תמיד קינאתי באנשים עם החלוק הלבן
ובעיקר באלו הנמצאות במחלקת פריון\ הריון ולידה
אני יודעת שאני לא אהיה אחות כי הלעבוד במיון וכו... פחות...
איזה מקצוע יש שהוא הכי קרוב לזה???? אני מממש ממש רוצה.
ושיש בו משכורת
אני מוכנה ללמוד עוד בשביל זה
ואני עם תואר ראשון בהוראה.
אנונימי כי דיברתי על זה עם כל העולם בערך
לא יודעת איך להתמודד עם זה.
כל הבוקר כעסתי על הגדול שלי.
אני על הקצה, אני יודעת.
עייפה. חוששת מהלידה כאילו זאת לידה ראשונה. קשה לי כבר לזוז למרות שאני עוד לא בתשיעי.
וגם הוא.
מגמגם בגלל החרדות מהאזעקות והבומים ששומעים כאן כל היום. עייף כי קם מוקדם מידי. ונראה לי שגם קצת השתבש מאז שסיפרנו לו על ההיריון.
הוא קם היום ב5:20.
באמת שאין סיבה, הלך לישון ב7 (בדכ ישן ב6-6 וחצי) אחרי שקם אתמול ב6 ולא ישן צהריים כי היה בגן.
הוא קם גמור אבל לא הסכים לחזור לישון ולי לא היה טעם לריב איתו בשביל כמה דקות שאז אחים שלו יקומו והוא בטוח לא יחזור לישון.
אבל אז כל הבוקר הוא היה עייף, כל הבוקר הוא בכה מכל שטות, עם ובלי סיבה.
ובדכ אני יותר מצליחה להכיל את הבכי הזה ולחבק כדי שיירגע ולנסות להסיח את הדעת.
הבוקר פשוט התחרפנתי מזה. גם הערת אותי מוקדם ולא הסכמת לחזור לישון וגם אחכ אני צריכה לסבול מזה וכל הבוקר לשמוע בכיות?!
פעם ראשונה שרק חיכיתי שיילך לגן, בשבילו. שאפסיק לכעוס עליו.
בדרך לגן סיפרתי לו שהיה לי מאוד קשה הבוקר עם כל הבכיות ושאני יודעת שהוא בכה כי הוא עייף ושגם אני כעסתי כי אני עייפה. ואמרתי לו שהיום שנינו נלך לישון מוקדם כדי שנקום רגועים ועם סבלנות.
הוא מתוק, הוא ניסה לפצות על זה בדרך לגן וניסה לספר כל מיני דברים מצחיקים ולשאול שאלות ואני זרמתי איתו וגם החמאתי לו שאיזה כייף שהוא רגוע, ומדבר ומצחיק.
אבל מסכן. הלך לגן אחרי שכל הבוקר כעסתי עליו.
מקווה שהוא יהיה בסדר היום ושלא יסחב את זה איתו.
וכואב לי כי הוא באמת לא אשם.
ואז אני שואלת את עצמי, זה מה שיהיה כאן עכשיו עד הלידה? כעס ובכי ותסכול של כולנו?
לא מתאים לי.
ולא יודעת איך לשנות את זה.
ואין לי כח לכלום ככה.
ואם כבר,
שבת שעברה (לא האחרונה) סיפרנו לו על ההריון, אמרנו לו שיש לי תינוק קטן בבטן ועוד קצת הוא יגדל ואז אני אלך לבית רפואה והוא ייצא.
הוא התרגש ממש, נתתי לו גם להרגיש אותו כשזז.
אבל מאז הוא כל היום בןכה, מכל שטות.
ואני שואלת את עצמי אם זה קשור לזה שהוא מצונן ולא מרגיש מאה אחוז (שזה גם התחיל באותו שבת) או שיש מצב שזה קשור להיריון.
ואם זה קשור להיריון, איך אפשר לעזור לו?
סתם יצא ארוך אבל לא נורא.
מקווה שהפריקה תעזור.
ומההודעות שלך נשמע שאת אמא מהממת וקשובה!
והסבת לו יפה שהיית עייפה וזה גרם לך להיות חסרת סבלנות...
יש ימים כאלה. חיבוק!
טוב שהצלחת לתקן עוד לפני שנפרדתם והוא הלך לגן באווירה טובה.
לגבי זה שהוא רגיש - מאוד יכול להיות שזה בגלל הצינון. זה ממש מציק להם. בכל מקרה אפשר לפתוח שוב את נושא התינוק ושמוע ממנו מה הוא מרגיש. ככה תוכלי לדעת אם משהו מטריד אותו או לא.
הגדולה שלי (בדיוק בגיל של הגדול שלך, ילדנו פחות מחודש הפרש) היתה מוטרדת מאיך יקראו לתינוק, מכך שמספר הבנים/בנות בבית ישתנה, מאיפה התינוק ישן ועוד.
בכלל לא תיכננתי לספר לו עדיין, זה מרגיש לי עוד רחוק בשביל ילד (סיפרתי לו בשבוע 34) אבל היינו בשבת עם אחיינים של בעלי ואחד מהם סיפר לו שגם לאמא שלו וגם לי יש תינוק בבטן אז הייתי חייבת לעשות את זה.
לק"י
וזה לא הטריד את מנוחתם רוב הזמן.
או בכלל לא....
פשוט אם את חושבת שזה מטריד אותו אפשר להגיד משהו על התינוק שבבטן ולראות אם הוא שואל על זה.
לא יודעת אם את מארגנת דברים מראש. אם כן, אז נגיד כשמוציאים את העגלה/בגדים/משהו להזכיר שזה לתינוק שיבוא
יש ימים שאת נשארת בהם עם כמעט דמעות בעיניים אחרי הבוקר ואתגריו.
אבל אני חושבת שזה שדיברתם ונשמע שהוא הבין, זה כבר טוב. והגיוני שהעשיה בגן תסחף אותו והבוקר לא ייסחב איתן כל היום.
מעודד לשמוע שזה לא רק אצלי למרות שזה היה ברור לי.
כמה מצפון יש לי על זה שאני חסרת סבלנות אליו, וכשהוא קם מוקדם מדי בבוקר זה הזמן הכי מועד לפורענות בקטע הזה 
והכי מבאס שאני רואה איך תשומת לב חיובית גורמת לו להיות מלאך מתוק וכשאני חסרת כוחות אז הוא הופך את הבית או בוכה מכל דבר או מציק.
וואי, שקים של מצפון...
חיבוק לך! את אמא מהממת ❤️ אני בטוחה!
והזדהות
לכולנו יש ימים כאלו, וזה ממש קשה ומשאיר מצפין
גם לי יש הרבה בקרים כאלה, שבת ה- 3 שלי מחליטה לעשות הצגות כאלה ואחרות, ואז מתחילה לבכות ולהיות אנטי לכל דבר אפשרי בערך, ואז יוצא שאני רק כועסת עליה. בדרך לגן אני תמיד משתדלת לדבר איתה ברוגע, להסביר לה למה כעסתי (אני תמיד מנסה לעשות את זה כשאני כועסת) ולהזכיר לה שאני עדיין אוהבת אותה, גם אם אני כועסת. ואז מנסה לגרום לה לחייך.. בגן, לפני שאני הולכת אני מנסה להביא לה חיבוק ונשיקה, אבל כמו כל יום, היא מעדיפה לרוץ לשחק עם החברים שלה.
חיבוק!
סביר להניח שהוא מסמן רץ משחק קופץ ושמח בזמן שאת עדיין עם המצפון.
לגבי ההמשך אם את מרגישה שקשה לך (וזה בהחלט מובן) כדאי להכין תוכניות לשעות הקשות.
זה יכול להיות טושים או מדבקות מיוחדות, פרסים קטנים שמעסיקים כמו פנס או טיסן, בועות סבון וכו)
זה יכול להיות ספר או משחק מיוחד שמותר לו להתעסק איתם בפינה להירגע (נגיד לפרוס שמיכה עם כרית ליד המיטה שלך ואסור לאחרים להפריע שם)
זה יכול להיות לגו, פליימוביל, בובות אנשים, צעצועים מדליקי אורות עדינים יותר)
נגיד יש פנס מקרן שחליפים בו את התמונות וזה ממש חמוד.
אפשר לתת לו לשמוע סיפור באוזניות (יש סיפור בהמשכים לרבקי פרידמן ויש כל מיני פודקאסטים)
יש סיפורים שאפשר לשמוע ולקרוא תוך כדי.
אפשר גם מסך או ממתק.
אפשר הפתעה כיפית כזאת. נגיד לבנות יש לי מאגר גומיות, קשתות ואביזרי שיער וגם ארנקים מראות, טבעות וכו. לשעת חירום
לבנים אפשר כלי תחבורה, אנשים, כלי צבא, כלי עבודה ועוד.
גם תיווכת לו שאמא עייפה והוא בכה כי הוא עייף
גם הצעת פתרון שהערב תלכו לישון מוקדם
גם צחקת איתו והחמאת לו כל הדרך לגן (יפה שבכלל היה לך כח להקשיב)
בקיצור את נשמעת אמא מהממת
כבר חשבתי.
