פורום הריון ולידה (עמוד 6)

לפעמים כשאין לי כח ובעלי אומר שהוא ישאר לשיעור בין מנחה לערבית, אני אומרת לו שאולי אני אלך לשיעור במקומו 😁

ובנימה אחרת, אולי תמצאי לך איזו חצי שעה/ שעה שבעלך יהיה עם התינוק (ועם השאר?) ואת תעשי משהו לעצמך? אפילו לא חייבים לצאת מהבית אם אין כח העיקר לסגור את הדלת של החדר... רק צריך להכניס את זה ללוז. ומה שנכנס ללוז מוצאים לו זמן

לנו אין עדיין ילדים, אבל ממה שאני יודעת זה יוצא על האירגון בבוקר ועל ההשכבות בערב.

בעלי עוד רוצה שאני אתן לו ללמוד דף יומי לפני מנחה.(עכשיו יש לי פחות בעיה, אבל כשיגיעו הילדים זה משהו אחר)

אפשר לחשב את זה שיצא לתפילה אחרי/ לפני שמתארגנים

בערב זה לפעמים בעייתי כששקיעה יוצאת בדיוק בזמן של ההשכבות (נגיד בתקופה הזאת ששקיעה ב7)

אבל נגיד בחורף כשששקיעה ב5 אפשר איכשהו להיות בבית ב7....

כי הוא צריך להגיע לעבודה. הוא לא יכול להתפלל מאוחר...

(ומניין מאוחר יש פה רק בראשון,שישי וחופשים). אבל באמת לא רלוונטי לנו.

6.15בתפילה. אבל יאמר לזכותו שהוא לומד דך יומי ב5.30 לפני התפילה כדי שלא יהיה בערב\בזמן עם הילדים.

כל אחד מה שמסתדר לו

גם אצלנו לא תמיד זה אפשרי

רק אמרתי שזה לא מחייב...

לבעלי הייתה תקופה שקם בנץ וכשחזר ארגן את הילדה

ועכשיו קם ומוציא אותה וממשיך מהגן לתפילה...

בדרך כלל סמוך לשקיעה ואז הרבה פעמים נשארים לערבית

לא בהכרח התפילות עוזרות לגבר לצאת מהבית

ולא בהכרח תינוק קטן מונע מהאישה לצאת ממנו

אלא סקאלה של דאגה עצמית

גברים נמצאים בחלק שיותר דואגים לעצמם מאשר לאחרים ונשים להיפך (בהכללה גסה אבל ככה זה עובד לרוב)

אם יש לך רצון לעשות שינוי

תדעי שזה אפשרי

כי המובן מאליו הוא שלך ולא של גורם חיצוני

אם תפסיקי להאמין בזה תוכלי ליצור שינוי

הנשים לרוב שמות את עצמן בתחתית שרשרת המזון, ולגברים לרוב זה טבעי שקודם הם צריכים לדאוג לעצמם כדי שיוכלו לדאוג למישהו אחר אח"כ.

וזה לחלוטין בר שינוי, גם אם לא נראה ככה על פניו, רק צריך לחשוב מחוץ לקופסא שהכנסנו אליה את הראש

לפעמים היא עול גדול וקשה

דווקא מכל הדברים אני שמחה שאנחנו לא חייבות במניין

אמאלה לצאת באמצע כל דבר שאת עושה וללכת לבית כנסת לא משנה מה המזג אוויר

ולהיות לבושה בזמן הזה

לא בשבילי

באמת קשוח שאין זמן לעצמנו

יש תקופות של עומס שנראה שאין תקווה באופק

אמאלה כתבתי תוגבה ארוכההה והכל נמחק

אשתדל שוב בהמשך

מעריכה

ואשמח אם יתאים לך שוב אני מרגישה ממש צמאה 

גם בלי מלחמה, ובלי פסח, ובלי אזעקות מתישות ומעיקות שהורגות את הלילה שכבר נשאר מהקימות וההתעוררויות.

התקופה הראשונית של אחרי הלידה היא באמת באמת כובלת. אני חושבת שגם נפשית יש צד שבנו שנכבל לתינוק. זה מילה קשה קצת, אבל היא באמת כזאת כי יש צד ממש הישרדותי כזה. וגם טכנית, במיוחד אם התינוק יונק, וגם כי את צריכה באמת לנוח אחרי לידה, ואת תצאי לנשום אוויר ותחזרי בוכה כי אין לך כוחות ללכת יותר, והנתון הוא שאת צריכה להיות במיטה בבית גם אם את רוצה המון דברים אחרים. אבל הנתון הוא גם שאי אפשרררר לנשוווםםם כשכל עולמי הפך להיות הדרך מהמיטה למטבח לסלון ולמיטה בחזרה. צריך בשביל הבריאות לצאת ולנשום ולהתאוורר, אבל יש קול פנימי שלנו בעצמו מתנגד לזה - לפני הסביבה, לפני הנתונים מה מאפשר ומה לא...

