פורום הריון ולידה (עמוד 587)

האמת זה ממש קשוח

חוסר מגנזיום, חוסר בי 12, התכווצות שרירים (נפוצה בהריון), סיאטיקה וכו'.

לא ברור לחלוטין מהתיאור שלך מה זה בדיוק אבל בכל מקרה הייתי מעלה מול רופא משפחה ומבקשת בדיקות דם לויטמינים בתור התחלה. אפשר לנסות במקביל רפואה משלימה...

כואב ברמות.

לשים את הרגל יחפה על רצפה קרה עוזר כמעט באופן מיידי

קורה לי בכל הריון

בעיקר בזמן מנוחה

לגבי העייפות - זה משהו סופר לגיטימי.. עד שליש שני ואז מקבלים הרבה יותר כח. 13 זה מס ממש טוב לברזל. לא בטוחה שזה מה שיעזור לך לעייפות..

לגבי המעקב.. לא יקרה כלום אם תלכי בשבוע יותר מאוחר. אבל חשוב להקפיד בעיקר כדי לבדוק לחץ דם 

קרה לי בהריון הראשון, כמה ימים בודדים פה ושם שהיו מלאים בבחילות, ובשאר הזמן לא היו לי.

זה לא אומר כלום..

שליחה שמגיבה רק עכשיו

מהניק האונונימי והתפספס לי

ב" מרגישה יותר טוב

וקבעתי מעקב אחות להשבוע,שבוע 12 בעז"ה

רק בעוד יומיים שלושה יכולים בכלל לראות דופק.

לכן תחכי ותעשי בדיקה נוספת עוד שבוע

אבל על הנייר היבש השבוע נקבע לפי וסת אחרונה

אבל במצב של ביוץ מאוחר- יש פער

כי בתכלס 'תאריך וסת אחרונה מתוקן' הוא שבועיים לפני הביוץ

אז גיל ההריון שלך צעיר יוצר

(לפי וסת אחרונה מתוקנת ל 5-6 למרץ)

יצא בתכלס 14 יום לפני הוסת שהייתה אמורה להיות כך שלא הבנתי למה זה נחשב ביוץ מאוחר...

מקווה ממש שאת צודקת ושבאמת זה צעיר יותר ובגלל זה לא ראו 🙏🏻🤞🏻תודה על ההסברר

זה רק להמתין כמה ימים, עדיפות לשבוע כדי לראות במדויק מה המצב

מקווה איתך לבשורות טובות 

שבועיים מהוסת ביוץ

שבועיים מהביוץ צריך להגיע וסת נוספת, אם היא לא מגיע זה איחור

עוד שבועיים, אפשר לראות דופק

אצל רוב הנשים זה יהיה בערך לפני הזמנים האלו, כמה ימים יותר, כמה ימים פחות. לכן ממליצים לבצע א''ס רק בשבוע 7.

לפי זמן הביוץ שלך, עשית את הבדיקה בשבוע 6+0 של התאריך לפי הוסת, אבל זה בעצם רק 5+5, כך שעדיין בכלל לא צריך לראות דופק.

הלוואי ויראו יש לי שוב תור ביום א

תודה תודה על ההסבר!!!

בסגנון של מיקסר, מעבד מזון וכדו'

ושאלתי את אמא שלי מראש מה היא רוצה. נתתי לה כמה אופציות.

היה לי מאוד חשוב לתת לה מתנה יקרה ורציתי להיות בטוחה שאני קונה בדיוק מה שהיא רוצה.

קרשי חיתוך של סולתם ב25 ש"ח, סט מגבות יפה ב10.9, מפה יפה לחג ב25.9...

לי זה עזר בתור ועד הורים, אולי להורים שלך תקני משהו יותר יוקרתי... יש באתר אהבה קטנה דברים יפים אבל לא יודעת אם יגיע עד החג

מכשיר חשמלי שיהנו ממנו - בלנדר נינג'ה בצירוף פירות קפואים לדוג'

וכל הכבוד! 

אבל בסוף זה נגמר

בימים האלה הרבה לחבק ולנשק לתת כמויות של חום ואהבה אבל לא להכנע

ועדיף שקודם האבא ינסה להאכיל

בהצלחה

בתקופה הזאת בעלי התחיל להרדים

פתח דרכים משלו

ולאט לאט הביבי התרגל

ואפילו העדפתי להישאר קרובה ולא להניק

מאשר להוסיף לגמילה בהנקה גם ריחוק ממני

גם אני וגם והיונק/ת מצאנו נחמה בחיבוק ומגע 

הבעיה שהוא תינוק ממש פעלתן ב"ה

לא מוכן להתמסר לחיבוק וכרבולים

ההנקה זה הזמן היחיד שהוא רגוע עלי.. חשבתי שאולי הוא יסכים בקבוק באותה תנוחה אבל הוא ממש מתנגד לבקבוק. 