היה איחור במחזור. של 4 ימים. ועכשיו דימום.
למה יש לי רצון לתלות את זה בדם השרשה.
אבל לא רוצה להתאכז ולעשות בכל זאת בדיקת הריון.
בעיקרון גם אם כן, יש לנו סיבות לאיחור בביוץ וזה תקין... (השפעות כמו תזונה, לחץ, שינוי בשעות שינה...)
אז זה מבאס ממש כי ציפית ורצית הריון... ובאמת יש סיכוי כלשהו לדימום השתרשות ואני כ"כ מכירה את הרצון העז שמנסה להסביר כל מציאות שהיא שהיא עדין תסתדר עם הרצון שלי...
חיבוק גדול!
והלוואי וזה זה איכשהו!!! ה' יכול לעשות הכל!!!!
ואם זה לא, בע"ה ה' יביא את זה בקרוב ממש!
לכן הייתי בטוחה.
אבל באמת הכל מלמעלה.
תודה לך על ההזדהות!
מישהי מכירה את המשאבה ויכולה להמליץ?
כרגע יש לי אמדה, מתלבטת אם לקנות את השנייה בשביל שיהיה משהו נייד
לא מכירה ולא שמעתי על החברה הזו מעולם.
על הביאמבה קראתי פה הרבה המלצות.
ביום רביעי
קיבלה חיסון גם לצהבת a
מאתמול בלילה, ליל שבת, היא עם חום.
נראה לכן קשור?
לקטן שלי התחיל חום שעתיים אחרי חיסון
והאחות אמרה 3 שעות אחרי...
כנראה זה לא מדויק באלף אחוז..
תרגישו טוב!!!
זה חום שיכול להיות היום,מחר מחרתיים
ואז חמישה עד שבועיים מיום חיסון.
אם הבנת את כוונתי.
כלל האצבע שלי הוא בכל מקרה להתנהג כמו שהיית מתנהגת עם מחלת חום- אם החום נמשך יומיים, ואם יש תסמינים נוספים- פריחה שיעול שלשול וכד', ללכת להיבדק.
רפואה שלמה💗
יש לה חום גבוה יחסית, 39.5+
כשעולה לה החום היא רועדת כולה וקפואה
כשיורד מזיעה בטירוף
אני נותנת נורופן ונובימול לסירוגין
בין לבין היא סבבה וחיונית, גם כשרועדת היא מפטפטת איתנו וצוחקת.
מחר אחה"צ אקח אותה לרופא, ליתר ביטחון,
אבל אלו התופעות לוואי?
עד כמה ימים זה יכול להימשך?
לגבי תופעות לוואי, אצלינו לא נראה בדיוק ככה.
רפואה שלמה!
גם תוך כדי שיש חום זה יחסית מרגיע.
אצלנו היה חום שאחריו יציאה פריחה.. בערך שלושה ימים
גם אני נותנת קצת אחרי גיל שנה
אבל זה יכול לשבש את הילד לאיזה שבועיים
ממש סיוט
אבל עובר בסוף
אני בהריון חודש חמישי, ויש ילד בן שלוש בבית
בעלי התחיל להתנהג מוזר ממש, כאילו הוא תמיד היה זורק את המילים האלה לעברי, אבל לאחרונה זה נהיה נוראי
אנחנו יושבים עם חברים שמדברים על לטוס עם בני זוג, והוא זורק אני לא אטוס איתה, לא נהנה אין לנו כלום במשותף.
חטפתי את זה בבום ללב..
אין לנו כלום במשותף? אז למה אנחנו ביחד בכלל?
והוא חזר על זה כמה פעמים, שאנחנו שונים ואין בנינו כלום במשותף, ושהוא נהנה יותר עם חברים מאשר איתי
וגם שאנחנו יוצאים בימי שישי לבית קפה, הוא לא נהנה.
ושהוא יותר אוהב טבע נוף..
עכשיו עשינו לעצמנו יום בשבוע שאנחנו יוצאים ומדברים, וחשבתי שזה כיף לו וחשוב לו
ומסתבר שהוא סובל, ולא נהנה איתי
ישבתי כל הלילה ובכיתי, כי למה לי לחיות עם אדם שאני מסבה לו סבל? שהוא לא נהנה איתי?
אתמול הוא יצא עם חבר לבית קפה עד 12 וחצי בלילה
שלחתי לו הודעה, מתי הוא מגיע?
והוא פשוט תקף אותי.. שאני חונקת ואין לו אוויר
סך הכול שאלתי שאלה, לא ביקשתי ממנו לחזור ולא כלום.
מציינת שזאת הייתה הפעם השניה שהוא יצא עם אותו חבר עד שעות כאלה, פתאום הוא לא עייף
ולא צריך לקום מוקדם לעבודה כמו שהוא אומר לי תמיד.
היום הוא היה אמור לעבוד מהבית, ונסע לבית קפה לעבוד משם
שלחתי לו הודעה שיש לי מחר מבחן
ואני אשמח אם הוא יכול לעזור לי ולהיות עם הילד כדי שאוכל ללמוד.
הוא הגיע אחרי 5 שעות מההודעה לבית,
ופשוט צרח עליי.. שאני לא נותנת לו לעבוד, ואני חונקת אותו
ונמאס לו.
למה זה אמור להיות נורמלי חיים כאלה?
שאני לא אמורה לשלוח לבעלי הודעה, ולשאול שאלה בסיסית..
כי זה חונק אותו.
לא דרשתי ממנו כלום, רק ביקשתי קצת עזרה.
אני באמת חושבת על גירושין,
רע לי ועצוב לי, ואני מוצאת את עצמי כל הזמן בוכה
אני חיה עם בן אדם שלא אוהב אותי, ולא רואה אותי
בחיים לא חושב עליי ועל לשמח אותי, כל היום מחפש לברוח מהבית ולהיות רחוק ממני.
אני באמת לא בן אדם חונק, ואני מאוד מאפשרת
ומנסה להקל עליו כמה שיותר
המילים שלו כמו סכינים בלב שלי
שום דבר לא מצדיק כזה יחס כלפייך
ולו אפילו בגלל שאת האמא של הילד שלו וסוחבת ילד נוסף ברחמך
אבל גם בלי זה לא מגיע לך יחס כזה
חיבוק ❤️
כאב לי לקרוא את ההודעה שלך.
זה ממש לא חונק ולא חופר,
זה כל כך מעליב לשמוע ועוד לפני חברים ☹️
הלוואי שהוא יבין לבד כמה שזה לא יפה...
💞💞💞
מה זה התחיל להתנהג מוזר? מחילה אבל כדי להבין מכון - זה שינוי שקרה ביום אחד?
איך היחסים שלכם מאז שהתחתנתם? אף פעם הוא לא אמר לך שמפריעים לו דברים שאת עושה, זה יצא כך פתאום בהתפרצות אחרי שהכל היה בסדר?
ומהכיוון שלך - הרגשת אהבה ממנו ושהכל טוב וזה גם מה שאת שידרת?
כי מקריאה מבחוץ, אם זה קרה ביום אחד זה באמת לא מובן אבל מה שאת מתארת זו הידרדרות של יחסים בלי תקשורת מקדמת
וכמובן שזה לא מצדיק כזה יחס ומאוד מאוד לא נעים
מציעה לפנות לייעוץ זוגי
ממש ממש אין שום סיבה בעולם שתצדיק יחס כזה כלפייך .. על אחת כמה וכמה ליד אנשים זרים. מאוד מעליב ופוגע.
חשוב לך להתייעץ כמובן עם מטפל/ת ולהעלות את הנושאים שמפריעים לך. כי צד שלישי תמיד יראה את התמונה הכוללת .
ויכול להיות שהוא צבר כעסים והוא מלא עלייך מאיזו שהיא סיבה שלא תהיה... עדיין לא מוצדק דיבור פוגעני כלפייך
יש פה תנועה 'לך שבמשך ההודעה רק מצטדקת ומתנצלת ומסבירה את עצמך שאת בסדר
ברור שאת בסדר
ברור שלא שייך לדבר ככה בשום אופן
איפב התקשורת בינכם על משהו שקורה?
הוא יושב עם חברים אומר כזה משםט
אחרי זה כשהם הולכים את מושיבה אותו לשיחה-
מאוד םגע בי המשפט שאמרת אני לא מוכנה שתדבר עלי ככה. אם יש משהו שמפריע שאתה אוצה לבקש אתה מוזמן לשתף באופן מכבד ופרטי ביננו ונדבר על זה.
לא לתת לו לדבר בחוסר גבוד ששוב ושוב
ותכלס אם זה כבר שם
נשמע שצריך שינוי של דפוסים זוגיים דחוף
כי זה נשמע ששניכם ממוקמים שם לא נכון
נגמרו לי השמותאת מתארת תחושות קשות וכאב גדול. ממש לא פשוט להרגיש כך, וודאי שבאופן מתמשך.
