פורום הריון ולידה (עמוד 687)

36.5.

אבל זה רק כי יש לי כמה מחלות רקע שגורמות לחום גוף הרגיל שלי להיות נמוך אז כשמתחיל להיכנס לטווח הנורמה אני מתחילה להרגיש לא טוב.

מבחינה תפקוד- מתפקדת יחסית סביר עד אזור ה-37.5, מ-38.5 אני לא מתפקדת בכלל...

מ37 מרגישה שמשהו לא כשורה אצלי חח, חולשה, עייפות.. אבל מתפקדת רגיל.

מ38-38.5 גמורה ומותשת אבל מתפקדת.

39- אין עם מי לדבר

חוץ מאחרי החיסון קורונה..

ואז לא מדדתי..

גם לילדים אם הם קווצ'ים ולא במיטבם גם בלי חום אתן משכך כאבים. ואם יש חום והם מתנהגים סבבה אז אתן רק אם יהיה חום גבוה מעל 39.. 

מ36.8 כבר מרגישה שעובר עלי משהו, 37.4 למשל זה כבר חום ממש גבוה אצלי.

החום אצלי עובר את ה38 רק בקורונה או בדלקת חריפה

כשיש - אז המצב באמת קשה... (נגיד קורונה...)

אבל הרבה פעמים סתם ככה לא מרגישה טוב - חולשות, כאבי ראש, סחרחורות... וזה הכי מעצבן, כי אפילו אין לי את הגושפנקה להיות חולה

אני לצערי הרבה פעמים לא מרגישה טוב, בלי חום, ואני לגמרי מחשיבה את עצמי כחולה. עם כל הפריוויליגיות

ואם הוא נמצא - הוא בהחלט מאפשר לי את הפריווילגיה של לא להרגיש טוב. (בניגוד אליו, שמכריח את עצמו לתפקד עד הקריסה...)

אבל הבעיה היא *בי* - שאני מרגישה לא בסדר שאני נחה ולכאורה אני בריאה כי אין לי חום...

בעוד כל מיני תחומים

אכן, באמת נחוץ...

הרבה יותר מהר

וכשלא- הוא מאותת ומאותת ולפעמים זה מחמיר

שבעז"ה נהיה בריאות תמיד וגם נדע לנוח בכל זאת

ועל הילדה אני מרגישה פשוט (וגם רואה)

מודדת רק לפעמים לילדים, במקרים שלא מרגישים חמים אבל נראים גרוע. שאר הזמן מרגישה ביד שהם חמים.

את עצמי לא מודדת אף פעם. לא חושבת שהיה לי חום בעשור האחרון. אם אני לא מרגישה טוב אני מתפקדת כרגיל וסובלת לי עם תלונות לסובבים 🤷‍♀️ ואם כואב הראש לוקחת אקמול.

בד"כ אני מרגישה שיש לי חום ולא סתם חולשה כשקר לי מאוד או שאני רועדת (ואז בעלי מאשש לי את זה)

לוקחת תרופה להורדת חום וממשיכה לתפקד יחסית.

פחות מזה מקלחת טובה מספיקה בד"כ,

מעל זה אחרי תרופה הולכת לנוח.

(כל עוד אין משהו קריטי שמצריך אותי לתפקד בכל מקרה)

לא היה לי חום מאז שהייתי ביסודי.

גם כשאני עם שפעות/ דלקות גרון וממש מרגישה לא טוב, אין לי חום.

כולל כמה פעמים קורונה...

רק עכשיו נכנסת לשרשור שפתחתי🤦‍♀️הרגשתי כל כך לא טוב. ובאמת לא עם חום כל כך גבוה לכן ענין אותי כמה זה הזוי.

אני רואה שלא כזה הזוי

מרגעשה יותר טוב עכשיו בה

נשאר רק החולשה של אחרי חום

תודה על התגובות

אי אפשר לדעת בדיוק

אז קודם כלללל זה לארגן את הבית שיהיה נעים לשהות בו.

פדים נעלי בית,

כל המלבושים החמים לתינוק כובע סוודר וכו

כרגע לא ידוע לאן נלך אחרי הלידה (תלוי איך ארגיש וכמה זמן ישחררו את בעלי מהמילואים) אבל שיהיה לכשנרצה לחזור בכל מקרה

בגדים לתינוק יש גם בבית וגם אצל ההורים שלי לאן שנגיע (נראלי מספיק מקווה שגם מספיק עבים יש מלא דקים ופחות עבים)

בשעה טובה ובקלות. איזו אלופה ♥️

עד שהמקום לא חוזר לעצמו, לא מכניסים שום דבר.  

אסור ב 5-6 שבועות ראשונים.  

