לא רוצה לנצלש..
אנחנו משפצים ויש לנו אופציה להפריד את השירותים ומקלחת אן לא (יש גם יחידת הורים עם שירותים ומקלחת)
החסרונות של הפרדה: הדירה לא גדולה וזה לוקח יותר שטח להפריד, וגם יגרור עלות כלשהי של דלת וריצוף נוספים (נגיד גג 10000 שקל)
היתרונות ברורים..
כמה זה קריטי, נשים שיש להן ילדים גדולים יותר? זה אומר שכל הזמן יכנסו ליחידת הורים שלנו? אם הייתן באות לקנות או לשכור בית כזה, מה הייתן מעדיפות? עד כמה זה היה חיסרון בעיניכן?
קראתי בלי נשימה. אני לא נרגעת...
סיפור מזעזע.
קשה לקריאה
גם מתנה להורים שלי וגם לחברה
פשוט ספר שלא יוצא מהראש, מטלטל וסוחף
לחשוב שזה סיפור אמיתי..
ממליצה לכל אחת
בנוסף, אם לא קראת יש פרק נוסף של מאחורי הקלעים שלא נכנס לספר באתר של בין הזמנים
ממליצה בחום, ולא אין לי אחוזים אצלה 
וגם ב"ה לא חוויתי או מכירה מישהו מהקרובים שלי שחווה כזה דבר אבל היה לי מרתק ועוצר נשימה לקרוא ונתן לי המון נקודות הסתכלות חדשות
אגב, שכנעתי את בעלי לקרוא את זה הספר הזה (וגם את ראויה שהמלצתע) וזה היה אחד הקשים לשכנע ואח"כ הוא לא הפסיק להודות לי
אין כמו לנתח ספר ולכאוב יחד עם בעלך..
אם התחברת להכל סיפור של פיקסלים
סופרת חרדית ומיועד לציבור חרדי
ומדבר על פגיעה מינית
ספר עוצמתי ביותר
השאר לקנות ספר
תכתבי בגוגל ראויה כבר תראי איפה אפשר לקנות
ציפצופיתאחרונהחפשי בגוגל 'ראויה' יש שם לדעתי פרק ראשון חינם
אויש חח עכשיו רואה את התגובה של ברונזה
ניסיתי לשכנע את עצמי להפסיק ולא הצלחתי.
אוף!
לא יכולה לחשוב שיש נשים שעוברות כזה התעללות.
ועזבו את האלימות הפיזית, יותר הפריע לי ההקטנה והזלזול.
קראתי בהמשכים באתר בין הזמנים.
וגם ממליצה על הספר ראויה, אותו סגנון. מאוד מטלטל.
אותו אגב יותר נהניתי לקרוא.
באמת יש לי תאומה
אולי זאת את ?
רק בגלל זה אני רוצה שיהיו לי ילדים תאומים
פיצי בן כמעט 7 חודשים חולה ומקיא הרבה
לכן הוא יונק פחות
אם תמיד הוא יונק 2 צדדים, עכשיו הוא יונק רק צד אחד בכל ארוחה.
האם זה יכול לגרום שתהיה ירידה בחלב? או שיום יומיים לא ממש ישנו?
תודה
רפואה שלמה!
בדיוק הלך לישון לילה בלי לינוק בכלל
בא לי לבכות…
מקווה שיקום בקרוב
בעז"ה זה יסתדר
את גם יכולה לשאוב אם בא לך
המשפחה של בעלי יודעת לפגוע בלי סוף.. זה יכול להיות בקטנה וזה יכול להיות דברים גדולים יותר
ואני נפגעת
יש מצב שאני גם רגישה יתר על המידה
אבל למשל מעכשיו מדברים על החגים ומודיעים שאנחנו צריכים למצוא לעצמנו מקום אחר כי אין אפשרות שנגיע
אני נפגעת מזה.
הם אומרים את זה בצורה פוגעת ואני יכולה גם לבכות
ובעלי מתעצבן עליי תמיד וטוען שאני מדי פגיעה
ולא עולות לי עוד דוגמאות אבל ההתנהגות שלהם באמת מוגזמת לפעמים
והוא תמיד יצדיק אותם לא משנה מה!!!
איבדתי את זה פחות או יותר עליו הרב שלו הסביר לו מה המצב והוא התחיל להיות יותר כזה בעדי
אבל בתכלס זה קורה עם ילדים מרצים , יש בהם צורך מולד לרצות את המשפחה שלהם… זה מה שחוויתי
חיבוק לא פשוט!
בעלי הוא ילד מרצה
וזה קשוח!!!!!!
כבר לא יכולה לשאת את זה כי הכל נופל עלי
הוא הרגע צרח עלי בטלפון כי בכיתי לו שאפילו עכשיו המשפחה שלו לא רוצים אותנו ומה הסיפור שלהם
שמתקשרים שלושה חודשים קודם ראש השנה לדבר על החג
די אין לי כוחות לזה יותר זו התנהגות הזויה!
ואנחנו נשואים קרוב לעשור ב"ה, זה לא משהו חדש.. אבל זה כבר הופך לבלתי נסבל
ברמה שאני מרגישה שהוא מסוגל לדרוך עלי העיקר שחלילה האחיות הקדושות שלו לא יפגעו, או אמא שלו
כנראה נקודה מאוד כואבת אצלו . כנראה שהוא אף פעם לא קיבל את האישור הזה מהם .. ואת מזהה את כל מה שלא טוב בהם ומה שמפריע לך בהם וזה עוד יותר כואב לו כי להכחיש כנראה מה שהגן עליו אבל עכשו הוא במקום רגיש - בן אדם שצורח זה בן אדם פגוע . זה לא קל להתמודד עם המציאות הזאת . לא כי את לא בסדר כי המציאות לפעמים נותנת סטירה לא נעימה ואין לו איך לברוח
וזה לא סבבה שהוא צורח עלייך ולא סבבה שאין מקום לרגשות שלך כנראה שהפצע שלו גדול … שוב לא מצדיקה אלא מבינה אותך
אם יש דמות שמוסכמת על שניכם הייתי פונה
ונבונה
אבל הרבה פעמים הוא זורק לי שאני מגזימה ולמה אני לא מחליקה דברים
או עושה פרצוף משועמם אם מדברת על פגיעה כלשהי
ואת חמותי אני ממש מכבדת והוא יודע את זה
וחמותי מעריכה אותי מאוד על הכנות שלי שאני יכולה להתקשר לומר לה שנפגעתי וזה לא בסדר וכו'
אבל יש לה בנות ששולטות בה וזה קשוח נורא כל פעם מחדש שהיא מנוהלת על ידן
וכן אני טיפוס שמוציאה את כל מה שיושב בלב והוא ממש מתבאס שאני גם אומרת לו את כל מה שחושבת
ולפעמים גם בלי טקאט אבל המסקנה שלי מהעניין היא שהוא פשוט לא יודע להכיל את הכאב שלי
ותמיד מגונן עליהם קודם וזה מה שכואב לי ומעצים את הפגיעה.
