פורום הריון ולידה (עמוד 610)

רננה קהלני- נגיעות

אולי אצל לירון קקון

מחליטים על ארוחה חלבית/בשרית

וכל מי שבא מבקשים שיביא משהו..

סלט/קינוח וכו'.

ואת כל זה הצעתי כי כתבת שאת אחרי לידה ..

אל תעמיסי על עצמך. 

בגדים- אמצע כזה. חול יפה. אבל לא להתחרפן אן אין לך. מקסימום חולצה לבנה.

לילדון בגדי שבת.

אוכל- הזמנו פיצה, קנינו לחמים למבוגרים עם קצת ממרחים, הכנו בסך הכל סלט ומרק.

מיחם ודברים לשתיה.

פעילות- הכנו עוגיות אותיות וכזה קערות עם ציפויים לבן וחום וכל מיני סוכריות צבעוניות והילדים קישטו ואכלו.

אבל אם לא מתאים לך ההכנה והבלאגן לגמרי לא חובה ואפשר גם בלי!! את יכולה סתם להדפיס דפי צביעה של תורה ואותיות והר סיני וכאלה. גם אחלה.

ואז כל אחד גזר תלתל ובעלי קצת דיבר. ובסוף אחת האמהות שלנו סיפרה אותו. אבל אפשר סתם ללכת למספרה יום אחרי.

אה בבוקר לקחנו אותו לרב שיגזור תלתל ראשון.

היא מתחילה להשתלט על האירוע..

(תעשו כאן, תעשו ככה וככה)

מעדיפה לצערי שהיא תשאר בגדר אורחת...

חמותי בכלל לא תגיע. חצי נכה.

לא?

ממשפחה אפשר לבקש עזרה, משכנים פחות נעים. ככה זה בדרך כלל...

בכל אופן, לא רואה צורך לשנות את תוכניות האוכל - אפשר עדיין להסתפק בפלאפל (תקנו פיתות, פלאפל וצ'יפס קפואים שתאפו בתנור, ותבקשו מאמא שלך להביא ירקות חתוכים לסלט).

וזהו, בלי להתקשקש יותר מדי, רק מה שבכוחותייך.

מזל טוב כפול!

אממ..

אפשר לבקש בבקשה גם שתסבירו לי מה העניין של החלאקה?

כאילו למה שמחים וחוגגים?

אוקיי

המצווה הראשונה.. לא להקיף את פיאת ראשך..

ולמה זה משמח..

בגלל הזכות שיש מצווה?

והרבה אנשים אמצו את זה.

אצל הליטאים גוזרים כשנהיה ארוך ולא עושים שום טקס או מסיבה.

(המון ליטאים אמצו את החלאקה אבל זה לא מנהג ליטאי)

מויקיפדיה:

המנהג חדש יחסית, והוא מובא לראשונה רק בתחילת תקופת האחרונים. לראשונה הוא מוזכר בשו"ת הרדב"ז[2], כמנהג שרווח אז להסתפר בקבר שמואל הנביא ולתרום לצורכי המקום כמשקל השיער הגזוז[3].

רבי חיים ויטאל מספר שרבי יונתן סאגיס העיד לו שהאר"י ביום ל"ג בעומר "הוליך את בנו הקטן שם (=למירון) עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה". אולם לפני הוא אומר בהערה: "אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר", כלומר הוא מפקפק במשמעות הקבלית של המנהג[4].[דרוש מקור][מפני ש...]

המנהג התפשט בהדרגה ברחבי יהדות ארצות ערב, עד לתימן[5] ומרוקו. בקרב האשכנזים המנהג לא היה מקובל, אך לאחר בואם לארץ ישראל קיבלו את המנהג מהספרדים, ובהמשך הוא התפשט אף ליהדות אשכנז שבחוץ לארץ. גם בתוך האשכנזים המנהג התקבל תחלה אצל החסידים, ואחר כך בצורה פחותה אצל שאר הקהילות.

