פורום הריון ולידה (עמוד 587)

נשמע מלחיץ ולא נעים

הייתי הולכת לרופא נשים/פיזיותרפיסטית רצפת אגן שתסתכל ותראה אם זה תקין ואם יש מה לעשות כדי לשפר את התחושה

בהצלחה♥️

וכל פעם שהולכים לרופא תחדשי אותו,

ככה שתמיד יהיו כמה בקבוקונים בבית.

כן זה התעסקות... אבל אצלנו זה מצרך חובה

(טוב אולי כי אני משתמשת בזה לא רק לעקיצות, הילדים שלי מאוד אלרגיים באופן כללי)

של לה רוש פוזה

אני שמה תמיד, בלי קשר כי לשניהם יש עור רגיש ואטופיק,

אבל אם אני רואה שהם מגרדים אני שמה וזה מרגיע להם

ממש עוזר.

אם אני לא טועה- מתאים גם לתינוקות. אצלנו זה יעיל אחרי שהיתוש עקץ..

מחפשת מה יעיל כדי למנוע עקיצות יתושים בבית (ובחוץ)

חוץ מרשתות בכל הבית..

אליפות. מקל מיידית על הגרד וגם מרפא.

אפשר גם טיפה של שמן לוונדר- זה מצוין!

וגם קלמין- קוינם בקופ"ח. זה נוזל לבן שמרגיע כל מיני גירויים בעור. יעיל מאודץ

הוא רק של 30 אבל, נכון? לא חמישים

מה את אומרת זו הגנה משמעותית מספיק? חשוב לי להגן טוב בגלל נטייה לפיגמנטציה...

מחפשת המלצה לקרם הגנה לשים לבן שלי בן שנה כל בוקר, מה כדאי?

כי חייבת, בהירה ומסוכן לי.

צריכה spf50 ממש קשה למצוא

מחפשת מוצרים על בסיס מים ולא "דל שומן".

מצאתי אופציה טובה אבל ממש יקרה (לדעתי זה מאוד יקר), זה נקרא paula's choice.

אם מישהי מכירה אופציה טובה על בסיס מים אשמח לשמוע.

חפשי בגוגל

יש להם אופציה להחזרה בכל מצב גם אם פתחת את המוצר, השתמשת ואת לא מרוצה

שירות מטורף

לגבי הטבור- נראה לי שכדאי לשאול רופא, זה נשמע כמו מוגלה 

מי מלח באף

אם מקפידים זה ממש עוזר

להפרשות- הייתי שואלת רופא, אנחנו פעם קיבלנו משחה אנטיביוטית 

אבל הוא מאוד רכושני, לא מסכים לחלוק את החלב שלו עם האף😅

ממש שאג עלי😍😂

איך אתן עם הוצאת הגודש

לפעמים זה עמוק קצת

לפעמים קשה ולפעמים רך

אני לא תמיד מצליחה להוציא הכל

שמעתי על משאבת נזלת אבל הרעיון של זה קצת מגעיל אותי

תוהה עד כמה זה סטרילי

(נכון זה הבן שלי ולא אמורה להיגעל מזה, אבל עדיין קשה לי)

פשוט שואבת בעדינות

לא פירטת איזה משחקים

יכולה לומר לך מה עושים אצלנו

בצק

חול קינטי

צבעי ידיים

גואש

טושטושים

צבעים, טושים, צבעי עיפרון

חותמות

זה בגזרת היצירה

משחקים

מכוניות

כדורים

חישוקים

מגנטים

צינורות

קוביות

חיות

כרטיסים וארנקים

בובות ועגלות ואביזרים

קפלות

ערכת רופא

ערכת כלי עבודה

מטפחות

משחקי קופסא

לוטו

פטריות

משושים

צבע צורה כמות

אנחנו גם אוהבים הרבה לשים שירים ולרקוד

לשחק מחבואים ותופסת

זה מה שעולה לי בינתיים

אם יש משהו שלך יש ולי אין אשמח שתכתבי

יש לנו משחק זיכרון שלאחרונה למד וממש אוהב רואה שאת זה לא ציינת

וואו כמה משחקים בטח כייף להם

הוא ילד ראשון ויחיד כרגע אז אנחנו לאט לאט אוספים

נתת לי עוד כיוונים לגבי מה לקנות לו

הרוב כן אבל לאחרונה במקום לקנות אני נמצאת בקבוצת "אמהות לא אוגרות" אזורית בוואטסאפ ושם מוסרים משחקים מעולים ואנחנו לוקחים