נראה לי את מחפשת ממנו את הבטחון הזה שהוא לצידך והוא מפספס את זה
אני חושבת שאת צריכה לדבר איתו להגיד לו מה *את* מרגישה ומה את צריכה ממנו
כי לשנות אותך הוא לא ישנה, לא יעזור להאשים אותך ברגישות יתר זה מה שאת מרגישה . אם כנראה היה מבין ורואה ת הכאב שלך יותר - כנראה היית פחות מחפשת הצדקה למה שאת מרגישה ופחות מעלה את הכאב הזה בפניו
אם הוא מוכן ללכת לטיפול זוגי אני חושבת שזה מצוין בנושא הזה זה ממש עזר לי ולבעלי לצאת מהמשבר הזה כי פשוט רתחתי
אם הוא /את לא בקטע תנסי לדבר איתו באמת שיחה מלב אל לב
אני יכולה לספר על עצמי שעשיתי הרבה עבודה ב'לא להיפגע' ולהבין שזה הם, וזה שלהם.
וגם בעלי היה מגן עליהם בהתחלה, ולימדתי אותו שאני מצפה ממנו שיקשיב לי, יכיל אותי ויהיה איתי בקושי, לא שיסכים איתי.
אני מבינה שזאת המשפחה שלו. לאט לאט הוא גם התקרב לעמדה שלי יותר.
אני מאוד מכבדת את חמותי, אבל וואלה, זה קשה ממש. מעדיפה לשמור מרחק ולא להגיע יותר מדי. אני חושבת שהריחוק יותר טוב לנו ככמשפחה וכזוג, ושומר עלי
מזדהה מאוד עם המקרה, רק שאני פה כמו בעלך...
אין לך מושג כמה זה שורף בנשמה לראות את אשתי/בעלי לא סובל את המשפחה שלי!!
כל כך קשה לשמוע משפטים קשים על אמא שלך, או אחותך, יותר פוגע אפילו מלדבר עליי ביקורת.
מבטיחה לך שהוא מודע לזה שאחיות שלו לא מאה. .בטוחה שהוא יודע טוב מאוד כמה שהן בעייתיות. אבל מכאן ועד לשמוע ביקורת מאשתך עליהן זה ממש קשה. אני לא אומרת שתספגי בשקט, רק תביני גם את המקום שלו.
את צריכה קודם כל לנתק מגע. אם אמרו - תמצאו לכם מקום לראש השנה. אל תקחי את זה שדיברו אלייך, אלא תני לבעלך לנהל את השיח איתם. אם הן מדברות ככה לבעלך זה אח שלהן, זה משהו אחר. ולפעמים אחים מדברים לא יפה אחד לשני, אבל סולחים ומכילים. אבל אם דיברו *אלייך*, שאת גיסה, זה אחרת וההתנסחות הזאת לא מקובלת. אצלנו בדברים שצריך לתאם הגעה, או כל דבר אחר, אני מתנהלת מול המשפחה שלי ובעלי מול המשפחה שלו, ואז אם עשו משהו לא יפה, אני לא לוקחת את זה על עצמי, אלא זה שלו מול אחיות שלו, ואחים לא תמיד נחמדים , לא לוקחת קשה.
דבר שני, כמה שפחות לתת ביקורת על המשפחה שלו, תסכימי איתי שיש דברים שלא חייבים להגיד. ויש דברים שזה בסיסי כי לא מכבדים אותך. אם יש לך מקום אחר לפרוק, כמו למשל לחברה אחת טובה, או אחות אחת טובה , או מטפלת, זה יוריד ממנו וככה פחות פיצוצים ביניכם.
בסוף, אם באמת דיברו אלייך לא יפה, תעשי חושבים אם אפשר להחליק, ולהבין שהגיסה הזאת בעייתית , ולא לקחת את זה אלייך, אלא להבין שזה שלה ההתנהגות ההזויה הזאת, או שזה מאוד פוגע ואי אפשר להעביר הלאה אז כן תגידי לבעלך שיגונן עלייך. אבל לא על כל דבר, כי הוא לא יכול להכיל כל כך הרבה תלונות, בסוף זה המשפחה שלו וזה פוגע גם בו.
שבוע שעבר אמרה משו כמו :"***(השם שלי) תוסיף עוד כמה שקלים כדי שזה יהיה בצבע שהיא אוהבת"
מה הקשרררר מהההה מהה
ואי
לפי איך שהם מתנהגים אליך, אם הוא רק יעז להגיד משהו הם יפגעו בו. השאלה שלי - לו זה לא מפריע?
זה שאומר שאת פגיעה, שוב, כנראה גדל באווירה הזו שמי שנפגע=רגיש מדי.
אני חושבת כמוך שההתנהגות שלהם לא יפה וגם לא מצדיקה את בעלך,
מה כן?
לעמוד ע"כ שזה מפריע לך ואת לא רוצה לה שיך לחוות את זה, ז"א להוריד תדירות מפגשים.
את יכולה להגיד שלהרבה אנשים הסגנון דיבור הזה מציק ואת לא יחידה בכלל ולהיות רגועה ובטוחה בזה, בד"כ אחרי תקופה זה אמור לעזור.
העניין הוא לא להתווכח על זה, מצד אחד לעמוד על שלך מצד שני לעשות את זה בצורה רגועה ומכבדת.
המון בהצלחה!
בהתחלה היינו מבקרים המון ובאים לשבתות המון
ואז התחיל להיות לא נחמד, אז במקום לריב עם המשפחה שלו או איתו
פשוט החלטתי שצריך להיות יותר בבית, שבתות יותר בבית
ובאמת זה עשה הרבה
הם פתאום נחמדים גם כי הנוכחות שלנו כבר לא מובנת מאליה, ואולי הבינו שנפגעתי והם לא רוצים "לאבד" את הנוכחות של האח והאחיינים/נכדים שלהם
אבל בכל מקרה עשה טוב
גם האמת אין כ"כ ממה..
חמותי יש לה דיבורים לא מהעולם הזה ואין מה לנסות להתווכח איתה בכלל.
יש הרבה סטיגמות, הוא לא יגיד נשהו כמו זה לא נכון או לא נכון בהכרח או משהו כזה.
אבל איזה משהו ספציפי שיגידו עלי.
נגיד הם לא יגידו את פועלת לא נכון עם הילדים, אלא היא תיקח את הילדים ותנסה "לחנך" בדרך שלה, בעלי לא יעשה כלום, אם אני רוצה אני פשוט אקח אותם ולא אתן לה לעשות להם סדרת חינוך.
