פורום הריון ולידה (עמוד 562)

קרם לחות תמיד יכיל חומרים משמרים, כי יש בהם מים שחייב לשמר.

אם את רוצה טבעי לגמרי זה רק שמנים.

אני מסירה איפור בערב עם שמן שקדים, שוטפת פנים והעור נשאר עם שכבה נעימה של הזנה. תנסי, לי זה עשה פלאים אחרי שסבלתי מיובש בפנים באזורים מסוימים.

מטפטפת על פד צמר גפן לח ומעבירה על הפנים (זה גם תחליף שלי לסבון פנים 🙈 ).

קיץ שעבר גם השתמשתי בקרם הגנה של ערוגות במקום קרם פנים, יש לו מרקם נעים.

למשל מיכל סבון טבעי

היא כותבת שזה עיקרון אצלם וזה עולה להן יותר יקר

קרם עשיר של סבוקלם יש בו 50 והוא עולה 100

סבון פנים עולה בסבוקלם 80

אצלה הרבה פחות בכמות יותר גדולה 

שזה עניין של עיקרון אצלם

שהמוצרים הטבעיים יהיו נגישים

והם עובדים בשביל זה

ושלפעמים זה בא לרעתם כי אנשים חושבים שבגלל שהם זולים הם לא איכותיים מספיק 

אני משתמשת בלא מעט- קרם פנים, קרם גוף, סבון פנים, סבון לתינוקות ועוד. 

איך את מורידה איפור מהעיניים?

שמן עושה לי ממש לא טוב באזור העיניים..

לי אין את התחושה הזאת עם שמן שקדים.

אבל מבינה על מה את מדברת. פעם השתמשתי בשמן קוקוס והייתה לי תחושה כזאת.

את מיכל סבון טבעי

לוין טבע

ערוגות?

חברות מעולות.. שווה להתייעץ איתם ולנסות מה שהכי מרגיש לך שייך ומקס לנסות חברה אחרת.

אני מאוד מחזיקה מלוין טבע

אזור ירושלים

אם רלוונטי, תכתבי לי מסר ואשלח לך פרטים

Aerie אמריקן איגל

בטוח יש במשביר

נראלי בכל חנות הלבשה תחתונה

לא צריך משהו מיוחד מאוד העיקר שישב גבוה קצת ולא גזרה נמוכה

אם התחתון צמוד מאוד וקטן הוא נופל למטה וחותך צריך לראות שהמידה טובה גם ואפשר להעלות אותו למעלה קצת

אבל כן, זה מתסכל בכל פעם מחדש

(אתמול "התעודדתי" מזה שגם הבת שלי התקשתה למצוא בגד בשביל עצמה... היא אמנם גם נמוכה כמוני, אבל לפחות עדיין רזה - ובכל זאת היה לה קשה. אז זו בעיה לא רק של נשים שעברו לידות...)

וגיליתי שממש רואים שאני בהריון

וממש קשה למצוא בגדים בהריון...

פעם ראשונה שלי...

במיוחד שלפני הייתי מאוד רזה עם בטן שטוחה

לבשתי בגדים שהיום מאוד לא יחמיאו לי, וגם המשכתי לקנות אותם והתבאסתי עוד

עד שהבנתי שלרזות לא היה בכח שלי בזמנו (היום אני רוצה ומנסה וקשה לי מסיבות אחרות)  והחלטתי פשוט לקנות בגדים שיותר יחמיאו לי

שמלה עם חיתוך בבטן וקשירה, או מתחת לחזה - מרחיבה אותי מאוד

כנל חצאיות a, כי הבטן בולטת ואני אוהבת לחלת עם חולצה בתוך החצאית וזה לא נראה טוב בעיניי אז הפסקתי עם הגזרות החותכות באמצע שמבליטחת כל מה שאני לא רוצה להבליט והלכתי על גזרות ישרות שיותר מחמיאות לי. גם בחצאיות וגם בשמלות, בלי התפרים באמצע הגוף או מתחת לחזה שממשיך להתרחב כלפי מטה

לא היה פשוט למצוא, אבל הסתדרתי בסוף ויש לי היום קולקציה בארון שאני מאוד אוהבת.

