פורום הריון ולידה (עמוד 687)

אצלנו זה בכלל לא רלוונטי כי לבעלי אין סמרטפון אבל גם בקבוצה של המשפחה שלי האחים שלי בקושי מגיבים... בעיקר הנשים לרוב הנושאים... 

בעצם יש קשר ישיר לכל הגיסים דרך הטלפון של בני הזוג. 
אבל ההתכתבות היא רק בין האחים 

רק בלילות. מלא החלטות ושיקולים מתנהלים במהלך היום... וגם לא רואה לנכון להתעסק עם הקבוצות של המשפחות בזמן המעט שיש לנו.

מאיזה מקום זה מגיע? לא רוצים לשמוע את הדעה של מי שהוא לא בן המשפחה הביולוגי? כי לקרוא את אומרת שלא מפריע ש"ישלימו"...

לא מבינה את המטרה. אם רוצים לדון בנושאים פרטיים סבבה. אבל אם זה נושאים שקשורים לכולנו אז הדעה של שנינו חשובה ולא רק של מי שהוא ביולוגי.... 

האם יש קשר יום יומי בין בני המשפחה (״חמולה משפחתית״), או שהקשר לא כזה הדוק וצפוף.  

אצלנו, בצד של בעלי יש קבוצת ווטסאפ אחת בין האחים שלו. ההורים שלו לא בקבוצה.

ובצד המשפחה שלי, שתי קבוצות ווטסאפ - אחד של כל בני המשפחה המורחבת, ושניה רק האחים.  

בשני הצדדים אין כמעט פעילות בקבוצות.  

משתפים וכותבים מעט מאוד.

זה גם די משקף שבשני הצדדים אין קשר הדוק ויום יומי בין האחים.  כל אחד בעינייניו ועיסוקיו. 

הקבוצה בלי ההורים היא רק של הילדים (בצד של בעלי דווקא גם הגיסים נמצאים)

הם מוזמנים להצטרף אבל זה יותר חפירות שלנו (מה קונים לאמא ליום הולדת, מי בא לשבת ומה שלום אבא כי הוא היה חולה ומי הולך לבקר.. כאלה). לא מפריע לאף אחד וזה ממש נוח לכולם.

כשיש משהו רלוונטי אני משתפת את בעלי כמובן

מהצד של בעלי יש:

קבוצה של המשפחה הממש מורחבת (כולל דודים ובני דודים ועוד כל מני קרובים..(

קבוצה משפחתית : חמי וחמותי, ילדים וחתנים/כלות ונכדים בוגרים (ובני/בנות זוגם)

קבוצה רק של האחים והגיסים- שבעצם רק הנשים נמצאות בה - הבנות והגיסות - כי תכלס כל ההחלטות מהסוג של אצל מי עושים חגים, מפגשים משפחתיים וכו - הנשים אצלנו הם שמחליטות...

מהצד שלי אין בכלל קבוצות - המשפחה שלי מפוזרת וכמעט לא נפגשת..  בפעמים הבודדות שצריך אז מדברים עם כל אחד בנפרד (היחסים מורכבים..)

בעצם יש קבוצת מייל של כל המשפחה של אמא שלי המורחבת וגם קבוצה כזו של המשפחה של אבא שלי...

(בעיקר לתמונות ולכל מיני זיכרונות נוסטלגיים..)

בצד שלי רק אני ואחותי נשואות, בצד של בעלי רק הוא נשוי. מניחה שזה משפיע על התגובות:

1. אצלי יש קבוצה של האחים עם ההורים, הגיסים בכלל לא בתוכה (ואחלה להם עם זה). אצל בעלי יש קבוצה של האחים ואני עם ההורים.

2. אצל שנינו אין קבוצת אחים וגיסים בלי ההורים (אם כי כמעט פתחנו בצד שלי כשהיה צורך אבל בסוף לא היתה סיבה).

3. אצל שנינו יש קבוצת אחים בלי ההורים והגיסים.

4. אין אצלנו המון תכנונים. אבל כשיש- זה מה שקורה וממש אין לנו בעיה עם זה. הילדים מכירים הכי טוב את ההורים ואת ההתנהלות של המשפחה ויודעים מה ישמח את ההורים, מה מתאים ומה לא מתאים וכד'. למה הגיסים צריכים את כאב הראש הזה? אם יש משהו ספציפי שואלים אחד את השני באופן נקודתי, או נותנים לקרוא את ההתכתבות בקבוצה.

מעניין אותי כמה מזה מושפע מכך שאנחנו משפחה צעירה עדיין, והאם משהו ישתנה כשנגדל.. נגיד כשיהיו בע"ה גם גיסות ולא רק גיסים בצד שלי..

עם הגיסים והגיסות וההורים.

כשרוצים לתכנן משו בלי ידיעת ההורים כמו מתנה וכו פותחים נק' קבוצה ומוחקים

יש אצלנו קבוצה של כולם, רק של האחים, רק של כל הנשים (אבל יחד עם האמא), קבוצה של כל האחים והגיסים בלי ההורים. משתמשים כל פעם בקבוצה אחרת תלוי מטרה. נניח בקבוצה של האחים בלבד מתייעצים על דברים שקשורים להורים יותר.. (שבתות, ימי הולדת וכד')

לי זה ממש ממש לא מפריע שלבעלי יש קבוצה של האחים בלבד, כן ביקשתי שאם יש שם דברים שהם רלוונטיים לכולנו (נניח- בואו נקבע טיול בפסח) שיעבירו את הדיון לקבוצה הכללית/רק של המבוגרים אחרת לא נהיה שותפים כי בעלי רחפן מדי ושיכתוב את זה בשמי..

בצד שלי- יש קבוצה עם ההורים, האחים והגיסים. כולם ביחד.

בצד של בעלי- קבוצה עם ההורים, האחים והגיסים.

וקבוצה נפרדת לאחים הביולוגיים בלבד(!). ששם מתקבלות החלטות ונקבעים דברים.

יש קבוצה של כולם יחד

יש קבוצה של האחים בלי ההורים והגיסים. אנחנו בעיקר מדברים בה לפני יום הנישואין של ההורים כדי לארגן משהו. בגלל שהיא לא פעילה לא חשבנו מעולם להוסיף גיסים.

בצד של בעלי יש קבוצה של כולם וקבוצה של האחים והגיסים.

אצל אבא שלי יש קבוצה של כולם, קבוצה בלי ההורים וקבוצה של הנשים (אחיות וגיסות) שבה מתנהל רב הדיון וההחלטות

לגבי השאלה שלך - לא היה מפריע לי. ההסתכלות שלי (וגם של המשפחה) היא שכל זוג הוא יחידה אחת בהחלטה הסופית אם מתאים או לא מתאים זמן או מיקום מסויים. ככל שהדיון כולל יותר משתתפים הוא יותר מתבלגן ולכן יש הגיון לעשות דיון מצומצם. את ובעלך יכולים לדבר (במציאות או בפרטי) ולהחליט מה מתאים לכם כמשפחה.

יש קבוצה של כולם כולל האחיינים שכבר יש להם נייד.

ויש עוד קבוצה בלי ההורים שמיועדת לתיאום שבתות וכאלה. בהתחלה היינו בה רק האחים אבל היו גיסות שביקשו להצטרף וסבבה.

לקראת אירועים כגון טיול משפחתי וכאלה לפעמים פותחים קבוצה יותר טכנית של ארגונים.

מהצד של בעלי רק קבוצה אחת של כולם.

