פורום הריון ולידה (עמוד 6)

כל משפחה וסיטואציית החיים שלה.

זה תלוי בדינמיקה,

ביכולות הארגון והטיפול של כל אחד,

בזמן שכל אחד יכול להקדיש לזה,

ביחסים בין ההורים לכל אחד מהילדים,

במרחקי המגורים בין הילדים השונים להורים

ראיתי כמה מודלים של טיפול בהורים ובכל משפחה עבד הכי טוב משהו אחר.

לרוב כן יש ילד אחד שהוא הכי דומיננטי בעזרה ובקבלת ההחלטות ולרוב זה הילד שגר הכי קרוב. יש בזה גם משהו נוח שהכל מרוכז במקום אחד אצל אדם אחד והוא ה"מארגן", בטח כשיש הרבה ילדים וזה מקשה על התיאום. השאלה עד כמה הוא מקבל החלטות לבד או כמה נופל עליו זה כבר תלוי במשפחה ובצרכים של ההורים.

הכי חשוב שיהיה דיבור פתוח ושקיפות בין האחים.

לפעמים כשאין אף ילד שיכול אז כדאי לשכור עזרה להורים בתשלום או למצוא בית אבות טוב ושכל הילדים ישתתפו בהוצאות ובעלויות. אבל גם אז עדיין יהיה לרוב אחד או שניים (אם הם ממש עובדים טוב כצוות) שירכזו את הטיפול בדברים. 

אנחנו הרבה אחים ואחיות

ההורים צריכים אותנו ויש חלוקת תפקידים ותורנות ככה שכולם שותפים.

כל יום ילד אח אחר אחראי להגיע לשעתיים ביקור, מתקתק ניקיון כביסה ומביא להם ארוחת צהריים.

כל שבת ילד אחר מגיע או שמארח אותם - ככה שיוצא שאחת לחודשיים בערך אני דואגת להם. לא תמיד הם רוצים לארח או להתארח והילד הזה נדחה לשבוע שלאחר מכן.

אח אחד אחראי על תיאום תורים, השני על ביטוח לאומי. השלישי מארגן את המוניות

אני למשל לוקחת אותם לתורים בבתי חולים, אח שגר קרוב לוקח לתורים בקהילה.

וכן הלאה.

מי שגר בחול ובגלל זה לא יכול לעזור כאן פיזית עוזר בדברים אחרים (כמו למשל מימנו לאמא שלי מלונית אחרי ניתוח מורכב שעברה)

יש אח נוסף שלא ממש שותף כי יש לו אתגרים בחיים, אבל עדיין - יש לו את התפקיד בתחום שהוא טוב בו. 

בטח שרצוי וטוב.

לא הרחבת מעבר לשאלה,

אבל מציעה לחשוב על ללבן בין האחים את השאלה הזאת. אם מישהו מרגיש שעמוס לו ומצפה לעזרה, כדאי לפתוח שיח בעניין.

אפילו לקבוע פגישה מתוכננת. שכל אחד יביא את נקודת מבטו ואת הצרכים שלו.

מוסיפה גם שאם אין תקשורת טובה מראש בין האחים זה בטח יבוא לידי ביטוי גם בטיפול בהורים. אבל אולי זאת הזדמנות לבנות תקשורת חדשה..

אני לא מכירה את התיאור שלך של לחץ - אולי רק מוורידים, אבל נראה לי פחות רלוונטי אחרי הלידה.

לא ציינת אם זה פעם ראשונה אחרי הלידה, שזה גם משמעותי ויכול להיות גורם, יכול להיות מאד שצריך שוב להתרגל, ולהירגע...

יכול להיות גם יובש שגורם לחוסר נוחות ולכאב.

נראה לי שתנסי אולי יותר לדייק מה הכאב, איפה מופיע, מה גרם לו...

פניה באפליקציה?

אני במאוחדת

אבל שווה לבדוק

אם יש זה עוזר מאוד מאוד

אבל זה מאוד נפוץ ויכול לקרות בגלל רפיון שרירים באיזור רצפת האגן...
ז"א זה יכול להיות כלום ויעבור מעצמו\ פיזיותרפיה שגם ככה חשוב וטוב לעשות...
תרגישי טוב!

נשמע לי תקין

לי עזר לשכב אחרי ולא לקום יותר מידי 

ולשים קומפרסים קרים

אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן.

לא יודעת אם להימנע בינתיים או לא, אבל בכל מקרה מומלץ מאוד אחרי לידה, ולדעתי מה שתיארת זה בתחום האחריות שלה.

זה לדעתי חובה לכל אישה אחרי לידה..

שמעתי על מלא רופאים שלא בודקים את האיזור פיזית בכלל...

והם ממש מקצועית ואלופות.

אותי ממש הצילה הפזיותרפיסטית

לפעמים זה פשוט מוקדם מדי.

לא חייבים לקיים יחסים אם זה כואב, ולא בצורה שכואבת.

כדאי להתייעץ עם רופאה ופיזיותרפיה רצפת אגן זה ממילא מומלץ אחרי לידה,

אבל ייתכן מאוד גם שהכאבים האלה יעלמו מעצמם בהמשך. 

