סוף הריון והנה הן הגיעו...
מה עושים חוץ מלהפיל את הכל על בעלי (לא רלוונטי)?
יש דרך להעביר אותן או לפחות להפחית ברמה?
סוף הריון והנה הן הגיעו...
מה עושים חוץ מלהפיל את הכל על בעלי (לא רלוונטי)?
יש דרך להעביר אותן או לפחות להפחית ברמה?
כלום לא נפל עליו...
זו הגישה שלי...
אני השנה לא יכולה לנקות
בעלי מנקה את מה שנראה לו (לא מנקה כמעט כלום)
מבחינתי זה בסדר,.. זורמת.
העיקר זה להוציא את החמץ, מנקה מקרר תנור גז
כל השאר מוכרת לגוי..
והאמת שלא נשאר הרבה, בעיקר קשה לי נפשית לראות אותו עובד, כשאני יושבת עם רגליים למעלה ומחלקת לו הוראות.
מכירות אולי איזה תרופת סבתא או משהו בסגנון?
בתשלום או בהתנדבות...
מה שעוזר בעיקרון זה רגליים למעלה... קצת קשה בימים אלו 🙃
קניתי ממש זולות ( בכמה שקלים) ,
וב"ה ראיתי איתן ממש שיפור
אם כן לדעתי הגיוני אני התחלתי להרגיש לא הרבה אחרכך
ובהחלט הגיוני שהרגשת...
גם אני הרגשתי בסביבות שבוע 12-13
וואי מטורףףף
באלי להרגיש עוד
כל דבר , מי שיש לי מניסיון שלה או יודעת אשמח שתכתבו לי. הכל הכל הכל.
אבל כן מכירה שיפור מחוסר מוחלט - אזוספרמיה
אחרי מספר שנים של שינוי תזונה מהשורש
פלוס פעילות גופנית של מספר ימים בשבוע
נקלטנו להריון טבעי
מרוב הלם
ביצענו בדיקת זרע ונמצאו כמה אלפי תאים, לא באיכות מושלמת
אבל צריך בסך הכל זרעון אחד שיצליח לעשות את כל הדרך
אמנם לא נמצאו מיליונים, אבל כמה אלפים זה מדהים לזוג שלא היה כלום והיה צריך לעבור מיקרו-טסה בשביל להביא את הילד הראשון.
תנסו, מקסימום יצליח..
אבל לא לחכות לזה
תטפלו במקביל
תזונה בריאה ופעילוץ גופנית תמיד עושים טוב
זה הסיפור שלנו בכל הקשור לפוריות. הפתעה מוחלטת.
בעלי מראש לא מעשן
מראש לא שותה אלכוהול, אפילו לא שתייה מתוקה.
ככה תמיד..
התחלנו בהתחלה הליכות מהירות ברחוב, בהמשך התחיל לשלב גם חדר כושר פעמיים בשבוע
כושר רגיל עם מאמן קבוצתי לא משהו מיוחד
הורדנו שמן דקל (רוב החטיפים למיניהם)
יותר שמן זית
הוא התחיל להקפיד יותר על נטילה של ויטמינים, לא זוכרת איזה ויטמין אבל זוכרת שהתזונאית בקופה אמרה שכדאי אומגה 3 - וזה גם כתוב בכתבה הזאת
הורדנו קמח לבן
הורדנו סוכר לבן
הורדנו, אם כי עדיין צרכנו
עם הזמן פשוט הרגשנו זוועה אחרי אכילת קמח לבן שהבנו שאין ברירה - חובה להקפיד על זה (היה לנו עצירויות נוראיות, כאבי בטן כבדות וכו')
היינו בתהליך הזה מלפני שלוש שנים עד היום
אם כי כמובן לא באדיקות
לא כל יומיים כושר וגם לא כל שבוע
לפעמים יש נפילות
לפעמים מקפידים פחות
אבל זה הרעיון..
גם אנחנו היינו ככה והרגשנו פיזית ממש ממש טוב ובאלי לחזור לזה ולא מצליחה
מקפידים 70 אחוז מהזמן על ארוחות מסודרות
מקפידים על קמח מלא ודומיו (לא קצח לבן)
סוכר לבן? תלוי אם יש
נגיד עוגות אני מכינה רק עם חום..
מקפידים על פירות וירקות, אפשר לומר שכן
הליכות אני ממש מקפידה על פעם פעמיים בשבוע
לא קורה כמעט שלא עושים הליכות בכלל..
כרגע בהריון אני לא עושה בגלל הדימומים וכו'..
מחכה שקצת יתייצב ןנחזור לזה
ואם את שואלת,
הייתי לפני ההריון הראשון 20 קילו פחות מהיום
כל העניין של התזונה וההליכות
פלוס פילאטיס למשך שנה לא הורידו לי כמעט במשקל - מבאס, אבל עדיין שווה לי
כשאנחנו שמרנו על תזונה ירדנו ממש ממש במשקל
ובטח את עושה הליכות לבד ובעלך עם הילד??
אנחנו רוצים בעלי ואני בל כנראה אי אפשר ביחד
לפעמים בערב במקום להרדים במיטה אני מרדימה אותה בעגלה ואז אנחנו מוציאים אותה בעדינות ויוצאים יחד להליכה
או שמזמינים בייביסיטר לחצי שעה
לאחרונה כבר פחות אפשרי, היא גדלה והיא מתעוררת
לדעתי בגיל של הבת שלך עוד הצלחנו להוציא אותה ונשארה ישנה
בערך בשעה 1830 הליכה למשך 45-60 דקות
חוזרות בשבע וחצי מקלחת והוא הולך לישון
בהתחלה היה נרדם בהליכות אבל בכח מנעתי את זה כדי שלא יתרגל להירשם רק בהליכה
זה מה שהיה עד גיל שנה ו 4 שלו בערך
עד המלחמה בקיצור
וגם לא סוכר פירות
למי שאסור סוכר, או שסוכר מזיק לו במידי, זה לא טוב...
סוכר שהוא סתם סוכר בצבע חום, אכן אין הבדל, זה סתם סוכר צבוע.
סוכר דמררה כן קצת יותר טוב
היינו בהלם כי הראשון נקלט בהחזרה שביעית
ובגלל עד שהגענו להחזרה הזאת
לכן היינו בשוק שפתאום נקלטנו
למען הקטע אמרנו יאללה מבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקת זרע, סתם כדי לצפות בנס שחור על גבי לבן
עשינו בדיקת זרע, היה כתוב בהערות שנצפו בקירוב למסםר אלפים עם תנועה בינונית..
בפועל, אני בהריון
לא אנסו אותי
לא הייתי בבריכה
ולא נשכבתי בזמן אזעקה ליד גבר (מעריב לנוער שלום חחח)
זה פשוט נס שה' עשה
רוצה לשמוע מעבר לזה?