זה ממש שני צדדים מנוגדים שאני מרגישה מאד חזק בתקופה של אחרי הלידה.
ועכשיו תוך כדי מלחמה, והילדים שבבית בלי מסגרות, אמאלה כמה מתיש זה נשמע. צריך כוח מינימלי כדי לעמוד על שלך ולהגיד, העולם יסתדר אני יוצאת. צריך טיפת אנרגיה בשביל לשלוף את עצמך מהמעגל, כי המעגל הזה מאד מאד חזק.

ומאיפה יהיה לך כוח אם לא יכלת לנוח רגע, ומאיפה יהיה לך כוח אם חלק כזה גדול מהחופשה שלך הוא בכלל מלחמה מתישה כזאת, וילדים מטורללים, ונקיונות פסח, ופסח?? באמת תקופה קשה מאד לחופשת לידה.

והנה יש איתך בבית עוד מישהו שנקרא בעל

והוא באמת באמת מהותית פחות כבול ממך. במיוחד אם את מניקה, אבל גם אם לא - הוא בכוחותיו כרגיל, העולם הפנימי שלו לא מלא בתינוק חדש כמוך - אני חושבת שזאת עובדה פשוטה, כי הוא אבא ואת אמא. והוא לא חווה את התרסקויות ההורמונים, ולא מיליון דברים אחרים.

וזה המציאות, וברור שככל שתרגישי שאת כבולה בבית את יותר תשימי לב לכמה שהוא לא כבול. 

אז הלוואי שתמצאי לעצמך כוחות לשחרר את עצמך קצת החוצה לנשום, במיוחד עכשיו בבקרים שעוד יש הפסקת אש.

ובאמת באמת תדעי שאת עוברת אירוע שדורש ממך כוחות בעשר חזיתות במקביל, כשאת צריכה בכלל לישון

חיבוק גדול גדול

ברונו רוזן הוא מוציא תחת אולטרסאונד מהרחם ללא צורך בהיסטוסקופיה הוא ממש מומחה לזה.

החוט נכנס רופא מומחה לא הצליח להוציא

ברונו רוזן הוציא ממש בקלות ב"ה

המזכירות שלו גם ממש היו בסדר והכניסו אותי בתור מוקדם

אמנם עם התקן שהוא התקין לי

אבל שרופא אחר לא הצליח להוציא

הוא הוציא בכמה דק' בודדות עם us

הוציא במספר דקות התקן שלא היה לו חוט בחוץ בכלל.

חוץ מהמרפאה הפרטית שלו בירושלים הוא מקבל בלאומית ואולי גם בעוד קופה. שווה לבדוק כך זה ללא תשלום.   

אחרי שהרופא ניסה פעמיים ולא הצליח להוציא.

ממליצה מאד אפילו רק מהפער בכאב בין הספקולום והזזה של צוואר הרחם, לבין ההיסטרו' שמכניסים חוט דק מהנרתיק ואין שום כאב.

אחרי שהרופא ניסה להוציא היה לי כתמים לכמה ימים. לעומת ההיסטרו' אולי כתם אחד שניים. ומדובר באותו רופא.... זאת פשוט פעולה אחרת, לכאורה יותר פולשנית אבל הרבה יותר קלה, קצרה ולא כואבת.

אחרי ההוצאה היה ניתן לראות שהחוטים של ההתקן היו כלפי מעלה ולא מטה לכן גם אם הייתי הולכת למיליון רופאים הם בחיים לא היו מצליחים. לכן מראש נראה לי כדאי לך לוותר.

אם את בירושלים ממליצה במשגב לדך על דר פוס ארנסט.

הייתי אצלו בראשון במרפאה ואתמול רביעי במשגב לדך.

אני מהמרכז, ואם את אומרת שזה היסטרוסקופיה אז דווקא יש לי המלצות ממש טובות על ד"ר רז. אנסה אותה.

סליחה על השאלות הפעורות, אבל עושים את זה אצל הרופא? או בבי"ח עם הרדמה? כמה זמן כל הסיפור? (ההיכרות שלי עם היסטרו' זה משאריות שילייה שאז זה הרדמה והכל...)

בלי הרדמה

המליצו לקחת כדור שעה לפני התור

לקח לי 10 דקות מאז שנכנסתי עד שיצאתי כולל דיבור עם הרופא הורדת חלק תחתון הפרוצדורה עצמה ואז להתלבש חזרה ולקחת מכתב סיכום.