לק"י

אבל לפעמים דוקא כשהתינוק גדל, הגדולים מקנאים בו יותר.

כי הוא לוקח יותר צומי, ומתחיל לגעת להם במשחקים ולהרוס וכו'.

לא מכירה פתרון קסם לזה.

מה שאתם עושים נשמע לי הדבר הנכון. ובנוסך לתת לגדול כמה שיותר יחס, חיבוקים, נשיקות, משחק רק איתו.

רגשות.

אתה כועס? אתה עצוב? לנסות להבין מה עובר עליו ולעזור לי להביע רגשות במילים ולא בידיים.

ליזום יחס אליו, לתת לו מקום ותפקיד, שלא ירגיש שאין לו מקום בעקבות האח הקטן. 

אבל כדאי שתתרגלי גם לרעיון שילדים הרבה פעמים מרביצים מכות. זה נדיר שלא.

וזה שילד בן שנתיים וחצי תמיד מוותר ומחלק ולא מרביץ. לא אומר שזה האופי שלו לתמיד. הוא עוד יעבור מלא שלבים התפתחותיים שונים. גם אני חשבתי שלילד שלי בגיל שנתיים וחצי יש אופי מסויים, ומאז כבר השתנו כל כך הרבה דברים וככל שגדלים האופי מקבל הרבה יותר מורכבות (והוא כולה בן 4 היום) והתפקיד שלנו זה לעודד את הדברים הטובים, ולא להיבהל ממה שנראה פחות טוב. להבין שזה גם חלק מהתפתחות בריאה.

אצלי לרוב ראיתי שהקושי מול אח תינוק לרוב גובר כשהתינוק לומד לזחול ויותר יכול להרוס דברים. ובמקביל מתחיל המשחק המשותף שזה הכי חמוד בעולם.

שזה עוד יותר מעצבן.

כאילו במתכון צריך עמבה, אז הוא שם חילבה שעבדתי עליה שיא הקשה בשביל משהו אחר.. וזה בכלל לא אותו דבר 🤦‍♀️🤦‍♀️

חיבוק ענקקקק זה לא קל בכלל זה ממש ניסיון

ילדה שניה, איכשהו נראה שניצלנו מיום פיג'מות בפורים הנוכחי. בעקרון היתה שמחה ללבוש איזה פמג' מה חורפית מפליז אבל כשיש ימים כאלה היא מתבאסת מהצורך לשים חצאית על הפיג'מה מה שהורס את כל ה' לוק' לדעתה. היא כן נהנית לקחת בובה רכה וחמודה כזו, אצלנו מביאים גם בובות או כריות פיג'מות.

אם הילד שלך קצת בקטע של ללבוש פיג'מה אבל לא בטוח, אפשר לנסות לברר מה עושים הילדים האחרים בכיתה שלו

יצא סוף סוף לבית הספר,

הפתרון:

פיג'מה ועליה בגדי יום יום, כלומר לדחות את הדילמה להמשך...

משפחה שלך וגם בת מצווה אין סיבה לטרטר את כולם באוטובוסים. אנחנו עם רכב והרבה פעמים מגיעים רק אחד מבני הזוג לאירועים כי אין בייביסיטר ואני לא מוציאה את הילדים מהבית בשעות כאלו (אלא אם כן זה אירוע של אחים שלי/שלו)

שאת תיסעי לבד היום

ותיסעו ביחד לשבת

זה מה שאני הייתי עושה...

ומאוד מבינה את הרצון למשפחתיות, אבל צריך תמיד לזכור שזה לא יבוא על חשבון המשפחה שלך.

אני גם לא הייתי מוכנה שהילד יפסיד יום תחפושות בגן אז הייתי מעדיפה לנסוע לבד לאירוע ושהילד יהיה בגן.

אז זה יוצא שעושים בדיוק הפוך ממה שהוא רוצה- 

כאילו הוא גם לא מקבל את היציאה היום.. וגם נכנס לשבת הזאת שהוא לא רוצה.. 

מסכן! 

זאת הבחירה שלכם בין שתי האפשרויות המציאותיות

לפעמים את מוותרת ולפעמים הוא.

כשאת מוותרת את מסכנה?

בהתחשב בעובדה שאנחנו כמעט לא יוצאים למסעדות או מקומות יקרים 

מן הסתם זה מה שאנחנו גם היינו עושים.

ואני לא חושבת שצריך לקשור בין אירוע משפחתי ליציאה זוגית.

כשמאפשר לקחת בייביסיטר ולצאת כזוג - זו באמת הזדמנות נחמדה וכיף להרוויח גם את הזמן הזוגי ביחד.

אבל המטרה היא לא יציאה זוגית, אלא להשתתף באירוע ולשמח את המשפחה. ואם הדרך לעשות את זה היא לבד - אז זה מה שהכי הגיוני לעשות.

ואם חשוב לכם גם זמן זוגי - אז תמצאו זמן אחר במקום שבו כן מסתדר לקחת בייביסיטר ותצאו לזמן זוגי שקט...

