פורום הריון ולידה (עמוד 677)

אין תינוקיה בכלל בביות מלא.. התינוק איתך כל הזמן

אפס הפרדה זה ביות מלא

יש שם מידע לפי בתי חולים

אם יש לך פייסבוק יש להם דף פעיל וקבוצה 

ילדתי לפני שנה בדיוק.

הייתי עם בעלי, לא היה אכפת לחברת החדר שלי, חצי מהזמן הייתי בחדר לבד.

התינוק היה איתי מרגע הלידה עד לרגע השחרור.

לא עשה אפצ'י בלעדיו

עברתי לביות מלא באמצע האשפוז

התינוק היה איתי כל הזמן, אבל הצוות היה דיי זמין לעזור ולשמור כשרציתי להתקלח , שירותים וכדו'.

השותפה שלי לחדר היתה עם בעלה (לא שאלו אותי, אבל דיי התחננתי לעבור למחלקה הזו, אז אולי הניחו שארצה בכל מקרה). זה היה קצת מציק, הם דיברו המון (גם אם השתדלו בקולות מהוסים), אבל סהכ חוויה טוסה.

בדיקות בילירובין וpku עשו בחדר בדיקות שבמחלקה בנוכחותי.

רק שעה אחת בבוקר הוא היה צריך להיות בתינוקיה לביקור רופאים. אמרו בעיקרון שבין 1-5 בלילה הוא צריך להיות בתינוקיה, בפועל הוא היה איתי וגם שאר התינוקות של הנשים בחדר.

בשערי צדק, במחלקה הרגילה, לא ביות מלא או חלקי... הבאסה זה שהחדר אוכל מחוץ למחלקה אז גם בזמן האוכל הוא היה בתינוקיה.

ביות מלא- אין תינוקיה

כל הבדיקות נעשות בחדר איתך חוץ מבדיקה אחת שהולכים לרופא יחד.

התינוק אפעם לא נשאר לבד איתם.

יש שתי נשים בחדר

מאשרים בדכ לבעל לישון אם זה לא מפריע לשניה . אפילו דאגו למזרן לבעלי

רגוע שם. ממש ממליצה

אפס הפרדה לפני 3 חודשים, כבר פעם רביעית

התינוק אתך כל הזמן

תמיד הייתי בלי בעלי וגם השותפה לחדר, אבל אני חושבת שאפשר שהבעל יישאר (יש רק כורסה לא נפתחת)

זה מה שאני עושה..קודם שואלת במשפחה המורחבת אם מישהו רוצה. אם אין מעוניינים,

מפרסמת בווצפ בקבוצות למסירה, או מעבירה לחנות יד 2.

זה מה שעשיתי עד עכשיו באמת, שמרתי נעל אחת מכל מידה וסנדל מכל מידה, אבל כבר אין יותר מקום.. כל שנה מתווספות עוד נעליים...

כן התחלתי לקנות נעליים בפחות כסף ככה שפחות כואב הלב.

נראה אחפש אולי יש פה בשכונה מקום למסור אליו נעליים

במקום לקנות חדש.

אבל יש לנו מחסן... (אבל הוא בכזה בלגן, שלפעמים אנחנו בכלל לא מוצאים את הנעליים שנשמרו )

נשמע לי שדווקא יש היגיון ברעיון שלך, של קניית נעליים זולות שיחזיקו רק עונה אחת, ואז לא צריך לשמור...

לכל אחד מבנה רגל שונה, ולכן לא נכון להעביר נעליים.

יודעת על עצמי כמה חשוב נעליים נוחות וטובות, ולא רוצה לגרום לילדים בעיות.

מה שכן, משתדלת לא לקנות נעליים במחיר מלא. קונה של תוצרות טובות, אבל מנסה להשיג עודפים / קונה לא ממש בתחילת עונה, אלא כשמתחילים מעט מבצעים/ לפעמים קונה בסוף עונה לשנה הבאה.

אבל אין לי עוד ילדים חוץ ממנו.

אם היו, כנראה שהייתי שומרת רק מה שמצב ממש טוב.

או מפרסהמת באמהות לא אוגרות בעיר (קבוצת מסירה בווטס אפ)

אם אף אחד לא בא לקחת מעבירה לביגודית ויצ"ו

בדיוק אתמול העברתי כמה זוגות לויצ"ו.

אם קרה התרחיש הנדיר שנעל נשארת במצב טוב אחרי שילד שלי הלך איתה עונה.

אבל רוב הנעליים של הילדים שלי (וגם שלי) הן ממילא יד שניה. אז פשוט מגלגלת הלאה.

אני כמובן משתדלת למסור למי שצריך, אבל אם אין- אז בימבה זה אחלה פתרון.

בימבות גדולות כאלה, שהילדים צריכים לשפשף טוב טוב את צידי הנעליים כדי לבלום אותן בירידות.

חודש עם בימבה כזאת ואז כבר הנעליים יהיו במצב רחוק מאוד מטוב, ולא יהיו נקיפות מצפון אם תזרקי לפח...

אני לא מרשה לילדים שלי לנסוע בבימבות בירידות בחוץ -

לא בגלל הנעליים, אלא בגלל הרעש האיום שזה עושה...

ובשבתות זה לונה פארק אחד גדול ברחובות...

וזה אכן רעש. 

לא ברמה של מיגרנה

אבל כן לקחתי תרופה לכאבי ראש

אם כן,

אני הייתי מדווחת לאחות במחלקה

במיוחד אם את לקראת שאיבה או החזרה.