הפעולה עצמה בערך דקה-שתיים.ממש מגניב רואים במסך את כל הנרתיק והדרך שהמצלמה עושה עד לרחם

אפשר

אני יכולה אולי להרשם ומקסימום לבטל. זה רעיון..

בודקת אפשרות ללימודים היברידיים ככל האפשר.

מחשבת כמה יעלה להקל על החיים מסביב שכרגע גורמים לעומס.

מחשבת את פוטנציאל גידול ההכנסה בעתיד.

כנראה שזה לעשורים קדימה כפול כל חודש.

איך שלא תסתכלי על זה שווה לשלם כדי להקל על החיים ככל האפשר בשנתיים הקרובות ולא להפסיד את פוטניאל שיפור הכנסה.

כדאי לחפש משפחה של כמה אחיות חמודות שמעולות בבייביסיטר. לשלם להם מעט יותר מהשוק שירצו להיות קבועות אצלך, אם אחת לא יכולה האחיות מגבות אותה.

המטרה שהילדים מראש יכירו את כל האחיות שיזרמו איתן במהלך השנה.

אפשר גם לחפש אשה מבוגרת יותר (לא נערה) אולי סייעת משלימה וכזה שרוצה לעשות כסף מהצד.

אם את ממש לא מצליחה להביא את עצמך לידי יכולת להשקיע בלימודים אז לא בכוח.

כשאת אומרת שאת עמוסה בחיים, זה כשאת עובדת היום ורוצה להחליף עבודה בלימודים, או שגם בלי עבודה כבר עמוס עכשיו?

מה את עושה בבקרים? יש לך ילדים לא במסגרת?

בטוח יש משהו שאמור לרדת אם את נרשמת ללימודים, לא?

הכל נשאר זהה בדיוק רק או עם לימודים או בלי לימודים, והיום בלי לימודים עמוס?

אני עובדת אבל שנה הבאה מתכננת לעזוב

אני פשוט די לבד על בית-ילדים

בעלי יוצא מוקדם וחוזר באזור 6. כן קצת עוזר בבית ובהשכבות אבל עיקר העומס עלי

הילדים במסגרות רק עד 14

אני מוציאה ומחזירה ומתפעלת הכלל

אין משפחה לבנות עליה קרוב

 לכן ההתלבטות

כרגע אין לי מושג אפילו שעות וזמנים של ההסבה שאני רוצה

כי לא כתוב באתר

אם מישהי פה תדע אשמח לדעת שעות וימים-

הסבה לעו"ס באשקלון

במקום החדש תחפשי מסגרות עד 16:00 לפחות.

בעלך יכול לקחת על עצמו יותר אם חשוב לו השיפור הכלכלי.

אם יש לך שעה וחצי נסיעה כנראה שלא תוכלי לפזר (אולי לא כל יום)

תבדקו אם אפשר שבעלך יהיה יותר נוכח בבית באופן זמני לשנתיים.

נשמע שיש פה כמה לבדוק לפני קבלת ההחלטה.

זה לא או להעמיס עליך ושהכל יפול עליך או לוותר על הלימודים.

תחשבי איך אפשר שהעומס לא יפול עליך ברמה שיהיה עדיף לך לוותר על הלימודים.

תתקשרי לברר את כל הפרטים לפני שאת מוותרת.

שעה וחצי נסיעה כל כיוון  זה ממש לא צחוק אבל אפשרי לשרוד אם זה מספיק חשוב.

ובכלל מה המטרה של המעבר דירה, אתם מתקרבים לעבודה של בעלך נגיד? כי אם כן זה לבד יוריד מהעומס של החיים.

אולי אפשר לדחות את המעבר בשנתיים?

(חתום על לימודים+עבודה) בבית הוא עושה ככל יכולתו הלא רבה (יש גם ערבית, שיעור וכו' שחשובים לנו)

ואנחנו עוברים לבית משלנו, למקום שאנחנו אוהבים.. להישאר איפה שאנחנו היום זה פער של 3000 שח לפחות כל חודש. העבודה של בעלי תשאר באותו מרחק (גם היום יש לו נסיעות, הוא בתל אביב.. ושם בטוח לא נגור)

אני אתקשר

ומוסדות אוף המצפון להשאיר עד ארבע צריכה להתברר על זה

הילדים היו עד 16:00 במעון ויומיים בשבוע עם בייביביטר עד 18:00 (משפחת הבייביסיטריות)

הם גדלו להיות ילדים עם חוסן, חכמים בריאים וטובים. (ולא רק אני אומרת את זה)

לא הכל קם ונופל על שעתיים ביום למשך שנתיים.