נגיד פעם הבת שלי הייתה בטיפול אצל קלינאית תקשורת והקלינאית אמרה בפירוש לא לעשות דברים מסויימים, וגם מה שכן לעשות אז רק ההורים עושים ולא מישהו אחר,
וחמותי החליטה שהיא הכי מבינה איך צריך לעבוד איתה, וממש התעצבנתי שבעלי לא אומר לה כלום, בסוף הילדה מעצמה לא דיברה איתה איזה שנה עד שחמותי הפסיקה עם זה, אבל בעלי בחיים לא יגיד לה כלום.
יותר מזה, אם אני מבקשת משהו שלא תכננו להביא לנו (חימום בחדר למשל) אז הוא כועס עלי. הוא לא יגיד לי שזה לא בסדר לבקש, הוא פשוט יהיה עצבן הרבה זמן...
האמת אני הייתי שמחה אם היה יוצא לא להגיע, אצלי הבעיה שכן צריך להגיע גם כשלא בא לי..
האם המשפחה שלו מתכוונים לפגוע, או שבשפה שלהם זה לא פוגע? אם הם לא מתכוונים לפגוע, אולי באמת כדאי לנסות להיפגע מהם פחות (ובאופן כללי לתקשר איתם פחות).
אני לא יודעת אם את רגישה מדי, אולי את רגישה בסדר והם המחוספסים, אבל זה לא משנה זאת השפה שלהם, ואולי הם יוכלו לנסות להיות יותר מעודנים אבל תמיד יצא להם החספוס בסוף כי ככה הם רגילים.
נגיד אצלנו זה יושב על גזענות, אז חמותי יכולה להגיד שוחחתי עם אבא שלך והוא אמר כמה דברים חכמים.. (במין התפעלות לא טבעית כזאת) כאילו זה בניואנסים שהיא בעצם אמרה לא ציפיתי שאדם פשוט כמו אבא שלך ידע לומר דברים חכמים...
או נגיד שהיא שואלת את הילדים אם הם מרגישים בסדר עם צבע העור שלהם.. כל מיני דברים הזויים..
אני בוחרת לא להיפגע כי אני מבינה שזה דפקה שלה שנובעת מחיים מבועה והיא לא מתכוונת לפגוע.
בטח לא מצפה שבעלי יעיר לה כמה הדברים שהיא אומרת מטומטמים.
נגיד אם את נפגעת מהניסוח שבו הודיעו שאתם לא יכולים להגיע לחגים, אז אפשר להתרגל שמסרים כאלו יגיעו דרך בעלך והוא ינסח את זה בצורה נעימה יותר וככה לא תשמעי את הניסוח הפוגע.
הוא תמיד יצדיק אותם לא משנה מה, זה נכון.. מוכר ממש.
אולי אם לא תצפי ממנו למשהו אחר, תהיי מתוסכלת פחות.
ולבכות זה טוב ומשחרר ובריא 🤗
אף פעם לא.
בעיניו הם שלימות היקום.
בשנה האחרונה עשיתי עם עצמי שינוי
ואנחנו לא נשואים דקה או שתיים
שנים סחבתי את זה והתעצבנתי כל פעם מחדש, גם עליו שהוא לא אומר שום דבר.
עד שבסיטואציה באמת לא הגיונית שהייתי בה
שגיסתי דיברה אלי ואל הבת שלי בצורה שבחיים שלכם לא שמעתם.
פתחתי עליה חזרה, לא בצעקות, פשוט בגב זקוף הבהרתי את דעתי בעניין
רוב המשפחה היתה בסביבה (זה היה בחגיגת יום הולדת לחמותי), כמובן שאף אחד לא טרח להגיד לה לסתום את הפה שהיא ככה פוגעת בי ובבת שלי, שתקו.
אז הרשתי לעצמי לדבר אליה וגם אליהם
הבהרתי שזה לא מקובל עלי
ולא ידברו אלי ככה
ואני מצפה להתנהגות קצת יותר מכבדת מבני אנוש
אמרתי הרבה דברים
בהתחלה הייתי גאה בעצמי
אח"כ רציתי לקבור את עצמי מבושה
בעלי עודד
והתוצאה, מאז דממה
מדברים, אבל יפה ומכבד
נראה לי הם עדיין בהלם חחח
היה לי גם משהו דומה אצל חמותי
גיסתי שלא הפסיקה לרדת עליי ולהגיד ביקורת על שטויות, ביקורת מומצאת
תמיד ספגתי חייגתי במבוכה הנהנתי
אף אחד שם לא חשב להשתיק אותה
עד שפעם אחת התפוצצתי, כמו שאת מתארת בצורה מכבדת אבל הכי ברורה שיש
מאז - היא שותקת. גם השאר, מבינים שיש לי ביטחון, שיודעת לעמוד על שלי. שיודעת לדרוש את שלי
אחת שיודעת לקבל את הכבוד שמגיע לי כבן אדם
אני הכי בעולם גאה בזה!!!
שהוא מגן עליהם מולך ועלייך מולם??
לפעמים זה קורה, שכשאת מדברת נגדם הוא מרגיש צורך להגן, כי זה המשפחה שלו
וכשהם מדברים נגדך, הוא מרגיש צורך להגן על אשתו...
יכול להיות?
סתם צורת הסתכלות שונה...
ומאוד מאוד הגיוני שזה יושב לו על משהו, ולכן הוא ככה
בדרך כלל בעל יהיה בצד של האישה
אני אישית משתדלת מאוד מאוד מאוד לא לדבר עם בעלי נגד המשפחה שלו
וחמותי לפעמים עולה לי על העצבים
ובתחושה שלי ממש מגזימה.
אבל אני אעדיף לפרוק לחברות שלי שלא מכירות אותה
במקרים קיצוניים לאחיות שלי או אמא שלי
ואחרון ברשימה בעלי.
אני לא רוצה להעמיד אותו בסיטואציה של או אני או המשפחה שלו.
המשפחה הגרעינית שלנו זה לא סתם הורים או אחים ואחיות זה ממש חלק מאיתנו.
ומאוד הגיוני שהבעל יתחבר ויסכים יותר עם מה שהם עושים.
שונה לגמרי עניין של אם מישהו פוגע בי או יורד עלי בפני אחרים שאז אני אשתדל להעמיד במקום.
אבל ת'אמת זה לא ממש קרה במשפחה של בעלי.
בכל מקרה אני לא רוצה שבעלי יגן עלי, אני רוצה להיות מספיק חזקה בשביל שאני אגן על עצמי.
הייתי ממש אחרי לידה והייתי אצלם ורציתי כבר ללכת לבית וחמתי התחילה לאכול לי תראש איך להלביש את הילד וכמה שמיכות ואולי תשאירי אותי.. התפתלתי באי נוחות מנסה להסביר שככה אני רוצה ואז בעלי משומקום חתך אותה ב- אמא, שחררי. הכל טוב!