אני התחלתי קודם כל עם גמילה מההנקה בלילה.

גם היה מתעורר מלא מלא מלא ומשגע אותי.

להבנתי כל גמילה שהיא, גם בלילה וגם בכללי מתחילה מהחלטה פנימית חזקה מאוד שלך(!!)

כשלך יהיה ברור שאת לא מסכימה להניק וזהו נגמר אז זה יגמר.

גם אם תעשי בהדרגה ותתחילי להפחית הנקות.

ההחלטה הפנימית שלך זה מה שחשוב.

אני הייתי מתחילה מלהרדים בלי הנקה.

זה אומר שעושים סדר יום של הרדמה שקודם אוכל והנקה ואז אבמטיה ואז מיטה

ובמיטה אין הנקה. יש סיפור, שיר, ליטופים, נדנוד בעגלה או במיטה אבל אין הנקה.

כמה ימים קשים והוא ילמד להירדם בלי הנקה.

אח"כ תמשיכי לשאר הקימות בלילה.

בהצלחה!

אני דווקא מאד אוהבת להניק וקמה אליו בשמחה בלילה. זה אילוץ שמחייב אותי להפסיק ולכן קשה לי להיות שלמה מולו

הוא בוכה ונשבר לי הלב

אנסה את מה שכתבת. זה נשמע הגיוני ויכול להיות שיעבוד לנו. 

אני נאלצתי להפסיק הנקה בגלל דימום בהריון

עם כל הקושי- לא היתה אופציה שאני לא מפסיקה (עזבי את זה שזה בסוף לא עזר...)

ברור לי שבמציאות אחרת- הייתי נשברת

השינוי קודם כל צריך להיות אצלך

ורק אז תוכלי לתווך את זה ליונק

יש משהו בגיל שנה שנהיה פתאום יותר בשל לזה..

תמיד קשה לחתוך אבל הרגשתי שבגיל שנה זה נהיה מתאים יותר..

ואולי יהיה לך קל יותר דדליין ברור כזה

שתדברי עליו מראש

ואולי שבועיים לפני תתחילי להפריד בין הנקה לשינה

וכל מיני הכנות כאלה...

בהצלחה בכל מקרה!!

ואפשר גם להחיל את כל מה שאמרתי על עכשיו עמובן...

10 חודשים זה ממש מכובד

וואו התפילה התגשמה ב"ה!!

ע ם   י ש ר א ל   ח י

כולנו עברנו סוג של הזיה הלילה. לא משהו שמתעכל בקלות..

והדרך הכי פשוטה לפרוק את המתח הזה הוא בהרפיה.

נשמע שאת לגמרי יודעת מה עוזר לך לנשום ומה מוסיף לך לחצים. מצד שני- לא חכם לעצום עיניים ולהתעלם מהמשימות שמחכות לך.. כן אפשר לשלב. לאגור כוחות (בהרפיה ובלי מצפון) ולהחליט מתי מניעים את המשימות קדימה תוך קשיבות לצרכים שלך.

גם את המשימות אפשר לבצע בצורה נעימה יותר- לשים שירים אהובים תוך כדי הנקיונות או להזמין ממסעדה משהו שווה שתוכלי לאכול עם כתיבת העבודה..

העיקר לחיות בשלום עם עצמך ועם היכולות שלך.

לוקחת גם לעצמי😊

ו @גוגי גוגי זה באמת קשוח! העייפות עם כל המטלות.

מתחברת לעצות שנכתבו, וגם, אני גיליתי שכשאנחנו מצמצמים נקיונות למינימום, כמה ימים מספיקים ממש. מקווה שיזרום לכם..

חיבוק ובהצלחה!

אז איך אני רק בחודש חמישי?

למה הזמן אצל אחרים זז מהר יותר?

ושאפו ענק לך על ההנקה המלאה!

וגם הורדת לי את הביטחון שאולי טעיתי אז הלכתי לבדוק 😅

חודשיים וחצי.

שבעז"ה ימשיך להיות לך הריון תקין ומשעמם! ושיגמר בידיים מלאות ובבריאות! ❤️

באמת זוכרת את ההודעה שלך בהתחלה

חח ץמיד על אחרים הזמן מרגיש אחרת

לי בהריון הזמן עובר לאטטטט

ואחרי הלידה הזמן רץ מהר מדי...

הצחקת אותי...

היה ממש מחמם את הלב לראות שאני כבר לא סתם ניקית אנונימית...

אלא מישהי זכרה אותי! וקישרה בין כמה תגובות שלי

כיף להיות פה...

הרגע גילית שאת בהריון!

חח רואה שמישהי כבר כתבה לך את זה, אז מצטרפת לתגובה שלה

טוב בסדר בסדר אז גם אצלי הזמן זז מהר...