לאחרונה ראיתי סרטונים של איילת השחר (של המטפחות) והיא דיברה על איך לאהוב מחדש את הגוף שהשתנה (לא שעכשיו היא שמנה אבל כן מה שהיה לה בארון לא עלה עליה)

ומשהו במה שאמרה גרמה לי לאהוב את הגוף שלי יותר איך שהוא עכשיו... עם כל השינויים...

וגם לשמוע את הרבנית דנה תירוש בעניין של דימוי גוף זה מטורף... לוקח לזה זמן לחלחל אבל ממש השתנה אצלי המחשבה... וכל הדימוי גוף ימה נחשב יפה ואיך להבליט בשמחה מה שכן יפה בעיניי שיש בגוף שלי... 

השינוי אצלי פחות בבטן, בעיקר באיזור האגן והירכיים וזה משנה את כל הגוף

לא מוצאת מה יפה לי ולא באלי להוציא מליון כספים על בגדים שלא עומדים עלי יפה...

ואני צריכה בגדים יפים ליום יום לעבודה ובאלי סטייל גם לשבת...

עייפתי מלחפש!

הסוג הזה של חצאית להרגשתי "אוסף" וחולצה בפנים.

אני נמוכה, אותי הוא גם מגביה. עד שמצאתי אחת בלי שסע הייתי מאושרת ממש.

גם שמלות מעטפת מחמיאות לרוב הנשים, אבל שוב מבד שלא דק ונצמד.

אני חיכיתי להרגיש טוב ונשברתי בחודש חמישי... לקחת את הבונגסטה איתי ללידה

גם ככה צריך כמה ימי הסתגלות (לא לכולן)

לגבי פסח זכור לי שמותר

לא היינו בהריון בפסח...

או שביררת לפני פסח במקרה ולא תלדי עד אז?

נכון!! את צודקת  באמת לא היינו בהריון בפסח,

אז למה בדקתי על זה???

אהההה אחותי הייתה בהריון בפסח!!! (ועדיין הפותחת תבדקי גם את, אני מסתמכת על הזיכרון שלי)

באמת תוך כדי שאני כותבת אני נזכרת

נוטה שלא להסתמך על מידע באינטרנט

אבל בגלל שמצאתי את זה באתר של כללית אז אולי אפשר להסתמך על זה

ולשים שום..

להפחית במתוקים

להקפיד לשטוף ידיים עם סבון

שינוי פלאים

או פשוט לאכול מלא גרעיני דלעת. ממש עוזר

משחת קלנדולה מעורבבת עם טיפות שמן הדס ושמן לבנדר.

מורחת לילדים מסביב ובתוך פי הטבעת במשך 3 לילות ואין זכר לתולעים (האמת שהם מפסיקים להתלונן אחרי הפעם הראשונה. אבל אני מעדיפה להמשיך ליתר ביטחון. יש כאלה שיגידו למרוח עוד פעם אחת אחרי שבוע כדי לוודא שמטפלים גם התולעים שיצאו מהביצים אחרי שבוע)

No verm

לי המליצו מאד על קלינתול אבל לא מניסיון שלי ולא יודעת לגבי הריון

בסוף נשברתי ולקחתי ורמוקס

כל הרעיונות שלכם פשוט ראיתי שאין לי סיכוי להגיע לטפל בזה עם כל העומס של הערב חג + עבודה

הבנתי שהתרופה בטוחה לשימוש בהריון לאחר שליש ראשון

ב"ה כבר יש הקלה

כלום לא נפל עליו...

זו הגישה שלי...

אני השנה לא יכולה לנקות

בעלי מנקה את מה שנראה לו (לא מנקה כמעט כלום)

מבחינתי זה בסדר,..  זורמת.

העיקר זה להוציא את החמץ, מנקה מקרר תנור גז

כל השאר מוכרת לגוי..