זה הרבה יותר תלוי בגישה הורית ובחווית החיים בכללי.

יותר מהשעה על השעון, משפיע איך תבואי לאסוף אותם, מעמדת מצפון ומסכנות

או מעמדת כח, השלמה וביטחון.

תראי למשל משפחות מילואים.

נניח אבא שעשה 100- 150 ימים בשנה.

מה מידת החוסן של הילדים שהם שומעים הורים חזקים שמאמינים במטרה וחדורי מוטיבציה לשרת ומפתחים תחושת שליחות,

לעומת ילדים ששומעים כמה המלחמה מיותרת וכד'.

מה שכן, אם בעלך גם עובד וגם לומד, אולי עדיף שאת תתחילי את הלימודים אחרי שבעלך יסיים את הלימודים שלו. אבל אז כדאי שכן תצאי לעבוד כדי שבהמשך כשתלמדי ולא תעבדי לא יהיו יותר מדי חודשים בלי שכר (גם בתקופה הקרובה וגם בתקופה של הלימודים)

יכול להיות שאחרי כמה חודשים בבית כן יתחשק לך לעבוד במשהו (לא בהכרח במה שאת עובדת עכשיו)

הלימודים שלו עם שכר

ב"ה הצד הכלכלי לא שיקול תודה לה'

אחשוב על מה שאמרת. פתחת לי את הראש

כדאי שיהיו כמה שלבי גובה ואפשרות להוריד צד אחד כדי שיהפוך למיטת מעבר כמו שכתבת. חוץ מזה נראה לי רהיט יחסית סטנדרטי. שימי לב שזה סטנדרט בגודל (בערך 70×130) ולא מיטת מטר או משהו, כדי שיהיה קל למצוא מצעים.

אני האמת קניתי מיטת תינוק לגדול ולא התחברתי. מעדיפה מיטת מעבר נמוכה על הרצפה..

הייתי קונה יד 2 או מחפשת למסירה

 ובחדר שיש עוד אנשים גם יכולים להכנס ולדרוך עליהם בטעות.

אבל הסיבה האמיתית שזה פשוט לא נעים בעיניי, הייתי מעדיפה את הגדר של המיטה ולישון במקום אחד

בגובה הנמוך כמובן

זה כמו גובה של מיטת מעבר ומשמש להרבה שנים גם כשהילד גדול

כשאני חיפשתי ראיתי שבגדול יש בערך 2-3 חברות מרכזיות שרוב החנויות מביאות, סגל ולא זוכרת את האחרות.

אז הסתכלתי באתר של סגל מה אני אוהבת ואז חיפשתי את הדגם הזה וקניתי בחנות שהיתה הכי זולה (זה בכל מקרה מגיע מהם, החנויות הם רק גורם תיווך באמצע).

קניתי בערך ב1000 ש"ח, ואז מזרון פשוט (150) והוספתי גם מעקה למיטת מעבר כדי שתהיה לי האופציה בהמשך.

יש בזה גם שוק של יד 2 כמובן...

בהצלחה!

חלוק מגבת

משהו לחדר- שטיח, וילון, מדף,מצעים, כיסוי מיטה,מנורה יפה

תכשיט

תיק לטיולים

סידור עם השם שלה

לגבי איך לחגוג- אפשר להזמין בהפתעה חברות שלה בערב כלשהוא או ערב שבת. לדאןג לקצת חטיפים ועוגה בשבילן ולתת להן לפטפט...

אפשר לצאת כל המשפחה או רק עם ההורים או הורה אחד לגלידה/מקום שאוהבת לאכול בו. אפשר להוסיף בלון הליום או זיקוק או קינוח קטן בשביל האווירה... אפשר מכתב אהבה מההורים.

אפשר לקשט את החדר בבלונים- לפזר סתם הרבה בלונים בחדר נניח לפני שחוזרת הביתה.

או בלוני הליום שזה יותר מושקע ואז רק כמה בודדים.

וכמובן עוגה שאוהבת. 

אבל אמא שלי לרוב היתה שואלת אותנו (עד היום האמת) מה אנחנו רוצים מתנה וקונה לנו

בעיני, בגיל כזה נחמד ששואלים אותך מה מתחשק לך, אפשר גם שתגיד כמה רעיונות לדברים שרוצה, ואת תבחרי מה שמתאים לך מתוך זה..

לפעמים כן היתה קונה בלי לשאול, אבל דברים שהיא יודעת שתמיד יהיה נחמד לקבל מהם עוד (תכשיט לדוג'..)

