היי, מחפשת פסיכולוגית אישה, מאיזור הדרום/שפלה.
אשמח להמלצות
קיבלתי המלצה לשמירת הריון מאורטופד אבלמחפשתתשובה
אני רק שבוע 10+2 עם תאומים ב"ה
האורטופד אמר לי שהוא נותן על כזה דבר שמירה (מספר בעיות אורטופדיות) והנחה אותי ללכת לרופאת נשים לקבל ממנה גם כן מכתב המלצה לשמירה ולהתקדם מול ביטוח לאומי
אני מפחדת שזה מידיי מוקדם מצד שני זקוקה לשמירה הזו ברמות לא רק בגלל כאבי הגב
מישהי יודעת מנסיון אם זה לא מוקדם מידיי? מפחדת שלא יאשרו הביטוח לאומי.
מה אני אמורה לעשות אחרי שהרופאת נשים כותבת המלצה לשמירה? מהיכרות שלי איתה היא בטוח תרשום לי המלצה לשמירה בעז"ה
האם למרןת ההמלצות הביטוח לאומי יכול לדחות?
מתי מתחילים את ה30 יום ללא עבודה?
מתייגת לך אתהשקט הזה
@shiran30005 שאם אני זוכרת נכון הייתה בשמירה משלב מוקדם
תודה לךמחפשתתשובה
תודה על התיוגshiran30005
אני קיבלתי פעמיים שמירה משבוע 7 עד הלידה. ב"ה אישרו לי על הפעם הראשונה שהגשתי בלי בעיה בכלל
צריכה לשבת בבית 30 יום נכון , אבל יכולה להגיש בתוך ה 30 ימים האלה רק שבמידה ויאשרו ישלמו לך בתום ה 30 ימים
יש בטופס סעיף שלך- העובדת, סעיף של המעסיק וסעיף של הרופא המטפל.
אני קיבלתי אפילו רק עם המלצת רופא של הריון בסיכון בגלל הנסיבות
הרבה סיעתא דישמיא כמובן כי זה לא היה ברור מאליו . היה לי הריון עוקב ולא הספקתי אפילו לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה
אם יש לך עוד שאלות בשמחה 😊
יש טופס שאת צריכה למלא (בל 330)ערגלית
וטופס שהרופאת נשים צריכה למלא (בל 331)
חשוב מאוד שהרופאת נשים שלך תפרט בדיוק מה הסיבה שבגללה היא ממליצה על שמירה, ולצרף לזה כמובן את כל החומר הרפואי שיש לך על זה, כולל ההמלצה של האורוופד.
מי שתובעת שמירה על רקע רפואי החלק הכי חשוב בתביעה זה החלק של הרופא נשים.
חוץ מזה בטופס שלך יש גם חלק למילוי על ידי המעסיק.
את יכולה להגיש את התביעה כבר עכשיו, אם יאושר יהיה אישור עקרוני ורק אחרי 30 ימים שאת בבית ולא קיבלת תשלום מאף גורם אחר ישלמו לך עבור 30 הימים שהיו, וכל חודש בחודשו.
במידה וביטוח לאומי לא מאשר לך התביעה או מאשר לך באופן חלקי (רק על חלק מההריון), שולחים לך מכתב יבוא הרופא שלך ומבקשים ממנו לנמק מדוע לדעתו את זקוקה לשמירה.
בהצלחה ובשורות טובות!
תודה רבה על ההשקעה וההסבר!מחפשתתשובה
בשעה טובהמאמינה ומתאמנת
המשך הריון תקין וקל❤️
בהריון הראשון שלי יצאתי בשבוע 11 לשמירה
אם אחת הסיבות לשמירה היא סיבה אורתופדית רצינית יכול להיות ששווה ללכת לרופא תעסוקתי שיכתוב שאת לא כשירה לעבוד עד ללידה (אני עשיתי את זה)
יש פעמים שמאשרים את השמירה לתקופה ואחרי כמה חודשים את צריכה לבקש שוב. לי זה היה בהריון השני ואישרו לי אחרי שהגשתי שוב מסמכים.
בהצלחה🩷
אני לא מכירה ויודעת עד כמה זה סיבה 'רצינית'מחפשתתשובה
וממש חוששת שאהיה בחופש 30 יום ובסוף לא יאשרו
מה שכן הוא ישר כתב שמירה בלי להתבלבל אפילו שזה עוד מוקדם
זה הימור. אף פעם לא בטוח שתקבלי אישורהמקורית
אבל תמיד אפשר לערער גם
אני קיבלתי פעמיים שמירה בגלל סימפ עם רקע אורטופדי מורכב. פעם אחת שבוע 28, פעם שנייה שבוע 20
גם אני מציעה רופא תעסוקתיshiran30005
זה יגדיל את הסיכויים לאישור.
אני לא השתמשתי בשירותיו של רופא תעסוקתיהמקורית
האמת
הדגש שלי היה שעקב אופי העבודה ומצבי הבריאותי שנובע מההריון - אני צריכה שמירה.
מה הסיבה לשמירה?ערגלית
סימפיזיוליזיסמחפשתתשובהאחרונה
שאלה קצת מצחיקהשמן קוקוס
נראה לכם מתאים להביא כמתנה לפסח לצוות הגן שוקולדים לא כשרים לפסח?
אציין שאני מביאה את זה כשבוע וחצי לפני פסח.
מה אתן מביאות לצוות כמתנה לפסח?
הבאת משהו לפני פורים? אם כן לדעתי לא צריךפרח חדש
לדעתי פחות מתאים. אישית אני מעדיפה להשקיע בפוריםבתי 123
וסוף שנה. אני לא מביאה לצוות לפני פסח אחרת אין לזה סוף
נראה לי מתאיםשואלת12
נראה לי מוגזם להביא גם לפסחבן בא לנו
לפורים זה באמת חץחשוב וגם סוף שנה
נראה לי שמספיק
מי שממש חשוב לה גם שנה טובה ומשהו מתוק לראש השנה
אבל לא צריך כל חג מתנות ..
מנצלת ואם לא הבאתי לפורים מה הייתן נותנות לגננותיש לי רק שאלה
רווקות דיי מבוגרות
לא הביאו מתנה לפורים מכל הגן?יעל מהדרום
לק"י
הבן שלי במשפחתון פרטי, ואנחנו לא מתארגנים יחד למתנות.
לפורים באמת לא הבאתי, מקווה להביא לפסח.
לא יודעת מה...
בעיני פחות מתאים. למרות שאני הייתי אוכלת בשמחה😅יעל מהדרום
😆 השאלה לא היתה אם להביא אלא מה להביא 😆שמן קוקוס
למה לא להביא כשלפ? זהיכול להיראות כאילו אתהמקורית
מחפשת להיפטר מהחמץ שלך
אז בעיניי פחות😖
פשוט לא מוצאת שוקולדים טעימים כשל"פ 🤪שמן קוקוס
אולי ארד מעניין השוקולד ואחשוב על משהו אחר
באושר עד ראיתי מבחר גדול של שוקולדיםהמקורית
איכותיים וטעימים. בדצ.
ואני אגב מאלה שמחפשים חמץ עדיין וקשה למצוא. אבל לא שוקולדים האמת
לדעתי עדיף משהו לא אכילבאורות
כי באמת עם פסח וכל אחד וההקפדה שלו על כשרויות זה מורכב.
לא יודעת איפה את גרהלהרות כוחות
**אני בחול כרגע, ועוד לא נכנסה שבת**
אבל בחנויות של חרדים יש מבחר שוקולדים שוויצרים איכותיים וטעימים בהכשרים מהודרים לפסח!!
בכלל שוקולד של פסח יותר טעים לדעתי, החומרים יותר איכותיים )בלי לציטין סויה למשל(
ראיתי שיער הקקאו כשר לפסח גם.
אפשר גם להביא יין טעים )מוסקטו למשל(.
תראי מה כתבתי לךאורות המלחמה
תגובה למטה, על האתר ואהבת
מצרפת קישור מוצרים ב-20 ש"ח
אולי מגבות מטבח עם עוד משהו?יעל מהדרום
חשבתי על זה, השאלה היא מה עוד 😉שמן קוקוס
לא זוכרת מה נתתי בעבר🙊 אולי קרם כלשהו שהיה לייעל מהדרום
השאלה מה התקציב...באורות
בקבוק יין וקצת אגוזים לקישוטאורות המלחמה
כתבתי לך למטה. .
לא שייך נראה ליאורות המלחמה
לא חסרים שוקולדים כשרים לפסח. יש באתר ואהבת קטגוריה של מוצרים ב20 ש"ח, דברים ממש מכובדים ויפים
ויש גםאורות המלחמה
במקס סטוק כל מיני דברים נחמדים... נגיד לפורים קניתי שם. צנצנות ומילאתי בשוקולדים יפים... אפשר אותו קונספט. או גביע יפה (זה לא במקס, בואהבת) ובקבוק יין... עם קצת אגוזי מלך לקישוט...
בעיני זה משעשע...אין לי הסבר
פחות שייך
יש באושר עד מלא שוקולדים כשרים לפסח (הכל שם כבר כשר)
מנצלשתגוגי גוגי
עד כמה זה מושפל להביא לפסח מתנה כשלפני רגע הבאתי בפורים?
יש לי להביא ל4 מטפלות (סיפור הזוי)
חשבתי על משו קטן מפוקסהום
רעיון?
זה ממש לא מושפלאורות המלחמה
זה נהוג בהרבה מקומות. ואצלי יש 8 מטפלות (אני בועד) אז ארבע זה כלום...
ופוקס הום זה ממש לא קטןאורות המלחמה
זה יקר מאוד. הבנתי שיש דברים יפים במקס סטוק. וגם שלחתי פה קישור לדברים ב20 ש"ח מ" ואהבת "
לא הבנתי את השאלה,שמן קוקוס
מה זה מושפל?
בעיניי זה טו מאץ'. אבל לשיקולךהמקורית
מושפל לא..אבל כנראה תלוי גישהבן בא לנו
לי אישית זה מרגיש על גבול המתחנף להביא כל רגע משהו
אולי שוקולד או אפילו בקבוק יין משתלב לי יותר לפסח
לא קשור מושפל. אבל אם הבאת לפורים לא חושבתפרח חדשאחרונה
שצריך לפסח
נערה מזיעהפינק ליידי
מה ניתן לעשות כדי למנוע הזעה בבית שחי אצל נערה בתיכוון, זה מאוד מפריע לה, החולצות מקבלות כתם רטוב בבית שחי.
ראיתי שהמעטת ג'אנק פוד מאוד השפיע עלי מבחינת ההזעהשבח והלל
יש גם סטיק חלאבין לי הוא גרם לגירוי אבל הוא מומלץ להזעה מוגברת.
תודה לתגובהפינק ליידי
במקרה של הבת שלי זו לא הסיבה, ההזנה אצלינו מתבססת על בישול/אפיה ביתיים, גם שתיה ממש מים בלבד , שוקו בבוקר .
קניית אוכל מוכן, לעיתים רחוקות.
יכול להיות שהיא אוכלת הרבה חריף?שבח והלל
זה גם יכול להיות הורמונלי, אבל אם זה חריג ולא קשור למזון הייתי הולכת לרופא.
(בהנחה שהיא משתמשת בדאורדורנט טוב ולמרות זאת היא מזיעה ככה)
חלאבין טוב נגד ריח אבל לא מונע הזעה ואסור להשתמשבתי 123
בו עם דואודורנט נוסף
הייתה לי פה בחורה בעבודה שלא הפסיקה לקנות אוכל מורוצה מלא ילדים
שלא הפסיקה לקנות אוכל מוכן ומקדונלס וכל הזבל הזה ושוקולדים ובקיצור רק שטויותתתת והיא כל הזמן מזיעה לובשת רק חולצות שחורות שלא יראו את העיגולי זיעה
עונה האם יש לה תלבושת אחידה בצבע מסויים?בתי 123
להתקלח בבוקר או לשטוף רק שם ולנגב היטב. דאודורנט לא יעיל על עור לא נקי.
לדעתי הדאודורנט הכי טוב זה ליידיספידסטיק 48 שעות.
ביום יום כדאי ללבוש חולצות מבד נושם ובצבעים שלא רואים עליהם זיעה. שחור לבן כחול כהה. פרחוני
לגבי הבי"ס יש לי חברה שהיתה מדביקה לחולצה חצאי תחתוניות. פעם שמעתי שיש לקנות משהו מיוחד לזה.