זה לא סתם מצווה אחת זאת ההתחלה של חיי תורה ומצוות.

למדתי שזה מקביל לעץ, ש 3 שנים הוא ערלה ואז אפשר להתחיל להנות מהפירות, אבל ההתחלה קודש לה'. ככה מתחילים עם הילד במצווה מיד בגיל 3 שיתחיל מתוך קדושה 

גם אם המשפחה מגיעה.

תגידי לאמא שלך שזה מה שאת עושה וזהו.

אבאלה איזה בלאגןןןןן

(בקטנה, הוא אומר, נזמין אוכל חלבי בקטנה.. ניסע בקטנה.. נגזור שיערות . . לנסוע זה לא בקטנה!! זה לסחוב תחיים!!! חדפ, כלים, מפות, אוכל וכו..!!)

אם כבר אם כבר

אז בבית

ולהזמין אוכל לפה.. ומי שבא בא..

עושים את הגזירה אצל צדיק,  אבל זה ממש לא צריך להיות קשור לסעודה

הוא גם יכול לנסוע לבד איתו אם קשה לך, לגזור לו שם קצת או לתת לסבא וכו' ואז את החגיגות להמשיך בבית.

ומזל טוב🩷

גם אנחנו הלכנו לקבר הצדיקים האלה בשתי חגיגות החלאקה הראשונות שלנו, אבל בשלישית היינו רק בבית כי הייתה קורונה... (ואפילו "הזמנו" את כל המשפחה להשתתף איתנו בזום) וזה היה מצוין ככה! ואפילו טוב יותר בשביל הילד הספציפי הזה שהיה ביישן באותה תקופה...

אולי שבעלך ייסע איתו לבד לשם?

תעשי מה שתיכננת, תזמיני יותר מנות פלאפל וזהו.

עוד אנשים זה גם עוד פעילות בפני עצמו, המפגש, המתנות (מניחה שאם הם יבואו הם גם יביאו מתנה?), פטפוטים וכו'... זה ממלא את היום גם בלי שתוסיפי משהו.

זה לרוב רק בראש שלנו כל הצורך להרשים

אם תהי בטוחה בקונספט החמים המשפחתי והפשוט זה השדר שיהיה מורגש

מה רע במדורה ושירים ופלאפל?

מהממם

הילד בן 3 הוא יהנה בכל מקרה

פלאפל דווקא ממש רעיון מוצלח ופשוט וטעים

צ'יפס בתנור

פיתות

סלט

מה צריך יותר מזה

מרשמלו על האש🫢

אם יש מישהו שמנגן עצגיטרה זה מהמם ומוסיף

יש את הטקס של החלאקה עצמה שזה הארוע באמת

אפשר לעשות גם תמונות משפחתיות חמודות

לא רואה שום סיבה להשתגע מעבר

ואם הנקיון בבית מלחיץ- תשקיעי במנקה לפני..מגיע לך להתפנק

רק לעדכן מראש שזה התכנית (שיתארגנו בהתאם מבחינת אוכל)

ומי שמתאים לו להביא כיבוד- שיביא גם.

גלולות ביופלבנואידים

המלצתי על זה כל כך הרבה פעמים פה שאני מרגישה שחזרתי על עצמי

תודה🙏

אשמח לעוד תגובות🙏

הרבה פעמים הוא מתפרץ רק חצי שנה ויותר אחרי הלידה.

אין שום טריגר אחר שאת יכולה להצביע עליו?

בכל אופן, יש שאלונים לאבחון עצמי ברשת. אם אכן יוצא לך לפיהם שזה דיכאון, כדאי מאוד ללכת לטיפול שיעזור לצאת מזה בהקדם...