ואיזה הכנות כדאי להכין לקראת לידה ותינוק ?

הריון ראשון ולא היה הרבה זמן לחשוב על דברים או לארגן ככ אז אשמח לשמוע עצות 

אפשר גם תחתוני קוטקס אבל תכלס צריך עוד פדים מעל. אפשר גם פדים רב פעמיים אבל תצטרכי כמות וזה קצת סיוט לכבס ככה כמויות ישר אחרי לידה. אסור להכניס כלום לאזור עד שישה שבועות אחרי לפחות כדי לתת להכל להחלים כמו שצריך.

מבחינת ארגונים- קורס הכנה ללידה עשית? יש לך תוכנית לידה כלשהי?

אם יש לך בגדים וסלקל הייתי בעיקר מתכוננת מבחינה נפשית ומשתדלת לנוח ולאגור כוחות (יש דמיון מודרך להריון, אפשר ללכת לעיסוי הריון, איזון אגן ודברים בסגנון)

עוד דברים שכדאי שיהיו בבית אחרי הלידה זה טיטולים ומגבונים אבל אפשר לשלוח מישהו לקנות אחרי הלידה, לא חייבים לפני.

ארגנתי שני תיקים:

תיק שלקחנו איתנו לחדר הלידה עצמו.

ותיק נוסף שנשאר באוטו שהיה לאשפוז, ורק אחרי הלידה בעלי הלך להביא אותו. מומלץ מאוד. ככה התיק שנסחבים איתו לחדר לידה הוא קטן ולא עצום.

בתיק הלידה:

-תיקית מעקב לידה עם הבדיקות השונות. חשוב מאוד שיהיה לך תוצאות זמינות של ספירת דם אחרונה בשביל מספר טסיות. (במידה ורוצים לקחת אפידורל..).

-מטען לפלאפונים.

-כובע נח.

-חזית הנקה ללבוש מתחת לחלוק שיהיה עלי לסוף הלידה.

-מגבת חלוק. אני ביליתי הרבה זמן במקלחת (ילדתי בלי אפידורל) אז היה נחמד שהיה לי משהו נורמלי להתכסות בו בשביל הבדיקות.

-בקבוק שמן שקדים סגור. לבקש מהמיילדת שתשים עליך בלחיצות.

- בקבוק מים עם קש.

-תמרים וחטיפי אנרגיה.

לתיק האשפוז-

ויטמינים

משכך כאבים- אקמול ואדוויל. (כדאי. אמנם במחלקה מחלקים אבל עדיף שיהיה לך שלא תצטרכי לחכות לחסדי האחות).

חזיות הנקה 2.

רפידות הנקה.

לנסינו.

רפידות נרסיקר.

תחתוני קוטקס.

תחבושות עבות.

תחתוני רשת.

משאבה ידנית ושקיות.

בגדים נוחים להנקה! מכנסי טרנינג וחצאית שנח לשים מעל לביקורים. שמלה יפה עם כפתורים ליציאה מבי'ח. קפוצון למחלקה עצמה.

כפכפים לא אצבע.

גרביים נעימים.

סט לתינוק ליציאה מהביח - 2 שכבות דקות, אוברול חם,גרביים, כובע, שמיכה.

ספר קריאה.

תיק רחצה- שמפו, סבון, קרם פנים, מברשת ומשחת שיניים, קצת איפור, בושם.

בגדים לבעל.

של הבעל לחסוך את הרעשום במשרד הפנים אחכ..

ולגבי חהכין את הבית אולי להביא מישהיא בתשלום או חברה או אחות שתעזור לך ואת בעיקר תשבי ותפעילי אותה מה לעשות..

התשלום הוא לפי הדרגה

אם עוד לא קיבלת, את תשלמי מחיר מלא.

ובכל מקרה גובים לך את החלק היחסי עבור אוגוסט. 

לא ידעתי שזו הדרך היחידה להידבק

אולי חוששים למקרה שחלילה בן הזוג נדבק בדרך עצובה זה יעבור לאשה, לא יודעת באמת שאלה מעניינת שאלת

אבל בעיקרון זו בדיקה פשוטה יחסית

פעם בכמה שנים אז למה לא.

פפילומה חיה על עור אז יכול להיות תיאורטית שכן אפשר להידבק גם בלי מגע מיני מלא אבל לא בטוחה בזה.

אז כדאי לנצל את ההזדמנות לקחת גם פאפ, זה ממש זריז.

בעיקר כדי שיניחו לך,

אבל גם בגלל שאמנם הסיכון מאוד מאוד נמוך במצב שאת מתארת, אבל הבדיקה עצמה קלילה והתועלת שבאבחון מוקדם, אם חלילה יש משהו, היא רבה מאוד

אין לי הבנה בזה ככ, אבל בגלל שמבחינתי לעשות בדיקה פנימית זה לא כזה סיפור, אז בכלל לא חשבתי פעמיים כשהרופאה הציעה לעשות לי.

