פורום הריון ולידה (עמוד 601)

שהם שלושה וחצי חודשים בערך.

נכון לפני שנה וחצי בכל אופן..  סופר פארם, סימילאק/שילב היה לי תמ"ל, במוצצים היה שובר לתמ"ל, בשלושתם היה גם בקבוק ומוצץ, בבי היה גם בקבוק ומוצץ

ואם אני לא טועה אפשר לקחת גם חודשיים אחרי לידה או משהו כזה

- האם בעלי יוכל לאסוף את החבילה עבורי?

מישהי יודעת להגיד מה יש בחבילה של סופר פארם? כי לא זוכרת שיצא לי לראות בדף שלהם

שבחבילה שלהם לרוב התמ"ל חלב נוכרי. אז אם אתם לא נוהגים לאכול החבילה לא שווה את ה15 שקל בלי התמ"ל

אין בקבוק ומוצץ

לא היה נשמע לי שווה כלום

לקחתי של בי ב20 שקל

דימום השתרשות הוא בערך מתי שהיתה אמורה להיות הווסת

בעיקרון עצם זה שאת נשואה די טריה יכול לגרור שיבושים הורמונאליים..

נשואה טריה כבר כמעט שנה.. לא הכי טריה שיש

מוזר כי אני לא מניקה/לא לקחתי או לוקחת גלולות

שום דבר יוצא דופן

מתי שאמורה להגיע הווסת? כי קראתי שהשתרשות קורית ארבעה ימים אחרי ההפריה

כשהממוצע זה 9

ויש דבר כזה ביוץ פעמיים?

הגוף שלי ב"ה לפי הספר- מחזור, ביוץ (עם הפרשות של ביוץ) הפרשות של אחרי ביוץ יובש וווסת שוב

ועכשיו הדימום נגמר אבל יש שוב הפרשות של ביוץ

בקיצור מוזר 😕

יום לא יותר

נדיר מאוווד ביוץ פעמיים בהפרשים של כמה ימים

אולי בכלל רק עכשיו את מבייצת? יש נשים שלפעמים מדממות בביוץ

לא זוכרת בדיוק מתי

וגם לא יודעת מתי היה הביוץ😅

אבל לפני האיחור במחזור

אם זה ברמה של ממלא פד, אז כנראה אוסר

אם זה רק כתמים

אז אפשר לנהוג כמו שנוהגים הכתמים. לא להסתכל בניגוב, ללבוש כהה

ואז לא אוסר.

האם מותר בזמן הכתמים לקיים יחסים, יש לזה פסיקות שונות. 

וכמה זמן אחרי זה גילית על ההריון?

אני מרגישה גם זוועה ולא יודעת אם זה קשור

הדימום פסק והיום חזר שוב עם קרום קטן כזה בצבע אדום

אני תוהה אם זה לא דלקת בשתן או משהו כזה

אני צריכה כל הזמןןן לשירותים שביום יום אני הולכת בקושי!

כואב לי שם למטה ומרגישה לחץ כזה

ראיתי שבדלקת בשתן יש הרגשה שיש מה להוציא אבל יוצא ממש קצת ואצלי כל פעם זה כאילו שתיתי ליטר מים🤦‍♀️

אבל מוזר לי שיצא דם מהשתן כי גם זה לא קרה לי בחיים וגם יצאו קרומים פיצים כאלה שלא הגיוני שיהיו מהשתן

מישהי???

בדלקת בשתן יכל להיות דם בשתן

אבל אם לא.אז אולי באמת השתרשות או הכתמה הורמונלית מסיבה כלשהי

מבלינת בדיקה ממליצה על בדיקה כנה 3 ימים לפני האיחור אמינה ותמיד זיהתה לי לפני אז תנסי לבדוק איתה עוד שבוע

ובאמת נשמע מוזר מה שאת מתארת

והתפדחתי בשבילן כשהיו צריכות לספר פדיחה, או לקפוץ על רגל אחת כשהגיעו למשבצת מסוימת בכיתה...

מניחה שזו אחת הסיבות שבשלה החלטתי שלא אהיה מורה!

באמת מעריכה כל כך את כל המורות והמורים...

למשל: אם המורה אומרת "לא", היא צריכה לשחרר את התלמידות 5 דקות לפני...

ביום מסויים המורה צריכה להגיע עם אביזר פורימי.. או לספר פדיחה...

ביום מסויים כל התלמידות מגיעות בצבע אחד .

ועוד כל מיני חוקים "מצחיקים" (הבת שלי בעננים🙈)

לפחות אני😉

למשל יש מילה בכל שיעור שהבנות מודיעות לך שאסור לך לומר אותה ...

או פס בכניסה לכיתה שאסור לדרוך עליה

ואם עוברים על התקנון יש סנקציות-

לספר בדיחה... פאדיחה... או להשמיע שיר

שלא זורמת עד הסוף🫣

יש דברים שאני מבטלת, ונותנת במקום זה תחלופה. כמו- לא משחררת 5 דקות לפני צלצול, אבל נותנת שיעור שלם חופשי. ואז אנחנו פיטים😅

טרמפולינה בוהו שיק של טייני לאב

או טרמפולניה רוקר קורי של מקסי קוזי

התפיסת עולם שלך זה להיות מושלמת בהכל.

מכל מה שאת תמיד רושמת כאן..

זה כלכך שונה במציאות.

שאת צריכה להכיל את זה שלאנשים אחרים יש שיקולים שונים משלך

שיקולים כלכלים

שיקולים של מה חשוב יותר ממה.