לי תמיד היה הכי קל שהם נרדמו בהנקה... היה טוב שידעתי על דרך בטוחה להרדים אותם. (לרוב הם לא התעוררו כשהנחתי אותם, ואם הינקתי בשכיבה - אז זה היה רק לגלגל אותם בעדינות רחוק ממני)

בכל אופן, רעיונות שאני מכירה להרדמה בלי הנקה:

עיטוף (אישית תמיד הסתבכתי עם זה)

נדנוד בעגלה

השכבה על הבטן וטפיחות קצובות על הגב.

בהצלחה!

תודה!

אי אפשר פשוט להרדם בלי תלות במשהו?

עובד מעולה ואני יוצאת לי מתי שאני רוצה

לא כי הוא קודם זה כי יש להם חושי הסתגלות  מדהימים

הם מבינים שאיתו ככה ואיתי ככה

מנשא..עגלה..מוצץ..בקבוק עם שאוב או תמ''ל

עיטוף.חיתול בד, ערסל ניענוח

או פשוט להחזיק בידיים

אפשר גם לסיים להאכיל ופשוט לדבר איתו בעדינות, ככה שהוא לא ממש יירדם ואז להעביר למיטה.

כל האמור לעיל לא אומר שזה מצליח לי 😁

עם בת החודשיים וחצי אני מחליפה חיתול אחרי ההנקה. בשביל להרדים אני מחכה לסימני עייפות ואז שמה על הכתף בתנוחה שהיא אוהבת ומנדנדת בעדינות. לפעמים שמה במיטה וטופחת בעדינות על הטוסיק.

עם הילדים האחרים עבדו לי דברים אחרים. אחת נרדמה עם מוצץ ובובה ושיר "המלאך הגואל". אחד נרדם רק בהנקה או לפעמים בנדנוד רציף בעגלה או במנשא

אבל אם כבר מנסים אני מציעה לנסות עם חיתול טטרה/שמיכה נעימה שנוגעת בפנים, לפעמים עם או בלי נדנוד בעגלה. אצלנו זה עובד (אבל בשילוב עם מוצץ)

ככה אני עשיתי. זה שהנקתי זה לא אומר שהגיע הזמן לישון וכנל הפוך... זה שהיא הייתה צריכה לישון זה לא אומר שחייב בדיוק רגע לפני להניק.

את מניקה. היא יכולה להיות ערה ואחר כך להניח במיטה עם שמיכה

אוכל פעילות שינה

מגיל 0...

כמובן שלפעמים זה חורג לי אבל זה "המסלול"...

להרדים כשכל הצרכים שלו נענים, נעים לו, טמפ' שנעימה לו, ביגוד נעים, אין רעש שידוע שמפריע (לא בהכרח צריך שקט מוחלט, ממש לא), אחרי החלפה, אין כאב ידוע....

עושים הרדמה הדרגתית... נגיד מחליפים לפני השינה (חלק מהפעילות) ואומרים בשקט "עוד מעט חמודי הולכים לישון"

מסיטים תריסים ביחד...

לעשות את המעבר בצורה קבועה כי אז הם לומדים מה הולך לקרות... וקל להם להתמסר לפעולה הבאה, במקרה הזה, שינה... 

זה מאוד הגיוני שהוא נרדם בהנקה...

הוא פצפון

שלה נרדמת רק בהנקה, והיא כבר בת שנה+

אז שמעתי את זה ונבהלתי שזה גורלי כל עוד אני מניקה אבל אני מבינה מהתגובות כאן שגם אם נרדם בהנקה עדיין יידע להרדם גם בדרכים אחרות כשאני לא נמצאת.

אז אני אשחרר את הילד לנפשו בינתיים ונזרום עם מה שיהיה עד שנרגיש צורך בשינוי.

תודה לכן! נרגעתי

ולא הבנתי את הקטע של מפרידים הנקה משינה- זה לא באמת בשליטתי. הוא נרדם תוך כדי. 

אתן מעירות כדי ליצור את ההפרדה?

שעם הילד הראשון קראתי את כל הכללים האלה על להפריד הנקה משינה ושמגיל 5 חודשים צריך להרגיל להרדמות עצמאית, וחשבתי שאם לא אעשה את זה הילד שלי יהיה תלוי בהנקה/נדנוד לנצח ואני הורסת לו את השינה ומנחילה לו הרגלים גרועים.

עם הילדים הבאים למדתי שההרגלים שלהם משתנים אלף פעם. את יכולה להרגיל להרדמות עצמאית או בלי הנקה בגיל קטנטן, ואז התינוק חולה (לא על אף אחד, אבל זה טבעי), או שישנים אצל ההורים או קפיצת גדילה או מה שזה לא יהיה, וכל ההרגלים הטובים מתהפכים וצריך להתחיל מהתחלה. אז אני אישית זורמת איתם, מרדימה בהנקה ומרדימה על הידיים, ככה יותר קל לי, עד שנמאס לי באיזה שהוא גיל ואז מחליפים את השיטה. יש כמה לילות מאתגרים, ואחר כך התינוק מתרגל.