ולקוות שזה יסתיים עם גיל ההתבגרות
תנסי את הדאודורנט של מיכל סבון טבעיהמקורית
האמת שאני לא מאוד אוהבת אותו למרות שאני מכינה אותו בבית מרכיבים דומים, אבל בעלי דווקא מרוצה ממנו
למשהו יותר פשוט - אני מכינה דאודורנט מסודה לשתייה וקרם כלשהו. סבלתי מזיעת יתר בבית השחי כנערה וצעירה, מה לא ניסיתי ולאעזר
כשהתחלתי עם הסודה לשתייה - זה עשה פלאים
ודווקא התזונה שלי בתקופה ההיא הייתה זוועה
אגב סודה לשתיהאחת כמוני
אני משתמשת קבוע, אבל מרגיש לי שיותר מנטרל ריח מאשר מונע את ההזעה עצמה
אצלי האמת זה עזר גם וגםהמקורית
אבל אני גם חסה על עצמי ולא שמה בדים סינטטיים או מאוד צמודים כמעט בכלל אז מניחה שזה גם תורם
גם אצליבת 30
מאז שעברתי לפני כמה שנים לשימוש בסודה לשתיה גם רמת ההזעה ירדה וגם אין ריח
אני חושבת שכל הדברים על בסיס סודה לשתיהחילזון 123
לא מונעים זיעה אלא את הריח.
נדמה לי שמה שמונע זיעה זה הדאודורנטים עם האנטי פרספירנט. וזה באמת לא בריא בכלל.
זה יכול להיות קשור גם ללחץ אולי?באיה
ואז שתעבוד על להרגע יותר בכללי יכול לעזור נראהלי..
ללכת עם יותר אחוזי כותנה..נביעה
בדיוק!אם_שמחה_הללויה
אני מכינה דאודורנטאם_שמחה_הללויה
מסודה לשתיה (מנטרלת ריח), קונפלור ושמן קוקוס (שניהם סופחים את הזיעה) וגם חמאת שיאה ושמן אתרי לימון ומנטה שילוב מנצח וכיפי ומקרר בקיץ.
הזעה זה תהליך נורמלי וחיוני, הגוף מסלק ככה את העלים.
אולי כתוצאה מגיל ההתבגרות יש טיפה יותר.
*רעליםאם_שמחה_הללויה
להקפיד על הסרת שיעררינת 24
דווקא להפך 🙈חילזון 123
אני ממש שמה לב שאצלי זה משפיערינת 24
כלומר כשאני מגלחת יש פחות ריח
אבל הפותחת שאלה איך לא להזיע, ולא דווקא על הריחחילזון 123
יתכן שיש לה הזעת יתר וזה ממש לא קשור לתזונהלראות את האור
בתור אחת שסבלה מזה פתאום כמה שנים...
אז ככה: אם היא מעונינת למנוע את העיגולים היא צריכה דאודורנטים אנטיפרספירנטים מיוחדים- לא מה שעל המדף בסופרפארם. אני קניתי פעם מאמזון (לא חושבת שיש בארץ) duradry וזה עזר לי בלי תופעות לוואי (יש סוגים של דאודורנטים כאלה שעושים גירוי מקומי לאנשים מסוימים- זה ניסוי וטעיה) . יש אתר ישראלי של איזה חברה ישראלית שמציע פתרונות להזעת יתר לא זוכרת את שמו תחפשי בגוגל יש להם כל מיני פתרונות להתמודד עם הרטיבות כמו מדבקות גופיות מיוחדות.
לנסות למצא פתרון להתמודד כי זה באמת לא נעים ומוריד מהבטחון
בלתקאני10
1. יש דבר כזה הזעת יתר, אפשר לדבר עם רופא ולראות אם פתרונות.
2. מאד עוזר להוריד שיער בבית השחי. כשחלק שם מזיעים פחות וזה מתנדף מהר יותר, וכשלא אז הזיעה נתפסת על השערות וגורמת גם ליותר ריח
כמה דברים שעזרו אצליאין לי הסבר
1. דאודורנט של מיכל סבון טבעי
2. להסיר שיער (לא לגלח עם סכין! אני מורידה עם מכונה)
3. לא ללבוש חולצות כותנה. כן, נשמע הפוך, אבל הכותנה מרובת מהר וסופגת את הזיעה ורואים עלייה כל כתם של מים, וזה כל הזמן רטוב. לובשת בד דק סינטטי, וזה הפחית לי ממש את הזיעה...
4. באירועים, או בזמנים שרציתי להיות ממש בלי זיעה, אז תחתונית קטנה (אפשר גם לחתוך ל-2) מודבקת בצד הפנימי של החולצה. לא ממליצה על זה כדרך קבע, כי זה לא נוח.
תודה רבה לתגובות ששלחתןפינק ליידי
אז ככה, היא תקופה ארוכה מסירה שיער
משתמשת בדאודאורנט קרליין
לגבי בגדים חלק לובשת כותנה וחלק לא.
לגבי דאודורנטים, אם יש משהו מחו"ל שאתן ממליצות אין לי בעיה להזמין
בכללי, ההזעה אצלה רק בבית שחי.
הקטע שיש ריח של הזעה
מציעה לבדוק על דרך השלילההמקורית
אם ריח הזיעה יותר מורגש בבדים מסוימים
שתנסה סוגים שונים של דאורדורנטבאורות
לי למשל הכי טוב של dove. יש סוגים שממש עושים לי ריח זיעה קיצוני. וגם שתבדוק אם היא עוברת למשל לסטיק/רולר/ספריי אם המצב משתפר
אז דאודורנט טבעיאין לי הסבר
אני ממליצה על של מיכל סבון טבעי.
הוא מצויין ממש ומונע ריח לגמרי
הוא מדהים. קונה לי ולבנות שלינביעה
רק אומרתדפני11
שלי הוא לא עזר בכלל..
כנראה באמת עניין של ניסוי וטעיה
גם לי לא. אבל בעלי מרוצההמקוריתאחרונה
התקן מירנה- הכתמותshiran30005
חודשיים וחצי אחרי לידה וב"ה השבוע שמתי התקן. הייתי אחרי טבילה כבר וטהורה ולקחתי גם פרימולוט נור מהמחזור עד ההתקנה כדי שהרירית תישאר דקה למזער כתמים. שמתי ברביעי ומאז יש לי כתמים שבאים והולכים. כרגע תולים בדם של מכה, מותרים בהכל חוץ מייחסי אישות.
כל רב ששאלתי אמר לי למה שמת מירנה? עשה לי לא טוב על הלב, זה ככ גרוע כמו שהרבנים עושים אותו?
בעלי "לוחץ" קצת שהוא כבר מיובש מלא זמן ואני עם נקיפות מצפון על זה
יש משהו לעשות לצמצם ולהעלים מהר את הכתמים?
כמה זמן לקח לכם עד שהצלחתם להיות תקופה יפה לא אסורים?
תנחמו אותי הרב עשה לי רע בלב שדיברתי איתו עכשיו...
קודם כל תדעי שזה ממש הגיוני לשלב שאת נמצאתכבתחילה
הגוף מסתגל להתקן, ותקין שיהיו בתקופה הראשונה כתמים גם מההתקנה עצמה שהיא כמו פצע, וגם מהסתגלות להתקן עצמו.
לגבי הרב, באמת מבאס.. זה בכלל לא מקומו להגיד כאלה דברים. כנראה הוא נתקל בשאלות הלכתיות של כאלה שנפלו על הצד המבאס של הסטטיסטיקה.
הייתי מנסה את הטיהורית להעלים את הכתמים.
השתמשתי בה אחרי הלידה והיה מעולה.
אחרי ההתקן פשוט חיכיתי כמה ימים וזה עבר לבד.
עם כל הכבוד, בעלך יכול לחכות! אח''כ הוא יהנה מתקופה ארוכה שלא אסורים.
מה זה טיהורית? איפה קונים?shiran30005
באתר אושר טבעי רבקה אליסוןכבתחילה
מוסיפה עוד משהוכבתחילה
איך הרופאה שלי אמרה?
"למירנה צריך סבלנות"
זה גג חצי שנה של סבלנות שאחריה יש שקט של כמה שנים. שווה את זה מאד!!
הסבלנות היא לא לספור את הימים, פשוט לתת לגוף לעשות את שלו ולהסתגל.
נשמע הגיוני מאודכובע שמש
חוץ מזה כתבת שכבר היית טהורה. סה"כ הספקים יפים לחודשיים וחצי אחרי לידה 
המירנה באמת עלולה לעשות בעיות בהתחלה, אבל אח"כ יש שקט להרבה זמן.
כבר התקנת, אז קצת סבלנות ובעז"ה זה יסתדר.
חשוב לדעת טוב את ההלכות ולא להסתכל בניגוב, ללבוש שחור/צבעוני לפי איך שאתם נוהגים כדי לא להיאסר מכתמים שיש בהתחלה.
אנחנו לא נאסרים בנגיעה וכאלה רקshiran30005
רק ביחסי אישות שאמר שאסור
ולצערי לא יכלנו להיות ביחד אחרי הלידה כי לא היה מניעה, וההריון הוגדר כסיכון גבוה אז בקושי בקושי
נחכה לא שיש ברירה...
השאלה כמה זמן זה בערך התחלה? שבוע/שבועיים כזה?
במצב כזה הייתי פונה שוב לרב או לרב אחרכבתחילה
ומתארת את כל הסיטואציה שתיארת פה,
ואולי יתנו היתר לקיים יחסים בלי להסתכל אח''כ ועל מגבת כהה..
אל תקחי ללב את מה שהוא אמרפרח חדש
כנראה הוא לא לקח בחשבון את מכלול השיקולים שלך.
אם התקנת רק לפני כמה ימים, אז לא הייתי נלחצת בכלל.
גם עם התקן לא הורמונלי היו לי כתמים במשך שבועיים.
אז זה בכלל לא מחייב שקשור לסוג ההתקן.
זה יעבור ואחכ תהני מתקופה ארוכה של טהרה בעז"ה.
אני גם מתכננת לשים את ההתקן הזה אחרי לידה בעז"ה כי זה די נמאס לי להיות עם התקן ללא הורמונים ולטבול כל חודש.
לםעמים הטהרה כל חודש עם התקן לא הורמונלית היא גם ממש סיוטית
אז באמת שתני לזה עוד קצת זמן
ותסבירי גם לבעל, שלא יעזור פה להלחיץ אותך
כי עכשיו זה שלב שצריך פשוט סבלנות.
גם אם תוציאי את ההתקן לא תוכלו לקיים כי לא תהיי מוגנת
ואם תחליפי, לא בטוח שזה יפתור את הבעיה של הכתמים.
פשוט להתאזר בסבלנות. הגוף מסתגל לדבר חדש ויהיה בסדר.
תראי... הנסיון של רבנים עם מירנה זה רקמקרמהאחרונה
כשמגיעים אליהם עם שאלות...
עם ההצלחות וכשהכל חלק פחות מגיעים לשאלת רב...
למ יש נסיון פעמיים עם מירנה
אין לי ספק שאשים גם בפעם הבאה
חוץ מטיפה הכתמות שלא הגיעו לאיסור היה לי אל וסת למשך כל תקופת ההתקן
שאלה מוזרה קצתרק אני:)
יש חשש ללכת לאירוע בהריון?
יש חתונה שאני חייבת לבוא אליה, הבעיה שחרדות שלי מתעוררות.
אני דואגת שמוזיקה רועשת מידי תפגע בעובר.
ובכללי מי שיצא לה להיות באירוע בהריון- איך מתנהגים מבחינת האוכל? לרוב אולמות אירועים ממש לא שומרים על סטרליות
לא שמעתי על בעיה כזאת^כיסופים^
בע"ה הערב הולכת לחתונה, שבוע 32
מבחינת אוכל תאכלי כמובן רק דברים שבושלו עד הסוף
ואולי כדאי להמנע מסלטים
עובר שומע קולות מבחוץמתואמת
אבל הוא מוגן בהרבה שכבות, כך שלא נראה לי שיש חשש שהשמיעה שלו תיפגע. אולי תקפידי לא להיות קרובה לרמקולים, יותר כדי שהוא לא ייבהל...
לגבי האוכל - אישית לא הייתי אוכלת כלום, אולי רק לחם, אבל אני גם ככה כמעט לא אוכלת מחוץ לבית, בלי קשר להיריון, כי אני איסטיניסטית...
התנהלתי רגיל לחלוטיןשיפור
הכל כרגיל ..בן בא לנו
עובר שומע אותך בעיקר
וגם אם לא זה לא פוגע בו בכלום
ואפשר גם לאכול כרגיל
גם מה שלא מומלץ בהריון לא מזיק כשאוכלים פעם אחת,..
תלוי באיזו אוכל מדובריעל מהדרום
לק"י
אם נניח אכלת משהו שבדיוק היה בו ליסטריה, גם פעם אחת תזיק.....
