הפרעה שהתפרצה בשנה האחרונה. אנו מחפשים את הדרך הנכונה לעזור לו. נודה לעזרה ולהכוונה מנסיונכם!!!
כמו כן נתקלתי ברשת במדריך הזה: הפרעת התנגדות - ODD
האם מישהו מכיר את האישה הנ"ל? את מה שהיא מציעה?
נשמח להמלצה/דיסהמלצה עליה, או על כל דבר שיכול לסייע.
(ולפני שתשאלו: היינו בהדרכת הורים אבל זה היה לפני ה"טייטל", הילד זמן רב בטיפול שלא ממש סייע, וכנראה נסיים אותו כעת. מתלבטים למי לפנות כעת וזה גם חלק ממטרת הפוסט 
)
הוא היה ספציפי לגבי הקשיים הרגשיים?
בעיות התנהגותיות קשות עשויות לנבוע לעיתים מגורמים אחרים כגון הפרעות קשב או חרדה לכן כדאי לאבחן נכון כדי לטפל ביעילות
על ידי רופא התפתחות ופסיכיאטר.
שללו בעיית תקשורת והצביעו על בעיה רגשית לא ספציפית. כעת לאחר חצי שנה של התנגדות וכו הוצע הכיוון הזה.
כן היה פסיכיאטר נוסף בחוות דעת שניה כבר לפני כחצי שנה שהציע את האפשרות. אבל זו לא הגדרה סופית.
ומדובר על תלמיד כבר בחטיבה ואבחנה של ODD לרוב ניתנת בגיל צעיר יותר אני שואלת האם קרה איזה אירוע דרמטי בשנה האחרונה שיכול לגרום לשינוי?
אבל דווקא מה שאת כותבת עכשיו יותר מחזק אצלי את התחושה שזה לא odd אלא התנהגות שמבטאת קושי רגשי
והספר יכול לעזור לכם, הוא לא מדבר על אלימות דווקא אלא בעיקר על התמודדות סביב נוקשות מחשבתית והתפרצות
אשמח למענה למה שביקשתי:
המלצה/די המלצה על המדריך הזה או על משהו אחר שיכול לסייע לילד עם odd.
ומה שמומלץ היא הדרכת הורים וטיפול ריגשי לילד
הספר ילד פיצוץ גם מאוד עוזר להבין את הילד ולתת מענה בזמן ההתפרצות
זאת הפרעה שבאה לידי ביטוי בילדות
וחשוב מאוד לטפל בזה כמו שצריך בילדות כדי שלא יהיו לזה השלכות בבגרות
ילדים שאובחנו עם ODD ולא טופלו באופן טוב ויעיל עלולים בגיל בוגר לסגל התנהגויות עברייניות, סיכוניות ובקצה גם לפתח הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. כמובן שזה לא בהכרח ובטיפול טוב מלווה בהדרכה להורים ניתן בהחלט לטפל בקשיים
בלידה הראשונה שלי, הגיעו אלי הרבה אנשים לבקר..
עניתי לטלפונים כי כולם שמחים בשבילי ולא בא לי לבאס.
וראיתי איך זה פשוט ריסק אותי, הגעתי הביתה מותשת, ביקשתי להניק בלבד ובגלל שבאו אורחים לא קראו לי כשהתינוק היה צריך, הייתי מלאה בגודש.. אנשים באו סמוך לשבת ולא הספקתי לשאוב וכל השבת סבלתי מכאבים.. בקיצור סיוט..
מאז החלטתי שבלידות הבאות אני פשוט לא עונה לטלפונים חוץ מההורים, בעיקר עונה להודעות ולא מאפשרת ביקורים.
בנוסף כשהייתי חוזרת לבית, האח הזה והאחות הזו רצו לבוא ל"עזור" בסוף אירחנו אותם..
אמרתי לבעלי שדי, לא מעוניינת שיבואו אלי בשבוע הראשון ולא עונה לטלפונים..
אני ערה כל השהות שלי באשפוז, מעדיפה ביות מלא.. ולא מעוניינת להיצמד לטלפון, לקבל אורחים כשהתינוק סופסוף ישן ואני יכולה לנוח..
הלידה הזו, שזו כבר לידה ה... אחים ממשיכים להתקשר, לעשות שיחות וידיאו, (ואני לא עונה...) מציעים להגיע למרות שההיא בהריון עם ילד (היא לא תבוא בלעדיו ובעלה צריך להסיע אותה),
והוא רוצה לבוא, ושני ההורים משני הצדדים רוצים להגיע.
ואמרתי לבעלי שלא. כרגע אני עייפה, רוצה לראות את הילדים שלי, ב"ה הם גדולים ויכולים להעסיק את עצמם, להתקלח, לסדר..
ואני מדממת ופחות מתאים לי שהרבה רוצים להגיע, גם הבית קטן ועכשיו לשים מזרונים, צריך להנדס את הבית ומעדיפה שבעלי יתעסק בעיקר ולא באירוח..
סליחה שאני ככה אבל מי אלו איתם אנשים שלא מפסיקים להתקשר, תעשות שיחות וידיאו, להתעקש לבוא ולעזור שבפועל הם באים עם בני משפחתם..
אני עם תינוקת שנולדה בשבוע 36, שחררו אותי!
סליחה שאני ככה מגעילה אבל אני מוצאת את עצמי מתעסקת בדברים האלה, הולכת על ביצים כדי שההיא לא תעלב וההוא לא יפגע...
דיי..
משפחה יקרה ואהובה
תודה לכולם על ההתעניינות והאכפתיות
מאוד מחמם את הלב
בנקודת הזמן הנוכחית אני בעיקר צריכה לנוח כמה שיותר
עדיין חלשה מהלידה ועסוקה עם התינוקת.
ביקורים פחות מתאימים לי.
מתנצלת מראש שאני לא עונה לטלפונים ולא זמינה. מבטיחה לחזור כאשר אתאושש וארגיש טוב יותר.
שוב תודה לכולם ובשמחות
-----------------------------
את צריכה לדעת שזה באמת מאכפתיות ומרצון טוב
ולא כולם כמוך, אני מאוד שמחתי כשהתקשרו אלי אחרי לידות
ואפילו נפגעתי ממי שלא התקשר.
