פורום הריון ולידה (עמוד 5)

ותיארה תופעות דומות אחרי התקן

בטח תדע לעזור לך

@פרח חדש 

אכן נשמע שיש לך מה שהיה לי

דלקת ברחם כתוצאה מההתקן.

צריך קוקטייל של אנטיביוטיקה כדי לטפל בזה כמו שצריך ולא חפיף כמו שעשו לי..

אני מזהירה אותך מראש שרוב הרופאים לא יתייחסו אליך ברצינות!

זה קרה לי פעמיים לצערי, אצל רופאות שונות

אין ברירה אלא לדרוש אנטיביוטיקה

אבקש מהרופאה מחר אנטביוטיקה מקווה שתתן

זה באמת מרגיש לי לא רגיל אף פעם לא היה לי ככה

ופעם השניה, לאחרונה

הדלקת לא טופלה כמו שצריך אלא מאוד בזלזול מצד הרופאה (היא אמרה לי מה את רוצה? אנטיביוטיקה? איזה? כמה ימים? אמרתי לה את הרופאה וצריכה להגיד ואז היא אומרת אבל את אומרת שיש לך דלקת.. אפילו לא טרחה לבדוק.. ) בקיצור אחרי טיפול חפיף ולא רציני הדלקת חזרה במלוא עוצמתה ואז הלכתי למוקד נשים כי כאב לי ממש ווהביאו לי טיפול רציני ב''ה מקווה שזה מאחורי

אז באמת מקווה בשבילך שתצליחי מהר לטפל בזה.

גם לי בפעם הראשונה והשניה לא היו כאבים נוראיים

אבל הרגשה מאוד לא נעימה ברחם ובשחלות

איזה זלזול עצוב לשמוע שזה מה שעברת

אני מקווה שהיא תיתן לי כי כן יש כאבים ודקירות

אני גם רוצה הריון

לא מצליחה בנתיים להיקלט

אולי זה מה שמפריע 🤷‍♀️

הבנתי מכמה חברות שכשהוציאו להן נתנו להן אנטביוטיקה ישר..מוזר שלא נתנו לי

רק לקחה משטח ופאפ

שהרופאה לא התייחסה באמת

היא אמרה שהכאבים האלה נורמליים וזה טבעי  לא מצביע על דלקת 

עשתה לי אולטרסאונד מהיר ואמרה שהכל בסדר ושאם כואב שאקח אדוויל

קבעתי תןר לרופאה אחרת 🤷‍♀️

עשו לי גם פאפ וגם משטח לדלקת ויצא תקין

ועברו כמה חודשים היא אומרת שהיא לא חושבת שמדובר בדלקת

היא ראתה גם גופיף צהוב אמרה שלפעמים זה עושה דקירות וכאבי מחזור

אין לי מושג באמת 

איך בודקים דלקת?

חוץ מזה שזאת לא דלקת רגילה

זאת דלקת באנדומטריום, ברירית הרחם

הרירית מודלקת

ובגלל שלפני המחזור הרירית בשיא העובי שלה אז יותר מורגש והריון לא נקלט בכזאת רירית

או שנקלט אבל לא מתפתח תקין..

ככה זה היה לי

אני מזה מקווה שזה לא התפספס

קבעתי לעוד רופאה מקווה שיתייחסו ברצינות

הזוי לי שהרופאה אמרה אם כואב תקחי אדוויל 🤦‍♀️ 

הדלקת לא יושבת בצוואר

אלא בתוך הרחם..

ובאמת כואב ההתייחסות של הרופאה

לצערי אני כבר לא סומכת על רופאים 

אולי אם הייתי הולכת לרופא פרטי ומשלמת אלפי שקלים הייתי מקבלת יחס מתאים

מבאס ברמות

מקווה באמת שרופאה הבאה תתיחס יפה

קראתי על זה קצת זה באמת נשמע שאולי יש לי

ואני מוטרדת עכשיו

היה לי התקן

אני יודעת שיש נשים שמפתחות בגלל זה דלקת (דלקת שקטה, זה לא תמיד משהו חריף) ואת רוצה לקבל טיפול אנטיביוטי אפילו בשביל החשש הקטן שיש לך את זה. 