נקלטתי בערך חודש אחרי תחילת המלחמה
בתקופה הזאת בקושי קיימתי יחסים כי היה לי קשה רגשית ונפשית
המלחמה מאוד הכניסה אותי ללחץ
קיימנו אולי פעמיים אחרי הטבילה
פעם שלישית היה ממש לפני שכבר הייתי אמורה לקבל מחזור,כמה ימים לפני לא זוכרת במדויק (העובר היה קטן לגילו באס ראשון, הביאו תאריך מתוקן שדווקא מתחבר עם הפעם הזאת שקיימנו יחסים באיחור)
בקיצור - לא שתגידי שקיימנו לסירוגין יום כן יום לא, ממש לא
זה פשוט קרה
אין לי מושג איך
ומנסה למצוא סיבות ללמה ואיך זה קרה
חפרתי לרופא נשים בהתחלה שאולי כן איכשהו אנסו אותי
זה מה שהעסיק אותי בחודש חודשיים הראשונים
ממש פחדתי שזה קרה ללא ידיעתי
עד שהרוםא הוציא עליי צרחה שאפסיק לחשוב בכיוון
וזהו, מאז פשוט מנסה להאמין בנס הזה, באמת הזוי
באמת מה הסיכוי??????
אנחנו היינו כל-כך עמוק בתוך זה
תחשבי שיש רופאים משכמם ומעלה, באמת טובים בתחום שהסתכלו עלינו בקטע של ''מה הסיפור? תתייאשו ולכו''
רופאים פרטיים לפריון הגבר, ששילמנו ממיטב כספנו כדי לשמוע שחבל להתעכב
עמותה שמסייעת לזוגות בפריון (לא פועה שדווקא מאוד תמכו ועודדו) - היו כאלה שמראש לא הסכימו להתייחס אלינו ולא לספק סיוע כלכלי להליכים פרטיים יקרים ברמות מטורפות (!!!!!) ובלשון עדינה אמרו שמעדיפים להשקיע במקום יותר בטוח
הרופא שעשינו אצלו את ההליך להפקת זרע, אמר לנו אחרי בדיקות במעבדה שמתנצל שלא מצא יותר ונאלץ לחכות כמה שנים טובות כדי לחזור לטיפול נוסף.
וזה אומר - פשוט לנסות עם הכמה תאים בודדים ללא תנועה שמצאו ואיתם להתמודד..
ואם לא נצליח איתם, מה עושים בינתיים? לא ברור..
עשינו טיפול זוגי ארוך, רוב הזמן רק ניסינו להבין וללמוד איך להתמודד עם תחושת האשמה (שלי) ותחושת האכילה העצמית (שלו) על כל המסע הזה..
זה נשמע לך בטח מגוחך, כאילו - למה לקחת ככה קשה? אבל כן בשעת מעשה בתחילת הדרך היה לנו קשה.
אלה שאלות קיומיות מורכבות שאף אחד לא מבטיח פתרון בהמשך..
התמודדות עם סביבה שעבורה חתונה = ילודה, ומהר!!!!
בקיצור, את בטח מבינה.
אני הייתי כל-כך עמוק בתוך המקום הזה שזה *לא* יכול להתרחש
ולכן ברגע שזה קרה היה לי קשה להשלים עם זה שזה באמת קרה
(האם באמת השלמתי? מודה בזה שלפעמים בחרדה לגלות בלידה שיוצא ילד לא יודעת, בלונדיני. בלונדיניות לא להפגע, פשוט מתכוונת שייצא ילד שלא קשור אלינו בשום צורה).
אחרי הכל השכל לא הצליח פשוט להודות בזה שהיה נס ולכן המחשבות שלי הלכו לכיוון העגום הזה,.. ב''ה עבר.
מקווה שאני מובנת,
מתנצלת על האורך.
כדאי לך לקחת דברי רופאים בערבון מוגבל ולא כתורה משמים, כי זה אף פעם לא 100%
ובגלל שגם לנו יש סיפור מסויים
אז מה שאני קוראת ממך מאוד מעודד ומחזק אותי לא להתייאש
הריון אחרי הפסקת מניעה
כמה זמן אחרי הפסקת מניעה (נובהרינג) לקח לכן להכנס להריון.
יודעת שזה תלוי בהרבה גורמים.
אבל בכא אשמח לשמןי
נניח אני פעמיים נכנסתי אחרי גלולות מיד (דימום של הפסקת גלולות טבילה והריון)
מעניין אם נובהרינג שונה...
גם לקח לי ככה.
3 חודשים.
רק פעם אחת אחרי סרזט לקח לי 7 חודשים
פעם ראשונה אחרי התקן נחושת נכנסתי להריון אחרי 2 מחזורים
פעם שניה אחרי מירנה- מידית
פעם 3 אחרי מירנה- מחזור 1 (אבל ההריון לא שרד...)
הריון מיד ב"ה
דימום של הפסקת חפיסה ומיד הריון
בשני ההריונות
ב"ה אלף פעם
פעם אחת לקח לי 4 חודשים
ופעם נוספת אחרי הדימום של סיום החפיסה מיד נכנסתי להריון
אחרי שהוצאתי את הטבעת...
מתכננים לצאת מחר ליומיים
בדרך כלל ישנו במלון זול
השנה רוצים לנסות..
בכללי הרבה מים😃 במיוחד שחם
על האש כמובן
ופינוקים טעימים
להביא ספרים משחקים לשחק יחד אולי לצייר או יצירה
פירות נשנושים מלא מים
אפשר לשלב גם ביקור בטבריה או מסלול או אטרקציה אחרת ..או בית קפה חח
אנחנו משפחה
אשמח לעזרתכן.
מתכננת לחזור לעבוד בעז"ה ביולי, חצי שנה מהלידה.
יש מטפלת של התמת שפנויה מאחרי פסח.
כדי לשמור את המקום ליולי, אני יכולה לשלם חודשיים.
השאלה מה קורה מבחינת הדרגה?
יש לי ילד נוסף במעון.
האם יש סיכוי שהדרגה נשארת או מתעדכנת? או שברגע שאין לי תלושים מיידית תרד לי הדרגה ואחוייב מלא גם על הגדול?
ובלי קשר, אם אני לא רושמת למטפלת ונשארת בחל"ד, התמת מעדכן אוטומטית את הדרגה? ומה קורה אז ברגע שאין לי תלושים? אני מחוייבת ביותר כסף על המעון או בפחות בגלל שנוסף ילד?
אשמח לכל עזרה ותובנה בנושא
את לא מקבלת הנחה וצריכה לשלם מלא.
גם על הגדול וגם אם את שומרת מקום לקטן.
