפגשים
בתחילת הנישואין שלנו הייתי מקבלת קיטונות מגיסתי וזה היה מחלחל גם לחמותי, היה להן הרבה ביקורת עלי, על איך שאני נראית, על הקשר שלי עם בעלי, על הטיפול בילדים. אנחנו *הפסקנו להגיע לשבתות* לא הגענו במשך כמה חודשים טובים, הגענו אולי מעט למפגשים בודדים מאד. הם התחננו שנבוא. בעלי הבין ( אחרי שיחה עם רב ) שעליו להיות מאה אחוז איתי ולהראות לי שאני הכי חשובה לו. וזה עבד , הן ירדו ממני. פה ושם היו קצת יציאות אבל ממש לא כמו בהתחלה . לפעמים אין ברירה אלא להציב גבול ברור.
אני איתך אחותי, זה ניסיון לא פשוט בכלל
באמת שזה עצוב ממש,חיבוק!!
גם לנו הרב אמר לא ללכת שבתות..לפעמים באמת אין ברירה 
אפילו בלי למסור. טוב ששיתפת אותנו.
לאט לאט הזמן יעשה את שלו. בינתיים מרחק ומפגשים בטריטוריה שלך
פליזזז רעיונות מוצלחים למתנה
לא קניתי לו כלום לחג
לא היה לי זמן...
והוא פינק אותי וקנה לי מתנות שוות ודחף אותי לקנות בגד
וניקה לפסח כמעט לבד
ואני מאודד רוצה לקנות לו מתנה שווה
הוא לא בעניין של בושם...
רעיונות??
בגדול אני משחררת אותו הרבה לחברים
כל עוד אין ילדים...
באמת בחול המועד נתתי לו לילה שלם עם חברים
עכשיו באלי לקנות לו משהו יותר פיזי
מתנה שימושית שתשמח אותו...
גאדגטים
קפה
קריאה
מכונאות או שדרוג כלשהו לרכב
כתיבה
….
יש כל מיני ספרי קודש שמעניינים אותו אבל אני לא יודעת איזה ולא באלי לשאול...
הוא כל כך מסתפק במועט וטוב לו עם מה שיש לו שאני לא רואה מה חסר לו.
מכונת קפה ממש שימח את בעלי
ערכה להכנת בירה אם הוא מחובבי הז'אנר
שדרוגים לאקדח אם יש לו
תיק/נעליים/אולר
עט עם חריטה
ערכה להכנת בירה??
נשמע ממש מעניין הוא מאוד אוהב בירה...
יש חנות - נפתלי, עובד בעיקר אונליין. ציוד לבירה. תתייעצי איתו הוא יגיד לך מה כדאי..
אני לא מבינה בזה כלום, קניתי ממנו והוא ייעץ
תודה לך!!!
אני מקווה שאני אצליח ללכת על זה...
נסעת אליהם לחנות? או שהזמנת מהאתר?
אבל בחוות גלעד..
בעלי לא היה מעריך אם הייתי נוסעת לשם לבד.. הזמנתי
או להזמין...
לבד אני בטוח לא אסע אבל אולי כבר נעשה מזה טיול...
האמת שלא נראה לי שאני אמצא זמן בקרוב אז אולי כן עדיף להזמין,
אבל יש שם מלא סוגים ואני לא מבינה בזה בכלל!!!
איך אני אדע מה להזמין?
לקראת לידה שלישית, מרגישה ממש מכוערת
משהו שלא היה לי בהריונות הקודמים.
אני מרגישה ענקית, מרגישה שמנה מאוד
מרגישה כמו אוהל מהלך.
יש לי עוד מספר חודשים עד הלידה, בעיתה ובזמנה.
אני מחפשת בגדים, לא מוצאת כלום!
רקע:
עברנו דירה לפני שנה לשכונה יותר ''אדוקה''
בעלי ואני - שנינו מסכימים עם זה שמאז המעבר השתנתי,
הפכתי להיות צנועה יותר
לאחרונה מרגישה שממש כועסת ולא מסתדרת בכל הקשור לדת
מרגישה שאולי חנקתי את עצמי יותר מידי בתקופה הזאת
איך זה קשור להריון?