נכון, משחק זיכרון

ויש גם לוח מגנטי

איזו רשימה מעולה

מכינה לי רשימה לבת השנה ו7

זה גיל שבו מבחינתם כל העולם שייך להם, וזה דווקא שלב חשוב בחיים של האדם לפני שהוא לומד שיש עוד אנשים סביבו ושיש אלוקים לעולם... זה מחזק את הביטחון העצמי שלו, שבו הוא יצטרך להשתמש בעתיד בע"ה.

(אנחנו עדיין זוכרים כאנקדוטה משפחתית איך אחת הבנות שלי קיבלה ליום ההולדת שלה עגלת בובה, ובן השנתיים דאז כשנשאל של מי העגלה הכריז בלי היסוס: "שלי!")

אפשר ללמד אותו בעדינות שלא ינכס לעצמו חפצים של אחרים, אבל לא לצפות שהוא יפנים את זה עכשיו...

2. רעיונות לתעסוקה קופצנית יותר: בימבה, בובה ועגלה, קפיצה על מזרן, גלגולים על מזרן, שירים וריקודים...

בדיוק בת שנתיים

אמא, לא לשחק בבקבוק/מוצץ/חיתול/תיק/גומיות וכו' שלי.

כל היום צועקת על הגדול שלא יגע לה בדברים או במה שהיא חושבת שקשור אליה באותה שניה😅

2. גם מחכה לרעיונות נוספים🙏

1. ממש שלב טבעי, רק מי שמרגיש שיש לו משלו יכול לתת, עכשיו הוא צריך לוודא שבאמת יש לו מקום וטריטוריה משלו, דווקא לתת אישור לזה ולא להתווכח עם מה שבאמת שלו (לא לחייב לשתף או לתת לשני) יכול להרגיע, ואז בדרכ הם מעצמם נותנים - כי גם להיות מסוגל לתת זה כיף..

אם זה יוצר חיכוכים עם אחרים אז אני אומרת לדוגמא - זה באמת המשחק שלך ואת יכולה אם את רוצה לשחק איתו לבד אבל במקום x כי כאן בשטח הזה כולם משחקים באותם משחקים (אצלי יש תינוקת יותר קטנה שכמובן לא תתן לגדולה לשחק בכלום לבד).  זה מצד אחד נותן אישור ומצד שני היא גם מבינה בלי שאני אומרת שאם היא רוצה להרוויח את ההנאה ממשחק עם אחותה היא צריכה להפוך את המשחק למשותף.

אבל גם מאוד לחזק לו את הבטחון במה ששלו כי זה מה שהוא מחפש להשיג

ואם ירגיש בזה בטוח

פחות יאויים

2. כלי מטבח ומטבח לילדים

עגלה ובובנ ואביסרים -בעיקר אמיתיים

כן גם לבן זה תופס

סירים ומכסים וכפות -אפשר או אמיתיים שלך אם את מרשה או לתת לו משהו ישן  ומיותר- ולבשל בפנים קוביות וקליקסים ולחלק לצלחות או קופסאות..מעסיק מלא

מגנטים ,קוביות למינהן, חיות , אנשים, מכוניות

תחפושות -אביזרי תחפושות,רובים. קסדות..

בימבה ג'וק

לתת לו לשטוף כלי פלסטיק

יצירות פשוטות- מדבקות, טושטושים ,הדבקות ,בצק

פאזלי עץ

אני אוהבת להעביר מיטה או כשהם מטפסים

או כשכבר בגיל מתקשר ומבין עניין

שמתי שהוא הוא יבין איך מטפסים, ואני מרגישה את זה קרוב מאד, אתמול הוא היה שניה מלעשות קפיצת ראש.