אם את לא חוזרת בכלל לעבודה את יכולה לא להגיד להם שילדת ואז לא יקחו מלא מסוף החלד. אבל בעקרון צריך לעדכן אותם על כל שינוי..
כי היא זכאית לזה לפי החוק , לחצי שנה חלד (שחלקה ללא תשלום)
לא ברור למה המחיר פתאום מלא. וזה פער ענק.
זזה בעצם מבטל מאימהות מסויימות את הזכאות לחצי שנה חלד
החוק של החלד הוא חצי שנה (אם יש לה ותק ..)
ואם היא רוצה לקצר ההיא צריכה להודיע
זה באמת מעצבן..
ולפעמים זה שיקול אם להאריך או לא...
רבע ל7גם המקרה שלי דומה- אם ילדתי בדצמבר ואני רוצה לחזור לעבודה ביוני ולהכניס לתמת החל משנה הבאה, תלושים של לפני היציאה לחל''ד לא יספיקו בעצם?
בגלל שאין לי תלושים של עכשיו לא אקבל דרגה?
תביאי תלושים של יוני, יולי, אוגוסט.
אם את מביאה רק חלק, תקבלי דרגה זמנית עד שיהיה לך הכל.
ונראה לי שתצטרכי גם אישור חזרה מחופשת לידה.
בעעעעעעעאאאאארררררררכככככככבבבבגגגגגגגגעעעעעעעעעעעעעעעאהההההההאאאאהההההההככככ
ומשתדלת לחשוב מה קיבלתי בחיים שהיא לא קיבלה והייתה חולמת לקבל
הלב שלי איתך יקרה.
אם צתאים לך- יש לי שירים על זה.

התאריך הזה הפך בחסדי ה׳ ללידה פלאית בשבוע 36+2.
בס"ד
ואם כבר, אשמח להמלצות לעגלה- עגלה אמבטיה+טיולון, איכותית (שתחזיק בעז"ה להרבה שנים) קלה, קומקפטית (שתיכנס בבגז' קטן), מתקפלת בקלות, עם סל גדול וכמובן מחיר שפוי.
ואם אתן יודעות על חנויות מומלצות לעגלות בבאר שבע, אשמח לשמוע.
ואם אתן יודעות על חנויות שעובדות עם אשמורת של הסתדרות המורים בכלל טוב
שוב לפני החג עולה התחושה של העומס והלחץ ובעלי היקר מנסה להיות חזק בשבילי, אז גם אני מנסה ומשתדלת להיות חזקה ולפרוק קצת אצל מישהו אחר את הקשיים והעומס המבורך תודה להשם.
מתקשרת ל.....
אמא!
ואומרת לה "וואי איזה יום קשה היה לי היום"
ומצפה למילה טובה, לחיבוק, להבנה, לאהבה!!!
ובמקום זה מקבלת "היה לך יום קשה? לא יותר משלי"
ושוב מצטערת שהתקשרתי
ושוב מבינה שהבנה לא תהיה פה
ושוב נזכרת כמה השיחות האלה לוקחות ממני אנרגיה במקום לתת
ושוב היא ממהרת לסיים את השיחה "טוב ביי אני באמצע משהו"
כואב לי בלב, באמת.
מגיעה לי יותר חמלה.
אני חושבת שאני אמא טובה ואישה טובה, שניה אחרי לידה, מנסה לעשות הכל כמו שצריך, מנסה לחייך, מנסה להגיד מילה טובה, תמיד מפרגנת לה!!!
עושה את החג בבית שלי כדי לא להעמיס עליה ולא להלחיץ אותה
ועדיין...
נשאלת השאלה הקבועה -
למה אני לא מפסיקה לצפות??????
את מצפה כי זה הנורמלי
כי נורמלי שאמא תרצה שלבת שלה יהיה טוב
אבל יש גיל
שההורים מתקשים לתפקד כהורים
והם הופכים נתמכים
לפעמים לא רואים מבחוץ, לפעמים כן
לפעמים יש להם הרבה כסף והם יכולים להסתדר בעזרתו אבל הם לא עושים את זה
הם מעמיסים על עצמם
מה שהם כבר לא יכולים לסחוב
או מעמיסים על אחד הילדים
ממה שאת כותבת, שניה אחרי ניקיון ועושה סדר בבית כדי לא להלחיץ, אמא ורעיה טובה- תטפחי לעצך על השכם
כי אמא שלך לא זוכה להיות הצינור האלוקי לשמח אותך
זו זכות לתת
זכות לאהוב
זכות לשמח
אבל צריך בשביל זה שמלמעלה יעניקו את היכולת לתת
וכנראה היא רוצה לפרוק לך, ואין לה כוח להכיל.
וטיפ ממני - כשאת מרגישה שהפסח כבד ואין לך כוח.
תיכנסי למטבח, תחתכי לעצמך סלט גדול - סלט בסיסי: עגבניות, מלפפונים, בצל. תוסיפי תירס/טונה/בולגרית/אבוקדו משהו שיתן טעם, ומיץ לימון
כי רוב הסיכויים, שחסר לגוף שלך פשוט אוכל שיזין אותו בויטמינים
אחר כך מרגישים יותר טוב גם אם אמא לא מה שמצפים שהיא תהיה
אבל סלט, לא שוקולד. שוקולד מרים לרגע ואחר כך מרגישים פחות טוב
סלט גדול יכול להחזיק אותך שעות
והשאלות האלה... זה הביעור חמץ האמיתי...זה שאי אפשר להגיד עליו כל חמירא וחמיעא והוא מתבטל... זה שצריך למצוא כוח לבער אותו
וממש קשה לבער אותו והוא גם כל פעם שוב קם לתחיה.
זה לא משהו חדש, היא תמיד היתה ככה ואין קשר לגיל...
פשוט היא אמא שלי והיא אמורה לתמוך בי ונראה שהציפייה שלה היא שרק יכילו אותה ואני מנסה אבל מצליחה רק עד גבול מסוים.
עם השנים למדתי להתקשר לאחותי או לחברה טובה ולפרוק לה...עם אמא שלי זה לרוב עניינים טכניים...
הבנה ואמפתיה אפשר גם למצוא במקום אחר... חבל שכל פעם תצפי ותתעצבי
ובמקום זה לגלות שקיבלת את ההפך
פתחת פעם את הנושא בפניה?
אמרת לה למה את מצפה ממנה בשיחה כזו?
חיבוק אהובה
זה דוקר בלב
אבל תמיד אנחנו לא מתייאשות ועוד מנסות למצוא את החמלה ואז שוב מתאכזבות...
מציעה כמה שפחות לפרוק איתה
לדבר סתם זה סבבה.
.
ולא לדבר איתה בגלל על רגשות או מה עובר עליי וכו אבל תגידי לי את, איזה מן קשר זה עם אמא?