במילה חבר'ה וזה יכול להקרא כחברה (נקבה) ואז זה מוזר..

בקיצור.. זו הייתה הכוונה שלי

שלא הייתה עם אף אחד חוץ מבעלה וכנל בעלה לא היה עם אף אחד חוץ ממנה

ועשו לה פאפ וזה הציל לה את החיים!

1. אכן הסיבה שבודקים גם זוגות יונוגמיים זב שמא היה משהו לני הנישואין או חלילה תוך כדי )ויש לצערי יותר מקרים ממה שחושבים, והרבה פעמים בת הזוג לא יודעת שהיה בכלל משהו)

2. מעדיפים לבדוק את כולם כדי שזה יהיה נורמטיבי ולא יצריך ממי שכן היה אצלם משהו לחשוף את זה.

3. הבדיקה פשוטה וקלה והמחלה חמורה רצינית והורגת. אז מעדיפים לעשות הרבה בדיקות מיותרות ובלבד שלא לפספס את האחוז הקטן שיחלה בזה..

בעקרון מספיק שאחד מבני הזוג אי פעם לפני הנישואין היה במגע עם אדם אחר אפילו לא מלא כדי להדבק.

וגם אם שניהם סמרו נגיעה לפני החתונה ....ושלא תדעי אבל רופא לא עושה תחקור לגבי שלום בית.

שמעתי פעם שהוירוס כ"כ נפוץ שלא באמת בטוחים שזו דרך ההדבקה היחידה שלו.

למה לקחת סיכון רק בדיקה קטנה פעם בכמה שנים שלא מטמאה

ואקונומיקה לנקות את הג'קוזי.

מבחינת המצעים מניחה שהתכוונת לשמיכה וכרית? כי את המצעים עצמם מחליפים...

להחליף כשתבואו ולנקות

ואז להחליט שזהו, את משחררת. ניקית, חיטאת, עכשיו את נהנית מהצימר ומהזמן הזוגי..

יש מצב שתצליחי?

ובאמת פעם אחת עשינו נופש בבית והיה מצוין. ועוד פעם אחת עשינו רעיון אחר (מוכנה לפרט באישי) וגם היה טוב.

אבל בעלי זורם איתי, ותכל'ס לא משנה לו איפה ואיך בדיוק ננפוש...

לבעלך זה כן חשוב, אז כן כדאי לך להשתדל ולהביא מצעים מהבית ואולי גם שטיח וכלי מטבח. לגבי השירותים והאמבטיה - לנקות היטב בעצמך, וגם להביא שטיח לאמבטיה עצמה.

מקווה שתצליחי ליהנות, ולו בזכות ההנאה של בעלך ❤️

אז לשלוח את הילדים (בהנחה שיש) ולהיות לבד בבית בכיף שלכם.

לקחת ימי חופש ולעשות בבקרים תוכנית זוגית, ארוחות קנויות לילדים כדי לא לבזבז על זה אנרגיות (והעלות על חשבון זה שחסכתם לינה מחוץ לבית) ולהשקיע בתוכנית כיפית לערב בחוץ או בבית

וניירות ניגוב

נעלי בית כפכפים כמובן למקלחת

מבחינתי די סוגר פינה אם יש א. בוקר זוגית

אם יש קומקום בחדר אס כוסות חדפ כמובן

והוא צודק לדעתי, נופש בבית זה לא נופש

נופש זה לשלם ולקבל מן המוכן. מקום אחר, אווירה אחרת, התאווררות

מצעים מחליפים בין אחד לאחד... חוץ ממלונות וצימרים ממש מעפנים.

ואתם יכולים לבחור מקומות שהג'קוזי בפנים החדר קטן יחסית, ואז מביאים לכם ריק ואתם ממלאים, ככה את יכולה לראות את רמת הנקיון (בדרך כלל נקי) או לנקות לבד.

(לא ז'קוזי גדול חיצוני שאז בדרך כלל מקבלים מלא במים, וכן צקיך לקחת בחשבון שהיו שם אנשים לפני)

קודם כל תודה ממש על התגובות!!

אני יודעת שמכבסים מצעים בין אחד לאחד, אבל עצם *השימוש* של כל כך הרבה אנשים במצעים מגעיל אותי. גם אם עבר כביסה...

להביא מצעים מהבית, לנקות הכל בעצמי- אני מרגישה שזה כבר לא נופש ולכן מעדיפה בבית...