לק"י
אני אישית הייתי שמחה לקצת יותר אורחים, כי משעמם לי אחרי הלידות. בעיקר שהאשפוזים שלי מתארכים בגלל צהבת (אבל זו גם אחריות שלי להזמין אנשים).
אבל אצליכם זה נשמע מוגזם לצד השני, וגם מוזר שלא מבינים שלא נוח לך.
להוסיף הרבה לבבות ותמונות של התינוק שמחכה לראות את המשפחה האוהבת והדואגת שלו
ולנסח את ההודעה כשאת בלב שלם
הם מקסימים שרוצים לעזור
את מצויינת שאת לא מעוניינת בעזרה
הם מתוקים שמתקשרים בשיחת וידאו לראות אותך ולהתעניין
את מעולה שאת לא עונה כדי לשמור על הכוחות
וזהו
תעדכני אותם במצב, תבטיחי שעוד תיפגשו, וזהו
אפשר להגיד לכולם במהלך ההריון שאת לא מעוניינת בביקורים, ואפשר בזמן אמת לא לענות לטלפונים.
בזמן הזה את נטו צריכה לחשוב על טובת עצמך בלבד!
אני לא עניתי לטלפונים מאף אחד חוץ מההורים וכשזה גם נהיה כבד - לא עניתי גם להם.
ביקורים לא היו בכלל כי בדיוק התחילה הקורונה.
לא לענות לשיחות ולא לארח אנשים
לא יודעת למה אנשים לא מבינים לבד
וגם אחרי שלא עונים להם
הזויים
אני לא נותנת הסברים גם ברגיל בלי קשר ללידות
שלא באתי לאירוע
שלא מתאים לארח
אין הסברים
בחירה שלי חיים שלי
גם ההזויים למדו לכבד את הדרך שלי
אצלי בשתי הלידות
ביממה הראשונהי אף אחד לא ביקר (בעלי נכח)
אחרי יום אחד ההורים שלי הגיעו לבקר
חמותי חיכתה לשחרור
אין על מה לדבר מבחינתי
בבית חולים וגם בהגעה הביתה
לכל אורך החודש הראשון זה לא בא בחשבון
מי שממש רוצה לפנק שיניח ליד הדלת.
איזה אנשים
לגבי הטלפון גם כנל, רוב הזמן במצב טיסה.
אין לי כח לשיחות באופן כללי, מקסימום הודעה בוואצאפ לא מוכנה לספוג יותר מזה.
תרגישי הכי שלמה עם זה.
וזה באמת טירוף לארח אחרי לידה. במיוחד עם לינה. לא מבינה איך אפשר לארח אצלך בתוך הבית ללינה אחרי לידה. במיוחד משפחות עם ילדים או כאלה שצריך להתייחס אליהם או לדאוג להם.
אנחנו הסמכנו באחת הלידות שההורים שלי יבואו לבקר עם אחיינים שלי כי גיסתי היתה חולה, וההורים שלי רצו לעזור לה עם הילדים. בפועל זה היה מאוד לא מוצלח. ההורים שלי רוב הזמן התעסקו עם האחיינים. הבית היה רועש. לא הצלחנו לדבר עם ההורים שלי ולחשוב על הברית. היה מתיש מאוד.
ומקרה אחר באחת הלידות הראשונות שגיסים שלי באו מרחוק עם כמה ילדים קטנים. וכבר נשארו לערב שלם. אז נכון גיסתי הכינה לי ארוחת ערב. אבל ההמולה בבית עם ילדים קטנים שלא שלי ולהתייחס לגיסים במקום להיות עם הנוחות שלי והשקט שלי זה התיש ממש.
תרגישי חופשי לכתוב הודעה כללית בקבוצה לכולם. לא לענות לטלפונים. הודעות לענות במרוכז פעם אחת לכולם בכל קבוצה וזהו. הגוף עבר טלטלה והוא לגמרי צריך את המנוחה הזאת. היא חשובה בשבילך וגם בשביל הנפש. ככל שתנוחי יותר ההחלמה תיהיה מהירה יותר.
בלנסח הודעה זורמת וברורה ותשלחי בקבוצות המשפחתיות
דוגמה להודעה:
---
❤️ היי משפוחה יקרה! ❤️
רק לעדכן בעדינות (ובחיוך גדול 😄): אנחנו בימים הראשונים אחרי הלידה, עדיין מתארגנים, מתאפסים ומנסים להבין מי נגד מי 🤱🍼😅
אז… בינתיים אנחנו מבקשים לשמור על קצת *שקט ומרחב* 🙏✨
כרגע **לא פנויים לביקורים**, אפילו לא קטנים 😉
הגוף מתאושש, התינוק/ת מתרגל/ת לעולם, ואנחנו בעיקר מנסים לישון איפשהו בין לבין 😴💛
אל תדאגו – ברגע שנרגיש שהכול מתייצב, נפתח את הדלת ונשמח לראות אתכם! 🧡
עד אז אפשר לשלוח אהבה בווטסאפ, תמונות מצחיקות או ברכות – הכול מתקבל באהבה 😍📲
תודה על ההבנה, החיבוק מרחוק והאנרגיות הטובות! 💕
אוהבים אתכם! ✨
---
מקווה שההודעה עצמה ברור שזה ניסוח של הבינה המלאכותית,
תזרמי עם איזה ניסוח שמתאים לך.
את יכולה להוסיף דברים כמו כשהתינוק/ת תגדל נשמח לבייביסיטר/ לשלוח לשבת (בלי חרטות!)
משהו שמעביר את המסר באופן ברור ועדיין הומוריסטי ולא פוגע..
אפילו עדכונים לאמא שלי זה דרכו.
אני מתרכזת רק בעצמי, בלידה, ובתינוק, והתפקיד שלו זה להגן על הבועה הזאת ולתווך את הצרכים והרצונות שלי לעולם.
זה תיאור קצת קיצוני, אבל ככה זה בהרגשה שלי. כשאני לא מסוגלת או לא רוצה להתמודד עם מישהו או משהו, בתקופה הזאת אני מעבירה לבעלי את תפקיד המתווך והמדבר עם העולם החיצון.