זה מרגיש כמו קשר עם שכנה או מכרה רחוקה של שלום שלום מה נשמע הכל בסדר ביי
🙄🙄🙄
אבל נשמע שעדיף לא לנסות כדי לא להתאכזב
אם דברת איתה על זה ולא עזר .
אנשים מבוגרים קשה מאד לשנות
זה באמת לא קל בכלל
חיבוק לך!!!
יכול להיות שהחמץ בכלל לא ברשותך ואת לא צריכה לבער אותו
לקראת פסח יש מצווה שאנחנו יכולים לקיים רק פעם בשנה - 'ברכת האילנות'.
לכאורה נראה שאין קשר ישיר בין ברכת האילנות לבין פסח.
זו מצווה שלא מתייחסת לחמץ, מצוה או קרבן פסח, וגם לא מזכירים בה משהו שקשור ליציאת מצריים.
אבל המצווה הזו קשורה דווקא לאביב, לזמן פריחת העצים. ואנחנו יודעים שלוח השנה העברי נקבע באופן שדווקא פסח תמיד יופיע בחודש האביב - "שמור את חודש האביב". וזו הסיבה שהשנה עיברנו את חודש אדר - כדי שפסח יישאר בתקופת האביב.
מה בעצם הקשר בין פסח לאביב? האם זה עניין מקרי, או שיש בזה משמעות עמוקה יותר?
האביב מבטא גאולה של העולמות החומריים. אחרי החורף, בו כל כוחות הטבע גנוזים, והמציאות החיצונית נראית במצב של 'גלות', באביב הכוחות הגנוזים יוצאים לידי ביטוי - העצים פורחים, בעלי החיים יוצאים, ויש גאולה במעגל החיים החיצוני.
פסח מבטא את הגאולה של העולמות הפנימיים. עם ישראל מבטאים את סוד השכינה, ויציאתם לחירות מבטאת גאולה רוחנית.
והתורה מלמדת אותנו ששתי המערכות האלו קשורות ותלויות זו בזו. יש קשר ישיר בין הרובד הרוחני של העולם למציאות החיצונית. הגאולה הרוחנית מתבטאת גם בשפע חומרי, ומהצד השני - השפע החומרי הוא כלי נאה לגלות בתוכו את הרוחניות.
כשאנחנו מברכים את ברכת האילנות, אנחנו מודים לקב"ה על השפע החומרי, על ה'בריות טובות ואילנות טובות', על העונג שהוא ממלא אותנו - 'ליהנות בהם בני אדם', מתוך הבנה שזה חלק מהגאולה השלמה, הביטוי של הגאולה הרוחנית בתוך השפע של המציאות החיצונית.
(על פי דברים שקראתי מהרב ראובן ששון, בלימוד היומי ובהגדה שלו לפסח)
אפשר להפיץ.
למצוא שמלה
מחפשת שמלה ארוכה(או 7 שמיניות)
לא מקושקשת חלקה ואלגנטית מבד יוקרתי
אשמח לעזרתכן בינתיים הייתי בשדה בר קמיליון ברצה הודיה לוביץ הודולה חנויות בעיר שלי ולא מצאתי
תודה מראש😵
ירושלים
יואו איזה סיוט זה...
תבדקי אולי בטרמינל X
קניתי שם לבת שלי לבת מצווה (היא גבוהה ורחבה- מידה של נשים)- שמלה בדיוק כמו שאת מתארת
קראתי באתר "כל זכות" שמי שעבדה במקום עבודה מעל 12 חודשים זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות (חלקה בתשלום) ומי שעבדה פחות משנה זכאית ל15 שבועות (בתשלום מלא/חלקי).
מצד שני כתוב שאסור למעסיק לפגוע בתנאים של עובדת או לפטר אותה בתוך 60 יום מרגע סיום חופשת הלידה.
אז אם מישהי עבדה במקום עבודה פחות מ12 חודשים ורוצה להאריך את חופשת הלידה לחצי שנה, היא רשאית? יכולים לפטר אותה כשהיא חוזרת בגלל שהאריכה חל"ד?
אשמח ממש לשמוע ממי שמבינה..
חשוב לי לדעת אז מקפיצה אם מישהי ינשימה עמוקהמעניין אם בשטח זה קורה אם מישהי בוחרת להאריך..
תודה לכל מי שהגיבה!
אז אני רוצההה איך עושים את זה?
אני עובדת באותו מקום כבר 8 שנים רצוף אז אין לי בעיה של ותק
שבוע שעבר היה פה דיונים לגביה
הייתי אצלה השבוע בשקיפות ערפית.
והיתה לי חוויה ממש טובההאז רוצההץ להמליץ.
היא היתה ממש נעימה, מקצועית ועניינית.
ענתה על כל מה ששאלתי בשמחה ובסבלנות
והיתה רגישב ךלאיזה עניין פעזי אצלי
קיבלתי תחושה שהיא מאד מקצועית...
וחוץ מזה היה כם מאד נעים איתה.
גם לי ככה הורגש איתה,
בהצלחה בהמשך ההיריון 
שלום!
בהריון חמישי ב"ה. בת 33 (נכנסתי להריון כשהייתי בת 32).
בסקירה המוקדמת ראו מוקד אקוגני בלב והרופא המליץ על מי שפיר או בדיקת NIPT.מפה לשם, כבר קבעתי בדיקה, ואז הייתי אצל הרופאה שלי שאמרה לי שאם מה שאני באה לבדוק זה סמונת דאון היא חושב שזה ממש לזרוק את הכסף לפח כי חוץ מהמוקד האקוגני כל הבדיקות האחרות מויינות והבדיקות סקקר (שקיפות+חלבון) אני עם סיכוי של 1:10000 לסתמונת דאון אז אין צורך..
אמרה שאם אני כמובן רוצה לבדוק דברים אחרים- אז שאעשה .
התייעצתי עם רופאה אחרת שאמרה שהיא בכלל הייתה עושה מי שפיר. לא בגלל המוקד האקוד=גני אלא פשוט בגלל הגיל. היום במכבי ממליצים כבר מגיל 32..
מה דעתכן? יש למשהי נתונים מה הסיכוי למצווא ממצאים חמורים (כמו פיגור וכדומה) בבדיקת מי שפיר כשכל הבדיקות האחרות ב"ה תקינות?
ממש מתלבטת מה לעשות..
זה לא שיקול לדעתי
במיוחד שאלו בדיקות שלפחות חלקם מסובסדות
לפי מה שכתבת נשמע באמת שהחשש רחוק
אם את מודאגת, אז תעשי. קרוב לוודאי שזה רק ירגיע אותך וזה גם רווח לדעתי.
אם את יודעת למשל שלא תרצי להמשיך את ההריון אם מתגלה משהו - הייתי עושה גם בסיכוי ממש קטן, שווה את זה.