יש לזה הגדרה ברפואה לא יודעת איך קוראים לסוג הדלקת הזאת

לא יודעת איך עושים את זה

אם צריך בשביל זה הרדמה או שזה פעולה פשוטה

אני מרגישה שיש ברפואת נשים חוסר מודעות נוראית על זה

שמים התקנים כאילו מחלקים סוכריות, (יכולות להיות עוד סיבות לזה אבל התקן הוא טריגר רציני)

בעיני זה זלזול חמור בגוף האישה

פשוט לפלוש לתוכו וככה למנוע הריון בלי לחשוב על מה שזה גורם מסביב..

הבטן שלי מלאה על זה אז אעצור כאן כי זה יהיה לא נעים 🤐

לשיטות אחרות למניעת הריון

הבעיה שזה לרוב לא מגיע מהרופאים, אלו שבעצם היו צריכים הכי להיות אכפת להם מהבריאות שלנו.

הם עדיין תקועים בגלולות והתקנים ומבחינתם זה סבבה לגמרי לגעת בהורמונים של האישה ולדחוף נחושת לרחם..

אז איך למנוע?

הרי יש עוד אפשרויות שבחרנו לא להשתמש בהם כיהודים שומרי מצוות.

אני מאד בעד שיתקדמו וימשיכו לפח שיטות נוספות, או גלולות עם פחות השפעות

וכן יש התפתחויות ואפשריות נוספות

אני גם סובלת מאד מההורמונים, אבל אני גם סובלת מאד מההורמונים הטבעיים שלי

מה שאני מנסה לומר זה לא להוריד מהקושי והתסכול של אוזלת היד הרפואית, אבל גם להאיר קצת, שאנחנו אוכלוסיה קטנה יותר מהכלל ולכן חוות מחסור בצרכים הייחודיים שלנו

לנו את הסיכונים וההשלכות? לפחות שנדע לקשר בין הדברים.

רושמים אומרים איך לקחת ושלום...

שלא כולם ככה.

אצלי הרופאה ממש פירטה על הכל, ובגדול יש טופס שאמורים לחתום עליו, עם הפירוט של כל תופעות הלוואי של התקן.

גם לפני שנכנסתי לניתוח קיסרי חתמתי על טפסים

יש ברירה אחרת??

אבל מעולם לא קיבלתי מהרופא פירוט על היתרונות והחסרונות של אמצעי המניעה לסוגיהם

רק איך זה עובד ואיך אני אמורה להשתמש בזה

האפשרויות, כולל דיאפרגמה

אף אחת מהן לא התאימה לי

ודווקא חששתי מאוד מהתקן אבל הוא כרגע הכי מתאים לי

מניעה זו התערבות

ויש לה השלכות

כל אחת בוחרת את ההשלכות שלה

התקנים וגלולות הם אמצעי המניעה הכי נפוצים בעולם המערבי.

קונדום לא מקובל בשום מקום כאמצעי מניעה בזוגיות קבועה לטוול רחוק.

ואם התכוונת לדיאפרגמה, אז יכולה לספר לך שפעם שאלתי את הגינקולוגית מהקופה אם היא יודעת על קולגות שמתאימות, היא אמרה שלא מכירה. אז שאלתי אותה למה הקופה לא נכנסת לנישה הזאת? או במילים אחרות, למה אני צריכה לשלם מאות שקלים על התאמה במקום לקבל את השירות מהקופה?

היא ענתה לי במשפט הבא: "כי דיאפרגמה היא לא אמצעי מניעה".

מטריף ומשגע אותי..

נכון שתכלס זה בא להגן עלי, שלא יתרחש הריון לא רצוי ולא מתוכנן

אבל אם יש פתרונות פחות פולשניים למה לא להנגיש את זה?? 

זה נחמד שיש כמה בנות בפורום שזה עובד להן פיקס. זה לא סטטיסטיקה מספקת.

הלוואי שזה היה מושלם. נגיד אחרי קיסרי ולמרות שלקח לי כמה שנים להגיע להריון הנוכחי, אני בחיים לא אבנה על זה. 

הרופאים צריכים להעביר את המידע ולתת לאישה לבחור..

אני לגמרי חוששת מהשימוש בדיאפרגמה אבל כרגע זאת האופציה היחידה, אבל את האופציה הזאת לא קיבלתי מרופאת הנשים שלי, אלא מהפורום.