אולי כלי נגינה כלשהו, אם היא תרצה ללמוד.

קישוטים לחדר - תמונות יפות, מראת קיר מיוחדת, כרית קישוט למיטה, עציצי קישוט...

אצלנו חוגגים כמו אצלכם (בלי חברים, לפעמים סבא וסבתא באים). למה צריך יותר מזה?

משתדלים לעשות סבב ברכות מושקע בין כל המשפחה, כי זה הכי חשוב בסופו של דבר.

ב. לאף אחד לא איכפת מטיפול פסיכולוגי... חצי מהמדינה בטיפול פסיכולוגי

ואז זה כולל גם את הסודיות של הפרטי והוא יהיה חייב לדווח. זכותו לא לחתום אבל זה גם יפיל אותו מתפקידים מסוימים וגם ישאיר לו חסיון גם ברפואה הציבורית.

חוץ מזה שגם מי שהולך לטיפול ואפילו לוקח כדורים מסוגים מסויימים לא בהכרח נפסל בגלל זה, פשוט יבקשו לדבר עם הפסיכולוג/פסיכיאטר ולקבל הערכה ואם הוא מתאים ימשיכו בתהליך

התפקידים שצריך את זה בשבילם זה תפקידים שאנשים רוצים להיות בהם, ולא לחתום ויתור זה פסילה טכנית של עצמך. לא יהיה אכפת לאף אחד וזה לא נראה לא טוב, זה מובן, ואם ירצה להתמיין בעתיד למשהו מסווג וכן לחתום קשה לי להאמיןשמישהו יפסול אותו על זה..

הוא גם לא צריך להגיד שזו הסיבה. תמיד יכול לומר שהוא מוותר על המיון לתפקידים מסווגים

ישאלו אותו גם ככה, לא מעניין אם זה פרטי או ציבורי.

יש חסיון רפואי אז אף אחד לא ידע אם לא תספרו, אבל מקומות שבהם זה רלוונטי, נגיד כמו מיונים לצבא שכוללים סיווג אז ממילא שואלים ומבקשים ויתור סודיות גם על הפרטי, ואז זה לא משנה.

בקיצור לא נראה לי שתפסידו כלום מלבקש החזר. 

שהילד (סתם ילד, לא שלך דווקא) הוא מתמודד נפש ובעקבות כך לא ישבצו במקום שעשוי להביא אותו להתמודדויות מורכבות - מה רע בכך?

זה נועד לביטחונו.

אצלנו בציונות הדתית מייחסים כ"כ הרבה חשיבות לצבא והתקדמות בצבא, אבל לא בטוח שלכולם זה מתאים ויהיה טוב שהצבא יעשה אבחנות ומיונים לשלום המתגייס.

ובכל מקרה לא כל מי שמטופל פסיכולוגית הוא מתמודד נפש.

בקיצור, אני הייתי מבקשת החזר.

זה לטובתו

ולא לכל אחד מתאים להיות קרבי

תקיפה שעבר

איך הולך התהליך? נניח שלאחר הויתור סודיות יפתחו ויראו שהיה אצל פסיכולוג. האם יבדקו מדוע? מי יתן את הפרטים?

ומבקשים ממנו את הפרטים של המטפל ואישור להתקשר אליו ולשאול. לא מעניין אותם מה הוא עבר, יותר לשמוע מהמטפל שמדובר בבן אדם יציב ואמין.

וזה גם לא פתוח במערכות של הצבא ולא כל אחד יכול לראות את זה, נגיד מפקדים. זה חסוי גם בתוך המעקכות ופתוח לאנשים מאד ספציפיים שאחראים על הסיווג

והוא כותב בכמה מילים בעקבות מה הגיע המטופל (יכול גם לכתוב בצורה עמומה), האם יש אבחנה, והאם יש מצב פסיכוטי/דיכאוני/אובדני.

לרוב הפסיכולוג ישתף את המטופל/ההורים מה יהיה כתוב במכתב, ויכול לעדן את הניסוח כל עוד זה לא פוגע במקצועיות שלו.

ייתכן גם שיזמנו את הילד לפגישה אחת עם קב"ן טרם הגיוס בעקבות המכתב, וייתכן שלא.

אבל ממש קשה לי להאמין שיכולה להיות לזה השפעה רעה על העתיד שלו

היום כל בנאדם שני הולך לפסיכולוג

זה לא כזה חריג וכבר לא מדביק תווית כמו שהיה פעם

קניתי 10 פריטים ביחד עם הילד,הוא היה מאושר.

גם ככה כל המשחקים הגדולים יותתר קיימים אצלנו והוא אחרי הכל משחק באותם שני משחקים עיקריים

קניתי לשני הגדולים (6.5, 8.5) שעון יד.