אם יש חס ושלום משהו ואני נופלת על האחוז של ההפלות בעבקבות מי שפיר? גם זה לא משהו שאוכל קבל אותו..
לק"י
למרות שגם אמרו לי שזה ממצא יחיד, ולכן זה כנראה בסדר.
לא המליצו לי מעבר (הרופאים).
הייתי בגילך או קצת יותר. אבל כנראה שאז לא המליצו על מי שפיר במכבי בגיל הזה.
באמת לא מטריד בכלל את הרופאים מהניסיון שלי
גם לי היה ואז סקירה מאוחרת גילו ממצא רך נוסף ואז כבר היו מוטרדים ועשיתי מי שפיר (יצא תקין )
אחר-כך בכלל היו רופאים שאמרו לי שהיה מיותר שעשיתי בתכלס גם עם ה2 ממצאים כי שאר הבדיקות היו תקינות.אני הייתי צעירה בגיל לא מתחרטת שעשיתי נתן לי שקט
לדעתי אולי בגלל הגיל יש לך סיבה לעשות
בגלל הממצא עצמו כנראה פחות( זה באמת בהנחה ששאר הבדיקות תקינות)
בכל הריון גם כשכל הממצאים תקינים ובכל גיל שיגלו משהו לא תקין במי שפיר .הייתי עושה בירור מעמיק על מי שפיר ומפעילה שיקול
אני באמת מנסה להבין קצת יותר לעומק על מי שפיר..
הוא סביב 1:130, ללא קשר לשקיפות/סקירות/חלבון עוברי. זה סיכון שלא קשור לגיל. אם חשוב לך לעשות כדי לדעת ככל שאפשר שהעובר שלך בריא, אז תעשי. אבל המוקד האקוגני בפני עצמו הוא לא סיבה. לגבי הסיכוי להפלה- זה לא אחוז, זה 1:1000 אצל בודק מיומן.
לגבי כסף- את בגיל שזה ללא עלות. לא קשור למכבי, זה במימון משרד הבריאות מגיל 32.
אחד לאלף? זה נשמע לי מספר עצום
כתבתי מה שהרופא אמר לי כי זה מה ששמעתי, לא כי זה נשמע לי יותר בטוח.
אבל זה לא משנה. אם אחד לאלף איש היה עובר תאונה אנשים בקושי היו עולים על הכביש, בכל אופן אני הייתי נמנעת... זו סטטיסטיקה די מבהילה, וכשעשיתי מי שפיר מאד חששתי בגלל זה.
אז באישון ליל אחרי 24643 יום ניקיתי את התנור
לגמרי בחשק מוזר של אשה בתחילת הריון(??)
בהתחלה עם מסיר שומנים של סנו
אחכ עם ג׳ט לניקוי כללי
בסוף ניגבתי עם סמרטוט לח כמה פעמים
הפעלתי על החום הכי גבוה (חשבתי שזה השלב כדי שיהיה אפשר לבשל שם בלי למות אחרי שאוכלים את האוכל)
אבל עכשיו אני מרגישה שעשיתי משהו לא נכון
כיביתי ועכשיו זה מתאוורר אבל אני עדיין מרגישה שזה צריך לדלוק עוד כדי שהחומר ישרף(?) יש דבר כזה??
וכמובן הניקוי לא בשביל הכשרה;)
חריפים
תמיד זה טוב
ובהריון בכלל
ככה בכל אופן ידוע לי
פשוט לפתוח
אם ממש ממש חנוק
אז מטלית לחה עם מים לנגב
ולפתוח את הדלת של התנור וחלונות שיתאוורר
כי לניקיון זה סופר מלחיץ
תחשבי שהחומרים דליקים
החום מפיץ אדים בבית ממש מרעיל
אם להכשרה אני יודעת שעושים את זה אחרי יממה ללא שימוש בתנור, משהו כזה
זה ממה שידוע לי, ממש לא תורה מסיני
דלתות
עדיף שהאדים האלו יהיו לתוך האוכל באפיה הבאה?
אבל הייתי מעדיפה שהחומר ייצא
או בניגוב באמצעות סמרטוט לח
או באוורור בטעי של התנור למשך הרבה זמן..
אני פשוט לא יכולה לדמיין את זה
לדוגמה אני אופה חלות, כל הבית מתמלא בריח של חלוץ, נכון?
כנל עם החומרי ניקוי, כל הבית עם האדים של החומר
מפחיד אותי
אני מנקה את התנור עם סנטמוריץ, נשמע לי מטורף להריח את זה בכל רחבי הבית
ממה שיש בפועל..
בטח אין אדים של סנמוריץ בכל הבית, כנראה
וגם אם כן - זה כמובן בסדר
סתם תהיתי בקול
את הקטע של הבקבוק בעיקר.
הוא משביע אותם אותו הדבר? יותר? פחות? פעם זה היה 3 שעות מה היום??
אני מוצאת את עצמי ממש משתדלת להביא לה אוכל ולא בקבוק, וכשהלא הולך מרגישה שויתרתי....
בבוקר משתדלת לטחון לה פירות ובצהריים מאלתרת כי אני לא מכינה קבוע צהריים ולפעמים מה שמכינה לנו לא מתאים לה.
ואי אפשר להאכיל אותה בנחת היא רוצה בידיים ויותר משחקת מאוכלת....
אז נגיד בקבוק כשהיא קמה, ואז פירות, ואז אוכל או בקבוק ואז עוד בקבוק.
והיא גם יכולה לא לאכול שעות, מה היא לא רעבה?
ועוד שאלה בעניין על בסקויטים שנותנים לי קצת שקט כשהיא עייפה או שלחוץ לי... אני מפחדת להגזים עם הבסקויטים ושהיא לא תקבל את כל מה שהיא צריכה
כמה נראלכן זה בסדר?
והיא יותר משחקת עם האוכל מאשר אוכלת.
היום לדוגמא הבאתי לה כפוית בודדות של קציצות ובורגול, השאר היא התעקשה לאכול לבד לא יודעת מה הספיק לה
כל ארוחה זה בלגן והמון זמן
אנחנו לא משפחה גדולה שכולם יושבים בארוחה והיא איתי בבית רז זה לא שיש מעון שסוגר לי עוד פינה
בקיצור...
זה נורא אם היא אוכלת 3 בקבוקים ביום?
גם שלי הייתה משחקת הרבה עם האוכל, אז תוך כדי הבאתי לה גם בכפית (לפעמים היא יותר זורמות לקבל מהמזלג שלי) היום היא די אוכלת והרבה לבד. לאכול באותו זמן איתה לפעמים עוזר.