הודעה בקבוצה המשפחתית שהיולדת מודה לכולם על ההתעניינות והאיחולים.
היא צריכה כמה ימים להתחזק
ואז תוכל לקבל טלפונים
בהמשך יתאפשרו גם ביקורים.
ספציפית ב2 הלידות האחרונות שלי התינוקות היו בפגיה אז גם באמת לא היה לי זמן לארח או לענות לטלפונים
כי הייתי צמודה לפגייה.
אפילו חמותי לא באה לבקר. היא קבלה את זה ממש בהבנה
רק ההורים שלי באו. והילדים פעם אחת קפצו לביקור קצר.
זה הכי לגיטימי בעולם
זה הזמן שלך ושל הבייבי
ללמוד אחד את השני ולהכיר את העולם מחדש
אחרי לידות.
בבית חולים רק ההורים הגיעו , וחמותי.
ואפילו זה הרגיש קצת יותר מידי..
כיביתי את הווצאפ. אמרתי להורים שאם צריכים משהו שיתקשרו (היינו הרבה בקשר כי עזרו עם הילדים...)
בסביבה שלי רוב האנשים מתקשרים בווצאפ אז לא היו מלא טלפונים. וסיננתי.
רק כשלושה שבועות אחרי הלידה אני מתחילה לחזור לתקשר.
אלי אף אחד לא התקשר
ולא בא לבקר
מלבד ההורים שלי וחמותי
ולא התעניין בסיפור לידה
אס בא לי סתם לומר שעם כל הבאסה ב''ה שהמשפחה כל כך אכפתית ומתרגשת איתכם
אבלל
חושבת שלהביא נוכחות של כנות במשפחה זה דבר טוב לא רק עבורך ולסיטואציה הנוכחית
אלא בכלל
זה מתנה לכל המשפחה
שלכולם ירגישו נעים להיות כנים בעתיד לגבי עצמם..לא משנה הנושא
ברגע שאת תגידי בהכי כנות פשוטה
וואי את מותק שאת רוצה לבקר ממש תודה על ההצעה היא משמחת. אבל כרגע אני במצב צבירה עייף וחלש ומרגישה שצריכה זמן שקט קצת להתאושש -להתאפס -לנוח..בעז''ה בקרוב בהמשך..אז בשמחה..
לומר-לכתוב-..
אני תמיד ידעתי שאחותי שונאת ביקורים אחרי לידות
ולא טלפונים וזה לא הכליב אותי
להפך
מרגישה שזה בריא לקשר
רק מאירה מהצד, שיש אנשים (כמוני) ששמחים בהתייחסות ובביקורים (לא מוגזמים), ולפעמים אנשים חושבים שאחרים הם כמוהם לא מתוך רוע אלא יותר מתוך חוסר מחשבה.
זאת לא סיבה לקבל את זה, רק אולי דרך להתרגז טיפה פחות ולראות כוונה טובה אפשרית בסיטואציה.
התאוששות טובה ושקטה!
אז אני חדשה כאן.
ואני בטוחה שתוכלנה לעזור לי.
מחזור אחרון 24.9
כלומר לפי ווסת אמורה להיות בסביבות שבוע 9
היום הייתי בבדיקה ראשונה אצל רופאת נשים
שעשתה לי אולטראסאונד ואמרה לי שרואה שק הריון וחלמון
לא ראתה עובר ודופק🥲
אמרה לי לחזור שוב על us בעוד כשבוע וכנראה שזאת תהיה הפלה או גרידה...
או שסיכויים ממש נמוכים שהיה ביוץ מאוחר ואני בשבוע מוקדם יותר ( מה שלא נראה לי הגיוני כי בדיקת הריון חיובית הייתה ב5.10 כך שוודאי ביוץ היה קודם לא?)
אני כ"כ מאוכזבת.
למישהי זה קרה?
מה עושים עכשיו? איך אפשר לחכות שבוע? אמאלהההה
אני בדיוק באותו מצב
ווסת אחרונה ב25.09
הייתי באולטרה סאונד יש עובר בשבוע 6
היה ביוץ מאוחר
אז יש סיכוי
אצלי היא לא ראתה עובר.
היא הסתכלה כמה שניות ואמרה אני רואה שק הריון
אני רואה חלמון אולי... לא זוכרת
אבל לא עובר😭
התבלבלתי
בדיקת הריון הייתה חיובית ב19.10
זה משנה את התמונה?
יש מה לקוות עוד?
כי לפי הספר ותאריך ווסת אחרון זה אמור להיות שבוע 10
הצלחתי כבר להתבלבלל ממש
מאז הבדיקת הריון החיובית עברו בערך שישה שבועות, זה הגיוני שעדיין לא ראו כלום באולטרסאונד. אני לא רוצה לגרום לך לפתח תקוות, אבל תאריך ווסת אחרון לא אומר כלום חוץ ממתי קיבלת מחזור לאחרונה. אם בייצת יותר משבועיים אח"כ זה משנה את החישובים של ההריון, ואז אין איך לדעת. לכן גם הרופאה אמרה לחכות שבוע ולעשות עוד אולטרסאונד, למקרים כאלה...
הדבר החמוד הזה כבר בן 5 חודשים תודה להשם.
אני מניקה ושוקלת מתי להתחיל
הנקה מלאה, אבל תמיד יש לי את המחשבה מתי כבר אני אפסיק להניק…
כרגע אני לא רואה את זה קורה שאני מפסיקה
ומתלבטת מתי כדאי להתחיל טעימות או שכדאי להישאר עם הנקה מלאה כמה שיותר?
אשמח לקרןא את דעתכן מנסיונכן
את יכולה להחזיק את התינוק עליך כשאת אוכלת ולראות אם זה מעניין אותו- אם מנסה למשוך לך מהאוכל, להושיט ידיים, לגעת וכו.
וגם אם יש סיבה כמו כניסה למסגרת חינוכית.
ההמלצה עד גיל חצי שנה להתחיל טעימות.
הורים התחילו לתת ארוחות ממש מגיל ארבע חודשים. בעיקרון המטרה היתה להתחיל טעימות בגיל ארבעה חודשים וארוחות בגיל חצי שנה, ובגלל שהיו מביאים לילדים ארוחות כבר בגיל ארבעה חודשים שינו את זה לגיל חצי שנה.
