אני אתחיל מהסוף, אין לי חשק כבר המון זמן!
ומקווה שזה בסדר פה, אבל לא יודעת עם מי לדבר בחיים האמיתיים...
ילדתי לפני תקופה, סבלתי בהריון הזה מכאבי סימפיזיוליזיס בערך מאז שידעתי על ההריון, אז הכאבים יחד עם בחילות וגועל של תחילת הריון, לא רציתי שהאיש המתוק שלי יתקרב אלי, אבל היה לו כ"כ חסר, וזרמתי... בתדירות אפסית אבל כל פעם כזאת יצרה אצלי עוד פחות חשק, ברמה של דחייה לפעמים....
ילדתי תינוק מתוק אבל תינוק ולא בובה, והחשק לא חזר, והתינוק כתינוק לא מקל, והעייפות שחוגגת, ועכשיו העבודה פשוט זה רחוק ממני כ"כ
אבל הקושי של האיש שלי גדול, והקושי שלי עם זה, ורגשות האשם, והקושי כשכן מנסה, (כי קרבה אני כן רוצה, ומגע, אבל באופן משתנה ולא צפוי)
ןחסר גם לי, עמוק בפנים...
והמתח שהנושא הזה יוצר אצלי וביננו מקשה עלי מאד!
נושא שנתן לי שחרור, ח, חוסן הפך להיות קושי.
עם מי אפשר להתייעץ? מה אפשר לעשות?
אה ואני מניקה ומונעת עם שקפים (לא נעים, החבילה עוד מלאה)