מהמרכז לירושלים ברכב זה לא נורא בכלל,

בתחבורה ציבורית זה סיוט .

בסיטואציה חד פעמית שיש הרבה אירועים משפחתיים יכול להקל מאוד.

איך שאתם חיים במשפחה שלך זה מהמם וזה שלכם, אבל בכנות, בשבילי זה חונק מידי.

יוצר מידי מחויבות, יותר מידי אירועים. בת מצווה למשל זה אירוע ממש מיותר בעיני להזמין את הבעל של הבת דודה ...

וואו, הייתי נחנקת אם הייתי מחויבת לכל כך הרבה דברים, אם זה זורם אז סבבה, אבל אם לא- אז לא.

תסעי לבד, למה לסחוב משפחה שלימה באוטובוסים?! זה הגזמה. תשחררי, את סתם מנסה לרצות את אמא שלך ואת הדודים ואת האחיינים ואת מי לא? תחשבי על בעלך כרגע וזהו. 

אני איתך לגמרי בקטע של להתאמץ למען המשפחה, אבל אם ממילא תהיו עם הדוד וילדיו גם בשבת, עוד יותר אין טעם לטלטל את הילדים לארוע בחמישי בערב. 

שאת רוצה ללמד את הילדים שלך שעושים הכל בשביל המשפחה - אבל בטעות את יכולה ללמד אותם כוונה הפוכה לגמרי - עושים הכל בשביל הבחוץ, בשביל הסבתא, הדודה, הבני דודים היתומים.

אבל בשבילנו - המשפחה האמיתית, לא.

אנחנו נסחב, נטרטר בעגלות ואוטובוסים, הלוך חזור ושוב הלוך חזור.

ההצעה שבעלך אמר הכי הגיונית.

שזה חשוב לאמא שלך שתבואו כולם

מי אמר?

יכול להיות שחשוב לה שאת תבואי וזהו, כמו שמתבקש

שאם באופן כללי תנטרלי אותם, החיים שלך יהיו ממש הרבה יותר פשוטים:

1. בייביסיטר בתשלום לא מהמשפחה

2. להוציא רכב כשצריך

3. להגיע לאירועים לבד.

אני זוכרת שאת לא אוהבת את זה, אבל זו את שמקשה על עצמך את החיים כשאת לא משחררת את הקטע הזה

גם אם זה לבד.

להליכה, לקניון, לבית קפה.

הכביסות והבית יחכו (מבטיחה😅).

זאת תקופה קשוחה במיוחד כשאין למה

לחכות.

היא תעבור בסוף,

עכשיו תנסי לעבור כל יום ביומו ולמלא את עצמך במה שאפשר כרגע.

האוויר של החוץ זה מה שהכי עזר לי באופן אישי.

לק"י

זה גם נחמד.

יש כל מיני מפגשים לנשים בחל"ד.

סתםםם

אבל באמת שהיציאה עושה טוב!!

מוזמנת להתקשר אלי כשאת שם אם באלך לפטפט..

אני גם חודשיים אחרי לידה גז יש לנו הרבה משותף חחח

באמת מוזמנת!

תכתבי לי באישי אם באלך

בויפת חלב אצלנו יש פרסומים לכך מיני מפגשים של אמהות עם תנוקות.

אני התכוונתי שתראי מה את יכולה להכין בבוקר בשביל שכאשר הילדים באים יהיה יותר רגוע כמו אוכל שתיה.

וממש חשוב לנוח גם בבוקר

יעבור ובינתיים עשי צעד אחד קטן.

בהצלחה 😀

אני גם בחופשת לידה, די לבד כל הזמן, לא פוגשת אנשים, לא יעילה, אוכלת מלא שוקולד, לא ישנה בלילות, ישנה ביום, הילדים באים ומבלגנים תוך שניה (רק אם במקרה הייתי מספיק יעילה בבוקר כדי לסדר) ובכל זאת טוב לי. לא יודעת מה ההבדל, מנסה לחשוב.

אולי כי אין לי ציפיות מעצמי כרגע? אני כל הבוקר לא עושה כלום אבל תליתי כביסה, רוקנתי כיור אחד ואספתי משחק מהשטיח? עפה על עצמי, זה הספק מגוחך לשבע שעות שאני פה עם התינוק בבית, אבל מה אכפת לי אני גם נהנית להניק, להתכרבל איתו, להתבונן עליו, לקלח אותו ולתת לו את כל היחס שהוא לא מקבל כשהאחים שלו חוזרים.

שותה ים של קפה ושוקולד ועוגיות, בצהריים אופה עוגיות עם הילדים לחדש את המלאי

הייתי רוצה להספיק יותר, לעשות יותר דברים מועילים, לאכול יותר מסודר ובריא, לצאת יותר החוצה (ממש משתדלת וזה ממש עושה לי טוב, לצאת לטבע ולחפש פרחים קטנים, זאת העונה הכי יפה שיש הכל ירוק ומושלם וכבר יש ימים ממש נעימים ורק מדי פעם ימים קרים). אבל למרות שזה לא ממש קורה, רק הייתי רוצה שזה יהיה, עדיין טוב לי.

