מחפשת המלצות לסרטים לילדים בלי חבר חברה וכל הרמזים לכך🤷🙈
יש בנמצא?
אני לא ככ מכירה אז מחפשת המלצות! תודה רבה רבה
מחפשת המלצות לסרטים לילדים בלי חבר חברה וכל הרמזים לכך🤷🙈
יש בנמצא?
אני לא ככ מכירה אז מחפשת המלצות! תודה רבה רבה
וגם הקול שבראש
אשריכם!
האמת הילדים שלי עוד לא הגיעו לגיל...
מתואמת
מתואמתמנסה להיזכר:
קונג פו פנדה
מואנה (אין רמזים, אבל הגיבורה לא לבושה צנוע...)
אנקאנטו (יש שם זוגיות, אבל לא מרכז הסרט ולא בצורה בוטה)
פו הדוב (מניחה שנקי, אף פעם לא ראיתי עד הסוף)
הקול בראש (יש רק בסוף רמז. הגיבורה הראשית לבושה בלי שרוולים)
ראיה והדרקון האחרון (יש כאלה שיאמרו שיש שם רמז לזוגיות א-מינית
אבל לדעתי זה לא בולט. לא כל הדמויות לבושות צנוע)
מרי פופינס (בשני יש רמז עדין לזוגיות)
למעלה (אפשר לדלג על ההתחלה, שבה כן יש זוגיות)
מוצאים את נמו
סוס פרא (יש רמז לזוגיות בין סוסים... והדמות הגברית הראשית לבושה בלי חולצה)
צעצוע של סיפור 1 (אם זכור לי נכון אין שם רמזים)
בסופו של דבר קשה למצוא סרט גויי בלי רמיזות בכלל
(לכן אצלנו הילדים רואים רק סרטים חרדיים...)
ולצערי אין לי המלצות... אין דברים איכותיים כל כך מבחינה קולנועית, בעיניי... (ערוץ מאיר הוא ברמה גבוהה, אבל אלה סדרות ולא סרטים)
לנשים ונערות יש סרטים יותר איכותיים, אבל רובם נמכרים בהקרנות ולא כסרט לצפייה ביתית.
המשאלה
האם יכול להיות לדעתכן שהריון אחד מקבלים מחזור בהנקה והריון אחר לא?
אופי ההנקה פחות או יותר דומה
נכנסתי פתאום לחרדות שאני בהריון ואני קצת אחרי לידה(מונעת)
פשוט לא מבינה איך זה שלא קיבלתי מחזור עדיין
ומהנקה להנקה.
אם את חוששת, תעשי בדיקה.
היי. אני בתחילת הריון שבוע 7.
מתחילת ההריון לא הספקתי להיות עדיין אצל הרופאה. רק עשיתי בדיקות דם לראות שהבטה עלתה.
יש לי תור בשבוע הבא.
העניין הוא שכבר יותר משבוע אני עם כאבי בטן שכמעט לא עוזבים.
אני יודעת שכאבי בטן נפוצים בתחילת הריון, אבל זה די מפריע לי לתפקוד. היום בעבודה היו זמנים שישבתי מקופלת.
השאלה שלי מה אתם מציעים לי לעשות?
אין תור יותר קרוב לרופאה
והיא אמרה לי שאם איו הקאות, שלשולים וגזים וזה בטן תחתונה אז זה לרופאת נשים.
ובאמת אין לי את מה שהיא ציינה. אבל זה לא רק בטן תחתונה. אולי זה מקרין. אין לי מושג.
בכל מקרה אני מתלבטת מה לעשות.
מחר אני יקח חופשת מחלה.
אבל אני לא יוכל לקחת חופשת מחלה עד לתור לרופאה ובינתיים לסבול😏
להיות כאבים ברמה כזו שאת לא מתפקדת. לדעתי מצדיק פנייה למיון לוודא את מיקום ההריון.
ועדיין כאבים כאלה זה חריג.
כלומר- הכאבים זה לא כל הזמן. לפעמים עוברים, לפעמים חלש ולפעמים חזק יותר.
לא כמו צירים.
אבל עדיין זה לא כל הזמן כל הזמן
חריג בתקווה שזה כלום ושום דבר בעזרת השם
לא הייתי מחכה ומבקשת אולטראסאונד
אחרי הביוץ נשארת ציסטה פיזיולגית בשחלה- שנקראת גופיף צהוב היא מפרישה הורמנים נצרכים לתחילת הריון אבל לפעמים הציסטה גדולה מידי ויכולה להכאיב ובמקרה קיצון גם יכולה לגרום לסיבוב של השחלה, לרוב זה כאב שלא בא והולך אבל גם יכול להיות חצי סיבוב וחוזר לעצמו.
ובכל מקרה גם בהריון מחוץ לרחם ממש לא חייב שיהיה דימום חיצוני.
בתחילה רק כאב ובהמשך גם הופיע דימום
והגעתי למיון במצב לא טוב
ניתוח חירום.. בטן מלאת דם וכריתת חצוצרה
לא התכוונתי להלחיץ אבל כן ממליצה בהקדם להבדק ולשלול משהו שלילי
והאמת שבהתחלה הרופא אמר לי שזה הגיוני לתחילת הריון
ורק כשהתחיל דימום רציני הוא התייחס יותר ברצינות
😞
במיוחד בהריון.
הייתי מתקשרת למוקד אונליין לדבר עם אחות ומאמינה שהיא תשלח למיון - לוודא מיקום שק הריון וגם בדיקה של השחלות.
בהצלחה ורפואה שלמה!
היום בבוקר.
והיא לא הציעה שום דבר.
אפילו שאמרתי לה שהתור לרופאה רק עוד שבוע🤔
אני מכירה בכללית במודיעין, מכירה בנות מהאזור שנוסעות לשם.
יש לי ילד שבשנה האחרונה ממש השמין
קפץ ב-4 מידות לדעתי
לפני היה רגיל גם בתור תינוק
בהתחלה היה נראה שהוא אוכל סביר
לכן התפלאתי שבכלל משמין
לאחרונה אני כן מזהה תאבון ממש מוגבר
אתמול הוא אמר לי תוך כדי אכילה
"גם אם אני לא אוכל מהצלחת הבטן שלי תגדל ותגדל עד שתתפוצץ"
ושמעתי גם שהסביר לבני דודים שלו שיש לו בטן ממש שמנה והיא מתפוצצת
ואפילו לפעמים הכפתור נפל לו...