והאמת שלא נשאר הרבה, בעיקר קשה לי נפשית לראות אותו עובד, כשאני יושבת עם רגליים למעלה ומחלקת לו הוראות.

מכירות אולי איזה תרופת סבתא או משהו בסגנון?

בתשלום או בהתנדבות...

מה שעוזר בעיקרון זה רגליים למעלה... קצת קשה בימים אלו 🙃

 קניתי ממש זולות ( בכמה שקלים) ,

וב"ה ראיתי איתן  ממש שיפור

אם כן לדעתי הגיוני אני התחלתי להרגיש לא הרבה אחרכך

ובהחלט הגיוני שהרגשת...

גם אני הרגשתי בסביבות שבוע 12-13

וואי מטורףףף

באלי להרגיש עוד

אבל כן מכירה שיפור מחוסר מוחלט - אזוספרמיה

אחרי מספר שנים של שינוי תזונה מהשורש

פלוס פעילות גופנית של מספר ימים בשבוע

נקלטנו להריון טבעי

מרוב הלם

ביצענו בדיקת זרע ונמצאו כמה אלפי תאים, לא באיכות מושלמת

אבל צריך בסך הכל זרעון אחד שיצליח לעשות את כל הדרך

אמנם לא נמצאו מיליונים, אבל כמה אלפים זה מדהים לזוג שלא היה כלום והיה צריך לעבור מיקרו-טסה בשביל להביא את הילד הראשון.

תנסו, מקסימום יצליח..

אבל לא לחכות לזה

תטפלו במקביל

תזונה בריאה ופעילוץ גופנית תמיד עושים טוב

זה הסיפור שלנו בכל הקשור לפוריות. הפתעה מוחלטת.

בעלי מראש לא מעשן

מראש לא שותה אלכוהול, אפילו לא שתייה מתוקה.

ככה תמיד..

התחלנו בהתחלה הליכות מהירות ברחוב, בהמשך התחיל לשלב גם חדר כושר פעמיים בשבוע

כושר רגיל עם מאמן קבוצתי לא משהו מיוחד

הורדנו שמן דקל (רוב החטיפים למיניהם)

יותר שמן זית

הוא התחיל להקפיד יותר על נטילה של ויטמינים, לא זוכרת איזה ויטמין אבל זוכרת שהתזונאית בקופה אמרה שכדאי אומגה 3 - וזה גם כתוב בכתבה הזאת

הורדנו קמח לבן

הורדנו סוכר לבן

הורדנו, אם כי עדיין צרכנו

עם הזמן פשוט הרגשנו זוועה אחרי אכילת קמח לבן שהבנו שאין ברירה - חובה להקפיד על זה (היה לנו עצירויות נוראיות, כאבי בטן כבדות וכו')

היינו בתהליך הזה מלפני שלוש שנים עד היום

אם כי כמובן לא באדיקות

לא כל יומיים כושר וגם לא כל שבוע

לפעמים יש נפילות

לפעמים מקפידים פחות

אבל זה הרעיון..

גם אנחנו היינו ככה והרגשנו פיזית ממש ממש טוב ובאלי לחזור לזה ולא מצליחה

מקפידים 70 אחוז מהזמן על ארוחות מסודרות

מקפידים על קמח מלא ודומיו (לא קצח לבן)

סוכר לבן? תלוי אם יש

נגיד עוגות אני מכינה רק עם חום..

מקפידים על פירות וירקות, אפשר לומר שכן

הליכות אני ממש מקפידה על פעם פעמיים בשבוע

לא קורה כמעט שלא עושים הליכות בכלל..

כרגע בהריון אני לא עושה בגלל הדימומים וכו'..

מחכה שקצת יתייצב ןנחזור לזה

ואם את שואלת,

הייתי לפני ההריון הראשון 20 קילו פחות מהיום

כל העניין של התזונה וההליכות

פלוס פילאטיס למשך שנה לא הורידו לי כמעט במשקל - מבאס, אבל עדיין שווה לי 

כשאנחנו שמרנו על תזונה ירדנו ממש ממש במשקל

ובטח את עושה הליכות לבד ובעלך עם הילד??