בגיל שנה לא חושבת שיש אוכל שלא מתאים לה.. ואת לא חייבת לטחון לה, אפשר לתת לה להחזיר ביד את הפרי, או כל אוכל, זה גם מעסיק אותם
הם מצליחים להכניס לפה למרות המעיכה...
אגב, אולי אפשר לשלב את הפחמימה והקציצה בעיסה של הקציצות, אם היא אוכלת את הקציצות יותר טוב
ומורחים אוכל על עצמם
אתמול ראיתי סרטון של ילד קטן אוכל, כבר הספקתי לשכוח כמה הם מלכלכים
וזה נראה לי בלתי אפשרי חח
זה גם חלק מהבחירה באוכל שנותנים להם, אבל בהחלט הייתי מנקה אחרי כל ארוחה.
בגלל זה גם יותר נוח מעון שצריך לעשות את זה רק אחרי ארוחת ערב ואז כבר מקלחת וזהו
אבל גם שבתות וחופשים, כן, הייתי מנקה אחרי כל ארוחה ומנקה אותם
זה עובר והם לומדים לאכול נקי יותר אבל זה יקח קצת זמן
בגיל שנה
הם כבר לא צריכים לאכול כל 3 שעות בקבוק
הם לא חייבים בכלל בקבוק
לתת נגיד בבוקר או לפני השינה זה לפעמים עוזר
בבוקר נגיד- פירות או סנדביץ'
בצהרים- אוכל רגיל- תפו''א עוף מרק , אורז קוסקוס אטריות בורגול פשטידות ..כל מה שאתם אוכלים יכל להתאים כמעט..
בערב- ירקות ביצה לחם גבינה או דייסה
בין לבין אפשר גם ביסקויט או פרי או פריכיות
לפי מה שאת מרגישה
ביסקויט זה סתם פחמימה ריקה וסוכר אז לא היתי הכי ממליצה אבל אפשר
ואגב לשי בגיל הזה אוכלים אולי מלפפון בננה ומקושקשת כל היום בערך
ובקושי..
קיצר אל ץנסי לפעול ךפי ספר תסמכי על החושים שלך
את מרגיהש שהיא רעבה ץביאי לה משהו
ושאלה
את לא חוששת שאם זה מה שהם אוכלים אז הם לא מקבלים את כל ה שהם צריכים?
ואני לא יודעת אם היא רעבה... היא הרבה פעמים פשוט יכולה למשוך ככה שעות ארוכות ואני אפפם לא רגועה שאכלה טוב
מגיל שנה עד כמעט שנתיים הם פשוט ככה
וגם חלקם בלי בקבוק
פשוט לא רוצים כמעט כלום.. אוכלים אבל בררנים מאוד
מכינה הכל מהכל ומנסה ושבעים מהר או לא אוהבים
ואחר כך כן אוכלים נורמלי.אז כבר לא מתרגשת ב''ה כולם בסדר 💖
תינוק בן שנה וחודש, מרגיש לי שהתזונה שלו ממש מבוססת הנקה.
לא אוהב ולא אוכל שום צורה של לחם/פיתות/ ביסקוויטים/ קרקרים
לא מוצרי חלב ( ממש יורק את זה, לא מוכן לטעום- לא גבינות ולא מעדנים) רק קצת גבינה צהובה
וביצה רק קשה..
הוא משחק, אבל לא טועם אפילו.
פירות, ירקות, אוכל מבושל, פריכיות- אוכל טוב.
תכלס יוצא שארוחת צהריים הוא אוכל טוב, ובוקר וערב אם אין משהו מבושל הוא מנשנש רבע מלפפון עם קצת גבנ"צ ופריכית.. אותי גם טיפה טחינה.
מרגיש לי שזה ממש לא מספיק לו, אבל גם לא רוצה לרקוד לפי החליל שלו ולהכין רק מה שהוא אוכל.
אז מכינה לכולם מה שבא לי, ואם הוא לא אוכל משלים בהנקה.
בפועל אין סיכוי נגיד לגמול אותו כי זה ממש משמעותי כרגע לתזונה שלו.
כל הגדולים שלי אכלו הכל בגיל הזה..
לא יודעת מה לעשות איתו
אני אוהבת לתת דייסת קוואקר- פרי טחון, טחינה או שקדייה או ממרח אגוזים (מקדמיה, לוז, מלך) וקוואקר.
אוהבים מאוד
וחביתה, לחם מטוגן, חביתת קוואקר...
הוא לא אוכל שום דבר טחון.. לא נגע בדייסה
חביתה, מקושקשת ולחם מטוגן משחק ויורק..
ביצים רק ביצה קשה הוא אוכל טוב
הוא משביע אותם??
לפעמים כשאני שמה אותה לישון אני לא רגועה אם היא רעבה ושמה אותה ם איזה 150 בקבוק והיא אוכלת הכל, זה אומר שהיא לא שבעה מהקצת ארוחה שהייתה אם היא תמיד מוכנה לב'קבוק לא?!?
אני פשוט לא מצליחה להבין אם היא שבעה או לא כי היא יכולה שעות לא לבקש כלום כבקושי אכלה
וא אני מביאה לה בקבוק לסגור לעצמי את הפינה...
נראלי שזה קצת ניסוי וטעיה אם היא באמת רעבה.
אבל הגיוני שהיא תהיה שבעה גם מקצת אוכל אמיתי יוצא זמן מאשר תמ"ל, נראלי שזה יותר משביע
הוא נהיה עצבני או בוכה
ילדה רגועה שמשחקת יפה- כנראה לא רעבה,
וכן, זה הגיוני שהארוחות מתרווחות
3 בקבוקים בגיל שנה נשמע לי מצוין
גם שלי בגיל הזה היתה עם 3 בקבוקים ביום
והיום בגיל שנה ו5 נשאר בקבוק אחד לפני השינה וזהו.
זה נכון שבגיל שנה לא חייבים תמ"ל, אבל גם לא חייבים בלי, זה גיל לבסס יותר ויותר את התזונה על אוכל רגיל, ובמקביל להוריד את התמ"ל בהדרגה.
שלי היתה אוכלת בקבוק כשקמה, בקבוק בין ארוחת צהריים לערב, ובקבוק כשהולכת לישון.
כשהרגשתי שפחות אוכלת בארוחת ערב- הורדתי את הבקבוק בצהריים וראיתי שהיא בסדר.
בבוקר פשוט ניסיתי כמה פעמים עד שראיתי שהיא רגועה בלי.
בערב אני עוד לא בשלה
, צריכה לדעת שיש מה שמרדים אותה חזק
וזה שהיא תמיד לוקחת בקבוק - לא בהכרח מראה על רעב
שלי מאד אוהבת בקבוקים, זה מפנק ומרגיע אותה, אז לוקחת לדעתי גם כשהיא לא רעבה, אבל לא תמיד מסיימת
כי הרגשתי שהוא לא אוכל מספיק אוכל אמיתי. היה אוכל ממש ממש קצת. אז נתתי בקבוק כל כמה שעות.