מציינת שהלך לרופאה לפני חודש בהקשר לזה היא הביאה ב.דם והפניה ליעוץ
בבדיקות יצא חריגה בבלוטת התריס ואנחנו במעקב
אבל פתאום נפל לי האסימון שאולי האכילה המוגברת לאחרונה היא רגשית כי מרגיש שקשה לנו עם ההשמנה?
(בלי קשר שהתחיל להשמין עוד לפני שממש פיתח תאבון מוגבר)
כואב לי הלב עליו בלי קשר...מילד חמוד וממוצע הפך לממש משהו אחר
ובכל הכיוונים
ונראה שזה מחמיר מיום ליום...
ומה בכלל אני אמורה לעשות בקשר להגבלות עם התזונה?
לפי מה שאני מבינה יש חריגה בבדיקות דם? הרופאה נתנה הוראות כלשהם?
אז קודם כל הוראות לפי רוםאה
דבר שני תאבון מוגבר לא אומר שזה לא טוב. השאלה ממה נובע. אם נובע בגלל צורך רגשי/נטיה/בעיה אחרת (נניח כמו שאמרת בלוטת התריס).
זא זה לא הבעיה זה הסיפטום. ואת לא יכולה לחנוק ילד לא לאכול אם זה אןכל נורמלי ורגיל.
הגבלות תזונה אחרי בדיקות דם לגשת לתזונאית טובה ולקבל הנחיות ממנה.
מבינה את הלחץ.אבל אל תשדרי לילד.
תבדקי בנחת את הכל.
בגיל 5 אני ממליצה לחשוף את הילד למה וכמה כדאי לאכול, לכוון בעדינות מזון בריא ומשביע וכמות תקינה. ממש לא להגביל או להחליט בשבילו, זה רק עלול לגרום להפרעות אכילה (בשני הכיוונים)
שתבנה איתכם תפריט ואולי גם תמליץ על פעילות גופנית.
לא מבינה בבלוטת התריס אבל מן הסתם זה גורם משמעותי, חוץ ממעקב לא מנסים לאזן את זה?
ובינתיים, הייתי מנסה לעזור לו כמה שאפשר לאכול בריא ומזין. יותר קמח מלא (משביע יותר). יש לחם מלא של אנג'ל לילדים והוא ממש טעים כמו לבן. יש פסטות מקמח מלא.
לשלב הרבה ירקות בתפריט, הסיבים התזונתיים שבהם תורמים לתחושת שובע. להשתדל כמה שיותר אוכל ביתי ולא מעובד, להפחית פחמימות ולהוסיף חלבונים.
שיבולת שועל זה בריא ומשביע, מנה של דייסת קוואקר זה ממש בריא וטוב.
כמובן, למצוא בכל ההמלצות האלה את מה שמתאים וטוב לו. מה שנראה לי אטרקטיבי לא בהכרח יתאים לו.
מעבר ללהמשיך את המעקב והייעוץ אין לי עוד עצות...
הייתי מתחילה מלקרוא על תזונה ולאטלאט להכניס בבית את המושגים גם לילדים האחרים
כמה ויטמינים הם חשובים
אוכל בריא ואוכל פחות
בכלל לא נכנסת למה משמין ומה לא..
פשוט שתהיה מודעות ..
והכי חשוב כמו שכתבו בלי לחץ..
משקעים בנפש יישארו הרבה יותר מכל שינוי בגוף שאפשר לעשות בקלות..
עוד משהו שאולי כדאי כן להכניס פה ושם שהקבה ברא אותנו והחליט איך הגוף שלנו ייראה וכל מה שהקבה בורא הוא יפה ויקר
והגוף שלנו מתנה גדולה וכו
שלא יתייחס אל עצמו בבושה
קפה עם כפית סוכר זה סבבה?
חייב כריך?
לא זוכרת כלום..
נניח פריכית עם קוטג או גבינה
סנדויץ עם משהו ..
חמי וחמותי אנשים מיוחדים ממש
החל מזה שחמותי שומרת לי על הילד כל יום
כל שבת שאנחנו אצלם מרגישה בית מלון 4 סוגי בשי 3 תוספות וכל הפרות והפינוקים האפשריים
לכבוד פסח הביאו לנו סכום יפה ממש לבגדים לנו ולילדים וממש מרגישים שאנחנו רוצים להחזיר להם
לפני פסח לא הספקתי לצערי לקנות משהו
יש לכן רעיונות ואיך לקשר את זה פתאום לאחרי פסח
תקציב לא מוגבל
תודה רבה רבה
אצלינו הכי אוהבים דברים עם תמונות של הילדים…
אבל אם לא, הייתי חושבת על משהו שחסר או שחמותך רוצה לשדרג- מפה, כוסות קפה, שעון…
כמובן שתמיד הולך עם מאפה ביתי או שוקולד שווה קנוי
ולא חושבת שצריך לקשר למשהו, הכרת כטוב תמיד מתקבלת…
משהו עם תמונות של הילדים זה מהמם ואני ינסה לשלב עם עוד מתנה
איזה כיף לקרוא שירשור כזה!
עזרת לי לראות את חמי וחמותי באור קצת יותר חיובי.
אז תודה לך🌸
אז אם אתם בעניין, אפשר להזמין צלם לשעה ואת המשפחה ואז לפתח להם תמונות
לחמותי קשה מאוד לקנות מתנות, הכל היא מעבירה הלאה..
לפני פסח הצלחתי לקנות לה מדף מעוטר יפה לסלון, שהיא משתמשת בו, דיברתי איתה שזה נדיר להצליח לקנות לה מתנה..
הגעתי איתה לבשמים שהיא אוהבת, ותמונות של הילדים שיתאימו לבית.. אחרת ידחקו לפינה..
אני לגמרי שואלת אותה, אבל קשה לקבל תשובות.
אם הקשר שלכן מספיק טוב תשאלי
מתנה רצינית הייתי קונה מכשיר חשמלי, סט מצעים, מפה לשולחן וכדו'
אם משו קטן בשביל ההערכה ותשומת הלב אפשר כלי כלשהו, אגרטל עם פרחים, מארז מללין או משהו דומה.
אם מתאים לתקציב, אולי להזמין להם חופשה בצימר או במלון?
יכול להתקשר לזה שאחרי כל הטרחה שלהם בפסח אתם רוצים לפנק אותם..
שייקר נינגה
מטפחות מעוצבות אם היא משתמשת
ואיזה נשמה את על הרצון לפרגן
תלוי מה התקציב שלך
והכי חשוב מכתב מהלב -זה הכי משמח
שעון עם תמונות של הנכדים
או ערכה של דברים למטבח עם תמונות של הילדים-סינר,כםפה לתנור,קרש חיתוך וכוס קפה..