מה הייתי עושה אם לא הייתי בפורום כזה או אחר שנותן את המידע הזה?

כמה אופציות

-לא מונעת ונכנסת להריון שפחות מתאים כרגע

- נמנעת מיחסים

- ממשיכה עם מניעה שמזיקה לגוף שלי

....

ולא עקבתי אחרי מהלך הדיון

אבל חשוב בעיני שנשים יידעו שיש עוד אופציות הלכתיות גם אם לא לכתחילאיות. יש דעות שיאפשרו קונדום או לגמור בחוץ כל עוד זה במסגרת יחסים בין בעל לאישה, ובתנאים מסויימים

ושמעתי על כאלה שגם עם גלולות

וודאות במניעה זה דבר שלא קיים, עם כל הסטטיסטיקות שבעולם. זו השתדלות.

אני גם חושבת שעניין המודעות לסוגי המניעה כולם לוקה בחסר, על שלל תופעות הלוואי שלהם/ יתרונותיהם. וזה גם מאוד אינדיבידואלי

וגם דיאפרגמה זה לא קסם, ברור. אבל היא נותנת מענה לדעתי להשתדלות למי שלא מעונינת בגלולות/ התקן. ולבד לדעתי היא לא מספיקה,צריך להשקיע גם בקוטל שישלים ויעלה את האחוזים. לא הייתי משתמשת בלי

1. הייתי מרוצה מאד מהבחירה בגרידה, ישנתי וכשקמתי הייתי אחרי הכל בלי חוויות קשות של כאבים וכו'. לא היו לי סיבוכים ברוך השם ו-4 חודשים אחרי נכנסתי להריון תקין.

2. עברתי באסותא ברמת החייל וקבעתי ישר תור לגרידה בלי להגיע קודם. התהליך היה בסדר גמור.

3. אני עשיתי בהרדמה מלאה ואני חושבת שזה כך בכל המקומות בד"כ.

הרופאה אמרה לי לחכות שבוע ולהגיע אליה לעוד אולטרסאונד כשלא ראתה דופק (היה שק ללא עובר), בפועל הגוף התחיל להיפטר עוד קודם מההריון אז הגעתי לבית חולים ב'הפלה פעילה', בעצם לא הגעתי פעמיים ולא יודעת אם זה הנוהל שם. ועשיתי טעות, הלכתי קודם למוקד נשים כבר במצב של דימום אינטנסיבי, זה דחה את הזמן של הקבלה בבית חולים, הם הכניסו אותי לגרידה על הקשקש מצד הפעילות של חדרי הניתוח וגם השאירו אותי ללילה כי רצו להשגיח עלי למרות שמאוד ניסיתי שישחררו אותי באותו ערב. אז להגיע מוקדם לבית חולים, ובצום.

חיבוק אחותי, שיהיו בשורות טובות במהרה 🤍

להגיע להיבדק לוודא שאין דופקים

ואז קובעים תור לגרידה או שישר על המקום מקבלים ציטוטק

קודם כל חיבוק על המצב הלא פשוט הזה.

❣️❣️❣️❣️

1. החוויה של הגרידה הייתה טובה(עד כמה שניתן לומר על מצב כזה)

לא הרגשתי כלום, הפרוצדורה בהרדמה ומהירה מאוד ללא כאבים

ודימום מינימלי ממש.

מה שכן ההמתנה לגרידה ךקחה כמה שעות טובות כי נכנסו בלי סוף דחופים כך שהמתנתי הרבה זמן בצום והייצי ממש מתוסכלת

2. אני הגעתי למיון כדי שאוכל לעבור בדיקת 2 רופאים מומחים שיאשרו שההריון לא מתפתח-מבלי זה אין אישור לבצע גרידה.

3. הרדמה הייתה מלאה(לא מכירה גרידה בהרדמה מקומית)

1. כן, לגמרי

2. ממה שאני מכירה כן מגיעים קודם למיון כי הם רוצים קודם לוודא אצלם את הצורך בגרידה ולא להסתמך רק על קופת החולים

עשיתי בהר הצופים היה אחלה

3. ממה שאני מכירה תמיד הרדמה מלאה

האמת שאישית גם לא הייתי רוצה לעבור את זה בהרדמה מקומית לא נראה לי זה כיף לנכוח יותר מדי 

הלכתי בסוף למיון בשערי צדק, וקבעו לי תור לגרידה ביום חמישי.
לפי האולטרסאונד עלה חשד שמדוב בהריון מולארי חלקי, ולכן בכל מקרה צריך לעשות גרידה כדי לבדוק אחר כך את העובר והשיליה, אז יצא טוב

יש מישהי שהיה לה הריון מולארי חלקי ויכולה לשתף מה התהליך אחר כך?