האמת זה עשה לי ממש טוב
אבל אני חושבת שכשאת בוכה ומתלוננת את נוגעת ב2 עצבים רגישים:
1. את לא שמחה וזה מבאס אותו. מרגיש לו כמו ביקורת כי הוא תמיד רוצה שתהיי שמח
2. את לא שמחה ומתלוננת על אמא שלו. זה חוסר אונים מבחינתו בהמשך לסעיף הקודם כי אין לו איך לפתור את זה עבורך
אני חושבת שיש פה עבודה לעשות של חוסן וקבלת האחר. היא כזו. לא תצליחי לשנות אותה. ואל תצפי למשו אחר
במקומך לא הייתי עונה לכל שיחה שלה, אלא מתי שאת בכוננות ספיגה. היא מי שהיא. אם היא מתקשרת להודיע מראש שלא תגיעו לחגים ולא תבני עליהם, מסתמא היא לא תתקשר סתם באמצע היום להגיד לך כמה היא מודה להשם שאת כלתה. אז זה בסדר לא לענות בכל זמן ובכל עת. אולי ככה היא תבין שעדיף לה בכלל להתקשר לבעלך כי מה הקשר בכלל שהיא אומרת לך את זה? לא הבנתי 🙄
למה את לא עונה? ראית מאוחר/ אין קליטה בבית/ הטלפון שלי דםוק ולא מספיקה להחליף/ הייתי עם הילדים בדיוק/ בשיעור תורה/ בקניות/ לא משנה מה.
העיקר, תביני שהמנגנון השלילי שזה מפעיל על בעלך הוא לא לטובתך. לטובתך זה זוגיות חזקה.
שישמע הוא מאמא שלו שהוא לא יכול לבוא לחגים 3 חודשים מראש
והאמת? עדיף לצחוק על זה. אני ובעלי כל הזמן מסתלבטים על דברים כאלה מצד המשפחה שלי דווקא. מצד המשפחה שלו על דברים אחרים כמובן
הומור יכול מאוד לשחרר ולרפא. ואין בו ביקורת כלפי מי מכם. זה נטו על הסיטואציה
לגבי אירוח, בעיניי זה לא פוגע שלא רוצים לארח, יכולות להיות הרבה סיבות, אבל תלוי מה אמרו, כי דיבור יכול להיות פוגעני.
באמת מנסה להבין מה אמורה לעשות
ולמה אני זוכה לזה
בשמיני
כואב לי הגב מלפנות בוקר עד אמצע הלילה
אני עייפה כל היום
לא מצליחה לישון בלילה
גם בגלל כאבי גב וגם כי פשוט לא נוח לי בגוף לישון
התחילו הבוקר בחילות (למה למען ה'? למי זה היה חסר?)
העייפות
כבד לי
אכלתי מהבוקר פרוסת לחם חביתה וגבינה ופשוט כבד לי, לא מסוגלת לאכול כלום מרוב שמרגישה מפוצצת - בקטע שלילי
מצד שני אני רעבה אבל לא מסוגלת להסתכל על אוכל. באלי להקיא.
מאין תחושה שאין מקום בפנים גם לאוכל!!!!
צריכה לתפקד כולה 3 שעות עד שהבן שלי מתחיל טקס שינה,
אני לא מסוגלת
שוכבת במיטה
מרגישה אמא איומה
הוא משחק לבד רוב הזמן
מידי פעם מביא ספר ואני מספרת לו
הכביסה מחכה
הכלים מחכים
ואני במיטה
לא מסוגלת להוציא זרת מהמיטה
ב''ה בעלי עוד מעט חוזר ויעזור לי קצת (חיבוק לכל נשות המילואים, אמהות יחידניות הריוניות וגם סתם נשים רגילות)
ככה צפוי להיות עד הלידה 😨😨😭😭?
אין סיכוי, אני לא מצליחה 🤐
ממש לא נעים להיות ככה😔
אבל הייתי מציעה להוריד את המצפון של "אמא איומה".
את לא מרגישה טוב, ואת עושה מה שאת יכולה.
זה ממש ממש בסדר ואף יותר מכך.
את יודעת כמה הילדים שלי משחקים לבד?
אצלנו זה קבוע בלו"ז בשביל שאני אוכל לנשום (בלי קשר להריון)
ואת יודעת כמה פעמים הכביסה והכלים חיכו?
והסדר בבית?
מישהי חכמה אמרה לי פעם "מצפון מאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו באמת רוצות, ותהרגיש בסדר עם זה".
זה קצת טריקי, אבל בעצם זה אומר שלפעמים אנחנו באמת באמת כבר חייבות לנוח. אבל מרגישות לא נעים בגלל ש... אז אנחנו הולכות לנוח, כי אנחנו על סף קריסה, אבל מרגישות מצפון כדי "להזכיר" לעצמנו שזה לא מה שאנחנו אמורות לעשות עכשיו. כי הכביסה... כי הכלים...
וזה סתם חבל.
כי במקום להנות מהמנוחה ולנצל אותה, אנחנו נחות וחושבות על כל מה שאנחנו "אמורות" לעשות ולא עושות.
אז אני אומרת, לגמרי שחררי את זה.
את עם תינוק קטן, בהריון מתקדם, לא מרגישה טוב. הדבר שאת אמורה לעשות עכשיו - זה לנוח במיטה ולא להוציא זרת. לא שום דבר אחר.
כל מחשבה על משימה אחרת רק מפריע לתפקידך כרגע, לנוח.
מבטיחה לך שלא קורה לילד ולבית כלום מקצת עצמאות. על הכל לומדים להתגבר.
אז קחי לעצמך זמן, זה הדבר הכי הגיוני לעשות עכשיו.
תרגישי טוב!
וזה יהיה ככה עד הסוף?
או שחד פעמי?
לא זכור לי שהרגשתי ככה בהריון הקודם
מצד שני כן זוכרת שישנתי כל הצהריים והלילה.. אולי בגלל זה
מתואמתוכבר כמה חודשים ככה, פחות או יותר, לצערי 
אבל יש לי ילדים גדולים, אז הם קצת מתפעלים פה את העסק (אבל גם נקיפות המצפון גדלות בהתאם...) עכשיו שלחתי את הבן שלי לקנות כמה דברים, כדי שסוף סוף אוכל משהו נורמלי היום... וגם הם...
מקווה כשבעלך יחזור תוכלי לשחרר לגמרי ❤️
אמא שדבר ראשון דואגת לעובר שבפנים
אבל חוצמזה עצם ההרגשה הלא נעימה על הקטן, המצפון, רק מראה איזו אמא טובה את.
כי את סובלת, זה לא מעצלנות או פינוק.
ואת שומרת על עצמך בשביל הבייבי שבפנים ובשביל האח לקטן..
ברוך ה' לא נשאר הרבה עד הלידה, ותודה לה' שהגעת לרגע הזה, כל כך מרגש!