אנחנו רוצים בעלי ואני בל כנראה אי אפשר ביחד

לפעמים בערב במקום להרדים במיטה אני מרדימה אותה בעגלה ואז אנחנו מוציאים אותה בעדינות ויוצאים יחד להליכה

או שמזמינים בייביסיטר לחצי שעה 

לאחרונה כבר פחות אפשרי, היא גדלה והיא מתעוררת

לדעתי בגיל של הבת שלך עוד הצלחנו להוציא אותה ונשארה ישנה

בערך בשעה 1830 הליכה למשך 45-60 דקות

חוזרות בשבע וחצי מקלחת והוא הולך לישון

בהתחלה היה נרדם בהליכות אבל בכח מנעתי את זה כדי שלא יתרגל להירשם רק בהליכה 

זה מה שהיה עד גיל שנה ו 4 שלו בערך

עד המלחמה בקיצור 

וגם לא סוכר פירות

למי שאסור סוכר, או שסוכר מזיק לו במידי, זה לא טוב...

סוכר שהוא סתם סוכר בצבע חום, אכן אין הבדל, זה סתם סוכר צבוע.

סוכר דמררה כן קצת יותר טוב

היינו בהלם כי הראשון נקלט בהחזרה שביעית

ובגלל עד שהגענו להחזרה הזאת

לכן היינו בשוק שפתאום נקלטנו

למען הקטע אמרנו יאללה מבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקת זרע, סתם כדי לצפות בנס שחור על גבי לבן

עשינו בדיקת זרע, היה כתוב בהערות שנצפו בקירוב למסםר אלפים עם תנועה בינונית..

בפועל, אני בהריון

לא אנסו אותי

לא הייתי בבריכה

ולא נשכבתי בזמן אזעקה ליד גבר (מעריב לנוער שלום חחח)

זה פשוט נס שה' עשה

רוצה לשמוע מעבר לזה?

נקלטתי בערך חודש אחרי תחילת המלחמה

בתקופה הזאת בקושי קיימתי יחסים כי היה לי קשה רגשית ונפשית

המלחמה מאוד הכניסה אותי ללחץ

קיימנו אולי פעמיים אחרי הטבילה

פעם שלישית היה ממש לפני שכבר הייתי אמורה לקבל מחזור,כמה ימים לפני לא זוכרת במדויק (העובר היה קטן לגילו באס ראשון, הביאו תאריך מתוקן שדווקא מתחבר עם הפעם הזאת שקיימנו יחסים באיחור)

בקיצור - לא שתגידי שקיימנו לסירוגין יום כן יום לא, ממש לא

זה פשוט קרה

אין לי מושג איך

ומנסה למצוא סיבות ללמה ואיך זה קרה

חפרתי לרופא נשים בהתחלה שאולי כן איכשהו אנסו אותי

זה מה שהעסיק אותי בחודש חודשיים הראשונים

ממש פחדתי שזה קרה ללא ידיעתי

עד שהרוםא הוציא עליי צרחה שאפסיק לחשוב בכיוון

וזהו, מאז פשוט מנסה להאמין בנס הזה, באמת הזוי

באמת מה הסיכוי??????

אנחנו היינו כל-כך עמוק בתוך זה

תחשבי שיש רופאים משכמם ומעלה, באמת טובים בתחום שהסתכלו עלינו בקטע של ''מה הסיפור? תתייאשו ולכו''

רופאים פרטיים לפריון הגבר, ששילמנו ממיטב כספנו כדי לשמוע שחבל להתעכב

עמותה שמסייעת לזוגות בפריון (לא פועה שדווקא מאוד תמכו ועודדו) - היו כאלה שמראש לא הסכימו להתייחס אלינו ולא לספק סיוע כלכלי להליכים פרטיים יקרים ברמות מטורפות (!!!!!) ובלשון עדינה אמרו שמעדיפים להשקיע במקום יותר בטוח

הרופא שעשינו אצלו את ההליך להפקת זרע, אמר לנו אחרי בדיקות במעבדה שמתנצל שלא מצא יותר ונאלץ לחכות כמה שנים טובות כדי לחזור לטיפול נוסף.