שובר לסדנא זוגית כלשהי- שוקולד,קדרות,פסיפס, יש היום מלא סוגים
קערות או כךים קדרות עבודת יד יש לי המלצה לאתר מהממםםםם עם יודאיקה וכלים מושלמים
תפני בפרטי
עציץ יפה או כלי נוי לבית
מפה וראנר לשולחן
למטבח- או מכשיר שימושי או כלים יפים
ספר טוב שהם אוהבים
אני הבאתי לחמותי מתנה עיסוי שווה בשילוב דיקור
הייתי מוציאה אותם למסעדה שווה או משהו
לי הרגיש שצריך להביא משהו מעבר ולא איזה כלי שהם יכולים לקנות
משתפת במתנות שאני קניתי..
לחמותי יש הכל אז זה תמיד פרוייקט למצוא לה משהו
פיג'מה- תמיד תמיד הולך.....
מפה מהממת לחג
דברים עם תמונות של הילדים
כל מיני דברים יותר מיוחדים/ספציפיים
נגיד קניתי לה לאחד מלילות הסדר ציפית כזאת מיוחדת עם כיתוב עליה
או דברים שראיתי שחסרים לה- נטלות, תחתיות לסירים חמים, כיסוי לפלטה..
אבל מאוד משתדלת שמה שקונה יהיה מיוחד ואיכותי.. כזה שמיוחד לקבל...
כמה רעיונות:
קוחאז של תמונות שביחד מרכיב תמונה שלהם (יש את זה נגיד באתר סיבוק).
כל מיני דברים שמדפיסים עליהם תמונות, יש מלא רעיונות ברשת...
עץ משפחה ממוסגר,
ספר שהם אוהבים...
מתנה והקדשה זה כ"כ מחזק ומשמח
באמת חשוב כ"כ..
רק אני מבואסת מזה שחוזרים מחר לבתי ספר והכל?
לא מבינה למה ויתרו על היום חופשי הזה
(אצלינו הבנים בתלמוד תורה לא לומדים מחר)
אבל הורים שעובדים כרגיל מחר כנראה שמעדיפים ככה.
כל כך מהר
חצי מהילדים לא התעוררו בזמן, אין לחם בבית/ לא כולם אוהבים מצות.
זה מעצבן אותי
בעיקר כי אני גם עובדת
ואתה צריך גם לארגן וגם להתארגן
לא ברור איך
אני מחר לא עובדת כי כבר יצאתי לחופשה לידה מוקדמת (מנצלת את הימי מחלה שיש לי 😅) אז לא מפריע לי שהילדים בבית
אבל באופן כללי נראה לי שאם היה להם לימודים מחר היו מתחילים ב9 במקום ב8
והייתי שולחת אותם עם מצות כי זה מה יש..
וזה דווקא היה טוב לי. כי ככה בעלי נשאר איתם במקום לעבוד. הוא עצמאי אבל חבל על כל יום עבודה .
לק"י
מזל שבעלי קנה פיתות.
למרות שהילדים שלי כן אוהבים מצות.
לפחות שמשרד החינוך היה דואג לארוחת בוקר למחר😅
לק"י
לא בטוחה שזה מועיל כל כך לעובדים.
(מה שכן, הורידו 5 ימי חופש לתלמידים ונתנו 3 במקום+ 2 למורים לבחירתם. אז זה בטוח עוזר)
כי יש קייטנות פרטיות בין כיפור לסוכות,
וגם כי ככה מניעים שינויים.
כשיש שלושה ימי חופש מפוזרים זה כאב ראש להורים ולכן פוגע בתפוקה של המשק.
תפוקה= יכולת כלכלית.
יכולת כלכלית של משק היא צורך חיוני לעצמאות מדינה,
המלחמה הזאת יותר מתמיד מדגישה כמה משק חזק צריך להיות בעדיפות עליונה, זה מה שמאפשר להתמודד עם אירועי חירום.
בתקופה האחרונה היו משבר קורונה מתמשך, משבר כלכלי עולמי ועכשיו מלחמה שצורכת המון המון כסף,
בלי כלכלה חזקה ברמת במדינה, משקי הבית היו מרגישים נטל כבד בהרבה מהתייקרות המוצרים ועליית המע"מ (שתיכנס לתוקף בתקופה הקרובה)
סה"כ ביומיום לא מרגישים את המחיר הכלכלי של המלחמה אבל זה לא משהו שקורה מעצמו, ולכן כשהמשק יכול לתפקד, צריך לעשות הכל כדי לאפשר את זה, גם אם לא נוח מיד לאחר החג להכין ארוחת בוקר לילדים ללא לחם.
שלא נוח להכין ארוחת בוקר לילדים ללא לחם.
זה הרבה מעבר.
אבל מה שבטוח אני אדאג לפעם הבאה לא לעבוד באסרו חג
לק"י
את הילדים.
אני אוהבת שיש יום להתאפס אחרי חופש גדול יחסית. (למרות שאצלי זה לא קשור רק לילדים. גם לזה שאני צריכה זמן לכביסות וכו'. כי לאפס את הילדים יכולנו יום לפני גם).
שחוגגים את המימונה.
רק בצאת החג מחליפים כלים וזה לוקח זמן...המופלטות הראשונות התחילו לצאת רק בסביבות עשר וחצי,והיתה עוד נסיעה הביתה....ואז להשכים את כולם בבוקר ולצאת לעבודה זה פרוייקט שלם.
אישית- כשיצאתי לעבודה הבוקר כולם עוד ישנו...ופשוט זכו ביום חופש נוסף. חשבתי שזאת התעללות להעיר ילדים שהלכו לישון כל כך מאוחר,וגם זכיתי בעצמי לגנוב עוד כמה דקות של שינה כשידעתי שלא צריכה לארגן אותם למסגרות ולארגן לכולם אוכל.
בעז"ה ממחר נחזור לשגרה ברוכה!
רק יכולה להגיד שאני מבינה בצורה הכי עמוקה שיש!!!!!

חיבוק ענק...
איזה כיף!!!
מרגש ממש!!!!
פעם ראשונה!
מתרגשת... חחחח
סליחה לאמבינה בזה ..מה זה אומר אסר אתכם?
הופיעלי סוגשל טיפות ורודות חלשות כמו שהשתרשות אמור להיות אבל זה נפסק ואני לאיודעת אם אני צריכה לטבול ולספור7 ימים וכו׳
שמרת נידה כמו במחזור?