הסבתות המהממות הציעו בשמחה לקחת את הילדים אפילו ליותר ימים כי הבינו את המורכבות והציעו שהמספר ימים 'יפצה' על העניין...

כנראה שבאמת נלך על נופש בבית, אבל נביא נערה בתשלום בשעות אחהצ (כשאנחנו לא נהיה בבית) שתעשה את המטלות בית הקלילות הקבועות- כלים אם יהיו לנו, לטאטא... כי ראינו שזה בעיקר מה שגורם לו לתחושה שזה לא יהיה נופש.

אם יש למישהי רעיונות איך לשדרג נופש בבית חוץ ממצעים חדשים שווים, אוכל בחוץ, נסיעה לטיולים נחמדים באזור- נשמח ממש.

וגם מגבות חדשות ולגלגל אותן כמו בבית מלון/צימר.

אפשר להניח מפיצי ריח (אם אתם אוהבים) בחדר ובאמבטיה.

וכן הלאה...

(פעם עשינו בית מלון בבית עם הילדים, וגם שינינו כל מיני פינות בבית כדי לשדרג את המראה. נהננו מזה מאוד!)

ותיקונים ושדרוגים לבית (למשל לצבוע קיר ולקשט במדבקות או לצבוע ולחזק רהיטים, לבחור צמחים ממשתלה,

שינוי במראה הבית משנה את כל התמונה ונותן תחושה רעננה של שינוי. שזה גם מה שנופש בחוץ נותן בד"כ.

אפשר גם להתחדש בבגדים לכבוד האירוע.

ואם אתם בקטע קיצ'י אז יש כל מיני בגדים תואמים לזוגות וזה די מגניב אבל לא מתאים ליומיום אבל לטיולים ולשינוי זה ממש חמוד. 

אני הייתי לוקחת את הקידום

מאוד מרגש

לדעתי תקחי את הקידום בשתי ידיים.

ואל תדאגי לאחרי הלידה.

כמו שהגיעה ההצעה של הקידום ככה תגיע הצעה אחרת טובה.

קחי בחשבון שיש לך 3.5 חודשים של חופשת לידה שתוכלי לחפש בה בנחת מה שמתאים לך.

גם אם לא תחזרי לאותו תפקיד, יש הרבה משרות,

בסוף רק כשלוקחים סיכון ומסתכלים למעלה, מצליחים להתקדם.

תשעה חודשים זה המון בשביל לבסס את עצמך בתפקיד הבכיר. אין סיבה שתחזרי לתפקיד הפחות בכיר אחרי הלידה בכל מקרה.

לגבי הגמול לשמחתי אין לי ניסיון עם נסיגות אז לא יכולה לעזור

חיבוק❤

גם לי לא היה נסיון עד עכשיו... ה' יעזור שיעבור לו מהר כי כבר נמאס.

דרך אגב סגולת הפורום עבדה והיום הוא ביקש פעמיים מעצמו!

לק"י

ולגבי בן השלוש- הייתי מזכירה לו בעצמי.

מחרפנים הפספוסים האלה.

קורה גם אצלינו מידי פעם, ואז כשמפספסים אני לפעמים מתעצבנת....כי ביקשתי ללכת ולא הלכו.

הבן שלי כל הוצאת שיניים - ספק דלקת ריאות. היה באמת חולה

אבל קיבלתי לגיטימציה מלאה, והמון המון תרופות וימי מחלה.

לפחות אצלי הוא הוציא כל פעם יותר מאחת

מלא נזלת ושיעולים, חום

כרגע הוא על נורופן כל 8 שעות מליל שבת ומלחיץ אותי לתת כל כך הרבה לתינוק קטן 

ריקה לוגינלי.

אבל אני חושבת שבהריון לא צריך בכלל למלא גם לביטני. זכור לי שבשבוע 7 כבר אפשר פשוט לעשות, בלי למלא מראש.

עזרת לי ממש!!

הבנתי שזה שבוע שלפעמים הטכנאיות מעדיפות וגינלי, אז אני מעדיפה לבוא מוכנה לבטני... אולי ישכנע אותה.

תודה בכל אופן!!

ורק אם לא יראו טוב - לעבור לוגינאלי.

יש לך את הזכות על הגוף שלך.

מזכירה את זה גם לעצמי...

תודה על החיזוק!

אפילו אם אין חום

זה במרשם וממש עוזר לקטנטנים, כך היה אצלנו.הצלה שהרופאה נתנו לה את זה

ולנקות את העיניים עם תה קמומיל וכמובן משחת עיניים אם צריך לפי הוראת רופא

רפואה שלמה!