אני דווקא מבינה את הצד המבאס של- למה הם מדברים עם עצמם ?  אפשר אולי בעיקר להניא את בעלך להתחיל לכתוב בקבוצה היותר משותפת כי יכול להיות שזה פשוט הרגל שלהם.

בצד שלי

קבוצה משפחתית מורחבת כולל דודים ובני דודים גם לצד של אמא שלי וגם לצד של אבא

קבוצה משפחתית מצומצמת יותר של ההורים שלי, אחים, גיסים ואחיינים- הקבוצה הכי פעילה- משמשת ליום יום

קבוצה עם ההורים, האחים והגיסות - ללא האחיינים

זו הקבוצה שהרבה פעמים מתקבלים בה החלטות החשובות ובגלל זה היא ללא ילדים

במידה ויש אירוע יעודי שלא רוצים שההורים ידעו- פותחים קבוצה יעודית והיא נסגרת לאחר האירוע

או שמוציאים את ההורים לתק - הם אפילו לא שמים לב

קבוצה רק של האחים- ללא הורים וללא גיסים.

משמשת לעיתים רחוקות רק שיש מצב רגיש לאחד ההורים כמו מצב רפואי או אי הבנה כל שהוא שרוצים לפתור בלי לצער את ההורים
 

קבוצה רק לנשים- גיסות + אחיות

קבוצה רק לאחיות

לי יש קבוצה עם שני ההורים שלי - זה יעיל לנו

ויש קבוצה מחתרתית שלי ושל שני אחים (כולל בני זוג) שאנחנו שלושת הקטנים ונמצאים בשלב יותר דומה בחיים

ועוד תת קבוצה שלנו (אני ובעלי) עם אחי וגיסתי- כי אנחנו חברים טובים

אצל בעלי זה יותר פשוט- משפחה הרבה יותר קטנה

קבוצה משפחתית כולל ההורים. האחים והגיסים

קבוצה של הנשים בלבד

(יש מצב שיש ק וצה גם בלעדי - אני הגיסה היחידה... לא שידוע לי עליה אבל ממש לא יפריע לי אם אגלה שכן)

ויש לנו עוד 2 קבוצות קטנות של שני זוגות בלבד

(הכוונה עם כל זוג בנפרד)

מבין השורות נשמע שאת לא מרוצה מכך שאצלכם רק האחים בקבוצה, ללא הגיסים. אז מציעה לך לפתוח קבוצה כלבבך... 

בצד שלי יש קבוצה רק של אחים, ובצד שלו אין.

אבל הקב' של האחים לא פעילה במיוחד.

לא היה אכפת לי שתהיה קבוצה של שיח בין האחים, כן היה מפריע לי אם היו מתכננים דברים שרלוונטיים גם אליי כמו שבתות.

זה אינטרס מובהק שלי שתהיה לבן הזוג שלי עם האחים הביולוגיים שלו תקשורת טובה.

בצד שלי.

עם הגיסים, בלי הגיסים.

עם ההורים, בלי ההורים.

רק הבנות הגדולות, רק הגיסים (🤦)

ועוד מלא קבוצות שכל אחת בלי מישהו מסוים. בדרכ נפתחות לארגון ימי הולדת ונפתחות לפעילות כל פעם שעולה הצורך.

במשפחה המורחבת יש מכל צד עם הסבתא ובלי הסבתא...

יש מצב ששכחתי כמה

במשפחה של בעלי יש קבוצה אחת בלי ההורים והיא בקושי פעילה

בצד שליד קבוצה משפחתית מאוד מורחבת של אמא שלי כולל בני דודים של אמא שלי, דודים רחוקים וכל קרבה כלשהי, שהפעילה מאוד

קבוצת בני דודים מצד אבא שלא פעילה בכלל

קבוצה של כל המשפחה שלנו- הורים אחים כיסים

קבוצה של כל הבנות במשפחה- אחיות, אמא, גיסות

קבוצה מצומצמת של הבנות והגיסות מבוגרות, לכל החפירות הריון לידה הנקה מחזור...

אין לנו קבוצה של האחים/אחיות בלבד ללא כיסים..

בצד של בעלי- קבוצה של המשפחה המורחבת מצד אבא שלו, הייתי שם ויצאתי

קבוצה של המשפחה המורחבת מצד אמא שלו שאני שם,

קבוצה של המשפחה המצומצמת - הורים, אחים, כיסים

לא היתה לי בעיה אם היתה קבוצה רק של אחים, אם היה מעניין אותי הייתי מסתכלת אצלו בפלאפון מה קורה שם..

קבוצה רק של האחים, אני היחידה הנשואה והצעתי לבעלי להצטרף והוא לא ראה טעם

בצד של בעלי יש קבוצה של האחים והגיסים

וחוץ מזה יש גם קבוצה של כל המשפחה שבה כולם נמצאים.

יש גם קבוצה שלי ושל בעלי עם חמי וחמותי

וקבוצה שלי עם ההורים שלי

כל קבוצה לשימוש שלה

ואם הייתה קבוצה פעילה שהיו קורים בה דברים משמעותיים, היה מפריע לי לא להיות חלק

מכל הסוגים

עם/בלי ההורים

ואצל בעלי יש רק האחים

ואצלי רק האחים

אם יש משהו חשוב הוא מעדכן אותי או שאני מעדכנת אותו

כל עוד יש שיתוף בינינו אז זה נראה לי סביר

בצד של בעלי יש קבוצה רק של האחים ואבא (אלמן).

היה ניסיון להכניס את הגיסות אבל תכלס הקבוצה בעיקר מלאה בהווי המשפחתי שלהם, מבחינתי לא היה בזה עניין שאהיה שם.

אם יש צורך בתיאום של משהו מדברים כל אחד עם אשתו בע"פ...

בצד שלי הגיסים כן נמצאים, אבל הקבוצות לא מאוד פעילות.

בצד שלי יש קבוצה משפחתית, וברור שגם הגיסים נמצאים בה.

יש גם קבוצה בלי ההורים, שפעילה פעם בשנה כדי להחליט על המתנה בשבילם ליום הנישואין 😅

ויש גם קבוצה רק לבנות המשפחה (בנות וכלות) שפעם אמא שלי פתחה לצורך מסוים.

ולפני חתונות פותחים קבוצה בלי הזוג המתחתן כדי לארגן מתנה/שיר/קליפ וכדומה.

הגיסים מצטרפים רגע אחרי החתונה. (האמת שבמבחינתי אפשר שיצטרפו רגע אחרי האירוסין...)

בעצם יש שני גיסים שלא בקבוצה - פשוט כי אין להם סמרטפון 😉 (אחד מהם זה בעלי)

קבוצה רק של האחים - הייתי מבינה אם תיפתח כשיש נושא רגיש כלשהו שקשור בהורים או באחד האחים, שלא מתאים שגם הגיסים יהיו שותפים... (מחלה קשה, למשל, או חלילה ענייני ירושה...)

עם ההורים, ויש קבוצה של האחיות בלבד. סתם מצורך שלנו.

ייתכן שיש אפשהו גם קבוצה בלי ההורים או בלי הגיסים שפתחנו ייעודית לצורך כלשהו אבל היא כנראה לא בשימוש.

בצד של בעלי אני הכלה היחידה. יש קבוצה משפחתית. קבוצה של האחים בלעדיי ובלי ההורים (שהייתה עוד לפני שהתחתנו) ויש קבוצה של האחים איתי (ז"א כל המשפחה, בלי ההורים)

הקבוצה בלעדיי כן פעילה לפעמים אבל זה לא מזיז לי (א. גם ככה אני מקבלת דיווחים מבעלי ב. אולי בגלל שאני הכלה היחידה כרגע זה מרגיש לי ממש לגיטימי שיש להם קבוצה 'גרעינית' יותר.. בפרט שהיא הייתה קיימת עוד לפני שהייתי חלק מהמשפחה)

יש רק לגיסות ויש לכל האחים ,

בעיני זה חופר אבל סבבה..לא שאלו.