אולי אני חולה ולכן לא היה לי כח אתמול וביום העצמאות? לא יודעת, יכולים להיות טריגרים אחרים, ואני גם תמיד ביקורתית, זאת תכונה שאני מנסה לשפר כבר שנים... אבל אתמול ממש הרגשתי דיכדוך. יש גם ימים כאלה בלי דיכאון, לא חד משמעי...

כי אם כך, אז אין צורך למהר להגיע למסקנות מרחיקות לכת... בהחלט יכול להיות שזו סיבה רגעית בלבד.

דיכאון מתבטא בתקופה ארוכה של תחושות כאלה בלי יכולת להתרומם...

לפעמים יש תקופות שאנחנו "קצרים" כי המאגרים שלנו לא מלאים, וקשה להיות סבלני ונחמד, כשלא נמצאים במיטבנו.

זה גם בסדר גמור להשתנות, את אחרי לידה ובטוחה שעברת תקופות שלא היית יכולה לשים את עצמך במקום הראשון ועכשיו הגלגל מתהפך ואת זקוקה לעצמך.

אני לא הייתי שואלת האם את נחמדה לאחרים או יודעת להודות על התנהגות נעימה של אחרים,

אלא בהתבוננות פנימה:

טוב לך עם עצמך? יש לך רגעים עם עצמך? אולי בילוי עם חברות זה לא מה שמיטיב איתך עכשיו ואת זקוקה להתאוורות אחרת?

קשר עם אנשים הוא גם לוקח וגם נותן. אם אין לך מה לתת את גם פחות תרגישי שאת לוקחת.

תחפשי אוורור שבו את לא צריכה לתת, או לתת מינימום וגם כזה שלא יצפו ממך למשהו.

למשל ספורט או לצאת לטבע, מוזיקה, אוכל טוב, ספר טוב וכד'.

האם את מסוגלת להשקיע בעצמך וזה מחזיר אלייך רוממות כלשהי?

זה השאלות שהייתי בוחנת והכיוונים שהייתי מנסה לקדם אותם. אם זה לא עובד זה אומר דרשני..

(לא ייעוץ מקצועי ולא מניסיון עם דיכאון, ככה אני עושה עם עצמי כשקשה לי, מתוך תובנות מהחיים)

אני לא מוצאת משהו שבאמת ממלא אותי עכשיו, אבל גם באמת לא השקעתי בזה בתקופה האחרונה, במיוחד מאז שנגמרה החל"ד.

אולי באמת אני צריכה להטעין את עצמי וזה לא דיכאון אלא חוסר אנרגיות.

אני אמשיך להרהר בזה

תוך כדי שאת מתחילה לדאוג לעצמך.

קודם כל תעשי בדיקת דם לבדוק אם יש לך חוסרים מאחרי הלידה,

בנוסף אם את לא עושה אז להתחיל ספורט.

לא לחשוב אם יש לך כח או בא לך. פשוט להתחיל.

להירשם לאימון שתאורטית היה אמור לבוא לך עליו מתול היכרות עם עצמך.

לשלב בהליכות באוויר הפתוח.

לצאת לטבע, בלי לחשוב עם בא לך או לא.

אם את מנגנת תקחי איתך כלי נגינה, או שימי פלייליסט או רק פק"ל קפה.

קודם תעשי,

אח"כ עם הזמן תמשיכי להרהר.

וגם לבדוק מקצועית כיוונים נוספים, זה לא סותר.

אם צריך התערבות תרופתית זה גם לא סותר.

פשוט לא הייתי שואלת מראש אם יש לך חשק לצאת, אלא יוצאת קודם ואח"כ בוחנת לאחור אם זה עזר במשהו.

אני אחזור לעדכן בעזרת ה'

יאללה, סוגרת את המחשב והפורום והולכת לאכול ארוחת בוקר, נתחיל מזה...

(עוד דבר שגורם לדיכאון זה לשרוף את היום חופשי היחיד שלי מול המחשב בלי תועלת)

תודה אמאשוני!