תהני מכל רגע, ותסתכלי על זה שהילד לומד להיות עצמאי ושלא מעסיקים אותו כל הזמן.
זה ישמע לך מוזר אבל להשתעמם זה מעולה! מגלים דברים והיצירתיות מתפתחת..
אז הוא יגע בדברים ויחפש מה לעשות איתם, ולא תמיד שאת תעסיקי אותו ותמצאי לו מעשיות.
בקיצור, ביי למצפון ושלום לעצמאות💞
ובעזרת ה' מאחלת לך שכאבי הגב יעברו ושישתפר במהרה!
רוצה לשבח אותך על זה זאת קשובה לעצמך שאת צריכה לנוח ושהכל יתפוצץ
נשענת על בעלך ויודעת לקבל עזרה
הילד בסדר. תאמיני לי, הם לא רואים את זה כמונו
פעם @בת 30 כתבה פה בשם רבי נחמן שאמא זה כמו שכינה. היא צריכה להיות נוכחת בעיקר. אני ממש לקחתי את זה אליי ובהתבוננות אמיתית, זה נכון. את פה. קשובה לעצמך ונוכחת בתחושות שלך. הילד לא מצפה ליותר מזה לדעתי בשלב הנוכחי ממילא. אמא לידו. נוכחת עבורו ועבורה. איזו ברכה! הוא מפתח עצמאות במשחק עם עצמו. בעיניי מעולה
גם אני ככה ולא מצליחה לתפקד, רק שאין לי עדיין ילד...
לא יודעת מה הייתי עושה במקומך..
אבל הגיוני מאוד שאת מרגישה ככה, תנוחי כמה שאפשר...
אני נחה למרות שיש לי כמויות מה ללמוד והלך עליי עם הלימודים... אין ברירה הבריאות שלי ושל העובר חשובה יותר
ממש צודקות, אני חייבת חייבת חייבת לעבוד על המצפון שלי. לא פעם ראשונה שאני מוצפת בגללו.
ב"ה בעלי חזר
ארוחת ערב
מקלחת
ותינוקי כבר נרדם תודה לה'
עכשיו משתלטים על הבית
מרגישה יותר טוב, אבל עדיין כבד!!! וחם למרות שכל המזגנים בפול גז
מקווה ממש שיוקל לי עם הזמן
כי לא מרגישה אצליח לסחוב ככה עוד שישה שבועות לתלמ 
ולא באמת יהיה רצוף עכשיו 6 שבועות...
מקווה בשביל שתינו חחח
תרגישי טוב!
היי
הבוקר שמתי לב שהבטן שלי קצת ירדה
בעיקר כי יש לי מרווח נשימה בין הבטן לצלעות
מה זה אומר? אצל הגדולה שלי זה קרה שבוע בערך לפני הלידה... אני רק בשבוע 35+5
אתמול היו תנועות ממש חזקות וכנראה אז היא ירדה
אגב, הייתי במוניטור ואולטרסאונד היום בלי קשר, הכל תקין (היא קטנטנה אבל זה לא חדש) חבל שלא שמתי לב לפני ולא שאלתי את הרופא
אבל לא מחייב שהלידה תתרחש בקרוב
הולכת?
שידור חוזראחרונההייתי חייבת לציין את זה, פשוט לא מאמינה שכבר מתקרבת לסוף
בעז"ה
❤️
רקאניעוקבת אחרייך כבר מזמן וככל שאת מתקדמת אני מתרגשת....
תודה לך שאת פה
החזרת לי את השפיות על זה שיש כאלה אחריי
משום מה יש תחושה מידי פעם שכולן מתקדמות ורק אני תקועה
אז לא, כולנו בצעד צעד (במלוא מובן המילה, כבד לי ללכת!!!)
מהמם באריאל, ברחוב בית לחם.
אולי שווה לך פשוט לטבול לפני הנסיעה?
בהרבה מקוואות
תתקשרי לברר
חוץ מאוניברסיטה שנראה לי שהיא כבר מיצתה
מאנונימי כי יש לי כאן קרובות משפחה ולא מעוניינת שיזהו אותו מעל דפי הפורום...
מתהפכת?
זוחלת?
בגדול, צעצועים שהיא יכולה להחזיק ביד, אבל לא קטנים מדי.
קשקשנים, בובות קטנות.
הבן שלי אוהב לשחק עם חבילה ריקה של מגבונים.
לבן שלי יש ספרון שבפנים יש ניילון אז זה מרעיש כשהוא נוגע בו.
אני מורידה לו לפעמים את המשחקים מהאוניברסיטה והוא משחק על הבטן.
ומהצעצועים של הילדים אני מביאה לו דברים שמתאימים- לדןגמא טבעת ממגדל טבעות, קוביה מספוג קשיח, בובות
כל דבר מרשרש ,כול חבילת מגבונים 😃
חיות משחק, כל דבר שמעניין ללקק ואם יש פתקיות בכלל הם אוהבים
אז מצאתי תור בשעה טובה לרופאת נשים
אם יש לי שתי אפשרויות- או חודש אחרי לידה או 3 חודשים+ אחרי, מה עדיף?
הדימום לא פסק אבל יש לי עוד שבוע עד התור..
חוששת שאגיע סתם מוקדם מדי מצד אחד ומצד שני לא רוצה להסתבך עם בדיקה פנימית אחרי טבילה כדי לא להאסר חלילה.
כרגע לא בלחץ על אמצעי מניעה
את תמיד יכולה לבקש רק שתסתכל
ו3 חודשים אחרי לידה אם הכל בסדר לא אמורים להיאזר..
אוף בא לי לבכות כבר… מרגיש לי שמדמיינת.
בבוקר היה דימום בהיר של תחילת מחזור והפסיק.
אז כרגע מחכה למחזור או לתוצאה ברורה יותר בבדיקה.
מרגישה סוג של כאבי מחזור חלשים. לא ברור לי 🙁
כבר קרה לי בעבר שפשוט המחזור הראה סימן בבוקר ובערב פתאום התחיל הדימום המאסיבי…
כבר כמה פעמים אמרו פה בפורום שקליר בלו מראות פס גם כשאין הריון.
מבינה את המתח, בהצלחה!
בגלל הדימום תקחי בחשבון שיתכן שכן יגיע המחזור. למרות הפס הבהיר בהיר....
חיבוק. מבינה ככ!!
מתפללת לבשורה טובה🙏🏻
בעזרת השם מתפללת להגשים חלום🙏🏻
בידיים פתוחותהיי בנות!
ב"ה בהריון ראשון ומשמח מאוד את שנינו, אחרי IVF.
יצא שהיינו עכשיו ברצף באולטרסאונד פעם בשבוע.
עכשיו, מבחינתי זה מושלם וכיף ומרגש לראות את העובר וההתפתחות שלו, איך כל פעם הוא נראה קצת שונה וכמובן בהודיה גדולה להשם שהוא מתפתח תקין.