במשפחה שלי יש לכל המשפחה יחד,

יש לכל האחיות, יש לאחיות ולגיסות, ויש לכל האחים והאחיות..

תכלס הקבוצה של האחים והאחיות זה בשביל לסדר דברים ביננו,כמו מי מגיע מתי, אם מישהו מההורים מרגיש לא טוב וכו..

הקבוצה של האחיות זה הצחוקים שלנו

ואני חושבת שקבוצה רק של אחים בלי גיסים כדי לתכנן דברים זה מעולה..למה צריך לערב אותי לא במשפחה שלי?

אולי עוד אחת של ההורים עם גיסתי, לא יודעת. בכל מקרה, אנחנו היחידים שנשואים שם, אז אין בכלל צורך בעוד קבוצה, והם גם ככה משפחה יחסית קטנה.

במשפחה שלי יש כמה-

רק אחים (יחסית פעילה)

אחים וגיסים (כמעט ולא פעילה)

אחים, גיסים, אמא שלי (הקבוצה העיקרית שלנו)

כולם, כלומר כולל אחיינים שלי שיש להם טלפון (פעילה בעיקר כשיש דברים שקשורים לאחיינים / נכדים, כמו ימי הולדת וכזה)

עם ההורים ובלי.  רק הגברים, רק הנשים, האחים, האחיות, משפחתית מורחבת, מצומצמת ומה לא..

לא הכל פעיל ביום יום

לכל קבוצה יש שימוש פעם ב.. (ארגון יום הולדת, שיתופים, הפתעה להורים ..)

ממש לא מזיז לי איפה אני נמצאת ואיפה לא 

אחת של כולם

אחת רק של אחיות וגיסות

אחת של בנות וגיסות ואמא/חמה

אחת רשמית רק של אחים אבל בפועל היא גם עם הגיסות כי יש אחים בלי ווצאפ

ואחת של מתנות שמשתנה בהרכב לפי מי שבשבילו המתנה..

אצל בעלי יש אחת משותפת ועוד אחת רק האחים בלי גיסים

ובכלל לא מפריע לי. אצלי אנחנו מאוד מאוחדים וההפרדה בין הקבוצות היא בעיקר בשביל לא לחפור למי שלא צריך נגעד רק הבנות והגיסות מדברות שם חופשי על הכללל במשפחה הכללית זה בעיקר על הילדים של כולם ודברים משותפים וכו..

ואצל בעלי הקבוצה רק של האחים נןעדה לטפל בכל מיני בירוקרטיות שקשורות להורים ולא זקוקים בשביל זה לגיסים והגיסות ואם יש משהו שאני צריכה לדעת בעלי מידע אותי או מראה לי ככה שלא מרגישה ממודרת או משהו

שהחלטות לגבי דברים הם לגמרי משותפות שוב אלא אם זה משהו שנוגע נטו להורים שצריך לעשות עבורם דברים נניח מבוגרים או בעיות בריאות כאלו ואחרות.

אבל מתנות,ארועים משפחתיים וכו וודאי שלכל אחד יש זכות שווה בקבלת ההחלטות.

שיסתכלו באולטראסונד רק לשלול הריון חוץ רחמי.

זה יכול גם להיות תקין לגמרי. אבל ליתר בטחןן, זה מה שאני הייתי עושה. 

והכל בסדר. רק להרגיע שזה גם יכול להיות..

אישית לא רצתי להיבדק אבל יכול להיות שכדאי.

בטא 175

שבועיים ויום אחרי טבילה

לא גבוה מדי?

מקווה להוציא מחר הפניה ולבדוק שוב בשלישי בעז"ה לראות מגמה

ותודה למי שענתה

הדקירות קלות, ולא כל הזמן. יש לי תור לרופא נשים ביום רביעי (בלי קשר), אתיעץ איתו ומקסימום גם יש לו א"ס בחדר

אני צודקת שלא דחוף להיבדק?

@YaelL 

ובידיים מלאות.

אם הכאב לא חריג לא נראה לי שדחוף להבדק.

אבל ללכת השבוע לרופא נשים זה ממש מוקדם מדי

א"א לראות כלום בשלב הזה

תוצאה טובה🙏

רק לא להילחץ כי רוב הסיכויים שהרופא לא יראה כלום בשלב הזה..  שיהיה בשעה טובה 💗

חששתי שגבוה מדי

אני הולכת לרופא נשים בלי קשר,

לא חשבתי שיראו את ההריון, לא הולכת בשביל א"ס

בגלל שב@אורות כתבה שאולי כדאי להיבדק בגלל הדקירות, חשבתי שמקסימום אשאל אותו ברביעי אם צריך

שוב תודה לכן

עדיין בהלם

הפסקתי גלולות לפני 4 וחצי שבועות, אף פעם לא הלך לנו בקלות

תבקשי אולטרסאוד למקם שק הריון. אם לא ניתן לראות הוא יתן הפנייה חעוד שבוע שבועיים. זה חשוב.

אני יכולה להרגיע שאצלי כאב לי ככה והכל היה בסדר, כנראה השתרשות. 

תודה לכל מי שענתה

סליחה שמגיבה רק עכשיו, התפספס לי כי עקבתי מהניק שלי

ביום ראשון בטא היתה 175

היום (שלישי) בטא 488 !!

הכפלה של 2.7 ביומיים

מפחדת

זו עליה של הריון מולארי או איך שלא קוראים להריון עם עליה גבוהה מדי?

הריון תאומים? (מפחיד אותי מאד)

יכול להיות הריון תקין של עובר יחיד עם כזו עליה?

מקווה שזה בסדר

מתייגת את @אמהלה עם הנסיון שלך בתאומות

ו @YaelL המקסימה

(ברור שלא אסתפק בפורום ויש לי מחר תור לרופא נשים)

שוב תודה

אין לך גם מה להיבדק בשלב הזה.

ואל תיכנסי לסרטים של הריון מולרי ופנטזיות של הריון תאומים .

בשלב הזה, מה שעשיתי

זה פשוט תפילות

ולחכות עד שבוע 7, לבדיקת דופק.

אם יש ח''ו כאבים או דימום חריג, אז ללכת להיבדק לפני.

זו לא עליה גבוהה מדי?

הריון תאומים זה לא פנטזיה בשבילי בכלל

אמנם זה יזרז לי את "הקצב" שאני מזמן מזמן מאחוריו

אבל ההריונות שלי כ"כ קשים שלא רואה איך אשרוד הריון תאומים

לא מולארי ולא גבוה מידי ולא שום דבר

עליה טובה ומשמחת

נגיד נשאר ברמת הכאבי מחזור ולא צירים זה תקין לגמרי..כאבים של התרחבות של הרחם/של ההשתרשות

שבוע 6+2

ב"ה יש דופק מהמם

תודה לה'

מי היה מאמין אחרי כל מה שעברנו

ותודה לכן על ההקשבה

שהכל בעז״ה יהיה בקלות ובבריאות!!