לא בספירת דם שבודקים המוגלובין

אלא בבדיקה של מאגרי ברזל

אם הברזל טוב בגלל הכדורים, ימשיך להיות ככה ואת תמשיכי לקחת את התוסף. זה בדיוק מה שהבדיקה תבדוק.

וגם אם הברזל טוב בלי קשר לכדןרים

לא מזיק לקחת ברזל, כי כל זמן זה יכול להתחיל לרדת

שזה כמובן לא סביר, כי היא אמרה לי לקבוע את הבדיקה לעוד חודש, ולא התכוונה שאני אקח רק שבוע חח וגם ברור שזה המון

אבל חשבתי שאם ממשיכים לקחת ממש עד הבדיקה אולי זה משבש את התוצאות

אני קניתי משאבה אחרת של מדלה באמזון לארה"ב (מדלה פריסטייל כנראה דגם אחד יותר ישן מזאת)

זה מגיע עם שקע של חול השתמשתי בה עם ממיר ואחרי חצי שנה המנוע שלה הפסיק לעבוד (לא יודעת אם זה קשור לממיר).

שלחתי לתיקון בארץ ובגלל שזה לא נקנה דרך היבואן של הארץ הייתי צריכה לשלם על החלפת המנוע מחיר מלא.

בסוף השתמשתי במנוע החדש עוד שנים רבות והמשאבה עצמה הייתה לי מעולה ממש אבל שילמתי בדיוק את הפער בין תשלום בארץ לחול עם המנוע הזה.

תבררי אם את קונה בארץ אולי יש אפשרות להחזר חלקי מהקופה.

אבל לדעתי כבר עדיף ביאמבה... שם את לפחות לא מחוברת לשום חוטים נוספים ואת ממש חופשייה

הפניה מרופא הריון בסיכון.

את לא מטופלת בהריון בסיכון?

ולא כל מיני כאבים שלי (היה לי סימפוזיולסיז נוראי שאפילו לא נרשם במחשב, כי זה היה כ"כ קטן לעומת הסיכון והלחץ על העוברים)

התקצרות צוואר בהריון תאומים. הצטרף לזה ברזל נמוך, עם המלצה לעירוי.

אבל אם אני זוכרת נכון, בביטוח לאומי נאמר לי שבכל מקרה הריון תאומים מקבלים שמירה משבוע 22. 

ובכל מקרה אני קיבלתי עד שבןע 18 אישור ולצערי לא יכולה להרשות לעצמי להישאר שבועיים שלוש בלי הכנסה

מקווה לטוב לדעתי אני בלחץ כי האורטופד היה לא משו מקווה שהפעם יתייחס יותר באדיבות

לא חייבים להפגש דוקא ביום העצמאות.

גם אנחנו ביום חול הרבה בטלפון. לכן נפגשים בעיקר בשבת. אבל גם ביום חול, אם מארגנים תכנית, עוזבים לרגע את הטלפון ומשתתפים...

זה יכול להיות משחק קופסא, משחק הכתרים, טאבו, טריוויה, שם קוד, בינגו....

אם תצטרכי עוד רעיונות בכיף 

שזה חסד גדול לא להשאיר אנשים כאלה לבד, לתת להם תחושת משפחתיות.

לא יודעת מה האופציות שלך אבל אולי לצרף אותם לאן שתלכו.

אני ממש מבינה אותך, במיוחד שאם אצלך בבית כשבאים כולכם יחד - הפער זועק ואת מרגישה בזבוז זמן- את טורחת ובאה אליהם והם אפילו לא איתך.

ממש הרגשה לא טובה❣️

אני חושבת שקודם כל זה עבודה פנימית שלך- להכיר בכך שזה "נחשב" לבוא אליהם למרות  שה"יחד" שלהם שונה מה"יחד" שלך.

חוץ מזה -

יום העצמאות זה דווקא יום הכי קל בשביל להכין פעילות משותפת שתגרום להם לשבת יחד איתכם.