כמובן שמי שזה לא טוב לה ויותר קל לה להרגיל לישון לבד ולהפריד הנקה משינה מגיל צעיר, מעולה. אני רק אומרת שאם עכשיו זה כן נח לך ומה שמניע אותך זה רק פחד מהעתיד, אז שתדעי שבכל גיל אפשר לשנות הרגלים ולא פספסת את הרכבת. הרגלתי את הילדים שלי להרדמות עצמאית בין גיל 8 חודשים לגיל שנה ורבע. (לא ממליצה למשוך יותר מגיל שנה ורבע, כי אחר כך הם נהיים עקשנים יותר)

כן ממליצה כבר מעכשיו להרגיל אותו לישון עם מטפחת/טטרה/שמיכונת קטנה (יש כאלה שמחוברים לראש של בובונת או לעיגול או חישוק) צמודה ללחי, כדי שיקשר את זה לשינה. אחר כך זה יותר קל שיש להם חפץ מעבר כזה.

ממש מהתחלה התרגלתי את הילדים שלי לחיתוך בד, והוא מלווה אותם עד היום..

הגדול יכול גם בלעדיו, אבל הוא עדיין עוזר לו, הקטנה יותר תלותית. לא מפריע לי כרגע.

(אפשר להרגיל בעזרת הנקה, אני מניקה עם חיתול ליד הלחי של התינוק, ואז זה עוזר להם להתחבר לחיתול..)

הגדולה אהבה חיתול.

השניים שאחריה לא התחברו.

ועכשיו הקטן, נראה שגם מתחיל.

זוכרת שניסיתי להרגיל את הקטנה לבקבוק והיא ממש לא הסכימה?

בסוף זה עבד כי החלטת, נכון?

אז ברגע שתחליטי שלא מתאים לך להרדים יותר בהנקה כי זה מגביל אותך אבל תעברי שניים שלושה ימים/ לילות קשים ואז זהו..

אישית הרגלתי את שתיהן להרדמות עצמאית רק אחרי גיל חצי שנה, מרגיש לי שהן יותר 'מבינות' אז ופחות חסרות אונים ותלויות בנו

את צריכה לאט לאט לבטל את ההתניה של הנקה שינה

בזמן שאת מניקה יש נקודה שבה התינוק כמעט נכנס לשינה זאת אומרת שהעיניים שלו נפתחתות ונסגרות לסירוגין או שהוא עם עיניים רפויות

בשניה הזאת את מנתקת

ומניחה לישון

לרוב הוא ימשיך את השינה

תעשי כך כמה ימים שיתרגל ואז לאט לאט תקצרי את זמן השינה לפני נקודת הרפרוף..

מקווה שאני מובנת, אם תרצי יותר כיוון תכתבי ובשמחה

מקווה להחכים פה,

וממש מזדהה איתך, זה יכול להתיש ברמות❤️

אני מקווה לנסות את מה ש@ברונזה כתבה, ואגב, מאיזה גיל זה מתאפשר? אני מניחה שלא בחודשיים הראשונים

זה גם עוזר להם להמשיך תנומה קצרה ולישון יותר מ-20 דק' רצופות.

ממליצה ממש.

אצלי הוא גם על הנקה מלאה ובגיל 3-4 חודשים הוא התרגל למוצץ (גומי, הישן ההוא מפעם) 

וזה עוזר לו המון לשינה יותר רצופה וארוכה. גם ביום וגם בלילה..

הייתי בקורס יעוץ שינה... וכך אמרו שם

עד אז ההנקה היא בשביל התינוק לא רק אוכל זה גם הקרבה לאמא ובגיל הקטן זה טבעי שרוצים להרדם עם אמא

אפשר כמובן לנסות בדרכים נוספות שרשמו לך, אני עם התינוקת הנוכחית אם מזהה שכבר אכלה ונהיית עייפה בכלל לא מציעה לה לינוק מנסה קודם דברים אחרים אסל אם לא עובד אז לא... 

אם כן, א שבעיני פחות קריטי שיהיו איתם (כמובן שתלוי ברמת האחריות של הגדול/ה, אבל משערת שאם את משאירה אותם ככה אז את מספיק סומכת עליהם).

אם אין ממד בבית, וצריך ללכת למקלט חיצוני או לחדר מדרגות, אז אני הייתי מעדיפה ללכת לבד, ולהיות רגועה שהבעל שם...

אם יש ממד בבית ואתם לא באזור המרכז וצפונה, וגם את מרגישה שהגדולים בוגרים מספיק, והנסיעה לא לשעות - הייתי נוסעת איתו.

אם זה לא המצב ואתם חוששים שיהיה אזעקה באמת אז עדיף שמישהו ישאר. 

לפותחת- בדכ שקיפות זה בדיקה ממש קצרה ולכן כן הייתי מנסה להתגבר על החששות וללכת לבד

אחותי, שהיא בת 17 ואחראית מאוד, תהיה אצלנו מחר

אז אולי כן אפשר להשאיר אותם איתה?