מסכימה מאוד עם @המקורית היקרה - כדאי לצלול לעומק הדברים ולראות כאן את התמונה השלמה,
להבין מתי ואיך הכל התחיל,
מה השורש של הדברים,
מה עוד חבוי בדינמיקה הזוגית שהתקבעה ביניכם,
מה בעלך חושב ומרגיש לגבי זה, לעומק
וכמובן מה שאת, שרק התחלת לתאר כאן את קצה הקרחון של מה שאת חווה.
מאוד מומלץ שאם לא מצליחים ללבן את הדברים לבד בצורה מספקת וטובה להיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם בכך.
חשוב שתתחזקי בכך שיש אופק ויש תקווה,
שאנחנו המייצרים והאחראיים על המציאות שלנו,
שיש לנו את כוח הבחירה, שאנו יכולים לשרטט את מציאות חיינו עד כמה שניתן,
ושגם אם המציאות קשה ומאתגרת - אנו לא חסרי אונים! אלא יש לנו את הכוחות שלנו, הכלים שלנו, העוצמות שבנו ובעזרתם נוכל לצמוח ולהצמיח גם את המציאות הנוכחית,
או לחילופין לבחור בעיניים פקוחות ובמודע במציאות אחרת, אם מוצו כל האפשרויות במציאות הראשונה.
כך או כך - יש לך הרבה כוח! ומרחב! ויכולת!
מגיע לך להרגיש טוב!
מגיע לך חיות טוב!
מגיע לך להרגיש אהובה ולאהוב!
וזה בהחלט אפשרי ב"ה! בין אם עם בעלך דרך עבודה אישית וזוגית שתצמיח אתכם, ובין עם מציאות אחרת בה תבחרי אם תגיעי להבנה שכך נכון.
אבל לעבוד לעומק על המציאות (כל מציאות בה תבחרי) זה דבר חשוב ויקר.
והדברים אכן מצריכים עבודת עומק בצורה מקיפה ומסודרת בכדי לתת לך את המענה הראוי ביותר לחיים מקדמים ושמחים ❤
כמו שאמרו לך קודמותיי.. לכי תתייעצי עם איש מקצוע..
לי אישית נראה שאם דפוסי ההתנהגות שלו לא ישתנו אז מכאן לפרק את החבילה- זה לא יהיה מופרך..
בהצלחה!
תהי חזקה ותניעי את המהלכים שלא תמשיכי בצורה כזו!
מגיע לך להיות מאושרת ונאהבת💜
בעיניו זה לגיטימי לשבת ולפגוע בך מול כולם...
מצטערת, אבל להלבין ככה את פנייך, זה ממש ממש חציית קו אדום.
מילא היה מבין ומבקש סליחה אחר כך,
אבל נשמע שהוא לא שם.
האמת, נשמע שהוא לא ראוי לך עם ההתנהגות הזאת.
מציעה לך לחשוב איםה את מחזקת את עצמך כדי שלא תשמעי דברים כאלה פוגעים יותר. אף פעם.
זה ידרוש גם ממך להיות יותר חד משמעית, להציב גבולות ברורים ולהיות תקיפה ואסרטיבית.
כבוד זה דבר ששווה להילחם עליו אם את מרגישה שהוא לא נותן לך כבוד בסיסי.
ואת ראויה להרבה יותר מכבוד בסיסי.
חיבוק גדול!!
חשבנו להיות השבת בבית
חמי וחמותי ביקשו שנגיע והאמת שיגעו קצת את המוח ואמרנו להם הצהריים שנגיע, למרות ששבת שעברה הם עשו שבת משפחתית ושהרבה זמן בגלל הצבא לא עשינו שבת בבית ולמרות שרציתי בכלל אם כבר לנסוע להורים שלי.
מה מסתבר עכשו?! שחמותי חולה (אמרה רק לבעלי והוא בגדלותו שכח לספר לי את הפרט השולי הזה) כל המשפחה של בעלי עם קורונה כך שסיכוי סביר שזה זה. היא עשתה בדיקה והיא שלילית, אבל הסיכוי שזה שלילי כוזב הוא גדול.
אני בהריון! בהריון הקודם הייתי עם קורונה וזה היה סיוט!! הילדים גם ככה לא מרגישים מאה אחוז והם במסגרות. אין שום מצב שמאים לי להכניס את עצמנו עכשיו לזה
ובעלי הרי בצבא אז עד שהוא בעצמו לא יהיה ממש ממש חולה הוא לא יהיה בבית ואני אצטרך להתמודד עם כל זה
אין לי כוחות כבר!
השעה מאוחרת, יום חמישי, כבר אבוד להתקשר עכשיו, אבוד לבשל שבת, ואני בכלל הייתי אמורה מחר לעבוד וללמוד
לא מבינה איך למען השם הוא עוד מצפה שאני אגיד להם שאנחנו מבטלים. הוא הילד שלהם ובכלל היא לא סיפרה לי שהיא חולה אלא לו.
מה אני אמורה לעשות עכשיו?? ועוד עם בעל שלא מצליח להבין אותי וחושב שאני מגזימה
לא הציעו פיצוי?
נשמע חוויה סופר מתסכלת ומבאסת ממש
אוף אני בלחץ
הייתי באולטראסאונד והעובר עם דופק ומתאים לשבוע 7 ברוך ה אבל היא אמרה שהשק הריון קטן בשבוע ומתאים לשבוע 6
צריך לעשות שוב אולטראסאונד עוד שבועיים
ואני מפחדת
מישהי שמעה על משהו כזה והיה הריון תקין??!
פה יש מקרה ספציפי
של עובר תואם לשבוע
ושק קטן
זה בעצם השאלה
לא זכור לי האמת אפילו שאלה אחת זהה בדיוק
זה לגמרי יכל להיות תקין לחלוטין
אבל השאלה המפוצה יותר היא אחרת- מצב בו מישהי בשבוע 6-7 והעובר והשק מתאימים לשבוע קודם
זה שונה
היה לי בדיוק היום משהו כזה בקטן - עובר עם דופק מתאים לסוף שבוע 6, ושק הריון מתאים לתחילת שבוע 6
אבל עוד לא יכולה להגיד לך מה יצא בסוף...
בעז"ה שנצא שתינו בידיים מלאות ובבריאות!
אני תמיד בודקת באינטרנט על דברים כאלה לראות אם היו עוד שקרה להן ככה אבל לא ראיתי עוד שהעובר תקין והשק לא
קשה לי כל כך עם החוסר וודאות הזאת
לפי וסת הייתי אמורה להיות בשבוע 8
אחרי בדיקת גודל השק והעובר עדכנו אותי אחר כבוד שאני בשבוע 7..
הביאו לי תאריך וסת חדש
ותלמ מתוקן
בינתיים הכל מתפתח יופי ב''ה תודה לבורא עולם
היא מדברת על מצב שגודל השק קטן בשבוע מגודל העובר.
אצלי היה משהו אחר
ולא חיכיתי שבןע. לא הרגשתי שאני מסוגלת ככה לחכות שבןע
אז אחרי יומיים הלכתי להיבדק שוב, דווקא אצל טכנאית אחרת
כי לפעמים יכול להיות מיומנות של הטכנאית.
(במקרה שלי לא הסתיים טוב, אבל כאמור זה לא היה דומה לשלך)
מה שאני רוצה להגיד שאם את מרגישה שההמתנה של שבוע קשה לך מידי
אולי תבדקי שוב עוד יום יומיים אצל משהי אחרת
ספרתי להם סיפור במיטת מעבר הנמוכה
יש שם מעקה ארוך וחזק כי הוא נופל מהמיטה
והוא בא לרדת מהמיטה והיה עייף, מעד ונפל על המעקה ואח״כ על כסא עץ וכל זה בעצם שמאחורי האזן שהתנפחה ונהייתה כחלחלה. מרחתי טראומיל…
אבל הילד היה עייף ואחרי רבע שעה בערך שלחתי אותו לישון
ועכשיו מפחדת…
שהייתי צריכה להשאיר עוד חצי שעה
הוא היה עייף עוד מלפני ולכן היה רגוע יותר ושקט
הוא לא הקיא ב״ה
אבל עכשיו אני דואגת שהייתי צריכה לדבר איתו יותר לפני ששלחתי לישון כדי להיות רגועה שהכל בסדר
אם הוא עייף
ולחשוד רק אם הוא נרדם למרות שלא היה עייף לפני....
מה גם שלא נשמע שנפל מגובה וכזה, כן קיבל מכה מאוד לא נעימה אבל שמת לו טראומיל והוא בע"ה יקום בסדר.
מסכנוש, נשמעת נפילה ממש לא נעימה..