לשאלתך
ניסית לתת לה אוכל שהיא יכולה להחזיק?
רצועות ירקות/עוף/נקניק/שניצל
חתיכות של חביתה
ותכלס הכל רק שיהיה חתוך בצורה שהיא יכולה להחזיק ולהכניס לפה..
תוך כדי הארוחה להסיח את דעתה, נגיד לקרוא ספר ולהאכיל אותה תוך כדי. ככה את רואה בדיוק כמה היא אכלה והיא לא בורחת לך אחרי שניה.
אם לא הולך- לדעתי חייב להמשיך לתת בקבוק..
נגיד יש הרבה שמאכילות עם טלביזיה, ושמעתי שזה לא טוב..
אבל אולי אני מתבלבלת וסיפור זה לא בעיה..
אני לא זוכרת בדיוק מה שמעתי אבל משהו שקשור להרגלים והתניה של האוכל אני חושבת
אבל יכולה לנסות לענות לך קצת מהבת שלי, בת עשרה חודשים.
באזור 8 וחצי בבוקר היא אוכלת ארוחת בוקר
בערך 12-12:30 צהריים
ובסביבות 17:00 ארוחת ערב.
זה הארוחות הגדולות.
בין לבין היא קצת יונקת לפעמים (לא יודעת להגיד כמויות כי זה הנקה, אבל רואה לפי הצורך שלה ואם היא רוצה אני נותנת לה)
במהלך היום יום, במסגרת היא מקבלת בקבוק שלם של 150/ 180 כשהיא קמה מהשנצ ובמהלך היום אם צריך אז היא מקבלת חלקי בקבוקים בנוסף לאוכל.
אני מכינה לה הרבה פעמים דייסת קוואקר שזה ממש מהיר (על בסיס מים, שמה קצת סילאן בשביל הטעם)
אז דייסה אני כן מאכילה אותה
אבל בננה היא כבר מחזיקה ואוכלת לבד
ירקות מחזיקה ומנשנשת לבד (בעיקר אוהבת עגבניות)
מה שאני שמה לב שדברים שהיא אוהבת היא ממש אוכלת יפה ודברים שקצת פחות היא משחקת..
נניח בננה היא ממש אוכלת את כל הבננה לבד, עגבניות גם.. אבל מלפפון היא תמצוץ קצת ותזרוק, או חביתה היא תאכל שתי חתיכות ותשחק עם השאר..
אני די זורמת עם זה כי חשוב לי שתלמד לאכול לבד ולא תהיה תלויה בי וכי יש להם מנגנון רעב ושובע תקין וכשהיא רעבה היא אוכלת..
מקווה שעזרתי איכשהו כי כתבתי מה זה מבולגן🤦♀️
איך את נותנת לה את העגבניה?
ואיך את יודעת שהיא רעבה היא בוכה?
בדכ היא מתחילה להתבכיין כשהיא רעבה ולאחרונה גם אומרת "מאמ מאמ מאמ"
לפעמים זה גם קצת ניסוי וטעייה.. מביאה לה משהו לאכול.. אם היא רעבה היא אוכלת ואם לא אז משהו אחרי מציק לה.
אבל בגלל שיש לה לוז מסודר יחסית אז קל לי לעקוב אחרי מתי היא רעבה..
וכשהיא כבר יושבת בכסא ואוכלת אז בדכ בהתחלה היא אוכלת יפה ואחכ כשהיא כבר פחות רעבה היא מתחילה לשחק באוכל..
קיצור, זה קצת אינסטינקטיים גם.. לא הכל יודעת להסביר במילים.
אבל נשמע שגם את מצליחה להבין את הבת שלך אז פשוט תסמכי על עצמך..
ולסיום החפירה אני רק אגיד שאני מאד לא מאמינה בלדחוף לילדים אוכל ולהיות לחוצים על אם אכלו כמו שצריך או לא (אלא אם כן יש בעיה ידועה של משקל/ בעיית אכילה כלשהי)
תני לה לאכול, לשחק עם האוכל.. תהיי בטוחה שהיא כבר תאכל מה שהיא צריכה ומקסימום תשלים אחכ קצת מהבקבוק.
בשלב מסויים הבקבוק כבר לא מספיק להם כתזונה והיא תדאג לאכות את מה שהיא צריכה
תמ"ל עד גיל שנתיים.
גם אצלי בגילאים האלו לא אוכלים הרבה, ומשלימים בבקבוק. לאט לאט גדלים והצורך בבקבוק פוחת
מוצקים
בגדול, כן את צריכה לתת לה אוכל ופחות בקבוק. ולסדר סדר יום
מניחה שהיא בבית?
למשל ילדים במעון בגיל כזה- מקבלים בקבוק בבוקר
ארוחת בוקר באזור 9:00 של גבינה, ירקות, לחם או שינת בוקר- שנה וכמה חודשים הם מפסיקים לישון שינת בוקר
ארוחת פרי באזור 10:00
ארוחת צהרים ב 12:00
שינת צהרים
אחר כך פרוסה עם משהו במעון
מגיעים הביתה
ארוחת ערב באזור 18:00
19:00 שינה + בקבוק לפני השינה
לא סגורה על השעות
זה נשמע הרבה אוכל אבל הם אוכלים כמויות קטנות
אם היא בבית, תנסי לסדר סדר יום דומה
הילדים שלי נכנסו למעון בגיל שנה ו 3 חודשים, ורק אז באמת ביססו ארוחות רגילות. לפני זה היה לי קשה לארגן סדר יום עם הארוחות.
גם אני לא בדיוק בשלנית והיה גם לי יותר נוח להכין בקבוק הרבה פעמים. בגל כזה הייתי אבל נותנת דייסה כדי שיותר ימלא אותם
ואחר כך התחלתי לדלל כדי לגמול אותם מבקבוקים
וממש לא נשבע ממטרנה. אוכל בלחץ 120 עם 2 וחצי כפיות של דייסת וניל. מקבל בקבוק בבוקר שהוא קם אחכ מביאה לו מעדן אם מספיקה לפני המעון, שם פירות והכל, שהוא חוזר מהמעון זה שוב בקבוק של 120 - בעיקר בשביל השתייה ואחרי שעה בערך נותנת לו ארוחה. אם הןא מספיק לאכול עוד אוכל לפני שינה ממש מוותרת על הבקבןק של הערב. אתמול נגיד אכל טוב בערב ואחה"צ ועדיין בסביבות 10 בלילה קם בבכי הרבה אז נתתי לו בקבוק וחזר לישון
אצלי הוא אוהב עדיין טחון ומרוסק אז אין לי מה לתת לו אכין לו מקושקשת/דייסת שיבולת שועל/פירות/גבינה
לה עוד אז גם את זה
במיוחד אם היא אוכלת כמות יפה. לא לתמיד רק למקרים שבאמת נתקעת ואין לך אוכל זמין לתת לה. בקבוק של בוקר ולילה זה מעולה רק שאצלי הוא לא מתלהב מזה
אבל למה שלא תעלי לה עוד את המנה? וחושבת שאם זה כמות כזאת אז אולי היא כן נשבעת מזה לא? אצלי זה 120 זה כלום
הבן שלי בגיל שנה אכל אולי ארוחה אחת של מוצקים. לא הסכים יותר מזה וגם שם עשה טובה.
