פורום הריון ולידה (עמוד 609)

לא נראלי הייתי מסוגלת להתחיל לעבוד מיד אחרי גם אם מספיקים ושום דבר לא מתעכב

כמה זמן לקח לכן לצאת מבית החולים אחרי הזרעה? לאו דווקא בהר הצופים. תודה 3>

עד להזרעה עצמה, כי הזרע עובר תהליך של השבחה

כך שלהסתמך על לצאת ב09:30 זה ממש ממש גבולי!

בעז"ה שמתן הזרע יהיה בקלות,

ושהכל יזרום ולא יהיו תורים וכו'

אבל זה בית חולים ואף פעם אי אפשר לדעת.

בנוסף אני תמיד הלכתי אחרי הזרעות לעבודה, אבל פעם אחת היו לי כאבים מטורפים, יצאתי מהעבודה בבכי על מונית הביתה.. לא יכולתי לזוז ( אל תילחצי, לרוב זה לא קורה..) פשוט לדעתי כן כדאי לך לעדכן שאולי תאחרי באותו יום.

לפעמים זה המעכב.... 

יש כאלה שממליצים על 3 ימי מנוחה.

לונה פארק זה התרוצצות, עמידה על הרגליים, וחום.

ללכת ללונה פארק- גם בלי לעלות על כלום

זה ממש יום רגוע

האיזור החרדי והדתי ממש מעורבבים, או צמודים. שכונה מאוד נעימה (למי שמסוגל לשאת את החום והלחות של הקיץ במרכז..)- מגוון בתי כנסת, אווירה טובה בשבתות וחגים , התארגנויות קהילתיות. גם מבחינת חינוך יש כמה אפשרויות- גם ליסודי וגם הלאה. 

אכן יש שם גם דתיים גם חרדים ומעט חילונים

האווירה מאוד דתית

יש בה בתי ספר חרדיים ודתיים לאומיים

את החרדיים אני לא מכירה, הדתיים לאומיים זה או ממד תורני (אבל האוכלוסיה עדיין מגוונת שם) או ממד רגיל. ויש גם ת"ת.

אגב הבנתי שאם אתם אשכנזים ומעוניינים להיות חלק מאחת הקהילות, אז יש רשימת המתנה 🫣

אמנם לא גרה שם, אבל מכירה את השכונה די טוב. אם יש שאלות נוספות מוזמנת לפנות באישי בשמחה 🤗 

אצלי המשיך לעלות

מוזמנת לפרטי לשמוע עוד פרטים

מיד אחרי הפסקת הגלולות את מוגנת עד לאחרי הדימום.

אמור להגיע דימום של 'נפילת' ההורמונים כמה ימים אחרי ההפסקה- בימים האלו את מוגנת.

הביוץ יתקיים רק אחרי הדימום הראשוני הנל. 

גילוי נאות. אני לפעמים מפספסת ומדלגת אבל אני לא יכולה לקחת אחריות רפואית על אנשים אחרים. 

לק"י

בגלולות הנקה זה שונה.

לא יודעת ממתי בדיוק אפשר להקלט.

ועדיין - גם בגלולות הנקה דילגתי הרבה פעמים. זה די תלוי גם בשאלה אם מניקים עדיין או שלא. 

בהפסקת גלולות הנקה אני חושבת שקודם יש ביוץ כמה שבועות אחרי הפסקת הגלולות

ואחריו יש ווסת

כשאני הפסקתי התחיל לי דימום דמוי ווסת כמה ימים אחרי שהפסקתי,

אבל כששאלתי בפורום - הרבה נשים ענו לי שהיה דימום רק אחרי חודש-חודש וחצי, אחרי שהיה ביוץ

ולא יודעת לענות על השאלה של הפותחת

לא?

( הוא מונע השתרשות, שמתרחשת כמה ימים אחרי ההפריה נראה לי)

בת 24, עם ילד אחד בן 4, לא מעוניינת בעוד ילדים.

גם גרים בסביבה דוסית שלמקבילים אלינו יש כבר 3 ילדים.

אני למדתי לסנן רעשי רקע ולהקשיב רק לעצמי.

נכון שזה מציק המבטים, האיחולים, אבל בכל מצב יהיו דיבורים ומבטים. גם אם תביאי ילד כל שנה, וגם אם לא תביאי אף פעם. תמיד יהיה לאנשים מה להסתכל, לדבר ולבחון..

בנוסף, צריך ללמוד לענות לאנשים בצורה שותלת שלא יהיה להם מה להגיב חזרה ויהיו מובכים מעצם האמירה שנאמרה. זאת מיומנות נרכשת, תנסי להכין לך כמה משפטים חזקים וקשים שאפשר להחזיר אחרי אמירות כאלה. 

דיברנו על זה בעבר ששתינו במצב דומה מבחינת מחשבה על ילדים...

בעלך באותו ראש שלך? גם לו מספיק אחד?

כי אצלנו לי מספיק אחד ובעלי רוצה עוד...

ליישר קו עם הסביבה הדוסית.

המבטים, הרינונים, העקצוצים מאחורי הגב עליכם - טבע העולם בקרב מי שהשקפת העולם שלהם שונה משלכם.  

בחרתם לגור בסביבה ששונה מהשקפת העולם שלכם.  

צריך ללמוד לענות להערות האלו.  

כנראה שרק שקר לבן יצליח להסיר ולהרחיק את הנודניקים והנשמות הטובות שמעירות - למשל ״עקב בעיה רפואית אסור לי להכנס להריון״ .

אבל מצד שני לעבור למקום אחר רק בגלל דבר כזה מרגיש לי טיפשי

שקר לבן - חשבתי על זה ולא רוצה. לא רוצה לשקר.

שהעולם יתמודד עם זה

אתמול אמרתי למישהי בקלילות " אה פשוט לא באלי עוד ילדים" והמבט שהיא דפקה לי של הלם תדהמה שוק

באופן אישי לא יצא לי לשמוע אמירות שקשורים לילודה משום כיוון, אפילו לא מההורים ב״ה (מקווה שימשיך..)

אז מאנשים זרים? נשמע ממש לא במקום...