את יכולה להתחיל טעימות, ובהמשך לבסס גם ארוחות מוצקים.
אבל עדיין להמשיך גם להניק.
נכון שזה כבר לא יהיה הנקה מלאה, אבל בגיל מסוים יש כבר צורך באוכל מעבר להנקה. ועדיין אפשר גם להניק חלקית.
את יכולה לראות אם הוא מתעניין באוכל,
לנסות לתת לו טעימות ולראות אם הוא נהנה, ואם הוא מסתדר עם האוכל.
זה יכול להישאר לתקופה ברמה של טעימות, ויכול גם לעבור די מהר לארוחות. תלוי בצרכים של הילד.
מנסה להרגיע את עצמי מהבכי השוטף
אחרי שהתפרקתי בגלל שטויות
והתעצבנתי על בעלי על שטויות
כל דבר קטן משגע אותי. וניסיתי לדבר איתו כמה פעמים והוא היה עמוס בעבודה ואמר שיחזור אליי ושכח
ובין השיחות גיליתי כל מיני דברים שהוא עשה בבית שהרגיזו אותי
ומרוב עצבים ניתקתי עליו
ועכשיו אני יושבת עם עצמי, בוכה בלי שליטה
איזה עומס על הלב ♥️
חיבוק
אוף
הלוואי ויעבור בטוב ותנשמי ותתעודדי
קשה לי
אוף
שטפי פנים לכי לקנות שוקולד
או אמבטיה וספר או סדרה
משהו
את נשמעת מאד מוצפת, לא ממש כתבת למה אבל ההתפרצות היא כי את מוצפת כנראה
אולי מוצפת הורמונים פשוט?
חיבוק בכל מקרה
בכי שוטף
עצבים על שטויות, אבל עצבים ברמה שהידיים בוערות
עצב עמוק
בדידות חזקה
ועוד ועוד
זה ממש ממש אופייני להצפה הורמונלית. ממש ממש.
זה לא עושה את הרגש פחות אמיתי. את מאד מאד כועסת, או מאד מאד עצובה, או מאד מאד בודדה, או כל רגש אחר. הרגש אמיתי.
פשוט הגורם שהדליק אותו לאו דווקא פורפורציונלי לרגש שהוא הביא.
אבל כשהסערה קצת נרגעת ונפתח חלון לשכל להיכנס - יש לו יותר מה לומר...כשאת יודעת שהגוף והרגש שלך מגיבים עכשיו בעוצמה מוגברת לדברים שבלי ההורמונים היית מגיבה אחרת - את יותר יכולה לנסות לדון לכף זכות. את בעלך את יכולה לראות במבט עם יותר פרספקטיבה בלי להינעל על מה שאמרת שזה שטויות, לדון לכף זכות גם את עצמך על ההתפרקות...
טוב שהלכת לישון
מקווה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו !
מרגישה שמאבדת את זה
עצות לסידור כביסה וקיפולה
גרביים שנעלמות כלללל הזמן
מה עושים ???? מרגישה אבודה
נראה לי
בצבע אחיד
ככה שהן מתאימות לכל הקטנים
ולגדולים יותר יש גם טווח רחב ופשוט קניתי אחד בשחור ואחד בלבן
זרקתי את כל הגרביים האחרות
וקניתי 2 מארזים מכל סוג
נאבדות מלא גרביים אצלינו וככה תמיד יש מספיק לכולם
ולכביסה אחן לי
טובעת בעצמי בים הבגדים
התאריך המשוער שלי היה היום, ועדיין לא ילדתי 😉.
אני גרה בחור, ואין פה בדיקות ככ.
אני יכולה להבדק בימי חמישי ושני בלבד.
מה אתן חושבות, להשתגע ולבדוק גם מחר, או שלא נורא אם אחכה כמה ימים עד שני, ואז אבדק שני, חמישי, שני ?
חמישה ימים אחרי התאריך.
והלוואי ותלדי קודם
שתהיה לידה קלה, מהירה, בבריאות שלמה, בשמחה ובידיים מלאות
אולטרה סאונד ומוניטור כדי לבדוק את שלום העובר.
באמת אם הכל תקין אין צורך לזרז ותתעלמי מהלחץ אם קיים
אבל יש מצבים שזה מציל חיים
הזדקנות שיליה
מיעוט מים
וכדומה
ולא יודעים את זה בלי להבדק
אותי בעבר זרזו בגלל זה בתחילת תשיעי כשבכלל לא דמיינתי שזה המצב
הקודמת הכל היה תקין ורק בגלל מעט פתיחה שלחה אותי ללדת (עם סטריפינג ודולה שהביאה טיפות). אז לכן הלחיץ אותי לבדוק . אבל ב"ה מאז החלפתי רופאה.
או יש סיבה אחרת קרואים במוניטור או באולטרה סאונד אז שולחים ללדת.
אבל למה צריך בדיקת פתיחה? זה ממש מיותר, כי מקסימום הרי תלדי.....
ויתרתי על התענוג, ואחרי יומיים התפתחה לידה לבד ב"ה.
לא הבינו שזה שהרופאה שלחה אותי, זה לא אומר ללדת בלי סיבה כמה שיותר מהר ואני כבר הייתי מבולבלת ולא ידעתי מה נכון.
את ממש צודקת, צריך לחשוב אם באמת נכון לזרז.
עם מגנט או משהו. לא זוכרת מי.
אשמח לשמוע חוות דעת למשהו שעובד ולא יקר.
יש לשכנה בבניין והיא מרוצה
מצרפת קישור
בבקשה,
רובוט ניקוי חלונות חכם רובוט שואב אבק ניקוי חלונות חשמלי זכוכית שליטה מרחוק לבית - AliExpress 6
ויש לבחור תקע EU - איחוד האירופי
היא קנתה לפני כחצי שנה,
שאלתי אותה הרגע אם עדיין עובד לה אמרה שכן ומשתמשת מלא.
השתמשתי פעם אחת ובין המרווחים במרפסת הוא נופל לפעמים.לשאר החלונות הוא מצויין וחוסך הרבה זמן.