במקביל. ושמה מי מלח באף

מתקפה

אבל גם את כל המחבלים 

אבל אצלי היא לדעתי קצת אסטמתית אז האינהלציה היא גם בשביל הקוצר נשימה

עובד אצלינו הכי טוב

אבל תוודאי שמותר בגיל שלה.

ואני מביאה לפעמים אקמול כשמעוכים אצלי גם בלי חום, אם נראה שסובלים ולא רגועים

דבר שני, האם הוא מעשן סיגריות רגילות מקופסה או מגלגל טבק..? כי יכול להיות שהצבע של הנייר שונה פתאום או שהוא עבר מקופסה לגלגול כי סה יותר זול, ואז זה נראה לך מוזר..

בעיקרון ממה שאני יודעת - הירוק, הקל, 'וויד' בלשון העם - הוא מרגיע.

אבל יש כאלה שכמובן חווים אותו אחרת וכמובן מתמכרים.

שאלת אותו על זה? דיברתם על זה?

אבל חושבת שבמקומך, היה יותר מדאיג אותי שאני לא יכולה לדבר עם בעלי על הרגל שלו שמדאיג אותי,

מאשר החשש שהוא אולי מעשן מריחואנה.

לגבי השאר, בשלב זה מעדיפה לא לכתוב ולח ספק העסק פה לא פורח.

לא סתם השם שלי "גשום".

מנסה להגיע למידע מה מעשן, ממנו לא אקבל תגובות

מעשנים כל מיני דברים ובמידה זה בסדר וזה תקין.

הבעיה היא חוסר יכולת לדבר בכנות ולשאול שאלות כנות. בלי הסקת מסקנות מוגזמת- פשוט- מה זה? 

אני מזהה את זה בקלות חח כי אי אפשר לפספס

אבל הנקודה היא לא זה הנקודה היא למה את פשוט לא שואלת אותו? הוא בעלך..תפתחי איתו את זה

ובגדול אם זה ירוק זה פשוט אמור להרגיע ולתת וייב טוב יכול להיות שהוא בלחץ..

אישית היה הרבה יותר מדאיג אותי אם בעלי מסתיר ממני ואני חוששת לשאול מאשר זה שהוא יעשן קצת משהו שירגיע אותו

ולכן הוא לא יספר לך..

אולי יעזור לך להבין שיש אנשים נורמטיביים לגמריי

בתפקידי מפתח וניהוליים ועוד-

שמעשנים גראס בערב להרגעה...

יעזור לך פחות לשפוט.

ואם הוא ירגיש ממך סקרנות, הכלה, רצון לשיתוף ללא ללא שיפוטיות- יש מצב שהוא יספר לך.

תכלס כמו ילד מתבגר..

מדברת מנסיון.

והמלצה שלי- דברי עם איש מקצוע שיעזור לל להבין מה ומי ואיך לפעול

בלי סוףףףף.

כל פעם אומרת לעצמי ,מה תהיה התגלית הבאה.

וממש כמו שכתבת "כמו ילד מתבגר"

אבל ראבק.... אבא לילדים, עבר את גיל.....

כנראה שבחיים לא יתפוש רצינות.

לצאת מהמקום של האמא שלו..

את בת זוג. לא אמא. להיות שותפה שלא ירגיש שאת מחפשת אותו.

מותר לו להיות בנאדם ולחפש את עצמו.

.מה חסר לך? צריך לברר

מה אתה מחפש בעישון

איזה קושי אתה מנסה לטשטש. העישון מרגיע כאב.

צריך להגיע בחמלה, ובהכלה, בלי דרמות מדיי..

נשימה עמוקה

כאמור, בעניין שח קנאביס,הרבה תקרות נפרצו בשנים האחרונות.

אנחנו לא יודעות מה עוד עומד מאחורי הסיפור שלכם, אבל יש לי הרגשה שאת מציירת לעצמך בראש איזה טייפקאסט של גבר לפי ראות עינייך, והוא לא עומד בציפיות. וודאי שזה מאכזב.

(שוב, אני לא יודעת במה דברים אמורים) אבל רוצה להגיד בזהירות, בלי העניין שח הקנאביס, שהוא שנוי במחלוקת, שאם את מתנגדת לו כל הזמן - אז קודם כל, הוא באמת יסתיר. כי הוא כל הזמן מקבל על הראש וירצה להימנע מעימות

ודבר שני, את לא מצליחה לגלות ולהכיר באמת את בעלך, אלא רק לכוון אותו למה שאת רואה בעיני רוחך.

וודאי שיש ערך ל'התיישרות' כזו או אחרת. אבל היא בדרכ נמצאת בסוף התהליך, ולא במלואה, כשאדם מרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא ומבינים אותו ומכילים אותו. זה במקרה קלאסי דל חוסר תקשורת ולא במקרה קצה של בעל עם בעיה אקוטית חד צדדית

ומהצד שלך, אני בטוחה שגם את מרגישה לא מובנת ומוכלת ושהדרישות שלך הגיוניות.