שאלת רב?
בגדול צריך לשאול רב אם הדימום אוסר או לא כי זה כל מקרה לגופו
איןלי רב לשאול האמת..
וזה התחיל ליי היום אז ככה שבינתיים כן שמרתי
בדרך כלל אני כן שומרת נידה פשוט פעם ראשונה נקלטתי ודימום השתרשות חדש לי..
שיפסוק לך אם הכתם טהור
אם זה ממש קטן (גודל מטבע) בדרך כלל זה בסדר
ואם הוא פוסק שנאסרתם אז צריך לחכות ולספור ולטבול.
בגדול כדאי שיהיה רב קבוע שמתייעצים איתו על כל הנושאים האלה
כי המון פעמים יש שאלות....
אם יש כתם באמצע 7 נקיים וכאלה...
יש כללים מתי דימום אוסר:
כשהוא בשטף כמו דימום של מחזור
כשהוא על משהו שיצא מתוך הנרתיק (למשל כמו טמפון או עד בדיקה)
כשמוצאים כתם על הגוף במקומות מסויימים
כשיש כתם על תחתון לבן בגודל מסויים (מקובל בגודל שגדול ממטבע של שני שקל)
בניגוב בתנאים מסויימים
לכן מאוד חשוב לברר את הכללים, ולמשל להימנע מלבישת תחתון לבן, כי כתם על תחתון צבעוני לא אוסר.
דימום שאוסר הכוונה דימום שצריך לספור, לעשות הפסק טהרה, לספור 7 נקיים, ולטבול.
דימום שלא אוסר הוא פשוט לא אוסר.
בן 3 וחצי ביום חמישי הראה לי שכל הבטן מלאה נקודות, ואני כבר התחלתי לחשוד. קיבל 2 מנות חיסון, כן, אפילו את זאת של כיתה א כי הקדמנו בעקבות המלצה של טיפת חלב. הרופא אבחן אבעבועות רוח ונתן תרופה ומשחה.
אבל מה שצבט את הלב זה שהקטנטן הצדיק נבהל ואמר שהשם נתן לו שחין😭😂
זאת הסיבה שאני משתפת חוכמות במקום לישון כמו אמא יהודיה🤪
איך מתאוששים מהבלבולי שעות האלו?
מתואמתואיזה מבאס...
מכיוון שהוא חוסן, כנראה הוא יעבור את האבעבועות בקלות יחסית.
ובע"ה בעוד שבועיים כבר תשכחו בכלל שהוא היה חולה...

אבל איזו תרופה יש לאבעבועות רוח?
שנה שעברה כולם אצלי היו חולים ולא ידוע לי שיש תרופה.
וגם משחת קלנדולה עזרה פלאים
אחרי לילה קשוח, קטן בן שנה וטיפה שהחליט לינוק כל הלילה ברצף, או לבכות..
שפוכה לגמרי.
הוא ישן כל הבוקר, אבל אני עבדתי כל הזמן הזה..
לא יודעת מה לעשות איתו, היו לי תינוקות שישנו גרוע, אבל יש לו נטיה מגיל אפס להפוך יום ולילה.
הוא בררן נורא, אז לא רוצה לגמול אותו עדיין, אבל כן רוצה לישון בלילה.. ממש נדיר שהוא נרדם לפני 12 בלילה, ותמיד מתעורר עוד כמה וכמה פעמים במהלך הלילה.
ניסיתי בעבר לגמול אותו מהנקה רק בלילה, אחרי שלושה שבועות של לילות לבנים נשברתי.. לא יודעת כבר מה לעשות איתו😴
בדיוק בגלל זה. כבר לא עמדתי בחוסר שינה המטורף.
אם הוא ישן אצלכם עדיין.
זה התחלה של גמילה.......
כדי לקבל קצת שפיות
נשמע שההנקה ממש גורמת לו לסחבת הזו יכוליות?
בגיל שנה הוא אמור לישון ב7 ולקום ב7
וגמלתי ילדים בגיל הזה.
אבל יודעת שיכול להיות שהוא האחרון..
הצבתי לעצמי עד אוגוסט לגמול, אבל יש כמה חודשים עד אז..
להעביר אותו חדר כנראה ישפר את המצב, אני צריכה לפנות לזה יומיים- זה כולל לפזר את כל הילדים מחדש בחדרים ולצבוע את הקירות שיתאימו להם😤
אמתרי לך את דעתי.
גם לי היו כמה מצבים ששקלתי להפסיק הנקה והיה לי קשה.
מבינה אותך לגמרי
בבסוף ההנקה נגמרה לבד
לא היה לי כח להילחם עליה כבר
אז ככה,
אחרי שנשבר לי סופית מלהניק תינוקת בת כמעט שנה וחצי כל הלילה,
החלטתי לגמול אותה מהנקה.
ממוצ"ש אני לא מניקה.
דברתי איתה מראש (היא ממש חכמה)
היא עדיין מחפשת וקצת עצובה... וגורמת לי למצפון...
בכל אופן לגבי-
יש לי גודש מטורף. חוץ מקצת שאיבות ועלי כרוב, מה עוד אפשר לעשות כדי להקל וליבש את החלב?
זה מגביר את ייצור החלב...
תתקלחי במים חמים, ומתחת לזרם תעשי את השד, זה ישחרר את החלב.
תשתי דברים שמייבשים את החלב כמו חליטת מרווה
בחג סבלתי כ"כ שלא היתה לי ברירה ושאבתי לתוך סבון אבל קצת...
במקלחת ובמהלך היום ממש רק עד להקלה אל תנסי שאיבות בכלל זה מגביר את הייצור
עד להקלה. לא שאיבות ארוכה כי זה יגביר את ייצור החלב. שאיבה קצרצרה לא תגביר.
ולעסות באמבטיה ולשחרר.
אל תזניחי, שלא תתפתח לך דלקת..

זה היה שלוש פעמים כאלו, פעם ביום וחצי- יומיים, כשאני מחליטה ולא כשהוא מבקש, אחריהן לא היה לי גודש בכלל והוא לא ביקש עוד, זה לא היה דומה לדפוס של ההנקה לפני זה, במיקום אחר ובעיקר בשעות אחרות. פינוק מאמא...
יש לכן צפי, כמה זמן עד שיש הקלה בגודש בתהליך כזה?
טיפטיפה יותר טוב אבל עדיין ממש כואב...
תודה לכל העונות!!
וגם הייתי בעבודה, אז לא יכולתי להתקלח.