אוקיי אבל זה סבירות מאוד נמוכהבן בא לנו
ויש הבדל בין לאכול נגידבשר לא מבושל או ביצה לא מבושלת
לבין אוכל בחתונה לא סטרילי
וגם מי שבטעות אכלה נגיד ביצת עין פעם אחת
תכלס זה סיכוי ממש קטן ליפול דוקא על ביצה כזאת
אני לא אומרת לזלזל בכללים או לאכול לכתחילה הכל
אבל בלי לחץ עודף על סוריליות
לכן אמרתי שתלוי במה מדובר...יעל מהדרום
לק"י
יש הבדל בין בשר נא לבין סלט ירקות
אין בעיה ללכת...אורות המלחמה
העובר לא שומע עד כדי כך. ובאוכל צריך להימנע רק מדג נא וביצה לא מבושלת... היה לי פעם סיפור עם מוס שהיו בו ביצים לא מבושלות, אז כדאי לשים לב בקינוחים. זהו..
יכול להיות שיש עוד דברים שצריך להיזהר בהםאורות המלחמהאחרונה
אבל באופן כללי ההתנהלות היא רגילה
עכשיו אני קולטת ששבת הגדול זה עוד שנייהפה לקצת
איך מגיעים לפסח עם המינימום שחובה?
אנחנו פשוט לא מגיעים לזה.
בעלי עובד כל יום, כולל שישי.
אני עם הילדים עד שהוא חוזר ואז אנחנו ביחד איתם (בזמן שהוא לא בתפילה)
ואז בערב כשהם ישנים הקטן דורש את מנת הצומי היומית
וזהו, נגמר היום.
ותיכננו ללמוד על פסח, עושים את זה כל שנה לפני כל חג.
ועדיין לא הגענו לזה וכמו שזה נראה כרגע גם לא נגיע.
וזה בלי לדבר על הקניות שצריך לעשות.
ואיך מבשלים הכל עד ליל הסדר כשזה יוצא ביום שני?
ולמה חגים ושבתות שאמורים להיות כייפים הם כל כך מתישים ודורשים מלא עבודה ואז מגיעים אליהם עם הלשון בחוץ ורק מחכים לעבור אותם?
עד כאן להיום ;)
זה באמת קשוח, ועם ילדים קטנים עוד יותרפרח חדש
כי קשה לשמור על הניקיון
קודם כל, תעשו רשימה מה חייבים לנקות.
מה שלא. או שזה בעצם נקי כי לא מכניסים לשם חמץ
או שמוכרים לגוי. נניח ארון משחקים עם משחקים שיש חשש לפירורים ואין לך זמן לנקות..
במקביל, רשימה של קניות.
כי כדאי להתארגן עם קניות מוקדם. ככל שהחג מתקרב הטירוף בחנויות רק מתגבר.
אצלינו יש משנת יוסף. אז זה מאוד מיקל עלי.
אני עושה את ההזמנה, רושמת לבעלי ביומן מתי החלוקה והוא יקח גם שעתיים חופש מהעבודה אם צריך בשביל לאסוף את ההזמנה. אין מה לעשות.
לגבי שבת הגדול, מתכננת לבשל כבר בכלי פסח
ולאכול כל השבת בחד פעמי כדי שיהיה משהו פחות להתעסק במוצש. את החמץ נוכל רק פיתה שלא מתפוררת.
ואז במוצש התארגנות לחג עצמו. כביסות אחרונות
ובישולים.
דוקא לי יותר מורכב לאכול שבת בכלי פסחאני זה א
החצי חצי הזה הכי קשה לי( אישית) מתכננת לבשל כרגיל בחמץ. מה שאפשר אשעם בתבניוץ חדפ ומה שלא זה רק 2 סירים שאי אפשר אז לא נורא.. כמובן שאצמצם ארונות ונאכל בחדפ אבל כל הפינישים אעשה לילה לבן במוצש עם בעלי כי הוא גם עובד עד הרגע האחרון..
כמובן מקרר אעשה לפני שבת וצנור וכיריים אחרי הבישולים..
כנל. נשמע לי מורכב מדיהמקורית
אבל זה אומר שההכשרה של המטבח יהיה רק אחריפרח חדש
שבת. זה נשמע לי הכי לחוץ
ולמה נקרא חצי חצי?
אני פשוט מבשלת הכל כמו בשבת רגילה אבל במטבח פסח. דגים, מרק , תפוחי אדמה, רק החמין בלי קטניות וזהו.
אוכלים פיתה מיד בהמוציא וזהו. לא ממשיכים לאכול פיתה כל הסעודה.
אפשר במוצשהמקורית
אם מנקים את הגז והתנור אחרי הבישולים.
לי זה יותר הגיוני ואני בכלל לא משתמשת כנראה בתנור בפסח אז זה בכלל בא לי טוב
הכל אפשרי. אבל זה מאוד נוח שאחרי שבתפרח חדש
אפשר ישר להתחיל בישולים לחג.
אצלי לפחות לוקח זמן למקם כל דבר, והבישולים הראשונים בכלי פסח תמיד לוקח יותר זמן..
אבל כל אחת איך שנוח לה
מניחה שזה עניין אישיהמקורית
אני מתכננת לבשל רק בראשון בצהריים- ערב
ממילא לא אוכלים הרבה אצלנו בערב פסח כי שבעים מהמצות וגם יש בשרים שצריכים להפשיר. וגם, אני מבשלת בחג עצמו למחרת
חוצמזה שלבשל ישר אחרי שבת קשוח לי🥴
באמת כל אחת ואיך שנוח להאני זה אאחרונה
אני מבשלת רק בערב חג עצמו..
בחמישי אחרי הבישולים אנקה את הגז והתנור( יש לי םירוליטי זה קל אצלי) ובמוצש אעשה את ההכשרה עצמה. וניקיון אחרון של חמץ הילדים שלי קטנים אין לי סבלנות להיות בלחץ ואין מצב לוותר על דגם עם חלות זה העונג שבת שלי גם ככה בפסח זה מבאס..
בראשון אבשל כבר כשלפ ליום ראשון.
לחג עצמו אני מכינה רק מרק וצלי בשר.. עושים עם חמותי ועוד משפחה. יש לי בעיקר להכין את הבית לאירוח כי ישנים אצלנו.
התכנון שלנו(מקווה שנצליח) זה לבשל הכל בחמישיטארקו
ושלא יהיה חמץ..(כן קטניות ומוצרים שלא כשלפ אבל לא חמץ בכלל)
להעביר לחדפ
ואז להכשיר בשישי...
גם רעיון!המקורית
אפשר גם סירים חד פעמייםמשמעת עצמית
גם לבשל וגם לחמם בהם על הפלטה.
זה מושלם ומאפשר לגמור עם הסירים לפני שבת
מצטרפת..באר מרים
משנת יוסף זו הצלה לגבי הקניות - גם אני לא יוצאת מהבית על ההזמנה וגם אין ברירה.. יש יום ושעה מוגדרים שחייבים להתפנות כדי לאסוף הכל...
לגבי שבת הגדול ברור שהכל כבר יהיה בע"ה פסחי..
יש לי סיר אחד וכף עץ של קטניות - אז יהיה גם אורז...
(זה אחד הדברים הכי שימושיים שעשיתי - לקנות סיר בשביל אורז בימים שלפני פסח.. ככה אני מכשירה מוקדם אבל ממשיכים לאכול אורז שזה ממש סוגר לינה בקלות לפני החג..)
בדיוק. עוד שנייה ממש🥴המקורית
מתרכזים במה שחייב וזהו
קניות ממליצהכבר לעשות
הייתי השבוע פעמיים בסופר וזה היה בלתי נסבל. זה לפחות כמעט מאחורי
אני גם רוצה לעשות קניות, אבל צריך מקום נקי בשבילםיעל מהדרום
לק"י
והחדרים שלנו גם עוד לא נקיים.....
אני השארתי הכל בשקיות בינתייםהמקורית
ושמתי באחד החדרים. חוץ מהבשרים והעופות כמובן ששמתי בשקיות במקרר
עוד לא הגעתי לארונות המטבח.
אז זהו. שאין חדרים נקיים לשים בהםיעל מהדרום
לק"י
אבל האמת שגם קניות בסוף שבוע יספיקו לנו.
חוץ מדברים טעימים כמו שוקולדים ועוגיות, שאני אקנה כשאמצא לפני שלא יהיה😂
גם אם החדר לא נקי לפסחהמקורית
לא רואה בעיה שיהיו שם שקיות עם דברים יבשים סגורים כשלפ
כן. נכון...יעל מהדרום
בעלי קנה מלא דבריםאורות המלחמה
ודווקא זה עצבן אותי ממש. כי הבית בכלל לא כשר לפסח, ולא היה איפה לשים את זה
אני האמת תמיד מעדיפה לעשות את הקניות מוקדםהמקורית
הסופרים מתפוצצים, מלא פקקים, וזה מעיק עליי ברגע האחרון. מה גם שתמיד יש השלמות ואני ממילא זו שעושה את הקניות ומנהלת את האירוע אז זה נתון לבחירתי
וכאמור, אין לי בעיה שאין לזה מקום כי יש לי חדר פנוי אחד שאני שמה בו את השקיות וזה סוגר לי את הפינה
אני עושה קניות באונלייןיעל מהדרום
לק"י
אבל מאחר ועלולות להיות טעויות, זה צריך להיות מספיק מוקדם לפני פסח.
והכי טוב בסופר עם הכשרים של דוסים. שיותר קל למצוא דברים.
איזה סופר יש אונליין עם הכשר של דוסים?המקורית
אני לא מצאתי כזה שמספק לי את מה שצריך ואז ממילא כבר עדיף לי ללכת בעצמי
חוצמזה שאני נהנית מהקנייה עצמה. זה אווירת חג כזה חח
במחסני השוק אצלינו יש מבחריעל מהדרום
אצלנו רק נראה שיש מבחרהמקורית
ובשנים קודמות התאכזבתי מהפער בין מה שמוצג שיש לבין מה שהיה בפועל אז מעדיפה ללכת בעצמי
וואו ממש ככהאני זה א
יכולה לשתף אותך שבעבר הייתי ממש נלחצת מהניקיונות וההכנות לפסח.
בשנים האחרונות אני ממש עובדת על עצמי קודם כל להתפלל על זה במילים פשוטות כן שלי מהלב שנזכה להינצל מחמץ בפסח והשאר הניקיונות ההכנות וכו זו ההשתדלות שאני עושה אבל הכל בידיים של ה' וזה הופך את הלחץ קצת לחויה.. (אל דאגה ברגע האחרון תמיד יש לחץ למרות הכל)..
כמה שאני מזדהה איתך השנה.יעל מהדרום
לק"י
יש לי שעות שאני בלי הילדים, אבל עדיין השנה אני לא יודעת איך ננקה הכל.
ואני רוצה לנקות לא רק חמץ, כי אחרי ההדברות שעשינו, יש יותר דברים לנקות🙊
מזדהה, מניחה שזה יותר קורה אצל זוגות שלא מתארחיםשמן קוקוס
בחגים...
מנסים לשמוח במה שיש ולעשות כמה שאפשר
אני גם לשבת מבשלת הרבה פעמים רק בשישייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ז באדר ב׳ תשפ"ד 22:01
לק"י
אז גם לפסח אפשר רק בשני.
או להכשיר בראשון בצהריים ולהתחיל לבשל.
למי יש ניסיון עם החזיות של נקסטביבוש
ויש לכן דגם מומלץ?
משתמשת עם ברזלים ואוהבת מראה עגול
המידות ענקיותתתתבאורות
אני אישית לא הצלחתי להזמין שם לצערי
כנלדפני11
בדקתן לפי המידות שלהם?ביבוש
כן. זה עדיין ממש לא תאםבאורות
הזמנתי פעם אחתזריחה123
והקאפ היה גדול מדי, אז החזרתי ולקחתי מידה אחת פחות, ואם אני זוכרת נכון זה היה מצוין.
חזיית הנקה, עם ריפוד בלי ברזלים..
הכי פשוטותאין לי הסבר
שבאותו במארז של 3...
https://www.next.co.il/he/style/st356749/633771#633771
יש להם טבלת מידות, תזמיני לפיה
פשוטות וטובות? או זבלביבוש
מצויינותאין לי הסבר
אחרת לא הייתי ממליצה😉
יש לי כבר כמה שנים, בערך 5...
שמורות ממש
אני לא מאמינהשושנושיאחרונה
איזה קטע שיש טובות ובמחיר כזה
ממש מעניין להזמין ולנסות
ללדת עם אקדח על המותנייםגלי:-)
אני מתכוננת במחשבותיי ללידה ותוהה על האקדח שהתרגלתי לשאת עליי בעקבות אותו היום הנורא.