אני בטוחה ממש. וזו תחושה קשה באמת.

❤️

ולכן, לדעתי, אתם חייבים טיפול זוגי.

כי זה מעבר לעניין הנקודתי הזה.

אם הכוונה לסיגריה שהוא מכין ולא קנויה, אפשר גם לשים בה טבק שיש בסיגריות רגילות, יש הרבה שעושים את זה לדעתי בגלל העלויות.

מבחינה בריאותית לא בהכרח שיש הבדל בין זה לזה, דווקא הנזק בסיגריות רגילות יכול להיות גדול יותר

זוכרת ניטב את העידודים שלך!!!

בשמחה!

כן, הדיכאון אחרי לידה... ב״ על מה שהיום.

יכולה אולי לשלוח לי הודעה? 

איזה אמא משקיעה יש לו, דואגת לו לכל מה שהוא צריך, מטפחת אותו, מוצאת לו את הטיפולים והמסגרות הכי טובים בעולם! מדהימה!

אני זוכרת איך לקחת על עצמך את כל האשמה על העיכוב, אז עכשיו קחי את כל בקרדיט על ההתקדמות! ב"ה!

וואי... תודה רבה! 

הקטנה בת שנה ב"ה.

פשוט פלא לראות איך הם גדלים ומתפתחים, ב"ה.

לגמרי מגיע לך קרדיט על ההתקדמות שלו!

ואשמח לתמונות בפרטי, אם מתאים לך.. כיף לקרוא אותך❤️

ממש פלא עצום!

בשמחה. 

כל כך מרגש לקרוא את ההודעה החיובית הזו, אחרי הודעות הדאגה שלך... ❤️

כמובן, אשמח לראות את הפוצון החמודון באישי

בשמחה!

אמן!

י88וֱ ס 7ט 6ה א והט4יחרמ כה 

ההורים שלי היו פה והביאו מתנות והיתה התרגשות רבה, אז היה קשה להרדים את הפוצונים. ב״ה... 

ועכשיו השיחה אישית לא עובדת לי.

לא הצלחתי לשלוח... 

המלחמה הזאת זה סיטואציה שבחיים לא חשבנו שנהיה בה..

להיות לבד כל כך הרבה זמן. קשה. מאוד.

הרבה חיבוקים, והכלה עצמית..

מלא שוקולד 🤭

שהיו לי בחודשיים וחצי האחרונים

האין לי כח

באני רק רוצה אותו בבית וזהו

הרוטינה הלא נגצרת

החיים שלא חיים בלי אור ובלי חיות

הפלסטרים שמנסים להדביק

אבל לא שם הפצע

וכמה מייאש האורך האינסופי וחוסר הידיעה

וכמה אצלך הרבה מעבר אלי בסוף כי בעלך בעזה

אבל בכל זאת תדעי שהרגשתי אותך פשוט באמת

אימאלה כמה איתך שם בתחושה

כמה הלב שלך צודק וסוחב

וכמה זה לא מציאות להתרגל אליה

ולא מתרגלים

ולא מסתדרים

ולא זה לא שגרה

וזה אשליה מבחוץ שכנראה התרגלנו

לא

אנחנו לא

ודוקא עם הזמן זה קשה יותר

כי מותשים

וכי גם אין התעניינות כמעט ואין עזרה כמעט בכלום

ומותר לך שלא יהיה לך כח

ומותר לך

ואני לא נותנת לך שום עצה

את תדעי לתת אותה לעצמך בהמשך

עכשיו מותר לך להרגיש

ולי מה 'עוזר זה פשוט לקחת אויר לנשום עמוק. ממש פיזית

פשוט לנשום את הכיווץ והכאב

הוא ביקר שם כל כך הרבה פעמים שהוא למוד נסיון

הוא יודע שכואב וריק ובודד

והוא עמוק יודע שהכאב האקוטי יתעמעם היום-מחר -עוד שעה

ואת תתפקדי ותעשי מה שצריך ואפילו תחייכי לשכנה ברחוב ותצחקי מהבדיחה של הילד

ובערב- תבכי קצת שוב

אבל

עכשיו

מותר לך

והכי מובן בעולם

הרגשתי מכל מילה את הכאב שלך. וכאב לי לקרוא. נשמע באמת לא פשוט בכלל.

מאחלת ש ה' ישלח לך מלא כוחות ושבעלך יחזור בריא ושלם כמה שיותר מהר יחד עם כל החילים. 