"יש לבעלך בעיה בזרע? זה פתיר היה לנו את זה גם "

לא גברת הזרע של בעלי בסדר

"אולי את פוליציסטית? בדקת?"

"לכי לx אחרי טיפול אחד אצלה נקלטנו"

"יש לך אנדומטריוזיס ? או אדנומיוזיס ?"

"אולי כדאי שתלכי לפסיכולוג, זה לא הגיוני שאת לא רוצה עוד ילדים, אני עם שמונה ועדיין רוצה עוד " (שכנה בגילי עם שמונה הילדים )

נשמע לי ממש לא טיפשי להחליף סביבה.

זה ממש לא איכות חיים,

אלא אם בתחומים אחרים לא אכפת לך התערבות כזאת.

תוהה לעצמי אם למשל את מוציאה ילדים עם מגפיים בקיץ ישר שואלים אם אין לכם כסף לסנדלים או ההיפך..

אנחנו גרים בסביבה יחסית דוסית אבל עירונית,

יש קהילתיות ועזרה הדדית אבל בחיים אף אחד לא יעלה על דעתו להתערב לשני בדרך חיים ובטח לא לשאול כאלו שאלות..

המקסימום זה ששאלו אותי למה אני לא נוסעת להורים בשבתות כשבעלי היה מגוייס, או אם לא קשה לי הנסיעות לעבודה, וגם על זה אם אני עונה בכן ולא, אז משחררים..

אז בטח לא עניינים אישיים כאלו.

אז אם זה רק בתחום הילודה, יכול להיות שכשכולם יסיימו לשאול את כל השאלות שלהם, זה ישחרר אותך,

אבל אם זה לא מתקדם לשום מקום, זה לא כזה מופרך לשנות לסביבה יותר מכילה ופחות מתערבת

(אלא אם בכללי סבבה לך רמת המעורבות הזאת אחד בחיים של השני)

בדרכ בגינה אמהות אחרות מדברות בינהם ומשתפות וזה סבבה

אתמול בגינה שתי אמהות ישבו לידי ודיברו על הילדים שלהם ואז אחת מהם אמרה "אוי סורי שדיברנו על זה , זה בטח גורם לך לקנא שלי יש 9 ולך יש 2"

ואז אמרתי לה למה שאני אקנא עם אני רוצה 2 ילדים וזהו?

גם המבטים עלי ועל הילדים כעל מסכנים 

בעל האש של יום העצמאות לקחתי לי רק צלחת עם סלט כי לא הייתי ככ רעבה

ואז גיסתי ניגשה אלי : " זה בחילות של הריון? בגלל זה את לא אוכלת? תנסי x לי זה עזר"

וחמותי אמרה לי " תקחי כבד , זה חשוב מאוד לאכול ברזל שאת ככה "

ובקיצור מפה לשם כולם הסתכלו לי על הבטן

ברמה שגם בעלי ראה והתבייש

ומה קרה? סהכ יום לפני זה ירדתי על פיצה

עד שבאמצע העל האש בעלי אמר לכולם "תעזהו אותה היא לא בהריון " ונעלבתי קצת

גם בעלי אמר לי שחמותי מפעילה עליו לחץ להביא עוד ילדים

גם ההורים שלי עושים לי את "השיחה" כל אירוח אצלם מחדש- "יש לכם בעיה? נו אז אם לא תביאו ילדים, ילדים זה ברכה, ילדים זה שמחה" 

וכבר כמה פעמים הם התעצבנו עלי כי "את צריכה להביא לנו נכדים" כאילו זה התפקיד שלי

אגב זה לא שאני מתעסקת במקצוע תובעני או בלימודים, אני חוזרת כל יום בשלוש מקסימום ארבע, מביאה את הילדים הביתה מהצהרון לוקחת בבוקר

בעלי גם בעבודה לא תובענית וגם חוזר באותם שעות אפילו קצת לפני

כמו שבעלך ענה.

אני למדתי שאם אומרים בע"ה בקרוב אצלי,

אני עונה בע"ה שהמניעה תעבוד..

או אם אומרים לי אם אני לא שומרת הלאה, אני עונה כאילו ברצינות: לשמור לנכדים? לא חושבת, עדיף שמישהו יהנה מזה לפני כן..

זה חסר טאקט באופן קיצוניי

נגיד שהיית רוצה ילדים ולא מצליחה,

השאלות האלו חסרות טאקט באותה מידה לכל הכיוונים...

מה נסגר????

אני בדיוק כמוך, בת 30 והתחתנתי בגיל 21. ויש לי בן ובת.

וגם אני אחרי הבן לא חשבתי על עוד ילדים..

אחרי שהוא היה בגיל 3-4 אז בעלי התחיל לדבר איתי על עוד אבל הייתי בשלי..

לאחר שנה בערך הוצאתי את ההתקן וניסינו, ולא הלך, הריון לא צלח

הרצון גדל, ניסינו שוב ולא הלך

עד שזה הכניס אותי לדיכאון עמוק שזה מה שאני הכי רוצה בעולם

וכל חברה שמביאה ילד שלישי ומעלה אני אוכלת את עצמי מבפנים שבאלי גם. זה נורא להגיד אבל זו האמת .

ולכן אני מקנאה בך ! שאת במקום הזה בלב שלם בלי השפעה מבחוץ

ממה שאני קוראת זה נשמע שהוצאת את התקן בגלל הלחץ של החברה, וניסית להכנס להריון בגלל הלחץ של החברה

החברה יגדלו אותו?

הם יחתלו אותו ויעבדו בשבילו?

לא!

את מרגשת עם ההתמודדות עם מסע החיים,

מדהים איך את מעבירה התמודדות ורגעי עליות ומורדות גם בחי לכתוב כלום,

שה' ייתן לך כוח להכל ותזכי לחסדים גדולים בקרוב ממש!

וממש לא נעים ולא כיף להרגיש ככה 😞

אין לי עצות מנסיון

רק חיבוק ♡

ולהתאפר זה אחלה!

משדרג מאוד מאוד את ההופעה.

אני יכולה להתאפר גם בסתם יום שאני בבית ולא יוצאת לשום מקום כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי.