שיקול של מה נכון או מוסרי יותר

והם לגיטימיים ונכונים עבורם
 

ההודעה ההיא הייתה פוגעת כי היא זלזלה והקטינה בחירה מאוד לגיטימית של אנשים

אפשר להכיד שפחות מתחברים

אבל לפתוח שרשור שמטרתו להגיד איזה משלוחים לא להכין זה פוגע במי שחושב שזה דווקא בחירה יפה ונכונה

אין דרך נכונה אחת

אין משהו נכון או לא נכון

לכל אחד נכון מה ואיך שהוא הוחר

ואגב זה נכון בכללי לכ-ל השרשורים שפתחת @FreeSpirit

מאז שנולדו התאומים..

תמיד שאלת

איך אמורים להתנהל מול הילדים,מול סדר וארגון בבית, מול שילוב עבודה, מול להיות זורמים וכו

אין דרך כזאת

אין מה שאמור להיות

את תקשיבי לעצמך ולמה שטוב לך ונכון לך

ותיצרי את האיזון שאת זקוקה

ותביני שאין הכל ואין מושלם

וחלק מבחירה זה למקד את האנרגיות

לקצץ מכאן ולהרבות משם וכו

וגם פה

מותר לשלוח כל סוג של משלוח

אם הוא נח ומתאים לך.

לקבל- כל מה שמביאים זה מכוונה טובה

ולבטל אותה בגלל שלא אהבת את הקונספט הפשוט- זה מזלזל

ובעיקר בעיני

גורם לך להפסיד את הפואנטה

שזה הלב והרצון הטוב .

לא משנה איך הוא מובע.

ואגב המנהג שלי -מתוך המחשבה שהכי חשוב שמשלוח יצור חיבור ואהבה

זה להכין כמות מוגבלת

בערך יוצא לנו 7-9 משלוחים

וכותבת לכל אחד מכתב אישי..עם קצת מילים טובות אישיות לכל משפחה ואיחולים מהלב.

ותמיד מקבלת םידבק כמה היה משמעותי לקבל..

אני חושבת שבאמת הנקודה היא לא אם יש או אין. ויש פה גם הרבה עניין של טעם אישי וסגנון אישי, ואין כללים אחידים שנכונים לכולם.

באופן אישי אני תמיד נותנת משלוח מנות ביתי, לא משיקולים כלכליים אלא כי אני מרגישה שזו ההזדמנות שלי לפנק אנשים שאני אוהבת בדברים שאני אוהבת להכין. וזה מרגיש לי הרבה יותר משמעותי מאשר לקנות להם משהו שאולי הם בכלל לא רוצים.

אני לא עושה עם קונספט מיוחד, ולא משהו שמנסה להיות 'מגניב'. פשוט מכינה שני דברים טעימים, שאפשר לאכול כחלק מהסעודה או סתם לאכול במהלך הפורים או אחריו.

ואנחנו גם מאוד אוהבים את הדברים הביתיים שאנחנו מקבלים. דווקא דברים קנויים לפעמים פחות מתאימים לי, ויש הרבה שאני מעבירה, ומרגישה לא נעים ממי שטרחו וקנו בשבילנו. אבל באמת שמחה מעצם הנתינה ששימחה אותנו, גם אם אני לא נהנית המאכל עצמו שהביאו לנו.

ובאמת אני חושבת שהעיקר העיקר בפורים זה להרבות אהבה ושמחה ואחדות בעם ישראל.

פורים זה חג של נס שבא מתוך ההתעוררות של עמ"י, כשחלק עיקרי בהתעוררות הזו הוא האחדות שעמ"י גילה מתוך גזירת המן, אחרי שהוא היה מפורד ומפוזר בין העמים.

ולכן דווקא המצוות של פורים הן מצוות שנועדו לקרב ולהרבות אהבה. משלוח מנות זו מצווה כזו מיוחדת שאין לנו בחגים אחרים, שכל מטרתה היא לקרב.

וזה פשוט עצוב שהיצר הרע מצליח להיכנס ולקלקל, להרחיק אותנו מהמטרה של המצווה הזו, ולגרום לנו דווקא ללחצים מיותרים, כעסים והיעלבויות, ואפילו השרשור פה בפורום על משלוחי מנות, עם נשים שנעלבו אחת מהשניה…

הלוואי שנצליח ביחד לנצח את היצר הרע הזה, ולהפוך השנה את המצווה הזו למצווה שבאמת תוסיף קירוב לבבות ואהבה.

ואני חושבת שבשביל שזה יקרה, הכי חשוב שכל אחת תחשוב עם עצמה איך הכי נכון לה להביא משלוחי מנות - בצורה שהיא באמת תהיה מחוברת למטרה שלהם, רק בשביל לקרב ולהרבות אהבה, בלי ציפיות מיותרות מאחרים, ובלי ציפיות מיותרות מעצמה.

אני מביאה פה את דברי השפת אמת (לשנת תרל"א) על מהות מצוות משלוח מנות והאחדות, שבדיוק למדתי בשבת עם בעלי:

"ומצות משלוח מנות נראה לבוא לאהבת ישראל. שכתוב "איש יהודי…" ובמדרש - יחידי כו'.

דאיתא "ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה".

הפירוש: כשאדם דבוק בנקודה חיות הפנימיות ושם כל בני ישראל אחד, ממילא אוהב לרעהו גם כן, וזה עצמו מה שאמר רש"י: רעך הקב"ה ע"ש שהכל אחד כנ"ל.