בהריונות הקודמים לבשתי בגדים יותר צרים, יותר צמודים
הפעם לא ממש מתאים, בגלל אופי השכונה.
מצד שני - אני לא מסוגלת לראות במראה את עצמי עם הבגדים הכל כך רחבים
פשוט לא רוצה לצאת מהבית
מתביישת!!!
רואה כל הזמן במראה אישה מכוערת, מוזנחת שמנה ולא יפה.
תוהה מה עושה
ומה יקרה אם ה' ישמור כן אחזור ללבוש את הבגדים מההריונות הקודמים
מרגישה רצון לפרוק הכל ולצאת בשאלה רק בגלל תחושת המחנק הזאת 😭😭
תחזרי ללבוש את הבגדים הקודמים.
עדיף שתלבשי בגדים שנוחים ומחמיאים לך משתעזבי את הדת בכלל.
תתחייבי לעצמך, שאחרי שתלדי תחזרי להתלבש צנוע יותר.
אומרת בתוך אחת צנועה פלוס פלוס.
אני עורכת ומוסיפה בתור מלאה כל השנה 🤭, בלי קשר להריונות זה שאפשר להוסיף לשדרג במקומות שלא קשורים לעודף המשקל.
למשל בניית ציפורניים זה מוסיף ממש, עגילים נופלים (תכשיטים באופן כללי גם מוסיפים), נעלי עקב או נעליים עדינות באופן כללי, מטפחת/קשירה מיוחדת, בושם עושה הרגשה טובה גם עבורי והרבה הרבה אהבה עצמית ונשיקות לעצמי במראה.
הכי חשוב שאצלך זה זמני. בהצלחה.
למה לא לחזור לבגדים הקודמים?
או לפחות לחלקם?
אני בעד לא לעשות שינויים קיצוניים....
בטח בצניעות...
תשמרי לך משהו קטן שאותו טת משמרת ולא עוזבת
אבל אי אפשר הכל, בטח לא בבת אחת....
כמו שאמרת, זה יכול לגרום לרצות להעיף הכל.. ואז מה זה שווה....
וחיבוק
כל הכבוד לך
אני מאמינה שהמעבר לשכונה יותר צנועה בסופו של דבר עושה רק טוב.... כי כמו שאת אומרת זה משפיע גם עלינו.. רק שהשינויים צריכים להיות איטיים ומתאימים לנפש
צנוע לא חייב להיות אוהל.
באמת זה בעייתי
ואומרת את זה בתור אחת שבהריון היה לי גוף פצצה
גם בחודש עשירי..
היו שמלות רחבות שלבשתי עליי וזה היה ממש לא לא
מה שכן הסתדר זה דברים מבדים דקים שבחלק העליון של הגוף היה צמוד יחסית בגזרה שלו, ורק מהמותן ומטה מתרחב בצורת קומות
תקלי על עצמך!!!!
אם אפשרי תקני בגדים שיעשו לך טוב בהקשר הזה..
צניעות לא אומר כיעור וברגע שזה מתנגש צריך לעשות חישוב מסלול מחדש (לאו דווקא בקטע של הצניעות אלא בקטע של היופי.)
מקווה שתמצאי את עצמך כמה שיותר מהר ובקלות!
לא נשמע כיף ❤️🙏
רק אומרת, לא מומלץ אף פעם להתחזק בצניעות בשביל הסביבה
זה בדרך כלל לא מחזיק מעמד...
זה צריך לבוא ממך ומרצון פנימי שלך.
איזון!
אל תלכי לקיצון של הצניעות כי זה בקפיצה אחת- מפיל!!
למשל:
תלכי עם שרוולים יחסית ארוכים,שמלה יחסית ארוכה, אבל עם מותן גבוה יותר צמוד ופתח צוואר וי עם גופיה..
קודם על תחשבי שלרחב יש יתרונות במיוחד עכשיו כשחם, אם הבגד רחב ומבד נעים זה ממש מרגיש מאוורר.