לי בזמנו אמרו להפסיק ליטול את האסטרופם ועברתי לסבב ע''ב טבעי 

מכירה מקרוב...

הייתי שבוע בבית אחרי גרידה

כשחזרתי לעבודה מישהו שאל

איך היית החופשה בחול🤦

חיבוק..

ואני מבקשת סליחה בשמה,

כי כ"כ מתאים לי לעשות משהו דומה למישי...

אז סליחה!

ושוב חיבוק

כי זה כ"כ קשה לשמוע דברים כאלה בסיטואציה מורכבת...

עברתי אמירות עם הרבה יותר חוסר טקט. פשוט כל העניין הזה ממש רגיש אצלי עכשיו וזה נורא הציף אותי

תודה❤️

תקנון רבנית פורים המעודכן🥳🥳🥳 - הריון ולידה

איכשהו יש משהו ברוגע במיטה כשנקיים לפני השינה שמוציא ממנו דיבור הרבה יותר ארוך ומקיף מאשר שאני שואלת אותו סתם ככה כשמוציאה אותו מהגן מה היה היום ומה עשיתם.

פעם בשבוע משתדלת להוציא אותו יותר מוקדם, בדכ בשלוש וחצי במקום ארבע וחצי והולכים לעיר או לשוק או דברים בסגנון.

זהו, נראה לי זה מספיק

כשיש לי כוח לזה ;)

בדרכ כן קורה כמה פעמים בשבוע אבל לא כל יום.

גיל 3 אפשר לעשות זמן אישי?

מגיל שנתיים וחצי בערך אנחנו עושים את זה.

ולכל ילד יש יום קבוע לזמן אישי עם אמא ויום קבוע לזמן אישי עם אבא.

מה עושים בזמן הזה? מה שהילד בוחר. זו יכולה להיות יצירה (עם אמא) או להקפיץ גבוה באוויר (עם אבא) או לכתוב ביחד סיפור (עם אמא) או לבנות מעגל חשמלי (עם אבא). בעיקרון לא יותר מחמש דקות, אבל לפעמים גולשים מעבר. וזו הזדמנות גם לשוחח על מה שרוצים, אם נפתח משהו.

אבל לאחרונה התחלתי להנהיג שבכל יום ילד שמאורגן לשינה יכול לבוא לשבת לידי ולשתף בקצרה על היום שעבר. אם יש זמן - אז ממשיכים לזמן אישי מורחב, ואפשר לשחק ביחד או לעשות משהו כזה, אבל זה כבר לא קבוע.

יש משהו בסוף היום שמתאים לדבר כזה, כדי לסגור יפה את היום (גם אם היה מעצבן במהלכו) וכדי שהילד ילך לישון מתוך תחושה ששמו לב אליו. (לא תמיד זה עובד, מודה. לפעמים זה יוצר רק מריבות - "נו, תיכנס לאמבטיה כבר ותוכל לעשות זמן אישי ארוך!" ושעתיים אחר כך - "אמא, הבטחת לי זמן אישי ארוך! אז מה אם רק עכשיו התקלחתי וכבר מזמן אני אמור ללכת לישון!" או שבמקום ללכת לישון בתחושה טובה קורה הפוך - "את תמיד עושה רק איתו זמן אישי ארוך, למה לא איתי??" אבל אני משתדלת בכל זאת לראות את הפלוסים שברעיון של זמן אישי...)

חוץ מזה משתדלת פעמיים בשנה להשאיר בבית בכל פעם ילד אחר (בדרך כלל סביב תורים שיש להם...) ואז יוצאים ליום כיף ביחד - בדרך כלל קניית דברים כאוות נםשו של הילד עד סכום מסוים. אבל זו באמת הזדמנות גם לדבר באריכות על דברים שמציקים לילד באותה תקופה... (לפעמים גם קונה להם םיצה או משהו ויושבים לאכול, ואז באמת יש זמן לדבר...)

אתם הולכים לחדר סגור או סתם יושבים ליד השולחן/מיטה/ספה?

האם האחים האחרים יודעים שעכשיו זה זמן אישי של אח אחר והם לא מפריעים?

מה עושים עם הקטנים?

תודה ושבוע טוב לכולם 

משתדלת כשאני מביאה לילדים לאכול להביא לכל אחד בצורה אישית עם אמירה אישית כמו- התגעגעתי אליך / חשבתי על איך היה לך המסיבה וכו'

ופעם בשבוע לתת לכל אחד זמן אישי

שיחה אני פותחת לפעמים עם קלפי תמונות, או בחוויה אישית שלי.

אבל אם הגדול שלך גן חובה אני ראיתי שרק בשנה הזו בערך מתחילים לפתח יכולת לשיחת עומק.

זה יכול להיות טיול לטבע/

לצאת לקנות בגדים/

לאכול משהו/

יש לי נסיעות ארוכות ואני משתדלת לקחת כל פעם ילד אחר איתי.

כשמלמדת ילד/ה לנגן אז יש לנו זמן בונדינג לבד.

זה יכול להיות כל תירוץ לאחד על אחד.

ככל שמתרגלים לזה השיחות זורמות בצורה אורגנית, 

חלק זה סתם וזה גם בסדר וחלק עמוקות יותר.

אני מלמדת גיטרה אז 6 זה צעיר מדי לדעתי לילד רגיל כשהגודל של הילד מתאים ליוקליילי.

לא ממליצה ללמד2 ילדים ביחד.