ומרדכי היה כלל כל ישראל. כי ע"י אהבה שנעשה אחד, יכול לגרום זכותו על כל ישראל. ויהודי נקרא יחידי כנ"ל, שדבוק בנקודה חיות ששם מקום האחדות… [וכן כתב אא"ז מוז"ל ע"פ "ויחן… נגד ההר" שהאחדות הכנה לקבלת התורה. וכמו כן אז היה קבלת התורה ]"

ובמילים שלנו (בקצרה, כמובן שאפשר עוד להעמיק בזה הרבה יותר) -

מרדכי נקרא במדרש 'איש יחידי', כי הוא היה דבוק בנקודה הפנימית שלו שבה הוא מרגיש את היותו ממש מאוחד עם כל עם ישראל (או בלשון שלמדתי מהרב ראובן ששון - שהאדם מרגיש כתא מתוך הגוף של כלל ישראל, ולא מרגיש את עצמו כבן אדם פרטי). עמדה פנימית כזו היא שמאפשרת לנו לקיים באמת את מצוות ואהבת לרעך כמוך. ומתוך כך שמרדכי היה מאוחד ממש עם כלל ישראל, הוא יכל להשפיע מזכותו על הכלל.

ומצוות משלוח מנות מעוררת אותנו גם כן להתחבר לאחדות הזו, להתחבר לנקודה הפנימית בה אנחנו לא אדם פרטי אלא ממש תא מתוך כלל עם ישראל.

ויהי רצון שהאחדות ואהבת ישראל שנחדש השנה תביא אותה לקבלת התורה מחודשת, לזכות שתגן על כל עם ישראל, ולגאולה שלמה במהרה…

קודם כל - ברור לי שלא התכוונת לפגוע..

אני נוטה להסכים איתך שמשהו בנושא של המשלוחים מנות קצת יצא מפרופורציה.

בעיני זה לא ההכנה הביתית או הפשטות של המשלוח - אני דווקא אוהבת את זה, אלא הכמות -

מאוד קשה להכין 30+ משלוחים ושזה יהיה "מהלב".. זה נהיה סוג של "פס ייצור" בעלות יקרה (יקר זה לא רק כסף, אלא שילוב של כסף+זמן+מאמץ) וכמובן שצריך גם שהאריזה תיראה נורמלית ויהיה פתק נעים וכו..

ממש הייתי שמחה אם היתה דרך להגיע למצב שנותנים ומקבלים  מספר הרבה יותר מצומצם של משלוחים וכך היה אפשר להשקיע ובעיקר לתת מכל הלב כל אחד מהם.

אבל..

זאת המציאות.

אצלנו, לדוגמא, אנחנו גרים בבית פרטי שצמודים אליו עוד 3 (סוג של "רביעיה" של בתים) וברור שאשלח ל3 השכנות הצמודות משלוח. גם ה"רביעיה" הצמודה אלינו בדרך כלל כולם מביאים ושולחים - אז השכנים הקרובים זה כבר 7 משלוחים.

יש לי עוד כ 5 חברות טובות שאני ממש רוצה לשלוח להן, אז הנה 12.

בעלי רב קהילה וגם מלמד בכמה מקומות אחרים - יש כ 5 רבנים שהוא מרגיש חובה לשלוח להם ועוד כ 5 חברים טובים שלו - עוד 10 משלוחים...

ואז מתחילים כל התלמידים וחברי הקהילה של בעלי שמגיעים (והם מגיעים עם המשלוחים הכי גדולים...) - אז ברור שצריך להחזיר להם (והמשלוח הביתי הקטן שלי אפילו קצת עלוב לעומתם..)

וזה לפני עוד כל מיני אנשים מהיישוב שלא תכננו לתת להם ומופיעים.. וחברות קצת יותר רחוקות שלי.. וכמה משפחות נזקקות שחשוב לנו לבקר אותן ולתת להן תחושת חברות ואכפתיות..

כל שנה אני מכינה כ 35-40  משלוחים והכל נגמר...

וזה מכביד ומעיק.

ובעיקר לא מהלב - אני מרגישה שאני פותחת קייטרינג..

ונמאס לי..

והייתי מעדיפה לשלוח בכל ערב שבת 5 משלוחים מכל הלב ולא 40 משלוחים ביום אחד..

וכן, יש גם את הצד הכלכלי..

הרי חוץ מכל מה שכתבתי יש גם:

משלוחי מנות של הילדים (אני נותנת להם 3 משלוחים לכל ילד ואינם הם עושים "החלפות". לשלושת הצעירים אני מכינה משלוח ממש פשוט של חטיף ופל וסוכריה, אבל ה 4 שביסודי/חטיבה כבר צריכים משלוח קצת יותר "מכובד" שעולה כמובן קצת יותר.. השנה יצא 7.5 ש"ח לשלוח משלוח של הגדולים.. (הגדולים ממש יש להם כסף משלהם והם קונים לעצמם מצרכים למשלוחים שלהם..) - אז יוצא 21 משלוחים של הילדים, בערך 150 ש"ח)

וזה לא הכל:

גמד ענק (בביה"ס ולחלק גם בסניף) וצריך כמה הפתעות ל"ענק" ומשלוח יפה לסיום ל"גמד" והרבה פעמים יש הוראות מדוייקות..

ומשלוח מנות כיתתי, ומשלוח מנות של השבט בסניף..

ומשלוח מנות לחיילים, ומשלוח מנות לפצועים, ומשלוח מנות לילדים חולים (כל מורה/גננת והרעיונות שלה ל"חסדים" שאני אמורה לממן..) - וכל זה כפול הרבה ילדים (וגם לגדולים אני עוזרת חלקית בכל זה..) - ובחלק מהמקרים המורה/גננת שולחת שקית שהילד קישט בגן כדי שנמלא והשקית פשוט ענקית ולא מתמלאת רק בכמה דברים פשוטים...