ההרגשה כבדה, וכבר סחבת הרבה

אז את רוצה להרגיש לפחות טוב עם עצמך ועם המראה.

אז תתאפרי, תתלבשי טוב

לי זה ממש עשה טוב.

ומזכירה לך שאת תיכף יולדת.. 

נפוץ בהריונות. אצלי גם היה כתם, דהה קצת אחרי לידה, אבל לא נעלם. בינתיים תשימי כובע רחב שוליים שלא יחמיר.

וחוץ מזה נמשים בעיני זה יפה

לא נשאר הרבה, תנסי לשמח את עצמך אולי בשמלה יפה ואיפור עדין גם ביום יום רק מוסיף♥︎

הרגשתי ממש רע עם עצמי, גם עם איפור

גם צמחו לי פצעי הרפס לקראת סוף ההריון

אבל גם השפיע עלי שהייתי בבית ולא עבדתי ולא ראיתי אנשים אז בכללי הרגשתי כבויה

ממליצה להרים לעצמך ואת עצמך,  לעשות דברים שמשמחים אותך , לצאת, ואני מאמינה שעם זה גם תרגישי טוב עם עצמך ותרגישי מוארת ויפה יותר

מתכערת עוד קצת 😐

ומשמינה, כמובן

ברוך ה על הילדים אבל תכלס, עם הילד אנחנו עוברות ככ הרבה פיזית , מנטלית ורגשית וצריכות כל פעם להתרגל מחדש...

אלופה שהתאפרת! תמשיכי לעשות מה שעושה לך טוב...

מה אני מסוגלת..

אממ לא יודעת, פשוט תחשבי כאילו את עם שפעת/וירוס מתמשך, חלשה וחולה.. זה בערך המצב🫥

יש ימים שמרגישה טיפה יותר טוב ויש ימים שממש לא מסוגלת לזוז ואז כמובן שגם ככה לא אעשה כלום

נגיד לעשות קניות לתינוק במקום ממוזג היה יחסית בכוחות שלי ושימח אותי להרגיש שזה מוחשי..

עשינו לפני פסח סדנה נחמדה בבית וזה גם היה ממש כיף כי זה היה בקצב ובכוחות שלי כי זה בבית, הבעיה היא שלא ככ מוצאת עוד ערכות כאלה לסדנא זוגית בבית, גם במחירים סבבה וגם דברים שכיף לעשות וכיף שיהיה אחרי זה.. נגיד ראיתי סדנא חמודה לספסל שרפרף כזה מעץ אבל לא יהיה לנו מה לעשות איתו אח''כ והבית קטן..

 -קורס אינטרנטי בתחום שמעניין אותך

(אפשר חינמי נגיד בקמפוס IL או משהו בתשלום- יש במגוון תחומים. אם זה הכיוון תשאלי ונשים יכתבו לך קורסים שהן מכירות וממליצות)

-יצירה שהיא פרויקט מתמשך (קיר מקרמה, סריגה, יצירת יהלומים זה הרעיונות שעולים לי בשלוף..)

לקבוע עם חברה שבבית (כי גם היא בשמירה/חלד/ יום חופשי) מפגש קבוע אפילו של חצי שעה ונגיד ללמוד משהו ביחד.

- לבנות פאזל

ערכות כמו שציינת: יש לשרי ג'אן מהר ברכה כל מיני ערכות יצירה שנשארות לקישוט בבית אחר כך. לא יודעת מחירים. אבל מה שטוב בהם זה שלא מדובר בריהוט שתופס מקום. ויש לה גם קורס סריגה. 

ממש משמעותי ליצור לו"ז קבוע וסדר יום. שתהיה שגרה (וממנה אפשר לצאת.. אבל שלא יהיה מצב שאת קמה בבוקר ולא ברור לך מה את עושה עם עצמך היום)

הבעיה היא שבגלל שלא מרגישה טוב לא מרוכזת להחזיק ראש. הרבה כאבי ראש וסחרחורות..

יצירות עשיתי קצת אבל גם היה לי קשה במצבי

ערכות מכירה את שרי ג'אן, זאת הסדנא שעשינו לפני פסח😊

תודה על התשובה!🤍

לא רואה סיכוי לעשות לוז מסודר, כי היום ממש הולך לפי איך שאני מרגישה ומצבי הרפואי המשתנה. 

🫶🫶🫶

בעזרת ה' שתרגישי כמה שיותר טוב!!

לקרוא ספרים כמעט לא מצליחה.. עושה לי סחרחורות

כנל סרטים והאמת גם אין לי ככ מה לראות

אם יש לך המלצות לסרטים/סדרות נקיים ומעניינים שיש איך לצפות בחינם אשמח..

לדבר בטלפון לא תמיד מצליחה, אבל זה אחלה כשכן

תודה!🤍 אמן!!

לעצב את הבית כבר עושה😊 וזה באמת משו ממש נחמד לעשות ומתאים למצב בריאותי מסובך.

מקרמה אני פשוט גרועה חחח לא הצלחתי בחיים להבין איך עושים, כנל סריגה וכל זה.. אין לי את זה פשוט🙈

אלבום דיגיטלי עושה אבל קשה לי הרבה זמן מול המסך

אבל באמת צריכה יותר לנסות לשבת עליו לפחות לגמור אותו עד סוף ההריון..🤭

תודה על כל הרעיונות😘

אולי להזמין הביתה סדנאות בישול?

מגיע עם כל המצרכים ומתכון ואפשר עם הבעל להכין ארוחה

אני חושבת שאפילו מגיע נגיד הבצל קצוץ והירקות שטופים זה כזה מוכן

וחיבוק!

נשמע כלכך כלכך קשההה

אלופה שהגעת עד פה🩷🩷🩷

בעזרת ה׳ בזמן בידיים מלאות ושמחות🩷

מה שכן, לדעתי לדעתי אם את ממש לקראת הסוף (נגיד תשיעי) אל תבזבזי את הכוחות. אם את חלשה כלכך תשמרי כוח ללידה… גם לדחוף זה לא פשוט😅

תודה!