אם הם רוצים ללמוד לנגן כדאי להשתמש ברצון הזה ולתת להם שיעורים במתנ"ס על כלי אחר ולאפשר להם להמשיך ללמוד כל עוד מתמידים, ז"א אני משלמת על שיעור בתנאי שאתה מתחייב להתאמן כל יום 20דק' (לדוגמא).

יש ילדים שמלמדת לפי הכיף והחשק ויש שאוהבים מסגרת וחוקים אז חלק מהלו"ז היומי זה להתאמן.

5 זה גיל טוב לפסנתר אם הילד מביע עניין,

מיתרים זה יותר קשה.  

אצלנו מתחפשים בשישי, גם בגנים וגם בבית ספר, רביעי רגיל וחמישי לא יודעת האמת.

זה משרד החינוך? אם כן, לא חושבת שזה חוקי.

מתבאסת איתך..

מחזירים את זה ביום שישי ובערב פסח.

לי בתור מחנכת זה דפוק מאד כי היום חופשי שלי רביעי ואני חייבת כמובן לבוא למסיבה ברביעי.

אבל אצלנו הודיעו עד 1.

אצלנו כמו ש @טריה כתבה, מתחפשים בשישי, רביעי וחמישי נראה לי שרגיל.

חופש בראשון שני

ואז מסיימים ב12 (הגנים ברגיל מסיימים ברבע לאחת. וביום שיש צהרון, אז הוא מתחיל ב12 ונגמר בשלוש).

האמת הכי נוח שהמסיבה בשישי, שזה יום קצר.

(בבית הספר שאני עובדת בו המסיבה ברביעי, אבל גומרים כרגיל כי זה חנ"מ. אבל זה באמת יום הפוך שנמרח עד תומו).

לק"י

וגם לפני כן, בתענית אסתר היה חופש רק כשזה יצא בערב פורים. כשזה הוקדם לא היה חופש.

אני מכירה שתענית אסתר רגיל בכל המוסדות

מתחפשים בשישי ואיפה שאין בי"ס בשישי מתחפשים ברביעי אבל אמור להיות צהרון וגם בשושן פורים יש צהרון... 

לק"י

אני באמת לקחתי חופש בפעמים שהייתי אמורה לעבוד בצום.

גם אצלנו שני ילדים בחינוך עצמאי מתחפשים ברביעי וחופש בשישי. אבל זה כי התחילו מוקדם את השנה אז הם מחזירים ימי חופש.

אותי זה מבאס בעיקר כי אני אוהבת שהתחפושות במסגרות של הילדים באותו יום של התחפושות במקומות שאני עובדת😅 כי זה יום יותר רגוע ואני יכולה לפזר אותם בנחת..

במסגרות של משה"ח מתחפשים בשישי. לומדים בחמישי (אולי מסיימים מוקדם) וחופש רק בראשון ושני

לק"י

בשישי.

כי ברביעי אני מתחילה בשמונה, ובשישי בחופש. כך שאוכל להתארגן איתם בנחת וגם להיות איתם בגן בבוקר (ההורים אצלינו מוזמנים להשאר עד תשע).

מתחפשים ברביעי אבל לומדים יום רגיל עד 13:30 וצהרון רגיל

הדבר הלא הגיוני זה למה בשישי חופש?

ראשון-שני זה ברור זה החג כביכול(השנה דחוי)

פורים זה לא יום שמזיזים למתי שרוצים, זה תמיד בי"ד וט"ו. השנה הם יוצאים בראשון שני אז התענית הוקדמה משבת ליום חמישי.

סתם ... מאמינה שהם חושבים שלצוות הירושלמי יהיה קשה להתאפס אחרי פורים ולהתחיל בזמן.

אבל זה לא נורמלי בעקרון

אבל זה באמת מוזר שכל אחד מחליט מה שבא לו.

סבא שלי סיפר לי פעם שהם היו מתחילים בעשר יום אחרי כיפור.

החזירו בחנוכה יום אחד, בערב פורים ובערב פסח נראה לי.

איך חוסמת את מי ששלח?

בשיא החוצפה צרפו אותי לאיזושהי קבוצה של כריית מניות.

אז מה בעצם אני יכולה לעשות, רק לצאת מהקבוצה או שיש עוד משהו לעשות כדי שלא יצרפו אותי שוב.

לקבוצות אלא רק לשלוח לך קישור הזמנה לקבוצה.

או לפחות אי אפשר מי שהוא לא איש קשר שלך

זה אומר שתשלח הודעה למנהל הקבוצה.

אז מה, לצאת ? ואז להגדיר שרק אנשי קשר יכולים לצרף אותי לקבוצות? 

פשוט לצאת

אל יכולה גם לדווח על המנהל

לשנות הגדרות ככה שלא יוכלו לצרף אותך

ופשוט להמשיך הלאה בחיים 

מחפשת משהו מעניין לעשות בנוסף לעשייה השוטפת של טיפול בתינוקת, ניקיון וסדר וכל ענייני הבית היומיומיים...

משהו שיכולה לעשות מהבית, קשה לי להתנייד איתה ברכב/תחבצ

לגבי החל"ד אני מתכננת לעשות קורס שמעניין אותי דרך קמפוס IL

באופן כללי יש להם תכנים מעולים והמון סוגים של קורסים

והכל חינמי!

יש גם ילדים שלא לוקחים בסוף מוצץ 🤷🏽‍♀️

אולי זה בגלל שהיא יונקת טוב, זה מציצה שונה 

הבן שלי לא רצה לקחת בהתחלה, אבל הרגל י אותו לזה בגיל חודשיים שלוש בערך. ינק חלקית.