יכול להיות שעם הזמן יפול פחות, הוא עדיין חדש אז לא יודעת
כל הרובוטים מיועדים לחלונות עם מסגרת.
די מבאס אבל במחיר כזה אולי אקנה רק בשביל החלונות/ווטרינה.
ואז מרכיבים את זה ושמים את השואב, הוא גומר ומעבירים לחלון הבא.
מה שאני מדמיינת זה משהו מהחומר שדומה למצופים הצבעוניים הארוכים האלה.. לא יודעת איך קוראים להם, מצרפת תמונה
לפעמים אפשר למצוא בעיקר באריזות של מוצרים עדינים דברים דומים אבל דק יותר..
פעם ראשונה שהתחלתי טיפול רגשי לעצמי לפני כמעט חודשיים, וביום ראשון הייתה לי פגישה שממש נגעה בי בעומק (לטובה), ומאז יש לי מין בלגן בפנים.
זה מוכר בטיפול רגשי? מה אפשר לעשות עם זה?
מחכה לפגישה הבאה כדי לסגור יותר דברים, אבל היא רק ביום ראשון...
ןתודה על התגובה!3>
וגם אין לי למי להגיד את זה
וזה הגיוני, כי דברים שהיו שקועים למטה צפו ועלו, ועכשיו את מרגישה מוצפת...
זה באמת קשה, הרגשה שאת נשארת קצת באוויר...
אין לך בכלל מישהו לשתף? גם אם חלקית? אפילו רק בתחושה, אפילו בלי להסביר מה התבלגן אצלך.
עוד אפשרות. אולי שייך לבקש מהמטפלת להוסיף עוד פגישת ביניים?
בכי שלא יוצא.
בא לי להמשיך לדבר על זה ולסגור דברים, אבל אין לי עם מי.
ולא בא לי לשתף בזה אף אחד, מרגישה שזה ממש אישי.
לבעלי כן סיפרתי את הדברים עצמם שעלו, אבל הוא לא יודע עד כמה זה טלטל אותי, ואין לי כוח שהוא ידע.
וזה מקובל לבקש עוד פגישה? האמת היא שאין לי זמן לזה בכלל. אם היה כנראה הייתי מבקשת.
אבל בדברים כ"כ משמעותיים לנפש לא חושבת שצריך להיצמד למקובל דווקא.. אם למטפלת יראה שעדיף שלא היא תדע איך לתווך לך את זה מן הסתם...
אבל את אומרת שבכל מקרה אין לך זמן..
אולי יעזור לך לכתוב, בצורה של הודעה למטפלת? אולי זה יעזור לך גם כביכול לשמוע מה היא הייתה מגיבה..
או אולי דרכים אחרות להרגיע את הנפש.. הסחות דעת, פינוק, התבודדות או מה שמדבר אליך?
אנונימית בהו"לשאת מוצפת מאוד
ושאת רוצה עוד פגישה באופן חד פעמי או עזרה איך לתת לזה לשקוע
זה חשוב שהיא תדע ואולי יש לה אפשרות להכניס אותך או לפחות לשיחת טלפון או תמיכה מרחוק.
זה נכון שככלל פחות מקובל לבקש עוד פגישה באמצע
אבל זה גם בסדר גמור לפנות אליה בין טיפולים ולהציף שקשה לך, ולפעמים כן יש מצבים חריגים שברור שצריך עוד פגישה.
זה גם ממש חשוב שהיא תדע ותוכל לעזור לך לסגור את זה טוב יותר בפעמים הבאות.
כן חשוב לי להגיד שזה מאוד הגיוני לצאת מוצפת וסחוטה מטיפול במיוחד אם נגעתם בעומק
אבל אם ההצפה לא נרגעת אחרי כמה ימים חלק מהטיפול זה גם לתת להצפה זמן ומקום..
לפעמים עוזר לכתוב בלי לחשוב, מה שיוצא.
לפעמים עוזר לתת לעצמי להרגיש את הרגשות בגוף ופשוט לשהות בתוכם.
לפעמים עוזר לחבק את עצמי, גם פיזית, גם רגשית, להגיד לעצמי שאני אוהבת את עצמי, שאני מחבקת את עצמי על זה שאני ככה בבלגן.
לפעמים עוזר לדבר עם עצמי- לשאול- מה אני צריכה? מה יעזור לי עכשיו?
לפעמים מתוך הסערה צפים דברים מעצמם ולאט לאט יש רוגע.
ולגמרי הייתי פונה למטפלת, אם יש משהו ספציפי שאת רוצה אז תבקשי. אבל אם אין משהו ספציפי את יכולה גם לתאר את הקושי ושהיא תציע רעיונות.
וזה בסדר שקשה לו
אנחנו עושים מבחירה מה שצריך ולא מחוסר ברירה
תעזרו לי לעשות את ההפרדה בין ילד שיש לו קשיי שפה (שזה ממש בקטנה) לילד במצב גרוע יותר
עשינו אבחון קל"ת,
יש למושלמי קשיי היגוי והבעה.
ב"ה בהבנה הוא הרבה מעל הממוצע - לפחות את זה, תודה לה'.
יש לו גם קושי בריפוי בעיסוק אמנם בלי אבחון אבל אני יודעת שיש לו קשיים עם מרקמים שונים, צבעי ידיים ועוד
יש לו קטע התנהגותי של הפגנות, ננעל ולא מוכן לרדת מהעץ נצח (היה לנו את זה במהלך האחבון ככה שהמאבחנת ראתה במה מדובר ולא היה צורך בתיאור שלנו)
ההמלצה שלה הייתה סל שילוב ככה שיעשה בקהילה קל"ת אחת לשבוע ועוד פעם בשבוע מורה מקדמת בגן, משהו כזה.
אחרי שידברתי עם הגננת היא כיוונה אותי לשאול על גן שפה שלטענתה זה פיס לילד.
חזרתי למאבחנת והיא אמרה שאכן חושבת שלאור הקשיים זה באמת יתאים לו.
אז הוציאה דוח חדש עם המלצה לועדת אפיון לאור קשיים במגוון תחומים.
וקשה לי.