מציעה אם את בקטע, לחשוב מה יכול לקדם את הילדים.

לבחור נושא אחד ולעשות מאין חוג אחר"צ עם פעילוץ מובנית (אבל לא מהודקת מדי שיהיה אפשרות לבלתם)

זה יכול להיות מתחום של פיתוח מיומנויות חברתיות,

רגשיות, פתרון בעיות, התמודדות עם אתגרים

או יכול להיות קשור למעגל השנה (פורים, פסח)

למשל את יכולה לקחת פרוייקט של להכין את הילדים לליל הסדר במובן של "והגדת לבנך"

ואז לחשוב עם כל ילד מה מתאים לו לעשוץ לקראת ליל הסדר.

את הארגונים הטכניים לעשות בשעות הבוקר, ואחר"צ החלק שתלוי בילד בשיתוף פעולה.

נגיד לצאת לקטוף פרחים ולהכין איתם פרחים מיובשים ואז לתת להם לקשט עם טושים מעט יותר מיוחדים מהרגיל.

פרוייקט כזה מאפשר לראות התקדמות לעבר היעד (בניגוד לנקיון שהוא מעגלי כל יום אותו דבר..)

זה מערב את הילדים

נותן לך מטרה

נותן להם מטרה

עוזר לסדר יום (כשיש להם משהו להספיק כשהם יודעים עליו מראש הם פחות רבים)

זה מקדם אותם שהם למדו דברים חשובים

וזה משאיר טעם טוב מהחופשת לידה שעשית משהו שאת לא עושה בד"כ.

אפשר ליצור סיפורים עם בינה מלאכותית

בילד בוחר שמות, חפצים, רקע לסיפור ונושא (חברות, הרפתקה, מסע בדמיון)

את כותבת את הפרומפט, מגדירה אורך ורמה (מבחינת אותר מילים)

מעבירה לכלי ניקוד אוטומטי

עם הילד אפשר ליצור תמונות גם בבינה מלאכותית או לתת לו לצבוע.

מכינים חוברת סיפורים וזה מעודד קריאה.

אפשר בתחום פיתוח מיומנות חברתית להכין משחק קופסה משפחתי.

אפשר משחק אסוציאציה של משהו טוב שקרה.

למשל אפשר להכין משחק זיכרון משפחתי:

זוג 1: שתי תמונות של ילד א

זוג 2: שתי תמונות של ילד ב

זוג 3: שתי תמונות משותפות של ילד א וב

זוג 4: שתי תמונות של סבא עם ילד א

וכן על זה הדרך..

מהלך המשחק: מחפשים זוג,

כשמוצאים על מנת לזכות בזוג צריך להגיד זיכרון טוב מהאירוע/ מהדמויות.

אפשר לפתח את זה לכל מיני כיוונים לפי רמת הילדים.

אפשר לעשות על אותו עיקרון משחק רביעיות.

בתחום הרגשי יש דפי עבודה בפייסבוק יש קבוצה בשם דפי עבודה של ציפי או משהו כזה

יש שם דברים וואו, ממש ברמה ועוזר להנגיש את השיח על רגשות.

כיוונים אחרים:

להכין סרגל מאמצים לפעילות ספורטיבית (נניח מתחילים תוכנית ריצה עם ילד או ילדה)

אפשר ללמוד אנגלית ולהשקיע בלהכין דברים ויזואליים

אפשר לעשות סדר לימוד (פרק בתנך, הלכה) מי שמעניין אותה שתחפש תוכניות מתאימות ללימוד משותף.

אפשר את הלימוד עצמו לעשות בשבתות ובאמצ"ש לקדם משהו ויזואלי כל שבוע משהו אחר או אחרי הספק מסויים.

נגיד עם הבנות שלי אני מכינב מצגת אינטרקטיבית עם שאלות חזרה על פרשת שבוע.

אל דאגה אני מכינה באמצעות בינה מלאכותית

ולקח לח זמן בהתחלה לדייק את הבקשות ואח"כ כשמצאתי את כל הנקודות החשובות לפרומפט כל פרשה לוקח לי 20 דקות גג להגין מצגת של כ30 שאלות חזרה.

הבנות שלי עפות על המצגות האלו.

אפשר עבודות ריקמה/ סריגה/ כל סוג של אומנות כולל עבודה בעץ/ קרמיקה וכד'

אפשר פרוייקט התנדבות.

אפשר לעשות כמו חוג מדע בבית (יש סרטונים של מכון דוידסון) לחפש ולתכנן ולקנות חומרים מראש, וכשהילדים מגיעים לעשות את הניסוי, לרשום אותו ולתת להם לקשט. אפשר בשלט תלוי לרשון במשפט אחד מה למדנן השבוע ואז זה מצטבר.

אפשר גם סתם לכתוב כמה מילים מתוך הניסוי של אותו שבוע.