ובידיים מלאות

כל המלא חברות מלא סוגים מלא גוונים שעונים על מלא צרכים רק מסבכים אותי

צריכה עגלה שתתאים לאמבטיה ולטיולון. כרגע אנחנו בלי רכב, יתכן שמתישהו נקנה

מה עוד חשוב

שתהיה חזקה. שתשרוד טוב. שתראה טוב יחסית. זהו... מה עוד

לצורך העניין אם את גרה במקום פחות עירוני וצריכה גלגלים חזקים שיסעו טוב בתוך חול/אבנים וכו.

אם את רוצה שהיא תיכנס לבגאז' של הרכב אז לבדוק את הגודל שמתאים לכם.

אני למשל נמוכה ובעלי ממש גבוה אז צריך להתחשב גם בגובה של העגלה.

אם אתם גרים בקומה גבוהה ואין מעלית אז מומלצת עגלה קלה כמובן (לדעתי תמיד עדיף קלה).

לי למשל ממש חשוב שהטיולון יהיה כמה שיותר קרוב ל180 מעלות בשכיבה.

יש עוד פרמטרים כמו גודל הסל של העגלה, צבעים ועיצוב וכו.

לנו יש ספורטליין ולדעתי היא מושלמת.

גם נונה ממש טובה (לדעתי יותר יקרה).

בהצלחה!

אז מגיבה לזאת.

מתנצלת אם אחזור על מה שכתבו...

-בתגובה הזאת כתבו אם אין מעלית אז צריך קלה

אז אם יש מעלית, צריך לוודא רוחב שנכנסת למעלית.

- קיפול נח ולא מסרבל, לנסות בחנות או אצל מי שיש לו את העגלה שאתם מעוניינים לקנות.

-כיבוס, יש עגלות שכל החלקים מבד נשלפים מהשלד לכביסה ויש עגלות שלא, תלוי מה את מעדיפה

גלגלים, יש עגלות עם גלגלים כפולים מקדימה ויש כאלה עם גלגלים בודדים בקדימה.

- ידית , 2 ידיות, או אחת כמו קשת.

- צבע, נטרלי שמתאים בנים/ות

- מאוד חשוב האיכות, נוחות , חברה טובה ולאו דווקא העיצוב והמראה החיצוני.

- משקל העגלה.

- גגון, כמה מסוכך

- שכיבה, מלאה,שטוחה או לא, לא בכל העגלות בטיולון יש אפשרות לשכיבה מלאה.

בהצלחה רבה

ממש עגלת חלומות

אבל סייבקס ממש מושכת את הין חח

היויו פיצית ממשששש

ספורטליין הרבה אני רואה 

סייבקס מהממתתת

האמת אני בחרתי אחרי שהייתי בכמה חנויות לקחתי עגלה שהכי נשמת לי מהמלצות המוכרים

אמבטיה רחבה, נוחה ולא כבדה, מתקפלת בקלות, גלגלים , מזרן טוב

כבר לא זוכרת איזה עגלות זה היה, אבל באחת החנויות הראו לנו שהמזרון של אמבטיה שנראית קטנה בגדול של אמבטיה שנראית גדולה.

ספציפית אינגליזינה אלקטה בגודל כמו נונה נקסט טריב.

אני ממש מרוצה מהנונה, אבל היא קצת יקרה, לא יודעת אם בתקציב שלך.. אבל במבצעים, כמו ביום הבחירות יש מצב

לי יש אינגליזינה לגיסתי נונה ובהחלט הנונה יותר צרה, הבן שלה עבר מהר לטיולון לא היה מקום

פשוט ללכת לחנות עם הרבה מבחר ולראות בעינים

יצא לי לא פעם שחרשתי באינטרנט על איזה עגלה והייתי בטוחה שאקנה ואז כשראיתי בעינים זה היה שונה...

ללכת, להרגיש את הכובד את הקיפול

דונה זה לא עגלה זה סלקל שהופך לעגלה וזה מושלם אם את עם אוטו אגב.

ספורטליין עם שינוע טוב לא יקרה ויפה

סייבקס גם הייתה לי הייתי מרוצה ממנה האמת ובעיני עוקפת את ספורטליין ביופי

יויו העגלה היחידה בערך שלא הייתה לי מתקפלת ממש ממש קטן בפער מכל העגלות שקיימות בשוק ובין העגלות היחידות שמתקפלות גם עם האמבטיה (צריך לקנות עם הערכת ניו בורן ולא אמבטיה חצי קשיחה כדי שיתקפל בלי לפרק תאמבטיה) בלי לנתק הגלגלים שלה קטנים וביא קומפקטיצ נראת מושלמת אגב אם הייתי קונה עוד עגלה זו אותה

אבל לכי לחנות אין טוב ממראה עיניים

נ.ב בוגבו 5 היה  לי ממש לא מבינה על מה ההתלהבות עגלה יקרה שממש לא החזירה לי תתמורה שלה ודוהה מאוד מהר לא יודעת מה הקטע של זה מסרתי אותה בסוף

אבל לא התנסתי.. אני לא אהבתי אותה כ"כ..

לי יש נונה (נקסט טריב) ואני אוהבת אותה, היא קלה (עם הטיולון אני מעלה בשבת קומה עם התינוקת בפנים) מתקפלת ביד אחת, האמבטיה גם מתקפלת. יש לה גלגלים לא קטנים, מה שטוב בשכונה בבניה שלנו

מה שכן, היא קצת יקרה..

יש עגלות מקסימות,טובות וחזקות. בסביבות 500 ₪.

אני אוהבת לקנות זולה ולילד הבא בלי רגשות אשם לקנות חדשה, נראה לי שגם העגלה הכי יקרה בפועל מתישהו קצת "פוזלת" לצד, חורקת קצת...

לכן זה ממש כיף לקנות חדש ברגע שצריך.

אבל לא תמיד הן "חורקות" לפעמים כן עבר מילד לילד,ולפעמים לילד אחד קניתי עוד עגלה.

וכמו שכתבו- תבדקי מה רשימת הצרכים שלך.

אני בודקת - עולה מדרגות, מתקפלת ביד אחת ( לאוטובוסים), גגון טוב שעושה צל גדול.

מגש מקדימה לזמן שהתינוק יתחיל לאכול.

מגש למעלה כדי שאח גדול יוכל לשבת שם.

סל גדול למטה כדי ללכת עם ציוד נצרך לגינה...

כשאת קונה עגלה יקרה זו יכולה להיות עגמת נפש רצינית כשהצרכים משתנים או אם היא נהרסת או סתם לא נראית טוב.

ההמלצות שלי הן:

א. יד2

ב. לא לערבב אמבטיה וטיולון. אמבטיה משמשת לתקופה קצרה ואין לה בלאי כמעט, יש מלאאא כאלה באגורה. ועוד כמה חודשים לקנות טיולון קליל ונח.

ג. העגלה הכי טובה שהיתה לנו זו ביבה טאי טאי (טיולון).

אני לא מבינה למה אנשים קונים עגלות יקרות כשיש עגלות מעולות, קלות ויציבות וזולות כמו הטאי טאי. גם יפה לטעמי. 

ג'ואי כרום

ממש מרוצים ..

מחזיקה כבר 5 שנים ..עלתה לנו פחות מ2000 ממה שאני זוכרת.

אין יחסי ציבור טובים פה לאינגליזינה!!

יש לי אינגליזינה טרילוג'י

אז אני מאוד מרוצה ממנה והיא קלה וחזקה כבר ילד רביעי והיא כמו חדשה!

גם אמבטיה וגם טיולון

עזרתן מאוד!

השלב הבא הוא ללכת לחנות ולראות בעיניים...

מהו תאריך התפוגה של טמפונים?

לטמפונים חיי מדף של כחמש שנים, בתנאי שהם נותרים שלמים באריזתם ולא חשופים ללחות יתר.