3-4 ימים היה לי גודש, שתיתי כל שעה חליטה חזקה-חזקה של מרווה, והתקלחתי פעמיים ביום, ואז נחלש לי. היו לי עוד כמה שבועות עם מעט חלב, והייתי סוחטת כל פעם במקלחת
מקווה לשיפור ביום יומיים הקרובים
נכון שבמבחינת הילדה יותר קל בבת אחת להפסיק אבל בשביל הגודש זה ממש יותר קל.
מניסיון שלי עם גודש, עד שלא שאבתי/ הנקתי עד הסוף, ברמה שבכל מקום שכאב החלב השתחרר הגודש לא הפסיק והמשיך לכאוב.
נכון ששאיבות מגבירות ייצור, אבל אם עד עכשיו הנקת כל X שעות
ועכשיו תשאבי פעם אחת עד הסוף שהגודש ישתחרר ואח"כ תשאבי בקטנה ממש או תסחטי במרווחי זמן גדולים יותר
לדעתי זה יאותת לגוף לדלל את ייצור החלב.
כולם מזהירים לא לשאוב או לשאוב מעט ממש
זה לא טוב
אז צריך להתרוקן איכשהו. יש כאלה שיספיק להן להתרוקן קצת, יש כאלה שצריכות ריקון ממש.
אבל חייבים להזיז משהו, כי חלב שיתקע שם יכול להתפתח לדלקת.
בכל מקרה, גם אם תשאבי, ברגע שזה לא בתדירות של ההנקה, הגוף יתרגל לייצר פחות חלב. גם אם זה יקח קצת יותר זמן, זה עדיף מבעיות של גודש
ממש לפני לידה בעז"ה.
מעדיפה לשכור אבל גם קניה זו אפשרות.
יש למישהי מידע שיכול לעזור לי?
אצלנו למשל הקימו משהו כזה (לא יודעת אם זה רק לקהילת האברכיות או לכל מי שמבקשת).
תנסי לשאול בקבוצות באזורך...
ברוך השם אחרי הרבה לידות, שלידה אחת שהיתה טראומטית יחסית.
בבדיקה פנימית אני מרגישה שלא הכל במקום.. ממש נחרדת מהמציאות הזאת.
מחיפוש שקראתי פה בפורום על אוסטאופתיה- אשמח להמלצות , וגם בכללי אם מישהי יודעת מה עוד אפשר לעשות.
ואם קרה למישהי שהצליחה או ששמעה על *להשתקם* ולא רק למנוע הדרדרות אשמח להארה.
הייתי הולכת לפיזיותרפיסטית מומחית בתחום לאבחון ולטיפול.
עדיף ללכת בעיני קודם לטיפול קונבציונלי מוכח לפני שפונים לכלים אחרים...
אני אחרי לידה 3 חודשים. שמתי התקן לפני כחודש. כמעט חודש וחצי מהלידה דיממתי ואז שמתי התקן ואני עם כתמים בלי סוף ושמה פדים. יוצא שכבר תקופה ארוכה אני עם פדים והכל מגרד ומציק כבר. לא יכולה יותר פדים
על מה אתן ממליצות? אין לי דימום של מחזןר אבל חייבת להיות עם פד בגלל הכתמים וזה יכול לקחת תקופה ארוכה כי זה התקן הורמונלי- מירנה...
אשמח להמלצות אבל שלא יהיה גם יקר אם יש דבר כזה 🙂
הייתי עם של מודיבודי בהמלצת אחותי והיא הייתה ממש מרוצה
יש להם כל מיני גזרות ורמות ספיגה שונות
תזמיני בהתחלה 2-3..
מעדיפה להיות כמה חודשים עם פדים? וואי אני מתגרדת ועוד קיץ עכשיו.
גם אם נקי יום 1 אני חייבת תחתונית כי הכתמים באים בלי התראה ככה פתאום
סתם בשגרה, בלי קשר לסיפור שלך כמובן..
אני השתמשתי בהם כשהיה לי שם גירוי אחרי הלידה וזה עזר לי ב'ה
או רק באונליין? נראלי הכי נגיש כרגע
אני סובלת כבר ואין סוף באופק 😭
בתור מגן תחתון יום יומי
עכשיו בהריון שיש לי מלא הפרשות זה מצויין
אגב קניתי באליעקספרס, חבילה של 10 ב50 ש"ח
מאוד נעימות ואיכותיות
לפני איזה שנתיים +
אבל אני משתמשת בתור מגן
במיוחד עכשיו שיש גם קצת בריחת שתן 😵
יש לי ממש כתמים בקטנה כמו התחלה של מחזור (כבר תקופה) אבל חייבת תמיד לשים פד/תחתונית וזה מה שקשה לי
בעצם מה שיש לכם זה פד נושם כזה שמחליפים כל פעם ומכבסים?
תחתוני מחזור באים בחתיכה אחת, תחתון עם שכבות ספיגה.
פד רב פעמי מגיע בצורת פד אבל בבד עם סגירה של תיקתק ששוטפים ומכבסים לשימוש חוזר.
הסוג שאני משתמשת יותר עבה מפד חד פעמי אבל מרגיש נעים כי זה מבד, הרגשה דומה לבד תחתונים אבל מרגישים את העובי.
הסיבה שבחרתי בפד הספציפי, גם בגלל שזה 100% כותנה וגם בגלל אופן הכביסה, כשיש חומרים נוספים (בתחתוני מחזור ובפדים רב פעמיים אחרים) צריך כביסה מיוחדת (עדינה ללא מרכך), כותנה אפשר לכבס כרגיל (לא עדין עם מרכך ומייבש) ואין פגיעה בספיגה.
כדאי לך ללכת על הכי קטן.
אני הזמנתי מסוג כזה שהכי קטן זה 24 ולקחתי בעובי דק.
תחבושת למחזור רגילה מכותנה אורגנית|תחתונים ותחבושות לווסת|כותנה
אחרי לידה הייתה תקופה של כתמים והשתגעתי מהפדים אז קניתי שני סטים של תחתוני מחזור מאיזה אתר במבצע וזה פשוט הציל אותי...
לא יודעת אם אשתמש במחזור רגיל אבל בשביל כתמים זה מאוד מאוד מוצלח
יתכן ואפשר למצוא יותר זול אפילו.
אני בזמנו קניתי 10 יחידות בכזה מחיר
ואחכ הזמנתי עוד 10
שיהיה בשפע בלי להתחשבן
אני מכבסת רגיל יחד עם לבנים של כל המשפחה.