אפשר ללמוד/ לטייל על ארץ ישראל/ טבע

יש מלא כיוונים קשה למקד, לדעתי כיוון החשיבה צריך להיות מה חשוב לי לקדם כרגע מבחינת הילדים, ומה אנחנו אוהבים לעשות.

"הקבצים של ציפי"

ומי שמנהלת אותה היא Tsipi Greenberg

דוגמה אחת שיש עכשיו:

דיווח או הלשנה.

כולנו מכירים את הילד המדווח שממש שש לספר לאמא מה קרה ואני מלמדים אותם לא להלשין.

אז יש שם דפי עבודה הכל מוכן רק להדפיס וליישם.

ממש ממליצה על הדפי עבודה בקבוצה בלי קשר חח..

אבל אחותי - ככה זה נראה בפועל לפעמים. או - לפעמים ככה זה מתחיל

תחושת חוסר משמעות וחוסר כח להניע, אין אופק, בדידות. זה טריגרים.

תנסי לארגן לך לוז, לצאת ולפגוש אנשים, להתעסק התחביב

אחותי אני רוצה לגלות לך סוד שרב הנשים לא יודעות

מצב רוח חיובי זה שילוב של הורמונים 'נכונים'+ מצב מנטלי

ולחלק מהנשים שיבושי ההורמונים של ההנקה (לחלק השיבוש של ההריון דוקא) משפיע שלא לטובה על מצב הרוח.

ולכן, נטילת הורמונים (כדורים לטיפול בדכאון) עוזרים מאד!

הם לא משנים כמובן את המצב של אין מה לעשות

אבל זה כמו הבעיטה בתחת שמוציאה אותך מהלופ של לשבת על הספה

לחשוב מחשבות שמובילות אותך להרגיש חסרת ערך ו'לא יודעת מה לעשות'.

נסי לחשוב מה כן בא לך שיקרה ביום שלך?

מה ישמח אותך?

מה יעשה לך טוב על הלב?

ומהצד השני מה כבד עלייך ומבאס בעומק?

עם התחושות הקשות האלה כדאי לנסות להתמודד, זה יעזור לך לשחרר את האנרגיה הרגשית שלך ולהיות יותר בטוב בע"ה.

קשה לי מאוד עם הרעש והבלגן שפורים מביא איתו. ובעבר גם היה לי קשה עם השכרות של בעלי.

אבל בשנים האחרונות למדתי קצת למצוא את המקום שלי בתוך החג הזה:

משקיעה בחלקים היצירתיים שהוא דורש (תחפושות ומשלוחי מנות),

לומדת את המגילה (שהיא הספר האהוב עליי בתנ"ך),

בעלי קורא לי בבית מגילה (כמה שפחות לצאת החוצה לכל הרעש)

ואני גם לומדת לראות את הצד היפה שבשכרות של בעלי...

עדיין קשה לי... ואני מחכה שהחג ייגמר ושכל ההדים שלו ייגמרו (בעבר היו נפצים כל החודש לפני ועוד איזה שבועיים אחרי. ב"ה השנה בלע"ה אני לא שומעת נפצים. נראה איך יהיה בפורים עצמו). אבל מנסה בכל זאת לחוות אותו בדרך שלי...

(האמת שהשנה משום מה אין לי כוח יותר מדי להשקיע בתחפושות ובמשלוחי המנות, וזה מבאס אותי... מקווה שבכל זאת יהיה נחמד בסוף)

גם אני לא מתחברת לבלאגן שהחג הזה מביא איתו (אוהבת את השגרה והשקט שבה).

קשה לי עם השכרות של בעלי וגם של הסביבה הכללית.

המזל שלפחות אני נהנית לאפות, לעצב ולהכין משלוחי מנות (פחות בקטע להסתובב), אז זו ההכנה שלי לחג ומהרגע שמתחיל פורים מחכה שיגמררררר🫣

אז תדעי שאת ממש ממש לא היחידה😘

נניח אצלי זה הגיבוי של הפון וזה חשוב

אז שווה לי לשלם

ויש לך שקט

להסתפק במשהו סמלי יפתור לך את הבעיה.

בשנים עברו הייתי אומרת לך להכין כמות קטנה של משלוחים בסיסיים ובמהלך היום לפרק ולהרכיב מדברים שקיבלת, לפי הצורך. אבל היום שהרבה משלוחים הם עם קונספט, או מאפה בית וכו זה פחות רלוונטי.

אני במקומך הייתי נוסעת לאושר עד עושה קניה גדולה של כמויות מדברים מסוימים, מרכיבה כמות נאה של משלוחים מראש והולכת לישון. שיהיה כמו סרט נע.

ואם הכל מוכן ולבעלך לא אכפת להתעסק עם השליחות, אז באמת תסעי לים בבוקר...

לגבי האוכל שנשאר - את מורה, לא? אפשר להביא אחרי החג לחדר מורים, זה ייבלע צ'יק צ'ק.. 