עשיתי מעקב בטא (עשיתי כל שבוע) כדי לוודא שהיא יורדת, צריך למנוע בזמן הזה

לא קיבלת הנחיות מהרופאים שם? תחזרי לרופא/ת הנשים שלך, אולי זה שונה בחלקי. ואולי בעצם צריך לחכות לפתולוגיה כי זה לא ודאי..? לא יודעת לומר האמת..

שולחת חיבוק♥️

את צודקת, כרגע זה רק חשד בגלל כל מיני ממצאים שראו באולטרסאונד בשיליה, אז מחכים לפטתולוגיה כדי לוודא.
זה בטוח לא מולארי מלא, כי היה עובר עם דופק לפני חודש, החשד הוא לחלקי.

סתם עניין אותי לדעת מה יהיה התהליך אם כן....

וחיבוק!! נשמע חוויה מלחיצה ❤️

אם זה מתברר בפתולוגיה כמולארי חלקי ההמלצה היא קודם כל לראות שהבטא העצומה מתאפסת. זה לוקח המון זמן, כמה שבועות טובים...

אח"כ צריך מעקב של פעם בשבוע אם אני זוכרת נכון לראות שהיא לא עולה בחזרה, נראלי 4 שבועות.

ההמלצה היא למנוע אח"כ הריון נוסף למשך זמן של בין 3 ל6 חודשים (תלוי לפי מי הולכים).

בעצם החשש הוא שיש עוד תאים מההריון המולארי שנשארו בגוף ויכולים להתפתח לסוג של גידול חס וחלילה. ואם בעצם האישה תיכנס להריון אז לא יוכלו לזהות את הגידול הזה לפי הבטא שעולה כי זה יהיה הבטא של ההריון החדש..

ככה לפחות היה אצלי, מקווה שיתברר אצלך כשום דבר בע"ה.

בכל מקרה חיבוק על כל התהליך עכשיו...

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

זה באמת החסרונות המשמעותיים של דיאפרגמה שאני מרגישה שלא מספיק נותנים עליו את הדעת, כי הרבה מאוד נשים עולות ויורדות בטווח של ארבע קילו לכאן ולכאן.

אני אישית ממש נדנד בהנקה וזה וואחד חיסרון!!

השתנתה לי המידה פעמיים

תלוי במתאמת

לא כמו אבל לא זול בכלל ממש סכום ואז את גם צריכה לקנות דיאפרגמה חדשה!🤦 קיצור סיוט

בגלל המשקל?

היית בודקת כל פעם כשאת מכניסה עד כמה שאת יכולה לבדוק בעצמך?

היא התחילה ללחוץ ושאלתי את המתאמת והיא ענתה שהמידה כנראה השתנתה..

התאמתי ממש אחרי הלידה ואז תשעה חודשים בערך אחרי רצםת האגן התחזקה והמידה השתנתה

אבל מרגיע שהרגשת את השינוי בעצמך ולא השתנתה המידה כשהכל הרגיש כרגיל

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?

תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..

השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...

לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך

לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

זה גם לא מספיק שעות, הייתי ממשיכה לחפש אולי מתגמשת, במקצוע/ בגיל וכו...  

ומתפללת על זה. ספציפית.

אני נוטה לבטל את הראיון, 

אבל בעלי לא מבין למה...

הוא אומר שאני אתחיל לעבוד איתה והכול יסתדר...

גם ב"ה היום יש לי הרבה ביטחון עצמי, והוא לא מצליח להבין למה מישהי מהעבר גורמת לי לכאלה תחושות.

אבל לא ברמה הזו של התנהגות יומיומית.
ואם יש לו עוד שם, חשוב לקרוא לו בשני השמות לפחות פעם ביום

וגם אם כן, לדעתי זה לא משנה

בסוף זה הילד

עם האופי העקשן

והאתגר

אין פתרונות קסם בהורות לדעתי

בכל מקרה לדעתי כדאי לקרוא גם בשם השני, כי יש סיבה שקראתם לו כך

אם זה קשור לשם או לא...