טמפונים הם מוצרי היגיינה, אך הם אינם ארוזים או אטומים כמו מוצרים סטריליים. המשמעות היא שחיידקים ועובש יכולים לצמוח אם הם לא מאוחסנים כראוי.

אם את לא יודעת כמה שנים הם, אל תשתמשי בהם.  גם אם הוא נראה טרי. עובש לא תמיד נראה לעין. 

שקדים, קרוטונים

אפשר גם שקית של נמס בכוס

הרי הם אכלו מתוך קערות (דייסה... אם בא לך ללכת למקור)

ואז אם את רוצה אפשר לשלב קערית קטנה בינונית וגדולה... 

אפשר גם דבש - של הדובים.

שוקולד בלונדי - לזהבה.

אפשר גם מטבעות שוקולד - הן בצבע זהב.

אחי ומשפחתו התחפשו לזה בשנה שעברה, וזכור לי שהמשלוח היה תואם לתחפושת. שאשאל אותו מה הם שמו בו?

הם בעצם הלכו במשלוח על הקונספט של אגדות עם, וכל מאכל ייצג אגדה אחרת. לזהבה ושלושת הדובים הם באמת שמו את העוגיות שיש לפי האגדה הזו...

אז לא ממש עוזר לך 🤷‍♀️

מקווה שבכל שאת תמצאי כאן רעיונות טובים!

(אבל נראה לי שזה אבקת חלב נוכרי)

ולצרף לזה שוקו ופרי או משהו כזה.

ו3 קערות בגדלים שונים😅

שיבולת..

או מוצרים משיבולת שועל כמו גרנולה..

לא נראה לי שאני אקנה.

בטח זה ממש יקר.

אבל אם יש אולי אפשר להשיג ממישהו.

לא מאוד זול האמת

אבל לא מחיר בשמים

זה ממש תלוי כמה משקיעים בתחפושות

אם את רוצה בפחות אפשר להדפיס על אוברול, בטוח יצא לך פחות

נגיד על אוברול (או גופיה) לבנה להדפיס מדבקה של סוכר ברמה גבוהה

אלי אקספרס גם מדפיסים אבל לא יודעת אם יספיק להגיע..

זה לא זול בכלל.

80 בעיני זה סביר לגמרי..

אפשר למצוא בפחות אבל זה אחלה מחיר בסה"כ

במיוחד ממש לפני פורים.

קחי אוברול לבן, תציירי עליו כתמים. והרי לך פרה.

תציירי פסים- זברה.

אפשר גם להדביק בד בצורות שונות במקום.

ואפשר כמובן לשחק בזה.

נראה לי שזה תקין בהחלט.

ותופעות היריון מתחילות בדרך כלל בשבועות 7-6...

יש כאלה יצפו לקרבה חום ויחס

ויש כאלה שיעדיפו דווקא את השקט

ה' ישמור בלו קשר אליי, אני מעדיפה את השקט שלי..

דווקא מעדיפה להרגיש שלא כולם אצלי ברחם

שיפה לשלוח משהו,ארוחה מפנקת או משהו בסגנון

הייתי אפילו מצרפת פתק בסגנון: x יקרה, רק רציתי להגיד לך שאני חושבת עלייך ...

באהבה

אם יש אפשרות שבעלך ידבר עם בעלה ויברר זאת גם אופציה

אפשר לצרף ספר או משהו אחר

אבל חברה קרובה שלי מאוד (שזה שונה מהסיפור שלך) גם עברה לידה שקטה

ואני ילדתי שבועיים אחכ

האמת, הרגשתי כל כך לא נעים להיות ולשמוח עם התינוק שלי מולה

גם ששלחה לי מזל טוב מכל הלב היה לי מאוד קשה

תביני שזאת חברה קרובה שכל ההריון עברנו ביחד

אחרי שעבר תקופה ארוכה ודיברנו על זה יותר בפתיחות

היא אמקה לי שממש העריכה שתוך כדי סוף ההריון שלי שלחתי לה מתנה אישית

וגם כל כך שמחה שאנשים היו איתה בכאב

סיפרה לי על כמה חברות רחוקות ששלחו הודעה, משהו מתוק וגם אם באותו רגע היא לא הייתה במיטבה זה עשה לה טוב!  המחשבה, ההתעניינות, השיתוף בכאב

אז זה מנקודת מבט שלה.. לא יודעת אם זה מתאים לכל אחת

לכן ממליצה לך להתייעץ עם מישהו שקרוב אליה, אולי יש לך חברה שהיא קרובת משפחה שלה? בעלה ובעלך מכירים? אולי לשאול ולברר מה המצב ומה הייתה רוצה..

אני חושבת הכי גרוע זה יעצבן אותה.

מצד שני לדעתי יש אובר פחד מהתערבות וכולם מפחדים מה ואיך לומר שלפעמים זה עצמו יכול להתפרש כחוסר אכפתיות.

רק הידיעה שמישהו ישב והשקיע,ונתן את המחשבה גורמת להרגשה טובה. 

אחרי הכל גם היא יולדת, וגם לה מגיע!

התקשרתי לשאול אותה אם אפשר לפנק אותה בארוחת  בוקר, והיא אמרה שהיא דווקא תשמח להתפנק.

זה היה קצת מאתגר כי אלרגית גם לחלבי וגם לגלוטן, אבל פנקייק מקמח שקדים וחלב סויה, סלט, שייק אננס על בסיס חלב סויה ומוס תמרים בטעם שוקולד פרווה - עשו לגמרי את העבודה, והיא מאוד העריכה.

הרגשתי רע בשבילה, בעיקרון יש אצלנו ארגון עזר ליולדות, אבל מבירור אצלם - אליה הם לא פנו כי לא ידעו איך להגיב...

וחבל, בפירוש מגיע גם לה בדיוק כמו לכל אישה שעברה לידה.

והיא לא היתה חברה מאוד קרובה שלי, שכנה ואמא של חבר טוב של הילדה בגנון, שיחות מדי פעם בגינה אבל לא יותר מזה...

כן חושבת שהרבה מעריכות ארוחת בוקר מפנקת אם מתאים לך

אשמח באמת לרעיונות מה אפשר להביא לה.

בשרי / דג עם ירקות ותפו"א / אורז

או תפו"א מוקרם, שקשוקה, סלט טוב וגבינה מתובלת

מרק

או פינוקים: סופלה, חטיף פצפוצי אורז ושוקולד, כדורי שוקולד מביסקוויטים לל"ג (יש בסופר).

אני פשוט טחנתי שקדים בבלנדר והשתמשתי בהם בשביל פנקייק, אבל אפשר גם לקנות.

מאמינה שיש מתכונים לכמעט כל דבר עם תחליפים...

אפשר סלט מושקע - רב הסלטים הם בלי גלוטן מלכתחילה, סלט פירות גם.

אם יש לך בלנדר טוב - אז להכין שייק מפנק זה באמת קלי קלות, וגם אם לא - תמיד אפשר להכין שוקו ביתי.

חברה פעם הביאה לי אחרי לידה חביתה מושקעת, אפשר גם שקשוקה.

ואם מסובך לך להכין דווקא ארוחת בוקר - זה לא ארוחת הבוקר שעקרונית לדעתי כמו הפינוק שנותנים לאישה שעברה לידה שקטה כמו לכל אישה שעברה לידה, בלי להתעלם.
אני פשוט חושבת שארוחת בוקר מושקעת זה דבר מאוד מפנק, אבל ברור שזה לא הדרך היחידה לפנק.