לבת ה 4.5 חוברת עבודה עם מדבקות

לבן ה 2.5 קוביות

ולכולם ביחד קניתי ספרים.

שעונים לגידולים, בכל מקרה רצחתמ לקנות, אז זאת היתה הזדמנות.

ואת הספרים הוספתי, כי קיבלנו גיפטכארד לחנות ספרים, והייתי צריכה לנצל את זה למשהו.

נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

כמה תקציב אתם רוצים להשקיע לכל אחד או לכולם ביחד?

האם יש משהו מסוים שהם רוצים, או צריכים?

אם קונים לילד מתנה אישית, האם הוא ישמור לעצמו או ישתף גם את האחים?

לפעמים ילד יותר ישמח ממתנה פשוטה וזולה, ולא דווקא ממשהו יקר.

לפעמים עדיף לקנות חלקים נוספים/ הרחבה של משחק קיים, ואין צורך בעוד משחקים חדשים.

הם רצו

אני לא😉

שכאן זה לא קשור לרצון לא לקחת אחריות

אלו באמת ההנחיות המצב כזה

אצלנו במקרה של המטומה אמרו שאו שהיא תיספג, או שהיא תצא בצורת דימום ותעלם או שזה עלול לגרום להפעלה חס וחלילה.

אף רופא לא ידע להגיד מה יהיה, אבל גם רופאה מאוד נינוחה אמרה לא להתאמץ יותר מידי.

ב"ה הכל היה בסדר, אבל באמת הקפדתי על כל ההנחיות.

רופא הסביר לי לי שבזמן כזה אנחנו לא רוצים לגרום לרחם להיטלטל, ולכן צריך להימנע

והוא רגיש יותר....

מבינה את הקושי, עברתי הריון בסיכון גבוה והיינו צריכים להמנע הריון שלם.....

אבל יש מטרה מול העיניים, תינוק בריא ושלם בעז"ה

אז  נכון שמתסכל ומעצבן אבל ההוראה של הרופאה היא לא סתם כסת"ח.

המשך הריון תקין וקל, שיהיה בבריאות שלמה ובידיים מלאות בעז"ה

התפקיד שלה זה לדאוג לך שהמכתב יעבור למקום הנכון ולהמליץ לך איך ומה לעשות.

בהצלחה רבה

אל תוותרי!!!

שהצליחה לעזור לך.

זה ממש חלק מהתפקיד שלה

אבל בנושא דומה בקופח אחרת

פשוט הגשתי למזכירותמשל הסניף שלי והן העבירו לגורם הרלוונטי

כשסופרים מילים לא סופרים רק מילים שלמןת אלא גם הברות שיש להן משמעות ספציפית. אם מא זה מים אז זה נחשב מילה. קולות של חיות זה מילה וכו. אז תבדקי. אני חושבת שצריך בגיל הזה 20-30 מילים ולצרף שתי מילים (אבא בוא)

יש ילדים שפחות אוהבים פעילות של הרבה אנשים. איך הוא במשחק אחד על אחד עם ילדים בקבוצה שלו? זה גיל שיש בדכ חבר אחד או שניים. לא ממש משחקים יחד אלא אחד ליד השני אבל אמורה להיות ביניהם תקשורת

אם כי 2 בנים שגדולים ממנו היו אצלי ככה אותו הדבר

\ובגיל שנתיים נפתח הברז...

בגלל שראיתי שמבחינה חברתית הוא מאוד בורר וחושד חשבתי אולי קשור יחד...

כשהיינו בחג הרבה עם המשפחה המורחבת ראיתי שגם שם הוא בוחר עם מי לשחק

כן התחבר לאחד במיוחד ואחרים דחה או ברח...

זא רואים שהוא מבין מה בא ומתאים לו

אבל מאוד מאוד חשדן

יש ילדים יותר רגישים, יותר מופנמים. לא חייב שיהיה לו כימיה עם כל אחד.. נורמלי שיברור ויפחד אם זה אנשעם שהוא פוגש לעיתים רחוקות. אבל אין הוא במעון? משחק? עם ילדים אחרים? מביע את עצמו?

יש משפחות שילדים מדברים מאוחר ולפעמים גם בתוך המשפחה יש מנעד, זה כשלעצמו לא בהכרח מצביע על בעיה. כן הייתי בודקת אם נגיד בגן הוא נמנע מחברת ילדים

לרוב הוא מתרכך עם הגיל

מהצעירים הכי פחות חושש ומתרצה

אבל גם אם לוקחים מדי בכוח הוא מתנגד

לא אוהב שמנהלים אותו..