יש לך ילד שיותר מורכב הקשר איתו

קשה להשיג שיתוף פעולה ממנו

ההשכבה שלו מאתגרת

הוא נעלם לך פתאום...

אני חושבת שלכל אמא עם שני ילדים ומעלה יש ילד (או כמה) שמאתגר יותר מהשאר.

אישית מאמינה גדולה בהדרכת הורים טובה.

אבל אם יעבוד לך לקרוא בשם השני - מעולה.

גם לי הייתה תקופה שבה חשבתי שיש משמעות לשם של אחד מהילדים שלי. (לכל הילדים שלנו יש שני שמות חוץ מלו ולתאומים. אז הרגשתי שאולי מכיוון שיש לן רק שם אחד הוא לא חברותי כזה, כי לתאומים יש זה את זה ולכל השאר יש שם שני...)

לאחרונה גילינו שהוא על הרצף האוטיסטי.

אבל לפני שהוא אובחן, גם הבת הקטנה שלי אובחנה באותה אבחנה - ולה כן יש שני שמות...

אז למדתי מזה שלשם יש משמעות גדולה לאדם, אבל לאו דווקא המשמעות שאנו מייחסים לו.

וברגע שיש לילד קושי - התפקיד שלנו הוא לא להתעסק בשם שלו, אלא לטפל בו לפי הקשיים שלו.

(דרך אגב, הוא הבן הראשון שלך? יכול להיות ש"פשוט" מדובר בהתנגדות שנובעת מגיל ההתבגרות?)

הרבה כוחות! ובהצלחה❤️

(סתם כי צורת החשיבה שלי רציונלית להחריד)

ילד נולד עם מטען גנטי, פוגש אירועים שונים ושוהה בסביבות מסוימות וכו'.

וזה לרוב גורם להתנהגות שלו ותו לא. 

זה שלב בירוקרטי, לא מהותי. הרופא לא יכול להוציא הפניה למי שפיר, רק ליעוץ גנטי, אז הולכים ליעוץ ושם מוציאים לך הפניה למי שפיר. ככה הסבירו לי בזמנו.

אבל בפעם אחרת שעשיתי בגלל גיל ולא בגללל סיכון למום אז עשיתי יעוץ בפגישה וירטואלית כזה רק לסמן וי. וגם כדי לבחור מה אנחנו רוצים לבדוק ומה לא

אם בכל מקרה לא תעשי, אז אין מה לעשות יעוץ.

אני עוד מתלבטת אבל אם כן אלך פרטי. 

זה מה שיגידו לך

אבל רק אחרי זה הקופה תממן לך את המי שפיר 

זה בעיקר בירוקרטי.

בתוצאות לסיכון גבוה בסקר שליש ראשון או שני, בכל אופן יפנו למי שפיר.

זה משמעותי בעיקר לעניין הזכאות לתשלום מהקופה, ויש מקומות שבהם מחייבים ייעוץ גנטי לפני מי שפיר.

אגב, יש בתי חולים שבהם אפשר לקבוע את הייעוץ לפני הבדיקה עצמה, וזה חוסך לך

כדאי לשאול את הרופא המטפל.

אבל אם לא קיבלת הנחיה להפסיק, אני לא חושבת שצריך.

לא כל הגדרה של הריון הסיכון קשורה להפסקת הנקה.

אולי אתן יודעות יש בעיה עם אספירין בהנקה ?

זה הידיעה שיחסי אישות גורמים להתכווצות הרחם הרבה יותר חזקה מאשר הנקה. אז כל עוד אין הנחיה להימנע מיחסים, להבנתי אין בעיה עם הנקה.

אבל אני לא גורם מוסמך או משו.

לא הייתי סומכת בזה לשאול כל רופא, כי רוב הרופאים מחזיקים בדעות מיושנות לגבי הנקה, ומה אכפת להם לומר לך להפסיק, הם לא מפסידים מזה כלום, בעיניהם אם לא יזיק לא יועיל...

היינו בכמה נגריות

גם אטינגר וגם ויינשטיין ואני חושבת שהיה עוד מישהו, נראה לי בשער בנימין מעל החנות נעליים.