אם בעלך ימנגל- זה דורש הרבה התארגנות יחד-

תשתפו אותם בהכנות מראש,וכשאדם מתכונן- יש לו רצון פנימי ליטול חלק בתוצאה.

תבקשו מהאמא לעזור לכם להתארגן על המנגל- אולי תכין גם כמה דברים בשביל המנגל-?

מכל אח/ אחות תבקשו  להכין משהו- חידון על ארץ ישראל.

שירון, דבר תורה וכדו'

וכך זה "יכריח" אותם להיות איתכם בסעודת מצווה.

זה כל כך טוב שאת מודעת למצב כבר בתור זוג צעיר,יש לך הרבה שנים לבנות מציאות חדשה.

בהצלחה רבה!!!

ככה יש סעודות שזה זמן מובנה של ביחד ואין סרטים וטלפונים.

הלכנו בסוף לדייט בפארק באזור של אמא שלו ואז קפצנו לשם חשבתי שיהיה סבבה אבל לא חמותי היתה בחדר גיסתי גם אני בסלון ובעלי בחדר קיצור כל אחד בפינה שלו

והיינו שם בערך מ4 וב שמונה בעלי בא אלי רוצה ללכת לא יודעת מאיפה היה לי כוח לענות לו יפה אמרתי לו כן בבית יותר נוח לי להיות עם הטלפון במיטה וזה אז הוא אמר לי את צודקת עזבו שהייתי בשוק אבל בסדר,קיצור ואז התקפלנו אבל לא נראה לי שיש איך לשנות את זה.

ובעניין אם הם דתיים אז חמותי לא שומרת שבת אז יוצא שגם בשבת היא כל הזמן בחדר ומתי שלא אז היא עם אוזניה וזה סתם מחרפן אותי אוווף קיצור פרקתי

ניראלי זה הגיוני, זה הבית שלו אני מאמינה שהוא אוהב אותם וחשוב לו הקשר איתם אז זה קשה לו שזה נמנע מצידך...

אני מאמינה שאם יש מקום לרגש אחד של השני זה פותר המון בעיות.. אז תתחילי בלהבין אותו ולקבל את זה שזה קשה לו שאת לא רוצה ללכת אליהם...(כמובן גל הפוך- חשוב שהוא יבין ויקבל את זה שאת לא רןצה ללכת  )

ואז מבחינה פרקטית אם זה בכוחות שלך אני היתי כן הולכת למשךחה שלו בשביל להעניק לו את הצורך הזה.. (אומרת בתור אחת שמאד סבלה את המשפחה של בעלי ולא רציתי ללכת והלכתי רק בשבילו...) כי מאמינה שזה כמו כל דבר טןב שאנחנו עושים לבן זוג גם אם זה קשה    

ופשוט תעשו סוג של שבת זוגית חח

אבל בואי נגיד שלאבא שלו אני לא סובלתתתתתת ללכת ברמה שהייתי שם פעמיים מאז החתונה ותאמיני לי עבר עוד שניה שנה וגם זה בכיתי כל השבת בחדר (אבא שלו נשוי ויש לו ילדים מהנישואין האלה והם קטנים פשוט סיוט ) וכאילו אני מצד אחד מרגישה ממש רעה כי בסופו של יום זה אבא שלו ומצד שני האווירה בבית מגעילה כאילו עצורה כזאת ואני צריכה להתלבש ממש צנוע כי הוא דוס בקיצור אז אני כאילו באיזה שהוא מקום כן מעדיפה ללכת לאמא שלו מאשר לאבא שלו.