נכון בגדים ישרים נראים מחויטטים יותר אבל גם ברחב
יש רחב ויש רחב..
אם תלבשי חצאית מקסי ארוכה שמגיעה עד הרצפה ומעל חולצה רחבה או טוניקה והכל בצבעים כהים ומבדים עבים- אז כן זה יראה מבוגר, חונק, בלי צורה.
אבל אם תלבשי שמלה או גלביה ארוכה (לא ארוכה מדי , עד קרסול, שלא תנמיך) עם קו מותן מודגש מעל הבטן, צבעים בהירים או פרחונית, קווים לאורך ולא לרחוב, מבדים כמו כותנה/ פשתן/ שיפון/סאטן (למטה תמיד אפשר לשים תחתית כדי למנוע שקיפות) זה יראה קליל, קיצי, רענן, צעיר.
מקווה שהתיאור שלי מובן.
אני חושבת שה' רוצה שנעשה את מצוות צניעות בשמחה.
אנחנו עושות קידוש השם כשמתלבשות גם יפה וגם צנוע. וזה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני.
הדרכת הורים של גלית גלבוע.
בבקשה לא חברות או שכנות, רק מניסיון.
תודה💜
אשמח גם להמלצות על מדריכות הורים נוספות, אם אתן מכירות.
בעיני זאת בדיקה חשובה יחסית.
איפה את גרה? באיזו קופה? יש לי רופא להמליץ ויחסית זמין.
פצלש שלי מפאת מקסמימום פרטיים
לא ראיתי שנפתח על זה שרשור עד כה מה שמגדיל את התהייה שלי
אנחנו כמה גיסות, ו2 מהן הן אחיות של בעלי
העניין הוא שהן לא בדיוק מזיזות את עצמן, האחת בקושי באה (רווקה) והשניה בבית גם רווקה במקסימום עושה עוגה לפני שבת.
יוצא שעריכה פינוי ועזרה בבית בכלל זה רקק אנחנו הגיסות הנשואות וגם בינהן יש אחת שפחות, שצריך להניע אותה
אני מאוד עוזרת ולא רק עוזרת ומפנה אל הרבה דואגת לסדר של הבית
ולחמותי יש קטע שכשיש בלגןמידיי היא מתעצבנת ותשטוף כלים עם הבה רעש ותטרוק דלת של ארון אחרי שםתחה אותה, בקיצור לא נעים בכלל
ויש לי גיסה שבקשר מאוד טוב עם חמותי היא הייתה עם גיסי כמה שנים לפני שהתחתנו בקיצור יש לה רזומה שם
וחמות הרבה משתפת אותה שנמאס לה שאין לה עזרה ואנח ננו לא עוזרות ובלה בלה בלה
אותי זה מרתיח
אני נותנת מעצמי הרבה כי אני לא פרזיטית
אבל לשמוע אחרכך את כל הנאומים האלה זה מרתיח
במיוחד שהפרינססות יורדות רק לאכול ושואלות אם יש סלט ביצים או לא עושות גרפס וקמות
וואלה אני עוזרת בגבול שלי ואם אני רואה שמישהי רוכבת על העזרה שלי אז אני עוצרת ולא מפנה ושיקפצו לי
בקיצור יש יותר מידיי שיח סביב הנושא הזה וזה מרגיש לי יותר מידיי
ומעצבן אותי שחמותי מתעצבנת כשזה בעיה של חינוך כושל שלה שההבנות שלה לא מזיזות את עצמן ואני צריכה לאכול אותה (אגב אמרתי לגיסה שמספרת לי כל הזמן שתפסיק כי זה גורר להרבה לשון הרע)
מעניין אותי לשמוע את דעתכן
רק אצללינו זה כזה אישיו?
יש לי גיסה רווקה שעוזרת ככ הרבה שפשוט כואב הלב לראות אותה (היא מגישה, מפנה, שוטפת כלים… יותר מחמותי).
החג הזה כבר רואים עליה שנמאססס לה ואני לגמרי מבינה.