בכל מקרה מוזמנת לשלוח לי את התכנית אם את רוצה עוד עין, אני אוהבת את זה...

יש את החרשיה 

הבנתי שהוא ממש מומלץ

וגם את יכולה להגיע לחברת מטבחים שתעשה לך את כל התכנון בחינם, כמובן אם את קונה אצלם את המטבח. 

אבל זה (כביכול) חוסך את המעצבת לתכנון מטבח.

הרבה פעמים הם עובדים עם מעצבות או יודעים לתכנן בעצמם וזה יחסוך לך.

בכל מקרה ממליצה מאוד על 'מטבחי עצמון', המפעל נמצא בעטרת, הם מקצועיים, אמינים, עבודה עברית ואיכותית מאוד. איתם אני יודעת בוודאות שאין צורך שתגיעי עם תוכנית מראש אלא יעזרו לך לבנות תוכנית למטבח שמתאימה בול לצרכי המשפחה שלך, בהתחשב במרחב שיש.

את יכולה למצוא את האתר שלהם בגוגל ולהתרשם..

אנחנו מאוד מרוצים! בהצלחה!

הרבה מחברות המטבחים, מביאים באמת מעצבת וזה מתנה כחלק מהחבילה.
אך כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד המעצבת עם ניסיון ולא תמיד זה מקצוע שלמדה...
אצלנו הייתה מעצבת של מטבח, שלא הבינה מה הצרכים שלנו והתאמות וכו, וכיוון שגם אני לא מבינה בזה, יצא מטבח על הפנים שלא תואם למשפחה שלנו.
לימים הבנתי שהיא הייתה בכלל סטודנטית לסיעוד ועבדה על הדרך עם חברת המטבחים שבה סגרנו מטבח ועיצוב.
(לא מדובר על"מטבחי עצמון" - לא מכירה...)
חברת המטבחים עליה אני מדברת לא מוזכרת בשרשור פה.
אז כדאי גם לברר עם חברת המטבחים, מי המעצבת שתלווה את המטבח שלך, ומה הכשרתה...

ואגב לגבי זה שזה מותנה בקניית המטבח אם אני זוכרת נכון אסור להם לקחת כסף על התכנית. זה מן שיטת מצליח כזאת, אבל שווה לברר מראש כי הם אמורים לתת לכם הצעת מחיר על תכנית קונקרטית וההצעה עצמה לא אמורה לעלות כסף גם אם יושבים עליה שעתיים עם המעצבחם שלהם. זו פגישת מכירות ולא שום דבר אחר

הקודם שהיה לנו. המטבח הגיע כחלק מהדירה שקנינו והיה לקבלן הסכם עם חברת מטבחים מסוימת והיינו לקוחות שבויים שלהם.. שם באמת עיצוב המטבח היה לא מספיק מקצועי ולא מותאם לצרכים שלנו. וזה מבאס.

לכן אני חוזרת על ההמלצה שלי של מטבחי עצמון ששם יש אפשרות גם לשבת עם מעצבות מקצועיות (ממה שהבנתי, זה ממש תחום התמחותן) אבל ממש לא חייבים, לפחות לנו הספיק לשבת עם מנהל המפעל לפגישת תכנון המטבח שהיתה מאוד מקצועית וירדה לפרטים של הצרכים שלנו והתייחסה למרחב הקיים כדי לנצל אותו הכי בחוכמה והתוצאה יצאה מושלמת, גם מבחינת הנראות, הפרקטיות והאיכות.

אז בהחלט צריך לבחור למי ללכת ועל מי לסמוך, בין אם מדובר על מעצבת בחברת מטבחים, מעצבת פרטית או עיצוב דרך הנגר עצמו..

כן חשוב לי להגיד, אחרי הניסיון שלנו, שיש כאלה שמתקמצנים (לא מכוונה רעה אלא מעדיפים לבחור את ההצעה הזולה יותר כי מדובר על סכומי כסף גדולים) על ההוצאות של המטבח (כמו שאנחנו היינו בפעם הראשונה) אבל זה עלה לנו בסופו של דבר ביוקר כי המטבח, חוץ מזה שלא היה מספיק פרקטי, גם האיכות שלו היתה גרועה, המגירות נפלו והיה עקום ועוד כל מיני דברים מעצבנים, לכן בפעם השנייה החלטנו להשקיע יותר מבחינת המחיר ששילמנו אבל לקבל בתמורה מטבח איכותי שיחזיק בע"ה למשך שנים (בנוסף כמו שכתבתי לעיצוב מותאם אישית).