לאט לאט הסכים קצת יותר אבל לקח לו זמן.
הקטנה בערך בת שנה, אוכלת משמעותית יותר ממנו, אבל לדעתי היא אוכלת לפחות 6 בקבוקים רק במהלך היום, וגם בארוחות אמיתיות היא אוכלת ואז רוצה בקבוק כדי לשבוע.
הכל טוב, כל ילד והקצב שלו
גם בן שנה, והאוכל המוצק לא הכי מעניין אותו.
עושה טובה אם הוא אוכל 4-5 כפיות מהאוכל (וניסינו ה-כ-ל).
ביום הוא יונק/לוקח בקבוק כל 4 שעות בערך, ובלילה יונק עוד פעם אחת, ובין לבין טועם כל מיני דברים קטנים (היום נגיד אכל שתי חתיכות קטנות של עוף, ורבע אגס)- וכנראה שזה מספיק, כי אני מאמינה שכשזה לא יספיק לו- הוא כן יתחיל לאכול אוכל של גדולים.
וצריך כדורים דרך הפה
מניחה שבהריון זה בעייתי כדורים
קניתי פרוביוטיקה גם .מקוה יעזור
ואני עדיין לא מרגישה שום תנועות.
זה נורמלי??
אני מתחילה להילחץ...
הייתי באולטרסאונד בשבוע 15
יש לך שליה קדמית או אחורית? זה משפיע...
אני חושבת שרק משבוע 22 צריך להיות במעקב תנועות. במצב שלך זה עוד נחשב נורמלי לא להרגיש
שליה קדמית
זה נורמלי?
מניסיון של אחד ההיריונות שלא הרגשתי כמו בשאר ..
אם את לחוצה אפשר תמיד לגשת לעשות א.ס להסיר את הספקות
אין לי זמן לאס לפני פסח...
אחרי פסח יש לי סקירה...
מקווה להתחיל להרגיש עד אז
תודה רבה!
הרגעת אותי
לפחות ראשון שמגיע לשלב הזה...
גם שיליה קידמית ורק בימים האחרונים מרגישה תנועות.
איזה הריון זה? יודעת איך מרגישות התנועות?
לא יודעת איך מרגיש אבל שמעתי תיאורים
ואני לא מרגישה שום דבר מזה
הוא כנראה התמקם במקום לא מורגש.
בהתחלה זה ממש ממש עדין...
אבל שבוע 19 זה גם נורמלי עוד לא להרגיש.תלוי איפה העובר והשליה התמקמו
כלומר, הריון ראשון שהגיע לשבוע הזה
הקודם הסתיים בשבוע 8...
עם שליה קדמית-
התחלתי לדמיין בשבוע 20
ורק בשבוע 22 היה לי ברור שאלו תנועות.
הריון שני, שליה אחורית-
התחלתי להרגיש הרבההה יותר מוקדם
אזור שבוע 13/14
איזה כיף זה להרגיש מוקדםםם
אותות חיים שלא צריך אולטרסאונד בכלל חלום
זה לשבת ולחכות בקוצר רוח לשלב הזה...
בהריון ראשון ב19
ובשאר עם שילינ קדמית בשבוע 15-16
מה המסקנה
שאין בזה לוגיקה חח
תמיד תמיד היתה לך שליה קדמית?
בחלק היה אותו דבר
בחלק האחורית היה ממצשמורגש שונה
הקטן שלי נגיד היה עם ישליה אחורית והרגתשי תנועות מממש חזקות משלב מוקדם וכל הזמן
בהמשך למה שכתבו לך..
אני בהריון ראשון התחלתי להרגיש בשבוע 18 (זה נחשב מוקדם להריון ראשון) ובהתחשב בכך שיש לך שליה קדמית יש לך זמן....
הכל בסדר בעז"ה
תאכלי משו מתוק תשכבי על צד שמאל ותנסי להתבונן פנימה לתוך הגוף שלך
הצלילים התחושות
התנועות הראשונות הן משהו מאוד עמום
זאת חוויה מיוחדת בעז "ה תחווי בקרוב
לוידעת יכול להיות שזה דימיון...
בכל אופן תודה לכולכן!!!
אבל עכשיו אני לא יודעת אם הפרפרים הם בגלל ההתרגשות שאולי זה הגיע...
חחח איזה דילמה...
התחלתי להרגיש היום ב"הרקאנימתרגשת...
כנראה סגולת הפורום או משהו....
נראית ממש לא טוב
שהבגדים לא עולים עליי
שאני פשוט שמנה
אין מנוס
כולם רואים
נכון, ילדתי לפני 3 חודשים
זה לא רק זה
אני לא מפסיקה לאכול שוקולד כבר שנים
כמויות
ומה שמשגע אותי זה שזה לא משנה שאני יודע. את כל זה!!!!
זה עדיין לא עוזר
אני לא מצליחה להפסיק לאכול שוקולד כמו לא יודעת מה
לא מצליחה לשמור על התזונה
למרות שזה מפריע לי
למרות שזה מגעיל אותי
מקנאה בכל אותן נשים שאומרות "הורדתי את המתוקים מהתפריט"
איך??????
נגעלת מעצמי כבר
ואין חשק לכלום
לא לעבוד
לא לנשנש
לא לשמוע שירים
ובטח ובטח שלא לדבר עם אנשים מהעבןדה בטלפון כי צריך מהם משו😩
באלי הביתה
באלי לישון
ובאלי חיבוק…
ועשיתי בבוקר כזה חצי תאונה קטנה עם הרכב מה שלא מוסיף להרגשה המגעילה שלי😭
מבינה אותך מאוד ומכירה את התחושות,
תחפשי משהו שירים אותך,.אוכל טוב , שוקולד,
הליכה במקום מרגיע.
משהו שישנה את האווירה המעצבנת...
אפשר גם לבכות לשחרר...
קיצר תקשיבי לעצמך מה יכול לעזור...
חמוד הוא ניסה לעודד אותי
לא באלי כלום טעים…
אולי תיכף אצא ללכת קצת…
לבכות לו .. שה' ישלח לך כוחות ומצב רוח,
אמן