במעון צריכה לשאול שוב

בעבר כשציינתי להם שבתמונות נראה שהוא בצד הם אמרו שזה בסדר הוא לא חייב להיות ראשון ובמרכז

אבל מתכננת להדגיש שוב את השאלה

יש אנשים שמתחברים בקלות ויש יותר בררנים חברתית. מותר לו לרצות שליטה על עצמו. זה ממש בסדר. גם מה שאמרו  במעון נכון לא כל רחד אוהב להשתתף בפעילטת רק כי היא שם.

אם את חוששת תתייכצי עם רופא היתדים, אבל לדעתי הממש לא מקצועית כל עוד את רואה שיש לו את היכולת לקיים אינטראקציה חברתית הייתי פחות דואגת

התחלתי לחשוש קצת כשראיתי את רובם סביב הפעילות 

והוא צופה

ורק עכשיו קולטת את כמות שגיאות המקלדת, סליחה.

רק אומרת את זה כאמא..

יש לי ילדה מאד חברותית ותוססת שלא אוהבת את החוגים בגן. זה גם יכול לקרות

הדיבור לא מדאיג בעיני, יש המון ילדים שבגיל שנה וחצי עוד לא מדברים.

כן ההתנהגות החברתית קצת מעלה שאלות. מה זה לא נענה למבוגרים? ומה המטפלת אומרת?

ותבקשי הפנייה להתפתחות הילד.

זה תהליך קצת מייגע, צריך למלא כל מיני טפסים, ולהמתין לתורים וכו'וכו' אבל זה שווה את זה.

אם את רוצה אפשר ללכת גם בפרטי ולשלם בהתאם...

אפילו אפשר בינתיים רק לקלינאית תקשורת בתור התחלה 

אני פחות יודעת מה נחשב תקין בגיל הזה.

מבחינת דיבור, כן מצפים בגיל הזה ליותר מילים.

גם מילה חלקית ולא תקנית נחשבת מילה, אם זאת מילה קבועה שמביעה משהו מסוים.

יכול להיות שהוא ישלים את הפער לבד.

בכל מקרה, כדאי לבקש הפניה להתפתחות הילד.

בדרך כלל התורים רחוקים, אז שיהיה. ומקסימום אפשר לבטל אם כבר אין צורך.

בינתיים כדאי לעשות גם בדיקת שמיעה, לבדוק שהכל תקין.

מה זה לא מעורבים? רק חרדים ? רק דתיים?

הפרויקט מול הציון של הבאבאסלי ברובו אם לא כולו חרדי למיטב ידיעתי ,  רמות יורם כן מעורב, נווה שרון גם, אוכלוסיה מצוינת בכל אלה

אני מאוד אוהבת את הציבור בעיר

מבחינת גנים ממלכתי חרדי זה בעיקר גני מג"י . מכירה מקרוב את האוכלוסיה והעובדות .

הרב יורם המוסדות שלו גם מצוינים

בהצלחה את תהני מאוד

מכירה את העיר, אבל זה לא מוכר לי בכלל...

השמות מוכרים לי.

שזה לא מעורבב עם ציבור שלא שומר שבת וצניעות

מחפשים איזור דתי (אני מפתח תקווה וגרה באיזור דתי וזה חשוב לנו מבחינת שבת וכו)

אז כעיקרון אין שכונה או איזור שהוא נחשב דתי ולא נוסעים בשבת וכאלה ?

הפרויקט החדש הוא יותר מול הקבר של הרב יורם אני יודעת שהוא חרדי

ונקודה חשובה זה שחזית הבניין פונה לבית עלמין, תשימי לב.

זה טוב בקטע של דע מאין באת ולאן אתה הולך אבל לא הייתי ממליצה 😂

בעיקרון רוב העיר היא מעורבת אבל הצביון הוא דתי יחסית

נווה שרון כולה חרדים חילונים דתיים

יש גם את שכונות הרב צבאן

לגבי בתי ספר וגנים

לגבי בית ספר לבנים יש בית ספר ממח חדש איכותי מאוד בית ספר צומח אני חושבת שהם כיתה ג כרגע

גנים יש את העירייה ויש את מג"י שגם טובים מאוד

נקודה חשובה שגיליתי גם אני שאם את רושמת למוסדות של הרב יורם ואת רוצה לעבור למוסדות אחרים לא בטוח שיקבלו.