באמת קשה ממש ממש ממש😕

לפעמים אני לא מאמינה שמה שאני עוברת זה אמיתי ולא חלק מסרט רע של מישהו אחר🤦

ואני עוד לא ככ בסוף וגם ככה באמת מאד חוששת מהלידה כי לא ברור באיזה כוחות אני אשתמש🤦

אבל כאמור נשאר עוד יותר זמן וגם ככה לא מתכוונת לעשות דברים מאד קשים/מעייפים..

תודה על התגובה!😘 שיהיה לך גם בקלות ושמחה ובידיים מלאות

אפשר לחרוש על סרטונים כאלה ביוטיוב (אם יש לך גישה) - עדיף לחפש באנגלית - ואז גם הסרטונים עצמם ממלאים לך זמן, וגם הם יוכלו לתת לך רעיונות לדברים שאפשר ליצור ולמלא את הזמן. הרבה מהסרטונים האלה משתמשים בחומרים שזמינים בבית.

אפשר גם סרטונים עם טיפים לאיור, ואז יותר קל לבצע אותם בשכיבה/ישיבה.

ואם יש תחום לימודי מסוים שמעניין אותך - אפשר לחפש קורס אינטרנטי בנושא. זה יעלה כסף, אבל זה יכול למלא לך את הימים לאורך זמן...

וספרים - תבקשי ממישהו שילך בשבילך לספרייה או שתשאלי משכנות. זה ממלא הרבה זמן

תרגישי טוב ושיהיה בקלות ובידיים מלאות!

אכתוב רעיונות מתחביביי אני ;)

ספריםםם קריאההה!

חוברות תשבצים תשחצים

פאזל של 1000 חלקים ויותר

סדרות

קורס אינטרנטי מעניין

תרגישי טוב וחיבוק גדול!

בידיים מלאות ולב שמח 

אמן אמן ותודה😘

יש לך המלצה לסדרות?

היה בהחלט מגרה הרשימת החלומית שרשמתי לך

אני אנסה להזכר מה ראיתי לפני תקופה ואכתוב לך

תנסי לכוון אותי לאיזה סגנון את מתחברת? קומדיה? רומנטי? מתח? ישראלי? באנגלית?

לא מפחיד בכלל

ונקי סה״כ

קומדיה בדר"כ פחות מתחברת אבל אפשר לנסות 

עוד ניפגש

העונה הראשונה היתה הכי מרגשת ומרתקת לדעתי

העונה השניה לא שרדתי עד הסוף

השלישית שעכשיו משודרת, התחלתי פרק ראשון ולא משך אותי להמשיך, אולי בעתיד

יש ביוטיוב את הפרקים מכל העונות

יש גם את הסדרה טיפול זוגי, שוב העונה הראשונה היתה מוצלחת ממש

השניה ששודרה לא מזמן, מאכזבת יותר, לקח לי יותר זמן להתחבר למטפלת, ובסוף שרדתי רק עם 2 זוגות, היה שם גם שיח פחות נקי וזה עיצבן אותי בקטע של מה נכנסים לזוגות למיטה בפריים טעים מול כל המדינה?

אז בקיצור ממליצה יותר על העונה הראשונה, יש את הפרקים כנ"ל ביוטיוב

אני אוהבת בישול.

לא יודעת אם זה רלוונטי לך, כי אולי זה עושה לך בחילות...

שום פלפל שמן זית ביוטיוב

משחקי השף

מסטאר שף

שמונים וארבע

קופה ראשית תנסי, לא בטוח שתתחברי.

לדעתי תורידי אינסטגרם ותחפשי סרטים מצויירים ולא ותראי.. יש שם המון 

יש גם את התכנית על השיטות לחינוך ילדים, לא זוכרת את שמה, שזכה בה הזוג חסידי חב"ד

אם מישהי זוכרת את השם

ננהנתי ולמדתי על עצמי מזה הרבה

זה פתוח במאקו לצביה חינם נדמה לי

אז המון כוחות!

דבר שני - אולי ציור בצבעי מים? או כל סוג ציור אחר שמעניין אותך?

יש המון סרטונים ביוטיוב שמלמדים איך

ספרים

אלבומים דיגיטליים

אני פרפקציוניסטית מידי בשביל ציור🤭🙈

חח אף פעם לא מרוצה ממה שיוצא בסוף..

תודה על התגובה🤍

סרטים

ספרים

יצירות -יש לך כוח לזה? ציור, מקרמה, רקמה, ציור יהלומים

שיחות טלפון ארוכות עם משפחה/חברות? רלוונטי רק כשגם לצד השני יש זמן, אבל למשל אם יש לך חברה טובה שיש לה נסיעות ארוכות, זה יכול להיות ממש כיף לשתיכן

תחזיקי מעמד!

אם זה למיין תמונות בטלפון, לגבות אותן, לפתח אותן.

ללמוד משהו שמאוד רצית (אני ניצלתי את הזמן ללמוד אנגלית, קראתי באנגלית ומה שלא הבנתי פירשתי כדי להגדיל את אוצר המילים)

לקרוא ספרים שקנית וטרם מצאת זמן לקרוא

לשמוע שיעורי תורה/פודקאסטים מחזקים

או אפילו לשוטט באתרי בגדים, אצלי זה עובד ויכול לקחת לי כמה שעות טובות בלי להרגיש חח במיוחד בשיין (גם אם בסוף מצאתי בגד אחד)

שאחרי השמירת הריון תוכלי להגיד לעצמך שזהו, מילאת את עצמך ואין לך דברים מראש שנדחו נקיה ממשימות נידחות

חוץ מזה, חיבוק ענק!!

תנסי להתעודד שיש נשים שמעדיפות את השמירת הריון כדי לדעת שהן 100% שומרות עליהן ועל העובר בלי עומס פיזי או נפשי מיותר מהעבודה

האלו

זה דברים שרלוונטים יותר כשיש שמירה שנגיד אסור להתאמץ אבל מרגישים בסדר סה״כ..

אני פשוט חולה כבר כמה חודשים

וברור, קניה רגשית זה אחד הדברים שאני לגמרי עושה🙈🤦

תודה על התשובה🤍

תגדירי חולה?