ילד בגן רגיל עם פעם בשבוע קל"ת ורב"ע הרגיש לי בסדר
אבל ילד בגן שפה (למרות שהגננת מצהירה שמדובר בפיס) מרגיש לי גרוע בהרבה.
קשה לי להשלים עם זה שזו ההמלצה.
קשה לי להשלים עם זה שיש לילד שלי קושי.
אני מגיעה מעולם סופר סטיגמטי
בטוח ידביקו לילד שלי תווית הזויה עכשיו
והוא לא כזה. הוא חכם ומוכשר
יש לו קצת קשיים ואני רוצה לעזור לו.
סוף פריקה.
מזמן לא הייתי פה...
יש לי שאלה-
יודעו תאולי על מקווה נעים ומזמין בירושלים?
קרוב לאזור מרכז העיר או קרית משה...
חשוב לי שיהיה הרבה זמן להתארגנות ושיהיה נעים...
אשמח לרעיונות, תודה!
ממש גדול וחדש.
היה לי נעים שם.
ויש המון חדרים אז לא חושבת שאמורה להיות בעיה להתעכב...
אשמח לרעיונות
למישהי יש גם ילדים כאלה? אשמח ממש לתובנות
כולם אומרים לי לשלוח אותה להתעמלות קרקע שתגדל..
התעמלות קרקע זה גמישות, אבל זה לא יותר מדי במצב שלה?
אני הייתי נופלת הרבה וגילו שזה גמישות יתר בקרסוליים. אמרו לי להפסיק לרוץ כדי שלא אצטרך ניתוח לרצועות הקרסול, כי יום אחד הם יפסיקו לחזור למקום (באותו זמן זה חזר לבד כל פעם שהתפרק). חוץ מההפחדה הזאת אין לזה שום השלכה על החיים שלי.
מאוד נהניתי להיות בחוגי ריקוד
עד היום אני יכולה לעשות שפגאט בלי חימום אפילו
ממה שהבנתי יש קשר בין גמישות היתר שלי לסימפיזיוליזיס שסבלתי ממנו מאוד.
ילדה שלישית כבר
רק עכשיו נשבר איזה משהו קטן שמחזיק את הגגון באמבטיה, לא קריטי בכלל, לא תיקנתי אלא מחברת כל פעם שיוצא.
אני מרוצה ב"ה מהעגלה. היה לי חשוב עגלה קלה עם גלגלים גדולים כי אני עולה (ויורדת) מלא מדרגות, והיא עונה על הציפיות האלו. כשאני מסיעה עגלות אחרות אני לא מבינה איך מסתדרים במדרגות... מצד שני היא יציבה (הבובקט אמורה להיות יותר קלה והתלבטנו עליה ארוכות, בסוף בחרנו טייגר בגלל היציבות). הילדים הגדולים טיפסו עליה חופשי (עד שלמדו שאנחנו לא מרשים...).
לדעתי ההיגוי נוח (גם ביחס לעגלות אחרות שהסעתי), גם קל נגיד לעלות למדרכה וכאלה. יש חלון בגגון. קיפול קליל לדעתי. אמבטיה לא פיצית ולא ענקית. סל נוח (היו פעמים שהילדים הגדולים התחבאו בתוכו🙈 והוא שרד).
זכור לי איזשהו חיסרון בטיולון (עכשיו אני עדיין באמבטיה)- משהו עם הפתיחה של הגגון כשמשנים מצבי ישיבה, אבל אני לא זוכרת לגמרי, ובסוף למדנו את זה והסתדרנו.
מרוצים סהכ
שימשה שני ילדים בינתיים ב"ה.
לא ניסיתי עגלות אחרות
יש לי את הטייגר. נראה לי זה היה הדגם הראשון שלהם.
משתמשים כמעט 6 שנים ברציפות. לא קנינו טיולון אחר.
עם האמבטיה ממש קלה ונוסעת כמו על ענן.
לי הפריע שלא היה שום כיס או תא קטן באמבטיה. נראה לי שבדגמים החדשים זה כבר קיים.
הטיולון אפשר לשים לשני הצדדים ומתקפל לשני הצדדים אבל חייבים לפרק את הפגוש הקדמי. בהתחלה קצת הציק אבל התרגלתי וזה די מהר.
אם אתם נוסעים המון, אז הקיפול שלה לא כל כך קטן כי האמבטיה עצמה לא מתקפלת וגם הטיולון לא מאוד קטן בקיפול. אבל אפשר לפרק לחלקים- להפריד את המושב מהשלד, לפרק גלגלים אחוריים- לא עשיתי אף פעם.
היא עגלה מאוד יציבה! גם אם ילד עומד על המושב. נוחה להיגוי. אפשר להסיע גם ביד אחת. גגון גדול.
עוד חיסרון קטן- יש 3 מצבי שכיבה/ישיבה. הייתי שמחה ל5 כמו באינגליזינה שהיתה לי לפני, אבל הסתדרנו.
נראה לי שנחשבת לעגלה לא כבדה.
נוסעת גם בדרכים פחות נוחות.
מדרגות לא יוצא לי כל כך לעלות איתה אבל נראה לי שהיא אחלה גם בזה.
המשענת של המושב עצמו גבוהה, כך שמתאים גם לפעוט בלי שהראש יצא החוצה (אנחנו עכשיו עם ילד בן 3 איתה שהתקשה להפרד ממנה...)
שזה כמעט אותו הדבר כמו הטייגר רק שוקלת חצי קילו פחות
גם בדקתי מלא בגוגל לפני שקניתי- ובאמת ושמעת רק דברים טובים
היא קלההה ממש משמעותית לעומת עגלות משולבות אחרות
היה לי בעבר ספורטליין שכולן קונות-והיא קלה ממנה בהמון!
אבל היא גם יציבה ממש ונוסעת מצויין על דרכי עפר ואבנים ומדרגות
וקל לעלות עליות ולהעלות לרכב
היגוי כיף
קיפול קל
סל נח
אפשר לכבס את כל הבדים
ממש מושלמת בעיני
החסרונות שמצאתי-
א. האמבטיה לא מתקפלת זה אידאל שלהם כי זה בריא לתינוק ואוטם מזיהום אויר וכו וכו אבל תכלס פחות נח למי שאין אחסון בבית
ב. לא אוהבת את הסגירה-של הגגון באמבטיה- כמו בהרבה עגלות צריך ללחוץ ב2 הידיים במקביל וךפעמים פחות זורם הכפתור..אבל לא נורא סתם שטות קטנה שמתרגלים
ג. היתי שמחה שהמאבטיה תהיה טיפה יותר גדולה
אבל לא קריטי
סידרה אצלה בבית על השולחן
פירסמה
היה ממש כיף וקנו ממנה הרבה...