למרות שאני לא יודעת כמה זה שייך לך כי זה ממש חרדי

לעוד שאלות אני כאן

אני גרה שם מאז ומעולם אז דיי יודעת

בגדול

אזור רמות יורם ורמות מאיר מיועד כביכול ליצבור דתי

תכלס כולם קונים כי זה זול יחסית

יש צביון דתי של העיר כן

אבל שכונה ממש חרדית 

זה נקרא "קהילה" ששם ממש כמו בני ברק

מעלות נחל הבנתי ליוצאי צבא

באופן אישי- לא קונה דירה מול בית קברות

כל פעם שעברתי שם לא הבנתי למה בנו שם דירות מגורים מול בית קברות...

האזור החדש של נתיבות זה נווה שרון 

יש שם גנים של חבד שנפתחו לא מזמן שזה ממ"ח בנפרד

יש שם רשת מג"י שזה כמו של ש"ס נדמה לי

יש גם של הרב אברגיל אבל קשה ממש להכנס לשם כי יש תור ארוך...

הוא מכניס קודם את הילדים של התלמידים/אברכים ואז כל השאר

יש גם גנים פרטים

יש הרבה משפחותנים שמטפלים בבית

געגועי לעיר ...

אני אברר ממש תודה,!

דרך אגב, לאן עברתם אם זה בסדר לשאול ? 

כי לדתי לאומי חזק לדעתי פחות יש מענה שם.

חוץ מהממח החדש לבנים, אין משהו לבנים גדולים יותר או לבנות.

יש גרעין דתי בעיר, הוא בסגנון פתוח ושולח את הילדים בעיקר לשני בתי ספר דתיים שיש בהם הרבה מאוד סגנונות מכל העיר.

אבל אם מתאים לך חרדי, נשמע ממה שענו פה שזה ממש אחרת ויש מענים מעולים.

מכירה?

אנחנו בעלי תשובה

לא מחפשים חרדי ולא ממלכתי..

משהו באמצע ..דתי חזק ולא פושר

"יבוא ברינה" נשמע כמו בית ספר של הרב יורם.

לק"י

אם הוא עדיין קיים.

אבל זה מרחק נסיעה. לא יודעת כמה.

ויש את אוהל משה לבנים בקרית החינוך בשדות נגב, שזה חרדי שסניקי. 

שמעתי עליו דברים ממש טובים!! מתושבת נתיבות.

בת דודה שלי שולחת מנציבות לשבי דרום

20 דק נסיעה בערך מרוצים מאוד

ואם כן, זה נראה לי פחות אזור של נהגים בדואים. אבל גם אני מעדיפה שילמדו קרוב יותר לבית בגיל הצעיר. 

בסוף יש הרבה זמן שמדברים בע"פ

וגם זה יכול להיות גם בדברים קטנים וטיפשיים

שנינו מאוד עייפים לאחרונה אבל לא יודעת אם זו הסיבה

וגם התזמון. את מדברת בזמן שהנושא מעסיק אותך.

הוא צריך לקטוע את המחשבה שלו כדי להכניס את המידע החדש.

כדאי לחזק תקשורת ע"י קשר עין, שיקוף וסיכום נושאים חשובים, אפשר גם אקשן אייטמס.

נניח את אומרת צריך לקבוע תור לטיפת חלב.

אם התגובה היא "טוב" עלול להתפספס יותר מאשר תגובה:

מחר בבוקר אתקשר לקבוע תור לטיפת חלב ואשלח לך זימון ביומן.

ככה את יודעת למה לצפות.

אם זה באוויר מלא פעמים זה מתפספס.

זאת תקופה כזאת של ניסיון לחזור לשגרה אבל המוח עוד לא שם.

יש מלא טרדות וחוסר וודאות, הכל טוב איתכם, פשוט צריך עוד כלים כדי להחזיק עוד דברים חשובים.

ואולי כדאי מהצד שלך לעשות חושבים אם את לא נותנת תיעדוף גבוה להרבה מדי נושאים שמביאים להצפה.

אפשר גם להגיד מפורשות אני רואה את העייפות העומס והחוסר קשב. בנושא הזה אני לוקחת אותו לבד קדימה כרגע.

לק"י

אצלינו זה קורה כי הוא עסוק בפלאפון, ולא תמיד מקשיב בקשב רב.

אז כדי לוודא שהוא אכן מקשיב, אני צריכה לבקש ממנו להקשיב/ לא להיות בפלאפון וכדומה.

אולי גם אצליכם?

(וזה מעצבן. אין ספק).

משגע אותי ברמות.

אני שואלת למה לא עשית את מה שאמרתי?

מה אמרת?

עאהיהע עעהה ...

כשזה משהו חשוב אני משתדלת להסתכל להם בעיניים ולדבר לאט וברור, לראות שהם מפוקסים, בסוף כשאתה תוך כדי משהו, זה נכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה.

יש אנשים פחות מרוכזים...