אולי הדרך להעסיק את עצמך הכי טוב זה לנסות לרפא את עצמך עם מזון מחזק, הרבה מים שמנקים את הגוף.

אם החולי זה ליחה ושיעול אז להמנע ממוצרי חלב עד שיעבור. וכדומה

זה לא משהו שיש לי שליטה עליו חוץ מללדת🙈

ובכוונה לא פירטתי מעבר

סליחה שגרמתי לך להוציא את זה, באמת שחשבתי שמדובר בחולי המוכר שמתעכב לעבור כי בהריון בדרכ המערכת חיסונית חלשה יותר אז הכל איטי בקיצוניות...

אז עזבי, עדיף שאני לא אגיד מה עשיתי, רק יחמיר חחח

הכי חשוב שתרגישי טוב והכל שווה את זה!! במיוחד אם לא נשאר לך הרבה מדי,

זה באמת בעיקר להיות במיטה ולצפות בסרטים או תוכניות.. יש לי עד עכשיו מתכונים מתוכניות אוכל שראיתי בהריון בה (למרות שכמובן לא הייתי מסוגלת לאכול בכלל אבל זה הועיל לי אחכ)

2 הריונות ברצף היה לי שמירות כאלה, רוב הזמן הייתי חייבת לנוח ולא להתאמץ היה קצת קשוח. אחרי ששיניתי פאוזה בראש שסה לטובת האוצר שאני מגדלת וזה לטובתי וכרגע להנות מהשקט ומהמנוחה כי אחכ אי אפשר וכו' היה לי קל יותר. כנ"ל בבדיקות. היה לי בהתחלה אחת לשבועיים ואחכ פעם בשבןע ואחכ פעמים- 3 בשבוע לקחתי את היום הזה בכייף, עם כל הקושי כי זה ממש ימים מלאים. ממש שיניתי במחשבה שזה לטובת האוצר וב'"ה שאני בריאה ולא חולה חלילה

כשהיתי בבית ויכלתי אפיתי. אני מאוד אוהבת לאפות עוגיות וכאלה וזה היה לי תעסוקה. גם בבית כשמשעמם אוכלים הרבה , והרבה מתוק אז היה לי מה לאכול 😅

תנסי לחשוב מה את אוהבת לעשות ולכי על זה. הרגע שתקחי את זה במחשבה ותקבלי כעובדה מוגמרת יהיה לך קל יותר

בהצלחה ובידיים מלאות!! 

אין לי מה להנות משקט והמנוחה כי אני בסבל מתמשך...

כנל נסיעות ובדיקות וכו

אמן ותודה😘

חחח איזה בושות

אבל לדעתי זה אחלה פתרון מידי פעם

אני הורדתי את זה לזמן ההנקה, מפה לשם כל המשפחה משחקת😅

עורכת ומוסיפה:

לשמוע פודקאסטים תוך כדי הקנדי קראש זה בכלל מדהים.

פינטרסט

הערוץ טלגרם של ינון מגל, להציץ בו מידי פעם

פורום כמובן

טוב זה נשמע ככ רדוד אבל לי זה נחמד 😊

בעצם עכשיו מודבקת לכל אחד מהם תווית על המצח. אחד יודע שהוא "החוטף" ואחד יודע שהוא "הוותרן".

זה לא טוב לאף אחד מהם (כן, גם לא לוותרן).

הייתי ממש מנסה לא לחשוב עליהם ככה, ולא לתאר אותם ככה לאף אחד, ולהתאמץ למצוא אצל כל אחד מהם הזדמנויות להתנהגות ההפוכה.

למשל - למצוא פעם אחת שבה שניהם רוצים משהו, ותאום א' מוותר לב'. ב' משחק כמה זמן, ואז כשנמאס לו הוא זורק את הצעצוע לאחיו ואומר "עכשיו אתה יכול". את רואה את זה, ואומרת - "וואו ב', כל הכבוד לך! זכרת שגם א' רצה לשחק וויתרת לו! זה נקרא נדיבות!"

(את מחפשת בכוח קמצוץ של ההתנהגות שאת רוצה לעודד. אפילו שיש הרבה יותר מקרים הפוכים, את מדברת בעיקר על זה).

בכיוון ההפוך - מחפשת מקרה שבו ב' רוצה משהו שיש לא',וא' לא מיד מוותר. אולי הוא מהסס, אולי את חושבת שבטח הוא יתן עוד רגע.

את יכולה מיד להתערב, ולהסביר לב' - "עכשיו א' משחק בזה, ולא רוצה לוותר. בטח עוד מעט הוא יוותר. לפעמים אנחנו מוותרים, ולפעמים משחקים בעצמנו." ומיד לדאוג לעשות משהו עם ב' כדי שלא יפעיל לחץ על א' בכלל - לשלוח אותו להביא ספר שהוא אוהב,להניף אותו באוויר, לדגדג אותו. לא משנה מה, העיקר לתת לא' הזדמנות לראות שלא תמיד הוא צריך לוותר.

בהצלחה!!

אז אולי זה בכלל לא הכוון.

לי נשמע שצריך לנסות עד כמה שניתן להתייחס לכל אחד כמקרה לגופו, וכמה שאפשר להימנע מכל מיני השוואות (יכול להיות שזה המצב ממילא). אם אחד התנהג בסדר- לשבח. אם התנהג לא בסדר- לעצור. אבל נשמע לי להתרחק ממש מלהגיד מתי תלמד מאח שלך, או איזה יופי אתה מתנהג ומתי אחיך יתנהג ככה גם. כל אחד מקבל יחס לפי ההתנהגות של עצמו בלי השואה לשני.

עכשיו, נגיד בגן, יש קב' ילדים, אותו גיל, אבל כל אחד עם חוזקות וחולשות אחרות. גם תכונות שנתפסות בעיננו כשליליות לפעמים, מגיעות עם צד חיובי. נגיד שתלטן הוא הרבה פעמים יגדל להיות אדם עם יכולת להזיז דברים, אולי להנהיג ציבור.