את הבת שלי לא הצלחתי, היא מעדיפה את האצבע מאז ועד היום

האחרונה לא התרגלה למוצץ

והחלטתי להתעקש כי ידעתי כמה זה עוזר בהמשך...

קודם כל השתמשתי במוצץ הכי קטן של מאם שהוא הכי דומה לפטמה אנושית.

ופשוט שמתי ליד המיטה צלוחית קטנה עם מיץ ענבים,וכל פעם טבלתי את המוצץ ונתתי לה.

אחרי שבוע וחצי בערך היא התרגלה והתחילה לקחת גם בלי.

עד היום היא מתה על מתוק🙊 אולי זה קשור ...

הורים אדישים וואיייייייייי זה מחרפן

יש לי גיסה כזו, אדישה, הלב שלי דופק בלחץ כל רגע, אני כל שניה קופצת ממקומי להצלת חיים של ילד אחר, והיא בשלה,

וואלה מתישהוא עלה לי, אם זה מפריע לי אני מעירה או מבקשת להתרחק.

והתרגלתי כבר למכות שלהם, לא קופצת מהתזוזת שלהם

אבל הכי מעצבןןן

זה שגיסתי הילדים שלה בכיינים אשש הם לא במסגרת ולא מדברים וגם לא רגילים לבני אדם אז כל פעם שהילדים שלי מתקרבים אליהם לדבר איתם הם מתחילים לצרוח ולבכות סבתאא ואייי

ואז מעירים לילדים שלי שזה מעלה לי כל עצב ועצב בגוף חחח

בכל אופן פשוט הערתי וכמו שאמרתי סיטואציה ישנה כי זה כבר לא קורה המפגשים האלה

וגם למה?

רותם כל אם הוא מרוויח טוב- סביר חהניח שלא יקבל יותר ממה שמקבל ממקום העבודה

וזה ממש לא הזמן להיות יותר צדיק מהאפיפיור

(ד א. הוא יודע שמגיע לו גם תשלום במילואים על ימי שישי שבת?)

גם לדעתי

אין שום סיבה

(וסליחה על הניצלו"ש...)

רעים באמת.

מהעלמת עין שלהם לגבי הטרדות של ילדים במנזרים ועד להתעלמות טוטאלית מפגיעה ביהודים בשואה ואי התערבותם בנושא החזרת ילדים יהודים שהושארו במנזרים באופן זמני לצורך הצלת חייהם.

אלו ילדים שחלקם התבוללו ואף אינם יודעים שהם יהודים עד היום.

כמובן, אין לי טענה כלפי מי שהשתמשה בביטוי, מדובר בביטוי שכיח. רק רציתי לחזק ולהסביר. 

התגמול על כל יום מילואים הוא 300 שקל

אם הוא עושה את כל הימים בחודש כולל שישי ושבת זה יוצא 9000

ולגבי שישי שבת הוא כן חוזר שבתות הביתה אבל נראה לי שעדיין מקבל כי ממה שהבנתי סופרים 5 ימים בשבוע ומעלה כאילו עשו 7 ימים

חייל מילואים מגויס 7 ימים בשבוע, גם אם חוזר לחופש בבית.

יש 2 אפשרויות תשלום במילואים.

1. ממשיכים לקבל מהמעסיק משכורת רגילה

והמעסיק מקבל החזר מביטוח לאומי

2. העובד מקבל ישירות מביטוח לאומי

ברוב המקרים- במיוחד באופציה הראשונה

העובד מקבל משכורת רגילה על 5 ימים והמעסיקים לא יודעים שיש לשלם בעצם על 7 ימים וכמובן יקבלו החזר מביטוח לאומי

וחבל

זה כסף שמגיע לכם

מקבלים תגמול מילואים על 7 ימים בשבוע, אבל בסוף זה יוצא אותו גובה של המשכורת למרות שבעבודה עובדים פחות ימים.

החישוב של התגמול זה ברוטו של שלושה חודשים אחרונים חלקי תשעים ימים שווה שווי יום מילואים, ואת שווי יום המילואים מכפילים במספר ימי השירות.

כלומר לא מחלקים את המשכורת במספר ימי העבודה  שעבדת ואז רואים מה שווי יום העבודה, אלא מחלקים בשלושים הימים שבחודש.

זה יוצא שאם נניח אדם מרוויח בחמישה ימים עבודה בשבוע 12000 שח ברוטו בחודש, זה יהיה גובה תגמול המילואים שלו על חודש שלם שהוא לא היה בבית!! למרות שבצבא הוא היה 24/7 ובעבודה לא. ההגיון של החוק אומר שביטוח לאומי לא בא לשלם על זה שאתה עושה מילואים, אלא לוודא שאתה לא מפסיד את הכסף שהיית עושה באזרחות.

הסיבה שבכל זאת במילואים כביכול מרוויחים יותר-

1. יש בונוס של משרד הבטחון בסך 133 שח ליום מילואים מעל מספר ימי מילואים בשנה

2. יש מענקים בחרבות ברזל של כלכלת בית וכו'

3. בתום תקופת המילואים יש תשלום מטעם ביטוח לאומי של 40%. כלומר לוקחים את כל תקופת השירות, נניח 65, מחלקים ב7 ומשלמים את ה40% על היתרה. בזמני שגרה שהמילואים קצרים זה יותר משמעותי, במילואים ארוכים זה לא מורגש (זה תשלום של מקסימום יומיים נוספים...) ולכן סעיף 1 מפצה על זה

יצא לי חופר ממש, מקווה לפחות שזה יצא מובן 

אל תרגישו לא נוח

המילואים זאת הקרבה בשביל ביטחון כל תושבי המדינה

יש לכם זכויות וזה לא הזמן לוותר עליהם

התגמול מילואים מחושב לפי שכר של שלושת החודשים שקדמו ליציאה למילואים ולא לפי סטטוס עכשווי.