כשמחליפים את הקמח בקורנפלור

סלט

יוגורט עם פירות

מגש פירות/ ירקות (עם מטבלים)

צהריים זה יותר קל-

מנת חלבון עם אורז/ תפו"א/ בטטות/ ירקות מבושלים

יש בסופר מלא תחליפי פסטות בלי גלוטן

בושם/קרמים/בקבוק חם נטען

שייק נטען וליד פירות

כירבולית, כוס תרמית חמה וטובה

כולם ראו שאני בהריון רק שיצאתי בידיים ריקות, ואחרי תקופה שכבר יצאתי מהבית פגשתי הרבה שתמיד היה "שלום שלום" וכאילו עברו מדרכה/ התרחקו ממני/ אמרו שלןם בחשש ונפגעתי. ידעתם שאני בהריון ושמעתם מה שקרה למה להתרחק ממני? למה לתת לי הרגשה של מסכנה? והרוב באמת לא התקשרו ולא הגיעו

הייתי שמחה לקבל משהו מפנק מתוק/ מגש פירות עם כיתוב "בשורות טובות" או "אני זמינה בשבילך לכל מה שתצטרכי"

מנקודת מבט שלי

ולעבור לצד השני ויש לשלוח משהו בציוחד למישהי שאת לא בקשר... לא יודעת... באמת קשה לדעת מה ספציםית אותה אישה היתה רוצה. כי זה עלול להיות את נזכרת בי עכשיו כדי לרחם עליי?

אני פעם שלחתי הודעה למישהי שנאלצה לעבורצהפסקת הריון בגלל מומים בעובר אבל זו מישהי בהחלט יכולתי להיתקל בה ובאמת היה לי אכפת ממנה. אבל מישהי שאין לי דרך לראות אותה ואנחנו לא בשום קשר אפילו לא קטן של פעם בשנה לומר שנה טובה, אז זה יכול להרגיש, באיפה באת אליי פתאום? אבל קשה לדעת, באמת... תלוי בקשר שהיה להן ובסגנון של כל אשה... 

גם לעבור לידה שקטה, וגם לסבול מהתרחקות אחר כך?!

בעיני זה כמו להעניש אותך על מה שעברת!

אני אשמח אם תתקני אותי מנסיונך האישי אם אני טועה - אבל תמיד חשבתי שעדיף לנסות כן לנהוג בכללי בטבעיות עם כל אחת - גם עם מי שעברה לידה שקטה/גירושין/אבדן אחר, כי גם אם יאמר דבר מכאיב - ההתעלמות וההתרחקות תפגע ותכאיב הרבה יותר...

ברור שזו לא אותה הרמה, אבל אני עכשיו עברתי הפלה כשגיסתי בתחילת תשיעי מתכוננת בהתרגשות ללידת ביתה הבכורה, וכמובן שמדברת כמעט רק על זה - זה החיים שלה עכשיו!
לא הספקתי בכלל לספר לה על ההיריון, והעדפתי לא לספר לה אחרי ההפלה ולו רק כדי שתנהג איתי בטבעיות - וחלק מהטבעיות הזאת היתה גם לחפש איתה בגדי הנקה בשיין, והתייעצויות על עגלות, משאבות ושות' בתור הגיסה הבכורה שלה - באותו שבוע שהפלתי.

והעדפתי את זה בגדול על פני ניסיון להעביר נושא/להסתיר/לא לדבר איתי העיקר שאני לא אקנא/אכאב.

האם לדעתך זה נכון, או שזה רק לי?

נראה לי שרבות יסכימו איתך (גם אני)

אבל מתארת לעצמי שיש גם טיפוסים אחרים ונשים שיעדיפו אחרת

התעלמות לא ממה שקרה - אלא מעצם הקיום של מי שקרה לה

והשאלה היא האם גם אם לא קולעים למה שמתאים לאותה אחת - לאחת יתאים תנחומים למשל ולשניה לא - האם זה לא פחות גרוע מלהתחמק מלפגוש אותה בכלל.

מה יותר פוגע.

כי אני לא מתיימרת לדעת מה נכון לכל אחת ואחת... ולכן מנסה לעשות את הטוב ביותר שאפשר, בידיעה שיתכן לצערי שגם זה יכאיב, אבל פחות

ובנוגע לפינוק ליולדת שעברה לידה קשה - לא יודעת האם נכון או לא לשים פתק תנחומים למשל בלי להכיר לעומק, אבל כן חושבת שלרוב כן נכון הפינוק עצמו.

מה דעתך?

נראה לי שעצם הפינוק יכול רק להועיל.

ואם לא קרובים אז לכתוב משהו כללי מנחם. וקצר.

עברתי הפלה ואחותי הייתה בהריון באותו שלב.

ולא היה לה נעים בהתחלה...

אבל אני ממש שמחתי בשבילה ולא קישרתי ביני לבינה...

זה מה שהתכוונתי להתנהג בטבעיות, לא להתרחק מהבושה ומהחוסר נעימות. לעבור מדרכה, להתעלם כאילו לא ראתה אותי זה לא נקרא טבעיות? אפשר להגיד שלום מה שלומך איך את מרגישה, שמענו מה שקרה חיבוק גדול, ה ימלא חסרונכם במהרה. גם אם היה יוצא לי דמעות תוך כדי זה בסדר (אפילו עכשיו הדמעות יורדות שאני נזכרת בסיטואציות האלה)

וכן, אותי היה משמח לקבל איזה מארז מתוק גם ממשהי רחוקה יחסית שכמעט ואין קשר

אתם לא מבינות איזה קושי עצום זה וכל מילה טובה או התעניינות זה מחייה ועושה הרגשה טובה

לפחות אצלי,ברור שכל אישה שונה (ואני אחת שבמשך תקופה ארוכה הסתגרתי בבית מהחשש לפגוש אנשים)

אשתף עוד, שגם אחותי עברה מקרה דומה ושהלכתי אליה הביתה לבקר היא הייתה במיטה ולא רצתה לראות אף אחד (וזה גם בסדר) הנחתי לה על השולחן מה שקניתי ויצאתי, אחכ בעלה אמר שזה שימח אותה מאוד

וחיבוק ענק על כל מה שעברת!

ושה' ימלא חסרונכם בכפל כפליים!

וכן, לשמחתי אני לא מבינה ושמחה בזה, לא יכולה לדמיין את זה בכלל, גיבורה מי שעברה את זה!

לי הפלות רגילות היו מספיק קשות ושוברות, לא רוצה לחשוב על האלטרנטיבה הזאת...

תנסי משהו שלא חייב להגיב עליו.

אפשר ממש לכתוב שאת לא מצפה לתגובה אבל אם היא רוצה את כאן

לפעמים בזמן קושי יותר קל לתקשר עם מישהו פחות קרוב

אני הייתי שואלת את אחותה או חברה אחרת קרובה יותר אם זה יתקבל בטוב.

וכל הכבוד לך על האכפתיות.

לשלוח איזו ארוחת בוקר או פינוק

בלי ביקורים רק פתק קטן וחמוד 

זה סבבה לגמרי,

זה לגרום לה להרגיש שאת חושבת עליה אבל לא מחטטת לה בחיים...

ככה אני חושבת...

עם מישהי שלא חברה קרובה ובמקרה יצא לי לראות שהיא בהריון מתקדם ואז אחכ בטן שטוחה 😞

יצא לי לשאול אותה מה שלומה והיא שפכה את הלב

מאז אני דוגמת מידי פעמים בווטסאפ אבל מעבר לזה לא יודעת עוד איך להקל על הכאב התהומי הזה

היא לא רצתה שאארגן לה ארוחות 

כתבתי למעלה רעיונות לדברים סמליים שהם לא אוכל

עצם הפינוק והחיבוק מהמתנה יכול לעשות כלכך טוב

שזה אומר לעשות ממנה דיון..