אין לנו ממ"ד, אז זה לצאת לחדר מדרגות

לא גרים בצפון או במרכז (בדרום לא דרומי)

התור במרחק 10 דק' נסיעה מהבית

אז אולי בכ"ז בעלי יכול לבוא איתי?

בחורה בת 17 בעיני זה כמו השגחת מבוגר, אז בכיף הייתי הולכת ביחד איתו

שהיא מצליחה לתפקד במצבי לחץ

מצד שני - עד כמה תרגישי בנוח עם הידיעה שבעלך איתך ולא עם הילדים?

רק מלחשוב על זה נהיה לי חם

אם כי - אני טיפוס דיי לחוץ והיסטרי, קקחי בעירבון מוגבל

לא היתי רגועה

גם אם היא אחראית במצב שהילדים נגיד בחרדה או בלחץ הם צריכים את אבא או אמא בעיני

או שהיתי דוחה את התור וזהו

הטווח זמן בד"כ מאד מצומצם

וגם ככה צריך בד"כ לקבוע זמן מראש

זה לא שיש תורים לעוד כמה ימים...

האמת כרגע ב''ה כן היתי הולכת ןמשאירה איתה

אבל אתמול עם האיום ברקע לא היתי הולכת..

במצב כמו אתמול,

במקום הפותחת הייתי מוותרת על שקיפות

זו בדיקה שאני דווקא כן עושה וכן חשובה לי

אבל במצב של איום קיומי ומתקפה איראנית גדולה - הייתי מוותרת

ויוצאת מנקודת הנחה שכנראה לא יהיה לי תור אחר, אבל מעדיפה לא לצאת

(גם כדי לא להשאיר ילדים, וגם כי אני עצמי לא רוצה לצאת מהבית במצב כזה)

הרחוב היה נראה קצת יותר ריק אבל המרפאה היתה מלאה..

כנראה שאחרי שראו שלא קרה כלום אז כבר לא היו לחוצים🤷‍♀️

לא כולם נלחצים.

שב"ה השקיפות יצאה תקינה (רק צריך לחכות לתוצאות הבדיקת דם)

גם הרופאה הייתה בסדר ב"ה (עניינית כזה)

וב"ה לא הייתה אזעקה והילדים הסתדרו מצוין בבית (הקטן ישן אחרי הלילה הטרוף שהיה)

והם אפילו התחילו לנקות לפסח את מה שתכננו להיום! (כל הזמן פחדנו שהם מנהלים כאן מלחמה משלהם🤭)

אז טוב שיש נקודות אור בכל המצב הזה..

ותודה שהייתם איתי, ותודה ל @השקט הזה שעקבה אחרי השרשורים שלי וזיהתה אותי מהשרשורים הקודמים😉

עשיתי גם את הבדיקת דם היום. מתי מגיעות התוצאות? ויכןל להיות שהשקלול איתם ישנה את התוצאות התקינות של השקיפות עצמה?

לרוב השיכלול נותן תוצאות טובות יותר אבל נראלי שיש פעמים שזה מדליק נורות אדומות.

משמח לשמוע שעבר בטוב!

חושבת 5 ימים, אולי טיפה יותר...

אבל פחות משבועיים

שמתאימה או לא מתאימה

לא רק הסחות דעת

וכמובן, בהרבה אמפטיה וחיזוקים חיוביים

וכשהוא לא מקשיב אז?

יש דרך להציב גבולות בלי עונשים?

עונש היא תגובה שלא קשורה למעשה בעיניי

סיבה ותוצאה זה אחרת מבחינתי

ובמוסף, צריך לדבר על זה כמובן

הסבירו לי שזה בדיוק השלב שהוא מתינוק עובר לילד

במקום פינוקי מתחילים גבולות.

לא בצעקות

לא בעונשים

לרדת לגובה העיניים

ופשוט לדבר בקול סמכותי.

״אצלנו בבית לא מרימים ידיים״

וכו..

יודעת מה את עוברת

עברנו את זה גם עם הגדול ונראה לי שהקטנה שלי מתחילה גם עכשיו..

אומרת לו לא לזרוק משחקים והוא זורק.

אז אחכ הוא צריך לאסוף.

ו..? למה שלא יקרה שוב?

את העיקרון של סיבה ותוצאה

אם הוא לא מרים משחקים שפיזר, קודם כל אומרים פעם  *אחת* ברור, ואם לא אוסף ורוצה משהו אחר( משחק/נשנוש/ועוד) אומרים אי אפשר עד לא תאסוף.

נראה לי שהכי קשה זה לא להיכנע. אבל אחרי כמה פעמים הם מתרגלים וכל התהליך מתקצר.

לגבי הרבצה ושימוש בידיים להחזיק לו אותם ולשחרר רק בתנאי שיפסיק.