כי אני לא משתמשת בזה למחזור כבד.
אם קרה שזה המלא מאוד בדם, אז שוטפת עם מים לפני ואז שמה במכונה.
פעם ניסיתי רפידות הנקה רב פעמיות ולא התחברתי.. מעניין אם לזה כן אתחבר יותר..
באמת התחתונים נראים התעסקות וגם ככה בדרך כלל כשיש לי מחזור אני עם התקן ולא אסמוך על תחתונים כאלה..
מועדים לשמחה,
אבל אתם קולטים איזה הזוי זה
שהחטופים -אנשים כאחד האדם, צעירים, יפים, נורמטיביים שרק לפני שניה הצטלמו באינסטגרם, ישראלים שאשכרה הוצאו מביתם, נחטפו, נאנסו ונמצאים כאילו בקושי שעות מכאן ועוד לא בבית ואנחנו חוגגים חול המועד?
אתם קולטים שעברה חצי שנה ולא נעשה דבר?
לא הגיעו לקצה חוט איפה הם ולא תפסו אפילו את סינוואר.
משחקים בנו ואנחנו ממש חלשים ומסכנים ורק מתרברבים שהרגנו וחיסלנו ועשינו פה ושם ובנק מטרות אבל מה עם הנושא העיקרי שלשמו יצאנו למלחמה מלכתחילה????
ואלו שמתו?
אני קולטת באתר חטופים כמה מהם נרצחו.
חיילות יפות במוצבים, חיילים נאים, אנשים בני 40 ו-50 וקשישים סבים וסבתות שלפני רגע היו עם הנכדים, מישהו בכלל מתחיל לקלוט את זה?
בעת ובעונה אחת נמוך יותר מאשר רק מדינה אחת...ץתוסיפי לזה את העובדה שישראל היא מעצמת פיתוחים בטחוניים לא קטנה ויש לנו כלפי מיקוח
מעבר לזה-
בארה"ב תעשיית הנשק היא לובי מאוד מאוד מאוד חזק
יש לארהב אינטרס מאוד גדול לשמור אותנו במגננה ולא בהתקפה
(רק ליל ההתקפה מאירן מוכיח את זה...
ישראל לא תוכל כלכלית לעמוד בעוד 5 לילות שכאלו... וככה אנחנו מוחזקים בגרון)
בשבוע 10+3.
היו לי כאבים קצת מוזרים בימים האחרונים אבל חשבתי שאני סתם מדמיינת ובלחץ, בעיקר כי ההריון הזה הוא הראשון שלי בIVF.
בסוף החלטתי ללכת למישהי פרטית לעשות א"ס, והיא אמרה שיש דופק והכל בסדר עם העובר אבל שיש לי הימטומה... ושאני צריכה להיות במעקב אצל רופא.
לא היה לי את זה בהריונות קודמים ואני ממש בלחץ☹️
מישהי יודעת לספר לי קצת מה ההשלכות של זה ואיך היה הנסיון שלה עם הימטומה?
תודה אהובות💟
היה לי כמעט בכל ההיריונות. באלה שהיה הכל עבר בשלום. היו כאלה שדיממתי היו כאלה שנספג לבד. היו כאלה שנתנו לי כדורים.
בגדול אין לך בכלל בכלל מה לדאוג לרוב זה נגמר בטוב ונספג. פשוט תהי במעקב כמו שאמרה לך הטכנאית.
אמרו לי לפני כמה חודשים שחשוב להמנע..
להתכופף לא שאלתי
וזה יחסית הרבה
לי היו 3 פעמים המטומה וב2 נחתי לחלוטין
כמו שמירת הריון ממש
והיא נספגה ממש מהר
חוץ מםעם אחת שלא ממ ש נחתי ..ואז נמשך חודשיים
אז להמליץ לא להרים רק ילד מעל 12קילו זה בעיני המלצה מסוכנת ולא מומלצת
בעיני גם אם מיותר עדיף להשמר כמה שיותר ולדעת שאת עשית את המקסימום שלך
שהיא כתבה.
היא כתבה שעבור המקרה שלה, שבו כנראה יש לה ילד ששוקל 12 קילו - המליצו לה להימנע מלהרים.
והיא כתבה את זה בתגובה לשאלה האם ילד ששוקל 10 קילו אפשר להרים - זאת אומרת, היא התכוונה להגיד שממה שהיא יודעת, ההמלצה היא להימנע מלהרים ילדים סביב המשקל הזה.
ממש אין כאן הנחייה לא נכונה, היא פשוט הדגימה על המקרה שלה.
ואני לא חושבת שהתכוונת, אבל זה נשמע שיש כאן קצת האשמה, כאילו היא לא נזהרה מספיק ולכן היא "גררה" את ההמטומה הרבה זמן.
ובסוף בסוף אנחנו לא יודעים מה יכול להשפיע, ובטח שלא נעים לשמוע האשמה כזו.
מסכימה עם כל מילה.
בכל אופן התכוונתי למה שתקומה כתבה..
בהמשך לשאלתה זו ההמלצה שאני קיבלתי.
לא התייחסתי לדברים מעבר, כי היא לא שאלה עליהם
בטח לא להאשים חלילה
לא קראתי את כל ההודעות שהיו
ונראה לי שפרשתי את זה כהמלצה
שהרגישה לי קצת לא בטוחה למצב כזה
אבל חמדתי לקח לקרוא בנחת ולהגיב רק אחרי
סליחה מהלב אם נפגעת
יש כל-כך הרבה פרשנויות להודעות כתובות
הגיוני מאוד שמבינים אחרת..
ובאיזה גיל הם כבר יותר מתחזקים גופנית ומפסיקים להיות נחום תקום כזה?
כבר שכחתי איך זה היה אצל הבכור...
ממני שהייתי ערה כל הלילה אחרי קפיצת גדילה של החיים.. ב"ה!
אוכל
עושה
החלפת טיטול
עושה
החלפת טיטול
ישן
אוכל
😂
כבר לא רוצה לישון כל היום אלא ער שעה וחצי כזה ואז כבר מתעייף.
עכשיו 4 חודשים ודי חזק ומחזיק את עצמו.
תהני, זה עובר מהר 
זה הגיל שהם מתחילים לנסות לתפוס בדברים, אז כבר קצת יותר מעניין להם בחיים ויש להם רצון להישאר ערים 
אבל גם לפני כן אפשר לגנוב מהם חיוכים בין שינה לאכילה 
וואו, באיזו מציאות אנחנו נתונים. מי היה מאמין...