ילדים הם ילדים, לרוב שקועים בעצמם ואגואיסטים, היכולת לראות את האחר היא נרכשת ומתפתחת עם הגיל. אז בגיל צעיר זה נראה לפעמים מאוד בוטה, אבל כל עוד לא נעשה עוול (וילדים כשהם נפגעים אפשר לראות עליהם שנעשה להם עוול), גם אם לעיננו הבוגרות זה נראה לא מוסרי, אבל הקבוצה קיבלה עליה את הכללים האלה- לתת להם להסתדר. אם מתפתחת מריבה או הכללים חורגים באופן שהילד מרגיש שזה לא בסדר, זה הזמן להתערב. אז בעיני טוב להתנהג ככה גם בבית. את תובילי לפי חוקי הבית ולנסות שזה יהיה בדרך נייטרלית (אני נותנת לכל אחד את הבסקויט שלו ביד. המכונית הזו שלך ואתה לא חייב לתת אותה כששלך עובדת ושלו נפגמה או כאן לא מתחלפים בצעצועים. כאן לא נושכים) ולא בקטע של השוואה (למה הוא דואג לך ואתה לא דואג לו? למה תמיד אתה מרביץ? וכו). כל עוד הם בינהם מסתדרים, וזה עומד בכללים שלכם כהורים, גם אם לך זה נראה ממש לא מוסרי- בעיני לתת להם. פעם ב- את יכולה להגיד לזה שוויתר הפעם אני לא מרשה לך לוותר, כדי שילמד שהוא יכול להגיד לא. אבל בעיני לא באופן קבוע כי זה מתנגד לטבע שלו. כשנוצר קונפליקט, כשאחד מרגיש שנעשה לו עוול- אז כן להתערב לעזור לפתור.

ככה הטון בבית מכוון לא להתנהג בבריונות, אבל גם לא להוריד כל הזמן מערכו של אחד הילדים. הם יגדלו, יתבגרו, ועם הרבה תפילות ילכו כל אחד בדרך חיובית וירתמו את הכוחות שלהם לתועלת.

של רבנית שיש לה תאומות. היא אמרה שכשהן היו קטנות הן גם תפסו כל אחת כיוון קבוע של "ותרנית" ושל "עקשנית".

מה שהיא עשתה בתור אמא שלהן: היא לא נזפה בכלל ב"עקשנית" ולא ביקשה ממנה לוותר, אבל כשה"ותרנית" ויתרה - היא שיבחה והיללה אותה עד בלי די.

כך היא עשתה במשך תקופה ארוכה, ואחרי זמן - ראו זה פלא: ה"עקשנית" החלה לקנא ב"ותרנית" על התשבחות, וניסתה להיות כמותה ולוותר, כדי גם כן לקבל תשבחות. וכך אכן קרה.

היום אין זכר לתכונת האופי ה"שלילית" ההיא אצל התאומה ה"עקשנית", ושתיהן חמודות וותרניות.

עד כאן משיעורה של הרבנית.

ועכשיו מהניסיון שלי:

לאורך השנים בגידול התאומים ניסינו - בתת מודע - להגדיר אופי שונה לכל אחד מהם. בעיקר זה היה מהסביבה (סבים ודודים).

ולמרבה הפלא גילינו שהם מחליפים אופיים כל כמה שנים... לפעמים אחד מהם הוא התאום ה"נוח" ולפעמים השני פתאום תופס בכתר הזה.

מה שמלמד אותנו שבאמת כל ילד הוא עולם מלא, ובמשך החיים הוא יכול להשתנות בהתאם לדברים שעוברים עליו מלא פעמים. וזה שילד הוא תאום - לא אומר שהוא תמיד צריך להיות באופי המנוגד לתאומו, וודאי שלא צריך להשוות ביניהם...

תאומים שאפשר להגדיר אותם כ"תאום הטוב" וה"תאום הרע" - אלה רק יעקב ועשיו, מהתורה. ושם זה רק כיוון שיועד לכל אחד מהם תפקיד היסטורי ומנהיגותי אחר. ואפילו שם יצחק ניסה להעצים את הטוב שבעשיו...

בימינו עלינו להאמין ולבטוח בכל הילדים שלנו, תאומים או לא, שהם טובים וטהורים, ולקדם אותם בכיוון הזה...

וואי איזה הברקה חחח

אם המוניטור תקין לגמרי, האולטרה סאונד תקין, אולי יגידו לחזור מחר או עוד יומיים על מוניטור נוסף ולעקוב בצורה הדוקה על תנועות.

אם יהיו גם עכשיו האטות יתכן מאד שיפנו לזירוז או יאשפזו למעקב צמוד.

אי אפשר לתת פה סטטיסטיקה כי יש כ"כ הרבה משתנים נוספים בעניין.

שיהיה בעז"ה בשורות טובות, לידה קלה, בזמנה, בבריאות שלמה ובידיים מלאות

הרבה הצלחה

וטיפ- לכי מצוידת בתיק לידה מאובזר, על כל אשפוז שלא יבוא

סה''כ ניסיון של הריון אחד

כל פעם שהיו ירידות שלחו למיון

הכינו אותי לגרוע מכל..

בפועל פעמיים הגעתי בהיסטריה / התרגשות

בבית חולים במוניטור הכל היה מושלם ולכן שחררו הביתה (פעם אחת אפילו צחקו על בריאות האישה שנכנסו ללחץ מזה)

כן יכולה להגיד שבשבוע כזה אם הירידות ימשיכו במיון סביר להניח שימליצו על זירוז (בתקווה שרק ימליצו על זירוז כי אם חלילה יש סיבה להאטות אולי גם ינתחו במיידי)

סליחה שלא קידמתי אותך לשום מקום עם המחשבות

מאמינה שבהמשך יש כאן אחרות עם יותר ניסיון וידעו לכוון 

אצלי שלחו בהיסטריה למיון, במיון המוניטור יצא תקין לחלוטין ושחררו.

מכרה שלי עובדת במוקד נשים ואמרה לי שמספיק שמשנים תנוחה בזמן המוניטור כדי שיתקבל כאילו האטה בדופק. המכשירים בקופה לא משוכללים ויש להם באגים לפעמים. חייבים לבדוק על הצד שאמיתי אבל בפועל רוב הנשים שנשלחות למיון חוזרות שם על המוניטור ןהוא תקין.