הכלל הוא שאין אלימות! אתה יכול לבכות, לדבר, להתעצבן ולצעוק

אבל בלי אלימות ונזק לחפצים.

תזכרי, את תמיד בעמדה מעליו, לא צריכה להיות אופציה שהוא ינהל אותך. ולפני שלמישהי זה נראה תוקפני, זה לא אמור להיות בצעקות איומים ולחץ, רק בהחלטיות, רוגע ועמידה עקשנית על גבולות, בסוף כולם מרוויחים.

אני מדברת מהנסיון ארוך של ילד אפילו בגיל יותר גדול.... 

לא עניין של טווח מיידי

המטרה של האיסוף היא שיבין שלא שווה לזרוק כי הוא עובד בלאסוף

בנוסף, לדבר איתו ולבחון מה מפעיל אותו להתנהגות כזו. יש הרבה טריגרים. זה לא 'סתם'

לפעמים זה באמת רוח שטות. אבל לא סביר שהיא נמשכת כמה ימים

בגלל שזה תהליך ארוך טווח של ללמד ילד התנהגות מקובלת ופחות, קחי אוויר.

זה דורש מאיתנו, ההורים.

זה תקין. זה עוד שלב בהתפתחות.

נשמע שאנחנו עושים הכל נכון.

ועדיין היומיים האחרונים היו איומים.

אני תופסת אותו כשמרביץ ואומרת לו שאני יכולה לעזוב רק אם הוא נרגע ולא ימשיך.

והוא אוסף כל מה שמפזר אם רוצה להתקדם לדבר הבא (אוכל/משחק/יציאה מהבית)

אם אח שלו בוכה בגללו, הוא צריך להתנצל ולהרגיע אותו

ואין לי מושג איך לנסות להבין מה עובר עליו, הוא לא יודע להגיד מה קרה.

ואם אני אומרת לו לדוגמא שלא מרשה לצאת עכשיו למרפסת והוא יוצא, לא מרשה לצאת מהחדר עד שיירגע והוא יוצא, מה התגובה מבחינתכן?

לא רוצה לתת עונשים...

וזה עבר לה.

עד היום אין לי מושג מה עבר עליה... 

אם זה חדש ההתנהגות

זה לא שהוא לא יודע כללים

אלא שכרגע כנראה יש לו איזה צורך רגשי כלשהו

שצף

היתי עוטפת אותו בלי קשר להתנהגות שלילית בזמן אישי בחיבוק ביחס בהתעניינות

נותנת לו.תפקידים של גדולים שירגיש גדול וחשוב ומשמעותי 

לא במזן התנהגות שלילית

רק לשבת לידו ולהציע לו לשחק יחד..לצרף אותו אליך כשאת מנקה או מבשלת ולתת לו תפקידים חשןבים ולפרגן לו

לקרוא לו סיפור לצרף אותו אליך כשאת יוצאת למכולת או כשבעלך יוצא לזרוק זבל

לצאת איתו לזיבוב קצר לקנות לו משהו טעים ולשחק איתו תוך כדי בדרך מחשקי חידות

מה הכוונה אין עם מי לדבר?

לא ממ שמובן לי

ממתי ילד מתנגד ללשחק יחד או לקבל משהו טעים וסיםור וכו

בדר''כ הן צמאים לזה

לא להציע בזמן שעצבני וכו

חשובים לנו

ושאנחנו רואים אותם

למרפסת, והילד יוצא,

מה את עושה?

וזה שהוא משחק להנאתו כשאני אמרתי לא לצאת זה גם חלק מגבולות, להקשיב.

או

ללמד אותו לשתף פעולה איתך, כי את אמא שלו ורוצה בטובתו.

לי חשוב השני ולכן אני אחכה לשיתוף פעולה גם אם הוא משחק להנאתו במרפסת מלוכלכת ואח״כ צריך להחליף לו בגדים, המחיר הזה שווה אח״כ את שיתוף פעולה שלו.

אם קר בחוץ אני לא סומכת על שיקול דעת של ילד בן 3 וכן מצפה שכשאני אומרת לו שעכשיו לא משחקים בחוץ כי קר אז הוא לא ייצא.

אני מאוד משחררת ונותנת להם ברוב המקרים לבחור מה לעשות אבל יש מצבים שאין מקום לבחירה ואז הוא צריך להקשיב לנו גם אם מתחשק לו אחרת.

אם קר אפשר ללבוש מעיל.

זה לא ענין של שליטה אלא צמצום האיסורים ע״י פתרונות אחרים.

זה בסדר לצפות שהוא יקשיב, במבחן המציאות הציפייה הרבה פעמים לא מתממשת, לכן צריך לגבש דרך פעולה, שהכי נכונה בעינייך, לזמנים שילד לא מקשיב.

ואז הילד במרפסת משחק להנאתו...