לבין לשלוח את בעצמך ארוחה.

אפילו SMS הצטערתי לשמוע, שה' ימלא חסרונך

היא עדין חווה אבל

היא עייפה, חלשה, צריכה להתאושש מהלידה ולטפל בשאר הילדים, ומשום מה יש פחות לגיטימציה לכך שהיא עברה לידה כי אין לה תינוק.

אני הייתי שולחת ארוחה, משהו אישי בשבילה או לכל המשפחה. אם את חוששת בגלל סוג הקשר הייתי מבררת דרך הבעל אם זה בסדר לשלוח משהו, או לשאול אותו מה יכול לעזור ויתקבל בברכה.

לפחות זה שברחוב שלנו...

שאלתי את האחראית המדהימה של העזר ליולדות ברחוב שלנו האם עוזרים גם לה - כי תמיד הם מבררים עם היולדת איזו עזרה היא רוצה ושולחים מייל לכולן מי יכולה להכין ארוחות/לשמור על הילדים וכו' ואפילו נותנים שובר לטיפול פנים ליולדת - ואצלה לא נשלח מייל, ואני בכיף הייתי שמחה לעזור בכל מה שיתבקש.

והיא אמרה לי שלא, שהיא לא יודעת איך להתייחס לזה ולכן היא לא פנתה אליה...

אמרתי לה שמן הסתם גם היולדת הזאת צריכה עזרה, פינוק וכו', אבל היא פחדה מדי לפנות.

לא יכולה להאשים אותה במשהו, היא עושה הכל בהתנדבות ואי אפשר לדרוש ממנה, אבל עדיין לדעתי זה חבל.

והבנתי מחברות שזה לא המקרה היחיד של עזר ליולדות שנבוכים מדי מכדי להציע את העזרה שמציעים לכל יולדת - ליולדת שעברה לידה שקטה.

חשוב לחשוב על נוהל קבוע במקרה כזה( שלא נצטרך... )

פשוט לשלוח ארוחה וכו' וזהו, לא צריך לדבר יותר מידי

אני הייתי מתנדבת לעשות את שיחת התיאום אם זה היה אצלנו

במקרה הכי גרוע היא תדפדף הלאה.

יכול להיות שהיא בודדה וחווה התעלמות מהסביבה וזה יכול ממש לרפא.

יצא לי להכיר כמה יולדות אחרי לידה שקטה ואף אחת לא התלוננה שהתייחסו אליה יותר מידי.

והוא אמר לי שכדי לעשות אבל לא דיבר איתי על הוזלה

ועכשיו ביררתי והמחיר ממש גבוה .

דיברת עם פועה?

תדברי עם המזכירה שם לא עם הרב

מה אני אמורה לשאול כשאני מבררת??

הוא לא נראה כל כך פעיל.

לגבי לאכול בריא- לדאוג שיש דברים בריאים זמינים קלים להכנה.

פירות,

אפשר להכין קרקרים מקמח מלא ולהכניס בםנים גרעינים קצח ושומשום וכל מיני

תמרים

לבשל בורגול נגיד -אפילו רק במים רותחים- ולחתוך מלפפון ועגבניה או מה שרוצים ויש סלט בורגול

הראל ומתן. אלה הבנים שלי..

אליה,

דוד

אורי

דגן

איתן

בניה

סיני

מבשר

נווה

הלל

שחר

נעם

בעלי לא דתי, אני כן. אז הילד יגדל בסביבה דתית, אבל צריך שהשם יתאים גם לחצי

והוא פחות מתחבר לשמות כמו בניה הראל ודביר (שבעיני הם מהממים!)

יש לנו המון דברים במשותף;)

התגובות שלנו הרבה פעמים מזכירות את הסגנון וגם אני מאוד מתחברת לתשובות שלך בכללי

דניאל

כפיר

בארי

יואב

אסף

נדב

יגל

דוד

עידו, רועי, עברי, אביתר, וכו...

אריאל

אדם

עוז

מוסיפה, יואב, דניאל, לביא

חשבתי אולי כמו שיש ליאב יש גם ליאם (אב מלשון אבא ואם מלשון אמא)

ואולי ברגע זה המצאתי לשם משמעות חדשה חחח

אבל לא באמת משנה...

משחקי קופסא - משחקי לוטו, פאזלים... 

סטייל פוקסמיינד וכאלה…

למשל אהבנו את חיות במשבצות, הכבאים באים וכדו׳

נסיך ונסיכה

שכנים

קוד הצבע

תפוס תדרקון

השועל החמקמק

לא ניסיתי אישית

חלומות

חתחתול

קארוס

מירוץ הצבים

קנינו קורקינט 2 גלגלים. אחרי תקופת למידה קצרה, הסתדר מעולה. נראה לי שזה עדיף, כבר מלמד את העניין של שיווי משקל..

משחקי חשיבה לגיל הזה יש לנו את "4 על גלגלים" וזה חמוד ומהנה.

אז במקום קורקינט כבר להשקיע באופניים במקום

משחקי קלפים בסגנון טאקי, חתחתול, מלחמה וכד' ממה אוהבים אצלי בגיל הזה

כן, אלא אם ביקשת שלא. אולי זה תלוי חברה

בהצלחה!

דבר שני, ניסית מנשא?

לדעתי בשלב הזה חובה עוד יד בבית בשעות הלחוצות, במיוחד עם בית כל כך מבורך ❤️

אם לא מתאפשרת עזרה עם בישולים ועם הילדים, אז לפחות שתוכלי לשחרר נקיון וכביסות. אי אפשר הכל, את אמא אחת, ואת עדיין במשכב לידה, אסור לך להתאמץ.

בקשר לצרחות, הוא ממש רוצה לינוק כל הזמן? בדקת שהוא יונק טוב ועולה במשקל?

משכב לידה זה כל כך חשוב!

מצרפת לך לקריאה - משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד

זה קשה ממש כשכל הילדים עוד קטנים, אולי אפשר לשלם לנערה שתבוא לעזור? יותר אוכל מוכן?

ברור שכולם דורשים וזה ממש לא פשוט לשחרר.אבל את חייבת להוריד מעצמך מה שאפשר

זה עלול להתנקם בך בהמשך ח"ו....

ממש לא לבשל צהריים

לחפש מישהו שיעזור לאסוף את הילדים,אפילו שכנים או חברים יכולים לעזור מדי פעם

גם הבית יכול לחכות

כמה שיותר פתרונות מהירים וקלים (אוכל קנוי,עזרה בתשלום,שבעלך יוריד קצת שעות) וכמה שיותר לנוח

דבר שני- תינוק שרק צורח כדאי לבדוק. אולי ההנקה לא יעילה? אולי תכשירים נגד גזים? ממש קשה ככה...

בהצלחה!

רגליים על הספה ועושה את זה כשהם סביבי.

או בחדר שלי וכנל, הם מביאים קצת משחקים וכאלה . אני אומרת שאני ממש צריכה לנוח ושישתדלו לשמור על שקט. לקח זמן עד שהם קלטו את הקונספט אבל זה עובד יופי

את מבקשת פתרון בלתי טפשרי

יש  גבול ליכול. שלך וכמה אפשר לאתגר את הגוף והנפש

בגיל הזה את עדיין לא אמורה לטפל במקביל בשש ילדים בני פחות מעשר

את אמורה להיות במנוחה ורק טיפול בתינוק

כדאי לעשות חושבים מחדש איך להמשיך

למה הכל עלייך? איפה בעלך בסיפור? עזרה בתשלום? הנעה של הילדים היותר הגדולים לעזרה?