הוא מבין עניין, אבל הוא שובב קטן ואוהב לעשות מה שמתחשק לו, למרות שאנחנו מנסים כמה שיותר לשים לו גבולות. 

את החדר

אז הילד ניסה לפתוח, וכשלא הצליח אז שיחק בחדר

יכול להיות גם שהוא יבכה כי הוא ירצה שתפתחו לי, ואז תדעי שהוא קם.

זה משהו ששמעתי אבל לא בהכרח הייתי עושה

אני הבאתי לגדול לישון איתנו במיטת מעבר ורק כשראיתי מה הלוז כשהוא קם שהוא לא נופל, לא מטייל, ומה הדבר הראשון שהוא עושה שהוא קם (מעיר אותנו או מחטט בארונות) רק אז נרגעתי והעברתי לחדר

הוא ממש יבהל הקטנציק, והוא גם יעשה לי סדר יפה בחדר, כנראה שאני לא אמצא חדר אחרי לילה כזה D: 

אין לנו מקום בחדר למיטת מעבר, כנראה שאני אצטרך כמה לילות לישון בסלון :/(כי הוא הכי קרוב לחדר)

אני לא עשיתי את זה עם הבן שלי, אבל גם בכללי אני חרדתית עם הילדים אז חשבתי שאולי אני מגזימה

לק"י

אפילו לישון איתו בחדר כמה לילות.

הגדולים שלנו עברו למיטות רגילות, ובלילה היו בוכים או קוראים לי.

הקטן (בן שנה ותשע) פשוט בא אלי כשהוא מתעורר. והוא גם ילד פעיל ביותר במהלך היום.

מקסימום אם לא בא לו לישון באמצע הלילה פתאום (ב"ה לא קורה הרבה), הוא הולך ומביא ספרים למיטה שלנו.....

זהו אז האופציה שלי זה פשוט לישון בסלון ולראות מה יקרה, בחדר פחות יש אופציה, יכול להיות שזה מה שאני אעשה. בלי עין הרע הוא ילד די ישנוני בלילה,

יכול להיות בגלל שזה יהיה חדש לו בהתחלה אז יהיה לו קשה להתרגל בהתחלה, ואז הוא פשוט ישן בלי לקום לבית . 

כשהדלת פתוחה.

אולי יש גבוהים או כאלה שאי אפשר לטפס עליהם

כדי למנוע מילדים לפתוח אותם. אולי שוה לקנות משהו כזה ולהעביר את הילד חדר בראש יותר שקט.

תעשי חיפוש "נעילת ילדים ארון"

הילד לא סופר אותם, אני כבר לא מתאמצת לסגור

העברתי את קטני למיטת מעבר ביום שעברנו לבית משלנו (עד אז היה ישן במיטת תינוק בחדר שלנו כי גרנו אצל חמותי)

זה היה בגיל 1.7

כדי להקל עליו וללמד אוותו שלא יורדים בלילה מהמיטה אז עדינו את המעבר למיטה אצלנו בחדר למשך שבבוע שבו לימדנו שלא יורדים לבד וכל זה ואז העברנו את המיטה לחדר שלו כשכבר התרגל למיטה

זה עזר גם במעבר למיטה.

לא בטוחה שבילד הבא זה יעבוד 😅 אופי אחר של ילד.