מטפחות במחירים סבירים
נראה לי של מישהי בשם איילת
מפרסמים שם מה שרוצים למכור
ויש גם בווצאפ
אין לי קישורים
בכל ההריונות היה לי יתר לחץ דם
בהריון הנוכחי הופניתי להתייעץ עם רופא להריון בסיכון, הפנה אותי לעשות הולטר לחץ דם(למרות שבזמן שמדד לי, היה לי לחץ דם תקין), ובינתיים להתחיל מיקרופירין 100 מ"ג.
מפה לשם, הרופא משפחה אמר לי שאמנם זו לא ההתמחות שלו, אבל הוא מופתע שהוא אמר לי לקחת מיקרופירין. יצאתי מבולבלת. יש למישהי נסיון? יש לי ממה לחשוש לקחת מיקרופירין?
ב"ה שבוע 14 אם זה משנה
בגלל עבר של עוברים קטנים.
לקחתי 150 מ"ג ביום, משבוע 12.
ההמלצה של רופא נשים, במעקב הריון בסיכון, ושל המטולוג.
לדעתי, עדיף לסמוך על הרופא שנתן לך, ולא על רופא משפחה שלא מתמחה בזה.
אפשר אולי להתייעץ עם רופא נוסף.
המינון שלי היה 100
בכל ההריונות
אי גם חושבת לסמוך על הרופא שנתן לך
מקסימום תחפשי במקביל דעה נוספת.אבל של מישהו מומחה בתחום
לא מבינה בזה בכלל
אבל במקרה אחר שהמליצו לנו לקחת תרופה ספציפית
הבנו שהאנדקרונולוג שהלכנו אליו פשוט לא מומחה
למה שהיה לי, בחוות דעת השנייה אצל רופא מומחה התמונה השתנתה
אם משהו מרגיש לך לא טוב אל תהססי
לפה ולשם, כל רופא בתמומו יגיד משהו אחר. אם את לא רגועה כדאי שתתייעצי עם רופא נוסף אבל סביר שתקבלי גם תשובה אחרת, זה לא שלא נכון לתת/או לא, כל רופא בגישה שלו.
לי יש בעיה לקחת קלקסן וקיבלתי אספירין בגלל עוברים קטנים, רופאת קרישה אמרה שאין צורך ויכול אפילו להזיק (הפרעת קרישה קלה) רופא של ה.בסיכון היה נחרץ שכן, לכן הוחלט להוריד מינון מ 150 ל 100
גם תהיתי לעצמי אם זה נצרך וביקשתי חוות דעת מעוד שני רופאים להריון בסיכון, והם אמרו לקחת.
ממה שאני ראיתי באינטרנט, יש לאספירין יכולת להפחית סיכון לרעלת היריון.
בהריון תאומים, כי בהריון הקודם היתה לי רעלת הריון,
לא היו לי שום תופעות לוואי, ממש כלום!
מישהי מכירה מגן מזרון שבאמת מגן??
ניסיתי את של איקאה, נקסט ועוד כמה...
חלק מגנים בפעם הראשונה ואחרי כביסות כבר לא, וחלק גם זה לא...
צריך כביסות יותר עדינות
בכל מקרה אפשר להשתמש במגן מניילון שלא צריך כביסה (אפשר לייבש ואז לנקות עם מגבון)
יש לי מהאזר שטראוס
הוא יכול להקרע כי זה ממש פלסטיק כזה.
אבל -
א. הוא זול (25₪ נראה לי )
ב. מספיק לנגב אותו עם מגבון כך שהוא עובר כביסה לעיתים רחוקות ממש.
והאלו עם המגבת- ממה שאני ראיתי אלו שהם שכבה מקבתושכבה ניילון מופרדים הם על הפנים. אלו שהמגבת מחוברת ממש לסוג של ניילון הם אחלה.
ולא להכניס לייבש! זה הורס אותם
ככה גם לוקחים כשמתארחים בשבתות מחוץ לבית, וגם במזרונים של הילדים בבית.
צריך רק לוודא שהסדינים עם גומי טוב, אחרת זה מחליק ובורח ולא כיף.
חוץ מזה, זה אחלה פיתרון שבעולם, ממש כיף שלא מתחשבנים על זה מבחינת העלות.. ואם נקרע/מתיישן, וכמובן אם נרטב...- פשוט מחליפים...
הרמטי לחלוטין ככה שלא עובר שום דבר למזרון..
בקיצור, אחרי הרבה ניסיונות- ראינו כי טוב.
נשמע לי מסוכן.
יכול להשתחרר וחלילה לחנוק...
לא?
תינוק/אפילו פעוט וילדים עלולים ח"ו להחנק.
אז אכן זה פתרון זול אבל לא שווה את המחיר....
קונה של חברת אריסטוקרט או מה שמוכרים במשנת יוסף.
מגן שעוונית בלי מגבת. לעיתים רחוקות מאוד מאוד מכבסת. בגלל שזה אטום לרוב רוב הפיפי נספג טוב בסדין שמעליו ולא נשאר ריח.
אם נשאר ריח משתמשים במגבון ניקוי/ ספריי ניקוי.
והפספוסים לרוב מאחוריהם יש לבזאר שטראוס מגן מצוין שצד אחד מגבת וצד שני ניילון.
לחדר שינה אני הכי מרוצה משל פריד
רק שבוע 5 וכבר מרוחה על הספה צהריים מתשישות
היום בעבודה רק ניסיתי לא להקיא כל היום
והפקקים בכלל סיוט להחזיק את הכל בבטן, ממש פחדתי שאקיא על עצמי😔
אמאל'ה רק בהריון הראשון היה לי ככה מההתחלה וזה היה ההריון הכי סיוטי שלי בעולם
איך עוברים את זה?