לרגע המחשבה שאולי אופיע בחדר לידה עם אקדח על מותניי משעשעת אותי, אני נזכרת ברופא שקפץ אחורה בבהלה למראה האקדח הצמוד לבטן הגדולה, ומבינה שהחיוך שעולה על פניי הוא דרך לשמור על שפיות בתוך מציאות בלתי נתפסת, שהלוואי שלא היתה קיימת.
אני חושבת על תינוקי שעוד לא נולד ומתכננת איך אוכל להגן עליו ועל משפחתי הקטנה, חושבת אם יהיה נכון לשאת את האקדח בתוך התיק החתלה.
אני מרגישה לחץ חזק על בטני התחתונה ולרגע חושבת שזו חגורת האקדח שהידקתי אולי בצורה לא טובה, ואז מבינה ומקבלת את הציר בברכה,
ומרגישה שוב את הבילבול הזה, את ההימצאות שלנו בעולם שבו חיים ומוות משמשים בערבוביה, את הרצון להתמקד בחיים החדשים שצומחים בתוכי אל מול הכאב והשכול שאנו חווים באורח יומיומי.
לרגע אני מתמלאת בהוקרה על כך שבניגוד לנשים בתקופות ובתרבויות אחרות, יש לי אפשרות להגן על עצמי, על משפחתי וילדיי, ותוהה איך הסבתות שלי היו מרגישות לו היו יודעות שכיום לאישה יש כל כך הרבה אפשרויות. ואז אני קצת שמחה שהן אינן פה כדי לראות את האסון הגדול שהיה ואת האכזריות הבלתי נתפסת שהתרחשה פה ושעדיין מתרחשת.
וכמו בלידה- הפוטנציאל של חיים ומוות משמשים בערבוביה, אני מרגישה תחושות חזקות של עוצמה וחיים חדשים אל מול פחד עמוק מהקו העדין המפריד בין שני החלקים.
וכשאני מסתכלת על האקדח הסמוך לתינוקי שמוגן ועטוף פה בתוכי, אני חווה את העוצמה של אחדות ההפכים
ומתפללת ומקווה שנזכה כולנו לישועה ונחמה.
עד היום נהגתי לא לפרסם דברים שכתבתי לעצמיגלי:-)
אבל אני מבינה שיש פה חוויה של נשים רבות וראוי לתת מקום. אני מזמינה את מי שרוצה לפרסם בפלטפורמות נוספות, ולצרף תמונות או תחושות שמהדהדות את הקושי שאנו חוות בתור נשים ואמהות במלחמה הזאת
וואי, חזק ממש!מכחול
ריגש אותי מאודילדה של אבא
לא יודעת למה.. כתבת יפה ומדוייק.
מציאות בלתי נתפסת- מלחמה קשה, ונשים חזקות שלא מוותרות על החיים ועל הדור הבא.
שנזכה לגאולה במהרה!
שמחה לשמוע, תודהגלי:-)
וואו, כתבת מרגש!מתואמת
המחשת ממש במדויק את הדיסוננס הזה שבין רכות של תינוק חדש לבין הרוע שקיים בעולם, ובעיקר זה שהיה בשמחת תורה... ולמרות הדיסוננס - הצלחת לחבר את שניהם בצורה מופלאה, עם תחושה של עוצמה ולא של שפלות ודיכאון.
תמשיכי לכתוב ולשתף!
תודה על הפידבקגלי:-)
אני מרגישה לאחרונה שהרבה אנשים אוחזים בתפיסת עולם דיכוטומית וקיצונית, וקשה יותר לראות את המורכבות שיש במציאות ואת העובדה שלפעמים הפכים בעומק שלהם הם דבר אחד. שמחה שהתחושה הזו הצליחה לעבור כאן.
הצלחת באמת להעביר את הרעיון הזה בצורה מדהימה!מתואמת
מזדהה כ"כשוקולד סתם
המחשבה לפני בדיקות רפואיות איך לשאת את האקדח, השילוב של הקטנצ'יק שמנסה כל פעם לכיס אותי ולבדוק מה המשחק הזה ואם אפשר לאכול אותו..
ועצה פרקטית עם תינוק קטן אני תמיד ממקמת את האקדח, מוסלק לחלוטין, מאחורה. בשעה 5 בערך, כך הוא לא מפריע עם התינוק ובהנקה
הלוואי שיגיע הרגע שארגיש בטוחה להשאיר את האקדח בכספת
וואו❤ירושלמית במקור
תודה על העצה! בהחלט נשמע מאתגרגלי:-)
וואו מעריכה ממש את נשיאת הנשק בהיריון!!!ירושלמית במקור
אני לא מרגישהoo
שיש לי אפשרויות רבות להגן על עצמי, נשק לא בהכרח מגן מפני פגיעה. הסכנה היום גדולה כמו שאולי לא היתה פה מעולם ולנשים עוד יותר מגברים.
מענין שלך זה עושה תחושת מוגנות, אני אמנם בלי נשק, אבל הוא לא יעזור בתחושת האי מוגנות שאני חשה היום יותר מאי פעם.
ודאי שתחושת המוגנות התערערה מאודגלי:-)
הנוכחות של האקדח מרגיעה אותי מאוד בנסיעות- אם חלילה אתקע בצד הדרך או אם יהיה ארוע בטחוני בזמן פקק. ומשמעותי לי לדעת שהוא קיים בעיקר למקרה של חדירת מחבלים חלילה, ואז ודאי שהעובדה שאני חמושה יכולה לעשות את כל ההבדל אם יגיע מחבל הביתה.
טריגר מלחמהoo
זהו בדיוק שבאירוע החדירה היו אזרחים חמושים שזה לא עזר להם. מול מחבל אחד זה אולי יעזור, מול כמה פחות.
הלוואי ונשק היה כל ההבדל
היו אנשים בעוטף שניצלו בזכות הנשק האישיגלי:-)
ובכל מקרה אני אעדיף למות עם אקדח ביד ולא מתוך חוסר אונים. גם הילדים שלי מרגישים בטוחים יותר בלילות מאז שאני עם אקדח. בשבילנו הוא נותן תחושת עוצמה ועצמאות. חשוב שכל אחת תפעל לפי הרגשתה
זה נכוןרקאני
אבל יש כל כך הרבה מקרים של מחבל אחד
ובשביל זה חשוב להחזיק נשק
גם בשמחת תורה מי שהיה עם נשק היה לו יותר סיכוי...
הלוואי היה לי נשק!
לא ממשoo
היו סיפורים לכאן ולכאן
מי שהיה בלי נשקרקאני
לא היה לו סיכוי
מי שהיה עם- לפעמים זה עזר לפעמים לא
לא שמעתי על מישהו שבזכות שלא היה לו נשק ניצל
(חוץ מהעובדה שאלה עם הנשק הלכו לעזור ואלה שבלי ברחו)
אולי תחדשי לי...
היוoo
שלא ניסו להלחם כי לא היה להם נשק, אז ברחו או התחבאו וניצלו.
והיו עם נשק שנלחמו ומתו.
והיו להפך.
הנשק פה לא היה האישו לאדם הבודד, המחבלים היו רבים, מיומנים עם כלי נשק מתקדמים.
האלה עם נשק שנלחמו כנראה הצילו רבים אחריםרבע ל7
אני כן רואה ערך לנשק
(אין לי)
בהחלט יש לו ערךoo
אבל לא בהכרח שהוא מהווה הגנה לבעליו.
נשק בבית יכול גם להוות סכנה אם נניח ילד נוגע בטעות.
נכון מאודרבע ל7
חייבים את כל כללי הזהירות עם הנשק.
גם לא להתעסק בו כשיש אנשים בסביבה או מסיחי דעת אחרים
תראי, בפשטות נשק יותר הציל חיים מאשר לקחמיקי מאוס
לבעליו, הכוונה.
וגם לסובבים אותו.
גם לפני המלחמה....
ברוב הפיגועים בשנים האחרונות מי שעצר את המחבל מלהמשיך ולהרוג היה אזרח חמוש.
בנווה יעקב למשל לא היו אזרחים חמושים ולצערנו זה נגמר גרוע ועצוב מאוד
צריך כמה אמצעי זהירות, זה לא מסובך. ולא לעשות שטויות
אוטו הרבה הרבה הרבה יותר מסוכן
וגם גז בבית
ילד לא באמת יכול לטעון נשק. זה מצריך כח פיזי משמעותי.
אם יש מתבגרים בבית באמת צריך משנה זהירות אבל זה לא סיבה לא להחזיק נשק
מה שכן- זה מגביל ומעיק
זה יקר
זה נותן לך אחריות (גם במובן הטוב כמובן, גם במובן של לא נח. במובנים מסוימים נח לנו להיות קרבן לנסיבות)
גם חשוב מאוד לשאת אותו בצורה אחראית ומוסלקת או מאובטחת וזה לא תמיד פשוט במיוחד לאישה שלא לובשת מכנסיים עם חגורה וחולצה רחבה כמו רוב הגברים
גםoo
היה פיגוע שהאזרח היורה שילם בחייו.
אני לא יודעת מה הרוב ולא יודעת אם יש דרך לדעת נתונים ע״כ, תחושות זה לא נתונים.
ספציפית שמעתי בעיקר סיפורי ניצולים שברחו/ התחבאו, לכן לי אישית ברור שמנוסה הכי יעילה בזמן מתקפה משמעותית.
יעילה עד גבול מסוייםנקודה טובה
אם לא היו גם נחלמים וכו, אז סביר שהייתה פחות יעילה
בשביל זה ישoo
כוחות בטחון וכיתות כוננות
זה הנתונים, לא תחושות שלימיקי מאוס
מנוסה בלתי אפשרית כשהרוע מפתיע אותך. וגם לא באמת אפשר לברוח מאדם חמוש שרוצה להורגך. יש לו יתרון אדיר עליך
מנוסה אפשרית כשיש מישהו אחר ש"מעסיק" אותו בזמן הזה או כשיש לך מידע מקדים (אז ברור שתברח ולא תעמוד ותחכה לקרב אקדחים...)
וזה שחמושים אולי נהרגו הרבה זה רק כי בזכותם אחרים הצליחו לברוח (כמו במסיבה למשל, כל אחד שהחליט להתעמת ולהגיב הציל בכך המווון אחרים שברחו)
ולסמוך על מערכת הבטחון? מילא לדבר ככה לפני מתקפת הפתע בשמחת תורה (גם אז לא חשבתי ככה)
אבל היום זה ברור לכולם שזה לא תמיד יספיק מול מה שאנחנו מתמודדים איתו (וזה בלי קשר לביקורת שלי על המערכת. המשטרה בכלל לא מסוגלת ולא אמורה להגיב מיידית כמו אזרח שבמקרה נמצא ברחוב בזמן הפיגוע)
מה שאת בעצם אומרת לאורך השרשור הוא שאחים יתחמשו ואחרים יצילו אותך. זה בסדר. ממש לא לכל אחת ואחד מתאים לשאת נשק
אבל ברור שזו לא גישה שמתאים שכולם ינקטו בה.חייב שיהיו כאלה שכן מתחמשים ואין ספק שיש ערך בלהתחמש. מי שמתאים להם
וברור שבכל יישוב כדאי שיהיו כמה שיותר גם נשקים ארוכים וכיתות כוננות ברור שזה הרבה יותר אפקטיבי זה לא במקום
מה שאמרתיoo
הוא שנשק לא נותן לי ביטחון כי הוא לא בהכרח מציל את בעליו.
לא המלצתי לאחרים להתחמש, לא בקשתי ש׳אחרים׳ יצילו אותי.
איפה קראת את זה?
אני כן מצפה מכוחות הבטחון שילחמו בשבילי ויגנו עלי, זה התפקיד שלהם.
אני לא סומכת על כוחות הבטחון, אבל גם לא מרגישה שצריכה הגנה של נשק בבית שלי, אם הייתי גרה במקום כזה, הייתי עוברת למקום בטוח יותר.
אבל אם היה בכל בית נשק או שניים112233445566
התמונה הייתה קצת משתנה.
לא מספיק בכלל
אבל מעט
אתoo
מדברת על התארגנות אזרחית להצטיידות בנשק ולא על נשיאת נשק אישי של בודד.
וגם אז זה לא היה ממש עוזר למקומות שהגיעו מאות מחבלים עם אר פי ג׳י
גם וגם112233445566
גם הפרטים לעצמם וגם ככלל חברה חמושה יותר...
באופקיםהשקט הזה
התנהל קרב שלם של אזרחים עם נשק אישי (ועוד כמה חיילים שהיו בבית, עם הנשק שלהם) ודי מנעו את הפלישה של המחבלים לחלקים אחרים של העיר.