לגבי הארונות- אצלנו כל הארונות שלא רוצים שיגעו בהם (כלי זכוכית לדןגמא) נעולים

הוא מעדכן אותי אם אבא בטעות הוציא אותו בלי נט"י מהמיטה

בת השנה וחצי גם מושיטה ידיים לנטילה כשמתעוררת אבל לא יודעת אם הייתה עושה את הקישור אם הייתה לה יכולת לצאת בעצמה

עם התכנון ללדת לפני שהילדים יוצאים

גם לי יש חלום כזה לקראת החופשה של הבן שלי באוגוסט (הן שנתיים)

זירוז טבעי את תמיד יכולה לנסות

אבל קחי בחשבון שזה טבעי, ולא תמיד עובד

אפשר לעשות רפלקסולוגיה לזירוז

הליכה על חוף הים - על החול ולא בטיילת 🤪

לעלות הרבה מדרגות - גיסתי עלתה וירדה בניין של הרבה קומות כמה פעמים ברצף

אחרי כמה שעות התחילו לה צירים סדירים (לפני כן היו לה צירים אבל לא סדירים רחוקים נעלמו וכו')

הלוואי שיעזור!!!!

אין לי אפשרות להגיע לים.. לא גרה באזור ועם החום בחוץ נראה לי פחות מזמין 🥵 תודה על הרעיונות!

הבוקר נמצא אצלי חלבון בשתן במעקב אצל האחות.. מה זה אומר? היא אמרה לי ליצור קשר עם הרופאה.. 

מישהי יכולה להגיד לי מה זה אומר?

עשיתי 2 בדיקות שתן שמראות שיש חלבון...

חלבון בשתן עלול להעיד על רעלת הריון

בשבוע שלך ככל הנראה ימליצו על זירוז (עורכת: ימליצו על זירוז כמובן בהתאם לרמת החלבון והלחץ דם..)

מתי יש לך תור לרופאת נשים?

עשיתי בדיקות דם ושתן הכל תקין חוץ מהחלבון..

אמרו לי להגיע בשבוע 40 ושכרגע אין צורך בזירוז.. 🤷‍♀️

לעניות דעתי זה בסדר

היה לי גם בעבר חלבון בשתן שהתברר כ 'כלום'

למדוד

קניתי בזמנו במשביר לצרכן

מהממות, אני גם אוהבת.

מוכרים אותן בהרבה חנויות אבל יש להם גם אתר משלהם.

בכל הלידות אני עם ברזלים אחרי ולא נרשמו בעיות

כשניסיתי בלי, הרגשתי שהכל נופל ולא אהבתי את הצורה. 

של @באר מרים😅

אסתכל אחר כך מה הדגם.

מוניקה עם ברזלים, והיו טובות

תודה רבה! 

אני לא מצאתי בפמינה חזיית הנקה עם ברזלים במידה שלי...

אני גם חוששת, כי בעלי באמת מותק

ב''ה סיים שירות ולא במילואים

אני בחרדה מזה באופן כללי (מצב בטחוני פיגועים וגם בנסיעה לטיול שיש לו עם חברים)

הלחץ לגמרי לגמרי מובן

השאלה איך את יכולה להתמודד עם זה

כי קשה לחיות ככה 

פחד הגיוני, גם אם לא נכון רגשית לחוש אותו, שגם לי יש אותו מאז ומתמיד, בלי קשר למלחמות... (ובעלי בכלל ג'ובניק...)

בעבר חברה נתנה לי כל מיני פסוקי חיזוק כאלה לומר כשמחשבות כאלה עולות לי. כבר לא זוכרת אותם כרגע... אבל אפשר בכל פעם שעולות מחשבות רעות כאלה לומר פרק תהלים מזדמן.

ובעיקר לחזק את האמונה שכל מה שהקב"ה יזמן לי הוא לטובתי... (זו הסיבה שאני די בטוחה שלא יקרה לבעלי כלום, כי אני פשוט לא אעמוד בזה🙈 אבל כמובן, זו לא מחשבה נכונה...)

לפותחת- בהתחשב בתקופה פחד לגיטימי כמובן ❤️ מה שבכללי עוזר לפחדים זה לא להילחם איתם כשהם עולים כי אז הם נוטים להתנפח- הסחות דעת, המוח שלנו מסוגל לחשוב רק מחשבה אחת, זה לגייס כוחות אמנם- להבין שהעיסוק בפחד כשהוא תוקף אותי ואני בעמדת נחיתות מולו מזיק לי ומגביר אותו (באופן טבעי כשאנחנו חושבים על נושא מסויים לאט לאט יש לנו יותר חומר למחשבה ולא פחות) - אז נטו להסיח את הדעת בדברים לא קשורים. אפילו לא לתת לו טיעונים כנגד של ביטחון בהשם. אפשר למלמל פרק תהילים כמובן תמיד טוב.