מלא משלוחי מנות

אולי לא היית הכי קשובה לעצמך.. בסדר קורה.. קצת חמלה עצמית

את אלופה שתקתקת הכל

את אלופה שאת כל כך אוהבת את החג

תחליטי שאת נהנית! בים או בבית

נשמע שמה שאת לא אוהבת זה בעיקר החלוקה.. אז תהני לך בבית ושבעלך יחלק עם הילדים, או שתצאו בכיף ביחד כל המשפחה, אבל בלי לחזור הביתה כל שניה. תחשבי מה יעשה לך הכי טוב

מבינה לליבך.
עם אותה הרגשה, רק שאני לא משקיענית ולא יצירתית.
הכנו כל כך הרבה משלוחים
שאמרתי לבעלי ולילדים שאם פורצת מלחמה, לנו יהיה הרבה מתוק לאכול זה בטוח.
לא נרעב ...חחח

כמובן בצחוק, ובליבי פנימה מעדיפה לישון בפורים ולקום למחרת.

יש לה תמונה של כל חודש בשנה הראשונה ופתאום חודשים 10-11 היא יורדת במשקל…

לקח כמה ימים עד שחזרה לאכול רגיל

כמה שבועות והיא חזרה לעצמה ותפחה כמו שצריך 😍

מוצקים. תני לו אורז, בננה וכד'. לא למהר להתקיך את הגוף באוכל. הנקה מספקת לו הכל!!!

ולשאלתך

קרה לבייבי שלי עם CMV. אחרי תקופה ארוכה מאד מאד הוא מתחיל לחזור לעצמו לאט לאט

אני יכולה להעיד על עצמי

שאחרי וירוסים כאלה אני מרגישה שירדתי

ולוקח זמן עד שחוזרת לאכול

אז בטח אצל תינוקות זה הרבה יותר בולט...

נשמע טבעי

לאט לאט יחזור לעצמו בע"ה

אני אחזור לרופא ואבקש בדיקות יותר מקיפות

אם כי היא מתוננת גם המון על כאבי בטן0 לכן שללנו צליאק

וזה לא.

לאחרונה התלנוות על הכאבי בטן פחתו מאד, אבל עדיין היא חלשה.

לא רק ספירה.

זה בהחלט נורה אדומה

וכל הכבוד לך שאת על זה....

יש לך עוד הצעות חוץ ממונו מה לבקש מהרופא?

(יש לנו רופא אחד שנותן מה שמבקשים אז שווה לבוא עם רעיונות מהבית)

מונו- כולל CMV EBV

פריטין

B12

ויטמין D

IRON

CRP

שקיעת דם

וכמובן ספירת דם.

ציליאק אמרת שכבר שללתם.

נראה לי הצעד הראשון זה בדיקות מקיפות. אם בעז"ה הכל יהיה תקין אז לחשוב על כיוונים אחרים

יודעת שאצלנו בישוב משתולל עכשיו CMV לצערי גם הבייבי שלי נדבק ולקח את זה קשוח מאד. עם תופעות לואי נוראיות

משום מה על המונו בכלל לא חשבתי 

למרות שגם לי היה מונו בתור ילדה

יכול להיות שיש משהו בבית שמשפיע עליה?

משהו פיזי הכוונה, נגיד כמו שכנים שמעשנים בחוץ וזה חודר הביתה, או אם היא ישנה בממד בבנין חדש (שנבנה בשנים האחרונות).

לדברים הספציפיים שציינתי אני לא חושבת שיש השפעות מהסוג שתיארת, הבאתי את זה כדוגמאות לגורמים סביבתיים שעלולים לגרום בעיות וזה לא הכיוון הראשון שהיינו בודקים כנראה

הגננת ממש עפה עליה והיא עפה על הגן..

בהתחלה תליתי את זה רגשית קצת כי היא ילדת סנדוויץ' ממש

ומעליה ילד גאון ומתחתיה פעוט מהזוג שממגנט אליו תשומת לב והרגשתי שהיא נופלת בין הכסאות

אבל אחרי כמה זמן ראיתי שבשעות הבוקר גם בבית היא הרבה יותר בטוב (נניח בשבת)

ופשוט כנראה בגן היא פורחת כי זה שעותה בוקר ואחרי לילה של שינה בכל זאת היא יותר בטוב..

ואת מעלה כיוון ממש מענין, כמעט בלשי, ננסה לחשוב קצת.

אולי הבעיה טמונה בזה שלא אוכלת צהריים?

ואז הרעב מעייף ומעצבן אותה?

לא יודעת מה הביצהומה התרנגולת, אבל תזונה ועייפות קשורים אחד לשני. גם כתבת שאצל הדודים אכלה יפה והרגישה טוב.

שווה לנסות לעשות לה אולי מבצע עידוד לאכילת צהריים ולראות אם זה עוזר

קשה לי לדעת זה ילדה קטנה בסך הכל

אבל גם אם בצהריים נניח לא אוכלת מעייפות

אז שתרצה לאכול אחרי השינה (קמה בסביבות 4-5 או שאני מעירה אותה אז.. ויש כאן מי שאוכל בשעה הזו)

והיא בדרך כלל אומרת שלא רעבה

בגן הן אוכלות פרי ב12 בערך ואז היא מגיעה הביתה באחת וחצי- הגיוני שהיא לא רעבה, זה לא כזה מוזר.