תודה על ההכלה❤️

ביד2

היו יחסית הרבה מיטות ב400-500 כולל מזרן

מעט מיטות ב200-300 בלי מזרן

אם את גם ככה רוצה מזרן חדש עדיף לך לקנות בלי, כי יהיה יותר זול

אנחנו מצאנו ב250 כולל מזרון, מיטה במצב מצוין (טיפה שריטות שנצבע,חוץ מזה נראה מעולה, ולא היה הרבה בשימוש)

אם את לא לחוצה בזמן ותחכי כמה שבועות נראה לי אפשר למצא במחיר הזה

כי זה משהו רגיש, שכדאי שבטוח יהיה איכותי. אפשר לדעתי למצוא ב-200 ש"ח או אפילו פחות.

מיטה - אולי אפשר גם למצוא כאלה שמוסרים, זה משהו שבדרך כלל מחזיק מעמד יפה. אז הורים שיש להם רק שני ילדים וזהו, נגיד, ימסרו את המיטה שלהם והיא עדיין תהיה במצב טוב. (אנחנו למשל מסרנו את המיטה הנוספת שקנינו בזמנו לתאומים - קנינו מתצוגה אבל היא הייתה במצב טוב. למעשה היא הייתה בשימוש חודשים ספורים בלבד... את המזרן לא מסרנו, כי העדפנו לזרוק את המזרן שהיה במיטה הוותיקה היותר כי הוא כבר נשחק, אז השארנו אותו אצלנו)

על הגב זה לא טוב?

ואם אני רק שוכבת קצת זמן, לא שנת לילה- זה בסדר?

ומנסיון אישי

היה לי סימפיזיוליזיס קשוח וחצי הריון שכבתי רק על הגב

על הבטן לא היה נוח, ועל הצד כאב לי מאד מאד במפשעה, אז ישנתי על הגב כמו בול עץ עם מינימום תזוזות

לי שלום

ולתינוקת בת שנה וחצי שלום

וגם עכשיו אני כמעט רק על הבטן

אני לא רואה את עצמי נרדמת לא על הבטן... כבר שנים אני ישנה על הבטן

בשוטף אני ישנה רק על הבטן

בהריון בשלב מסוים פשוט לא היה לי נוח

בחודש תשיעי הייתי בעיסוי אצל מישהי שהיתה לה כרית כזו על המיטת טיפול

עם שקע לראש, לחזה ולבטן

ככה שיכולתי לשכב על הבטן והיא מעסה את הגב

הודעתי לה שאני נשארת שם

כ"כ התגעגעתי לישון על הבטן

עשית לי חשק נוראי

תנסי ותתמכרי

זה יציב

לא בור בלי תחתית

כ"כ התלהבתי אז מהכרית, רציתי לקנות לעצמי

אבל זה היה יקר מדי (נראה לי הזמינה מחו"ל בכמה אלפים)

של קושי עצום

אף אחת לא יכולה להבין את הכמיהה העצומה להרגיש עטופה ונאהבת. פיזית ורגשית. זה באמת מייסר

אני ובעלי לא מצליחים לפתח אינטימיות רגשית/ אינטימיות בכלל/ בקושי לתקשר

הוא אבא טוב לילדים שלי, אבל אני כבויה. ברמות.

אבל, אני החלטתי למנוע לנצח בערך (לא שצריך ככ כי ממילא בקושי יש משו) ולמשוך עד כמה שניתן מבחירה. משתדלת למלא את עצמי למרות שהחוסר הוא באמת עצום אבל לא מסוגלת לפרק לילדים שלי את הבית. ומצד שני, יותר מדי נסיונות שכשלו וחוסר רצון שלו בטיפול.. הרמתי ידיים

מבינה אותך ככ

כל פעם שחגגו יום הולדת שנה אני זוכרת שממש רציתי,אבל זה משתנה שכבר יש כמה ילדים אז רוצים פחות צפוף😊 כלומר אחרי הילד השלישי כבר רציתי יותר זמן

איך אפשר לא לרצות?

או שזה בא מהר מידיי..