בעלי גם שמח מאוד כמובן, אבל בפועל הוא לא מראה איזו התרגשות מיוחדת 😅
כששאלתי אותו על זה הוא אמר שברור שהוא שמח, אבל האולטרסאונד לא ככ מרגש אותו.
הרגשתי צביטה בלב בשביל עצמי וגם בשביל העובר!
אני לא יודעת אם השתגעתי או שזה ההורמונים.. או שאולי זה פשוט נורמאלי?
יש עוד כאלו שהבעלים שמחים בהריון ומודים עליו אבל לא מתרגשים מהאולטרסאונד?
תודה למי שקראה עד פה 💕
היא בכל צבעי הקשת בגדול, נפוחה ממש וכואבת.
אני מצליחה להזיז את האצבע אבל התנועה מוגבלת וגם כל תזוזה כואבת.
יש מה לעשות? (זה קרה אתמול בבוקר ומאז מתנפח ומכחיל יותר)
שאם יראה צורך יפנה לצילום..
או מחר זה גם טוב?
(כאילו משנה אם עובר זמן, חוץ מהסבל שלי כמובן חח)
כדי שאם יש שבר העצם לא תזוז ותזיק לרקמות.
את אומרת שיש החמרה וזה נשמע חשוד, בטוח יפנו לצילום.
יכולת להניע את האצבע לא אומרת כלום על שבר (מכירה מי ששבר כמה אצבעות והזיז אותן אז המשיך כרגיל ואחכ גילה את השברים בצילום וסבל מקושי להחלים במשך חודשים)
הייתי פונה למוקד או רופא משפחה על הבוקר
זה לא בשבילי הדברים האלה🙈
ולא מצליחה לדמיין קיבוע, זה ממש כואב לי.
הייתי בטוחה שזה שאני מצליחה להזיז מראה שהכל טוב. נטפל בהקדם, תודה!
ממש כואב לי!! וואו
להשאיר בכל זאת?
מקרה שאני מכירה שזה עצר את הדם וזה עוד יותר גרוע!!
אם את מקבעת אז לא לישון עם זה רק בזמן שאת ערה
השאלה אם יש לך שבר או לא.
לכאורה אם יש לך שבר אז הזמן כן משמעותי.
את במכבי? כי המוקד שם מאוד מתוקתק
הבעיה שאין לי בייביסיטר הערב ובעלי לא בבית.
למה משמעותי אם יש שבר? זה יותר נזק אם לא מטןפל מיד?
כנראה שאני מבינה בזה עוד פחות ממך🤭
או שמשהו זז, אז צריך לקבע
אבל שיבואו חכמות יותר ממני
והיה חשש לשבר. אבל הרופא אמר שזה לא ממש משנה אם זה שבר או לא, כי בכל מקרה לא ישימו גבס לאצבע. אז הוא לא הפנה לצילום ורק נתן לאחות לחבוש לי (היא שמה לי כזו לוחית ישרה עם ספוג כדי שיהיה נעים על האצבע, ועטפה עם תחבושת ביחד עם האצבע הסמוכה).
אבל הגיוני שזה תלוי במצב האצבע ואי אפשר להסיק ממה שהיה לי על מצבים אחרים.
אבל נתנו לי כזה בלי לעשות בכלל צילום.
זה לא היה כמו גבס - בלתי ניתן להסרה. כן הורדתי בשביל נטילת ידיים או מקלחת, ואחר כך החזרתי.
האמת שלי זה הקל על הכאבים כשזה היה מקובע.
זה יהיה נחמד.
בכל מקרה נשמע שצריך רופא שיסתכל..
תודה לך ולכולן!
ולא לחכות יותר מידי
בעיקרון לכאב אין חשיבות כי בכל מקרה אם זה מכה יבשה הכאב מחמיר בימים הבאים ורק לאט לאט מתרפא ומצד שני שבר או סדק גם מתחיל ככה אבל אי אפשר להזיז בכלל את האזור ודרוש קיבוע
על פניו נראה שלפי התיאור זה מכה יבשה אבל תמיד טוב לעשות מבדק רפואי
אז בעצת ניקית מקסימה בפרטי דיברתי אתמול עם אורטופד דרך המיון הההיברידי של מאוחדת, הוא אמר שנשמע לו שבר אבל לא קריטי ללכת בלילה.
חזרתי עכשיו אחרי צילום, זה לא שבר ב"ה אבל עשו לי ניקוז של השטף דם מתחת לציפורן (כמה חורים בציפורן ולחיצות כדי להוציא את הדם).
יצא המוןןן דם והנפיחות לגמרי ירדה ב"ה.
האורטופד שטיפל בי אמר שתמיד כדאי ללכת מייד כי עכשיו הדם נקרש אז היה קשה יותר לנקז.
למדתי לפעם הבאה שבעז"ה לא תהיה ...
תודה לכולכן!!!
נשמע דוחה וכואב
בהחלט צריכה להתכונן לזה נפשית😅
ברוך ה' שהכל בסדר! תרגישי טוב!
צריכה עצה ממנוסות.
היינו במיון בגלל צירים מוקדמים (שבוע 31)
היינו שם לילה שלם, קיבלתי נוזלים וגם שתיתי הרבה במהלך היום כה שזה בטוח לא התייבשות.
זה לא הפסיק אז גם הביאו לי איזה תרופה כלשהי שאמורה להרגיע את זה.
לפנות בוקר הרופאה ראתה שהתוצאות של הסטיק שתן לא טובות וכנראה זה דלקת
היא אמרה שדלקת יכולה לגרום לצירים, הביאה לי אנטיביוטיקה ושלחה הביתה.
עכשיו הגיעו תוצאות של התרבית- שלילי.
אין דלקת.
העניין הוא שהצירים עדיין מגיעים מידי פעם...
מה עוד יכול לגרום לזה??
אורך צוואר בסדר גמור ואולטרסאונד בסדר.
זה צירי בריקסטון.
הציפייה היא לא שהצירים ייפסקו לחלוטין, אלא למנוע צירים אפקטיביים שעלולים להוביל ללידה מוקדמת.
אם את חוששת שזה מה שעדיין יש לך תחזרי להיבדק.
זה פחות משנה מה עלול לגרום לזה, כמו שחשוב למנוע את זה.
(זה טוב לברר כדי לטפל בבעיה אם ישנה, אבל לא תמיד יש בעיה ומטפלים במה שנגרם ממנה- בהקשר שלך צירים מוקדמים)
תרגישי טוב ולידה קלה בזמנה!
אחרי שבדקו אורך צוואר רחם והיו מרוצים,
זה סימן שזה לא צירי לידה?
זה אומר שהצירים שיש לך לא גורמים לקיצור צוואר שמביאה ללידה
ככה אני הבנתי..