את צריכה לנוח

לגבי התינוק - ניסית להשכיב קצת על הבטן? זה יכול להקל. גם מנשא יעזור. ואם הוא רוצה לינוק אז ככה זה בגילאים האלה, זה לפי דרישה. וזה באמת נשמע קשה מאוד כמו שאת מתארת. על גבול הבלתי אפשרי

תשקלי שינוי מסלול והורדת עומס

וכשהם פה כולם אני ממש לא מנקה מבשלת מכבסת..

בכללי..זה לא הזמן.. רק אם במקרה הוא ישן והם משחקים יפה אז מה שמספיקה

בזמן ארוחות שצריך להגיש ולחתוך את העוף וכו אז עם מנשא.

בין לבין הוא פשוט עלי..מניקה או שמחזיקה.. קוראת סיפורים  הרבה חח ..מציעה רעיונות למדחקים.. מביאה חומרים ליצירה וכו

ולפעמים קמה להביא משהו גם תוך כדי הנקה..

בטח לא חודש אחרי לידה

אם הבעל לא שותף

תביאי מישהי שתשטוף כלים  או תנקה מה שנח לך

מדי פעם מילא אבל לא כל יום הכל..

אמלה אני פשוט בלופ

גמורה

יאאא 

מחכה שיגדל קצת ויתאפס על עצמו.. קצת יותר שינת לילה.. יותר רגוע..

ובלי עצירות או גזים😭

חופש בין שבועיים לשלוש.

אחכ ממשיך לצאת מוקדם מהעבודה עד שאני מתאפסת..

בלילות קם בהתחלה נותן או חלב שאוב במקרים מסויימים מטרנה..

הוא נותן את כל כוחו אחרת האישה שלו תקרוס.

ואז בגיל חודש מתחילה להתאושש...

לאט לאט חוזרת לדברים, לא בבת אחת.

צהריים בקטנה ממש.

ילדים שילכו לחברים.

נעזרת באימהות.

נותנת להם לראות סרט.

עבודות בית לוקחת עזרה. אין מצב שאעשה משהו...

קיצר הרבה דואגת לעצמי..

ככ לא מובן מאליו חופש בין שבועיים ל3 ואז יוצא מוקדם עד שתתאפסי שאפווו

איך מאשרים לו את זה

זה לא היה ככה בכלל.

פשוט אמא שלי לא בתמונה.

היא לא מתפקדת כאמא.

והוא הבין אחרי היריון 3 שזה יכול להדרדר בנפש אחרי שאיפסתי אותו.

אני עושה לבעלי שיחות ניעור. בכללי הוא גבר טיפוסי מאוד. אבל שיושבים איתו ב4 עיניים ומסבירים לו דברים לעומק הוא מפנים מאוד ומבין את ההשלכות.

סיפרתי לו מה זה דיכאון אחרי לידה וגם נחשפנו למכר שאישתו התאבדה. אני חושבת שזה ממש ממש נגע בו. ומאז הוא עשה הכל אבל הכל כדי שיהיה לי טוב.

קיצר. אל תצפו מהבעלים... תדברו איתם שיחות נפש עד שיקלטו.

אצלי זה עבד פרפקט.

בקשר לאיך אישרו לו.. הוא לקח שבועיים חופשת לידה על חשבוני ועוד שבוע מהעבודה. הוא עובד בעבודה רצינית ותופסים ממנו מאוד. נראה לי שזה גם קשור....

נניח לי יש שעון עם שעון מעורר רטט שפשוט רועד על היד ועושה צליל חלש...

נשמע לי קשוח שבית שלם מתעורר משעון מעורר של מישהו.

לגבי הקיא שעולה לך, תבקשי מרשם לאומפרדקס מהרופא 

הילדים צורחים ואני איתם

אומפרדקס לוקחת קבוע ולא עוזר לי

לא מצליחה ככ להבין את הסיטואציה.

נשמע נורא קשוח.

התייעצת עם רופא לגבי הקיא?

אני והבייבי בחדר איתו

הוא קם ומתארגן וזה מוסיף על ההתעוררות מהשעון

ואז הבייבי צועקת לאח שלה שבחדר השני עד שהוא מתעורר (תוך כדי שאני מנסה להחזיר אותה לישון בכל דרך אפשרית בחדר שלנו)

שיכין את זה בחוץ לילה לפני

ככה גם עם בעלי, תינוקי ישן בחדר אחר

אבל בעלי מתארגן בחוץ

הבגדים הכל מוכן לו על הכסא בסלון.. 

הייתה פתוח יותר מהרגיל.

הרעש בעיקר של הברז הפתוח כשמצחצח שיניים

אפילו לא מוריד את המים בשירותים כדי לא להעיר

נשמע לי הגיוני יותר להעביר אותה חדר ושבעלך יסגור את הדלת כשהוא מתארגן

כי אני צריכה ללדת

אבל הוא לא מתארגן בחדר

אם זה על משטח קשה, כן. זה רועש כמו צליל.

אם זה על יד/מיטה זה פחות מעיר.. 

יש גם שעונים חכמים שאפשר להפעיל בהם שעון מעורר על רטט, ואז זה על היד ורק מי שצריך להתעורר מרגיש

(בסוגריים אגיד גם שלא מוכח שהקרינה של הפלאפון חזקה ברמה שהיא מסוכנת, אבל אני לא מספיק יודעת, אז לא אומרת זאת כהמלצה)

לא מצאתי לזה פתרון

ובעלי היה ראש בלטה וגם לא ניסה לחפש פתרונות

חוץ מלהחביא לו את הפלאפון במרפסת ב-2 בלילה לא מצאתי שום פתרון ריאלי 🤣

הוא פשוט אוהב לאכול את זה ככה. וחבל על הכסף לקנות כאלה כשאפשר בקלות לרסק כמה פירות. אבל בקערה זה לא נראה לו אותו דבר והוא לא רוצה.

הוא מכור להם... מגבילה אותו ל1 ליום.. 

הצלחת לנקות אותם? יש לך קישור? 

אולי תנסי לתת לה פרוביוטיקה למשך שבוע שבועיים ותראי אם זה עוזר. אם זה עוזר, תני לה מינון נמוך באופן קבוע

יכול להיות שהמשחה הייתה להרגעה ואני פירשנתי שזה פטריה...

לגבי נייר טואלט -

באמת נזכרת שמלא פעמים גיליתי שנשאר לה שם

אבדוק את זה

תודה רבה!!

יש לי בת 5 שהתלוננה על כאב/גרד.

היה ריח רע, בדקתי והיא פשוט לא שוטפת שם טוב במקלחת, אז היה לא נקי.

הסברתי לה איך לשטוף טוב רק עם מים, כי סבון שורף לה, והיא כבר יודעת לבד שאם לא נעים לה כנראה לא שטפה טוב

תודה רבה!

אדבר אתה על זה

כשהיה לבת שלי גרד, הרופאה אמרה שבדרך כלל אין פטריה בגיל כזה

המליצה לשים באמבטיה סודה לשתיה- ממש עזר אצלנו!

לישון בלי תחתונים ובכללי כמה שיותר מאוורר

תחתוני כותנה

לא לשטוף שם עם סבון בכלל רק מים

לנסות להחליף תחתונים במהלך היום.

פחות יודעת מה לעשות.