כמה מחבלים הגיעו לאופקים?oo
מאות? לא חושבת
היו כמה עשרות לפחות. יש מצב גםהמקורית
הגיע למאות
לפי ויקפדיה 22oo
נניח 22 אבל עם כמויות תחמושותהשקט הזהאחרונה
עם מפות של העיר שבהם היו מסומנים הבניינים שאין בהם ממד והדיירים אמורים לצאת באזעקות לחדר מדרגות ולהיות חסרי הגנה ממחבלים
עם סימונים של בתי הכנסת בעיר שאמורים להיות מלאי מתפללים
ומן הסתם אחריהם היו אמורים להגיע עוד ועוד חוליות
היכולת של האזרחים לבלום את המחבלים עם הנשק האישי ולתחום אותפ בעצם בתוך שכונה אחת בלי להתפזר בשאר העיר היא משמעותית לתוצאות שהיו יכולות להיות טראגיות הרבה יותר.
אלופה!!!רקאני
הלוואי היה לי או לבעלי נשק
הייתי רגועה יותר
כתבת ממש יפהה!
תודהגלי:-)
בדיקת רופא 6 שבועות אחרי לידה- חייב ללכת לרופאעטלף עיוור
שטיפל בהריון?
לאפרח חדש
לא. כל רופא נשים אפשרפה לקצת
פיווו. תודה לכן!עטלף עיווראחרונה
איך מתחברים למשתמש האנונימי?פרח אביב
אשמח לדעת את הפרטי התחברות למשתמש האנונימי לצורך שאלה,
תודה רבה
המשתמש האנונימיהמקורית
ניתן על ידי המנהלות אך מיועד לניקיות ותיקות
ממה שאני רואה את יחסית חדשה אז ממילא נחשבת אנונימית ואם את רוצה לכתוב הודעה שלא תהיה על הכרטיס האישי שלך אפשר לפתוח ניק חדש לצורך השאלה
^^^יעל מהדרוםאחרונה
תאריך שקיפות עורפית- חכמת הפורוםגוגי גוגי
כמה זה נורא שהתאריך של השקיפות שלי יום לפני מתי שהמחשב אומר שאפשר? נגיד בדף בדיקות שהרופאה הביאה לי כתוב שאפשר מה2.5 והבדיקה שלי ב1.5..?
פשוט כי שינו לי את הגיל הריון כי אני יודעת שהיה ביוץ מאוחר והאולטרסאונד גם הראה את זה..
סתם כי אין לי כח לשנות וזה גם לפני פסח אז מתאים לי..
אני במכבי אגריפס ירושלים אם זה משנה
ספציפית שקיפות מאוד חשוב חלון הזמןמיקי מאוס
לא יודע אם באמת משנה יום לפני או אחרי
אני משתדלת לקבוע לאמצע הטווח כדי שבטוח יראו מה שצריך.
יכול להיות שיגידו לך לבוא עוד שבוע (ולכי תמצאי תור).
גם תלוי מה הגיל האמיתי של ההריון,זה שהזיזו לא אומר שהם צודקים (לי למשל הזיזו פעם לתזמון שהוא בטוח לא נכון בגלל השמירת טהרה)
אבל הכי טוב להתיעץ עם הרופא שלך
זה בעייתי...אין לי הסבראחרונה
פשוט תבקשי שידחו לך...
תגידי שעשו לך תיקון לגיל הריון, ועכשיו זה לא בחלון זמן.
מי עוד מרגישה שהחיים שלה נתקעו או תקועים?אנונימית בהו"ל
יש לי בעל מושלם. שרופה עליו. באמת.. מתוק חתיך אוהב אותי כל כך. יש לי ילדים בלי עין הרע.... אני אפילו בהיריון..
היריון זוועתי כרגיל...
מאז שהתחתנתי הכל פשוט בנסיגה אצלי בחיים. אני רואה את בעלי איך הוא פרח בכל התחומים. חברתית מקצועית הוא פשוט כל כך השתכלל בהכל..
ואני ... אני כבר מעל 35 תקועה אי שם.
עברתי מלא עבודות. כלום לא דיבר אלי. עכשיו לא עובדת גם לא מסוגלת אז חותמת בלשכה..
יש לי תואר ב...ברחתי מהתחום . הבנתי שאני מזיקה ולא נהנית ולא בשבילי להיות ...
מבחינה חברתית אני בקהילה דוסית אין לי פה חברת אמת. בעלי כל כך רצה לגור פה אז הסכמתי כמובן. נחמד פה לא יותר מדי... בעלי פורח פה חברתית אני נבולה פה. רחוקה מהמשפחה שגרה יותר בדרום...
טוב לו מכל הבחינות. לי אחרי סיכום של שנים.... יכולה להגיד שלא זז כלום בחיי. לא השתניתי. ואפילו המצב שלי הדרדר. נהייתי יותר חרדתית. יותר אימפולסיבית. רגישה.. חסרת ביטחון... מלהיות מסמר חברתי ושכל היום יש סביבי חברות ומלאת ביטחון ..נשארתי לבד איפשהו.. משהו חסום בי.. עברתי הפלות רבות הייתי בטיפולים פסיכולוגים. עברתי רק קשיים כל הזמן ואני מרגישה בהישרדות... אמרתי אתמול לבעלי... אני מקנאה בך. ובכיתי. תראה לאן הגעת מאז שהתחתנו. ואני לא הגעתי לכלום. החיים שלי סובבים סביב ילודה, כל היריון אצלי זווועתי ולוקח לי זמן להתאושש.(יש לי אצלי פערים של כמה שנים) הנקות שמוסרת עליהם את הנפש כי רואה שהמטרנה עושה לילדים רע. אבל כרגע אני לא מתפקדת כאמא מרוב סבל של ההיריון אני שכובה רוב הזמן במיטה. עוד לא התאוששתי מההקאות ומהתקופה הנוראית של ההתחלה.
בעלי אוהב אותי עושה הכל בשבילי. הוא כל היום עסוק גם. בעבודה חוזר יש לו חברים. יש לו ספורט. משקיע בילדים. אני שכובה מחכה להרגיש טוב. וגם אז כמו שאני מכירה את עצמי...... אלד אהיה עם תינוק אבכה שאני משתעממת שקשה לי שעייף לי. שאני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי... גלגל חוזר. אני נזכרת שהייתי נערה כמה כוחות היו לי כמה מוטיבציה. קשה לי להגיד את זה. אבל אני מרגישה שהלידות וההפלות וכל מה שנלווה אליהם גמרו לי את הנפש. בבקשה שה' יסלח לי. אין לי מנוע לכלום. לא אני לא בדיכאון. שאני מרגישה טוב אני מתפקדת ועושה כל מה שצריך. אבל אני חסומה כל כך הרבה זמן . לא מוצאת את היעוד שלי בחיים. אני רוצה כבר להשתחרר מכל זה. ולהיות כמו בעלי. בריאה בנפש וממוצית מבחינת כל היכולות שלי.
הלוואיייייייייי אמן כן יהי רצון.
זהו פרקתי.
אנונימית אחרת מחשש לאוטינגאנונימית בהו"ל
אני הרגשתי ככה הרבה שנים. הייתי סביב ילודה בחילות גם אני עשיתי תואר וברחתי מזה זה לא היה בשבילי.
עשיתי הסבת מקצוע ובשנים האחרונות אני נאלצת למנוע הריון מכל מני סיבות אז זה איפשר לי להתפתח מקצועית ואני נהנית.
אני לא אומרת שאת צריכה למנוע בשביל זה אבל יגיע יום שזה יקרה במילא. אני מכירה הרבה נשים שהתחילו להתפתח אחרי גיל 40.
תראי אולי יש משהו שאת יכולה ללמוד יש המון לימודים דרך הזום
האמת שמנעתי עכשיו הרבה והחלטתיאנונימית בהו"ל
כן להביא עוד ילד אחרון..
ואז אין סיכוי באמת. לעוד אחד. אני גם בהיריון בסיכון וכבר הגיל עושה את שלו.
אני מבולבלת מבחינה מקצועית. לא יודעת מה מתאים לי או רוצה. אני חייבת למצוא את עצמייייייייייייי דיייייייײ איפשר ככה..
להיות עסוקה במשהו שאת טובה בו זה פשוט מרפאאנונימית בהו"ל
את הנפש והגוף.
במה יש לך תואר? מה את אוהבת אולי נוכל לעזור לך לחשוב על רעיונות
אני חושבת שהגיע הזמן לשים לב ולהשקיע בעצמךכבתחילה
מספיק לראות רק את בעלך ומה שהוא רוצה וטוב לו.
היו שנים כאלה, הקרבת המון בשבילו.
את החברה, את הבדידות מהמשפחה, את הגוף שלך- בכל הריון, לידה וגידול הילדים..
עכשיו הגיע הזמן לעשות שינוי ולשים את עצמך במרכז.
דבר ראשון את חייבת תעסוקה נורמלית. השיעמום גורם להרבה מחשבות שליליות, להתעסק כל הזמן במה אין במקום מה שיש, בדידות וכו'..
אמרת שניסית כמה דברים, היית פעם אצל יועץ תעסוקתי? עושים איבחון ומקבלים כמה כיוונים למקצועות שמתאימים לך.
אפשר גם לפתוח אתרי דרושים באיזור שלך ולראות איזה משרות יש ומה הדרישות.
אפשר לעשות איזה קורס במשהו ואיתו לצאת לעבוד.. לא חסר.. רק צריך לבוא פתוחה להכיר עוד תחומים ולהבין שזה יהיה ניסוי וטעיה עד שתמצאי מה טוב לך.
אולי לפתוח עסק כלשהו ולהיות עצמאית?
גם שינוי כמו מעבר דירה וקרבה למשפחה יכול לעשות לך יותר טוב. זמנים קבועים לספורט גם עבורך.
ניסית פעם להתחבר חברתית לקהילה?
זה באמת חיים קשים ככה. הגיע הזמן לדאוג לעצמך!
עונהאנונימית בהו"ל
הבנות פה חמודות..אבל כבידות קצת. פחות יצאו אותי ויסתובבו. יש לי שיחות אתן והכל אבל זה לא חברות שאני אכייף איתן. זה יותר סביב ילדים וכו'.
כמה אני מחפשת את עצמי תעסוקתית.. את לא מבינה .... כמה שנים. זה כמו לחפש זיווג.
לעבור לא חושבת שכדאי. נורא טוב לילדים שלי פה ולבעלי... אני לא בטוחה שזה פתרון.. כי אם נעבור מי אמר שיהיה לי טוב וגם הם יצטרכו למצוא את עצמם... אני מאמינה שאם אמצא לעצמי חברה בסגנון שלי. במנטליות שלי יהיה לי טוב. אני רואה מהצד איך לכולם טוב ... אז רק כי לי לא טוב אעבור?
מבינה?
אני מאמינה שהשינוי צריך לבוא ממני. . . אולי אני טועה?
משהו ממש חסום לי. ונורא עייף ומותש.
אני מתחילה עכשיו חוג ספורט להיריון. אני קבעתי לי סדנא באיזה תחום. אני מנסה כל כך מנסה....
אבל משהו לא עובד שם טוב.
אולי באמת אלך לאיבחון תעסוקתי. אני מאוד רוצה עסק עצמאי. אבל אין לי רעיון במה 😂
הלוואי ואדע לפתור את החסימות האלה ואת העייפות הזאת. בטוח יש פתרון. הוא מעבר לפינה...
מה עם טיפול רגשי כלשהו?כבתחילה
נשמע שיושב עלייך הרבה.. כל מה שרשמת על החסימות וכו'..
לגבי החברה, מבינה אותך. גם אני מוקפת בחברה שמדברת רק על ילדים וזה לא מעניין אותי. גם אני מחפשת חברות שאפשר לצאת לכייף איתן, וזה משהו שמצאתי בקשרי עבודה. קולגות, קולגות לשעבר שנשארנו בקשר, אפילו אמא של ילד מהגן.. צריך רק לנסות יותר להתחבר וגם לשמור ולתחזק את הקשרים.
עונהאנונימית בהו"ל
הייתי בכל כך הרבה טיפולים.
עזר לי חלק, חלק לא עזר ..
סתם חופר לי . די התייאשתי מזה.
אני יודעת שזה קשור גם למנטליות שגדלתי בה. שלוקחים את החיים קשה והכל כבד.. אני פשוט צריכה להשתחרר מזה...
איך? כבר קיבלתי כלים בעבר. שכחתי אותם. אני רואה גם שאחים שלי רובם באותו מצב שלי.. אז ברור לי שזה משפחתי.
אני בשאיפה לפתור את זה אחת ולתמיד. .. שהייתי נערה זה לא היה ככה. הכל התפרץ לי אחרי החתונה .. פשוט הזוייייי ....
אני מתרפקת המון על העבר במקום לשמוח בחיים שלי. אני מקווה למצוא את הדרך לפתור את זה בצורה שעוד לא מצאתי
אפשר כיוון אחר? מעידה על הניסיון שלי.תהילה 4
בהריון ועוד הריון קשה. הכל נראה גרוע. מניסיון.