חושבת שאת יכולה להיות רגועה
אם לא היה כלום, בטח עשית מוניטור רוב הלילה..
את מרגישה עכשיו שזה כמו שהיה כשהלכת להיבדק?
את מתזמנת צירים?
תנסי לעקוב אחרי תדירות (כל כמה זמן)
עוצמה (לפי דירוג שלך ביחס לעצמך, האם הרגשת ציר עוצמתי או עמום)
ואורך ציר.
אם המידע הזה תלכי כל פעם שאת נבדקת ואז תמשיכי לדרג לפי המדד שלך במקביל לפענוח המוניטור.
ואז למשל כשאת אומרת שמתחיל ציר, יראו ממתי את מתחילה להרגיש,
כשתגידי עוצמה מסויימת הם יגידו איזה מספר זה אצלם
כשאת בודקת מרווחים הם יבדקו אולי יש צירים במוניטור שאת לא מרגישה ולכן לא סופרת.
ככה תדעי להשוות בין מה שאת מרגישה בבית לבין איך שהרפואה מתייחסת לזה.
אני לא מבינה בקיצור צוואר,
נשמע שזה אחד המדדים, אבל לא יודעת להגיד אם זה מדד קובע.
ואחרי התרופה הצירים נהיו פחות תכופים ופחות חזקים
ומאז הם באמת פחות תכופים רובם גם פחות כואבים אבל מידי פעם יש איזה אחד כואב
גם ההכי כואבים הם לא מאודד כואבים אבל זה כן הדאיג אותם...
אבל הם פחות בתדירות ממה שהיה כשבאתי לשם
מה שאת קוראת לו "לא מאוד כואבים"
מבחינתם זה ציר בעייתי. אז תייחסי לזה ככה גם את. זה לגבי העצומה.
לגבי התדירות את אומרת שירד, מעולה. תמשיכי לעקוב.
אם מתגבר תחזרי להיבדק ללא היסוס.
עדיף שתבואי לחינם 10 פעמים ולא שיתפספס משהו, במיוחד שאתמול לא הגעת לחינם.
מקווה שהצלחת לנוח היום.
אני הפוכה לגמרי מאז...
זה היה בראשון בלילה חזרנו בשני בבוקר ואני עדיין לא התאוששתי...
הוראות ממה להימנע?
מתי המצב מצריך פניה חוזרת ולאיזה גוף לפנות?
שבוע 31 זה לא שבוע שכדאי ללדת בו, אם היא לא נתנה לך תשובות ברורות הייתי קובעת תור לרופאה בקהילה שתלווה אותך למעקב צמוד
היא תלתה את זה בזה...
ואמרה לקחת אנטיביוטיקה
התקנתי היום, חצי שנה אחרי לידה, ואחרי כמה חודשים עם גלולות הנקה (פומיניק). מניקה.
לשיטתנו עצם ההתקנה אוסרת.
שאלתי את הרופאה אם יש טעם להמשיך עם הגלולות עוד תקופה במקביל להתקן, כדי לקצר את תקופת ההסתגלות. היא אמרה שאין טעם, ושהגלולות לא יועילו.
אכן כך, או שקיימת גם דעה אחרת?
יש עוד משהו שאפשר לעשות כדי לקצר את דימום ההסתגלות, חוץ מתפילות?
דימום ההסתגלות.
יודעת שכל אחת והגוף שלה,אבל מעניין מה הממוצע.
אני התקנתי לפני שבועיים
וגם אצלינו ההתקנה אוסרת. מניקה הנקה מלאה ואני סמוך ללידה יחסית.
יש לי דימומים חלשים באים והולכים. קצת מזכיר לי את הדימום הסתגלות שהיה לי כשלקחתי גלולות הנקה לפני מלא שנים.
עכשיו למשל אני כבר יומיים בלי שום דימום. אבל יודעת שזה יכול עדיין להפתיע אז לא בונה על כלום.
הייתי אמורה לקבל לפני שבוע- לבינתיים היה רק כתם אחד פצפון חד פעמי.
מה שכן היה בימים הראשונים תופעות של מיגרנה, בחילות, טעם לוואי. לא בעוצמה כמו בהריון אבל כן מציק כזה.
עבר אחרי שבוע, וחזר בזמן שהייתי אמורה לקבל.
עדיין מדי פעם יש קצת כאבי ראש.
מה יהיה הלאה אין לדעת.
בהנחיית רופא כמובן,
אבל זה היה גלולות משולבות ולא הנקה.
למרות שכשחושבים על זה, דווקא גלולות הנקה במקביל למירנה זה כמו הכפלת מינון של גלולות הנקה שהרבה פעמים נותנים במקרים של דימומים. לפחות מקריאה פה בפורום קראתי כמה וכמה פעמים על הכפלת מינון לעצירת דימום הסתגלות.
לפותחת, אולי תשאלי את הרופאה אם אין איזה בעיה רפואית להמשיך
כי בעיני הכי הגיוני זה לא להפסיק עם הגלולות דווקא עכשיו
לקצר דימום הסתגלות ואין טעם.
זכרתי משהו מהפורומים, וגם היה נשמע לי הגיוני שגלולות פרוגסטרון יועילו, לכן שאלתי אותה.
כדאי לקחת על דעת עצמי (יש לי בבית גלולות לעוד חודשיים), או להתייעץ עם מכון פועה?
(ואם אקח ואפסיק לא יתחיל פתאום דימום?)
תשמעי חוות דעת של הרופא שהיית או רופא אחר.
מכון פועה? מה הקשר? הם לא רופאים..
לגבי השאלה בסוגריים בסוף- אחרי שתטבלי יהיה יותר קל להתיר כל דבר.
לכן חשבתי להתייעץ. לא נראה לי שאצליח להגיע לרופא אחר ליעוץ, הרופאה הזו היא רופאת הנשים הקבועה שלי, דרך הקופה, ואני לא מכירה עוד רופאים בקופה, וכנראה גם אי אפשר לעבור לרופא אחר עד סוף הרבעון.
שווה בשביל כזו שאלה ללכת לרופא פרטי ולשלם מאות שקלים על ביקור של כמה דקות? לא בטוחה.
אז למה לא לנסות?
או שיועיל או שלא..
ברור שיותר קל להימנע מלהיאסר מאשר להיטהר..
אולי באמת אנסה. רק רוצה לוודא שיש הגיון לנסות.
(ואני צריכה להיטהר, כי ההתקנה אסרה לשיטתנו. לכן תוהה מה הכי נכון...)
בהמלצה של ארגון "טהרנו" שמתמחה בכל העניין של דימומים טהרה וכו..
לקחתי כשהיו לי דימומי הסתגלות שאסרו אותנו (ההתקנה עצמה לא אסרה לפי הרב שלנו)
זה עזר כמעט במיידי.
תוך כ-4 ימים הצלחתי לעשות הפסק ומאז (כ3 שבועות) נקיה לגמרי לגמרי.