אם הוא יצא ב10.23 למילואים, יחושב לו לפי תלושי שכר של 7-9.23, ולכן גם יתפטר עכשיו יקבל את אותו גובה התגמול.

ההבדל היחיד יהיה שהוא יקבל את התגמול ישירות מביטוח לאומי ולא דרך המעסיק 

מה עם הפרשות לפנסיה וגמל במידה והמעסיק מפריש?

את זה הוא כן מפסיד לכאורה. לא?

ויש לך "חוב" במשכורת הראשונה בגלל הפרשות לפנסיה וכו'

החוק אומר שהמעסיק חייב להמשיך להפריש כרגיל, גם את חלקו וגם את החלק של העובד. המעסיק מפריש כל חודש כרגיל ומותר למעביד על פי חוק אחר כך כשהמבוטח חוזר לעבוד לחייב אותו על כל החלק של העובד בהפרשות הפנסיוניות.

בכל מקרה כביכול המעביד מפסיד מזה שהעובד במילואים- המעביד משלם את חלק המעביד בפנסיה למרות שהעובד לא עבד בפועל 

זה ממש קריטי לנו לדעת 😬

יש איזה סעיף ספציפי שהוא יוכל להצביע עליו אם משהו בתגמולים ישתנה? 

החוק תמיד אומר חישוב של שלושה חודשים שקדמו לתחילת השירות.

אם נניח היה במילואים, חזר לעבודה, התפטר וגויס שוב למילואים תוך 60 ימים מיום הפסקת העבודה- עדיין יחושב לו לפי שכר העבודה ולא לפי מינימום תגמול ללא עובד

בעקרון הכל מפורט באתר של הביטוח לאומי, אם את צריכה עזרה יותר ספציפית את יכולה לבוא לפרטי ואנסה לעזור 

תודה רבה לך 🙏

מחזק את המחשבה שלנו שיהיה יותר הוגן כלפי המעסיק להתפטר ובמיוחד שאנחנו לא נפגע מזה. 

ואז חזרו לשרת

יהיה קשה מאוד למצוא עבודה חדשה בידיעה שהמילואים מעבר לפינה

ואתם עלולים לצאת מופסדים

(מה גם שבחישוב בסבב השני ייקחו גם החודשיים האלו...

אני חוזרת ואומרת-זה לא הזמן להיות over צדיקים)

והבוס שלו לא כל כך מפסיד...

הוא מקבל על זה פיצויים

מה הכוונה שהבוס שלו מקבל פיצויים? את התשלום ברוטו אני יודעת שביטוח לאומי משלים אבל עדיין יש עלויות מעסיק וזה לא מעט כסף. גם את זה הם מקבלים מביטוח לאומי? אם כן אולי באמת הוא ישאר בעבודה. המחשבה להתפטר היא בעיקר כדי לחסוך למעסיק את העלויות ה"נסתרות" האלה שיכולות להיות לו משמעותיות

זה החוק ותפקידו להגן עליו.

אם היית בהריון ומנצלת שמירת הריון, היית אומרת עדיף שאתפטר כדי שלא אפגע במעסיק שלי?

ודאי שלא. תפקיד החוק להגן עלייך, מתוך ידיעה שהדבר פוגע במעסיק.

אם המעסיק שלו לא יכול להתמודד עם פיצויים שהוא צריך לשלם לעובד שלו, שלא יפתח עסק. 

איזו דאגה ואכפתיות. זה מחמם את הלב. בלי ציניות אני ממש רצינית.

כיף לראות שאני שואלת את השאלה הכי טכנית בעולם ומתייחסים בתשובה גם לפנים נוספות שיכולות להיות רלוונטיות..

ולגופו של ענין - המחשבה להתפטר לא נובעת מהעובדה שהוא במילואים הרבה זמן אלא כי הוא מסיבות שונות מבין שהוא לא רוצה להמשיך שם, ובמצב כזה הוא לא רוצה לדפוק אותם.. כאילו גם אם הוא יגיד להם מחר שהוא לא חוזר אחרי אסור להם לפטר אותו וזה לא ככ הוגן שישלמו עליו עלויות ככ גבוהות והוא בכלל לא מתכנן לחזור (רק לתקופה קצרה כדי לחפוף את מי שיבוא אליהם אבל לא כעובד רגיל)

פשוט אנחנו רוצים לדעת שאם הוא מתפטר כדי להיות הוגן עם העבודה אז זה לא יפגע בנו כלכלית. בכל זאת עניי ביתך קודמים...

(כן מניחה שהוא יאבד כל מיני זכויות כמו דמי אבטלה וכאלה אם יסיים את המילואים ועדיין לא ימצא עבודה אבל הוא עדיין לא ירצה לחזור לשם אז זה בכל מקרה לא רלוונטי)

מתייגת אתכן גם כדי לענות וגם להגיד תודה שאכפת לכן ❤❤

@מקרמה 

@המקורית 

@אמא לאוצר❤ 

@ממשיכה לחלום 

@דיאט ספרייט 

נשמע שחבל להתפטר עכשיו

אין מה לעשות

כולם מפסידים מזה שיש מלחמה....

🩷

אלופים אתם.