כשאת במצב רוח טוב בעמדה של כח,לחזק אז את הביטחון בהשם (שער הביטחון בחובת הלבבות הכי יעיל בעולם).

אם בכל אופן כלום לא מועיל אז אפשר להתקרב לפחד (רק כשאנחנו בזמן של חוזק נפשי כשאנחנו מנהלים את הסיטואציה ולא הוא) לפתוח אותו ולהרגיע אותו  גם עם הכלים של ביטחון בהשם .

שלפעמים נכנס בנו איזה פחד ממשהו רע שעלול לקרות וזה בעצם מהות הניסיון.

וכאשר את מצליחה להטות את המחשבה (וזו עבודה!) לכיוון חיובי ולהאמין שיהיה טוב ושבעלך יחיה איתך ע 120 באושר ועושר, ושלא יארע שום רע-

בכוח המחשבה הזו והמאמץ הזה- את מבטלת את הגזירה אם היתה כזו!!

ובנימה אישית- כולנו חווים קצת חוסר יציבות בתקופה הזו, אז מאחלת לך שבעלך תמיד יהיה האיש הכי מיוחד בשבילך

ושתזכו להמון המון שנים יפות ביחד🙏

זה חרדה משתקת אצלי

גם לפני המלחמה היתה בסיטואציות מסוימות וסביב פיגועים וכו

אבל אז יכלתי להדחיק קצת ולהכניס בפרופורציות וכו

ועכשיו..בדיוק במצבך לקראת המערכה בצפון אני משותקת מפחד בגלל זה

לא מצליחה להרגיש 'אמונה מרגיעה אותי

כי כן הכל בהשגחה פרטית

אבל מי אמר לי מה ההשגחה מתכננת עבורי?

גם לחברה שלי שהתאלמנה היה השגחה פרטית שזה מה שהיה בה

ולא

אני לא רוצה להתמודד עם זה בשום אופן ולא לצמוח מזה ולא לגלות שאני חזקה

לא לא לא

פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה

אסל איך לא לחשוב על זה עם בעל בחזית במלחמה מפחידה כל כך וארוכה כל כך

באמת שאצלי מרגישה שזה בקיצוני יותר הפחד

לא יודעת

אני מתפללת שיקרה נס ושיסכים להיות בתפקיד אחר פחות בפרונט

הלוואי

גם ככה הלבד קשה

אז יחד עם החרדה

אוף

סליחה שאין לי תשובות

אני פשוט מבינה אותך מאוד

מהצד היה נראה שכולן איכשהו מסתדרות עם זה סביר

אמר לו "אני בטוח לא אמות, אני לא מהטובים האלה, אמרתי לאשתי שתהיה רגועה"

אחיין שלי לוחם סיירת אמר לי שהצוות שלו החליט שכל יום כל אחד עושה עברה קטנה, בנוהל🤭

כי את הטובים לוקחים...

בעלי היקר התנדב למילואים וממש אמרתי לו שעל מי שמתנדב למילואים בסוף נהרג

פחדתי מאוד מאוד

בסוף משתדלת לחזק את עצמי בזה שהכל מדויק ומכוון

הקב"ה מוליך אותנו בצורה מדויקת מתוך אהבה 

30 שעות בחדר לידה

ויממה קודם במחלקה

במחלקה היה אוכל לגמרי סביר של בית חולים (במחלקת הריון בסיכון חילקו את מה שמחלקים במחלקת יולדות ככה שהאוכל לגמרי אכיל)

בחדר לידה חילקו אוכל של הבית חולים, האוכל הרגיל שהיה מבחיל עבורי

ולכן לא אכלתי

כן הבאתי חטיפים מהבית 

הייתי עסוקה בלסבול.