@שושנושי @טוט

עצם הידע מרגיע, אז תודה. כי הבלבול הזה שפתאום הזעיקו אותי למוניטור ועכשיו צריך ללכת לקחת תיק לידה בלי שאני מרגישה צירים ולא יודעת מה יהיה שם מבלבל מאוד (גם לידה ראשונה ואף פעם לא הייתי מאושפזת, אז זה גם מלחיץ)

לק"י

קרה לי פעם אחת שהרופאה בקופה נלחצה מהמוניטור, ובמיון לא הבינו למה בכלל היא שלחה אותי.

ונלחצתי והכל.

ולשווא....

לרוב אחרי זה היה מוניטור תקין יותר

הם לפעמים בכל זאת אהבו להמליץ על זרוז למרות המוניטור התקין לחלוטין

ואז אני חתמתי על סרוב כי לא באמת היתה סיבה הכל היה תקין

ולכן ממליצה לך- אם הכל תקין ומומלץ זרוז -לא מיד לזרז אלא להתיעץ רפואית לפני עם מישהו חיצוני מומחה..לא מהבי''ח

לא הבינו מה הבעיה בעובר לא הבינו מה הבעיה במוניטור של הקופ"ח

אחלה צוות, חמודות שם כולן. והעיקר ששחררו בשלום. 

איזה קטע ששוחררו מייד

אמרתי לך שזה קורה

ב''ה שיהיה המשך קל תקין ובידיים מלאות 

בכל מקרה, אם החלטת שחשוב לך שמירת סוד, זה עמוד שדרה שמפתחים.. לומדים לומר "אני לא יכולה" בלי סיבה ותירוץ... כי ככה, לא חייבים לשתף... 

בשני ההריונות הקודמים שיתפנו רק את האמהות שלנו בהתחלה

אבל כרגע, לאור ההסטוריה, אולי אמר להמנע מלשתף כי האמהות עלולות לדאוג לנו, כי היו הריונות לא פשוטים ואפילו מסוכנים. . באמת לא שאלתי אבל מניחה

בהחלט ברכה שורה בדבר הסמוי מהעין

אבל עדיין יש הבדל בין לשמור בסוד שזה אומר להשקיע אנרגיה מיותר ולחץ בהסתרה.

לבין לא לספר הכוונה לא להגיד לאף אחד אבל אם יבינו לבד זה עניין אחר.

מציעה לך להתקשר שוב לרב ולברר איתו בדיוק למה התכוון ואיך את צריכה לנהוג בפועל

ומקסימום תבין לבד?

וזה רב גדול מנתיבות, אין לי טלפון אישי,  אבל בע"ה יום ראשון אנחנו נוסעים אליו שוב

ואם יבינו לבד- יבינו.

וכנראה גם ישתקו כי יבינו שאת לא רוצה לשתף עדיין.

תזמיני מנקה, אוכל קנוי

יקל עלייך?

אני חושבת שלהסתיר מאמא זה קשה.. יכול להיות שהיא כבר דואגת ולא הייתי מגבירה את הדאגה

לכי תדאגי איזה סרטים היא אוכלת בראש

פשוט להיפגש בצימצום יותר ובמקום שלך נעים ונח 

נעלם לגמרי

ואז חוזר במופע די מרשים פתאם לכמה ימים

השנה חזר לי אחרי טבילה -וזה אחרי שבועיים וחצי שנקי לחלוטין! והייתי כבר כמעט חודשיים אחרי לידה ..ונאסרנו כי זה היה בשטף כמו מחזור

וזה לא היה מחזור כי מאז לא חזר וגם היה בכל זאת שונה ממחזור רגיל

קיצר קרה ךי גם בלידות הקודמות ככה

אם הכמות חריגה ..שצריך להחליף פד כל שעה נגיד אז כן לבדוק 

ולקח חודשיים עד שנכנסתי להריון (כלומר הוצאתי את הטבעת, היה דימום, אחרי חודש היה מחזור רגיל, ובמחזור שאחריו נקלטתי..). בפעם השניה מנעתי במשך שנה וחצי עם הנובהרינג, ולקח בדיוק אותו זמן כמו בפעם הקודמת עד שנכנסתי להריון..

טווח הגילאים היה 25-30..

חודש להיכנס להריון מנעתי עם הנובה רינג שנה וחצי בערך ולפניהן עוד שנה וחצי עם גלולות, 25-30.

(גם אחרי גלולות בהריון אחר לקח לי רק חודש להיכנס להריון).

השתמשתי כשנה

3-4 חודשים ההפסקה נכנסת להריון

אי אפשר הרבה בכל מקרה, אבל זה קצת עוזר.

2 - לי אישית עירויי ברזל (עשיתי כמה) העלו רק במעט, אבל רוב הנשים אומרות שזה עוזר מאוד. נראה לי שלא צריך להרחיק ממוצרי חלב.

לי ממש לא העלה כמעט את הברזל (וקיבלתי במשך חודש את המקסימום האפשרי (פעמיים בשבוע כל עירוי 200))

במאגרים העלה הרבה אבל להרגשה לא עזר בכלל והחודש של העירויים היה זוועה הרבה יותר מבחינת כוחות אז לא יודעת אם הייתי עושה אם לא היו מחייבים אותי..

לא צריך הפרדה כי נכנס ישר לדם..

ממש הרגשתי מותשת כל הזמן ונשאר טעם מתכתי בפה כל פעם למשך יומיים ורגע אחרי שהתאוששתי קצת היה עוד עירוי🫣

מה שכן, הייתי צריכה להמשיך בעבודה כמעט כרגיל ככה שישר אחרי העירוי הלכתי לעבודה ובסוף גם זה הוסיף לתשישות..

או חמאת בוטנים/חמאת אגוזי לוז.

ואם המצב ממש קשה ולא עמדתי בזה חטאתי בקוביה או שתיים של שוקולד חלב אני חושבת

לא היתה לי סכרת ב''ה אבל אני כן יודעת מניסיון שגמילה ממותק היא גמילה לכל דבר. הסוכר ממכר בהחלט!!