וחטיף שצריך להביא למסיבה של השבט, וממתק שהגננת פתאום מבקשת לפעילות לקראת פורים, ועוד משהו שצריך להביא לפעילות יצירתית של הכיתה..

וגם כאן נהיה סוג של לחץ חברתי (אפילו שאנחנו גרים ביישוב עם סטנדרט די פשוט לעומת עיר) והילדים לא רוצים להרגיש שהם מביאים את החטיף הכי "פושט" אז אני לא קונה את הכי זול אלא משהו שיהיה לילדים נעים להביא...

בקיצור - רק אני מרגישה שהסיפור הזה קצת יוצא משליטה???

אני לא יודעת האם יש דרך לשנות...

אבל בנקודה הזאת אני מצטרפת אליך..

הלוואי שהיתה דרך לתת רק כמה משלוחי מנות בודדים ומושקעים (אני אישית מעדיפה להשקיע במשלוח ביתי מכובד ולא בקנוי - אבל כל אחד ודעתו) ולא בכל ה"דוגמיות" של המשלוחים (שכן, גם אני מכינה.. וגם אני מחשבת איך יצא הכי יפה בהכי זול..)

אבל כרגע נראה שזה המצב.

ותכלס יש משהו עליז ושמח בכל הטיילת הזאת של אנשים מבית לבית...

חבל שאי אפשר להנהיג שמגיעים פשוט עם פתק סמלי וזהו...

על מקומות (גרעינים , קהילות) שעושים הגרלה וכל משפחה עושה רק ל2 משפחות שיצאו להם בהגרלה.. בעיני זה רעיון מצויין.

ובכלל הכוונה של פורים זה להביא משלוח למישהו שאתה רוצה לחזק איתו קשר/ להרבות אהבה בעם(להביא למבוגרים, אנשים בודדים וכו') ולא למיליון חברים למי שיש לו .. 

שכל אחת מגדירה לעצמה את גבולות הגזרה.. נשמע באמת מתיש אבל בכמויות האלה להכין מוכן זה באמת טרחה לא מהעולם וחבל שאת סובלת 

אפשר להכין שקית צלופן עטופה יפה עם 2 סוגי שוקולדים, או שוקולד ועוגיות, וזה ממש בסדר. תוסיפי סרט ןפפייון, מדבקת פורים שמח יפה שמוכרים במחיר מצחיק, והנה לך משלוח שנראה יפה, מכובד, וזול 

 משלוח כזה עולה בערך 10 ש"ח (ראיתי את המבצעים השנה של אושר עד וזה תואם מציאות, חבילת קליק 4 ב18 למשל, מלא סוגי עוגיות 4ב18/20 ) ולצאת ידי חובה ולא להשתגע

ממילא זה משהו סמלי, ממילא זה רק בשביל להראות חיבה. וממילא את משלמת, אז לפחות תטרחי פחות

קיבלתי באמת 

זה אפילו קצת מביך ללוח לרב/מורה/גננת משלוח,

ולראות שהם מרגישים שהם חייבים להחזיר לי. כי אז כל הפואנטה של לפרגן להם קצת הולכת לאיבוד... 

ואני לא מחזירה

מכינה מראש כמות סבירה כ7-9 משלוחים

משקיעה ממש במכתב אישי  כולל מילים מהלב למשפחות קרובות אלינו ושכנים

וזהו

ואגב כספית

גם מרגישה פיזור מטורף

בבי''ס אחד מבקשים מכל ילד כסף על ארןעי אדר

עיצבן אותי כי מי ביקש מהם שכל יום תהיה הפקה ..

משלוחי מנות לגננות ומטפלות ומורות(זה ממש חשוב בעיני כמובן...)

גמד ענק בכל מסגרת כמעט ובסופו משלוח נות

משלוחי מנות קטנים לילדים בפורים-שזה חשוב לנו חינוכית הם ממש שותפים במצווה וממש נהנים מזה. וזה לא באמת יקר -מארז חטיפים פשוטים ואיזה ופל..

פלוס תחפושות - ואנחנו לא קונים מחנות בכלל ..יד שניה או השכרה מגמח ..ועדין ..

וסעודה..עם מלא אורחים

וואלה יקר הסיפור

ב''ה שצסיבות טובות..

כמו שלך כתבתי אותו באנונימי.

במקום הלא נכון...

לפי מה שקלטתי - רוב בנות הפורום כאן בעלות אופי פשוט יחסית, וכאלה שאוהבות להשקיע בהכנה הביתית. וכן, גם רובן כנראה לא משופעות מבחינה כלכלית...

אם היית פותחת את השרשור הזה בפורום שבו רוב הנשים בעלות סגנון שופוני כזה, כנראה שהיית מקבלת תגובות מזדהות...

כנ"ל לגבי מקום המגורים - כנראה שאת גרה במקום שבו הרוב בעלי סגנון פשוט וחם, ולכן את לא מסתדרת עם זה.

בכל אופן, הרעיון של משלוח המנות בפורים הוא להרבות אהבה, ולכן לא משנה מה יש במשלוח - העיקר הוא האהבה שעומדת מאחוריו.

וכן, אם אני מכינה שלושים משלוחים (זה פחות או יותר הכמות שאנחנו מכינים, לא תמיד מגיעים לתת הכול) - זה כיוון שאני אוהבת הרבה אנשים בסביבה שלי, וחשוב לי להביע את האהבה הזו. ולא משנה באיזו דרך בחרתי להביע אותה - העיקר הכוונה.