וזה אומר - פשוט לנסות עם הכמה תאים בודדים ללא תנועה שמצאו ואיתם להתמודד..

ואם לא נצליח איתם, מה עושים בינתיים? לא ברור..

עשינו טיפול זוגי ארוך, רוב הזמן רק ניסינו להבין וללמוד איך להתמודד עם תחושת האשמה (שלי) ותחושת האכילה העצמית (שלו) על כל המסע הזה..

זה נשמע לך בטח מגוחך, כאילו - למה לקחת ככה קשה? אבל כן בשעת מעשה בתחילת הדרך היה לנו קשה.

אלה שאלות קיומיות מורכבות שאף אחד לא מבטיח פתרון בהמשך..

התמודדות עם סביבה שעבורה חתונה = ילודה, ומהר!!!!

בקיצור, את בטח מבינה.

אני הייתי כל-כך עמוק בתוך המקום הזה שזה *לא* יכול להתרחש

ולכן ברגע שזה קרה היה לי קשה להשלים עם זה שזה באמת קרה

(האם באמת השלמתי? מודה בזה שלפעמים בחרדה לגלות בלידה שיוצא ילד לא יודעת, בלונדיני. בלונדיניות לא להפגע, פשוט מתכוונת שייצא ילד שלא קשור אלינו בשום צורה).

אחרי הכל השכל לא הצליח פשוט להודות בזה שהיה נס ולכן המחשבות שלי הלכו לכיוון העגום הזה,.. ב''ה עבר.

מקווה שאני מובנת,

מתנצלת על האורך. 

כדאי לך לקחת דברי רופאים בערבון מוגבל ולא כתורה משמים, כי זה אף פעם לא 100%

ובגלל שגם לנו יש סיפור מסויים

אז מה שאני קוראת ממך מאוד מעודד ומחזק אותי לא להתייאש

נניח אני פעמיים נכנסתי אחרי גלולות מיד (דימום של הפסקת גלולות טבילה והריון)

מעניין אם נובהרינג שונה...

גם לקח לי ככה.

3 חודשים.

רק פעם אחת אחרי סרזט לקח לי 7 חודשים

פעם ראשונה אחרי התקן  נחושת נכנסתי להריון אחרי 2 מחזורים

פעם שניה אחרי מירנה-  מידית

פעם 3 אחרי מירנה- מחזור 1 (אבל ההריון לא שרד...)

הריון מיד ב"ה

דימום של הפסקת חפיסה ומיד הריון

בשני ההריונות

ב"ה אלף פעם

פעם אחת לקח לי 4 חודשים 

ופעם נוספת אחרי הדימום של סיום החפיסה מיד נכנסתי להריון

אחרי שהוצאתי את הטבעת...

בכללי הרבה מים😃 במיוחד שחם

על האש כמובן

ופינוקים טעימים

להביא ספרים משחקים לשחק יחד אולי לצייר או יצירה

פירות נשנושים מלא מים

אפשר לשלב גם ביקור בטבריה או מסלול או אטרקציה אחרת ..או בית קפה חח

אנחנו משפחה

את לא מקבלת הנחה וצריכה לשלם מלא.

גם על הגדול וגם אם את שומרת מקום לקטן.

אם את לא חוזרת בכלל לעבודה את יכולה לא להגיד להם שילדת ואז לא יקחו מלא מסוף החלד. אבל בעקרון צריך לעדכן אותם על כל שינוי.. 

כי היא זכאית לזה לפי החוק , לחצי שנה חלד (שחלקה ללא תשלום)

לא ברור למה המחיר פתאום מלא. וזה פער ענק.

זזה בעצם מבטל מאימהות מסויימות את הזכאות לחצי שנה חלד

החוק של החלד הוא חצי שנה (אם יש לה ותק ..)

ואם היא רוצה לקצר ההיא צריכה להודיע

זה באמת מעצבן..