אני חושבת שאצל רווקות זה הרבה פעמים אישיו כשהאחים הנשואים מגיעים, ״משתלטים״ על הבית עם המון בלגאן ורעש והרבה עבודה שגורמת להן להתמרמר.
לארח כמה משפחות ביחד זה באמת מאד קשה!! מצד אחד אני מבינה את חמותך אבל מצד שני יכול להיות שבמקומך הייתי מגיעה פחות כי אם אין אווירה נעימה זה לא שווה.
אפשר כמובן להזמין אלייך כדי לשמור על קשרים טובים (אבל תצפי מהם לעזרה!)
כתבת רק על הגיסות והבנות.
בכל מקרה אם אתם שם פעם ב הייתי משחררת. אם זה משהו יחסית קבוע אז אולי שבעלך ידבר עם אחיו ואחיותיו על יותר שיתוף פעולה
מרגישה שאני בתור כלה מגיעה מתרבות שצריך לעזור ולתת יד, אנחנו מאד נעזרים בחמותי אז אני עושה שם כלים הרבה פעמים (בתנאי שמישהו משגיח על הילדים שלי בעלי או מישהו אחר), לפעמים מרגישה שנותנת המון מעצמי בניגוד לאנשים אחרים שם.
גיסתי השניה מתארחת פחות מאיתנו (גם כלה) מצד אחד היא עוזרת בבישול או הכנת סלטים אז אני עוזרת בכלים אבל כן, מרגיש שהם פחות עוזרים, פחות מתרגשים מבלאגן ולכלוך אחרי שהילדים שלהם אוכלים וזה מעצבן.
הגברים שם יושבים כמו שייחים!!!
מרגישה שאני גם רגישה יותר מבעלי, לא דרשו ממנו לעזור וכו. בכל מקרה רק רציתי להגיד שאני מאד מסורה אבל אם מרגישה שהילדים עייפו אותי או שקשה לי או שאחרים פחות תורמים ולא מעריכים את עזרתי אז יודעת גם לשחרר .
מצדיע לך על התרומה שלך.
מניחה שנושא רגיש אצל הרבה.
כל הכבוד לך שאת עוזרת ומסורה, גם אני כזו, מצד שני נראה לי שזה אופי ושאנחנו מכבדות את עצמנו גם אם אחרות לא וגם אם החמות לא כל פעם תבוא עם מדליה.
ציינת שהרווקות מפונקות, אולי קשור לרווקות או לקושי או לזה שזו אמא שלהן אז מרגישות בנוח.
זה נראה לי עניין של סטטוס גם אני בבית הייתי מפונקת ולא עשיתי כלום אבל כנשואה ועם חמה זה אחרת. ברורה לי הטרחה וההשקעה שלה ואני היום ממש השתניתי.
מה עם הגיסות הנשואות האחרות???? נשמע שיש כמה. אחת לא מניעה את עצמה מה עם השאר?
לא יודעת מה הגילאים וכו
אבל לרווקות בטח יש כאב על הלבד
ואין סיבה שמי שב"ה עושה את הבלאגן עם הילדים ןהכל לא יעזור מאד.
לכן אין מה להשוות או להסתכל על הרווקות.
יש כאלה עם אופי בוגר שרואה מעבר למטר של עצמן,
יש כאלו שלא,
זה לא נכון לומר חינוך כושל, עד שלא יהיו לך ילדים בגיל הזה לא תדעי מה זה וכמה מורכב.
(גם אני עוד לא שם, אבל כן יותר קרובה כנראה וגם בקשר טוב עם הרבה בני גיל שכן שם אז שומעת על סיטואציות מהצד הזה לא מעט)
אם מסירים את השיפוטיות כלפי חמותך וכלפי הבנות,
וגם לא מתרגשים מהרעש של הכלים והטריקות (זה הבית שלה וזכותה לטרוק)
אז את עושה מה שאת יכולה וכל הכבוד. השאר זה שלה, היא יכולה לאהוב את זה או לא, היא יכולה להתבאס על זה או לא, זה לא קשור אלייך.
כלומר, שורה תחתונה, מה שלא שלך, שחררי את ההרגשה בלב.