מציאות שאפילו בספרי וסרטי המד"ב לא היינו יכולים לחלום עליה
קודם קורונה
ובבת אחת העולם משתגע, משתנה
אי אפשר לראות אנשים אהובים, אי אפשר לצאת מהבית
הכל סגור וסוגר וחונק
אפילו משטחים מדבקים אומרים לנו
הרגשה שאין לאן לברוח וזה סוף העולם...
ואנחנו עוברים את זה
תודה להשם הטוב
ואז שמחת תורה.
והעולם שוב עצר מלכת.
אפילו לכתוב מה עברנו ומה אנחנו עוברים קשה וכואב ומדמם כ"כ.
אנו בתוך מציאות כ"כ מורכבת ולא פשוטה,
שרק ממשיכה להיות עוד יותר מורכבת ולא פשוטה עם המלחמה, החדשות, האירועים, המילואים, השברים, הנשברים, הכאבים, המצב כלכלי ובעצם הכל...
ובתוך המציאות הזו יש גם את פסח
וזמן של חג
משפחה
גם משפחתולוגיה
ובתוך המציאות הזו יש גם את הזוגיות שלנו.
שסופגת מכה ועוד מכה בתוך הספינה בה היא שטה,
בתוך הים הסוער של מציאות חיינו
שצריכה להתמודד עם אתגרים לא הגיוניים
פעם אחר פעם
שבר אחרי שבר
ובתוך כל הטלטלות הללו אני רוצה רגע לעצור ולכתוב על נקודת אור שקיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו
נקודה משמעותית שנקראית - החוזקות של כל אחד מאיתנו
ואיך שהן מגיעות לידי ביטוי בזוגיות שלנו ובחיים שלנו בכלל.
פעמים רבות יש שוני מאוד גדול בין בני הזוג, ובין החוזקות שיש בין בני הזוג.
בעוד לאחד יש חוזקה מסוימת, לשני אין אותה, או לפחות לא ברמה שיש לשני.
ואני שמה לב שהרבה פעמים המוח שלנו שם לנו מקלות בגלגלים ואומר לנו שבעצם אם אין לבעלי/לאשתי את הדבר הזה והזה
או אם בעלי/אשתי לא עשו את הדבר הזה והזה
או לא אמרו כך או כך
או לא הראו לי אהבה כך או כך
אז בעצם הם לא אוהבים.
אז בעצם לא אכפת להם.
לדוגמא, אם יש זוג שבו אצל האישה יש חוזקה מסוימת של יוזמה, היא יותר חזקה בלתכנן אירועים,
בלהרים הפקות, בלזכור ימי הולדת, בלשמח בימי נישואים, בליזום יציאות, שיחות, עומק, תקשורת, כיף והנאה לתוך הזוגיות -
והיא הצד שתמיד יוזם.
בעוד לבעלה פשוט אין את זה. זה לא הצד החזק שלו.
עד כאן נשמע בסדר,
הבעיה מתחילה כאשר מתגנב לתוך הלב הספק והגולה הזו בגרון מטפסת ואומרת לאותה אישה: זהו!!! עד כאן!!! נמאס לי!!!
רק אני עושה כאן הכל!
רק אני מרימה את כל הזוגיות הזו על הכתפיים שלי!
רק לי אכפת!
רק עליי הכל!
הכל הכל הכל
ואני לבד
לבד לבד לבד
ולא אכפת לו ממני בכלל!
כמה אפשר לצפות שיזום?!
והוא?! כלום!
ואם לא אזום אז לא יהיה פה כלום
מדבר סהרה, זה מה שיהיה פה
בלי שיחות, בלי תקשורת, בלי בילויים, בלי יציאות, בלי ביחד, כלום!!!
אז די! נשבר לי!!!
אני גם רוצה להרגיש שאכפת ממני
שחושבים עליי
שיוזמים
שמניעים
שפועלים
שיזיז כבר את עצמו!!!
ואותה אישה יקרה, שרק רוצה להרגיש מחוזרת ונאהבת,
שרק רוצה להרגיש שלא כל הנטל והעול עליה,
שרק רוצה להרגיש ביחד ולא לבד -
הרצון הזה שלה ושבה כ"כ טבעי ויקר ואהוב! כ"כ!
והוא כמובן קיים וצריך להקשיב לו ולראות איך גורמים לו להתממש.
אבל לפעמים הדרך לגרום לו להתממש עוברת דווקא בשימת זרקור נוסף על הצד השני רגע, למשל הצד של האיש - שגם לו יש בעצם חוזקות.
נכון, החוזקה של היוזמה כנראה פחותה אצלו וחזקה יותר אצלה.
אבל רגע, אם נתבונן לעומק - אילו חוזקות יש לו ובו?
מה החוזקות של בעלך?
מה החוזקות של אשתך?
אם למשל לבעל של אותה האישה בדוגמא יש חוזקה של ביצוע, שהיא מתכננת אבל הוא חזק בלבצע - הוא יקח את המפה שהיא שירטטה לטיול ובפועל ידאג להשכיר את המכונית ההיא, למלא בה דלק, לנהוג בה, לראות איך בתוך המסלול עצמו לא חסר להם כלום ואיך להוציא את עצמם מבעיה שצצה תוך כדי תנועה?
אולי יש לו חוזקה של לראות אותה ולהתעניין מה שלומה?
אולי יש לו חוזקה לתת לה לישון עוד שעה ולהיות עם הילדים, לבשל, לכבס ולדאוג לבית?
אולי יש לו חוזקה להיות כנה ולראות את הלב שלה וגם שלו ואפילו כשכואב לדבר את זה ולגעת בעומק?
אולי יש לו חוזקה שהוא עובד קשה ומפרנס כי כ"כ אכפת לו?
אולי יש לו חוזקה שהוא זורם עם היוזמות שלה ולא "כבד" אלא כל דבר מסכים, משתף פעולה, זורם?
אולי משהו אחר?
ובכל הדוגמאות הללו, כמו גם דוגמאות אחרות, הרבה חוזקות של הצד השני (במקרה של הדוגמא זה הבעל) מוארות כאן,
וכל זה על אף המצב הקשוח כ"כ בארץ שלנו:
אז יש לבעלי חוזקה של זרימה
אז יש לו חוזקה של עומק
אז יש לו חוזקה של ביצוע
אז יש לו חוזקה של התעניינות
אז יש לו חוזקה של כנות ואמת
אז יש לו חוזקה של התמדה ועבודה קשה
וכן הלאה
ואני חושבת שעבודה אישית גם שלנו על התפיסה בראש שלנו - שרואה את בעלי/אשתי כמו אותי ואת כל בני האדם כיצורים אנושיים ולא מושלמים, בעלי חוזקות וחולשות,
בעלי מקומות בהם הם חזקים יותר ומקומות בהם הם חזקים פחות,
אבל ממבט מאוד חומל, מאוד מבין
יכולה לעזור מאוד ולהניע את גלגל הקירבה המחודשת בזוגיות שלנו ב"ה.