אני לא רוצה לעשות מבצע לעידוד אכילה,

לא חושבת שאמורים לתגמל ילדה על זה שהיא אוכלת..

צליאק לעומק ,בדקתם ?

תולעים-משפיע על התיאבון עייפות ומצב רוח

אם נוחרת בלילה או תסמינים(דלקות אוזניים,דיבור מאונפף,נשימה מהפה יש עוד) אחרים הייתי שוללת שקד שלילי אצל רופא אאג

ובהיבט לא רפואי-שמה מקליט בגן אתמול

שללנו צליאק

תולעים לכאורה טופל כבר

אין שום תסמין של שקד שלישי 

ומהגן היא מבסוטה כאמור אם כבר הבעיה רגשית אז המקור לצערי בבית

זה שילד מפסוט בגן זה לא ערובה לכלום

רק מקליט יספר את האמת

אגב זה לא חייב חלילה להיןת התעללות אן משהו בכיוןן.. לפעמים חןסר יצירת קשר עם הצוות או עם החברים או אין לדעת.

ומה לתחושתך השתנה בבית ?

ואם שלילי, להמשיך להתייעץ עם רופא.

נחזור לרופא עם רשימת הבדיקות שהציעה @אמהלה ונרא מה יוצא

זה שהיא מבסוטה והגננת מספרת שהיא אחלה לא מספיק לי...

אם רפואית נראה שהכל טוב אז הייתי בודקת אם זאת תגובה רגשית

יש לי ילד שהוא הכוכב של הגן במובן החיובי, הגננת כל יום אומרת לי שזכתה ושהלוואי שכל הילדים היו כמוהו.

בבית הוא פורק הכל וזה קשה ממש ממש וברור לי לגמרי שזה קשור להתנהגות הטובה בגן.

אז אני לא אומרת שאצלך זה קשור לגן אבל אני הייתי סודקת גם בכיוון הזה

ב"ה טפו טפו אף פעם לא

זה לא הרכבה מסובכת ונשמע שבדרך זה כנראה ייהרס אם תרכיבו בבית..

יכול להיות שאפילו יהיה לה נחמד לעשות את זה בגן

והאמת שזו לא טרחה מדי לצוות לדעתי..

אם כן אז הכי טוב.

אם לא אולי בתוך קרטון ולתת למלווה ביד ולבקש ממנה להעלות את העוגה לגן.

וטיפ- את ממרח השוקולד תחממי קצת לפני שאת מורחת כדי שימרח בקלות.

באמת חשבתי פשוט להביא לה את המצרכים וככה לארגן להם פעילות ליום ההולדת של קישוט העוגה🤭 אבל בעלי אמר שזה לא ראוי...

אז הכנתי צורה של ארבע משני פסים של עוגת הבית ומרחתי שוקולד (@מאוהבת בילדי באמת גיליתי רק באמצע שכדאי לי לחמם אותו קודם) וקישטתי בקליקים ובסוכריות עוגה. שמתי את זה בשתי תבניות חד"פ ומעל הידקתי עוד שתי תבניות חד"פ ועטפתי הכול בנייר אלומיניום.

ומצאנו סלסילת פלסטיק בגודל מתאים, ובתוכה הכנסנו את כל הקונסטורוקציה.

עכשיו השאלה אם המלווה יסכים לעזור עם זה... (הוא יסכים כנראה, השאלה אם זה יבוא לו בטוב)

גם לי יש תור בבוקר, אז אפילו לא יהיה שייך שאסע במונית כדי להביא את זה...

(תכל'ס אני בכלל לא מבינה למה צריל להביא כ"כ הרבה דברים בשביל יום הולדת אחד🙈)

לק"י

גם אם לא מתלהבים.

ולגבי להשאיר לגן לקשט, זה משהו שהייתי שואלת מראש.

ומזל טוב לילדונת🥳

אני קונה כמה קופסאות קרטון למארז עוגה מחנות חד'פ בשביל הדברים האלו ויש לי בשלוף

וזה הכי נוח...

וגם אם אפשר לקבוע יומולדת בתאריך שלא עמוס לכם לכלתחילה למרות שלא הכל אפשר לצפות מראש ויש בלתמ'ים ועדיפות כמובן בימים כאלו להגיע עם הילדים ולהביא את הציוד, לא הייתי מראש שולחת ילד בגיל כזה עם כל הציוד בהסעה גם אם יש מלווה

האמת שלא יותר מדי תכננו את התאריך של יום ההולדת... הגננת שאלה במחברת אם יתאים לנו ביום הזה ומיד כתבנו שכן, כי הרי זו חגיגה שלא דורשת את נוכחות ההורים (כמו בגנים אחרים) אז לכאורה זה לא אמור להפריע לסדר יומנו...

אבל למדנו לקח לשנים הבאות שלה בגן.

וב"ה המלווה הסכים בשמחה לקחת את הדברים

יאללה, אפשר לחשוב מה ביקשו ממנו. אתם ממש לא צריכים לנסוע כדי לסחוב את המיץ.