וכן, גם אני לרוב לא מסוגלת לאכול מהמשלוחים הביתיים כי אני איסטיניסטית, אבל ממש לא מצפה למשהו אחר... וגם לרוב לא מסוגלת להכין בעצמי דברים כי אני לא טובה במטבח, אז קונה ומשקיעה בקונספט - אבל ממש לא מצפה שאחרים יעשו כמוני... (וכן, משתדלת להוזיל עלויות ככל האפשר, פשוט כדי לעמוד בסטנדרטים הפשוטים שיש בסביבה שלנו, ולאו דווקא כי אין לי את היכולת הכספית)

כי באמת העיקר הוא הלב שמאחורי המשלוח, והשמחה שבהפגנת האהבה הזו ❤️

משלוח דל עם מעט מצרכים וזול.

זה מה שפגע כאן בבנות

גם אני פחות מתחברת לקונספט של המוני משלוחים קטנים, @באר מרים כתבה את זה יפה

הכנתי משלוחים קטנים אבל עם שוקולדים איכותיים , הבאתי לשכנים שלנו והילד שלהם אמר לי מה זה זה קטן מדי זה לא מספיק😅 ילד בן 10 כזה .חוצפן האמת חחח. הם משפחה גדולה והמשלוח אכן לא התאים לכמות הילדים אבל הם כולה שכנים שראיתי פעם באף פעם, לא הייתי טורחת להשקיע במיוחד,סתם לשם הסמליות וכאמור השוקולדים היו איכותיים ושווים

בואו לא נהפוך את הקערה על פיה.

נמנע מלחזור על האשמות או לדייק אותם,

אלא נפתח את הלב למחילה.

חיבוק גדול למי שעדיין מרגישה פגועה,

ננסה לצמצם את הפגיעה ולא לפגוע חזרה.

כולן אהובות וכולן ראויות

❤️

מרגישה פתאום רגועה ובלי ציפיות בכלל וזה עושה ככ טוב להתמקד את מי באמת רוצים לשמח ולא למי צריך ומי יחזיר וכו..

אז באמת ת ו ד ה !

ובשעה טובה

העדפתי לישון על פני בחילות, ובאמת לא היה פשוט כי הייתי לבד כל התקופה.

מה שכן, בבוקר לא לקחתי מהסיבה הזאת, רק בערב.

החלטות טובות בע"ה! 

אסור גם נובהרינג (בשניהם יש אסטרוגן ויש נשים שזה בעייתי להן)

מקווה שתמצאי פיתרון שיהיה לך טוב @חוק התודה

בטוחה שלא יכולה שום דבר אחר?

כי אני החלפתי מיד והלך מעולה.

לצערי

רק התקן

אני לא מסוגלת לשים התקן

וגם אני כמעט 10 חודשים אחרי קיסרי.. תוהה עד כמה זה קריטי כבר להמשיך עם הסיוט הזה?

הרופאה דיברה איתי עכשיו ואמרה לקחת 2 כדורים לשבוע ואז להפסיק.. יעזור?

ולהתייעץ עם הרופא המטפל בי לגבי כן גלולות משולבות עם בדיקות תכופות .. לא יודעת אם שווה. זה מתיש

התחלתי כעצת הרופאה גם לעשות כך

רק אמרה לקחת את הכדורים ביחד

מקווה מאוד מאוד שזה יצליח

נתת לי תקווה

עדיין יש דימום?

בדיוק אותו סיפור כמו שלך, היתי עם דימום סביבות חודש +... כשהתחלתי 2 כדורים הדימום התגבר. מה שעזר, בעצת מכון פועה אמרו לי להפסיק ל4 ימים ואז להמשיך כדור אחד כרגיל...

מקווה שיעזור לך 

עברת ועודך עוברת דברים לא פשוטים.

קודם כל תקבלי את עצמך. ממש תתני לעצמך חיבוק. תדברי לעצמך ותגידי שאת מבינה וכו'... .

אחר כך לדעתי בגלל ההריון, תקבעי תור אצל תזונאית. עד התור, תשתדלי לאכול מסודר ובכל ארוחה ירקות וחלבון, שומן בריא ולא ר- פחמימות.

במנות ביניים תעדיפי פרי על פני שוקולד או עוגה.

אני כן מרשה לעצמי פעם ביום מנת ביניים מתוקנ כי זה מה שאני מסוגלת כרגע.

יש גם חוגי כושר וספורט מותאמים. אם תרצי תצטרפי, זה גם מחזק את המצב רוח.

והכי הכי חשוב- לא משנה מה היה

משנה מה מכאן והלאה. גם שינוי קטן משמעותי מאד ועדיף שינוי קטן על פני שינוי גדול שלא מחזיק מעמד

לי מאד עוזר לחשוב על זה שמאכל זה ראשי תיבות מה איך כמה למה 

איזה מרגיז זה להפסיד תהליך שלם שעברת, אוף!

ולעלות 20 קילו זה לסחוב משקל בכל צעד ושעל.

חיבוק ממש,

ומקווה שאחרי הביאוסים תצליחי לשמוח ב"ה על מה שיש, בע"ה שבעלך יחזור בקרוב הביתה בשלום ותהנו יחד מההריון החדש שיהיה קל ומשעמם ובידיים מלאות!

את אלופה עם כוח רצון מטורף!!

ויש בך יכולות של משמעת עצמית גבוהה

אכילה רגשית והמצב שאת נתונה בו ממש מסביר הכל את בנאדם תיהי יותר רכה עם עצמך להוריד במשקל אפשר אבל חבל לפצוע את הנפש עם דיכאון באסה וכו בגלל גורמים חיצוניים שמשתנים וראית שאת יכולה לשנות.