ולפעמים זה שיקול אם להאריך או לא...

גם המקרה שלי דומה- אם ילדתי בדצמבר ואני רוצה לחזור לעבודה ביוני ולהכניס לתמת החל משנה הבאה, תלושים של לפני היציאה לחל''ד לא יספיקו בעצם?

בגלל שאין לי תלושים של עכשיו לא אקבל דרגה? 

תביאי תלושים של יוני, יולי, אוגוסט.

אם את מביאה רק חלק, תקבלי דרגה זמנית עד שיהיה לך הכל.

ונראה לי שתצטרכי גם אישור חזרה מחופשת לידה.

ומשתדלת לחשוב מה קיבלתי בחיים שהיא לא קיבלה והייתה חולמת לקבל

הלב שלי איתך יקרה. 

אם צתאים לך- יש לי שירים על זה. 

התאריך הזה הפך בחסדי ה׳ ללידה פלאית  בשבוע 36+2. 

את מצפה כי זה הנורמלי

כי נורמלי שאמא תרצה שלבת שלה יהיה טוב

אבל יש גיל

שההורים מתקשים לתפקד כהורים

והם הופכים נתמכים

לפעמים לא רואים מבחוץ, לפעמים כן

לפעמים יש להם הרבה כסף והם יכולים להסתדר בעזרתו אבל הם לא עושים את זה

הם מעמיסים על עצמם

מה שהם כבר לא יכולים לסחוב

או מעמיסים על אחד הילדים

ממה שאת כותבת, שניה אחרי ניקיון ועושה סדר בבית כדי לא להלחיץ, אמא ורעיה טובה- תטפחי לעצך על השכם

כי אמא שלך לא זוכה להיות הצינור האלוקי לשמח אותך

זו זכות לתת 

זכות לאהוב

זכות לשמח

אבל צריך בשביל זה שמלמעלה יעניקו את היכולת לתת

וכנראה היא רוצה לפרוק לך, ואין לה כוח להכיל. 

וטיפ ממני - כשאת מרגישה שהפסח כבד ואין לך כוח.

תיכנסי למטבח, תחתכי לעצמך סלט גדול  - סלט בסיסי: עגבניות, מלפפונים, בצל. תוסיפי תירס/טונה/בולגרית/אבוקדו משהו שיתן טעם, ומיץ לימון

כי רוב הסיכויים, שחסר לגוף שלך פשוט אוכל שיזין אותו בויטמינים

אחר כך מרגישים יותר טוב גם אם אמא לא מה שמצפים  שהיא תהיה

אבל סלט, לא שוקולד. שוקולד מרים לרגע ואחר כך מרגישים פחות טוב

סלט גדול יכול להחזיק אותך שעות

והשאלות האלה... זה הביעור חמץ האמיתי...זה שאי אפשר להגיד עליו כל חמירא וחמיעא והוא מתבטל... זה שצריך למצוא כוח לבער אותו

וממש קשה לבער אותו והוא גם כל פעם שוב קם לתחיה.

זה לא משהו חדש, היא תמיד היתה ככה ואין קשר לגיל...

פשוט היא אמא שלי והיא אמורה לתמוך בי ונראה שהציפייה שלה היא שרק יכילו אותה ואני מנסה אבל מצליחה רק עד גבול מסוים.

עם השנים למדתי להתקשר לאחותי או לחברה טובה ולפרוק לה...עם אמא שלי זה לרוב עניינים טכניים...

הבנה ואמפתיה אפשר גם למצוא במקום אחר... חבל שכל פעם תצפי ותתעצבי

ובמקום זה לגלות שקיבלת את ההפך

פתחת פעם את הנושא בפניה?

אמרת לה למה את מצפה ממנה בשיחה כזו?

חיבוק אהובה

זה דוקר בלב

אבל תמיד אנחנו לא מתייאשות ועוד מנסות למצוא את החמלה ואז שוב מתאכזבות...

מציעה כמה שפחות לפרוק איתה

לדבר סתם זה סבבה.

.