חוץ מההרגשה הגרועה גם כושר השיפוט שלנו לא ממש חד ודי מטעה ועוד יותר- מוקצן ברמות.
וזה לא שלא נכון מה שטאת אומרת. רק שההריון גורם לזה להרגיש עוד יותר מבאס, חסר סיכוי, חסר תקווה וגרוע.
אני חושבת שתחכי לאחרי הלידה, לתק' ההחלמה ואחריה תחשבי איך את יכולה להתקדם- וזה לא רק להתקדם. זה לקפוץ למין ממציאות מבאסת מתמשכת לשינוי.
בתוך תושבת יישוב דוסי למהדרין, אצלינו הרבה נשים יוצאות לבילויים, ימי כיף, נופשים ביחד וכאלה.. בכל יישוב זה קיים רק צריך לצוד את הנשים האלה. אולי תהיי מופתעת לגלות שאם תיזמי משהו כזה עם אישה שנראה לך כיף איתה - היא תזרום פלוס פלוס.
אז תחזיקי מעמד. יש סוף להריון ואחכ תקבלי החלטות מושכלות.
בעיני הריון משמש הרבה דברים וגם שיקול דעת אובייקטיבי.
עונהאנונימית בהו"ל
צודקת מאוד.
גם לפני כניסתי להיריון הייתי מתוסכלת ממצבי. אולי אני פשוט לוקחת הכל קשה ורואה שחור?! אני מנסה להבין את הנקודה הזאת התקועה שבי.. למה אני כזאת כבידה?? רוצה להיות משוחררת... אמן אמן אמן
נשמע קשה...עוד אחת!
בטח יהיו פה נשים חכמות שיגידו דברים יותר מועילים.
באלי להגיד לך שזה שאת אמא לא אומר שזה מונע ממך לעשות דברים!
תחליטי עם עצמך שילודה וילדים לא מגבילים אותך מלהנות. אני מכירה המון נשים עם מלא ילדים ופשוט מוצאות זמן לעצמן.
זה הכל עניין של סדרי עדיפויות...
פשוט להחליט שעושים שינוי
בחופשת לידה- יש מלא מקומות של נשים עם תינוקות שרק מחפשות חברה. תתחילי לצאת ולחפש. בהתחלה תרגישי לא קשורה אבל כדי ליצור קשרים צריך להתאמץ.
תרשמי לחוג שאת אוהבת פעם בשבוע ותמצאי בזמן הזה סידור לילדים.
זה יאוורר אותך. משהו נטו בשביל עצמך.
אני לא בהכרח חושבת ששינוי תעסוקתי זה מה שיגרום לך להיות שמחה ובטוב עם עצמך.
פשוט כל המסביב שיהיה אחרת..
אם את בצהרים עם הילדים - לכי לגינה פוגשים שם מלא אימהות.
תזמינו לסעודת שבת. כן זה דורש בהתחלה . הכל מאולץ.. אבל לאט לאט זה יהפוך לטבעי.
אנחנו עברנו למקום חדש כדי להכיר חברים. פשוט החלטנו שזה מה שיעשה לנו טוב ואנחנו עושים מאמצים.
ערב שבת משתדלת ללכת לתפילה, מנסה לדבר עם נשים.. לא לוותר לעצמי.
הכי קל זה להישאב לבית, לכביסות, לילדים..
בהצלחה!! עצם זה שאת מודעת לקושי זה כבר התחלה של שינוי.
איזה הרגשה לא כיפית לחיות איתה... חיבוקכתבתנו
גדול!
את (גם אני..) בגיל שהגוף כבר יודע שהוא לקראת סוף תקופת הפיריון שלו, ומתחיל לדרוש באופן פיזי שתתייחסי לעצמך הפעם. שמעתי על זה שיחה של איילת בוכניק, איך כל התופעות של הגיל הזה קוראות לנו לטפל בעצמנו.
אם את כרגע בהריון דורש, ואחכ חופשת לידה (גם אם לא מהעבודה, צריך בכל מקרה לתת לגוף זמן להתאושש), בעיני זה לא הזמן לחפש עבודה. כלומר לחפש רעיונות ולהכיר זה סבבה, אבל להתחיל זה כנראה יותר מעשי החל מעוד כמה חודשים.
מציעה לך מאוד להירשם לחוג בסביבתך, משהו שיעשה לך טוב ותחווי בו תפוקה והצלחה. אם בתחום האומנות ויצירה עם הידיים, אם בתחום הספרות והכתיבה, אם בתחום הספורט. אבל משהו שיעשה לך טוב ושתרצי לצאת אליו פעם או פעמיים בשבוע מהבית. יכול לתת הרבה סיפוק, ואולי גם לפתוח אותך למעגל חברתי שממנו תבוא חברות טובה יותר.
בעיני הרעיון הוא להתחיל בקטן. לחוות את הרצון שמתעורר וההנאה שמתלווה, יכול ליצור שינוי גדול בכל הגישה לחיים ולדרך שלך כאן בעולם.
הלואי שתמצאי משהו שיעשה לך טוב, הלואי שלא תוותרי ותמשיכי להתעקש על השמחה שלך. חיבוק אחות יקרה, זה לגמרי אפשרי!
תודה אהובהאנונימית בהו"ל
מאוד חיזקת....
אני אעשה את זה.
אחפש עד שאמצא.... תמיד הייתי כבידה. לא היה לי כח להתחיל לעשות. הכל קשה.. לי פיזית נפשית.. מאז שנולדתי אני חלשה. חוויתי גם משהו כמה חודשים אחרי הלידה שלי שמאמינה שמשפיע עלי פיזית ואולי נפשית , לא אכלתי גם טוב כל הילדות. תמיד הייתי חולה , קטנה רזה. תת משקל ..נראה לי זה גם קשור..
אני צריכה להתחזק גופנית..
מענייין זה טיפה סותר מה שאמרת קןדםירושלמית במקור
לגבי המצב אחרי החתונה שרק אחר כך הכל התפרץ... אולי זה נקודה למחשבה עבורך
(שמתי לב לזה רק כי לפני ההודעה הנוכחית רציתי לכתוב לך - אחרי שתיארת שזה קרה אחרי החתונה - שדי טבעי שאחרי החתונה הרבה אנשים מרגישים פחות צורך "לעשות רושם" וכאילו הגיעו לאיזה חוף מבטחים. לפעמים זה מקצין, ואז לוקחים כמובן מאליו את בן הזוג או שחווים משהו שדומה למה שתיארת... אבל בכל מקרה המקור של זה בעיקרון טוב, ומראה שיש לך ביטחון גבוה בבן הזוג. אז אולי זה עוד נקודה למחשבה)
אולי לא הייתי ברורה.אנונימית בהו"ל
הייתי בן אדם חלש פיזית. הנפש היתה כבידה התכוונתי בעיקר אחרי החתונה. לא ניסחתי נכון .. פיזית החולשה תמיד היתה קיימת. בנפש לפני החתונה הייתי זורמת נורא. לא מבינה מה קרה לי.... ובעלי באמת כל כך מותק מכיל ומפרגן. ותמיד רצה שאהיה שמחה. אין לי הסבר לזה ... תמיד אומרים שזה יושב על משהו מהעבר... חפרו לי אלף פעם על העבר זה לא באמת עזר. ולא באמת חוויתי משהו... או קרה משהו.. אין לי הסבר ....
אולי משהו בתת מודע אולי איזה אופי פולני שהבאתי מבית אבא. הכל יכול להיות.
אז אולי ה"חוף מבטחים" הזה שהזכרתי...ירושלמית במקור
למרות שכמובן זה לא אומר שצריך להישאר עם התחושות האלו. רק להראות שהמקור שלהן אולי חיובי.
אני הרגשתי ככה בשלב מסויםהמקורית
ואני מאוד מבינה אותך
אבל אני חושבת שיציאה ממצב קורבני למצב לוקח אחריות יותר יקדם אותך
וזה וודאי קשה כשאת בהריון וחסרת מסוגלות כי זה משפיע על הנפש, אבל גם עכשיו את יכולה להסתכל על זה בצורה של - בחרתי להקדיש את שנות העשרים ורוב שנות השלושים שלי לילודה והקמת משפחה ואני שלמה עם זה, למרות ש..
כי זו באמת בחירה שלעתים באה על חשבון
וגם לא חייב שזה יבוא על חשבון. אבל גם פה זו בחירה.
ברגע שאת מסתכלת על השנים האלה רק כ- נלקחו ממני x y z ולא עשיתי ככה וככה את מבטלת את המאמץ האדיר שעשית כדי להגיע למקום שאת נמצאת בו כי יכלת חעצור בכל רגע נתון ולהגיד ש-די, ועדיין זה היה מספיק חשוב לך כדי להילחם על זה.. ואת צריכה להעריך על עצמך על הבחירה כי היא בטוח הייתה לא קלה ועברת דברים קשים בדרך (ואני חושבת שההשפעות הנפשיות של ההסתכלות שלך ושל מה שעברת יכולות להיות המפתח ולאו דווקא הסתכלות לאחור) .
ובד בבד, כן לחפש נקודות של אור. בילדים, בבעל החתיך שאוהב אותך. בהריון שמתקדם ב"ה.
בזה שאחרי הלידה בעז"ה תוכלי לחשוב איפה היית רוצה להיות ולמקם את עצמך שם גם במציאות.
וואווו איזו הסתכלות מהממת ומחזקתאנונימית בהו"לאחרונה
תודה לך על זה
ההכתמות בתחילת הריוןפרח אביב
היי כולן
אני בשבוע 8 +,
מלפני כשבןע התחילו לי הכתמות די קלות, פעם ביום יומיים אני רואה כתם
הלכתי פעמיים לרופאים ואמרו שהכל תקין יש דופק וזה משהו שיכול לקרות,
מה שכן בעקבות הבדיקה נאסרתי.
עשיתי הפסק לפני כמה ימים ומאז פעם ביומיים יש הכתמה
אני כבר ממש מיואשת לא יודעת מה לעשות בקצב הזה לא נראה שאצליח בכלל לטבול
למישהי יש עצה בשבילי?
מקפיצה לך. בשורות טובותאחתפלוס
לא קל 
שבח והלל
תשתי המון מים, ותנוחי כמה שיותר ובכלל בכלל לא לעשות דברים של מאמץ (לסחוב, להרים, לשטוף רצפה)
לגבי הכתמים תבדקי עם רב עצות איך להצליח לטבול למרות זאת וכל כתם וכל שאלה- לשאול! לא להחליט על דעת עצמכם כלום!
אחרי הטבילה כמובן רק שחור (יש מגנים שחורים למקרה שאת לא מכירה אותם) ולא להסתכל בכלל.
כותבת בחלש רעיונות אבל הכל את צריכה לבדוק עם רב שמקובל עליכם-
לשים מגן לבן על התחתון, להחליף בתדירות גבוהה, לעשות בדיקה רק ביום הראשון והאחרון, להכניס את האצבע במינימום הנדרש
וכו'.
תודה!פרח אביב
מדהים כי אף פעם לא ייחסתי חשיבות ללנוח בהריון (הריון רביעי ב''ה) ועכשיו ממש ראיתי איך ימים שנחתי ושתיתי לא היו בכלל כתמים חומים שהתאמצתי אפילו טיפה התחילו כתמים,
מכל מקום ב''ה הצלחתי לטבול אחרי שהכתמים הפכו לחומרים והרב התיר, וב''ה משתדלת לא להסתכל בניגוב ולובשת רק צבעוני
תודה לכולן!
העצה הכי טובה שאני יכולה לתתחזקה בעורף
היא להתייעץ עם מכון פועה!
יש שם הרבה מאוד רבנים רגישים, שמתעסקים בנושאים של הריון ולידה. הם ממש יכוונו אותך איך הכי נכון לפעול!
לרוב הכתמות לא אוסרותshiran30005
ככה לפחות אצלנו. אני משבוע 6 עד שבוע 9-10 הייתי עם כתמים ולא נאסרתי. תבדקי עם הרב שלכם. לא כל דימום אוסר
נכון, אצלי היתה בדיקת רופאפרח אביב
פשוט נלחצתי מהכתמים ובאתי לרופא ואני עדיין בשבועות של בדיקה וגינלית אז ברגע שהכניס את האולטראונד ויצא עם דם זה אוסר
אני גם עברתי את זהדיאן ד.
תחילת הריון ודימומים שלא הפסיקו...
אני חושבת שפעמיים הצלחתי לצלוח הפסק ובדיקה של היום הראשון וביום השביעי נאסרתי מחדש...
כל כך מתסכל.
בסוף דיברתי עם מכון פועה.
נתנו לי היתר מיוחד שאני לא רוצה לכתוב פה.