גם בעלי לא בטוח מתכננן להמשיך בעבודה שלו אחרי המלחמה (לא יודע עדיין) ולרגע לא חשבנו על להתפטר בזמן המילואים..

תשמרו על הזכויות שלכם, אתם מקריבים מספיק🙏

הוא לא יאבד את הזכות לאבטלה, שירות מילואים נחשב לעניין צבירת תקופת אכשרה ולחישוב גובה הגמלה.

בקיצור זה לא יפגע גם בזכאות לאבטלה

אצלנו אחד העובדים הודיע על התפטרות לפני המלחמה וגויס, היה אמור לסיים העסקה ב31.10 וביקש מהמעסיק שההתפטרות תכנס לתוקף כשיסיים את המילואים,והסכימו

אפשר לדבר בכנות ולהגיד כדי שימצאו מחליף ולשאול אם צריך להגיש התפטרות עכשיו ולתת למעסיק לבחור. אולי הוא כן יאפשר

זה פורום דתי, אז לא כותבים כאן בשבת...

לשאלתך- זה לא אומר כלום. בדיקת ביוץ לא מזהה הריון, והבדיקת הריון הראתה לך רק אחרי שעבר הזמן.

ממליצה לך לעשות בדיקה מחר על הבוקר, וככה תקבלי תשובה מדוייקת יותר, או לחלופין לעשות בדיקת דם.

בשורות טובות ובהצלחה 🙏🙏

לא הייתי רצה להיבדק, לא יעשו שום דבר חוץ מאולטרסאונד.

תשתדלי לנוח.

לי היה דימום ממש, נשפך ממני דם בתחילת הריון וב"ה הוא תינוק מהמם.

יפה שאצלך היה ככה אבל יש ויש

אפשר גם לתת תמיכה. ולהציל

ולדעת מה הסיבה

צריך להבדק

לא דחוף הלילה

אבל מחר 

אצלי סימנים כאלה העידו על דברים לא טובים.

יש כאלה שלא העיד על כלום.

ויש כאלה שהעיד שיש נגיד המטומה או בעיה אחרת.

חשוב להיבדק להבין מה קורה ואם יש צורך לקבל תמיכה.

בהצלחה יקרה

ממליצה לך בכל אופן להתייעץ עם רופא כי יש לו גישה גם להסטוריה שלך בריאות כללית וכו.

איזו קופה את? אם את מרגישה שמשהו חריג את תמיד יכולה להתקשר למוקד הטלפוני בחלק מהקופות יש אחיות שמוסמכות לתת הנחיות ולא שולחות למיון על כל דבר

ואז ממש מתאזן ונהיה כבר נחמד ונוח

בדייק כמה שהתינוקי צריך.

אני מאוד בעד הנקה

אבל גם בעד שפיות של האמא.

את לא אמורה לשמש מוצץ אלא הנקה היא אמצעי הזנה שיש לו כמובן הרבה מאפיינים רגשיים, ויכולת הרגעה.

כמו כל דבר זה עניין של הרגל ואפשר להרגיל גם תינוק קטן מאוד להנקות יותר מרווחות.

אלא אם כן סבבה לך ככה מה שלא נשמע...

מהניסיון שלי עם 3 תינוקות שינקו,  אחרי הנקה טובה + הוצאת אויר ביניהם, כדאי לחכות לפחות שעתיים וחצי עד שאת מציעה שוב הנקה. (כמובן בתנאי שאת יודעת שאכל טוב)

הרבה פעמים בוכים מכל מיני סיבות אחרות, ואז הנקה מרגיעה וחושבים בטעות שהיה רעב.

זה א. מרגיל להנקה בלתי פוסקת. ב. גורם הרבה פעמים לכאבי בטן בגלל הנקת יתר. ג. בגלל שלא באמת רעב אז יונק קצת ומפסיק, נרדם ואז הכל נהיה ארוחה אחת ארוכה...

אצלי,כשהבנתי את זה, עד שעתיים וחצי הרגעתי בדרכים אחרות כמו ידיים, מוצץ, מנשא ואז כשהנקתי,  אכלו טוב, הנקה יסודית ויעילה ולא מתפרשת על כל היום...

אני יודעת שיש הרבה דעות שונות לגבי הנקה, ושצריך להניק לפי דרישה בכל רגע נתון...

בעיניי זה מאוד מקשה וגורם הרבה פעמים לתסכול כמו שאת מתארת.

קחי מה שטוב לך...

בהצלחה! 

אבל בהנקה אני לא חושבת שהיא יכולה להאכיל בלי סוף. לוקח זמן לגוף לייצר חלב.

אבל בהחלט לא טוב להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן וגזים. זכור לי לפחות שעתיים וחצי בין האכלות

באמת מתעוררים רק כדי לאכול

מגיל חודשיים הם יותר עירניים עד כמה שזכור לי

הוא גם מתרגל למה שמרגילים אותו. מספיק 3 חזרות ובשבילו זה הופך להרגל.

בכל אופן, הייתי ממליצה לתת לו מוצץ שלפחות יעזוב אותך קצת 

וקנינו את כל סוגי המוצצים זורק את כולם

שוקלת להפסיק אי אפשר להתנהל ככה בבית עם ילדים.

מצד שני יש לו גודש לא ברור באף ממש שומעים את זה והוא לא מוצא את עצמו אולי קשור?

מי מלח לטפטף ויש גם יפות מוכנות

לתת לו להריח (לא מעבר) שמנים אתריים מתאימים

ולגבי הנקה ממושכת

גם לי היו כאלה

זה או הנקה לא אפקטיבית..