ולא לדבר איתה בגלל על רגשות או מה עובר עליי וכו אבל תגידי לי את, איזה מן קשר זה עם אמא?

זה מרגיש כמו קשר עם שכנה או מכרה רחוקה של שלום שלום מה נשמע הכל בסדר ביי

🙄🙄🙄

אבל נשמע שעדיף לא לנסות כדי לא להתאכזב

אם דברת איתה על זה ולא עזר .

אנשים מבוגרים קשה מאד לשנות

זה באמת לא קל בכלל

חיבוק לך!!!

יכול להיות שהחמץ בכלל לא ברשותך ואת לא צריכה לבער אותו

לקראת פסח יש מצווה שאנחנו יכולים לקיים רק פעם בשנה - 'ברכת האילנות'.

לכאורה נראה שאין קשר ישיר בין ברכת האילנות לבין פסח.

זו מצווה שלא מתייחסת לחמץ, מצוה או קרבן פסח, וגם לא מזכירים בה משהו שקשור ליציאת מצריים.

אבל המצווה הזו קשורה דווקא לאביב, לזמן פריחת העצים. ואנחנו יודעים שלוח השנה העברי נקבע באופן שדווקא פסח תמיד יופיע בחודש האביב - "שמור את חודש האביב". וזו הסיבה שהשנה עיברנו את חודש אדר - כדי שפסח יישאר בתקופת האביב.

מה בעצם הקשר בין פסח לאביב? האם זה עניין מקרי, או שיש בזה משמעות עמוקה יותר?

האביב מבטא גאולה של העולמות החומריים. אחרי החורף, בו כל כוחות הטבע גנוזים, והמציאות החיצונית נראית במצב של 'גלות', באביב הכוחות הגנוזים יוצאים לידי ביטוי - העצים פורחים, בעלי החיים יוצאים, ויש גאולה במעגל החיים החיצוני.

פסח מבטא את הגאולה של העולמות הפנימיים. עם ישראל מבטאים את סוד השכינה, ויציאתם לחירות מבטאת גאולה רוחנית.

והתורה מלמדת אותנו ששתי המערכות האלו קשורות ותלויות זו בזו. יש קשר ישיר בין הרובד הרוחני של העולם למציאות החיצונית. הגאולה הרוחנית מתבטאת גם בשפע חומרי, ומהצד השני - השפע החומרי הוא כלי נאה לגלות בתוכו את הרוחניות.

כשאנחנו מברכים את ברכת האילנות, אנחנו מודים לקב"ה על השפע החומרי, על ה'בריות טובות ואילנות טובות', על העונג שהוא ממלא אותנו - 'ליהנות בהם בני אדם', מתוך הבנה שזה חלק מהגאולה השלמה, הביטוי של הגאולה הרוחנית בתוך השפע של המציאות החיצונית.

(על פי דברים שקראתי מהרב ראובן ששון, בלימוד היומי ובהגדה שלו לפסח)

אפשר להפיץ.

ירושלים

יואו איזה סיוט זה...

תבדקי אולי בטרמינל X

קניתי שם לבת שלי לבת מצווה (היא גבוהה ורחבה- מידה של נשים)- שמלה בדיוק כמו שאת מתארת

מעניין אם בשטח זה קורה אם מישהי בוחרת להאריך..

תודה לכל מי שהגיבה!

אז אני רוצההה איך עושים את זה?

אני עובדת באותו מקום כבר 8 שנים רצוף אז אין לי בעיה של ותק 

יש סדרה שנקראת

One born every minute

זה אותו רעיון של בייבי בום

גם לי ככה הורגש איתה,

בהצלחה בהמשך ההיריון

זה לא שיקול לדעתי

במיוחד שאלו בדיקות שלפחות חלקם מסובסדות

לפי מה שכתבת נשמע באמת שהחשש רחוק

אם את מודאגת, אז תעשי. קרוב לוודאי שזה רק ירגיע אותך וזה גם רווח לדעתי.