אבל בזכות זה הצלחתי לטבול ואח"כ כבר לא נאסרתי ומתשהו גם הדימומים פסקו.
ממליצה לך לפנות אליהם ולדבר עם רב מטעמם.
בה הצלחתי לטבול,פרח אביבאחרונה
תודה לכל העונות
יאווו באלי לבכות אני לא מאמינהפיצולשאלה
שניים לא עשיתי הפסק ו7 נקיים
עכשיו אני אחרי לידה ומשום מה היה זכור לי שהיום של ההפסק זה היום הראשון של ה7 נקיים
אז עשיתי הפסק וכאילו מבחינתי עשיתי בדיקה של היום הראשון
)קיבלתי היתר לעשות ראשון שלישי ושביעי)
ופתאום עכשיו בהנקת אמצע הלילה קלטתי שזה לא ככה
ולא עשיתי היום בדיקה!!!!
באסה רצינית של החייים
הקטע שאני עם פד והוא לגמרי לגמרי נקי
כאילו ברור שהיה יוצא תקין
אוף אני מבואסת לגמרי
עכשיו אני צריכה להתחיל הכול מחדש?
אני יטבול רק בחמישי במקום בשלישי?
אוף😭😭😭😭😭😭😭
סתם לא הסתכלתי בניגוב😭
פעם ראשונה שאני בוכה מהלידהפיצולשאלה
זה ממש שבר אותי
לא בטוחאישהואימא
תתייעצי עם רב!!
למה זה יעזור? בדיקה ראשונה זה חובהמחפשתהמלצה
אני סתם יבכה לו בטלפון כמו טיפשה
😭
למה זה ככ משפיע עלי. חיכיתי ככ הרבה למה ככ משנה לי עם עוד יום או פחות יום😭
עכשיו רואה שהגבתי מהניק האמיתי שלי מרוב שאנימחפשתהמלצה
לא פה מהבאסה😭
לא נכון!!!טארקו
לא בטוח שזה חובה
אני קיבלתי היתר יותר מפעם אחת לדלג על היום הראשון מסיבות מסוימות. עשיתי רק הפסק ושביעי...
כבר שאלתי רב שאמר שזה חובהפיצולשאלה
במקרה שלא עושים מוך דחוק.
כמובן שכל אחת תשאל את הרב שלה
אבל ככה זה הפסיקה שפסקו לי.
אוףטארקו
אם עשית מוךליד ה'
הרבה פעמים אפשר להחשיב אותו כבדיקה של יום ראשון. תתייעצי עם רב!
זה יכול להחשב!norya
תשאלי רב❤️
בכל מקרה לא תצטרכי לחכות לחמישיבארץ אהבתי
ההפסק לא מתבטל, אז אם תבדקי היום זה כבר בדיקה של היום הראשון ואז הטבילה ברביעי.
ובכל מקרה תתייעצי עם רב...
תשאלי רב. אבל זה לא אומר שאת צריכה לעשותפרח חדש
שוב הפסק
ההפסק תקף, אבל הטבילה נדחית ביום
תשאלי רברקאני
תמיד עדיף לשאול
הבדיקה הראשונה שעשית היא היום הראשוןאמאשוני
זה אומר שאם עשית הפסק ואחרי יומיים בדקת, אז הפסדת רק יום אחד.
כלומר בכל מקרה לא היית אמורה לטבול בשלישי, אלא ברביעי, וזה שלא עשית בדיקה דוחה לחמישי.
יש דרכים להחשיב בדיעבד פעולה כלשהי שעשית ביום הראשון כאילו זה בדיקה.
בכל מקרה טוב שגילית את זה עכשיו ולא אחרי הטבילה.
עם כל הבאסה לגלות דחייה של הטבילה, מבאס יותר לדעת שטבלת לפני הזמן גם אם זה בטעות זה לא נעים, אז לפחות זה נחסך לך.
מקווה שיהיה לך עכשיו שקט לתקופה ארוכה ותשכחי מהר מהבאסה.
קרה לי מקרה כזה בולרוצה מלא ילדים
באותו יום אפילו לא אכלתי בשר ופתאום בעלי אומר לי שטעינו, הייתי בשוקקקקקקקקקקקקקק, ועוד מקרה שהיה לי ובתמימותי לא שאלתי רב, שחכתי לעשות בדיקה אחרונה לפני השקיעה וזה היה ממש עצוב כי דחינו ביום וזה היה אחרי לידה
מבאסאמאשוני
רק מתקנת אותך לגבי הימיםבארץ אהבתי
אתמול בלילה (אחרי יום רביעי) היא כתבה שלא עשתה בדיקה באותו יום (יום רביעי) ולכן פספסה את בדיקת היום הראשון. זה אומר שההפסק היה בשלישי, ולכן גם הטבילה היתה אמורה להיות בשלישי. ובכלל שפספסה, היא יכולה לעשות היום (יום חמישי) את בדיקת היום הראשון ולטבול ברביעי (שזה יוצא היום השביעי מהיום).
נכון זה מה שהרב אמר.פיצולשאלה
מבאס מה אני יגיד
ועכשיו שאלת המשך
בלידות קודמות קיבלתי וסת עם הנקה מלאה סביב 6 שבועות אחרי לידה
אני מתלבטת אם שווה לי להתחיל עכשיו פומניק ואז יש סיכוי שאני לא יקבל
מנגד חוששת מדימום הסתגלות ואז לא להצליח את ה7 נקיים
מה דעתכן?
אה אז היא רק פספסה בדיקהאמאשוני
חשבתי שהיא ספרה את יום ההפסק כיום הראשון לשבעה נקיים ולכן בעצם לא עשתה בדיקה נוספת.
היא חשבה שאפשר לספור את יום ההפסק כיום הראשוןבארץ אהבתי
ולכן פספסה את הבדיקה של היום הראשון. אבל ההפסקה שעשתה בשלישי בערב עדיין תקף, ועכשיו זה היום הראשון.
אוקיאמאשוני
תשאלי רבים...
הוא יכול למצוא פתרון על סמך דברים אחרים
כבר שאלתי ואמר שהיום זה היום הראשוןפיצולשאלה
ו
. וואלה מבאס אותי שהמון רושמות שיש פתרונות וכו
והרב אמר שאין☹
זה כל מקרה לגופו...רקאני
ודווקא לכן חשוב לשאול רב
חיבוק ענק!
זה מבאס ממש ממש!
בע"ה יעבור מהר
במצבי דחק גדולים לפעמים סומכים על היתרים שוניםבארץ אהבתי
אם למשל זה היה קורה לכלה, ובמקרה שלא היו מתירים היתה יוצאת לה חופת נידה, אז יכול להיות שהיה אפשר למצוא על מה לסמוך בתור בדיקה של היום הראשון.
יכול להיות שאם היית אומרת לרב שאתם במצב שאם לא תטבלי ביום שלישי אז יש סיכוי שתעברו על איסור, הוא היה גם משתמש בהיתרים דחוקים.
אבל לא בכל מצב נכון להשתמש בהיתרים כאלו.
ברור שזה מאוד מאוד מבאס וקשה להפסיד יום. אבל אם אתם במצב שאתם יכולים לחכות את העוד יום הזה, אז אין ספק שזה עדיף מאוד מבחינה הלכתית.
כל מי שכותבת פה שכדאי לשאול רב, אולי שמעה או חוותה בעצמה מצבים שבהם התירו ככה, בגלל צורך גדול.
אבל זה שהרב לא פסק לך כך זה ממש לא אומר שהוא סתם מחמיר, אלא שהוא לא ראה לנכון לסמוך על היתרים דחוקים במציאות כזו.
(זה חלק מהבעיה בדיונים ציבוריים על שאלות מהסוג הזה. היתר דחוק הוא כזה שניתן בצנעה, וזה לפעמים בעייתי כשכותבים בפומבי שאפשר להתיר מצבים שונים, בלי הרקע, ואז זה נוטע תקוות שווא...).
בטוח הכאב שלך בשביל לקיים את ההלכה כמו שהקב"ה רוצה משפיע הרבה בשמיים. תנצלי את זה לתפילה על דברים שחשובים לך... 'בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך...'
תגובה מחזקת.שבח והלל
לגמרי, כל מילהאמאשוני
מצד אחד זה טוב שיש מודעות ושיתוף,
כי זה מעלה את האפשרות שאפשר לשאול ולהיות מופתעים לטובה,
אבל ברירת המחדל צריכה להיות לפי ההלכה הרגילה, ולא להתאכזב כשלא מצליחים להתיר, זה בהחלט קורה גם. ואפילו אולי יותר ממצב שכן מצליחים להתיר, המקרים שזוכרים אלו המקרים בנם הייתה הפתעה, כלומר שזה ממש לא ברור מאליו.
ממ שמסכימה ורוצה להוסיף מהשו חושבבן בא לנו
גם קראתי פה על כל מיני היתרים כאלה
וזה גם עהש לי תחושה שכל םסיקה לא לפיהם זה רב שמחמיר
ובשביל מה ותשאלי רב אחר
ובאמת פסיקת הלכה זה תחום שיש לו עקרונות
ורק בראיה רחבה ומנוסה לומדים איך נכון לפסוק ומתי ככה ומתי לא וכו
וגם
היתה לי פעם תקופה עם משהו רפואי ודימומים
שאלנו רב שידוע בהיתרים שלו ששמעתי עליו פה בפורום..
אגב ביקשנו מהרב הקבוע שלנו אישור לזה כי הוא אמר שבעניין הרפואי הזה הוא לא מספיק בקיא.
והוא פסק לנו ברגע פסיקה תקדימית מרחיקת לכת
ללכת באותו היום למקווה
בלי הפסק בלי בדיקות בכלל
כי הסתמך על כל מיני
אני היתי בשוק
שאלנו את הרב הקבוע שלנו אם לסמוך על ההיתר -והוא אמר שהוא רב בקיא וכן
אבל לא סיפרנו מה בדיוק ההיתר
ואכן כך היה
והיה לי האמת ממש קשה עם זה
הרגשתי שנתנו לי היתר של שעת הדחק בלי באמת סיבה
כן היה מבאס לחכות שבוע אבל יכלנו לעמוד בזה
ולא הבנתי למה היה צריך את כל זה
זה הרגיש לי דבר נכון למצב דחק
אבל לא הבנתי למה הוא החליט שזה היה המצב שלנו
ואני מספרת את זה כי לדעתי
יש מגוון רבנים
ומגוון סוגי פסיקה
ולנו נגיד לא היה נח עם ההיתר
ויש כאלה שהיו עפים על זה
קיצר זה עולם מורכב
ורב קבוע הז הכי טוב
במקרה כזה אפשר להגדיל ראש ולהגידהמקורית
שזה לא שעת הדחק מבחינתך.
או לספור ולחכות שבוע
לא ידעתי מה הסיבה שפסק ככהבן בא לנו
ניסינו לשאול ולהבין ולא לגמרי הבנו
הסיבה לשאול רבטארקו
זה בדיוק בגלל שזה לא חד משמעי ותלוי מקרה
אם זה היה חד משמעי שזה בסדר, לא היה מה לשאול. עצם זה שיש מה לשאול זה כי יש שאלה, והתשובה יכולה להיות כן או לא בהתאם לסיטואציה המדויקת...
אישית כתבתי שיש מה לשאול כי במקרה שלי פסקו לי אחרת
אבל זה המקרה שלי עם הדקויות שלי..
והגבתי על זה שהיא כתבה שאין מה לשאול..
וזה מבאס מאוד.. ובאמת לשאול רב לא אומר אוטומטית שיתיר, כמה שזה קשה...
תגובה מעולה 🩷אמא לאוצר❤
תודה על התגובהפיצולשאלה
היה לי מאוד טוב וחשוב לקרוא אותה. שוב תודה.
❤️❤️❤️בארץ אהבתי
יש המון דעות בהלכהאורות המלחמה
תראי, לא מזלזלת בקושי בהמתנה להיטהר אחרי לידהפרח חדש
אני יודעת מה זה
קרה לי כמה פעמים שטבלתי 8 שבועות אחרי לידה וזה אחרי מלא נסיונות להיטהר לפני ומתא תלאות בדרך..
במקרה שלך מדובר פה על דחיה של יום אחד בלבד
כך שאני יכולה להבין שכנראה לפי הפסיקה של הרב הזה, זה לא נקרא שעת הדחק על מנת למצוא היתר לדילוג על היום הבדיקה של היום הראשון.
בכל מקרה, שולחת לך מלא כוחות
וחיבוק על תחושת ההחמצה (מכירה מקרוב את התחושה הזאת.. קרה לי לפעמים ששכחתי לעשות הפסק סתם על איזה שטות שהייתי עסוקה וכד')
ובעז"ה שבזכות המצווה הזאת במסירות נפש יבוא לכם הרבה שפע ברכה ושמחה ❤️
את צודקת.פיצולשאלה
תודה על התגובה.