זירוז שהתחיל באחת בצהרים עד ארבע למחרת.

באמת ישר אחרי שהילד יצא נזכרתי כמה אני מורעבת ובלעתי אוכל בכמויות ובמהירות מרוב רעב חח

גם הייתי מאושפזת לילה לפני אז בכלל יצא איזה יומיים בלי בקושי אוכל. 

בעלך מספיק בוגר בשביל לקפוץ לקנות לעצמו במכונות אוטומטיות או בחנות כלשהי אוכל. 

יפה שאלה הדאגות שלך

תמיד אפשר לשים בתיק הכנה ללידה כמה חטיפים, ואוכל סגור שלא דורש קירור או חימום.

בחדר לידה עם זירוזים...

במחלקת נשים/ טרום לידה - יש אוכל של הבי"ח

בחדר לידה - לפני האפידורל אכלתי אוכל שקנינו/ קיבלנו מראש שיהיה יותר מפנק בשבת, אחרי האפידורל לא אוכלים אבל למזלי הרב דאגנו מראש לשתיה מתוקה וזה ממש עזר לי. בעלי המשיך לאכול את האוכל שקנינו מראש.

לדעתי אם יש סיכוי שתגיעו לשבת, שווה לקנות אוכל כבר בשישי. מקררים יש די חופשי לפחות בביח שאני הייתי בו.

אני מניחה שאם הייתי מבקשת אוכל לפני האפידורל המיילדות היו מנסות לדאוג לזה, אבל אני לא באמת יודעת מה היה אילו...

טיפים לזירוז - לדעת שהכל מאוד בלתי צפוי ואין לך מושג אם זה יקח שבוע או עשר דקות. לבוא בנחת, בתסריט חיובי. לי כאמור הייתה לידה ארוכה נצח ועדיין הייתה לי חוויה ממש חיובית וטובה ברוך ה'. לחשוב על היתרונות - את יודעת מראש שאת הולכת ללדת, זה לא בהפתעה לגמרי, אם יש ילדים בבית תוכלי לדאוג להם לסידור מראש... אין את החשש מה יהיה אם פתאום יתפסו אותי צירים/ ירידת מים... יש משהו יותר רגוע ומרגיע להיות מלווה כל הלידה בצוות רפואי מא' - ת'.

וזה בדכ ארוך, תעשי מה שנעים וטוב לך. שימי מוזיקה כל עוד זה לא שבת (וגם זה מניחה שיש פסיקות שיתירו אם זה צורך היולדת אבל אין לי מושג, אני אישית לא שמעתי) תקיפי את עצמך באנשים שנעימים לך, מי שמלחיץ אותך לא לספר לו שהלכתם ללדת. להביא לעצמך תעסוקה, ספרים, סריגה וכדו', לא תמיד הצירים מתחילים מוקדם כמיוחל להיות בזרימה לגבי אפידורל. לפעמים מותשים מימים של זירוז, לפעמים צירי זירוז כואבים יותר מהרגיל, להיות סבלנית וחומלת כלפי עצמך ולזכור שכל בדיוק התינוק שלך צריך להגיע לעולם ❤️

לק"י

יש מקומות שיש.

יש גם אנשים שדואגים לחלק אוכל בשבתות. שווה בירור.

שמחלקות ביום שישי אוכל... זה ממש נחמד ושידרג לנו את השבת

לגבי פלטות, מיחמים - אני חושבת שלכל בית חולים יש רב, אפשר לשאול אותו. מניחה שרוב בתי החולים יש. חלקם גם ממש יש בית חבד עם סעודות... ובעלך יכול לבוא לקחת גם בשבילך, אצלנו הם היו ממש נחמדים ומתוקים! 

באופן כלל אם את מתכוננת לזירוז, תדעי שזה ממש לא חייב להיות ארוך.

אם מתחילים בבלון אז יש 12 שעות ואז שמים אותך במחלקת נשים ויש ארוחות כמו כל אשפוז.