אם את יודעת למשל שלא תרצי להמשיך את ההריון אם מתגלה משהו - הייתי עושה גם בסיכוי ממש קטן, שווה את זה.

אם יש חס ושלום משהו ואני נופלת על האחוז של ההפלות בעבקבות מי שפיר? גם זה לא משהו שאוכל קבל אותו..

לק"י

למרות שגם אמרו לי שזה ממצא יחיד, ולכן זה כנראה בסדר.

לא המליצו לי מעבר (הרופאים).

הייתי בגילך או קצת יותר. אבל כנראה שאז לא המליצו על מי שפיר במכבי בגיל הזה.

באמת לא מטריד בכלל את הרופאים מהניסיון שלי

גם לי היה ואז סקירה מאוחרת גילו ממצא רך נוסף ואז כבר היו מוטרדים ועשיתי מי שפיר (יצא תקין )

אחר-כך בכלל היו רופאים שאמרו לי שהיה מיותר שעשיתי בתכלס גם עם ה2 ממצאים כי שאר הבדיקות היו תקינות.אני הייתי צעירה בגיל לא מתחרטת שעשיתי נתן לי שקט

לדעתי אולי בגלל הגיל יש לך סיבה לעשות

בגלל הממצא עצמו כנראה פחות( זה באמת בהנחה ששאר הבדיקות תקינות)

בכל הריון גם כשכל הממצאים תקינים ובכל גיל שיגלו משהו לא תקין במי שפיר .הייתי עושה בירור מעמיק על מי שפיר ומפעילה שיקול

אני באמת מנסה להבין קצת יותר לעומק על מי שפיר..

הוא סביב 1:130, ללא קשר לשקיפות/סקירות/חלבון עוברי. זה סיכון שלא קשור לגיל. אם חשוב לך לעשות כדי לדעת ככל שאפשר שהעובר שלך בריא, אז תעשי. אבל המוקד האקוגני בפני עצמו הוא לא סיבה. לגבי הסיכוי להפלה- זה לא אחוז, זה 1:1000 אצל בודק מיומן.

לגבי כסף- את בגיל שזה ללא עלות. לא קשור למכבי, זה במימון משרד הבריאות  מגיל 32.

אחד לאלף? זה נשמע לי מספר עצום

כתבתי מה שהרופא אמר לי כי זה מה ששמעתי, לא כי זה נשמע לי יותר בטוח.

אבל זה לא משנה. אם אחד לאלף איש היה עובר תאונה אנשים בקושי היו עולים על הכביש, בכל אופן אני הייתי נמנעת... זו סטטיסטיקה די מבהילה, וכשעשיתי מי שפיר מאד חששתי בגלל זה. 

חריפים

תמיד זה טוב

ובהריון בכלל

ככה בכל אופן ידוע לי

פשוט לפתוח

אם ממש ממש חנוק

אז מטלית לחה עם מים לנגב

ולפתוח את הדלת של התנור וחלונות שיתאוורר

כי לניקיון זה סופר מלחיץ

תחשבי שהחומרים דליקים

החום מפיץ אדים בבית ממש מרעיל

אם להכשרה אני יודעת שעושים את זה אחרי יממה ללא שימוש בתנור, משהו כזה

זה ממה שידוע לי, ממש לא תורה מסיני

דלתות

עדיף שהאדים האלו יהיו לתוך האוכל באפיה הבאה?

אבל הייתי מעדיפה שהחומר ייצא

או בניגוב באמצעות סמרטוט לח

או באוורור בטעי של התנור למשך הרבה זמן..

אני פשוט לא יכולה לדמיין את זה

לדוגמה אני אופה חלות, כל הבית מתמלא בריח של חלוץ, נכון?

כנל עם החומרי ניקוי, כל הבית עם האדים של החומר

מפחיד אותי

אני מנקה את התנור עם סנטמוריץ, נשמע לי מטורף להריח את זה בכל רחבי הבית 

ממה שיש בפועל..

בטח אין אדים של סנמוריץ בכל הבית, כנראה

וגם אם כן - זה כמובן בסדר

סתם תהיתי בקול