כשהיה לי ילד אחד (שהגיע מיד) הרגשתי שזה מספיק, ככה שאף פעם לא היה צורך, היה רצון לעוד עם ספקות, ידעתי שיהיו שלבים קשוחים ויבאו החרטות.

היום הם גדולים (חוץ מקטנצ׳יק בן 4) ואני שמחה שהשלב הזה מאחורי.

מדהים איך כל אחת והעולם שלה והתחביבים שלה

והרבה מזה היה תלוי בחוויית ההיריון והלידה שלפני...

אז ממש הגיוני שכרגע את עוד לא מסוגלת לחשוב על זה, כי טיפולי פוריות (מניחה, כי לא התנסיתי בזה) זה מתיש נורא-נורא, ודורש הרבה פניות של הנפש והגוף ושל רצון חזק לילד, כולל מציאת מקום טוב בשביל הילד הקיים...

מקווה שתגיעו לזה בעתכם ובזמנכם, והפעם שיהיה בקלות ❤️

מידיי

אני מתכוונת שלא אצא מדעתי שוב עד שזה יגיע

תודה על השיתוף 33>

אז אם את רוצה מאוד - אז לכי על זה. עם הרבה תפילות שהפעם זה ילך בקלות ובמהירות יותר... אבל כן עם ההבנה שזה יכול לקחת זמן, אז לנסות להימנע מהשוואות ומחישובים (כגון מה יהיה ההפרש בין הילדים וכו').

מתפללת בשבילך!!

מקווה בע"ה שהפעם ילך לכם בקלות.

פחות מחודש אחרי הלידה הראשונה, כבר רציתי מאוד עוד הריון

לא הספקתי להרגיש רצון מאוד מאוד גדול, כי ב"ה נכנסנו מהר.

אחרי הלידה השניה לא הרגשתי רצון מטורף בכלל, שני צפופים, אז הייתי רגועה, אבל גם לא מנעתי.

חצי שנה אחרי הלידה נכנסתי להריון שהסתיים בהפלה

ומאז (שזה היה בערך שבע חודשים אחרי הלידה השניה) כבר 11 חודשים אני עם רצון מטורף מטורף לעוד ילד

אמן שבעז"ה יגיע לכל מי שרוצה בקלות..

בוא נגיד שאם לא היה את ההריון הזה שנפל, חושבת שהייתי מאוד רוצה הריון קרוב לשנה אחרי הלידה.. אבל הקטע הזה שהיה משהו ונעלם גרם לי לרצון מאוד גדול לחוות שוב משהו תקין

לילד הראשון חיכינו 6 שנים

מה שהיה אמור לגרום לי לרצות להביא המון המון ילדים..

בפועל, הילד הראשון היה בו שנה וחצי ונקלטתי טבעי בלי הכנה - בהתחלה האמת לא התרגשתי

ההתרגשות הגיעה עם הזמן

כרגע בחודש שישי ומרגישה שקצת מתחילה לשמוח ולהתרגש מהרעיון.

אז לשאלתך - בגיל שנה וחצי לא היה לי את הרצון והצורך לעוד אחד

כי לכאורה אחרי 6 שנים של המתנה את אמורה מאוד לרצות עוד אחד

ולא הרגשתי כ"כ מהר רצון שוב

רציתי להנות מהילדה שלי

להיות פנויה אליה כולי

להנות מהשלווה כמשפחה קטנה ומהיכולת לחיות בלי להילחם כל הזמן

(מאז החתונה כל הזמן היו דברים.., 3 חד' אחרי החתונה כבר עברת הפלה, ועד שהיא לא הייתה בידיים שלי - גם ההריון היה חלק מההמתנה, תקופה של חרדה ולחץ וחוסר אונים. ואחרי שהיא נולדה פתאם היתה תקופה רגועה)