גם הוא בגיל גדול.. זה לא תינוק קטן
והגולגולת חזקה וסגורה
וזה חא מגובה גבוה
הלא לישון זה מחשד לזעזוע מח
זה לא קורה מרק מכה מגובה נמוך
אלא ממכה עם איזה הדף או עוצמה
או לתינוק
לתינוקי יש פריחה שבאה והולכת מאתמול
דיברתי עם אחות מכבי אתמול וחשבנו שאולי זה מבגד חדש וכשהורדתי לו את הבגד זה לאט לאט נעלם
עכשיו שוב יש לו פריחה ואני מחכה שיחזרו אלי ממכבי
יכול להיות שזה נהיה בתור תגובה למטרנה איי אר? התחלנו השבוע בהמלצת הרופאה שלו
מציינת שחוץ מהפריחה הוא בסדר לגמרי, רק קצת לא רגוע
כנראה זה היה ויראלי. הוא לא היה עם חום לפני
היום הלכנו לרופאה שלו והיא אמרה גם שזה כמראה ויראלי (ברוך ה עברה לו הפריחה)
תודה❤️
אנחנו בתהליך קניית בית.. יקח עוד כמה חודשים עד שיהיה סופי אבל בנתיים בעלי נורא לחוץ מזה ואני מבינה אותו אבל..
זה מבאס אותי נורא.
מטבעי אני אדם די חסכן לא פזרן בכלל קונה בעיקר לילדים לי בקושי רק כשממש,צריכה וכל פעם שאני אומרת לו שצריכה לקנות ככה וככה הוא אומר לי תחכי לעשירי או תחכי לחודש הבא וכו. עכשיו זה לא מקמצנות הוא הרבה יותר נדיב ממני אבל כאילו הלחץ מזה שעוד כמה חודשים תהיה משכנתא גורמת לו להתנהל ככה ולחשוב כאילו זה לא נצרך וזה סובל דיחוי וכו.. הסברתי לו שיש לי תחושה לא נעימה מזה ואני מבינה אותו ושמחה שהוא ככה דואג לנו אבל באמת שכל ההוצאות שאני כביכול עושה הכרכיות באמת. פה בגד לילד שנקרע שם טיול לילד אחר וכו...
הצעתי לו שנשב על הפירוט אשראי ונראה לאן ההוצאות הולכות אז הוא אמר לי שכבר עובר על האשראי ובאמת שאנחנו לא קונים מותרויות בשוטף שלנו. ברוך ה כן חיים ברמת חיים טובה אבל לא פזרנית או יותר מדי גבוהה.
אני כרגע לא עובדת מבחירה של שנינו כי חשוב לי וגם לו שאהיה עם הילדים בצהרים אז זה לא ממש ראלי לצאת לעבוד מה גם שאני עם קטנה בבית.
שנה הבאה תלך לגן אז אם לא יהיה עוד תינוקי כנראה אצא לעבוד.
גם הוא וגם אני רוצים עוד ילד ולא מעוניינים במניעה.
מרגיש לי שזה יותר עניין של פחד ופחות עניין של יכולת .
ומה שהכי מתסכל אותי שחסכנו כבר כמעט 900 אלף שזה מטורף ולא יכולים לקנות דירה בעיקר בגלל שההכנסות שלנו לא מספיק גדולות ללקיחת משכנתא. למה לא עושים דבר כזה שנותנים לב אדם לשלם משכנתא לפי היכולת שלו אוף זה מרגיש לי כל כך לא הוגן. כבר הבנתי שלא משנה ההון העצמי שלך מה שבעיקר משנה זה גובה ההכנסות והיכולת החזר.
עכשיו אני הייתי מוכנה לעבור לפריפריה להתפשר על אזור אחר למרות שאוהבת וכבר התרגלתי לעיר שלנו ולבעלי זה פחות מתאים ובמיוחד שהוא מפרנס יחיד ועיקרי כרגע מבינה אותו שלא מוכן לנסיעות מטורפות לעבודה של שעה כל כיוון.. בקיצור סתם מבאס אותי ואתמול כמעט בכיתי כבר ורציתי אפיחו לבטל השתתפות שלי באיזה חוג כדי לחסוך עוד 120 שקל אבל חברה שלי עצרה אותי ואמרה לי שלא תעזי זה עושה לך טוב לנפש אל תוותרי על זה. (זה הוצאה חד פעמית זה לא כל חודש)
בקיצור פחות צריכה עיצות לאיך לחסוך כי זה כבר עושים אבל בעיקר חיבוקים ואני יודעת שזה יעבור ויהיה אולי כמה שנים קשוחות אבל יעבור עוד קצת...
יכולה להגיד לך שאני מכירה אנשים שעבדו רק כמה חודשים כדי שיכולת ההחזר שלהם תעלה, כדי שיהיו 2 תלושים, עם רכישת הדירה התפטרו. אבל זה כמובן צריך להיות בהלימה לזה שעם משכורת אחת תוכלו לעמוד בהחזרים. אחרת זה לא שווה.
מאחר ושווי הדירה הוא לא רק ההון העצמי והבנק רוצה לבטח את עצמו שיוכל לראות את הכסף, יש בזה הגיון
אגב -- גובה ההון העצמי כן משנה,כי ככל שיש אחוז יותר גבוה מהנכס כהון עצמי זה מאפשר ריביות יותר טובות מצד הבנק.
ד.א 2 -- אם יש לכם זמן, משכנתא כדאי לקחת בדצמבר כי בדרכ בסוף שנה הריביות טובות יותר וזה משפיע ישירות על גובה ההחזר החודשי. מקווה שיש לכם יועץ טוב
ומוסיפה -- שאם מעבר לדירה משלכם לא מתאים מבחינת הוצאות וזה יחנוק אותך.נפשחת, אפשר בשנים הראשונות להשכיר והמשכנתא תכסה את עצמה. אולי סה יקל עליכם גם מול הבנק בקבלת המשכנתא אם זה באיזור ביקוש, כי השכרה זה הכנסה שמכסה את המשכנתא
לגבי התלושין אין טעם לייצר מצג של עוד הכנסות אם בפועל לא יהיה.
כרגע מצחיחים לחסוך כל חודש 4 אלף ואם ניקח משכנתא ההחזר יהיה יותר גבוה.
התוכנית היא להשכיר ולאחר כמה שנים למכור. ואז לקנות אחפה שבאמת רוצים לגור.
זה מתסכל נורא כי זה דרך מחיר למשתכן ויש לנו מיקום זכיה לא משהו לכן סיכוי גדול שישארו לנו דירות יקרות. וזה הזוי שדרך מחיר למשתכן זה כל כך יקר..
תודה על העיצות וההבנה😘
זה אומר שאתם כנראה חוסכים סכום מאוד משמעותי כל חודש לא? זה מאוד יפה עם משכורת אחת.. אם הבעיה היא רק שהבנק יאשר משכנתא גבוהה ואין לכם בעיה לעמוד בהחזר הגבוה יש אפשרות לקחת משכנתא עם ערב משלם (אולי אחד ההורים?).
בנוגע לדחיה לאחרי העשירי אם אתם לא גבוליים במסגרת האשראי אין לזה באמת משמעות אם זה יורד החודש או בחודש הבא אם זה משהו שנצרך אז זה לא ישתנה בחושש הבא. באמת לא קל ששני בני הזוג בהסתכלות כלכלית שונה. אולי תגדירו שעד סכום מסויים אתם יכולים לבצע רכישה (כמובן בשיקול דעת) בלי לעדכן את הצד השני?
אז חלק מהמשכנתא יכוסה מהשכירות וה4 אלף זה בנוסף. וממש לא בטוח שישארו רק הדירות היקרות לפעמים גם נשאר דירות קטנות של 3 חדרים.
כמה משכנתא חשבתם לקחת? שכירות+4 אלף לא יכסה את זה?
דירות קטנות וזולות. רק עוד כמה חודשים נדע.
בגדול בשביל היקרות יותר נצטרף 1.2 מליון..
בנתיים אמרתי לבעלי שיתעסק בתפילות.. קשה שזה לוקח זמן...
נשמע שיהיה לכם אפשרות לעמוד בהחזר שכירות של 5 (הגיוני לפי האזור?) פלוס עוד אלף-אלפיים שאתם מוסיפים עד שתמכרו.
בכל מקרה נשמע שאתם מחושבים ועושים הכל כמו שצריך. תנסו לשבת לשיחה ולדבר בנוגע ללחץ על הוצאות זה קשה לחיות בלחץ תמידי.
צריכים מחיר למשתכן? למה לא בשוק החופשי באזור ביקוש?
זה גם מגביל אתכם במכירה,צריך לעבור מס שנים עד שאפשר.
מאוד מאוד לצערי.
ושוב יכולת ההחזר שלנו לא גבוה כי בעלי מפרנס יחיד. לא מובן מאליו בכלל זה שהצלחנו לחסוך.
א. זו ממילא דירה שאתם מתכוונים למכור
ב. היא לא בהכרח באזור שיניב תשטאה גבוהה
ולכן עם הון עצמי כמו שלכם, את יכולה להרשות לעצמך לקנות במקום מבוקש עם תשואה לענ"ד
אולי כדאי לבדוק את זה ולא ללכת ישר על מחיר למשתכן כי נראה שיש ברירה.
בכל זאת מכירה וקנייה זה עוד עלויות
שאם לא נזכה באיזה סכום מהשמים לא נצליח להדבעק אותו וזה בדיוק הפער שמחיר למשתכן סוגר לנו.