מעבר לזה בקטע הפרקטי אני דוגלת במשפט אין אז לא אוכלים

כלומר אם אכניס שוקולד הביתה אז ברור שמישו בסוף יאוכל אותו..כנל חטיפים עוגיות ממרחים לא בריאים גנק פוד וכו וכו

אז ההמלצה שלי זה פשוט לא לקנות ואז שזה לא נגיש בבית הסיכוי שתיחשפי לזה בכזו תדירות יפחת

מעבר לזה אולי תקבעי עם חברה או אחות לעשוץ כל ערב או בוקר הליכה יחד זה כבר יכול להכניס לאיזון

ואפשר גם לנסות להפוך תאכילה רגשית למשהו טיפה פחות מזיק לדוגמא אכילה רגשית של סלט (יודעת שנשמע הזוי אבל תנסי)

אפשר להזמין רק משפחה לברית

אם עושים בשעה ממש מוקדמת וכאלה אז בכללי פחות מגיעים אנשים רחוקים אולי זה פתרון

ואפשר גם שיזמין אותן ויבהיר שזה ארוע דתי ושומרים אצלכם נגיעה

אני לא חושבת שלהזמין רק את הגברים זה הגיוני,במקומות מעורבים זה ממש ממש לא מקובל וכבר עדיף לא להזמין

אבל הבעיה האמיתית היא לא שם

הבעיה האמיתית היא הפערים ביניכם בנוגע ליומיום.... או שאכפת לך רק אם את רואה את זה??

חיבוק זה לא לחיצת ידיים והאמת שאני באמת לא מבינה למה זה הפך למקובל.

אצלי בעבודה זה לא מקובל בין גברים לנשים.

בכל אופן לברית, רוב הסיכויים שלא יגיעו אנשים מהעבודה, כי הם עובדים ועסוקים. רק אנשים קרובים יותר מהעבודה יעשו מאמץ להגיע.

בהנחה שיוצא על יום עבודה, בטח שיום שבת בכלל אין מה להזמין...

רק בשישי אנשים יותר פנויים

אצלי הגיעה רק חברה אחת מהעבודה שעשתה מאמץ כי לא יצא לה להגיע לחתונה

או שלא מזמינים אף אחד או שמזמינים את כל הצוות.

בעניין שמירת נגיעה,

לא נשמע בכלל שהוא חלש אופי, אלא שאת רואה את הסיטואציה רק מהמבט והפרשנות והערכים שלך ומסרבת לראות את הצד שלו.

החיים הם לא שחור ולבן ולא כל לחיצת יד זה "לא הבית שלנו"

הבית שלנו זה הבית של שניכם, לא רק איך שאת רואה אותו. ואם אצלו לחיצת יד בסיטואציה כזאת או אחרת היא לגיטימית, גם אם היא בדיעבד, אז אי אפשר לומר "זה לא הבית שלנו"

אלא יש מחלוקת בבית שלנו וזה בסדר, אפשר לדבר וללבן את זה ולקבוע גבולות יחד. אבל לא נשמע שיש בכלל מקום לשיח בנושא מבחינתך.

בקשר ל"שומרת על עצמי" ובעיניו זה "כלום ושום דבר"

צריך להפריד פה בין המעשה לפרשנות.

אפשר וכדאי שתדונו ביניכם בנושא בנחת מתוך כבוד והערכה אחד כלפי השני.

זה כמו ששני אנשים יקבלו צלחת אוכל זהה, שניהם ישאירו את אותה כמות אוכל בצלחת בסיום הארוחה.

אחד ירגיש שהכמות שאכל הייתה מדוייקת לו,

והשני ירגיש רעב וקדוש מעונה על כך שלא סיים את הצלחת ויצפה למדליה ולא יבין למה השני לא מרים לו..

שניהם עשו את אותה פעולה בדיוק, אבל המניע שונה ולכן גם הציפייה לפידבק.

אם את, שהנושא מטלטל אותך תלחצי יד לגבר, זה לא אותו דבר כמוהו שהוא פשוט לא מתרגש מזה ולא מבין מה את רוצה ממנו עד כדי הסתרה, ילחץ יד לאישה.

המקום הנפשי הרבה יותר משמעותי מהמעשה עצמו,

ולא בטוח שהציור שאת מציירת "ישבור אותי" משרת את המטרה של שלום בית ונאמנות ושמירה בין בעל לאשתו.

היא טריגר.

בעלך לא שומר נגיעה? זה עוד בסדר

את לא יודעת מזה וזה התגלה לך כבדרך אגב? זה כבר לא בסדר. וכמובן הפערים שזה יוצר.

קודם כל הייתי מדברת איתו ומסבירה לו למה זה פוגע בי, לא העניין של הברית אלא מעבר, שהוא נוגע בנשים בעבודה.

זה שהוא דוס, כפי שכתבת, לא מעיד כ"כ, זה שלו. מה שצריך להפריע אלו הרגשות שלך. וגם אז לא בטוח שיסכים איתך..

בסוף יש את עניין הברית. אישית, גם אני הייתי מזמינה גברים ממקום העבודה שלי וגם בעלי. לדעתי זו לא אמורה להיות הבעיה. 

שבעלך עלול לרדת רוחנית במקום עבודה כזה.

גם אנשים מאוד חזקים ויציבים מתקשים לעמוד מנגד כשונים מול חברה יום יומית של קבוצת אנשים, קל וחומר אדם שלא אסרטיבי ועקשן מטבעו.

אני חושבת שהקב"ה לא מצפה מאיתנו לעשות השתדלות בפרנסה שמסכנת את הרוחניות ואת עבודת השם שלנו.

עם כל הכבוד לעבודה, הרמה הרוחנית שלנו יותר חשובה.

אין אפשרות שהוא יעבוד באותו מקצוע בסביבה דתית יותר?