עכשיו היא בת שנה וחצי ויש רצון מסוים

אני לא מונעת כי אני רוצה משפחה גדולה ואני מזמן לא בת 20

אם הייתי צעירה יותר יכול להיות שהייתי מחכה עוד קצת

(כלומר מפסיקה מניעה בערך עכשיו, ולא לפני כמה חודשים כמו שהפסקתי בפועל)

אני גם נהניתי בהתחלה מהמשפחה שכל כך ייחלתי לה, ובעיקר מהשקט, איזה מוזר זה לחיות את החיים בלי החזרה לפנייך ושאיבה אחרייך, 

אבל אני מתגעגעת כל כך להריון ללידה ולעוד תינוק קטן, אני רציתי ממש כמה חוד אחרכך ועכשיו בכלל.

ומהפחד לא שמתי מניעה

לקח לנו כמעט 5 שנים א שאני אמנע???

היה מכלול של סיבות

ילדתי בניתוח

הייתי אחרי סימפיזיוליזיס קשה מאד שלקח לי שנה לגמור איתו, להיכנס עם הכאבים האלה להריון היה בעיני חסר אחריות

היו לי בדיקות דם לא תקינות אחרי הלידה שהייתי צריכה לעבור בירור ולחכות שיסתדר

אבל כנראה זה באמת אישי

כי גם בלי הסיבות האלה - פחדתי מלידות צפופות מדי עוד ללפני שחיכינו, והפחד הזה לא השתנה אחרי שילדתי.

ידעתי שההמתנה כנראה תגרום לזה שתהיה לנו משפה יותר קטנה ממה שחלמתי

אבל זה לא נתן לי כוחות למחשבה על הריון 3 חד' אחרי לידה.. 

מאחלת לנו שלא נרגיש שוב את מה שהרגשנו

ויגיע מהר בקלות ובהרבה בריאות!!!!!!

יש לנו ילד אחד בן שנתיים ורבע

כלומר עד אז היה גם רצון וגם פחד מאוד גדול, והפחד ניצח את הרצון...

רק אומרת..

ב"ה מכירה כמה וכמה שבפעם השניה וכו הלך בדרך טבעית..

בעז"ה עם הרצון השם יתן המון כוחות!

מלא לבבות וחיבוק..

מרוצים ממש ונראה לי שעונה על כל ההגדרות שלך

היה כ4-5 ימים של בדיקה חיובית

ורק בסופם היה הביוץ(מעקב זקיקים 😉)

ביום שהתחיל להחלש הפס

וכשהיה הריון אז היו כמה בדיקות חיוביות לפני התאריך וסת משוער

בדיקות ביוץ של בדיקה כנה

במקלון אף פעם לא הצלחתי לעלות על הביוץ

מנגד במעקב זקיקים היה ביוץ סופר מרשים 

מהפרשות ועד חום גוף מוגזם דרך פצעונים וכאבים של הביוץ

היה פס חזק

נחלש

והתחזק שוב אבל לא לרמה של חיובי אלא ששנהם אותו חוזק (להבדיל מבדיקה חיובית שפס הבדיקה חזק מהבקרה)

אני משתגעת והלהרגיש לא טוב לא תורם ויש לי משמרת עד 22 בלילה 😫

עברנו לבית, עבודה חדשה אבל הרבה עליות וירידות בדרך

ועכשיו פנינו מועדות להריון נוסף בעזרת השם

מונה ליזה זה התקן לא הורמונלי.

קיילינה זה התקן הורמונלי.

את קודם צריכה להחליט אם את מעוניינת בהתקן הורמונלי או לא

בשערי העיר (סמוך לתחנה מרכזית)

הוא מקבל גם דרך 2 קופ"ח נדמה לי, שווה לברר

לי הוא המליץ על המונה ליזה, ובאמת היה לי מעולה

כבר יותר מפעם אחת שהתקין והוציא

זה ממש היה אצלי שגר ושכח (וכמובן מעקב אחת לכמה חודשים)

לא התקן, אבל רופא נשים מעולה!