באזור שזכינו הוא יניב לנו תשואה גדולה גם אם נמכור מיד ואם לא אז עוד יותר זה אזור מאוד טוב וגם חשוב לנו יקנות במקום שאם נצטרך נוכל לגור בו וחכן לא הולכים למקומות מרוחקים יותר.
בעיקרון יש משהו שהיה עדיף לנו לקנות בפריפריה אבל בעלי ממש לא מוכן לשמוע על זה וגם ישלנו יועץ נדלן תותח שאומר שהמהלך שלנו נכון בהתאם לעוד דברים שלא פירטתי בקיצור מתפללת ל-ה ומשחררת
ורואים את זה מכל הודעה שלך..
הדאגה לילדים תמיד,
האיזון הפנימי
החוכמת חיים
באמת לומדת ממך!!
בע"ה שיעבור התקופה הזאת,
תנסי לנתב כל צער לתפילה
וזה כשלעצמו כבר עוזר ומרגיע..
וזה באמת מלחיץ.. מבינה את בעלך
אני כזו גם
.
אבל מקווה שתתאזנו בקרוב..
וירגע, כי קשה לחיות במועקה כזו..
ואל תוותרי על החוג בשום פנים!!!
את חושבת על זה מהלחץ, זה לנפש שלך וה 120 שח האלה א ייסגרו לך את הפינה ם השמכנתא
ואת באמת מהממת קוראים אותך ממש בין השורות 3>
מיליון, וזה לא מאוד נדיר פה בארץ. זה מה שהיא צתכננת לקנות עכשיו במחיר למשתכן (אם הבנתי נכון? או שאתם משלימים ל1.2?)
ההחזר יכול לצאת מאוד גבוה עם הריביות עכשיו, ויש להם משכורת אחת
בקנייה במחיר למשתכן או בכלל, ערך הנכס עולה עם הזמן ויניב להם רוווח מלבד כיסוי השכירות
ואז בהמשך כשהיא תעבוד בעז"ה, הם יוכלו לעמוד ביחס החזר יותר גבוה וייתכן ויאשרו להם גם דירות יותר יקרות שהם יוכלו לעמוד בהן
אם אתם בכל מקרה לא מתכננים לגור בדירה שתקנו אז למה אתם נעולים על האזור?
בסכום הזה אתם יכולים לקנות דירות המלא מקומות בארץ...
900,000 הון עצמי
נשמע שיש לכם יכולת לקחת משכנתא של בערך 700,000 ולימוד בהחזרים
ביחד עם שכירות נגיד של 4,000 בחודש זה עוד משכנתא של 700,000
כלומר סהכ 2,300,000 שזה סכום שאפשרל גנות דירת בהמון אזורים בארץ
הבעיה שבמחיר למשתכן אין שכירות באופן מיידי, אז בשנים הראשונות לא תוכלו לעמוד בהחזר,
לכן אולי שווה לפתוח את הראש לאופציה לקנות דירה בנויה באזור אחר, להשכיר מיד
ועוד כמה שנים כשכן תוכלו לעמוד בהחזר למכור ולקנות איפה שאתם רוצים.
לא יודעת אם זה מתאים, רק מציעה לפתוח את הראש,אולי ללכת להתייעץ עם מישהו, לא דווקא עם יועץ משכנתא שמסתכל בעיקר על יכולת ההחזר, אלא עם יועץ כלכלי שמסתכל בראיה יותר כוללת ויכול להציע לכם כל מיני אופציות שלא חשבתם עליהם.
פשוט באמת יש לכם סכום יפה וחבל לחכות עם הקנייה...
כרגע מחיר למשתכן זה האופציה הטובה עבורנו.
א כי חשוב לנו באזור ספציפי.
ב יש פרמטרים שחשובים לנו בדירה ומיקרים
ג אנחנו דוקא לא לחוצים שיבנו את הפרויקט ואפילו נשמח שיקח הרבה זמן כי כרגע גרים בדירה ללא שכירות אז,אנחנו חוסכים עוד כסף וגם ככל שיקח יותר זמן יהיה לנו פחות זמן שיהיה לחוץ מבחינת ההחזרים. וגם נוכל למכור די מהר את הדירה במידה ויהיה קשה.
ד האזור שזכינו בו הוא עם ביקוש גבוה לשכירות ככה שיהיה לנו די קל להשכיר את הדירה.
פשוט מחכים שיגיע רגע החתימה כבר וההמתנה קשה
ואז לחסוך מהשכירות שתשכירו?
זה יוצר הכנסה נוספת, בלי שתצטרכי לצאת לעבוד. או אם תעבדי, זה יגדיל מאד את החיסכון.
וככה אפשר לקנות בלי משכנתא
❤-🐌
גם אני ובעלי ככה, אני מאוד מחושבת ומשתפת אותו בהוצאות ולפני המשכנתא הוא היה גוש של לחץץץץ וזה היה לי ממש לא נעם, גם הלחץ וגם ההערות פה ושם על הקניות.
אמרתי לו שלא נעים לי ואני שמה לב להכל כמוש היה עד עכשוי וכו וכו, בסוף זה עובר.
ולגבי המשכנתא, אני יודעת שזוגות של אברכים כמעט בלי הכנסות מקבלים משכנתא... ממש מוזר
בא לי קצת אוסף חיזוקים
תמיד ברגע לפני הפחד נזכר להופיע
תמיד כשאני חושבת על 'כמה עוד נשאר לי' זה מייאש אותי לגמרי. אבל אם אני מתמקדת בציר הנוכחי, ובין הצירים מתמקדת במנוחה - זה ממש אפשרי.
וטכנית - נשימות ממש ממש עוזרות לי.
מצרפת קישור לתגובה בה פירטתי על זה יותר -
דמיון מודרך
שהתינוק מתקדם לו לאט לאט ושהציר חשוב ומקדם ושמחה בכל התקדמות קטנה...
(בתובנה יותר גדולה- לא מחפשת תוצאות מחפשת התקדמויות... וממילא זה יביא לתוצאות נפלאות)
שבוע טוב אהובות.. אני מפה (משתפת מניק אנונימי)
החלפתי מקווה בהמלצה של חברה שיותר נעים שם
לפני כמה חודשים הלכתי לטבול אחרי אישה בחודש תשיעי, סגולה לפרי בטן
כשהגעתי ראשונה אמרתי לבלנית שאני טובלת אחרי החברה שבחודש תשיעי.. לא הייתה אף אחת במקווה ופתאום נוצר שיח קצר היא שאלה אותי כמה זמן אני נשואה ואמרתי שפחות משנה ומאיפה אני (פעם ראשונה שהגעתי למקווה הזה) עניתי לה ואז נפל לה האסימון אני הכלה של. היא מכירה את חמתי (המשפחה של בעלי מוכרים בעיר)🤦🏽♀️ ובירכה שבעיתו ובזמנו אני אזכה לפרי בטן שלא אהיה בלחץ אני צעירה.
היום הלכתי למקווה והיא הייתה שם (בלב אמרתי בבקשה שהיא לא תכנס איתי כי לא היה באלי היא יודעת שאני הכלה של..)
התארגנתי, צילצלתי יצאתי והיא הייתה שם נטלתי ידיים ובטעות התבלבלתי בברכה ואז בירכתי אשר ישר כי התפנתי לפני ואז ברכה של הטבילה ותוך כדי שאני נוטלת את הידיים היא אומרת את הכלה של * לא? אמרתי כן🙄 … התארגנתי בירכתי את הברכה של אחרי הטבילה ובאתי לצאת מהמקווה (לא הייתה אף אחד) ואז הבלנית אומרת לי היי סליחה אני מתקדמת אליה היא אומרת לי את צריכה להרפות לשחרר אני רואה שאת בלחץ. אני אומרת לה מה?
היא אומרת אני רואה שאת בלחץ את צריכה להרפות, הלחץ סוגר אותך ומונע ממך להיקלט תהיי משחוררת, תעשי הרפיה, תדברי עם השם בירכה אותי אמרתי תודה והלכתי!
איך שיצאתי מהמקווה התחלתי לבכות! מה בורא עולם מאיפה היא באה?! היא מכירה אותי בכלל שהיא מרשה לעצמה להגיד לי את זה? את לא מכירה אותי בכלל! כי את מכירה את חמתי את מרשה לעצמך להגיד לי את זה?
אני יודעת שאני צריכה להיות רגועה את לא צריכה להגיד לי את זה!
כשהגעתי לבית סיפרתי את זה לבעלי בדמעות הרגשתי נבוכה ולא בנוח ממה שהיה.
אח״כ שחשבתי על זה אמרתי טוב היא שליחה של השם השם אתה שלחת אותה אליי כדי להגיד לי את זה. אבל אני בסדר! אני עובדת על עצמי לשחרר.
אני שוקלת אם להמשיך ללכת למקווה הזה
הייתי חייבת לפרוק. תודה לכל מי שקראה🙏🏼❤️
לדעתי זה היה ממש לא במקום מצידה.
לא יודעת מה היה במקווה הראשון שאליו הלכת, אבל אני כנראה לא הייתי חוזרת למקווה הזה.