כמובן שאת לא יכולה לדרוש ממנו את זה, זה צריך להיות מתוך רצון חופשי שלו, כי דרישה כזאת של לעבור מקום עבודה היא מאוד אישית וגם אולי לפנים משורת הדין, אבל את יכולה להתפלל עליו ואולי להעלות את השאלה הזאת מולו

לא אכפת לו שיראו?

בגדול, אם הוא הולך עם כיפה , הוא צריך להבין שהוא מייצג את המגזר ולהתנהג בהתאם, ובטח שלא לחבק קולגות בעבודה, רב הסיכויים שזה נגד תקנון מוגנות במקום העבודה .

ואם זה מקובל על 2 הצדדים, לא הטרדה מינית ואין יחסי מרות, אז אין בעיה

אבל לא הבנתי למה מגיעים לרמת קרבה כזו ככ..

אי עובדת במקום מאוד לא דתי בלשון המעטה, ואין את הדברים האלה בין העובדים. מכבדים את זה שרובם ככולם אנשי משפחה ויש דיסטנס בריא. יש לחיצת יד אולי בהענקה של איזה פרס פעם בשנה ותו לא.

ולברית בכלל לא מזמינים, רק מודיעים

זה בדרכ ארוע שלא מגיעים אליו הרבה חברים מהעבודה

ואם כבר - אז מסכימה שצריך לעשות הפרדה בין מה הוא חושב ומה שאת מרגישה עם זה. ולתווך למה זה מפריע לך בצורה עניינית ולבקש התחשבות לא רק בארוע, אלא בכלל . אבל לא הייתי מטיפה לדתיות. כי אם הוא לא רואה בזה בעיה, כנראה שזה לא ידבר אליו וצריך לנסות להעביר את השיח למישור הזוגי ולהגיע לפשרה ביניכם. ולא בטוח שזה יהיה בהכרח לכיוון שלך אם כי אני מקווה שכן

מיליון הרחקות ושלום על ישראל.

אני מצחוק של בעלי עם מישהי יכולה למרוט שערות,

אז חיבוק?!

לא ברור איך הוא רואה את זה. מה הגבול שלו בדברים האלה?

ולא הייתי מזמינה לברית את האנשים בעבודה, כי את ממש לא אמורה לשאת רגשית מראות שקשה לך לראות.

ואם את תגחדי לבעלך שלא מקובל עלייך משהו מעבר ללחיצת יד, אחך הוא יגיב?

להישאל (וזה בינך לבין בעלך) היא האם זו הפעם הראשונה שגילית שבעלך לוחץ יד לנשים בעבודה או מתחבק איתן?

אילולא הברית, האם מידע זה היה בא לידיעתך?

האם זה קורה ביומיום, או רק באירועים חגיגיים (כמו בריתות)?

הבעיה לא הברית, אלא עצם זה שאתם תופסים אחרת את חומרת העניין של מגע עם נשים שהן לא אישתו.

זה נשמע לפחות שהוא רואה את זה כהתעקשות מיותרת או משהו שאפשר להתגמש איתו.

אני ממש חושבת כמוך,

ובעיניי צריך להעלות את זה לשיח. להציף את התחושה שלך ולשמוע מה הוא אומר. לשאול דוגרי- אתה שומר נגיעה או לא? תהיה כנה מול עצמך ומולי.

ובהתאם לשיחה לראות מה עושים

אני עם גלולות..פשוט מבינה שיש אחוז קטן של פאשלות..

אז תוהה אם זה זמן לגיטימי שלא לקבל וסת.

תודה!

כל מי שקוראת בפורום לאורך זמן ובאדיקות😅 תדע את המידע שכתבת, גם בלי להשתמש בגלולות בעצמה.

לא תמיד,וגם עשויים להתחיל לך כתמים עוד לפני שתגיע ווסת

אבל ממה שאני מבינה אם הגיעה הווסת סימן שהיה ביוץ ואת כבר לא מוגנת

אם את לא רוצה הריון תשקלי להחליף אמצעי מניעה 

אם זה לא מונע ביוץ

סתם כי הרירית דקה יותר אז אין הריון?

אני קיבלתי איתן מחזור באיזשהו שלב והמשכתי לקחת.

בהזדמנות הראשונה אחרי שהפסקתי איתן, נקלטתי ב''ה 

אכן גלולות הנקה. וואו. לא ידעתי.

הרופאת נשים לא אמרה לי דבר על זה..

אז בעיקרון אם אני לא מניקה, כדאי להחליף?

יש המלצות? לא זוכרת מה לקחתי בעבר😅

כיום אני מכירה שההנחיה הרשמית היא שאפשר לעשות ספורט שעשית עוד קודם.

ובאופן כללי מומלץ לשמור על כושר בהריון.

לדעתי, ממש ממש כדאי לך להתחיל אפילו עכשיו.

תתחילי בפעילות עדינה יחסית כמו הליכות וכזה ותהיי קשובה לגוף שלך.

אם קל לעשות אז אולי להעלות קצב ורמה, שוב עם הרבה קשב לגוף וליכולת שלך.

אני חושבת שזה מאוד משמעותי להריון להיות פעילים.

ההריון פחות מכביד וגם בלידה זה משמעותי.

כל עוד ההריון תקין מותר להתעמל תוך הקשבה לגוף

לא להגיע למצב שהנשימה מהירה מידי אן כבדה מידי, הסבירו לי פעם שהדרך לבדוק היא שאת מצליחה לדבר כרגיל.

חופשת לידה איננה לפי שלושה חודשים אחרונים.

את מתכוונת לדמי לידה. לא לחופשת לידה.