בכל מקרה, בכל החלטה שתבחרו, מאחלת בהצלחה רבה!

וזה הגיוני כמו שכתבת..

ולא הבנתי מה התכוונת על נגר פרטי שלא עושה. ברור שהוא מתכנן את המטבח (או המעצבת שעובדת איתו)..

ולכן הרבה נגרים פרטיים עובדים עם מעצבות, כדי לתת שירות ללקוחות שלהם כמו שהם מבקשים. אבל אל תתפסו אותי במילה כי זה בעיקר משמועות ולא מתוך ידע..

אבל, לפחות מהניסיון שלנו, הנגר- מנהל המפעל היה כ"כ מנוסה ומקצועי, הוא ישב אתנו ותכנן את המטבח בצורה כ"כ פרקטית, יפה ומותאמת לצרכינו שלא היה צורך בכלל להשתמש בשירות של המעצבת.

זה מה שכתבתי בהודעה הראשונה שלי ובהתאם לכך ההמלצה שלי..

ובכל מקרה כדאי לבדוק בכמה מקומות ולשמוע חוות דעת כי זה יעיד בצורה הכי טובה לדעתי על הצלחת המטבח מכל הבחינות..

מה חשוב שיהיה במטבח..מי משתמש בו. האם עובדים כמה אנשים במקביל. האם גם אןכלים בו.

מכשירים שחשוב לכם- כמה תנורים והאם בילד אין ואיזה גודל, מיקרוגל, נינג'ה, בר מים, מדיח/ים, ייבוש כלים, אי גדול/קטן, מכונת קפה, מיקסר, מיחם, פלטה, מכשירים קטנים, מקום לפירות וירקות.

אחסון- האם יש לכם הרבה כלים? האם יש כלים שלא חייבים להיות  במטבח (כלים של שבת)? האם אתם גבוהים או נמוכים- עד כמה ארון גבוה זה פרקטי לכם, או שישמש לאחסון לא יוםיומי. האם תרצו לאחסן בארון גבוה כלי פסח.

כיורים- צמודים או נפרדים. גדולים?

כיריים- איזה סוג? איזה גודל?

כל זה תשובות שרק אתם תדעו לענות. עם המידע הזה אפשר לפנות למעצבת.

אנחנו עשינו בעצמנו. מדדנו את המגירות והארונות אצל ההורים, וציירתי תרשים לפי מה שחשוב לנו. אחכ הנגר שיפץ טיפה. 

אבל המלצה על אתר שממש עושה סדר בכל מה שחשוב בתכנון בעיצוב מטבח.

לימון מטבחים - דף הבית

יש שם כמויות אינסופיות של חומר. מומלץ ממש ממש.

את רוצה מישהי,

אני ממליצה על דבורה וישדסקי.

שמעתי עליה לראשונה כאן בפורום, נעזרתי בשירותים לתכנון פרט ספציפי במטבח, ולדעתי יש לה ממש ראיה כוללנית והבנה של מטבח במשפחה דתית.

כי היא תתייחס לצרכים הספציפיים שלכם, 

ותבנה לכם מטבח לפי פרוגרמה שמתאימה לכם!

ואח"כ עם התכנון הזה את יכולה ללכת ולבקש הצעות מחיר ממי שאת רוצה, 

ולהשוות בין ההצעות, יכול לחסוך לך עשרות אלפי שקלים.

גילוי נאות: אני מעצבת פנים.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

את מזכירה לי את מי שהיתה שולחת כאן סיפורים פעם..

יש לכן ישירות מהממת.. ומדוייקת

את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.

וחיבוק על ההפלה❤️‍🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.

לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.

בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו

אני במקומך הייתי מניחה את זה.

תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.

ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.

וזה קשר ישיר לקושי בהריון.

בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח

וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה

יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.

ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.

כרגע תיהי ממקודת במה שקורה עכשיו. את צריכה לעבור פרוצדורה. לעבד את הרגשות שעולים ויעלו לך את ההחלמה.