זה לא בקשה הזויה, זה לגיטימי מאוד. 

בעלי הוריד אותה עם כל החבילות להסעה, ואמר שדווקא המלווה התלהב והוא והנהג התחילו לשיר לה היום יום הולדת

אז מקווה שבאמת הוא יצליח להביא את כל הדברים בשלום לגננת שמלווה את הילדים מההסעה...

פיטריה, גירוי?

יכול להיות שלא מנקים טוב כשמחליפים טיטול?

אפשר לנסות לשים משחה, לראות אם זה עוזר.

ואולי כדאי לבקש הפניה לבדיקת שתן, אולי יש דלקת.

משחה לא עוזרת, אני מורחת קבוע

הרופאה אומרת שבדיקות שתן בגיל כזה זה ממש בלתי אפשרי לבצע טכנית

אן יש דלקת יראו את זה בבדיקות דם גם בלי בדיקת שתן

אצלנו עשו בדיקת שתן מגיל שנה וקצת עם פיפיה

ורק אחרי שהיה חשד לקחו קטטר כדי שתהיה בדיקה סטרילית וישלחו למעבדה. היה דלקות בשתן כמה וכמה פעמים .. זה לא טוב בכלל.

אבל אצלנו היה גם חום. וזה סימן קצת מובהק יותר. 

ולנסות לתפוס את השתן.

ואז לשלוח למעבדה.

עשינו כמה פעמים לצערי גם לילדים רכים יותר.

היא צריכה להדביק מתחת לטיטול על הפיפי שקית סטרילית לשתן.

היא מדביקה את זה סביב הפיפי.

מסתןבבים קצת מחכים שהשקית תתמלא.

אני בהלם שהרופאה לא הציעה את זה מעצמה. 

כשנתת ורמוקס היא קיבלה את כל המנות? הייתה אח"כ הפסקה בבכיות? באמת לא ראיתי שחוזר כ"כ מהר אבל אולי כן?

עזרה. ניסינו לעשות בדיקת שתן ולא הצלחנו..

היא ממש התקפלה כל פעם שעשתה פיפי.. נתנו אנטיביוטיקה ותוך 24 שעות הכל עבר.. כמובן בליווי של הרופאה..

לא הייתי שוללת לנסות לבדוק דלקת בשתן.. 

לגבי התולעים, מצטרפת לדעה שאם ורמוקס כן עזר לחודש זה נשמע מאוד כמו תולעים, שלא מוגרו לגמרי ולכן חזרו שוב. דווקא אופייני 

מהר, היו לנו תקופות כאלה.

העובדה שהוורמוקס עזר תומכת בעובדה שזה תולעים,

העובדה שעכשיו שוב מציק תוך חודש בכלל לא שוללת את העובדה שזה תולעים.

בנרתיק.

תבדקי עם פנס, אם יש הן מיד יוצאות כשמאירים עליהן.

נשמע ממש תולעים

טיטול. הרופאה ממש טועה בנחרצות שלה.

הייתי מנסה לטפל קודם כל בתולעים. 

יש ל @מחי "מתכון" למשחת בסיס עם טיפות של שמן לבנדר ושמן הדס.

ולגבי דלקת בדרכי השתן- בהחלט אפשר לשים שקית שתן ולבדוק. אני לפי התיאור שלך כן הייתי מהמרת שזה תולעים ולא דלקת

כי דלקת כואבת כל היום ואצל ילדים לרוב יהיה חום ותופעות אחרות.

בכי בלילה+שליחת ידיים לטיטול הכי קלאסי תולעים שיש

מאמא מנוסה לילדים מתולעים לצערי....

@מחי

אשמח אם תוכלי לשתף אותי

כשהיא ישנה עמוק ורפויה

תסתכלי בפי הטבעת שלה

אולי תופתעי.

כשהיא צורחת סיכוי נמוך לראות תולעים

וזה ממש צורב

נסי להתסכל עם פנס חזק (אם היא תתן לך)

תולעת נקרת כמו חוט דק שזז (מתפתל כזה)

עוד שיטה, לא נסיתי אבל אומרים שעוזרת- אמבטית סוכר. להושיב אותה באמבטיה שהמיסו בה סוכר. התולעים יוצאות מהגוף לסוכר. תגגלי בטח יהיה הסבר טוב יותר משלי.

שימי לה לפני השינה אחרי המקלחת גוש של חמאת שיאה ממש על פי הטבעת אם אין לך אז שכבה עבה של משחת החתלה..זה מונע מהם לצאת

ותראי מה קורה.  ...

בינתיים, הייתי מפחיתה סוכר

ועוד משהו שהוא ממש קל ולא מזיק.

הייתי טוחנת גרעיני דלעת טבעיים ומערבבת לה כף בכל ארוחה, נגיד ביוגורט או בחביתה.

אצלנו הילדים אוכלים סתם ככה וזה סבבה להם.

תנסי, אולי יעזור. אצלנו זה עושה פלאים

חוץ ממה שאמרו לך אפשר גם לקנות "קלינתול" מחנות טבע

זה קצת יקר אבל עושה את העבודה