( ואגב אני באמת נוסעת למקווה רחוק מהבית, שנוח לי בו, למרות שיש לפחות שני מקוואות קרובים יותר)
אמאלה!
מבינה אותך ממש
את הכי בסדר בעולם!!!
קשה לי ממש שאומרים לשחרר ואז זה יגיע.
א. כי יש ככ הרבה נשים שהיו בלחץ ונקלטו, וכנל הפוך היו הכי רגועות בעולם ולקח להן זמן.
ב. כי זה פשוט הדבר האחרון שעוזר לשחרר! כי אז עסוקים כל הזמן במחשבה "אוף, למה אני לא משחררת מספיק, למה אני לא מצליחה.."
והדבר האחרון שאישה שמצפה צריכה להרגיש, בנוסף לכל הכאב והצער- זה אשמה.
וואי זה יכול ממש להקפיץ אותי פשוט כי גם אני במקום של מצפה וכלכך מבינה אותך ❤
אני אישית לא הייתי חוזרת למקווה שלא נוח לי בו, ולו רק בשביל שתהיה חוויה טובה ורגועה..
שולחת חיבוק על כל הרגשות שהרגשת
תזכרי שאת בסדר, את כל כך בסדר
את לא אשמה
זה שלה.
ואת טובה כמו שאת!
וכמובן מתפללת איתך לבשורה משמחת בקרוב מאוד מאוד בעזרת ה'!!!
שטוב שאת עובדת על עצמך להיות רגועה,
אבל באמת שאין קשר בין קליטה להריון ללהיות רגועה.
נשים נקלטות להריון כל הזמן וגם לא נקלטות וכולן נמצאות בכל מיני מצבים, לפעמים כעסים, לחץ, עצבים והן עדיין נקלטות.
הגמרא עצמה מעידה שיש דבר כזה - בני נכפין.
האם אישה שבעלה כפה עצמו עליה בכל מיני מצבים היא אישה רגועה? לא והיא עדיין נקלטה.
תורידי לעצמך את זה מהכתפיים.
כל כך אין קשר בין רגיעה והקלטות!
אני כל ההריונות שלי זה מתפילות ובכי ונקלטתי 3 חודשים אחרי אובדן הריון טראומטי... פתחתי ניק חדש בגללו ... לא חשבתי שכבר על ההתחלה הנושא יעלה... אבל אם עלה... מאחלת לך שתיקלטי בזכות הבכי והסליחה שסלחת ❤-🐌
דבר שני כולןןןןןןןןןןןןן מציעות את זה
תרפי תשחררי הגוץ מכווץ זה מפריע להריון.
טוב נשמה
כי את עשית מדיטציה בערב ממקווה כנראה
יאללללהההההההה
שהביזיון הזה יביא לך דברים טובים בעז"ה
חשוב שהיא תדע לא לומר דברים כאלה, לאף אחת.
אימלהה
כל כך לא נעים.
אישית לא הייתי הולכת לשם שוב.
או שהייתי הולכת אבל ממש עם ראש כזה שחוץ משלום אני לא מדברת איתה מילה.... באה עניינית ונעלמת לה.. וגם קצת מוכנה ריגשית להיות אטומה אם שוב תבוא לי בגישה של "הכלה של..."
לא חושבת שהיו בי כוחות לומר לה שזה פגע בי או לבקש שלא תדבר איתי על זה יותר.. אבל זו אני.. אם יש בך כוח אני חושבת שזה ממש חשוב שהיא תדע את זה.
יש אנשים כאלו מנותקים.....
וואי. כל כך לא נעים. חיבוק ענק.
ומאיפה בא לה לשאול אישה במקווה את לא הכלה של..כאילו הזוי ממש לא סיטואציה לדבר על הא ודא או בכלל להראות שמכירים אחת את השניה
אישית הייתי מחפשת מקווה שאף אחד לא מכיר אותי
ומאחלת לך אהובה בשורות משמחות וטובות 😘
בכללי האמירה שלה חצופה ופוגעת ונכנסת למקום בנפש שלא קשור אליה.
אבל להגיד את זה במקווה? ליד בור הטבילה? אמאלה זה כבר חוסר טאקט בלתי נסבל ממש!
תודה רבה על התגובות ❤️
מנסה ממש לשחרר את מה שהיה אתמול.. הסיטואציה הזו עלתה לי שוב הבוקר.. אני מזועזעת מאיך שהיא התנהגה ודיברה. הייתי עירומה עם חלוק שניה לפני הטבילה איך את מעיזה להגיד את לא כלה של… מה את מדברת איתי בכלל?! ועוד מעיזה להגיד לי לא להיות בלחץ לא הבנתי את הפתיחות שהיא הרגישה איתי בגלל שהיא מכירה את חמתי (חמתי רבנית מוכרת ובלנית בעבר). פורקת שוב על הבוקר!
מה שהכי ביאס אותי שהגעתי לבעלי(אחרי שחיכיתי לטבילה הזאת!) עם דמעות בעיניים אחרי המקווה (ניסיתי להירגע באוטו לפני שנכנסתי לבית אבל לא יכולתי הייתי חייבת לשתף אותו) איך בשיא חוצפתה היא מרשה לעצמה לדבר ככה לאישה שמצפה גם אם היא עדין לא שנה נשואה! מה אכפת לך! אני באמת לא מבינה היא לא חשבה שזה יכול לפגוע בי? ביום שאני הולכת להיות עם בעלי ככה אני אמורה להרגיש?! חוסר טאקט!!
ראיתי על בעלי הנסיך שהוא התבאס שהגעתי עם דמעות בעיניים ולא הצלחתי לעצור את הדמעות.. הוא לא התבאס עלי. הוא הכי הבין אותי ואמר שהיא לא הייתה בסדר ולא הייתה צריכה בכלל לדבר איתי ואפילו הציע שחמתי תדבר איתה כדי שלא תפנה אליי פעם הבאה אמרתי שלא אני לא רוצה.
למקווה הזה אני לא אחזור. מעצבן שבגלל הבלנית הזאת אני לא אחזור למקווה שהיה נקי ואסתטי אבל אחרי הסיטואציה הזאת המקווה הזה רק יפה אבל לא נעים.
תודה אהובות שאתן איתי❤️ וסליחה על החפירה על הבוקר
חייבת להגיד שזה די נדיר התנהגות כזאת..
בע"ה במקווה השני יהיה לך נעים וטוב!!
חיבוק גדול על החוויה!
בע"ה תצמחו ותגדלו מזה❤️❤️
להיות יותר רגישות...
אניחושבת שזה רעיון טוב אם יש לך כח וקשר טוב עם חמותך שחמותך תדבר איתה....
מניחה שהיא תתנצל ותבין את מה שעשתה... וזה בטח ינקה לך בלב...
אבל רק אם יש לך כח לזה וקשר טוב ממש עם חמותך אחרת לא כדאי זה רק יהיה לך יותר קשה..
אדבר איתה על הנושא הזה. כל המקווה הטבילה מאוד אינטימי לי
תודה❤️
אבל שתדעי, היא לא בסדר. זה ממש אסור לה.
ואם יש לך את האנרגיה, עדיף להגיש תלונה. בעדינות. להסביר לה את גבולות המצב.
לבלנית יש תפקיד אחד בלבד- לבדוק שהשערות שלך נכנסות לתוך המים והשטבילה כמו שצריך על פי ההלכה. וזהו, כל דבר מעבר לזה- לא שייך. והן חייבות להבין את זה.
את תעברי למקווה אחר.
יש נשים שזה יגרום להן לא לרצות לטבול יותר. ברור שזו לא הכוונה שלה. ברור שהיא לא חשבה שלמשפט אחד תהיה כזו השפעה. אבל ככה זה, אין מה לעשות, זה זמן ככ רגיש שנשים ככ חשופות ו פגיעות בו שפשוט אסור להן לחרוג מהתפקיד שלהם בכלל.
זה באמת יכול לגרום לנשים לא לרצות לטבול יותר.
ואני בתור ״כלה״ שעדיין לא שנה נשואה, לא כל כך מתחברת למצווה הזאת, לא אוהבת את העניין של ההתארגנות והבדיקות והמקווה.. וממש נפגעתי
וגם כשאמרתי לה ״מה?״ באמת לא הבנתי חשבתי שלא שמעתי טוב והיא עוד עונה לי כן את צריכה להיות רגועה וכו׳…
אני לא יודעת אם יש לי כוח ואנרגיה להתלונן עליה
התלונה אנונימית ובכתב, למועצה הדתית שתחתיה המקווה.
את יכולה לכתוב בקווים כלליים- "הבלנית שאלה אותי פרטים אישיים על אנשים אליהם אני קשורה, וגם ייעצה לי מה יעזור לי להיכנס להריון, כל זה כשאני במגבת לפני טבילה."