ואשמח גם לטיפים מה אפשר לאכול (חוץ מקרקרים, בייגלה ועוד)
ואיך אפשר לשתות מים בלי להקיא?
ומחרתיים בעלי יוצא לעוד סבב..
הכנתי אותו שזה לא סבב רגיל ושהוע חוזר הרבה יותר הביתה
ובכל זאת, יהיו לו עכשיו 3/4 ימים רצופים שם
איך אני עוברת את זה לבד?????
תבינו, הוא כזה נסיך שלוקח את הילדים בצהרים לסיבוב שאוכל לנוח, מכין אוכל, מקלח ומרדים כשאני סמרטוט
ואלםיך אני אעשה הכל לבד?
(לא רלוונטי עעזרה. אאוטינג)
וזאת רק ההתחלה , מפחדת ממש איך יהיה
ואיך אעבור שוב מסיבות חנוכה לבד...
זה שלב קשה כל כך! הוא עובר בסוף, אבל עד שהוא עובר זה קשוח.
לנסיעות תקחי שקיות באופן קבוע (ותבדקי שאין חור בשקית ), מקל על הלחץ שאסור להקיא באמצע הדרך. אם צריך, מקיאים...
שתיה - לערבב מים עם מיץ או תרכיז. שלוקים. בהריון האחרון שחררתי את הבריאות ושתיתי קולה, עזר מאוד. כל מה שעוזר לשרוד עם יותר כח, מתקבל בברכה. (כנ"ל חמצוצים וסוכריות גומי 🙃)
ובכלל במילואים קשוח פי עשר, עברתי את זה גם.
בן כמה הגדול/ ה שלך?
כשבעלי היה במילואים הגדול שלי היה בן 8 ... וואי וואי מסכן, כמה הפלתי עליו 😅 לנקות בקבוקי מטרנה מסריחים ולהכין מטרנה...
לא יכולתי עם הבחילות! זה היה נורא... פעם אחת הבאתי לו מתכון לדגים, ברחתי לחדר והוא הכין לבד כפרה עליו, יאמר לזכותי שהוא נהנה מזה.
מה שאני באה להגיד, כשאת מגיעה למצב קשה את מגלה שהילדים זה לא רק עול, זה יכול להיות המון עזרה.
לפעמים אין ברירה והילדים צריכים להתאמץ הרבה, זה בסדר כי זה לא לכל החיים, זו תקופה. ואפשר לצפר אותם.
תדאגי שבעלך הצדיק יקנה לך מלא עזרים, למשל , צ'יפס קפוא, בורקסים במקפיא, שניצלים בהקפאה. מה שאפשר לזרוק לתנור וזהו. שהילדים יחתכו לעצמם ירקות.
בשבילך - אני אכלתי עבאדי קטנים כאלה, זה היה אחלה . הכי מוזר שלי- מנה חמה עם פלפל שחור...חחח
וגם שמעתי שסודה , תפוח ירוק עוזר לבחילות . לי קצת עזר ספרייט, לימונדה!! מעולה!. לא להיות רעבה מידי! וכמובן לא שבעה מידי, לא מטוגנים, לא ריחות, לא מתובל מידי...
החיבוק שלכם ממש מורגש ומחמם לי את הלב
בטח בשלב כזה שאף אחד עוד לא יודע וצריך לתפקד כרגיל
הגדול שלי בן שלוש וקצת.. זה הריון שלישי ב"ה
כך שלא רלוונטי לבנות עליהם לעזרה
אבל לקחתי את העצות שלכן תודה!
ו@מחי איך לא חשבתי בעצמי על שקיות לנסיעה חחח
אוף ואי אבל ממש מפחדת שבקצב הזה אני ממש אעלה במשקל בהריון
עברתי את זה כשהיה במילואים.
ואין לי עצות טובות, איכשהו שרדתי אבל זו תקופה טראומטית בשבילי ואני בוכה מלהזכר בה
תיעזרי במי שאת יכולה ותורידי ציפיות למינימום..
זה כבר הריון שני שלי במילואים
לא חשבתי שזה ימשך עד עכשיו המצב ההזוי הזה
ומאוד מזדהה עם התחושות הטראומטיות שלך
חיבוק❤️
כמה קשוח.
אני ממש רוצה עוד אחד ופוחדת להפסיק מניעה כל עוד הוא בסבבי מילואים
שיפר משמעתית את היכולת שלי לשתות
וגם לא שתיתי על בטן ריקה.
הבחילות הן דבר נורא וסיוט, איתך בתחושות...
אז על הבוקר קרקרים?
בטח יעשה עצירות לא?
פוצון שכבר לא קטן, עוד חודש בן 4!
וזה אומר שבתקופה הזו הייתי כל שבוע אצל רופא מומחה להריון בסיכון גבוה
כל פעם עם הפניה למיון
בגלל מיעוט מי שפיר פלוס כל מיני דברים
אז פעמיים התאשפזתי, עד שעשו זירוז בשבוע 37.
מצאתי לפני כמה ימים עוד שני שירים מאז
מתלבטת האם להכניס לספרון
(אולי זה התעכב עד עכשיו כדי שאמצא אותם?)
ועוד שיר שמועמד להיות האחרון בספרון.
מפרסמת, אולי מישהי תתחבר
מישהי לקחה ככה מוקדם?
אני ב"ה בהריון שני, בראשון היה לי בחילות אבל הצלחתי להעביר אותם, המצה היה שונה כמובן
כרגע אני כבר 3 ימים מושבתת, לא מצליחה להכין אפילו קופסת אוכל לגדול בבקרים, כל היום במיטה הוצאתי ימי מחלה מהעבודה כי אני גם לא מצליחה להקיא אז אני תקועה עפ הבחילה והתשישות
מישהי שלקחה ועזר לה?
מיקבלתי עם פראמין שלא ממש עזר
בהמשך לקחתי בונגסטה+זופרן
לדעתי לגמרי להתחיל בונגסטה אם לא מתפקדים. לא צריך לסבול.
אפשר גם בשבוע 4
באם הדרך ממליצים להיפרמזיסיות להתחיל לקחת לפני שהבחילות מגיעות כי ככה זה יותר יעיל