סכום הקצבה היומי שתהיי זכאית לו הוא הגבוה מבין השניים:

השכר שלך ב- 3 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-90

השכר שלך ב-6 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב- 180.

אם הכנסתך נפגעה עקב המלחמה - אל דאגה! ייתכן שתהיי זכאית להשלמת שכר עד לגובה השכר הרגיל שלך, או שדמי הלידה שלך יחושבו לפי החודשים שקדמו לירידה בשכר עקב המלחמה. לצורך כך יש לשלוח לנו מכתב מהמעסיק שהסיבה לירידה בשכר היא עקב המלחמה. את המכתב ניתן לשלוח באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.

סכום דמי הלידה - דמי לידה | ביטוח לאומי,%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%2C%20%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%A7%20%D7%91%2D180

רק שאני בשבוע יותר מתקדם והוצאתי מחלה כי אין לי כבר כח וגם עובדת בעבודה שדורשת כח וסבלנות

האמת לא זוכרת ממתי 

היום אני ביום השלישי אז אתחיל

כמה לימונים לשתות? ובמים גם לשים לימון?

לשתות כוס מים עם חצי לימון סחוט

אני לפעמים סוחטת לימון ומקפיאה בקוביות קרח ואז מוציאה 2-3 קוביות מוסיפה עליהן מים חמים (אפשר להמתיק בדבש או סוכר או סילאן)

ושותה.

כוס כזו בבוקר

וכוס כזו בערב

הלימון הזה עובד פלאים על חלקנו, ולאחרות הוא קוטע את הדימום וממשיך אותו לסרוגין, או גורם להכתמות.

אז שימי לב, גם לי זה עזר ומתישהו כבר לא היה יעיל.

אומרים שלשתות הרבה עוזר, לשתות חליטת מחיצות רימון *דוחה*

מצד שני לא היתה שום אופציה עבורי ללידה וגינאלית. 

נסי לחשוב על פתרונות אחרים לתחושה המציקה (שמעתי שאוסתיופאטיה יכולה לעזור). ממש לא פתרון שכרוך בכאב, בהתאוששות ארוכה, בקשיים נלווים  בהשלכות על הילדוה העתידית...

דרך אגב, כמה זמן את אחרי הניתוח? אני עכשיו שנתיים אחרי קיסרי (שלישי) ורק לאחרונה מרגישה שהצלקת פחות מפריעה לי... אז אולי צריך לתת לזה עוד זמן? (לפעמים זה גם תלוי בעונות מעבר וכאלה)

במיוחד שאת לא יודעת מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של קיסרי נוסף...

אישית הייתי מעדיפה לסבול גרד ותחושה מציקה מאשר לעבור ניתוח כלשהו...

אבל אם כן אז הגיוני שאפשר להגיע לאותה תוצאה עם ניתוח קוסמטי...

הסיכון מקיסרי הוא מעבר לצלקת החיצונית

זה הרבה מאוד גם ה"צלקת" הפנימית והפגיעה ברחם

שווה לברר עם מישהו שמבין אבל נשמע לי יותר הגיוני לטפל בזה בלי הסיכון של לידה וכו 

בשום אופן לא ללדת בקיסרי אם אין הצדקה רפואית

אני מאמינה שיש דרכים חלופיות לטפל בכך.

המון בהצלחה🙂

יחסית נפוץ. במקרה ויש בעיות מסויימות שבעקבותיהן הרופאים ממליצים להסיר אז אין הרבה ברירה.

מעדיפה בפרטי

באופן גורף וחד משמעי..

לא משתפת בפומבי, אבל לא עם יד קלה על ההדק אלא לאחר חוות דעת של

4!!!! רופאים שונים מומחי על.

אשמח בפרטי אם מישהי עברה תהליך דומה.

תודה

אני באמת מרגישה מוזר - מצד אחד חושבת על הקניות שצריך לעשות למשלוחי המנות, מצד שני נזכרת שצריך לעשות קניות כדי למלא את הבית לשעת חירום...

מצד אחד הילדים רוקדים ושמחים ומארגנים דברים כמו בכל שנה, מצד שני יש משפחות שאצלן פורים השנה יהיה חסר כל כך, וכמה הן יצטרכו להתאמץ על השמחה...

ובאמת צריך לזכור את העיקר - את ההודיה כל הנס שהיה, על הניסים שישנם ועל הניסים שעוד יהיו בע"ה.

עלתה לי מחשבה - אולי נעשה מעין משלוח מנות וירטואלי בין חברות הפורום? שכל אחת שרוצה תשלח כמה מילים מחזקות לניקיות ספציפיות או לכלל הפורום... אפשר גם לעשות מעין גמד וענק לכל מי שתרצה להשתתף... @הרבנית הקדושה - את רוצה להרים את הכפפה? (אם זה מוסכם על המנהלות, כמובן - @טארקו @יעל מהדרום @בארץ אהבתי)

וטרם הגעתי לסיגנון הפתיחה של השרשור.. אבל בהחלט יהיו גם דברי תורה השנה 

אי אפשר כל שנה רק לחרוז ולהישאר במקום

שלא יתבעו אותי על כך במרום

לק"י

או לחילופין לכתוב משהו כללי לכלל הפורום.

כי אחרת לחלק כותבים ולחלק לא, וזה לא תמיד נעים.

מצטרפת אלייך. דווקא השנה זה נצרך כל כך...

תודה ל@הרבנית הקדושה שפתחה שרשור עבורנו. מוזמנות להצטרף...

מאחר ואני רבנית קדושה, צנועה ומאוד ענווה - הריון ולידה 

מקווה בעז"ה למצוא זמן לכתוב בהמשך...