צריכות לעשות למען הנשואות? הפוך, נשואות מביאות את עיקר העבודה כי הם מגיעות עם משפחה והן (והבעל והילדים הגדולים) צריכים לעזור.
ואיפה הגברים בעסק הזה? מה הם עושים או לא?
אצלנו זה כל כך הפוך...
יש לי מלא גיסות רווקות והן כל הזמןןן עוזרות
ולא משאירות לי כמעט מה לעשות
ותמיד כשאני מנסה לעזור בהגשה אני מרגישה אבודה קצת
כי אני לא מספיק יודעת מה המקום של כל דבר והן אלופות... אז אני יוצאת קצת מגושמת.
אבל דווקא אמא שלי כל הזמן רוצה עזרה וטוענת שלא עוזרים לה מספיק...
אולי באמת אני צריכה להתחיל לעזור שם יותר...
חמותי עושה כמעט הכל לבד, ולא מצפה מהנשואים לעזור בכלל, ממש מודה לי כשאני מפנה זבל מהשולחן לפח נניח, או שוטפת כלים, אבל עם השנים אני מרגישה יותר ויותר לא נעים עם זה, אבל לא יודעת איך כן להכניס את עצמי לעזרה בבית וכשאני שואלת מה אפשר לעזור אז אומרים לי לנוח ושיש לי שני ילדים לטפל בהם
שבוע 14
בערב חג ראיתי הפרשה לבנה על התחתון
יש לציין שזה היה אחרי מאמץ (הליכה ארוכה בשמש ויחסית בלי הרבה מים)
מאז לא ראיתי עוד
ואין לי יותר גרד מכרגיל (תמיד מגרד לי באיזור אבל כשהיה לי פטריה בעבר אז גירד לי יותר)
אז אולי זה משהו אחר?
תודה ושבוע טוב!
וזה טבעי ונורמאלי.
בד''כ פטריה מלווה בגרד
סתם זה היה מוזר לי כי בהריונות הקודמים לא זכור לי משהו כזה
אבל תמיד יש הפתעות🤷♀️
זה
מגרדדדדדדד
אפילו לפני
ככה בפולית בכל אופן
על תחילת ההריון
חומצה פולית מתחילים שלושה חודשים לפני
שנשים שלקחו קצת לפני ההריון ויטמינים של הריון פחות סבלו מבחילות כי לא היה להן מחסור בויטמינים
לא יודעת אם זה נכון אבל אצלי זה עבד😉
ובהריון הקודם היו לי בחילות מטורפות ממש
וגם ברזל
לקחתי חודש עלה בחצי מספר
לא לקחתי כלום בחודש שאירע-המשיך לעלות בחצי מספר חח
לא מזלזלת והלוואי ופעם הבאה אזכור לקחת ולהתמיד
תמיד מצליחה בשליש הראשון קצת עם הפרנטל
ואז שוכחת
לי בחילות😵💫
מאחרי ההפלה התחלתי לקחת...
חמותי המליצה לי לקחת כל עוד אני לפני הריון/ בהריון/ אחרי הריון....
אצלה זה כבר יותר מ20 שנה חחח
עד כמה לדעתכן עמוס היום בירושלים ?חשבנו לקחת את הילדים שגם ככה לא התעוררו בזמן לבית ספר לאקווריום או לגן חיות...מצד שני זה אסרו חג יודעת שבתלמודי תורה כי יש חופש אז תוהה כמה עמוס ...
מישהי יודעת אולי מה המצב ?
תודה !!
ובגן חיות יש מלא מקום ונעים גם כשעמוס.
ומזג אויר מושלם אז ממש כדאי לנצל.
הגיוני שבזמן המטומה, כשיש מאמץ בדיבור אפילו, אז בזמן התכווצויות קלות יש גם הרגשת רטיבות ? סורי על התיאור .
פעם אמרו לי שזה כנראה זיעה אבל זה לא נשמע לי הגיוני, כמו קצת ירידת מים או לא יודעת מה..
מוכר למישהי ויודעת מה זה?
לק"י
תכתבי בקודם שפתחת.
אני נועלת את זה.