צריך לראות שכשיונק תופס נכון ולראות שבולע כל 2-3 מציצות..

או זרם חלב איטי מדי

או חלב לא מספיק מרוכז או מספיק לו

אפשר להתייץ עם יועצת הנקה

או שהתרגל לפטמה כתחליף למוצץ

אני הפעם כן נותנת גם השלמות מבקבוק בערך פעמיים ביום

איך הטיטולים והעליה במשקל?

עם התינוק האחרון שלי זה עבד כמו קסם!

בקצרה- מחקרים אוניברסליים גילו שתינוקות ברחבי העולם משתמשים בחמש הברות בסיסיות כדי לבטא את הצרכים שלהם. הם בעצם אומרים מה הצורך הרבה לפני שהם מגיעים לבכי. כלומר- אם תינוק בוכה מעייפות זה אומר שהוא כבר מזמן עבר את שלב העייפות הסבירה שבה הוא נרדם בקלות ועבר לשלב עייפות שכבר קשה לו להרדם.

בהריון האחרון שלי ראיתי כמה סרטוני יוטיוב בענין והתמקדתי בשתי הברות- של רעב ועייפות. 

וזה היה ממש קסם. איך שזיהיתי שהפיצקוש הזה "אומר" לי שהוא עייף, מיד השכבתי אותו בעגלה, עם מוצץ, נדנוד וחצי והוא נרדם. וישן טוב, לשעתיים- שלוש, עם כל הרעש של הבית מסביב. 

הוא היה התינוק הכי רגוע שלי כמעט פשוט כי זיהיתי את הצרכים האלה בשלב הכי מוקדם. והוא היה ישן המון. הוא היה הראשון שהבנתי איתו למה אומרים שתינוקות רוב הזמן ישנים...

פחות או יותר זה אותו עקרון שחוזר על עצמו בכל הקישורים. קל להבין, קל ליישם וזה כמו קסם... 

מבחינתי זו היתה גאולה עם הילד השישי שלי ומאז אני מפיצה את הבשורה...

או שהוא בגירוי יתר ע"י הסביבה או שמשהו ממש מציק...

יש מי מלח שאפשר לקנות בבית מרקחת, אולי זה יעזור

דבר ראשון בהנקה אין חוקים כל ילד הוא אחר

האם הוא עולה טוב במשקל? ראית יועצת הנקה... אולי ההנקה שלו לא מספיק אפקטיבית.

באופן כללי תינוק בגיל הזה אמור לאכול כל שלוש שעות אבל מתחילת ההנקה. והנקה יכולה להמשך גם שעתיים כך שתהיה שעה הפסקה.

בסביבות גיל חודש כבר אמור להתחיל להתבסס.. אם הוא יונק טוב ועולה יפה במשקל יכול להיות שאת פשוט המוצץ שלו

זה לא תקין.

תינוק יונק אמור לאכול 7-14 ארוחות ביום. אם יש יותר מזה כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

בגיל חודש ההנקה גם אמורה כבר להיות יחסית יעילה ולא להמשך יותר משעה, עדיף חצי שעה ומטה.

השני שלי היה בדיוק כמו שאת מתארת ובשלב כלשהו הפסיק לעלות במשקל. אחרי בירור הסתבר שהיה לו רפלוקס ולכן למד לאכול המון ארוחות קטנות במקום אחת גדולה. כשגדל הוסיף עוד ארוחות עד שאכל לאורך כל היממה. כשגדל עוד קצת לא יכל להוסיף ארוחות ולכן הפסיק לגדול

אצלי זה ממש עוזר לו להירגע ולישון טוב יותר

הוא מרגיש כאילו הוא מחובק כל הזמן.

אפשר לחפש עיטוף תינוקות בגוגל. זה 2 שניות ללמוד איך לעשות את זה.

בהתחלה חשבתי שהוא כל הזמן בוכה כי רוצה לינוק, ומסתבר שהוא פשוט היה עייף ורצה לישון ולא הבנתי את זה..

לא מושלם אבל נותן מעט אפשרות לזוז...

ממש מבינה את הצורך שישן קצת לבד כדי שתוכלי לעשות משהו...

שעלה יפה במשקל בהתחלה..קשה לזהות את זה כשהם עולים במשקל ואין לך מושג כמה חלב יוצא בתאכלס ובקבוק הם לא תמיד לוקחים..גם עברתי קיסרי ולא ידעתי שזה משפיע על כמות החלב ובלי קשר עשיתי עוד מלא טעויות חח..להבא אהיה חכמה יותר

מרק עטלפים ודגנים

המרכיבים:

עטלפים

חיטה

שעורה

בורגול

גרגרי פטל

לוקחים סיר חרס ומרתיחים בו מים

מוסיפים את כל המרכיבים יחד עם צ'ילי וסוכר

מבשלים למשך 8 שעות על גז כבוי ואוכלים

תיהנו!🍉🍉🍉🍉🍉🍉🍉

הרבנית את ממש נהדרת

איזה מתכון לתפארת!

האדמור חתום על כשרות המרק? 🧐

בתוך מאורת עטלפים

אי שם בהרים

אך אויה, לא נעים

הם חיה מוגנת

ולכן לא מושגת😈

אלו הם מתכונים אמיתיים

מאד טעימים וערבים

שאותם אנו מכינים

כבר מאות שנים🥘

סלט הבית של הרבנית שגם בעלי האדמור מאד אוהב

סלט אבוקדו, חצילים וקינמון

מרכיבים:

3 אבוקדו לא בשלים

חציל קלוף

2 אפרסמון

בננה בשלה

בצל סגול

כפית כורכום ירוק

6 כפות קינמון

שמן כמהין

קצפת שעבר לה התאריך

אופן ההכנה:

מבשלים את האבוקדו במים חמים לשעה וחצי ולאחר מכן מקלפים אותו ומכניסים לקערת פלסטיק.