גיבורהההה

זה מה שיש לי להגיד

ומלא כוחות 

בעז"ה שיחזור בשלום ובקרוב

נמאס

חיבוק ענק

כבר אין לי מילים

קשה להיות חיילים בחזית. אבל לפעמים הרבה יותר קשה להיות הגיבורות שמחזיקות את הבית מאחור.

הגבורה שלך ושל כל הנשים של המגוייסים היא גבורה שלא רואים מבחוץ. היא לא נראית מרשימה ולא מצטלמת הכי יפה. אולי זה גם לא מרגיש כל כך כמו גבורה - הרי זו סה"כ מציאות קשה מנשוא שלא בחרת בה.

אבל ככה זה עם גבורה. עצם ההתנהלות בתוך מציאות שנכפתה עלינו, ועמידה במציאות הזו - זו גבורה.

גם על החיילים המלחמה נכפתה. וגם על הנשים שבבית. וכל דבר שאת עושה, כל רגע של שגרה שאת ממשיכה להחזיק, כל פעולה של יום יום שאת ממשיכה לעשות, כל יחס לילדים בתוך המערבולת הרגשית שאת עוברת, כל אלו הם רגעים של גבורה במלחמה.

והגבורה הזו, של כל אחד במקום שלו, היא זו שמאפשרת עכשיו את כתיבת הפרק הזה בתולדות עם ישראל. את המהלך ההיסטורי הגדול שקורה פה, שרק בעוד שנים נוכל להבין לאן באמת זה הוביל אותנו.

ומותר לך גם להתפרק. וטוב שאת יכולה לפרוק פה בפורום. זה לא גורע כלום מהגבורה שלך, שמתבטאת במעשים עצמם שאת עושה.

אבל אני באמת מקווה שההסתכלות על העוצמה והגודל של מה שאת עושה ייתן לך קצת כוח, ויעזור לך להמשיך לעבור את התקופה הזו יותר בקלות....

מצב מוכר ומאתגר ללא ספק❤️

תני לעצמך את הזמן לשקוע, להתבאס, לפחד, להשבר

להחליט שנמאס ודי❤️

זה הכי לגיטימי שיש. ככל שלא תלחמי בירידות תהיי חזקה יותר גם בעליות...

בתוספת שגרה בבית מלון שזה סיוט

הלואי ויגמר כבר.

איזה כיף לראות אותך פה

וחיבוק♥️ איזה קשה זה להיות בבית מלון ככ הרבה זמן!

יום אחרי יום עובר והחיים ממשיכים למרות הכל.

אבל קשה ומעייף.

קניתי

לא עזר בכלום😖

הבת שלי גם ניסתה..

סתם התעצבנה..

אבל מי יודע

זה מחיר קטן

תבדקי..

בצומת ירקון, מיקום ממש נוח לתחבורה ציבורית

עשינו שם ברית ממש יפה. יש להם כשרות רגילה, ואפשר בתוספת תשלום תעודת כשרות יומית מהדרין פתח תקווה.

נועל'ה בשרון- בדקנו שם, לא זוכרת מה המיקום לתחבורה ציבורית. הביקורות שם טובות, וזכור לי כשרות בית יוסף, לא סגורה על זה

זה באמת מוקדם למעקב. הוא פצפון 

מלא שיעולים חזקים ממש

אז אומנם זה חשש ממששששש רחוק

אבל יש בי חשש כזה שמפחד שזה עשה נזק

ובאמת זה לא שלב למעקב תנועות...הגיוני שפשוט העובר שינה מיקום ברחם לאזור פחות מורגש...

ותעודדו אותי שיום שלא הולך כלום עובר בסוף ולמחרת השמש זורחת...

אבל אני כן מבינה בשירות הגרוע שלהם.

כדאי לנסות להתקשר שוב ושוב עד שתקבלי תשובה אחרת.

או מראש לבקש את המנהל שלה.

ממש מבינה אותך ואת הקושי!

במקומך כנראה הייתי קונה סטוק בדיקות ובודקת כל בוקר, לא הייתי מצליחה להתאפק

שאפו שאת מצליחה!

ולגבי המלחמה, והצרות שפוקדות את העם שלנו, אני פשוט משתדלת בכל תפילה על עצמי ומשפחתי, להכניס גם תפילה על הציבור ועל כלל ישראל ועל המצב.

אבל הקשיים שלך לא קטנים בגלל המציאות הנוראה שלנו. ומותר לך להרגיש אותם ולבכות אותם ולהתפלל עליהם...

וכמובן צריך לזכור להודות על הכל.

מאחלת לך המון בשורות טובות בקרוב!!!!!