וכשמסיים בא להודיע לי שהוא מקשיב ונכנס לבית

ילד בגיל הזה צריך תעסוקה כל הזמן

ברור שההורים לא יכולים להיות 'על זה' כל הזמן כי יש עוד אחים ועוד דברים לעשות

אני לא רואה בזה משהו בעייתי. הוא ילד סהכ.

ילדים רוצים לרצות ולשמח את ההורים רוב הזמן, בדברים שהם יכולים. לפעמים החשק לעשות משהו ולהתעסק עולה על הצורך הזה. כדי לא ליצור מעגל התנהגות- תגובה שלילי, אני שומרת את ה- לא לדברים ספציפיים מאוד

תגובה ממש אופיינית ללידה.

אצלי התגובות ללידה מגיעות דווקא אחרי כמה חודשים,כשהתינוק מפסיק להיות "בובה" נחמדה ומתחיל להיות ילד.

כמו שכתבו לעטוף בהרבה אהבה,

כתבת שאתם עושים איתו הרבה דברים- מצויין!

לאט לאט זה ישפיע.

אולי אפשר פחות להתייחס למעשים שלו ,שלא ירגיש שמקבל תשומת לב מה התנהגות שלו.

ואז ירצה לחפש תשומת לב בדרך חיובית ולא שלילית.

לדוג' כתבת שהוא צריך להתנצל לאח שלו, מבחינתו זה שווה להציק לו שוב כי עכשיו יש תשומת לב סביבו, אפשר לתת את התשומת לב דווקא לאח ולהתעלם ממנו,

להגיד לו בחומרה- אצלנו בבית לא מתנהגים ככה.

ולהפסיק להתייחס לנושא,

ואת תרגיעי את  האח ה"פגוע".

בהצלחה! ותנשמי עמוק-זה כל כך אופייני ונורמלי

למה שכתבו כאן על גבולות, אני אוהבת לתת אופציה מה כן, ולא רק מה לא.

בן השלוש וחצי שלנו מאוד שובב ואנרגטי.

אז כשאני רואה שהוא במצב רוח שובב, אני לוקחת אותו, מחבקת, אומרת "אני רואה שיש לך הרבה אנרגיה היום, נכון? יש לך הרבה כוח בידיים שרוצה לצאת החוצה? אז להרביץ אני לא מרשה, אבל אפשר לתופף ביחד חזק על הספה. וואו! איזה חזק אתה.

עכשיו תראה לי איך אתה רץ מהר מהר מהר

קופץ כמו צפרדע וכו' וכו'"

יש לפעמים ההרגשה שלי היא שהוא פשוט לא כל כך יודע איך לנתב את הכוח שלו נכון, אז אני מכווינה אותו.

וזה מגיע גם לצד גבולות.

לי עוזר להציב גבול מתוך מקום יציב, שבו אני מרגישה בטוחה בעצמי. אני אומרת את ברוגע, אבל באסרטיביות.

לדעתי אם ההתנהגות הזו פתאומית, הייתי בודקת מה מציק לו.

בעיני התנהגות לא משתנה בן לילה, ואם זו בדיקת גבולות - זמן פינוק עם אבא היה עוזר...

פעם הבת שלי התנהגה באופן דומה, רבה עם כולם ובכתה והתברר שהיה להדלקת בדרכי השתן.

והבן שלי פעם הציק ונשך והתברר שכאבו לו האוזניים.

בגיל הזה קשה להם לבטא את עצמם, מצד אחד

והתחושות הפיזיות מאוד משפיעות, מצד שני

לכן הייתי בודקת שהוא ישן טוב, אוכל טוב ולא כואב לו ורק אז מנסה את שאר הדברים שכתבו לך כאן

לבדוק דבר ראשון אם זה משהו פיזי

(לקחת לרופא/לתת נובימול/לעבור איתו איבר איבר)

לוודא שאוכל מספיק

לשאול אם היה משהו חריג בגן או משהו שהפחיד אותו

איזה אמא מהממת את שחושבת על הילד שלך!

על דכאון.

וגם, רוצה להוסיף.- בגילאים האלה בהחלט יכולים להיות גם טנטרומים וכו. גם מכות וזריקת חפצים.

זה  גם גיל של מעבר וגילוי רצונות פנימיים, או בדיקת גבולות

אני יודעת שהדעה הרווחת היא שילד שלא מתנהג 'כמו ילד' (מרביץ לאחים, רב איתם, בודק גבולות ועושה מה שאומרים לו שלא) - צריך לבדוק. 

עיצוב:

- לסדר את השולחן כמו קריעת ים סוף, להניח מפות כחולות/מפיות ובאמצע אנשי פליימוביל ולגו

-להניח מתחת לכל צלחת פלייסמנט יפה, זה ממש משדרג

-ללכת לחנות חדפ ולבחור סטים יפים של כלים

משחקים ופעילויות:

- רשימת בינגו, צריך למצוא תוך כדי הקריאה בהגדה מילים מסויימות. מי שלא עוקב, מפספס מילים, ואז לא יכול לנצח... (אפשר שבהכל יש את אותה הרשימה, או שלכל אחד יש שונה)

-חברה שלי מכינה ''עשר המכות''. דם- ג'לי אדום, צפרדע- צפרדע מקיפולי נייר, כינים - קאפקייקס עם סוכריות שוקולד, ערוב- חיות פלסטיק וכו'...