כי תפיסה שאומרת למוח שיש כמו משוואה כזו שאם בעלי יוזם X Y = אכפת לו ממני והוא אוהב אותי
אבל אם הוא לא יוזם X Y אז בעצם הוא לא אוהב אותי בכלל!!! ולא אכפת לו ממני בכלל!!!
ורק אני זו שאכפת לה מהנישואים האלה!
ורק אני זו שכל הזמן יוזמת!
ורק אני זו שאוהבת!
ורק אני זו שפועלת!
ורק אני והכל עליי
ובעצם לא אכפת לו ממני בכלל!!!
ותפיסה כזו יכולה מאוד מאוד להרחיק אותנו. מהלב פנימה. ליצור חומה שם.
לגרום ללב לאט לאט להיאטם, להתרחק עוד קצת ועוד ועוד
ואז מגיעה השיגרה השוחקת
והמלחמה
וכל הטריגרים
וכל אינסוף הדברים המורכבים והקשים שאנו עוברים -
והזמן עובר
ועובר
ואז ההרגלים החדשים האלה של הלב שרחוק מוצאים להם אחיזה אפילו עוד יותר חזקה בלב שלנו ובמציאות שלנו.
וזהו. ככה סוחבים את החיים...
יום ועוד יום
וכדי להניע את הגלגל לשינוי חיובי
צריך להתאמץ, נכון
אפילו מאוד
ובעיקר בהתחלה
כשמתניעים את המנוע זה החלק הכי קשה
כל התחלה היא החלק היותר קשה
אבל אח"כ,
כאשר נתמיד דווקא בהרגל החדש והטוב והמיטיב - הוא הוא יהפך להרגל החדש שלנו!
וכל המציאות והשיגרה יהיו אחרים
ויהיה גם יותר קל
ובינתיים גם העבודה עצמה, על אף שהיא לא פשוטה, היא מאוד מאוד מתגמלת ורואים ממנה ב"ה את הפירות הכי מתוקים שיש!
אז לעבור לתפיסה יותר מקדמת,
שאומרת שאוקיי, יש לי חוזקה של יוזמה, נכון מאוד
אני חזקה בליזום
אולי יותר מבעלי
אבל היי, לבעלי יש חוזקות אחרות!
למשל יש לו חוזקה של ביצוע
של להראות אהבה ***בדרך שלו***
אבל הוא מראה!
ככה!
ככה הוא מראה לי
בכל הדברים ובכל המקומות שאם רק אפנה *אליהם* את הזרקור
ואם רק אראה *דרכם* שהוא כן אוהב אותי! שכן אכפת לו ממני! אפילו מאוד!
אזי הלב יתחיל להתרכך אט אט
ולהתקרב אט אט
ואו אז נוכל להתברך מהשוני שבינינו במקום להיות מאוימים מהשוני הזה
נוכל לקחת את המקומות בהם אנחנו שונים ולראות כיצד אנחנו יכולים להתברך ולהתקרב ולהתקדם דווקא מהשוני הזה!
לא ניבהל שאנחנו שונים, לא ניבהל שבעלי/אשתי לא חזק/ה כמוני בזה ובזה
אלא נוכל לראות את האהבה והאכפתיות בחוזקות שיש ולא בחולשות שאין בכל אחד מאיתנו
נוכל לזכור שכולנו לא מושלמים ולפעמים במה שאני חזקה בעלי פחות חזק אבל יש בהחלט דברים בהם דווקא בעלי חזק יותר ואני דווקא פחות!
(וכדאי לעצור רגע ולחשוב - במה את רואה חוזקה של בעלך שדווקא בה את אולי פחות חזקה?
ואיפה עוד את מצליחה לקבל ממנו בחיים מאז שהכרתם?
ועל מה את יכולה להוקיר לו תודה?
ובמה אתה רואה חוזקה של אשתך שדווקא בה אתה אולי פחות חזק?
ואיפה אתה מרגיש שקיבלת ממנה בכל חייכם המשותפים?
ועל מה אתה יכול להוקיר לה תודה?)
ונוכל לעבוד על התפיסות שלנו ולא להחליט במשוואה בראש שהובאה באותה הדוגמא למשל - שאם הוא לא יוזם = לא אכפת לו והוא לא אוהב, כי זה פשוט לא נכון!
אלא, זו פחות החוזקה שלו
ויש לו חוזקות אחרות
שדרכן ודווקא דרכן הוא מראה את האהבה והאכפתיות שלו
והתפקיד שלי זה לראות אותן
ולראות את זה
ולעבור מתפיסה שרק מחלישה אותי ולא מקדמת
לתפיסה מקדמת ומתגמלת שמראה לי עד כמה לבעלי כן אכפת ממני ואני מצליחה להנכיח זאת יותר ויותר
לראות זאת יותר ויותר
קודם במציאות
אח"כ בראש
אח"כ בלב
ורואה את כל מה שהוא כן חזק בו
ואת כל מה שהוא כן עושה
ומנסה
ומשתדל
ו... בנאדם. אנושי. בשר ודם.
בתוך מציאות של קלחת לא הגיונית בעליל שאנו נמצאים בה כבר תקופה ארוכה
וגם אני כמעט טובעת בתוך כל המציאות הזאת
אבל אני זוכרת לעצור רגע
לנשום ולקחת אוויר
ואני לוקחת את היד שלי ומושיטה לו אותה
ואני אומרת לו: אני רואה אותך
אני רואה את ההשתדלות שלך. אני רואה את הניסיונות שלך להראות לי שאתה אוהב.
ואני עובדת על לקבל את זה אליי ולתוכי.
אני עובדת על להאיר את החוזקות
ולהחשיך את החולשות
אני עובדת על להיות איתך ביחד
וביחד, שנינו כוח הרבה הרבה יותר חזק ❤
ואנחנו אחד עם השנייה
ולא אחד נגד השנייה
וזה שנינו כאן
מול הבעיה או הבעיות של העולם
מול המציאות החונקת והנוראית הזו
אבל אנחנו יחד!
ויחד ננצח!!!
וכל כך מדויק!
תודה לך אלופה!