אם פיטוצין אז בחדר לידה כבר, ולא אמור להיות ארוך יותר מלידה רגילה. אצלי לקח כמה שעות מתחילת הפיטוצין עד הלידה, פעמיים..

באופן כללי הייתי מתארגנת כמו לידה רגילה, דואגת לנשנושים בתיק. ואם יש צורך קונים אוכל מהקפיטריה בבית חולים.

בהצלחה גדולה

במחלקת נשים בתור לזירוז היה אוכל של הבית חולים, לא של מחלקת יולדות אז היה פחות שווה

בחדר לידה הייתי 5 משמרות שלמות בזירוז , רוב המיילדות לא אחזו ככ וגם היה לנו הרבה אוגל שכל פעם בעלי או אמא שלי קנו למטה, רק פעם אחת הביאו לנו משו של כל הבית חולים ולא היה לי ככ תיאבון

חדר כושר או בריכה

ללמוד איזה קורס מענין משהו חדש

לעשות משהו שתכננת הרבה זמן (רשיון לייזר בעינים וכו)

לראות איזה סדרה טובה

להשקיע בבית ובילדים

עוקבת

לק"י

* לאפות ולבשל עם הילדים.

* לסדר את חומרי היצירה ולעשות יצירות (עם הילדים ובלעדיהם).

* לגדל כל מיני דברים בעציצים בבית או בגינה.

אני רוצה עכשיו דברים בשבילי

תודה!

לק"י

מוסיפה עוד רעיונות:

* ים

* להפגש עם חברות/ אחיות/ בנות דודות

* יום קניות בכיף

כל כך הרבה חופשים הכנתי רשימות של הספקים ובסוף הכל לפח חח

כן חשוב שיש יעדים אבל בקטע רגוע 

- מקרמה יפה (או כל קישוט אחר לבית)

- פילאטיס

- טיפוח עצמי (מסכות לפנים, ספורט מחטב וכו'.)

סדנת תכשיטנות האמת

וגם לנסוע יום אחד להורים שלי לבד

כותבת לפי מה שאני אוהבת

*לקום מוקדם ולעשות הליכה

*להפגש עם חברות

*לקנות ספרים שמזמן רצית ולמצוא זמן לקרוא בנחת

*לצאת לטבע כמה שיותר: ים, גינה או כל מקום שקרוב

*להפטר מחפצים בעיקר לסנן בארון בגדים להגיע למלתחה שכיף לפתוח את הארון

*עוד משהו שחשבתי עליו זה לקחת את נושא הבריאות כפרויקט - להכין לעצמך דברים שבשגרה אין זמן להשקיע בהם: שייקים/ מיץ סחוט בבוקר, קרקרים או גרנולה בעבודת יד, כל מיני סלטי  מושקעים וטעימים

אבל יש מצב שהלחץ שאת מרגישה זה התרחבות של הרחם? ככה אצלי לפחות זה מתבטא....

לא יודעת אם יש הרגשה מסויימת בקיצור צוואר 

אז ה' ישמור לא רוצה אפילו להגיד..

ממש לחץ כמו לפני לידה, ויש לי ניסיון בלידות, לאו דווקא בקטע הטוב 

עד שתראי רופאת נשים שתמדוד את אורך הצוואר.

אם ההריון הזה חשוב לך- כמה ימים של אוטרוגסטן לא יזיקו לו

במחשבה שניה, אם באמת צוואר הרחם מתקצר עכשיו- מעט מאד סיכויים שהפרוגסטרון יצליח להשפיע

בסיכום כללי- הייתי הולכת על זה

ולו בשביל שלא יקרה משהו ותחשבי ''למה הזנחתי''

לא רואה סיכון בכמה גרמים ''מיותרים'' של פרוגסטרון

וכמובן- במקביל לפנות לרפואת נשים

במיוחד שאת אומרת שאת מכירה את התחושות...