אז רק לעודד אותך שזה מתאזן תוך כמה ימים וזה שחרור נפלא. שווה את זה לגמרי! תכף זה מאחוריך. תחזיקי מעמד.

אבל בלי קשר לתהליך הזה, לחברה שלי היתה סכרת ולדעתי היא היתה בקבוצת פייסבוק של סכרת הריון וכן היו עצות וגם מתכונים מתוקים שהיא הכינה. לדעתי קמח שקדים, שוקולד עם אחוזי קקאו גבוהים וכאלה זה מותר ויש ברשת מתכונים מתאימים. שווה לשאול ולבדוק.

בהצלחה רבה ובקלות. 

הריון מתוק-סכרת הריון

יש מצב שאני למדתי על הקבוצה הזאת מהפורום גם 😉

באמת מקווה שהגמילה תתאזן בקרוב..

אין לי פייסבוק ולא רוצה לחזור בשביל הקבוצה, אח"כ תהיה עוד התמכרות 🙊

לגבי 2 ניסית ברזל באבקה של אלטמן? לא צריך להפריד ממוצרי חלב והוא מאוד עדין. לי עזר, התחלתי לקחת ממש מתחילת ההריון.

לגבי 3 - לשים לנולין על הפטמות חודש לפני הלידה וכמובן גם אחריה. מאוד עוזר

קיבלתי פעם ונופר ועכשיו פרינג'קט, תקשיבי,זה קסם!

ממש הקים אותי מהמיטה. כפשוטו

אחרי איזה שלושה חטדשים חזרתי לקחת ברזל ליפוזומלי שגם ממש עזר, אין מה להשוות להריונות לפני. גם אחרי הלידה השתחררתי עם המוגלובין נורמלי שלדעתי גם ממש עזר להתאוששות

2 ברזל של סולגאר ממש בסדר לי

הכי משפיע עלי לאכול טוב בעיקר בשר

לגבי תזונת סכרת, יש רעיונות בבלוג תזונה לפי ד"ר ברנשטיין

המון בהצלחה! 

קיבלתי עירוי ברזל לא בהריון וראיתי ממש שינוי מיד!

מניסיון של גמילה מסוכר זה ממש קשה. חזקי ואמצי!

לי עזר לאכול לחם מלא עם חמאת אגוזי נמר. זה שומן שמרגיש ממש מתוק.

האחרון שלי שיוועתי למשהו מתוק ואמא שלי המציאה בשבילי מתכון😉

בננה מעוכה טוב מערבבים עם קקאו ושמן קוקוס אפשר גם לשים אגוזים או שקדים טחונים. משטיחים על צלחת ושמים במקפיא. וחותכים לקוביות. זה היה לי טעים ברמות. כמו גלידה.

עשיתי עכשיו אחרי הלידה ופשוט עזר לי בטירוף

הייתי סמרטוט קודם ומיד אחרי העירוי הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב.

כבר לא יודעת אם עזר באמת כ"כ מהר או שזה פסיכולוגי

בכל מקרה ברור שלאורך זמן זה עזר מאוד מאוד

ולא היה לי שום תופעות לוואי.

אני לא יודעת מה כן עושים בהריון ומה לא אבל אולי פיזיו רצפת אגן זה הכתובת

או שבכלל מדובר בורידים באזור

צריך להצליח לדייק ממה נגרמת האי נוחות, אולי תפני לרופאת הנשים דבר ראשון

היסטוריה.

ואוכל להגיע אליו רק אחרי מעקב נוסף של התפתחות העובר 

זה לא שריר רצוני...

אולי רצפת אגן?

אבל מה הכוונה רגישות, כאבים?

זה לא נשמע קשור למה שאת מתארת. כי אז היו לך דימומים...

יכול להיות הרגשת חוסר נוחות בהתחלה או כל מיני כאבים שזה בגלל שהרחם משתנה, הרופא אמר לי פעם שהרחם מתנגד ולשמור. בשליש הראשון יש שכיחות גבוהה יחסית של הפלות וכדאי לשמור, לא להתאמץ יותר מדי ולשתות הרבה מים.

הפלות לאו דוקא מעידות על בעיה ברחם, האמת שכמעט אף פעם לא, ובכל מקרה אין הגדרה רפואית כזו של רחם חלש/חזק. וגם אם יש בעיה ברחם (למשל מחיצה) זה בטח לא משהו שאפשר להרגיש.

השם: ביופלבונואיד הדרים

לא יודעת אם בהגדרה זה .

תתפתי לשום דבר כזה.במיוחד במצבך ובהסטוריה שלך.

תקפידי לשתות הרבה

לנוח

לא להרים שום דבר

גם דברים קלים!!!

ולהתפלל

במובן שלא תדמם

כי נותנים את זה גם במקרה של כתמים )לא יודעת אם זה עוזר או לא אבל ממליצים ככה)

אולי זה הבלבול פה

זה לא אומר רחם חלשה או חזקה אלא אם רירית הרחם נוטה להתפרק (כמו נגיד בזמן ההנקה) או לא

אני לא יודעת אם זה בכלל קשור להפלות, אבל אולי יש דמיון בין הדברים כי נשמע לי שיש עניין שתהיה רירית עבה כדי לקלוט הריון 

חוץ מנרות דופסטון שאני מכירה

אז נראה לי שלימדתן אותי הכל חח תודה

או אישה שנקלטת מהר?

זה לא רלוונטי להריון

אני חושבת שזה יכול לעזור בכמה מקרים:

1. לנשים שיש להם כתמים במהלך החודש

2. לנשים שבסוף הווסת יש להם כתמים מעצבנים שמעכבים את הטבילה (מה שיכול לגרום להם לפספס את הביוץ ולכן לא להיכנס להריון )

3. אחרי לידה או אחרי גלולות כשיש כתמים שלא נגמרים

גם כאן בפורום התלוננתי על דימום שמופיע בזמן נקיים.

האמת שלא כל כך הקפדתי לקחת ושוב קיבלתי את הדימום הזה. היא אמרה לקחת איזה 3 פעמים ביום, כשוסת פוסקת  (משהו כזה)