- אחותי המשקיענית עושה מעין חדר בריחה על השולחן, יש מלא רעיונות למשימות ביוטיוב...

- חידות הגיון שהתשובות נמצאות בהגדה 

שנה שעברה קניתי מפה יפה ומפיונים

אבל זהו

הילדים לא מצליחים להשאיר את זה שלם וחבל לי על ההשקעה

לעניין הכלים - יש לי סט יפה עם סכום. מצרפת חדפ יפה עם קישוט בצבע של המפיונים (זהב) וזהו

קערת ליל הסדר אמורה להיות לי גם. אני לא זוכרת איזה אבל חח

וכתבתי שם כמה רעיונות (והיו שם עוד הרבה רעיונות ממש יפים).

אם יש לך כוח, אז תחפשי בכרטיס האישי שלי את השרשור ההוא...

אשרייך שאת מסוגלת לחשוב על זה עכשיו!

ראיתי הרבה רעיונות יפים לגילאים גדולים יותר, אבל בנתיים יש לנו קטנים

אהבתי את הרעיון של עיצוב השולחן כמו קריעת ים סוף והמחשה של עשר המכות 

אם את לא יודעת בוודאות מועד הביוץ. וכך נשמע

ואפשר ללכת אבל אני בכל אופן לא הלכתי לפני שבוע 8, כדי לא להיכנס לחששות האלה

מזל טוב ובשורות טובות

אוקי תודה

מקווה שבאמת יהיה בסדר!!

ביוץ מאוחר זה דבר נפוץ...

אני הגעתי בשבוע 7 לפי המחזור ובפועל זה היה שבוע 4...

הביוץ היה 3 שבועות באיחור...

ביוץ גיל מחשבים שבועיים אחרי תחילת המחזור?

האמת שגם המחזור הזה הגיע מאד מאוחר (שבועיים עיכוב) וגם הוא היה מאד ארוך (10 ימים) ואנחנו שומרים נידה כמובן....

אז להיות רגועה אתם אומרות?

ביוץ הוא שבועיים אחרי המחזור.

ככה מחשבים ברגיל.

אם את אומרת שהמחזור היה 10 ימים

עוד יותר הגיוני שהביוץ היה מאוחר...

תחכי שבועיים ובעזרת ה' יהיה דופק,

ואז הרופא בד"כ משנה את תאריך הווסת לפי הגיל של העובר

מקווה שיהיה בשורות טובותת!

גם אני בתשיעי

ממש נמוך, הגיוני שתרגישי כך,

הרופאה לא דיברה איתך על להעלות את זה? 

והפסיקו את השימוש בו השבוע בגלל מקרה מוות שהיה איתו ל״ע

ובשביל להחליף עירוי אני צריכה להתקשר בזמן שהמרפאה פתוחה ולבקש ואני דוחה את זה ועוד שניה גם ככה התאריך לידה 

חשוב להגיע ללידה עם ברזל תקין.

המון בריאות ולידה קלה🩷

וזה ממש מוקדם לזהות כך הריון.

יודעת שיש כאלו שמצליחות לזהות גם 9 ימים אחרי ביוץ עם בדיקות ייעודיות אבל לרובן זה לא עובד כך.

רק על עצמי להגיד ידעתי שאצלי הטא תמיד היתה גבוהה כשבבדיקה ביתית לא ראו אפילו פס חלש.

מקווה בשבילך לבשורות טובות, זש"ק במהרה

וב"ה הריון תקין.

10 ימים מהביוץ לא היה בכלל צל של פס בשום בדיקה.

בכיף אשתף, אבל בפרטי, מחשש לאאוטינג...

אענה לך בעז"ה במהלך היום...

אשמח גם לשמוע איזה גמח פתחת..

בכיף אשתף, אבל בפרטי, מחשש לאאוטינג...

בפרטי...

נשים באות, מפטפטות איתי, ונוצרות חברויות...

רק עם אחת נהיה לי ממש קשר (לא חיפשתי יותר מזה)

באמת זה נקודה רצינית, תופס לי המוןןן מקום בבית הלא גדול שלי.

בפרטי....

בכיף, בפרטי...

בכיף...

בכיף...

תודה על השיתוף

אשמח גם לשמוע מה הגמ"ח

תודה!

שנשמע בשורות טובות...

זאת תקופה קשה... 

אבל החששות קיימים בגדול...

פתאום הבנתי מה זה חרדה קיומית אמיתית... 

ועכשיו לא

רק על זה תודה לה׳.

לסדר את חיידקי המעיים