אני התלוננתי פעם אחת. בשביל נשים אחרות. אבל אצלי זה היה קצת יותר פשוט (הבלנית סגרה בערב שבת מוקדם מדי את המקווה, הגעתי ודפקתי והיה סגור.. הייתי עצבנית ומבואסת וחזרתי בלי לטבול. במוצש הגעתי שוב ושאלתי אותה למה המקווה נסגר מוקדם, אז היא אמרה שהיא עושה ככה כשרואה שלא מגיעות נשים. ואז זרקה לי משפט הזיה- לא נורא, זה טוב לבעל ללמוד להתאפק קצת🤦♀️🤦♀️🤦♀️)
את לא חייבת עכשיו כמובן. אבל לעתיד. אולי יהיה לך את האנרגיה, בשביל לחסוך מאחרות את החוויה הלא נעימה שעברת.
אני יודעת שיש מקרים כאלה, יש הרבה אנשים חסרי טאקט כמו ש @עדינה אבל בשטח רשמה לא לתת לזה לחדור אליי ולדון לכף זכות.
ובאמת עשיתי את זה באותו הרגע. אני שומעת הרבה את הרב אייל עמרמי ומאמינה באמת באמונה שלמה שהיא שליחה של השם! והשם שלח לי מסר דרכה! להיות רגועה😅 או משהו אחר בסגנון. זאת לא היא שאמרה. זה בורא עולם.
אנחנו תמיד נוטים להאשים/להתלונן, להגיד כי בגלל ה** זה קרה לי, בגלל ה** המשכורת לא נכנסה בזמן וכו׳..
זה השם, ככה השם רצה, וההמתנה הזאת היא רק לטובתנו. אני יודעת
ממש נוראי
אשכרה בגללה לא טבלת בזמן
בואי ננסה להסתכל מעבר, היא לא באה ברע, היא לא ניסתה לחטט, היא מבחינתה רצתה לעזור כביכול למישהי שהיא מכירה ורוצה לעשות לה טובה, משם זה בא.. אז נכון , היא ככל הנראה לא עברה תקופת המתנה, ואולי כן? והגישה שלה קצת פחות דיסקרטית ממה שאמורה להיות, ואולי השנים שהיא בלנית קצת טשטשו אצלה את הגבולות , אבל היא לא התכוונה לרעתך, היא פשוט חצתה גבולות שהיא לא היתה אמורה
מדברת איתך מניסיון , תלמדי לסנן את כל האנשים מסביב, לא לתת לזה לחדור אליך, וללמד זכות, לא כולנו עשויים אותו דבר, ורוב האנשים רוצים בטוב של אנשים אחרים ,גם אם תוך זה באים גם דברים ודיבורים לא לעניין
,גם עלי עברה תקופת המתנה ארוכה , כל דבר כזה או דומה קיבלתי כמסר משמים וככפרת עוונות ןהשתדלתי מאוד לדון לכף זכות ולקחת את הדברים בטוב למרות שלא תמיד זה קל
מאחלת לך הריון עוד החודש, תקין עגול ומשעמם שיסתיים בידיים מלאות ובריאות איתנה
יודעת שהיא לא אמרה את זה ממקום רע אלא לעזור כי אני הכלה של..
כמו שרשמתי בסוף השרשור שזה פשוט גרם לי לבכי והציף אותי וישר דיברתי עם השם ואמרתי שהיא שליחה של השם
אני מחדירה לי שהשם שם לה את המילים האלה בפה.
ממש מסר משמיים. תודה אהובה! אמן שנתבשר בבשורות טובות החודש🙏🏼
אז ב"ה טבלתי אחרי כמעט חודש מההפלה ... ועכשיו כמעט שבועיים אחרי שטבלתי מרגישה תופעות שהרגשתי בתחילתו של ההריון הקודם.. שזה זרמים בחזה. כאבים בחזה וכאבי בטן שבאים והולכים וגם צואה רכה(סליחה על הפירוט) כבר לפחות 4 ימים...
עשיתי בדיקה כל יום ועדיין יוצא שלילי.
רק מחר זה יהיה שבועיים בדיוק מהלילה מקווה. אז מבינה שאולי זה מוקדם מידי כדי להראות בשתן על הריון... אבל לא מבינה למה אני מרגישה ממש את התופעות של תחילת הריון ויוצא שלילי...
תודה לעונות
וגם קצת קשה לדעת מתי היה הביוץ שאחריו
אז קשה לחשבן באמת מתי האיחור שלך
מה שאת מרגישה יכול גם להיות ביוץ..
יש הרבה נשים שנקלטות מהר אחרי הפלה
אבל לקחת בחשבון שזה גם יכול לקחת כמה חודשים עד שהגוף מתאפס..
אצלי היתה הפלה בחודש כסליו
ונקלטתי שוב בחודש ניסן של אותה שנה
ואני בדכ נקלטת מאוד מהר כשאין בעיות..
הפיצי בן 3 חודשים חולה מיום חמישי שעבר
זה התחיל בנזלת ובכיונים
ביום שני היה פעם אחת חום 38
ואחכ המשיך לטונות של ליחה ושיעולים
מבחינה רפואית אני לא דואגת, סתם וירוס ארוך שנשאר ממנו כרגע רק שאריות של שיעול מעצבן
אני גם אמא לאסמטים אז יודעת לזהות אם צריך אינהלציה
אבל
הכמויות שהוא אוכל ממש ירדו
הוא לא מסיים את המנה שלו
וגם פותח פערים גדולים
ואין לו תאבון בכלל
רק אחרי שהוא פולט ליחה ומלא שיעול ועושה גרעפסים
אז לפעמים הוא מסכים לאכול אבל מעט
בגלל שאני שואבת אני רואה את הכמויות
ואני כל יום מכניסה לפחות 120 חלב למקפיא כי הוא לא אכל
וחלק גם זורקת שאריות בבקבוק
ואני יודעת בשכל שאין מה לדאוג אבל ברגש זה פשוט מכניס אותי לחרדה אני אפילו לא מבינה למה
פשוט מתהלכת בבית מכווצת וכל פעם שאני רואה את הבקבוקים ששאבתי עומדים דוממים והוא אוכל רבע מהם זה משגע אותי
תודה למי שקראה אני פשוט חייבת הרגעה
אפילו טיפות פניסטיל.
וחיבוק ❤️ פיצי חולה זה לא נעים
בסוף הם משלימים הכל בגדול אז טוב שיש לך שאוב וכל עוד הוא אוכל אפילו קצת ויש טיטולים מלאים תהיי רגועה
תקפיאי את החלב, הוא יעשה קפיצת גדילה בע"ה.
🐌
ב"ה הוא הרבה יותר טוב
אני חושבת רק היום חזר באמת לאכול יותר
הזוי זה היה ארוך 10 ימים ככה מתיש
תודה רבה!! @המקורית @כמו🐌תמס @פיצישלי @אוהבת את השבת
הריון שני, שבוע 19+4 ב"ה.
לאחרונה מרגישה המון התקשויות של הבטן מלוות בכאב.
בהריון הקודם היו לי מלא צירי בריקסטון היקס אבל מאיזור חודש שביעי והם לא היו כואבים ככה (לפי מה שזכור לי)
זה משהו רגיל שקורה? דורש בירור?
התור הבא שלי הוא רק עוד 3 שבועות
חשוב, כי אם יש קיצור צוואר זה מצריך השגחה ולפעמים גם טיפול
בהצלחה
הכוונה היא במיון?
או אצל רופאת הנשים? כי זה ממש סיוט התורים שם, הכל מלא
מקסימום יפנו אותך משם למיון
תרגישי טוב ובשורות טובות!
ולשתות הרבה,לפעמים בחורף לא שמים לב שמתייבשים.
לי אגב צירי בריקסטון הקדימו בהריונות הבאים.
תרגישי טוב!
אולי קצת אאוטינג😅
אבל מכירות מקום כזה באיזור אשקלון?
אבל לא אשקלון כי מפחדת
אני בכללית
במרכז בריאות האישה של כללית(במתחם הסיטי)
את יכולה להגיע לרופא מיון שם מ8:00
יש לך בכללית מוקד רפואה דחופה לנשים?
היה לי כזה בשבוע יותר מתקדם (33), אמרו לי שזה רק פעילות רחמית ולא צירים אבל מאוד חשוב לבדוק את אורך הצוואר.
תרגישי טוב!!
מה אומרות:
כשזה בעיטות קטנות וקצביות- מה זה??
(גיהוקים? אין מצב.. זה ממש מורגש חזק.. ברור וקצבי..)
כשכל הבטן זזה- אוקיי, הבנתי שהוא כולו זז..
(שבוע 33+4 ככה..)
יכולים להיות מורגשים ממש חזק
הסימן זה שזה חוזר על עצמו כל כמה שניות
יואב איזה כיף זהההה
למה למה למה
במקום "להנות"-
אנחנו תמיד שנות דגש על;
אוי כבד לי לקום
אוי אני הולכת כמו ברווזה
אוי למה אני לא כבר בתשיעי
אוי למה אני צריכה לשים לב לסוכר שלי
ואוי ולמה, למה אין לי אוכל מוכן במקרר כשאני רעבה.. ואין לי כח/ חשק לבשל...
😆
למה כשאת לא בהריון
את רוצה להיות בהריון
ולמה כשאת בהריון-
את רוצה להיות כבר אחריי????