לא ממשיכה.. הפסקתי באמצע ה7 נקיים כשראיתי שנגמרו לגמרי הכתמים והבדיקות יוצאות נקיות לחלוטין.
הם אמרו לקחת 3 ביום, על האריזה כתוב 1-2 ביום.
לא היה לי דחוף להיטהר אז לקחתי פעם אחת 3 כדורים ביום ואחר כך 2 ביום.
וגם לא כזה הקפדתי ולפעמים שכחתי לקחת..
סך הכל לקחתי בערך שבוע
שאם ממשיכים לקחת גלולות הנקה - תקופת ההסתגלות עשויה להתקצר?
מתלבטת אם לקחת הערב גלולה נוספת, או להפסיק וזהו.
נקיים. מקווה שיש בכך היגיון. פוחדת מאוד מדימום הסתגלות ארוך שלא יאפשר טהרה במשך חודשים (לי פחות איכפת, לבעלי קשה יותר).
בינתיים הדימום של ההתקנה נפסק. מקווה לטוב.
(וכל התוהות למה בחרתי בהתקן הורמונלי אם קשה לחכות בסבלנות - זו פשוט לגמרי ברירת מחדל אצלי. אסור לי גלולות משולבות, התקן לא הורמונלי גורם לי אנמיה קשה ולא יכולה לקחת תוספי ברזל, גלולות הנקה גורמות לי דימומים כשאני מניקה פחות, וחייבת מניעה שקרובה למאה אחוז. אז הייתי חייבת לנסות התקן הורמונלי בטרם אנסה לא הורמונלי + עירויי ברזל...).
מעדיפה מאלי אקספרס אבל גם חנות זה בסדר
תודה🙏🏼
לא ממליצה על ספפה לילדים מ2 סיבות:
א. לילדים כדאי שיהיה אופציה נוחה לשטוף/לכבס את המזרן.
ב. ב2 הספפות שהיו לנו הסדין לא התלבש טוב על המיטה העליונה בגלל ההברגה של המעקות.
שאלתי את גיסתי מה היא רוצה לאחיינית בת שנה אמרה שאם לא קשה אז ספפה
לא מכירה בכלל את המוצר
היא רוצה ספה לחדר ילדים בשביל התינוקת
יש המלצות אחרות?
התפחנו בצק לפוקצ׳ה ובסוף לא הכנסנו לתנור.
האם ואיך אפשר לשמור את הבצק למחר בערב?
שהמקום האחרון זה התנור
חחח ואז ראיתי שתיקנת
לדעתי אם התפחת בחוץ והיה חם מאוד בחדר לא בטוח שזה יישמר טוב עד מחר.
אני הייתי שמה במקרר ומריחה וטועמת מחר שהבצק לא החמיץ.
הייתן הולכות לרופאת נשים שאתן במחזור?
קיבלתי היום, יש לי תור מחרתיים.
ולדחות את התור זה רק לחודש ויותר… וזה תור שכבר חודש אני מחכה לו, כדי לבדוק משהו חשוב שכולל גם בדיקה פנימית… זה אמור להפריע? או שזה רגיל אצל הרופאות? פדיחות ממש....
יש פרוצדורות שעושים דווקא בזמן ווסת
אבל יש דברים שלא ניתן לבדוק במצב הזה
וגם ברור שזה פחות מרגיש נעים....
מבינה את המבוכה.. מניחה שתלוי מה הבדיקה
אולי תתקשרי למזכירות בבוקר ותשאלי...
גם כי לחכות לתור הבא זה עוד הרבה זמן וזה אף פעם לא בשליטה שלנו באיזה זמן בחודש זה יהיה אולי שוב מחזור..
יותר מזה להוציא ולהכניס התקן למשל צריך להגיע דווקא בזמן מחזור
כי אז כל האיזור פתוח יותר ולכן יהיה פחות כואב..
גם לפסיקה שלנו זה מטמא אז בטח שלא אגיע בשבעת נקיים או מיד אחרי מקווה בכל מקרה
ולפי הפסיקה שלנו לא טימא, אז כנראה תלוי ומשתנה
תשאלי את המזכירנ
זה היה מבאס.יש משהו יותר חשוף ופגוע כשאת מדממת ובבדיקה כזאת וכו'...
אז אם הרופאה עושה תחושה לא טובה זה לא נעים בכלל ...
אחד החרדות
להגיע לרופא נשים ולהריג שלא בנוח עם הגוף שלי (אם זה מחזור ושלל תופעות אחרות..)
הייתי נשואה טריה והגעתי לרופא נשים בזמן מחזור. הרופא לא הספיק לרדת עליי שמה אני מגיעה אליו אם אני מדממת, ומה הקשר שאני מגיעה במחזור, והוא לא יכול לעשות איתי כלום
במצב הזה ועוד כל מיני הערות שכיף לשמוע
ככה במשך חמש דקות.
לפחות הייתי עם בעלי. אבל זאת הייתה חוויה נוראית
למדתי מאז לברר על רופא נשים לפני כן ולא ללכת לסתם רופא מזדמן
שאלה לגמרי לגיטימית.
השאלה מבחינת הבדיקה עצמה אם היא אפקטיבית בזמן מחזור. יש דברים שעדיף דווקא בזמן הווסת, יש דברים שלא.
עדיף ללכת, מקסימום היא תגיד להגיע בזמן אחר.
אגב מבחינת התמודדות עם דימומים יש דברים הרבה יותר קשים מווסת (לידה למשל) עולם הרפואה בנוי לזה.
אנונימית בהו"לחוץ מזה שכבר כמעט שבועיים שלשולים באים והולכים,
ופעמיים היה כתם דם שלא התפתח למחזור..
( המחזור שלי לא סדיר בעליל, ככה שאין לי מושג אם זה נחשב איחור)
אין לי רגישות בשדיים או משהו אחר, חוץ מהרגשה פנימית חזקה שאולי זה זה...
מה אומרות, מה הסיכוי? ;)
ההריון
אבל למה לא לעשות בדיקה וזהו?
למרות שזה לא נשמע תסמיני הריון קלאסיים...
אבל תמיד אפשר לבדוק
יש מצב ששלחתי הודעה בוואצאפ, על הצג מופיע v אחד שבדכ מראה שההודעה לא התקבלה אצל השני .
היי אם בכל אופן אפשרי שהוא ראה את ההודעה למרות הוי האחד
אצלך אין קליטה, והפלאפון שלך חושב שההודעה עדיין לא התקבלה.
חוץ מזה, ההודעה באמת לא התקבלה..
מקווה שבסדר לשאול;)
אבל ממש פעיל פה
מנהלות- אם לא מתאים אפשר ממש למחוק;)
מישהי מכירה/התנסתה עם המיקסרים של המילטון ביץ?
איכותיים? עושים את העבודה?