הפיסט שלך רשום מבולבלים...
אבל כן רב שואל אותך שאלות ויכול למצוא פתרונות אם אפשר.
ברור שלא תמיד אפשר! ולפעמים כן תצטרכי לחכות וגם אני לפעמים מחכה כי פיספסתי שקיעה למשל. אבל גם קרה לי שפיספסתי בדיקה מעכבת והרב מצא פתרון על סמך דברים אחרים.
עריכהאורות המלחמה
עונה.להבת-כוחאחרונה
יש לי חברה שבאופן קבוע יש לה היתר לעשות בדיקה בשלישי ושביעי.
מבאס שהרב לא מחמיר בשלום בית אחרי לידה.
היה לי אחרי לידה שלישית שהרב ממש התעקש שאעשה בדיקות כל יום והאמת ביום הרביעי היה מראה אוסר על העד. הרגשתי שמראש הוא רוצה שאכשל ולא מבין כמה אני צריכה לטבול אחרי לידה לא פשוטה.
אח שלי תלמיד חכם ותמיד אני גם מתייעצת איתו והוא מכיר את הדעות אומר שיש על מי להישען. גם אם לא פוסקים ככה הרוב בשעת הדחק כמו מתה אחרי לידה יש מקום.
היה לי פעם ביום השביעי כתמים וקיבלתי היתר להסתמך על הבדיקה בשלישי וראשון בלי לעשות בדיקה בשביעי. וגם לי היה מוזר ומלחיץ ובעלי התקשה לקבל את הפסק. בסוף רחצתי את המקום ועשיתי בדיקה סופר שטחית וזה הספיק. אבל המצב באמת מורכב ואחרי לידה יש הרבה מקום להיתרים.
הרב זכריה בן שלמה זמין גם בוואצאפ.
אשמח למתכון לחלות מקמח כוסמין 80 אחוז שיוצא טוב ו0544
שגם הבנות יאכלו ויהנו... 😜😜😜
אני משתמשת בקמח של נפלאות או שדותאולי בקרוב
זה שלא צריך לנפות, יוצא כמו חלות מקמח רגיל אוי רק צבע טיפה קהה.. עושה לפי המתכון הרגיל שלי..
גם אני משתמשת עם כוסמין 80%shiran30005
לפעמים 2 קילו מזה לפעמים עם קילו לבן
2 קילו קמח
5 כפות סוכר
3 כפות מלח - מערבבת הכל טוב
מוסיפה באמצע 2 וחצי כפות שמרים
ערבוב נוסף
מכינה בקערה בנפרד מים פושרים נוטה לחם קצת בערך 7-8 כוסות (קמח מלא שותה יותר מים מקמח לבן) מוסיפה כמה שצריך, קצת ועוד קצת עד שמקבלת עיסה טןבה, בסוף כוס שמן ולשה טוב טוב
מתפיחה וזהו.
אבל אין כמו קמח מלא /כוסמין . מהבצק הזה מכינה גם פיצה לילדים לפעמים
ככל שהעיסה יותר רכה הלחמניות/חלות יותר רכות. לא נוזלי אבל רכה שניתן לעבוד איתו
בהצלחה!
תודה לכולן 💜0544אחרונה
אסטרוגןרוצה מלא ילדים
היי מישהי יכולה להסביר לי מה זה אסטרוגן, למה הוא טוב, ולמה אסור שיהיה רמה גבוהה של אסטרוגן, לא הצלחתי להבין, וגם האם זה חשוב להריון, יש ויטמין שלוקחים כמו ברזל וכו' של אסטרוגן, איך אני יודעת מה הרמה של האוסטרוגן?
בקיצור תוכלו לתת לי פרטים,
תודה.
מקפיצהרוצה מלא ילדים
אסטרוגן או פרוגסטרון?אולי בקרוב
קודם כל, זה הורמון, לא ויטמין כמו ברזל..
אם אני לא טועה יש משמעות בהריון לפורגסטרון ולא לאסטרוגן. לפעמים מקבלים כדורים או זריקות של פרוגסטרון כתמיכה בהריון
אסטרוגןרוצה מלא ילדים
אסטרוגן זה גם אחד מההורמוניםים...
אולי הבולטים ביותר של מערכת הרבייה הנשית
רמות גבוהות נקשרו בסויכוי לסרטן השד ולכן לא טוב
מה שרשמת על הרמות הגבוהות דובר בעברבתי 123
על הכדורי תוספים שהיו נותנים לנשים בגיל המעבר. היום יש עליהם הזהרה ולא ניתנים לכולן.
ולפותחת אם תרשמי עוד פרטים אולי נוכל לענות יותר מדוייק
אם יש אפשרות להמנע אל תקחיפיצישלי
זה עלול לגרום לסבוכים
לי נתנו ולבן שלי היה היפוספדיאס בגלל זה
מה זאת אומרת אסורYaelLאחרונה
בגיל הפוריות יש רמות די גבוהות של אסטרוגן בחלק מהחודש. בהריון יש רמות גבוהות. אחרי גיל המעבר יש רמות אפסיות. את מתכוונת אולי לטיפולי פוריות שחוששים מגירוי יתר שחלתי?
🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת שמיני - החודש🕯נפגשות בפרשה
השבת נקרא בפרשה על היום השמיני לחנוכת המשכן, על מות נדב ואביהוא, על מאכלות אסורות, ועל דיני טומאה וטהרה.
במפטיר נקרא על 'החודש הזה לכם' - המצווה הראשונה של קידוש החודש, לקראת הכניסה לחודש ניסן, ראש חודשים לחודשי השנה.
איפה הפרשה פוגשת אותך? מה את לוקחת ממנה לחיים? איזה לימוד חשוב תרצי להעביר לילדים שלך מתוך הפרשה? אילו שאלות הפרשה מעלה בך? מה למדת או שמעת על הפרשה שהיה לך משמעותי?
מוזמנות לשתף ולהוסיף לכולנו בהכנה לקראת שבת קודש.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
זה הדבר אשר ציווה ה'אם מאושרת
וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" .
הרב זלמן מלמד מביא כמה פרושים למילים "זה הדבר אשר ציווה ה'"-
האור החיים הקדוש מבאר את המילים זה הדבר- שהדבר שאותו ציוה ה' לעשות זו העמידה לפני ה'.
ליום הגדול הזה של חנוכת המשכן התכוננו חצי שנה, ועשו הכנה ממשית בשבעת ימי המילואים - והנה הגיע הרגע הגדול,
משה רבינו אומר להם-את המקום שאתם נמצאים בו עכשיו- אותו תמשיכו איתכם תמיד, ותמיד תעמדי כך לפני ה',במדרגה הזו.
השפת אמת מבאר אחרת-
בכל דבר שפוגש אותכם בחיים תחפשו מה ה' מצווה אותכם כעת.
מהו הדבר שה' ציווה אותכם עכשיו.
הנצי"ב מבאר את המילים האלו בהקשר של נדב ואביהוא-
לפעמים מגיעים לדרגות גבוהות, יש רגש דבקות גדול בה' ורצון לעשות הרבה דברים, צריך לזכור לעשות רק את "הדבר אשר ציווה ה'".
חשבתי בעקבות הפרושים האלו שאפשר לקחת את כולם איתנו-
מהאור החיים-
עכשיו אנחנו בימים גדולים בין פורים לפסח, ןמגיעים לדרגות גבוהות - לזכור לקחת אותם איתנו למשך כל השנה,
וגם במישור הכללי-את האחדות הגדולה שלנו בחודשים האחרונים להמשיך איתנו גם לימים שאחר כך.
מהשפת אמת-
לחפש תמיד מה הדבר הנכון שה' דורש ממני לעשות כרגע- בהורות ,בבית , ובנקיונות לפסח מול התנהלות עם הילדים😉.
ולפי הנצי"ב גם אם יש לי שאיפות גבוהות שנראות קדושות וטהורות לעשות רק מה שה' ציווה.
ובמישור הכללי- ללמוד ולחפש דעת רבותינו מה המעשה הנכון שעלינו לעשות כעת בתקופה הזו.
מחזק ומשמעותיבארץ אהבתי
תודה!
איזה יפה שמצאת בכל אחד מהפירושים משהו שמתאים לחייםמתואמת
חיזקת!
תמיד כשאני קוראת על הציווי לאהרן ולבניו לא להתאבלמתואמת
על נדב ואביהוא - אני חושבת על אלישבע, אשת אהרן, שבעצם הייתה היחידה שישבה עליהם שבעה... (אלא אם כן היו לאהרן ואלישבע גם בנות. כי הרי נדב ואביהוא לא היו נשואים...)
והשנה זה מתחבר לי חזק יותר, כי יש הרבה שישבו שבעה לאחרונה לצערנו... ונראה לי שיש כאלה שהיו צריכים לשבת לבד, או כמעט לבד
זה עצוב לי לחשוב על זה, אבל אולי יש כאן גם עידוד:
אהרן ובניו לא התאבלו כי הם היו קדושים, מיועדים לעבודת המשכן.
ואולי בימינו, שיש קצת שחזור של זה, טמונה גם הנחמה - שעבודת הכהנים תחזור במהרה, ונהיה כולנו קדושים...
זה באמת קשה לחשוב עליה במציאות הזובארץ אהבתי
אהבתי את הסיום שלך.
זה מזכיר לי גם שיעור ששמעתי פעם (של הרב ראובן ששון) על הכהן הגדול שלא מתאבל גם על הקרובים שלו (ממש כמו בפרשה שלנו, רק שאצלנו גם אלעזר ואיתמר לא מתאבלים), וזה בעצם מחבר אותנו להסתכלות הרוחנית יותר, ההבנה שהמוות הוא לא הסוף.
במציאות החיים שלנו אנחנו מתאבלים כי קשה לנו וכואב לנו להיפרד מהאדם שנפטר. אבל הכהנים מזכירים לנו שאנחנו באמת בעולם של נצח, שהמוות הוא לא באמת רע, והוא לא באמת הסוף.
(לא יודעת אם העברתי את הדברים במדוייק, שמעתי את השיעור הזה מזמן, אז זה הרושם של הדברים שלקחתי לי, ולא בהכרח נאמן לגמרי למקור).
וואו, מדהים ומחזק ממש!מתואמתאחרונה
מה יכול לעזור למיגרנה שלא עוברת כבר שבוע גםיש לי רק שאלה
לא עוזר אופטלגין
אחרי לידה חזרה ביתר שאת
את ממש אחרי לידה?באורות
אם את ממש קרובה לאחרי לידהשושנושי
לדעתי כדאי להיבדק.. לפחות להתייעץ עם רופא משפחה
חודשיים לפני ההריון סבלתי המוןיש לי רק שאלה
בהריון פחות.
ועכשיו חזר בגדול
ו
כמה זמן אחרי לידה? לקחת אפידורל?בתי 123
לוקחת הורמונים ?נביעה
מלא פעמים זה גם החוסר שינה...
לא בינתייםיש לי רק שאלה
לא קרה לי שלא עבר שבועכל הישועות
אבל יכולה להגיד ששנתיים סבלתי מאד ממיגרנות ומה שמאד מאד עזר לי (עד כדי שכמעט נעלם) זה להקפיד על יותר שינה, הרבה יותר שתיית מים והורדת לחץ בחיים.
שבוע זה המון.התיעצת רפואית?מיקי מאוס
כמה זה סמוך ללידה? אם ממש קרוב זה מחייב ברור רפואי
ובכללי- לשתות לנוח ולאכול מסודר כמה שאפשר.קחי כל עזרה שאת יכולה...
כמעט חודשייםיש לי רק שאלהאחרונה
שאלתי רופאים בטלפון
לא היו לו הרבה הצעות 🤷♀️
אין לי כח וחשק לכלוםפה לקצת
אני עצבנית
חסרת סבלנות בעוצמה שלא מכירה בעצמי
מתוסכלת מכלום
אין לי כח לעצמי, לבעלי ולילדים
כל היום רוצה לסדר ולארגן ולנקות וכשיש לי אפשרות נעלם לי החשק.
כל דבר קטן גורם לי להגיע לעוצמות עצבים לא נורמליות
קובעת עם חברות וכל יום מבטלת
באלי לצאת אבל אין לי חשק וכח
ונמאס לי מעצמי.
וכן, אני עם גלולות סרזט.
אז זה גורלי עד שנחליט שרוצים עוד היריון?
התקן לא בא בחשבון. וגם לא היריון כרגע.
למרות שאני מתחילה לחשוב שלעצמי, לבעלי ולילדים עדיף עוד היריון וילד מאשר אותי כמו שאני עכשיו.
בדקתיממשיכה לחלום
התחזקות של שרירי רצפת האגן, משפיעה בהחלט