אחרי שתתאוששי תעשי שוב חושבים.

חיבוק! 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

להשאיר אור קטן בחדר

אולי חם לה?

לנו עזר אצל כמה ילדים לצאת דווקא לפני שנרדמו. לחזור כל כמה דקות לתת נשיקה וחיבוק. ככה הם לא מפחדים שיעלמו להם. כמובן, לא השארנו אותם צורחים. נכנסנו ממש כל פעם שהם ירגישו צורך. עם הזמן התארך פרק הזמן עד שהם רצו שניכנס.

רק זה עזר במצב כזה, של חיפוש גם באמצע הלילה.

מה שכן, אם יש אירוע נקודתי של מחלה או סיוטים אני מרשה להם לבוא לישון במזרון ליד המיטה שלנו

ובהתחלה נבהלתי, אבל חקרתי את הנושא, גיליתי שזהו שלב התפתחותי.

החלומות והפחדים מתחילים להתפתח, ההבנה של הפרידה בשינה מתחילה בגיל הזה, ועכשיו צריך לפתח הרגלי הרדמה חדשים תואמי גיל והתפתחות.

האמת שאצלי זה בא בזמן ממש גרוע של אזעקות אז נתתי לה לישון איתי, ואחכ היינו צריכים לעבור גמילה נוראית.

הטיפ שלי - להיות שלמה ורגועה בעצמך שזה בסדר. לשבת איתה בזמן ובצורה שאת מחליטה להקדיש לזה,  ואז לשחרר. לתת בה אמון שהיא מסוגלת להרגע ולישון. כן, אפילו שהיא קטנטונת.

אני גם הייתי קמה אליה בלילה, מדבררת מה שקרה "התעוררת ונבהלת ועכשיו חוזרים לישון" וחוזרת למיטה.

תמצאי את הדרך שלך, שלכן, מחדש

אבל זה בסדר גמור שזה קורה, נורמלי מאד וגם מראה שהיא מתפתחת כמו שצריך

בהצלחה רבה!

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

זה נקרא מעוררות אהבה, יש שיעור פעם בשבוע על זוגיות מאנשי מקצוע /רחלי ורוחמה. שבוע אחרי זה זום הרחבה עם שאלות.

אבל ההיילייט של התוכנית זה קבוצת עבודה בוואטספ, הם קוראות לזה חדר מיון של זוגיות. את מגיעה עם הבעיה בזמן אמת ויש שם נשות מקצוע מדהימותתתת שנמצאות איתך ומפרקות איתך ביחד לפי הלימוד.

גם שמעתי מלא המלצות וגם הייתי  בעצמי ואני מרגישה את השינוי.

ממליצה 

אני אישית מאוד מתחברת בנושא זוגיות לפודקאסטים של:

- שושי זליקוביץ  

- רחל בולטון

- נחמי בצון

הן מדברות הרבה על להתמקד בהתקדמות אישית

הלוואי שתתחברי ויעזור גם לך ❤️

יש בספוטיפיי

אשה ללא מאמץ

את רחל ונחמי אני מוצאצ דרך יוטיוב 

גם אנחנו היינו אחרי טיפול ארוך

שנראה שלא צלח

ועכשיו אנחנו בטוב ב"ה

לפעמים לוקח לדברים זמן לשקוע

כל עוד יש רצון

לא לוותר

עוד יבואו ימים טובים

קפצו לי סרטונים שלה בפייסבוק ונראה לי שהיא גם עושה קורסים

יש לה תכנים מדהימים שמשנים את החשיבה

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

אבל יש דברים שאי אפשר להסתיר

נגיד אני לא נוהגת ובעלי לוקח ומחזיר אותי למקומות (באמת באסה, אבל מדובר בטראומה של שנים)

או שאני בבית עם הילדים חינוך ביתי והוא מפרנס.

אפשר להסתכל על זה ככל הכבוד ואפשר להוריד ולהגיד שמסכן הילד ו"אני כמו מלכה בבית ובעלי עובד כמו חמור"

לבוא קצת פחות עד שהגבולות יהיו יותר ברורים...

חיבוק גדול!!!

ולהיכנס בינך לבין בעלך זה קו אדום.

זה ממש לא שייך.

שלום בית קודם לכל