תהני מהזמן!!!
(אומרת לעצמי, כן?)
😅
אני בעבודה תמידית על זה...
זה איכות חיים להנות מהרגע
להתמקד בהווה ולנצל אותו במקסימום
אבל את דוגמא לעבודה עצמית וצמיחה אישית
ממה שאני קוראת בשרשורים שלך,אלופה!
מעניין אם זה גיהוק
כי ממש מורגש עם היד בום בום שכזה..
וזה לא למטה אלא במרכז הבטן..
שלום בנות,אני צריכה לדחות ביוץ ביום יומיים.
קיבלתי מהרופאה אסטרופם.
היא אמרה לקחת למשך 5 ימים, 2 פעמים ביום, 2 מ"ג כל פעם.
זה נשמע לי הרבה, ובהתחשב בעובדה שאני לא הכי אוהבת כדורים, אשמח לדעת האם לדעתכן אפשר להוריד במינון ועדיין יהיה אפקטיבי?
ראיתי שיש בנות שלקחו למשך 3 ימים, או כאלה שלקחו רק פעם ביום. תודה רבה
אולי יש לך דרך להתקשר אליה לשאול?
או שיבואו בנות שמבינות יותר.. ממה שאני מכירה מעקב זקיקים ובדיקות דם זה הבירור הראשוני לפני תרופות.
בהצלחה רבה רבה!!!
אותו מינון וצורך שלך.
כן נתנה מעקב זקיקים. האמת לא הלכתי בגלל סיבה אחרת החודש אבל אני מזהה אצלי את הביוץ בתכלס ובאמת זה עבד ונדחה בשלושה ימים (אמור להידחות לפי מספר הימים שאת לוקחת).
לא יודעת עוד אם מחזור או הריון כי עוד בשלב ביניים.
אני קיבלתי אסטרופם פעמיים ביום, כל פעם שניים
החל מהיום השלישי של המחזור עד הרבה אחרי ההחזרה
זה היה במקביל למעקב זקיקים, אין לי מושג מה הייתה המטרה
כי כנראה הביוץ נדחה ככה עד אין סוף חחח
מעולם לא שאלתי מה המטרה
גלשתי כי נזכרתי שגם אני קיבלתי אסטרופם..
תכננתי קנייה גדולה לנסיכה שלי בשיין ואז הגיעו השמועות... הקנייה בוטלה והקטנה עם בגדים של אח שלה ועוד קצת וורודים במחירים המופקעים של הארץ
אז נכון זה מותרות ובה שיש לי מה להלביש לה בכלל
אבל רציתי שמלמלות יפות ואוויזרים חמודים
זה כזה הפרש גדול..? לא מזמינה לילדים משיין בדרכ
האמת שכן הייתי מזמינה אם צריך
לא חסרים אנטישמים. לפחות נהנה מהמחיר אם גמככה לא מפרנסים עסקים ישראלים.
לגיל הזה בקבוצות "אמהות לא אוגרות"
בטוחה שבע"ה אם תכתבי יציעו לך..
יש לך קישור לקבוצה כזו או לעזור לך להשיג?
לק"י
ולשאלתך, יש מבצעים בחנויות, יש באזרים לא יקרים.
בגיל הקטן יוצר קל למצוא.
בהתחלה החרמתי ולא הזמנתי סל שהיה וקניתי בארץ. אבל בסוף הגעתי למסקנה שיש לנו הרבה שונאים. לא היו חסרים גם פרסומים רעים על אתרים אחרים.
אז או שמחליטים לא לקנות מחו''ל או שאין עניין דווקא לא משיין. גדול עלי לא להזמין מחו''ל. אז הזמנתי משיין. היו שתיים. השניה הגיעה אחרי הרבה זמן. לא בטוחה כמה אבל יש מצב מעל חודש. והראשונה (לפני זו שהגיעה) עוד לא ובדיוק קבלתי הודעת עיכוב.
אז קחי בחשבון שאם זה בגדים שאת צריכה עכשיו פשוט אין טעם. לתחושתי וזו כן נקודה לרעתם ממש- הם לא מתאמצים מספיק בכלל. עובדי שמעלי אקספרס המצב יותר טוב (גם ארוך מהרגיל אבל).
אגב כרגע משלוח חינם רק מעל 400. כשאני הזמנתי היה מעל 160. אין משלוחים חינם בראשון כמו שהיה.
קיצר תכלס בגדים לילדה- לכי לחפש סיילים. לדעתי מחירים כבר ירדו. וירדו יותר משמעותי בחודש הבא (ושיין לא יגיע לך קודם). או ללכת לחנויות זולות מלכתחילה סטייל ביגוד. המלצה נוספת- חנויות יד 2. תקשיבי שקניתי השבוע שתי חצאיות מעלפות לבת שלי ב- 15 כל אחת. ובכללי בחודשים האחרונים ג'קט ג'ינס, שמלת שבת לי, יום חול לי, מעיל לילדה שנראה חדש ושווה ברמות, מכנס ג'ינס לקטן. קיצר ברור שזה מזל כי אין לך ערמת מידות והכל. אבל שווה ניסיון פעם פעמיים בעונה.
גם משלוח חינם מסכום גבוה וגם עיכוב במשלוח
בגדים לילדים דווקא לא הייתי מזמינה משם,
אבל הרבה פיצ'פקס כמו גומיות, סרטים, גרביים לשבת, ואפילו נעליים, דווקא כן. לזה ספציפית עוד לא מצאתי תחליף נוח...
ביוטיקייר ומקס סטוק ממש עונים אצלי על הצורך.. וזה ממש לא יקר. שיין יותר זול מהם?
בעלי קונה הרבה באינטרנט אבל נשמע לי מוזר להזמיןגומיות וסרטים
עלו בסביבות 8 ש"ח לשני זוגות.
גומיות וסרטים גם במחירים מצחיקים ממש
וכל הכיף שלי היה להזמין בנחת באינטרנט.
לצאת לסקארה זה נחמד מאוד אבל מגיעה לעיתים רחוקות וכמעט תמיד צריכה להזדרז, לא אותה חוויה בעיני
בשיין היה לי ממש כיף( והצד השלילי זה שזה גרם לי לבלות הרבה באפליקציה ולהזמין יותר ממה שאני צריכה),
אלי אקספרס בעיני שונה ולא כיף, קשה לי להסביר ( ובתכל'ס זה כנראה שינוי לטובה שאני לא מזמינה דברים מיותרים 🙈)
ויש מסחר ענק והם באמת זולים יותר מפה
אבל אם לא אז קונים בביוטיקר, רק שזה לא תמיד ממוקם באזור שנח להגיע אליו
וגם ככה הבגדים שלה דקים
ולא מתאימים ממש לחורף
יותר למעבר.
יש בודדים שהם באמת פוטר
ישלך שמלות בקווי, הוניגמן,זארה, קסטרו.
במחירים ממש זולים
היום ראיתי גם בדלתא חמודות ליום יום ב50 שח.
משום אתר בחו״ל, אף פעם.
יש הכל בארץ, יש הרבה פעמים מבצעים (סוף/ טרום/ באמצע עונה)
יש בגדים ומוצרים איכותיים באתרים בארץ שמחזיקים הרבה ומשתלמים הרבה יותר.
וגם זה עיקרון בשבילי לפרנס כמה שיותר את העסקים במדינה, אני מרגישה שזה גם עושה ברכה בכסף.
ועכשיו יותר מתמיד הרבה עסקים במצוקה, זה ודאי הזמן לרכוש פה ולא מחו״ל.
זאת שמביאה הזמנות זולות מאליקספרס ועוד, הודיעה שבגלל הח'ותים היא מפסיקה להגיע לישראל.
אז לא
מה עושים עם זה
מה לבדוק
ואחריו: ברזל
פחמימות וסוכר גם מעייפים..
היה לי גם... כנראה המוח רוצה לברוח מהמציאות. וגם לאכול כבד עוף, שווארמה נקבה, סלט חסה עם מיץ לימון ואגוזי מלך.
שיהיה לך מלא כוח💪
כל העוף שאמרת אנחנו לא אוכלים...
חסה אכלתי היום
איך בודקים ברזל ובי 12?
בהצלחה!
הלכתי לישון
זה כן עוזר אבל אני מרגישה שזה לא מספיק...
אני אבדוק מה איתי.
תודה!
סביבות כמה ימים ככה
אבל היום הייתי במצב שהייתי לא מרוכזת כמו שאני כן רגילה, וגם יצאתי מוקדם מהעבודה שזה חריג ממש.
אני אף פעם לא יוצאת לפני העובדות האחרות.
אני עברתי קורונה פעם אחת, (שידעתי.. היו פעמים שאולי חליתי ולא ידעתי) ולא היה לי שום תסמין שקשור לצינון, שיעול, טעם וריח.
חולשה לא מוסברת ועייפות מטורפת.
בלי שום תסמין נוסף.
(לא שיש משמעות היום לקורונה, אבל הלחיץ אותי שאני ככה אז בדקתי)