אני פשוט לא קונה בדיקות😅

המרכז מצריך ממני לעשות סיבבון של עוד כמה דקות אז אני נמנעת ממנו פשוט

ולגביי התפילות,

אני משתדלת לעשות את זה

אבל עדיין…

כ"כ כ"כ כ"כ מוכרררררררר

היום למדתי יותר להנות מהכאן ועכשיו ושלא אני מנהלת את העניינים....

חשבתי לנסות להפסיק הנקה ואז הבחורון הבין את האיום ולא מרגיש טוב ורק יונק כבר שבוע וחצי.... ואני כאילו מפסידה זמן לחזור לטיפולים....

אבל החלטתי שאין לי שליטה על זה. עושה מה שיכולה וה' מנהל....

חיבוק גדול.

(אגב, אם כבר מדברים על ה'. מנהל- הוא גם יכול לפקוד אתכם בקלות כי את לא באמת יודעת מתי הביוץ... זה אפילו לא איזה נס בקטע שאת יודעת במעקב זקיקים מתי הביוץ... את לכאורה אולי מבייצת ברגע זה, מבינה? אז יותר קל לה' לעשות את הנס...) 

אבל אז הרבה יותר קשה לי כי אני מרגישה חייבים ערב כן ערב לא כי אפ היום ביוץ??

ונגיד שבוע שעבר היה רק פעם אחת

כי עייפים

או חסרי חשק

או סתם איך שמתחיל משו התינוקת מתעוררת ונגמר העסק

ואז זה נקיפות מצפון

(אני לא יודעת אם זה הגיוני אבל אפשרי לזהות ביוץ לפי חשק?… או שזה מונפץ?)

עושים מה שאפשר. מסתדר לכם? כיף לכם? אתם רוצים אחד את השניה בלי קשר לרצון להביא נשמה נוספת לעולם? אז זה סיבה מספיק טובה... לא צריך מעבר...

אתם יכולים להיקלט גם "כשרק" ביחד כשרוצים...

נקיפות מצפון? על מה? על איך את לא ממלאת את תפקידך כמכונת הריון טובה מספיק?

כמובן שאישות זה דבר חשוב כדי להיקלט, ברור...

אבל לזכור מה השורש... לומר לעצמנו-

אנחנו התחתנו מתוך אהבה מתוך רצון להקמת בית נאמן בישראל..

נאמן ל...? תשלימי לעצמך...

יש הרבה תשובות נכונות...

לא אמרתי לזרוק הכל ולשכוח שיש קשק בין אישות להיקלטות...

אבל לזרוק את המחשבה שזה הכל בידיים שלך.

הקב"ה מצפה ממך שתשתדלי אבל לא יותר מזה שתאמיני בו שיודע שאת רוצה...

אבל לא ממקום אגואיסטי שאת מסמנת וי על ההיקלטות... ואחרי ההיקלטות מה? תמיד יהיה על מה לדאוג... אנחנו לא יכולות לשלוט בהל וזה בכוונה ככה!

זה משותף... 3 שותפים לאדם... כמה את עושה את החלק שלך? אולי את מנסה יותר מהחלק שלך?

תחשבי עם עצמך מה החלק שלך... מה ה' מצפה ממך שתעשי, שתתפללי... איפה זה מתאים ונכון לך ואיפה זה כבר מכניס אותך ללחץ וחרדות (מתוך הנחת המוצא שה' לא מעוניין שתיהי בלחץ וחרדות)

בהצלחה במחשבות! 

חיבוק קודם כל

וואי הייתי בודקת... אחרי שגם אני מבטיחה לעצמי בסוף זה מה שאני עושה כשאני רואה שכל יום שעובר הציפיות רק גדלות למרות הניסיון שלא

שנית

אני רואה שהנושא הזה מאוד מעסיק אותך , וזה מובן מאוד ולא על זה אני רוצה לכתוב לך

אלא שתחשבי על אפשרות של חודש אחד כן לעשות מעקב מסודר של הביוץ

להבין איך הגוף שלך עובד פחות או יותר

וגם לנסות להתמקד יותר בימים של הביוץ.

אחד ההריונות שלי היה לי משהו דומה. עשיתי בדיקה ביתית ביום ה30 שיצאה שלילית. חיכיתי שבוע ועשתי שוב ושוב יצא שלילי. אחרי שבוע נוסף עשיתי שוב ויצא שלילי. אחרי שבוע נוסף עשיתי בדיקת דם והבטא הראתה הריון צעיר. כשהגעתי לאוטרסונד בשבוע כמעט 10 לפי וסת החזירו אותי לשבוע 6+0. הילדון כרגע משחק לידי במקום לישון.

אם אני זוכרת נכון משרשורים קודמים שלך יש לך מחזור סדיר כל חודש-חודש וחצי, נכון? גם אצלי זה ככה