חותכים את החציל , האפרסמון והבננה לקוביות בעובי 2.5 ס"מ ומוסיפים לקערה.

קוצצים את הבצל ומטגנים אותו על אש גבוהה עד לחריכה הגונה.

לבינתיים, מכינים רוטב מקינמון, כורכום, שמן כמהין, קצפת ומלח

מוסיפים את הבצל ואת הרוטב לקערה ומערבבים

מכניסה את הקערה לתנור ומחכים שהיא תימס.

מוציאים ואוכלים כשזה חם.

לשובע!

מושלם!

יפאר את שולחן השבת שלנו

ואני רוצה לרקוד

על שמתכוני הנהדרים

את שולחנך מפארים🧂

קדושה ויקרה

אינך מתואמת

עם נפשך המפוצלת

ואני הרווחתי כפליים

כי הגבת לי פעמיים

שברוב עייפותי

לך פעמיים הגבתי😴

היא מרק פירות!

במיוחד לזמנים זקצת מתחיל להתחמם, אוכלים מאוחר וכבר עייפים

את רמת הסוכר בקלות הוא מרים

עד יום ראשון בערב אנחנו לא נרדמים

מתכונים הוא פשוט אך גם ערכי

משלב הוא יחדיו

פירות וגם לבלב

שמשלב בתוכו כל אבות המזון

אך מה נעשה שבעלי צמחוני, שלא לומר פירותי

אוכל בננה, תפוח, דשא, אבוקדו ותפוז.

תנסי את המרק, לא תתחרטי!

מאפה פג"ז (פג תוקף בהגזמה)

מצרכים:

#גבינת קוטג' שהתיישנה לפחות 10 חודשים בחבית בירה שחורה.

#קורנפלקס שנשם אוויר הרים צח שלושה ימים.

# ביצה סרוחה

# תערובת תבלינים שתינוק של בית רבן רקח.

#כוס וחצי קמח עם תולעי משי או השבלול של הפתיל תכלת.

מערבבים לפי הסדר הרשום, משאירים להחמצה מזריחה עד שקיעת הנץ, אופים עד שהקצוות מזהיבים.

מגישים לצד סלט עולש.

בתיאבון!

בטוב טעם ומקורי

תמשיכי לשלוח מתכונים

אכין ואמלא מדפים

אז המתכון שלי ללא רבב

לשים חציל במילוי שבב

למלא זיתים בנסורת ולכבס-

לפחות על 60 מעלות כדי שלא יבאס

לתבל במעט קינמון ומיץ לימון

שכידוע מוסיפים המון

ואם ממש רוצים להשקיע-

להגיש על צלחת או בגביע

אלך להכינו מיד

אני רק צריכה לקנות

שבבים בכמויות🌞🌞🌞

אני לוקחת אשראי מגהצת היטב

כל מה שאני אוהבת ובעלי מתלהב

מעמיסה לעגלה בחום ואהבה

אפשר גם משלוח זה הידור מצווה

לא שוכחת לומר לכבוד שבת קודש!

מי שלא אמר נשאר בחוץ בעונש

והכי חשוב, פרט כמוס וסודי!

לוודא היטב שהאשראי של חמותי!!!

בגילה וברון

אני מתחברת מאד

למשלוחים, בלי לעבוד!

תודה ביתי על המתכון

ממך למדתי המון🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍

בתור ילדה שמו לי וזה פשוט עשה לי טעם מר בפה כל היום. כשאכלתי, כששתיתי. זה היה נורא...

שווה אולי לנסות דווקא אצל מרפאה בעיסוק. כמה פגישות להבין על מה זה יושב ושהיא תביא פתרונות יותר מוצלחים, בטח בגיל כזה...

מרה יכולה להתאים. אבל זה צריך לבוא ממנה כי זה באמת מגעיל ועובר לאוכל וצריך לדעת להתנהל עם זה.

אני ביקשתי שישימו לי בתור ילדה, זה לא זכור לי נורא, לומדים להתנהל עם זה (לא לגעת באוכל עם הידיים, לאכול סנדוויץ עם שקית). אבל צריך להתרגל.

שמתי לאחרונה לילדים שלי (לבקשתם) על כסיסת ציפורניים. לא התמדנו בזה🙊 אבל גם כששמנו הם לא התרגשו יותר מדי.. אפילו הכניסו אצבע לפה בלי שהפריע להם. כן כשהם אכלו משהו עם הידיים נתתי לי שקיות להחזיק.

גם אני מצצתי 2 אצבעות עד גיל גדול, אולי כיתה ו'- ז' , מה שההורים שלי ניסו לא צלח. מרה, גרביים בלילה על היד, שיחות, פסיכולוגים כלום. עד שפתאום החלטתי שזהו, מספיק אני גדולה ואז בשנייה יצאתי. זוכרת שגם לא היה לי קשה ככ כי החלטתי.

אם זה לא מגיע מעצמה ממש יהיה לכם קשה

מרה זה לא נעים בכלל, כל מה שנגעתי היה טעם מר , לא יודעת אם הייתי שמה כזה לבת שלי

זה היה בשיתוף פעולה מלא שלי, קציתי להגימל והיה לי קשה.

היה דוחה

אבל עזר לי