בהצלחה וחיבוק מרחוק

רפואת נשים

ככה גם תדעי אם התחושה הזאת היא באמת התקצרות הצוואר או פשוט התרחבות של האזור 

עדיף להיבדק

למרות שמהנסיון שלי האטרוגסטן לא מזיז אצלי כמעט.עדיין הייתי רוצה להיבדק לידע שלי - כדי לדעת מה באמת האורך ולא לדמיין קיצור.. 

זו תחושה שיש לי הרבה זמן

ועדיין אני בטוחה שזה מדי פעם מתקצר

איך אנחנו נהיה בטוחות חחחח?

סביר להניח שאם לא ראה איבר זכרי בשבוע 15, זה באמת נשמע בת

אבל אולי גם התנוחה העברית פחות איפשרה לראות..

בקיצור - חכי לתשובה ודאית שבוע הבא 

בשבוע 15 הייתי אצל הרופאה והיא ניסתה לזהות ולא הצליחה כי העובר לא נתן לנו. וגם בשקיפות לא ראינו, בחור צנוע

אולי @YaelL תדע להגיד

אז ייקח זמן עד שיהיו קישורים...

תמיד אפשר ללכת לצפות בקולנוע

לא ידעתי שיצא רק היום

לא הבנתי למה קופץ לי מלא פרסומות על זה חח קטעים ממש

לקלנוע פחות שייך מבחינתי אז נחכה לקישור או משהו..

אז מחכה לקישורים (אף שזה לא בדיוק חוקי )

רק קחי בחשבון שבהתחלה יש צילומים פחות איכותיים של הסרט, ורק בהמשך מגיעים הצילומים האיכותיים.

והפרסומות שקפצו כל הזמן זה כדי שתלכי לצפות בזה בקולנוע

כלומר, האם יש משמעות לבעלות על נכס שאינו פיזי.

בנוסף לזה, יש כל מיני הלכות של יאוש, ויש מושג שנקרא 'זוטו של ים' (מציאה שנמצאה על שפת הים שייכת למוצא כי וודאי הבעלים התייאש מראש) שגם עליהן מסתמכים אלו שמתירים.

יש כמובן גם דעות שאוסרות, אבל לא מצד גזל וכדומה, אלא רק מצד התיישרות לחוק הנהוג.

לאתר..  מה שלא חוקי הוא גם אסור, לא?

צריך לעיין בזה ולשאול 

פעם בדקתי את הנושא מבחינת ההלכה,

וכתבתי את הסיבות לכך שרוב הדעות מתירות מצד ההלכה.

באתר של דיסני+.

מנוי חודשי עולה בסביבות 30-40 ש''ח, אפשר לעשות מנוי לחודש ומיד לבטל, רק בשביל לראות את הסרט שאת רוצה.

ככה את מרוויחה צפיה חוקית וכשרה למהדרין (בתלות בתוכן הסרט, כמובן), וגם באיכות טובה, במחיר סביר לחלוטין.

אני מניחה שסרט שיצא הרגע לקולנוע לא עולה לשם מיד. אין לי מושג כמה זמן זה לוקח. 

אפשר לקנות (ואז זה תמיד זמין לצפיה) או לשכור.

יכול להיות שהסטרימינג של אמזון יותר איכותי.

אנסה להסתכל באמזון

יש בדיקה פנימית

תשאול

והמלצה לתרגילים

זה מה שהיה אצלי

הבן שלי היה בערך בן חודשיים, ישן בזמן הזה 

שלי גם חודשיים, מקווה שילך טוב...

את זוכרת כמה זמן לקח בערך?

בהנחה שהמכשיר שלך מסוג אנדרואיד.

כנסי לחייגן.

ללחוץ על תפריט ההגדרות (3 נקודות,  למעלה, בצד ימין או שמאל).

בתפריט שנפתח לחפש ולבחור ב - התראות וצלילים

אצלי זה באנגלית, call alert and ringtone

ואז בתפריט הבא, לוודא שכפתור הפעלת צלילים מופעל

אצלי באנגלית play sound for keypad taps

לא הצלחתי

זה שיומי רדמי